כך יראה אצטדיון בלומפילד המחודש

אצטדיון בלומפילד המחודש. פרטים אדריכלים

אצטדיון בלומפילד המחודש. פרטים אדריכלים

אתר one מפרסם היום את ההדמיות לשיפוץ אצטדיון בלומפילד. שידרוג האצטדיון תוכנן על ידי משרד פרטים אדריכלים בע"מ שמפרט על הפרויקט: "בשנים האחרונות אצטדיון בלומפילד הפך לאצטדיון הכדורגל העמוס בישראל בליגה הבכירה. הוא משמש כמגרשה הביתי של שלוש קבוצות צמרת בליגת העל הישראלית – מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, ובני יהודה והוא פעיל מספר פעמים בשבוע. בנוסף האצטדיון משמש מידי פעם את נבחרת ישראל בכדורגל, שביקשה לארח משחקיה במתקן בגלל הקרבה של הקהל וזוויות הצפייה המאפשרת חוויה צפייה מעולה ולתחושת "ביתיות" של הקבוצה המאחרת, מימד הנותן תחושת עוצמה, הן לשחקנים והן לאוהדים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

האם יפן "קולית"? …ב ר ו ר

מאז הצונמי שפקד את יפן, ואסון פוקושימה, מתמודדת המדינה עם ירידה בתיירות ובעיות תדמית ומיתוג מדינה.

בפוסטים קודמים הצגתי דרכים שונות שיפן נוקטת כדי להתגבר על שני האסונות הללו, ולהחזיר את המדינה למפת התיירות וההשקעות הבינלאומית. פרויקט אחד שהצגתי הוא אפליקציה שנועדה, באופן מילולי, לשנות את הדימוי של יפן, על ידי השפעה על תוצאות החיפוש באינטרנט, בעזרת התיירים (לפוסט). פוסט אחר מציג פרויקט פיתוח אמנות שנועד למתג את טוקיו כמרכז אמנות ויצירה באסיה (לפוסט). גם חברות מסחריות, בעיקר מתחום התיירות, מתמודדות עם הבעיה, ולהן דוגמה:

מצגת זאת דורשת JavaScript.

חברת התעופה היפנית (All Nippon Airways (ANA השיקה את קמפיין התיירות שלה עבור מטיילים מבריטניה תחת השם “?Is Japan cool”. הקמפיין מציג את טוקיו ואטרקציות התיירותיות המרכזיות שבה, וכן את העיר אוקינאווה, ומקומות נוספים ברחבי יפן.

הקמפיין משלב את אתרי התיירות השונים במרכיבים מתוך התרבות היפנית הן המסורתית והן העכשווית, אבל גם מאפשרת להביע דעה לגבי מה "קול" ומה לא באתר הקמפיין

מאמרים קשורים: עליית הערים העצמאיות- עכשיו גם ביפן | טוקיו מתמודדת על אירוח האולימפיאדה הבאה | המגדל הגבוה בעולם, טוקיו | יוון נלחמת על התדמית | שיווק ערים ברשתות חברתיות


הנה באה הרכבת! הרכבת הקלה בתל אביב – מה? מתי? ואיך?

עיריית תל אביב וחברת נתע מפרסמות את תכנית העבודה לרכבת הקלה, הכולל את לוחות הזמנים המשוערים, אופן ביצוע העבודה וההשפעות על תושבי העיר.

על פי התכנית, מתוכננים בסה"כ 7 קווי רכבת, באורך כולל של 176 ק"מ, שיסיעו בשנת 2030 כ-1.42 מיליון נוסעים מידי יום, כש- 45% ממקומות העבודה יהיו בטווח הליכה רגלית מתחנות הרכבת, אבל עד אז יש זמן…

הקו האדום, הנמצא בבנייה, יהיה באורך 22 ק"מ, מתוכם 11 ק"מ תת קרקעיים, ויקשר בין פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, תל אביב, בת ים ובעתיד יוארך עד ראשון לציון. בקו יהיו 33 תחנות, וזמן הנסיעה מפתח תקווה (בילינסון) לאלנבי תל אביב יהיה 19 דקות, ומבת ים (בלפור) לארלוזורוב תל אביב –  28 דקות.

במהלך הבנייה יסגרו חניונים לאורך הציר, כגון: גלי גיל ובית רומנו שכבר נסגרו, ובהמשך חניון המסילה. במהלך הקמת התחנות לאורך דרך בגין ורחוב יהודה הלוי יסגרו נתיבים לתנועה. לאורך שדרות ירושלים ביפו צפויה סגירת נתיבים לרכב פרטי, והותרת נתיבים לתחבורה ציבורית בלבד. גשר מעריב יפורק (סוף 2013), במקומו יבוצע מעבר משוקע ממזרח למערב, מרחוב יצחק שדה לרחובות קרליבך ולינקולן. להורדת התכנית המלאה

בחברת נתע מזהירים כי הרחבת עבודות ההקמה של הרכבת הקלה ב-2013, תביא להחמרה ניכרת בפקקי התנועה בכניסות לתל-אביב. בחברה אומרים כי בשנה הבאה יפתחו 14 מקטעי עבודה חדשים בצירים מרכזיים בגוש-דן, וכתוצאה מכך יורגשו עומסים חריגים בכל גוש-דן. הפתרון שמציעים בנת"ע הוא הטלת אגרות גודש על נהגים הנכנסים לתל-אביב, כבר לקראת תחילת העבודות. בנתיים שר התחבורה ישראל כץ מתנגד, כל עוד אין תחבורה ציבורית חלופית נאותה.

מאמרים קשורים: המטרו של אבו דאבי יוצא לדרך | הרכבת התחתית החדשה בעולם | מפת החדשנות העולמית והקשר לרכבות תחתיות | מיתוג מקומות על שם חברות מסחריות | מה עושים עם קווי רכבת שיצאו משימוש? | אפליקציה לשילוב כל אפשרויות התחבורה- לונדון


המירוץ העולמי על אירוח האולימפיאדה ב-2020: נותרו שלוש ערים.

אירוח המשחקים האולימפיים הוא כבוד שכל עיר חולמת עליו. בעוד השנה מארחת לונדון את המשחקים בפעם השלישית (יותר מכל עיר אחרת בעולם), וריו דה ז'ניירו תארח את המשחקים ב-2016, המרוץ לאירוח המשחקים ב-2020 טרם הגיע לקו הסיום. בשבוע שעבר הועד האולימפי הבינלאומי הודיע רשמית על 3 הערים שעדיין מועמדות לארח את משחקי 2020. לאחר שנגשו להתמודדות הערים איסטנבול, טורקיה; טוקיו, יפן; באקו, אזרבייג'ן; דוחא, קטאר; ומדריד, ספרד; הועד האולימפי קיבל את ההצעות של איסטנבול, טוקיו ומדריד.

ההליך המכרזי כולל שני שלבים בהם הערים המעוניינות עונות על שאלות ומכינות דוחות המפרטים את תכניותיהן ויכולותיהן לארח את המשחקים. השלב הראשון הוא שלב הגשת המועמדות בו הערים עונות על שאלון מפורט לגבי תכנית האב לאירוח המשחקים, הכולל: חזון ומורשת, קונספט המשחקים ואירועים ספורטיביים, הכפר האולימפי, מרכז תקשורת בינלאומי, ניסיון בספורט, סביבה ומטראולוגיה, אירוח, תחבורה, שירותי בריאות, ביטחון ובטיחות, טלקומוניקציה, אנרגיה, אספקטים משפטיים, תמיכה ממשלתית וציבורית, ומימון ושיווק.

לאחר בחינה מדוקדקת של הדוחות, הועד האולימפי מפרסם אילו ערים הוכיחו יכולת לארח את המשחקים. ערים אלו עוברות לשלב השני בו הן עונות על סדרה נוספת של שאלות מעמיקות יותר. ועדת הערכה מיוחדת של הועד האולימפי מבקר בערים לבחינת ההצעות ולבסוף נערכת הצבעה על בחירת העיר שתארח את המשחקים האולימפיים.

לוגו איסטנבול 2020

לוגו איסטנבול 2020

איסטנבול

יתרונות: בשנים האחרונות בנתה איסטנבול מספר אצטדיונים חדשים ותארח בקרוב מספר אירועי ספורט בינלאומיים מרכזיים. לעיר יש תעשיית תיירות ענפה היכולה בקלות לארח את מספר המבקרים הרב.

חסרונות: העיר התמודדה גם על אירוח אליפות אירופה בכדורגל ב-2020, ויהיה עליה לסגת מהתמודדות זו, אם תזכה באירוח המשחקים האולימפיים ב-2020. בשל מיקומה באזור סיסמולוגי פעיל, תשתית העיר הקיימת תצטרך לעבור שדרוג מאסיבי.

לוגו טוקיו 2020

לוגו טוקיו 2020

טוקיו– טוקיו בירת יפן התמודדה כבר על אירוח המשחקים ב-1940 וב-1964. ב-1940 המשחקים בוטלו, וב-64 אירחה יפן את האולימפיאדה

יתרונות: לטוקיו וליפן בכלל יש ניסיון רב באירוח אירועי ספורט מרכזיים בינלאומיים, כולל אולימפיאדה. יפן היא מהמדינות המובילות באיכות סביבה וקיימות וטוקיו עצמה משמשת דוגמה כ"מטרופולין מקיים". תשתית התחבורה בטוקיו היא מהטובות בעולם, תנאי חשוב לקיום המשחקים.

חסרונות: טוקיו ממוקמת באזור פעיל מבחינה סיסמולוגית, והעיר עדיין משתקמת מרעידת האדמה הקשה, צונמי, ואירועי כור הגרעין שפקדו את המדינה ב-2011. בעוד בטוקיו רמות הקרינה נמצאות בטווח הבטוח, באזורים שונים בצפון יפן הרמות עדיין גבוהות. עם הבחינה מחדש של תשתית הגרעין הנרחבת של יפן, עתיד שוק האנרגיה במדינה עדיין לא ברור.

מדריד – בירת ספרד, התמודדה על אירוח המשחקים ב-1972, 2012, 2016, והפסידה לטובת ריו דה ז'ניירו בשלב הסופי בלבד.

לוגו מדריד 2020

לוגו מדריד 2020

יתרונות: מדריד מארחת אירועי ספורט מרכזיים באופן קבוע ובעלת תשתית קיימת נרחבת ברמה שרק 28% מהמתקנים יבנו במיוחד עבור המשחקים. ספרד ומדריד הן בעלות היסטוריה ארוכה של אירוח אליפויות ספורט בינלאומיות, למרות שרק פעם אחת התקיימו משחקים אולימפיים בספרד- בברצלונה 1992.

חסרונות: עם המצב הכלכלי באירופה ובספרד בפרט, ממשלת ספרד מתמודדת עם אתגרים כלכליים גדולים. למרות שכמות המתקנים הזקוקים להבנות אינה גדולה, היכולת למצוא מימון לבנייתם עשויה להיות מסובכת.

ההחלטה על העיר שתזכה לארח את המשחקים האולימפיים ב-2020 תתקבל בספטמבר 2013. עד אז, לשלושת הערים יש 16 חודשים של עבודה קשה לקראת השלב השני של ההתמודדות, ואירוח הצוות הבוחן של הועד האולימפי הבינלאומי.

מאמרים קשורים: רומא מסירה את ההתמודדות על אירוח האולימפיאדה ב-2020 | הסערה הספרדית סביב הלוגו לאולימפיאדה ב-2020 | באקו מתמודדת על אירוח האולימפיאדה | דוחא מתמודדת על אירוח האולימפיאדה | מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012


עיקרי תכנית המתאר "תל אביב 5000" שאושרה

תכנית מתאר תל אביב 5000

תכנית מתאר תל אביב 5000

מליאת הוועדה המקומית בעיריית תל-אביב אישרה, ברוב של 16 מול 10 חברי מועצה ולאחר 4 שנים של דיונים, את תוכנית המתאר העתידית של העיר – "תל אביב 5000". תכנית המתאר, אשר גובשה על-ידי מינהל ההנדסה, קובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת 2025, וחשיבותה היא בהגדלת השקיפות והוודאות התכנונית, הן לתושבי העיר והן ליזמים הפועלים בה.

תכנית המתאר מבוססת על התכנית האסטרטגית לתל–אביב-יפו, תכנית אשר במסגרתה אושר החזון לפיתוח העיר. החזון כולל ארבע מרכיבים ומהווה חלק מהתכנית לחזק את מרכזיותה של העיר במטרופולין ובמדינה, ולהיות עיר עם הפנים לכל תושביה.

עיר לכל תושביה– תכנית המתאר צופה כי בשנת 2025 יתגוררו בת"א כ-450,000 תושבים (לעומת כ-400,000 כיום). התכנית מציעה להגדיל את מלאי יחידות הדיור בכ-35,000 יחידות דיור חדשות, בנוסף לכ-75,000 יחידות דיור שנמצאות בשלבי אישור בתכניות אחרות וטרם נבנו. תוספת יחידות הדיור שהוצעו בתכנית אופיינה כך שתסייע למנף ולקיים תהליכים של התחדשות עירונית ולהימנע, מכרסום בשטחים הפתוחים. כמחצית מכלל יחידות הדיור הנוספות נכללות במסגרת אפשרות לעיבוי המגורים הקיימים, הן ייבנו באמצעות תוספת קומות במבנים קיימים. דגש מיוחד הושם על התחדשות ביפו ובדרום העיר: כמחצית מתוספת יחידות הדיור בתכנית המתאר מוצעת באזורים אלו. תוספת זו, עם שילוב מוקדי ציבור חדשים ויצירת אפשרויות תעסוקה מגוונות בדרום, יתרמו לפיתוח יפו והדרום ולחיזוקם.

שמירת תל אביב כמרכז כלכלי ותרבותי – תכנית המתאר מציבה יעדים לגידול שטחי התעסוקה בעיר והתאמתם של חלק מאזורי התעסוקה הקיימים לכלכלה המודרנית. התכנית מציעה להגדיל את מאגר התכניות הקיים לתעסוקה. חלק ניכר מתוספת שטחי התעסוקה יהיה באזורי התעסוקה המטרופוליניים שבמרכז העיר (למשל, משני צידי נתיבי איילון ולאורך שדרות רוטשילד). שטחים נוספים מתוכננים באזור התעסוקה הצפוני עתידים – רמת החייל. התכנית מציעה לשים דגש על דרום העיר בפיתוח ובשדרוג שטחי התעסוקה הקיימים בו, וביצירת אזור תעסוקה חדש המוצע בסמוך לצומת חולון משני צידי נתיבי איילון.

יצירת סביבה עירונית אטרקטיבית – עירוב שימושים ותפקודים – מגורים, תעסוקה, תרבות, מוסדות ציבור – הוא בעל יתרונות רבים מנקודת המבט העירונית: הוא מאפשר נגישות נוחה וקרבה בין מקומות התעסוקה, המסחר, התרבות והשירותים למגורים; הוא מאפשר ליצור רחובות תוססים המציעים מגוון רחב של פעילות אנושית; הוא מאפשר לנצל את שעות הפעילות השונות של השימושים השונים על מנת לקיים אזורים פעילים ובטוחים במשך רוב שעות היממה.

תחבורה בת-קיימא, מגוונת ויעילה על פיתוח מערכת התחבורה בעיר להביא בחשבון את תנועת המועסקים והמבקרים המגיעים לעיר. העיר היא גם ביתם של תושבים רבים, ומערכת התחבורה צריכה לענות גם לצרכיהם. התכנית מנסה למצוא איזון בין צרכי המשתמשים השונים במערכת התחבורה בעיר. חלק ניכר מהשינויים המוצעים מכוון ליצירת העדפה לתחבורה ציבורית, להולכי רגל ולרוכבי אופניים. במסגרת זו יוצרת התכנית שיפור של מרחב ההליכה של הולכי רגל ושל אופניים, ומאפשרת – תוך שימוש באמצעים של תכנון תחבורה – שיפור רמת השירות של התחבורה הציבורית.

שיפור איכות הסביבה וקיימותתל–אביב-יפו שואפת להיות עיר בת-קיימא, ירוקה ונטולת מפגעים סביבתיים. פיתוח המרחב הציבורי הפתוח, ובפרט זה הירוק, בדגש על טבע עירוני; מעבר לתחבורה בת-קיימא; ניצול יעיל יותר של שימושי הקרקע המתבטא בעיבוי הבינוי למגורים ותעסוקה; התכנית כוללת הנחיות לגבי בנייה ירוקה וידידותית לסביבה; ניקוז ושימור מי תהום; מניעת זיהום מקרינה ועוד. כמו כן, הנחיות שיחייבו כל תכנית בעלת השפעה סביבתית להכין חוות דעת סביבתית הכוללת המלצות לגבי אמצעים למזעור מפגעים סביבתיים.

טיילת לאורך נתיבי איילון – תכנית המתאר קובעת "ציר ירוק" חדש לאורך נתיבי איילון שייצור טיילת עירונית חדשה להולכי רגל ולרוכבי אופניים מצפון העיר עד דרומה. הטיילת תחבר את שני הפארקים המטרופוליניים: פארק הירקון בצפון ופארק אריאל שרון, פארק האיילון, בדרום. נוסף על כן, מציעה התכנית לאפשר הרחבת גשרים קיימים ומתוכננים מעל נתיבי איילון כדי ליצור בהרחבות אלה שטחים ציבוריים פתוחים. הטיילת והגשרים יאפשרו קישור אל אזורים אחרים באמצעות 'צירים ירוקים' נוספים המתוכננים בכל רחבי העיר.

יפו – תכנית המתאר מציעה להגדיר את שכונותיה ההיסטוריות של יפו כ"מרקם לשימור". המשמעות היא שניתן יהיה להוסיף יחידות דיור בהיקף מצומצם ולעודד התחדשות, תוך שמירה על אופי הבינוי בשכונות אלה. בשכונות עג'מי וגבעת עלייה, במתחמי מגורים גדולים, ניתן יהיה לחלק את מכסת השטח המתוכנן למגורים ליותר יחידות דיור, ובכך להוסיף דירות בינוניות וקטנות. במתחמי השיכונים תעודד תכנית המתאר עיבוי מבנים קיימים ויתאפשר להוסיף עד 2 קומות נוספות ובאופן נקודתי יותר גם "פינוי-בינוי". לצד השיקום והשימור של השכונות ההיסטוריות ותוספת הקומות למתחמי השיכונים, יפותחו שכונות מגורים חדשות בחלקה המזרחי של יפו.

ביפו העתיקה מוצע לאפשר תוספת בינוי בעיקר עבור מלונאות, מסחר ותיירות, תוך השתלבות באופי הבנייה בעיר העתיקה מבחינת סיגנון וגובה. לאורך הטיילת יפותח השער הצפוני ליפו כמוקד תיירותי-מסחרי. בשטח שבין פארק מדרון יפו לבין רחוב קדם מוצע אזור פעילות מיוחד, שיכלול מלונאות, מסחר ומבני ציבור. שדרות ירושלים הן ציר עירוני מרכזי, שבעתיד יעבור בהן הקו האדום של הרכבת הקלה. לאורך השדרה ניתן יהיה לשלב מבני מגורים ומשרדים, זה בצד זה. לחיזוק האופי העירוני של השדרה, מוצע לאפשר תוספת קומת קרקע מסחרית לכל אורכה, גם במקומות שבהם אין חזית כזו, וכן להסב למשרדים מבנים קיימים.

רחוב שלבים: מוקד פעילות חדש בין יפו לבין תל־אביב. ציר שלבים יהפוך לרחוב עירוני פעיל, הכולל חזיתות מסחריות, המחובר לשכונות שסביבו באמצעות רחובות שיהיו מאונכים לו . לאורך הרחוב נקבעו מספר מוקדים למוסדות ציבור כלל-עירוניים, שיסייעו בהחייאת האזור ובהתפתחותו, בדומה למכללה האקדמית תל־אביב-יפו שהועברה למקום. מלאי שטחי המגורים ברחוב יוגדל ויתאפשר גם שילוב מוגבל של שטחי משרדים.

התכנית שומרת על אצטדיון בלומפילד במקומו כמתקן ספורט מרכזי ואף מאפשרת את שדרוגו ואת פיתוחו. התכנית מגינה על גן כרונינגן הסמוך, בכך שיוגדר כשטח פתוח עירוני, וכן היא מחברת בינו לבין רחוב שלבים על ידי מוסד ציבורי עירוני חדש. רצף זה של שטחי ציבור מהווה חלק מציר ירוק עירוני המחבר את שכונות דרום העיר ומגיע מקריית שלום, דרך פארק החורשות ועד לשדרות ירושלים.

התעסוקה בדרום העיר – התכנית מציעה מרכז תעסוקה חדש בצומת חולון. מרכז זה יתפקד כמוקד תעסוקה מטרופוליני ותותר בו בנייה צפופה וגבוהה; הוא ירושת על ידי מרכז תחבורה מטרופוליני חדש, שיקשר בין תחנת רכבת ישראל ובין אמצעי התחבורה הציבורית האחרים החוצים את האזור ומתוכננים לעבור בו בעתיד. אזור התעסוקה בצומת חולון מיועד לסוגי תעסוקה מגוונים: משרדים, מסחר, היי-טק, ושימושים אחרים אשר התמקמו עד עתה בעיקר במע"ר המרכזי ובאזור רמת החייל. שילוב של שימושי תעסוקה אחרים, ובכלל זה מלאכה, יתאפשר תוך הקפדה על המגבלות סביבתיות. באזורי המלאכה שבאזור מבואות יפו מציעה תכנית המתאר שינויים נרחבים שיעודדו את שדרוג האזורים האלו ופיתוחם. זאת במטרה לעודד כניסת שימושים מגוונים של מסחר ומשרדים וגם מגורים באופן מוגבל כך שיהפכו למוקד משיכה לאזור כולו.

פארק החורשות הוא רצף של חורשות בסמוך לשכונות דרום העיר: קריית שלום, שכונת שפירא ונווה עופר. תכנית המתאר מגדירה את פארק החורשות כ“שטח פתוח עירוני“. הפארק, שגודלו יותר מ-200 דונם, יהיה הפארק העירוני הגדול בעיר וישמש ריאה ירוקה לשכונות דרום העיר והוא יקושר אליהן במערכת של צירים ירוקים ומזמינים. הפארק מתוכנן כפארק אקולוגי וישומרו בו בתי באר, מערכות השקיה וינטעו פרדסים ועצי פרי שאפיינו את האזור בעבר.

התחנה המרכזית תועתק ותפוצל לשני מרכזי תחבורה מטרופוליניים: בצפון – בסמוך לתחנת הרכבת מרכז, ובדרום – בסמוך לצומת חולון. בדרך זו יצומצמו המפגעים השונים הנגרמים על ידי מיקום התחנה באתרה הנוכחי.  שטח התחנה המרכזית החדשה, שיתפנה משימושי התחבורה, יהווה חלק מאזור התעסוקה המטרופוליני. ככזה, יאוכלס במשרדים ובשימושי תעסוקה אחרים, ויותר להשתמש בו למלונאות, למגורים ולשטחי ציבור.

מרחוב עמוס תנועה ושומם כמעט מפעילות עירונית, יהפוך רחוב ארלוזורוב לרחוב עירוני תוסס, תוך ניצול הקו הסגול של הרכבת הקלה שעתיד לעבור בו. המדרכות יורחבו, שבילי אופניים יסללו וחזיתות מסחריות יתווספו לבתי המגורים הבנויים לאורכו. הרחוב יהפוך לציר המחבר את תחנת הרכבת מרכז לרחוב אבן גבירול ולחוף הים, באופן מזמין ונעים להליכה. ממזרח לרחוב אבן גבירול תאפשר התכנית לבנות לגובה של 8 עד 10 קומות למגורים, למלונאות ולמשרדים, וממערב לו משתרע מתחם ”העיר הלבנה“ – גם בצד זה ניתן יהיה להוסיף שטחי מגורים, מלונאות ומשרדים בהתאם למגבלות השימור במקום.

למרות קרבתו לאוניברסיטה ולקניון רמת אביב, הרחוב אינו מתפקד כרחוב עירוני פעיל. תכנית המתאר מציעה להפוך את רחוב איינשטיין לרחוב העירוני הראשי של רמת אביב תוך ניצול העובדה שבעתיד יעבור בו הקו הירוק של הרכבת הקלה. תכנית המתאר קובעת ברחוב מדרכות רחבות ושבילי אופניים ומאפשרת מסחר לאורכו. בנוסף, מציעה תכנית המתאר כי הרחוב ימשך מערבה תוך חיבור האוניברסיטה לחוף הים ולטיילת החוף, שם יסתיים בכיכר ציבורית פתוחה. מן הצד השני, הרחוב ממשיך מזרחה כציר ירוק דרך קמפוס האוניברסיטה, בגשר מעל נתיבי איילון – עד לשכונות צפון מזרח העיר.

מתחם תחנת הכוח רדינג הוא חלק מרצף השטחים המיועדים לפיתוח למטרות נופש, פנאי ותרבות באזור שפך הירקון. שטח תחנת הכוח הפעילה יצומצם, כך שמבנה רדינג ההיסטורי והשטח שבחזיתו יהפכו לשטחים פתוחים ונגישים לציבור, כחלק מפיתוח רצועת החוף התל אביבית כולה. המבנה ההיסטורי ישמש למוסד תרבות, שזהותו תיקבע בעתיד. מוסד ציבורי יהווה חלק ממכלול של שטחי ציבור אותם קובעת התכנית באזור בית הלוויות העירוני ובסביבתו. שטחים אלה ייועדו למוסדות ציבור גדולים מסוג תרבות, פנאי וספורט, אשר ישרתו את כל תושבי העיר ויקיימו קשר הדוק עם מתחם יריד המזרח ונמל תל אביב. במתחם שפך הירקון כולו יהיה תהיה פעילות שמשלבת טבע עירוני – הירקון וסביבתו וחוף הים – עם פעילות ציבורית ותרבותית ענפה.

 מאמרים קשורים: פרויקט פינוי בינוי במתחם דפנה- ארלוזורוב | הבניין החדש של עיריית תל אביב | תל אביב 2013- כך תראה העיר | תכנית שיפוץ טיילת תל אביב


איך תראה תל אביב-יפו ב-2025?

מה זה תכנית מתאר? מה זה ועדה מקומית? מה זה חזון העיר? מה זה חוק התכנון והבנייה? על שאלות אלה ועוד, בסרטון שהעלתה עיריית תל אביב לרשת, ובו יואב ויינברג, ממנהל ההנדסה, עיריית תל אביב-יפו, עונה. עיריית תל אביב יפו קוראת לציבור להשתתף בדיון על תכנית המתאר של תל אביב.

תכנית המתאר לתל אביב– התכנית תתווה את התכנון העירוני לטווח הארוך. התכנית תקבע את אופן פיתוח הקרקע בעיר: אילו אזורים בעיר ייועדו למגורים, לתעסוקה, למסחר, לשימושים ציבוריים או ליעודי קרקע אחרים; אילו מקומות ראוי לשמור ואילו מקומות ראוי לפתח; מהן ההוראות וההנחיות בהיבטים תחבורתיים, סביבתיים והיבטים רבים נוספים בעלי השפעה על הפיתוח הפיזי של העיר. תכנית המתאר קובעת הוראות כלליות אשר ינחו את הכנתן של תכניות מתאר מקומיות חלקיות ותכניות מפורטות חדשות ומציגה את היקף האוכלוסייה הצפוי ואת יעדי המועסקים לשנת היעד של התכנית – 2025

מאמרים קשורים: הבניין החדש של עיריית תל אביב, תל אביב 2013- כך תראה העיר, תכנית המתאר של ת"א- הציבור נקרא להגיב, מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב, איך תראה תל אביב בעוד 10 שנים, תכנית שיפוץ טיילת תל אביב


מה עושה ערים מסוימות לרומנטיות?

יש סיבה לכך שערים מסוימות נחשבות לרומנטיות ושכל כך הרבה סרטים רומנטיים מצולמים בערים כמו פריז, רומא, לונדון, פראג וניו יורק. אהבה הרי יכולה לקרות בכל מקום ובכל זמן – זה חלק מהקסם של החיים – אבל הסיכויים שזה יקרה הרבה יותר טובים בטבע, בפארק, באתר היסטורי או בטיול רגלי בשכונה בעיר, מאשר בפקק תנועה או בנסיעה בכביש מהיר.

אז מהו המכנה משותף לערים הרומנטיות ביותר בעולם?

  • תחושה חזקה של מקום אותנטי המעוגן על ידי שימור היסטורי
  • חיים עירוניים תוססים ועירוניות שנעים ונוח לטייל בה
  • מערכת תחבורה ציבורית נרחבת ופופולרית
  • מרחבים ציבוריים גדולים ותוססים המשמשים לאינטראקציה אנושית
  • פארקים ומקומות שקטים מעורבים באורבניות
  • שכונות מסורתיות גדולות עם תחושה חזקה של קהילה
  • קבלת פנים חמה לאנשים מתרבויות שונות, קהילות מעורבות וקוסמופוליטיות

חג אהבה שמח

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הדברים שעושים את העיר ידידותית להולכי רגל | בירת התרבות של אירופה | הפיכת מרחבים עירוניים נטושים לפארקים | תכנית להגבלת כלי רכב בבולוניה