מי הן המדינות הכי יעילות אנרגטית? ומי כבר עברו לחלוטין לאנרגיות מתחדשות?

אנרגיה מתחדשת

מדינה המשתמשת בפחות אנרגיה כדי להשיג תוצאות זהות או טובות יותר מצליחה לצמצם הוצאות וזיהום, וליצור כלכלה חזקה ותחרותית יותר. למרות שיעילות אנרגטית שיחקה תפקיד בהתפתחות הכלכלות מזה עשורים, יעילות אנרגטית נותרה ברובה משאב לא מנוצל. המהדורה השנייה של ה- International Energy Efficiency Scorecard מנתח את 16 הכלכלות הגדולות בעולם, הכוללות 81% מהתוצר המקומי הגולמי וכ-71% מצריכת החשמל העולמית. הדוח בוחן 31 מדדים המתחלקים בין מדיניות וביצועים כדי להעריך עד כמה כלכלות אלה הן יעילות בשימוש באנרגיה.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דירוג 10 הערים החכמות ביותר באסיה

כל הערים, כולל אלה שבדירוג זה, נמצאות במסע להפיכתן לחכמות יותר, אבל אף אחת מהן לא סיימה את המסע. אזור אסיה והפסיפיק מאופיין באתגרים ייחודיים ובהזדמנויות בתחום העיר החכמה. ערי סין צומחות בקצב ללא תקדים ומותחות את התשתיות שלהן ויוצרות אתגרים של עומסים וזיהום אוויר. מגמה זו הובילה את הממשלה לתמוך בבניית עשרות ערים חדשות וחכמות, ו-100 מתוכן יאכלסו מעל מיליון תושבים בתוך עשור.

לקרוא את ההמשך »


מיתוג רומניה – ירוק זה לא תמיד נכון

רומניה היא מדינה עם טבע ונופים שאינם נופלים מאלה של ניו זילנד או אוסטרליה. למדינות כאלה יש יתרון בכל הנוגע לקידום תיירות, משום שמלכתחילה הן מקושרות באופן הדוק עם דימויים חזקים שתיירים אוהבים. למרות היתרון הזה, המותג רומניה נכשל ב-2012 הן במונחים ויזואליים והן במונחים פוליטיים. בשנה החולפת התדמית הבינלאומית של רומניה סבלה בשל הדחת הנשיא, בעקבות השימוש בכוח של הממשלה והפגיעה שלה בדמוקרטיה. ראש הממשלה גם נשפט בשל שחיתות, וניסיון ההתאבדות שלו, שכשל, תרם עוד יותר לחוסר היציבות הפוליטית במדינה.

לוגו התיירות לרומניה

לוגו התיירות לרומניה

משרד התיירות הרומני החליט לאמץ את ה"קו הירוק" לפני כמה שנים, ועדיין משתמש בלוגו שעוצב אז. הלוגו, אינו משקף את המגוון הנופי של המדינה, העשירה בהרים גבוהים ובטירות יפיפיות, אלא נותן תחושה של מדינת ג'ונגל ירוק. ניתן לחשוב, מהתבוננות בלוגו, שמדובר במדינה טרופית כמו איי הבהמאס, פיג'י או מדגסקר. אחת הסיבות לכך נעוצה בצבעוניות של גווני הירוק, שמתאימה יותר לצמחיה טרופית מאשר אירופאית, ולהעדר כל סימן או אזכור למשהו אחר מלבד צמחיה. מעבר לכך, שורת המיצוב (הסלוגן), "גלה את הגנים הקרפטיים" שוב מושך לכיוון הצמחייה, ואינו מרמז אפילו על ההרים, הטירות, התרבות או כל דבר אחר. באופן זה, תיירים אינם יכולים אפילו להתחיל לדמיין את התרבות העשירה של המדינה ואת הנופים המרשימים.

טירת רסנוב, רומניה

טירת רסנוב, רומניה

מותג תיירות חדש ומעודכן הוא הכרחי לרומניה, אבל לפני כן, המדינה חייבת להוכיח כי היא מסוגלת לקיים דיאלוג עם תושביה, לגבש מדיניות בריאה שתחזק את הדמוקרטיה, ותציג דאגה לזכויות אדם, צדק, סובלנות ויציבות פוליטית. רק פעולות אלה יוכלו לקדם את המדינה, ולייצר תקשורת חיובית עם הקהל העולמי, שיחזקו את מותג המדינה.

בדירוג מותגי התיירות של המדינות בעולם דורג מותג התיירות של רומניה במקום ה-59, מהנמוכים באירופה, והמדינות השכנות דורגו: פולין (34), הונגריה (35), צ'כיה (36), בולגריה (53). בדירוג המדינות המושחתות בעולם דורגה רומניה במקום ה-66, הלא מחמיא, כששכנותיה מדורגות: צ'כיה (54), הונגריה (46), פולין (41). דירוג מותגי המדינות מציב את רומניה במקום גרוע עוד יותר, המשקף את המצב העגום של רומניה, והיא מדורגת במדד זה במקום ה-100, מתוך 118 מדינות, כשמתחתיה מדורגת רק מדינה אירופאית אחת, סרביה (108).

אבל לא הכל עגום ברומניה. בשנת 2007, כשהמדינה הצטרפה לאיחוד האירופי, המילה קיימות התחילה להישמע יותר ויותר במדינה. לפתע נפתחו עבור התושבים אפשרויות חדשות ללימוד אודות מדינות אירופה האחרות, אבל המדינה גם נדרשה לעמוד בתנאים מינימליים, המתחייבים מההצטרפות לאיחוד. בעוד המדינה הציגה מיתוג ירוק (יותר ירוק של מתחילים מאשר של מקיימים), בערים שונות במדינה החלו לנקוט צעדים לקידום הקיימות על ידי חסכון באנרגיה, התחדשות עירונית וקידום שימוש בתחבורה שאינה רכב פרטי.

בשנת 2009 אישרה הממשלה הרומנית תכנית לשיקום אזורי מגורים עם בניינים שנבנו בין 1950-1990, והיו הרבה כאלה. התכנית הגבירה את היעילות האנרגטית של הבניינים ב-40%, שינתה את חזיתות הבניינים, הגנה על הסביבה על ידי צמצום פליטות הפחמן וצמצום הכספים שהוצאו על ידי בעלי בתים.

יורו-טאוור, בוקרשט, רומניה - הבניין הירוק הראשון

יורו-טאוור, בוקרשט, רומניה – הבניין הירוק הראשון

בעניין תחבורה חלופית, ערים הסכימו שאופניים צריכים להיות בשימוש רב יותר, ופרויקט האופניים הגדול ביותר במדינה – I’Velo – הושק ב-2010 בבוקרשט. לאחר מכן פרויקטים זהים הושקו גם בערים קלוג'-נפוקה, קונסטנטה, טימיסוארה ולאסי. כל הערים מקוות שדבר זה יצמצם את פליטות הגזים, יבנה קהילה של אוהבי אופניים וישמר את פיתוח התשתית עבור הרוכבים. בשלוש השנים האחרונות בוקרשט, טימיסוארה וקלוג'-נפוקה חגגו את ה- European Mobility Week – קמפיין שנתי המקדם תחבורה ירוקה באירופה.

בוקרשט, הבירה של רומניה, עיר בת כ-1.7 מיליון תושבים יכולה להתגאות כי בעיר יש 23 מטרים רבועים של שטח ירוק לכל תושב, יותר מבפריז או מדריד, אולם העיר תצטרך להגדיל את השטח עד סוף השנה לרמה של 25 מטרים רבועים לתושב, כדי לעמוד בסטנדרטים האירופאים. ב-4 השנים האחרונות העיר נטעה 65,000 עצים ושיחים ויותר מ-90,000 מטרים רבועים של פארקים שוקמו. עדיין, יש המון מה לעשות בתחום בבוקרשט, לדוגמה, הבניין הירוק הראשון בעיר נפתח רק ב-2010, היורו טאוור.

לעיר קלוג'-נפוקה יש בניין עם אישור LEED , פארק אקולוגי ראשון העשוי מ-98% חומרים טבעיים, ואת בית הספר הירוק הראשון ברומניה. החל מ-2013, בניית בניינים ירוקים מקבלת עידוד על ידי הרשויות המקומיות על ידי צמצום המיסוי ב-50%.

מרכז עסקים ירוק, טימיסוארה , רומניה

מרכז עסקים ירוק, טימיסוארה , רומניה

טימיסוארה היא העיר המערבית ביותר ברומניה, ולכן באופן היסטורי הקשר עם שאר אירופה התקיים תמיד דרכה. בשנת 1884, תאורת רחוב הודלקה לראשונה באירופה ברחוב בעיר זו, ורחוב אחד בעיר הוא הראשון שמשתמש במערכת אוטומטית לניקוי הרחוב, מ-2012. התקנת המערכת שולבה בהטמנת החשמל מתחת לרחוב ובסלילת נתיבי אופניים ושטחים ירוקים חדשים. רחוב מרססטי במרכז העיר "אומץ" על ידי חברה בינלאומית והפך למדרחוב, ועד שנת 2014 העירייה מתכוונת להפוך את כל העיר העתיקה לאזור להולכי רגל בלבד, עם נתיבי אופניים. העיר גם מתכוונת למשוך חברות גדולות למרכז העסקים החדש והירוק הכולל 5 בניינים.

העיר לאסי השיקה קמפיין נרחב לקידום תחבורה ירוקה. התוצאה המרכזית של המהלך היה נתיב אופניים שנבנה באורך 11 ק"מ בשנת 2010. בנוסף מערכת התדלוק של 30 אוטובוסים ציבוריים הוחלפו לתחליפים יותר ידידותיים לסביבה. ב-2010 העיר גם השיקה מפה אקולוגית שמציגה לתושבים את נתיבי האופניים, איסוף סוללות, שווקים מקומיים, אזורי ספורט ופארקים.

העתיד נראה ירוק יותר עבור רומניה, עם יותר ויותר פרויקטים מתוכננים. כל אדם במדינה יכול להיות מעורב בפעולות למען הסביבה, בכל רמה. מאמץ, זמן ותקציב עדיין חסרים, אולם ערי רומניה התחילו לעלות על המסלול לקיימות.

מאמרים קשורים: התלאות של מיתוג אוקראינה | מותג תיירות פייסבוקי לצ'כיה | פולין מתחדשת לקראת יורו 2012 | 20 שנה לפירוק ברה"ב- מה מצב המדינות? | אסטוניה- איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת?


מי בסביבה? בניין המשרדים הירוק בעולם, פארק עצי פרי, וחקלאות עירונית

בניין המשרדים הירוק בעולם

בניין המשרדים הירוק בעולם

בניין ה-Bullitt Center בסיאטל הוא בניין המשרדים הירוק בעולם והיעיל ביותר מבחינה אנרגטית. הבניין בן ה-6 קומות אינו כולל טכנולוגיות שטרם נראו, אלא שהוא משלב טכנולוגיות קיימות ושיטות רבות ליצירת מבנה שהוא תצוגה של עיצוב ירוק ומודל לחיקוי. המטרה של Bullitt Center היא לשנות את הדרך בה מבנים מעוצבים, לבנות ולנהל כדי לשפר ביצועים סביבתיים לטווח ארוך ולקדם הטמעה רחבה של יעילות אנרגטית, אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות בנייה ירוקות אחרות.

מה שמיוחד בבניין הוא שהוא מנסה לעשות הכל באותו הזמן: יצור 100% מהאנרגיה שלו בעצמו באמצעות פאנלים סולריים, כל המים לבניין יסופקו ממי גשמים שיאספו, תאורה טבעית, מערכת קומפוסטינג, מערכת של בארות גיאותרמיים לחימום, ושלד עשוי עץ.

פארק עצי בלוס אנג'לס

פארק עצי בלוס אנג'לס

איך בדיוק עצי פרי למאכל משנים את הסביבה העירונית? Fallen Fruit שהוא ארגון שיתופי בלוס אנג'לס משתמש בפירות כדרך לחשיבה על בניית קהילה וסביבה אורבנית. הם החלו למכור את ריבות הפירות שלהם, ופרסמו את מפת הפירות בחינם בשכונה. כעת הם פותחים את פארק עצי הפרי למאכל הראשון בלוס אנג'לס, שיכלול 27 עצי פרי, מאפרסקים ועד תמרים, 8 סוגי גפנים מקומיים ועשבי מאכל – שכולם יהיו לשימוש הקהילה בחינם.

הרעיון הוא פשוט, אולם בבחינה מעמיקה, הוא משנה דינמיקה בפארק. במקום קניית פירות, אנשים יכולים לבוא עם ילדהם, לעבוד וללמד אותם מאיפה מגיע האוכל. המבקרים גם נעשים מודעים יותר למעבר העונות ולמזג האוויר. גידול עצי פרי בעיר היא מגמה מתפתחת גם בוונקובר, והיא חלק מתופעה רחבה יותר של חקלאות עירונית, שתופסת תאוצה בכל העולם, מספר דוגמאות לכך: ברלין, ניו יורק, טוקיו, והנה עוד דוגמה, מסינגפור:

חקלאות עירונית וורטיקלית בסינגפור

חקלאות עירונית וורטיקלית בסינגפור

העיר מדינה סינגפור היא אחת המדינות העירוניות בעולם, ובשל כך היא מייבאת יותר מ-90% מהמזון שלה למרות היותה ממוקמת באזור טרופי, והחשיבות של ירקות במטבח האקלקטי המקומי. שיתוף פעולה חדש בין הממשלה וחברת הנדסה מתכוון להחזיר את ייצור המזון לעיר, על ידי התקנת חממות וורטיקליות בעיר, שיתופעלו על ידי חברת בשם Sky Greens.

מה שעושה את הפרויקט הזה לייחודי, הוא העיצוב: בתוך החממה, מגדלי אלומיניום בגובה 9 מטר תומכים מדפים של ירקות, המסתובבים באיטיות כל לחלק את החשיפה לאור באופן שווה, טכנולוגיה שהם מכנים  "A-Go-Gro". מערכת הידראולית אוספת את מי הגשמים, ועושה בהם שימוש להנעת המערכת, כך שהיא זקוקה למעט מאד אנרגיה.

גם בסין חקלאות עירונית מתפתחת. בבייג'ינג, לדוגמה, יש כ-233 מיליון מטרים רבועים של גגות פנויים, וגינות על גגות מתחיל להסתמן כתנועה חדשה של הבורגנות. הסרט "אגדה של שני גגות" מספר על שני אנשים, בשתי ערים, ושתי חוות עירוניות. הוא צולם בבייג'ינג והונג קונג על ידי דניאל קליין ומירה פיין, ומציג זווית אישית לסיפור החקלאות העירונית בסין:

מאמרים קשורים: חקלאות עירונית אינה רק תחביב, זו תעשייה היכולה לשנות את איכות חיינו | הפארק החברתי האורגני של ברלין | סאו פאולו- מדיניות חדשה לתכנון עירוני ירוק | בתי הספר האקולוגיים של עזה | הרצליה עוברת לבנייה ירוקה


סאו פאולו: מדיניות חדשה לתכנון עירוני ירוק, ושיתוף מידע עם ערים בארה"ב

מגדלי הרוצ'בירה, סאו פאולו

מגדלי הרוצ'בירה, סאו פאולו

התכנית החדשה לתכנון עירוני בסאו פאולו- Água Espraiada Operação Urbana מציבה גישה חדשה לקיימות בעיר הענק בברזיל. עם תכנית זו שיצאה לפועל, מגדלי הרוצ'בירה, קומפלקס מפורסם המערב מגורים, משרדים ומרכז קניות, הוא דוגמה טובה להצלחתה. הפרויקט החדש ממוקם באזור תעשייתי לשעבר לאורך נהר הפיניירוס. פרויקט הענק הכולל יותר מ-110,000 מ"ר, שעוצב על ידי משרד האדריכלים הברזילאי אפללו וגספריני, נבנה כקומלפקס בעל יעילות אנרגטית גבוהה, שליטה על השימוש במים, צמצום פליטת גזי חממה, והקלה על פקקי תנועה. עם הצלחת הפרויקט, עולה השאלה "כיצד הפיתוח יכול להשיג את כל המטרות האלה?" תכנון עירוני שמצמצם התפשטות, שהיא אחד הסיכונים הגדולים ביותר כיום, הוא התחלה.

התמריץ שניתן למגדלי רוצ'ביירה היה צמצום ההגבלות המוניציפליות ובנייה בדרך שלא תתרום להתפשטות. בתמורה, המפתחים סיפקו טכנולוגיות מתקדמות בתחום הקיימות כמו לדוגמה מערכת חדשה לניהול מי גשמים. חוקים רבים לתכנון עירוני פותחו במאה שעברה ונקטו בגישה אנטי עירונית על ידי הפרדת אזורי מגורים מאזורי עבודה ומאזורי קניות. גישה זו נמצאת בניגוד למגמות עכשוויות של חשיבה סביבתית. כשאנשים חיים באזורים שונים מאלה בהם הם עובדים, הם נדרשים לנסוע מרחקים גדולים, מה שמגדיל כמובן את זיהום האוויר ועומסי התנועה בעיר.

מגדלי הרוצ'בירה, סאו פאולו

מגדלי הרוצ'בירה, סאו פאולו

רעיון זה מייצר אתגר שטומן בחובו הטבה כלכלית למפתחים המתעניינים בקיימות, משום שבערים מתפשטות כמו סאו פאולו, משתלם יותר, באופן כללי, לבנות מחוץ לעיר. השטחים הפנויים לפיתוח בהיקף רחב באזורים מרכזיים יותר, יקרים יותר ובמקרים רבים מזוהמים על ידי אזורי תעשייה לשעבר, המוסיף על עלות הפיתוח. הקווים המנחים של תכנית הפיתוח החדשה של סאו פאולו מנסה להקל על מכשולים כגון אלה עבור המפתחים.

הקומפלקס החדש גם משקף את השאיפה הירוקה הגוברת בקרב חברות ברזילאיות, שהופכות את נושא הקיימות למרכיב משמעותי בזהות המותג שלהן. אם חברות פיתוח נוספות ייקחו את הדוגמה של פרויקט זה, ערים יוכלו לצמצם באופן משמעותי את פליטת גזי החממה, והתמודדות ושינוי החלום של הבית הפרטי בפרברים, שהוא עדיין אידיאל בהרבה תרבויות, הוא מפתח לאסטרטגיה זו.

ערים בכלל, וערי ענק כמו סאו פאולו מתמודדות עם בעיות עצומות, שתכנון עירוני היא רק אחת מהן. האתגרים הניצבים בפני ערים אלה כוללים התמודדות עם תשתיות, שימוש בקרקע, דיור, פערים חברתיים, חינוך, משילות, והיכולות של המגזר הציבורי.

מנהיגים ממספר ערים ואזורים בארה"ב משתפים כעת את ניסיונם בפיתוח מטרופולינים ואסטרטגיות של צמיחה כלכלית שיכולים לעזור לעיר ולמדינה סאו פאולו. למרות שנקודות ההתחלה של הכלכלה והחברה בסאו פאולו הן שונות מאד מאלה שבקליבלנד, לדוגמה, קיימים נושאים ואתגרים רבים הזהים בינהם:

סאו פאולו 2040התמקדות בטווח הארוך. הנעת כלכלה אזורית בדרך אסטרטגית חדשה יכולה להימשך עשורים, תוך התחלפות מספר מנהיגים פוליטיים, שינויים בסדרי עדיפויות, ותנודות תקציביות. תכנית SP2040 של סאו פאולו לדוגמה, מתכוונת לפתח 3 סקטורים בעיר שיתפקדו באופן משלים עבור שירותים מתקדמים לחברות על ידי פיתוח תעשייתי, תחבורה, דיור וסביבה. באופן דומה, סוכנות הפיתוח של שיקגו פיתחה את תכנית ה- GO TO 2040 כדי להתמודד עם הצרכים לטווח ארוך של העיר בתחומי התשתית עבור השירותים המתקדמים והכלכלה של העיר. המשתתפים הסכימו שהבטחת ההצלחה בשני מאמצים אלה במהלך העשורים הבאים מצריכה בניית יכולת ובעלות מחוץ למגזר הציבורי כדי לקיים ניהול מתמשך האחראי לביצוע.

היחסים בין המגזר הציבורי והפרטי הם דו סטריים. השאיפה של תכנון עיסקי מטרופוליני בארה"ב הוא לגייס את הסקטורים הפרטי והציבורי ושחקנים נוספים בבניית והוצאה לפועל של חזון אסטרטגי לכלכלה מטרופולינית. האימוץ של ההקפדה והשפה של הסקטור הפרטי לתכנון עיסקי, הוכיח עצמו כיעיל לפיתוח השתתפות עסקים בתכנית האזורית. מנהיגים מסאו פאולו מכירים בחשיבות התפקיד שעסקים ממלאים בצמיחה כלכלית, והם מגייסים אותם לשותפויות כדי להקל על הגרעון העצום בתשתית שהאזור מתמודד עימו.

לוקלי זה גלובלי וגלובלי זה לוקלי. בחברות רב לאומיות, הגלובלי והלוקלי נפגשים. בשל כך, למנהיגי ערים יש צורך אמיתי בהבנת שווקים בינלאומיים וההזדמנויות והאתגרים שהם מציבים על צמיחה מקומית.

ההתמזגות בין הגלובלי ללוקלי הוא ביטוי של עליית כוחן של הערים בעשורים האחרונים, ומנהיגי ערים מסאו פאולו וארה"ב לא רק מחליפים רעיונות וניסיון, אלא גם מבינים טוב יותר חלק מהמגמות המשפיעות על המרכזים הכלכליים הגדולים בעולם. נציגים מעולם העסקים בשיקגו ומרכז העסקים וההשקעות בברזיל דנו בחזון ובאסטרטגיות עבור שיקגו וסאו פאולו בשווקים הגלובליים, כולל איך הערים יכולות לאמץ שינויים לטווח ארוך. ראשי ערים מארה"ב, באותו זמן, אותגרו וקיבלו השראה מתכנית ה"מאקרו- מטרו" המקשרת 4 אזורים מטרופולניים במדינת סאו פאולו, העוזרת למצב אזור זה בן ה-30 מיליון תושבים כמגוון ומשולב על הבמה הגלובלית.

בדיוק כמו גודל העיר עצמה, האתגרים של סאו פאולו הם עצומים, אבל לא בלתי ניתנים להתמודדות. דיונים אלה בין סאו פאולו וערי ארה"ב חושפים קרקע פוריה להמשך דיאלוג, פתרון בעיות במשותף, והזדמנות להבין לא רק אחד את השני, אלא את כל הערים טוב יותר.

מאמרים קשורים: הפרסום ברחובות סאו פאולו אסור, אמנות זה כבר עניין אחר.. | ערי ארה"ב מאחדות מידע כדי להיות חכמות יותר | סאו פאולו-ברזיל, תל אביב-ישראל: האם עיר יכולה לשנות דימוי של מדינה? | איזו עיר מציעה את התנאים הטובים ביותר לעסקים? ואיזו תציע אותם בעתיד?


לבנות עיר חכמה דרך בניית מתחמים חכמים

אצטדיון נתניהפתיחת אצטדיון נתניה החדש, שלווה באי סדרים חמורים של הסדרי תנועה, חנייה, הכוונת הקהל ואי סדר כללי היא הזדמנות לבחון מתחמים עירוניים, ואת האופן בו הם יכולים לתפקד הרבה יותר טוב, כחלק מעיר שמתפקדת טוב הרבה יותר.

האתגר הייחודי של אצטדיונים, שהם למעשה עיר בפני עצמה, הוא הניהול של תשתית מורכבת ביותר המספקת מזון, מים, שרותי רפואה, אקלים, שליטה בתנועה ואירוע. כל זה דורש החלטות על מיקום מדויק וניהול מבצעי בטווח של עשרות קילומטרים.

הדבר המתגלה יותר ויותר הוא שביצירת "מיני-ערים" אלה יש צורך בטכנולוגיה חדשנית, כדי להפכם למיקרוקוסמוס של ערים חכמות, בהן המידע משמש לאספקת שירותים ויעילות. על ידי שימוש במידע בדרכים חדשות ויצירתיות, ארגונים יכולים לנהל טוב יותר מתחמים אלה, וללמד אותנו שיעור על איך עושים עיר חכמה.

כדי לקבל פרופורציות על מתחמי הענק האלה, ניתן להשוות את רשימת 25 הערים המאוכלסות ביותר בארה"ב, ונמצא שם את בוסטון, סיאטל ונאשוויל. אולם, כל הערים האלה הן מאוכלסות פחות, ומשתרעות על שטח קטן יותר מאזור אחד בלוס אנג'לס –the Los Angeles Unified School District.

the Los Angeles Unified School Districtמתחם זה של בתי ספר, השני בגודלו בארה"ב, מכיל 14,000 בניינים, על שטח של יותר מ-1,800 ק"מ מרובע עבור כ-650,000 תלמידים. לשם השוואה, השטח של תל אביב הוא כ-50 קמ"ר, וחיים בה מעט יותר מ-400,000 תושבים. האזור הוא כה גדול, עד כי הוא מתפקד כמו עיר בהתחשב בתשתיות ובשימוש שלו במשאבים, ומורכבות ניהולו. כדי לעזור לנהל את מערכת בתי הספר העצומה הזו, נעזרים ב"תושבים" – אלפי הסטודנטים, מורים וסגל- שישמשו כסנסורים חיים לזיהוי בעיות או סכנות בתשתית, כמו חלונות, דלתות או מעקות שבורים, ששולחים את התמונות או הודעות הטקסט ממכשירי הטלפון שלהם.

החלק החדשני בעניין הוא שהמידע מוזן באופן אוטומטי למערכת האחזקה של האזור, שם הוא מנותח ומקבל דירוג של סדרי עדיפויות, כך שהזמנת תיקון תוכל להישלח. בעבר, אזור בתי הספר הזה בזבז הרבה מאד זמן וכסף כדי לאתר ולדווח על בעיות אחזקה. כיום, על ידי שימוש בהמון דרך טכנולוגית ניידים, יש להם דרך יעילה יותר לדווח ולאתר בעיות, והתגובה מתקבלת מהר יותר.

על ידי הפצת הטכנולוגיה הזו לכל אחד בקמפוס, אלו התלויים בבטיחות בקמפוס, עובדי האזור ואפילו הסטודנטים, זוכים לתחושה רבה יותר של קהילתיות. האנשים החיים בבניינים אלה יכולים לאמוד טוב יותר את הדחיפות,  החומרה של הבעיה, ולספק את המידע הזה בעת הדיווח.

טכנולוגיה משמשת כיום לפתור בעיות מהותיות בדרכים שלא ניתן לדמיין, מניהול אצטדיוני כדורגל ביום משחק, ועד עזרה בניהול מערכות תחבורה ושירותי חירום. אפילו יותר יקר מניהול אזור בתי ספר או אצטדיון, ה- U.S. General Services Administration GSA  – האחראי על בנייני הממשל הפדרלי, משתמש בטכנולוגיה כדי לאכוף יעילות אנרגטית מקסימלית ולהפוך לאוטומטי את ניהול הבניינים שלו הצורכים אנרגיה רבה.

לארגון זה יש כ-17 מיליון מ"ר של שטחי משרדים ברחבי ארה"ב והוא צפוי לצמצם את צריכת האנרגיה בבניינים הפדרליים בעד 30% עד שנת 2015. צמצום זה לא רק ישפר את היעילות, הוא גם יחסוך 15 מיליון דולר מכספי משלמי המיסים מדי שנה. כמו אזור בתי הספר בלוס אנג'לס, ה- GSA פועל במתחמים מורכבים ביותר המכילים מערכות בתוך מערכות. בתוך מערכות אלה, כל החלקים חייבים להתאים כדי שיתפקדו בשילוב, כולל מים, אנרגיה, תחבורה, ביטחון ועוד.

בעוד ארגונים ומתחמים גדולים כמו אצטדיונים, מוזיאונים, בתי ספר ומבני ממשלה ממשיכים להתרחב ולספק ליותר אנשים שירותים מהירים, טובים וחדשניים יותר, קיים הצורך גם לעשותם יעילים יותר – ולא על ידי קיצוץ בשירותים, אלא על ידי קבלת תובנות ומידע על האופן בו העולם הפיזי שלנו מתפקד.

מכבישים למכוניות לבניינים ולמערכות תאורה, קיימים אלפי אובייקטים שלא רק צריכים להיות מנוהלים, אלא שהדרך בה הם מתקשרים ומשפיעים אחד על השני צריך להיות מיטבי. הרבה שאלות פרטניות וטכניות כמו: אילו צינורות מתפוצצים הכי הרבה? אילו חדרים מקבלים הכי הרבה מבקרים וזקוקים לתחזוקה רבה יותר? איך ניתן להבטיח כי המתקן יתפקד בשעות העומס? ניתן לקבל תובנות ממשיות שיובילו להחלטות ויעילות. כשמנתחים מידע שכזה מגלים דברים שלא ניתן לדמיין. לדוגמה, העובדה כי 30% מהתנועה בסן פרנסיסקו מיוחסת לנהגים המחפשים חנייה. על ידי חיבור בין העולם הדיגיטלי והפיזי, ארגוני ענק אלה, שהם חלק מחיי היום יום שלנו, יכולים לספק שירותים יעילים יותר לכולנו. וכשמתחמים כאלה וארגונים כאלה מתחילים לשתף מידע ולעבוד יחד בעיר או אזור מסוים, הרווחים גדלים אף יותר והעיר הופכת להיות חכמה יותר.

מאמרים קשורים: עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים? | תל אביב עיר חכמה- הצעדים הראשונים | הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | המידע הזמין שמראה לנו את העיר כמו שמעולם לא ראינו | מידע זמין בניו יורק לצרכנים חכמים יותר


הערים החכמות באות: יוזמה גלובלית של האו"ם לקידום יחסי ערים וסביבה

עם היוזמה העולמית לערים יעילות בשימוש משאבים, UNEP  מקווה לערב לפחות 200 מדינות עד שנת 2015, בתחומים של חדשנות טכנולוגית, במקום בו השקעתן של הערים בכלכלה ובתעסוקה תהיה הרבה ביותר. בוועידת ריו+20, UNEP  (תכנית הסביבה של האו"ם) השיקה יוזמה גלובלית לשינוי ערים לערים חכמות, שתכלול צמצום זיהום, אופטימיזציה של השימוש במשאבים ושיפור היעילות האנרגטית. היוזמה החדשה תעבוד עם רשויות מקומיות, עסקים והחברה האזרחית כדי למצוא פתרונות לבעיות המרכזיות של ערים גדולות, מהכשרה מחדש של התשתיות, שימוש יעיל במים ובעיית ניהול האשפה.

עד 2050, 80% מאוכלוסיית העולם תחייה בערים. כיום, למרות שהן תופסות רק 3% משטח כדור הארץ, אזורים עירוניים הם המקור העיקרי לאשפה וזיהום, ואחראיות ליותר מ-50% מהאשפה העולמית, כמעט 80% מפליטת גזי החממה, ומנצלות 75% מהמשאבים הטבעיים.

עם היוזמה הגלובלית לשימוש יעיל במשאבים עבור ערים, UNEP  מקווה לערב לפחות 200 מדינות בתכנית עד 2015 שתתערב בכל תחום אבל תחל בחדשנות, במקום בו ערים טכנולוגיות יוכלו בהדרגה להשקיע יותר ויותר משאבים כלכליים ותעסוקתיים.

"בהקשר של עיור מהיר ולחצים גדלים על המשאבים הטבעיים, יש צורך דחוף לפעולה מתואמת בתחום העיר המקיימת. דבר זה הינו הכרחי גם בכדי למנוע התדרדרות בלתי הפיכה של המשאבים ומערכות טבע, וגם בכדי לממש את התועלות הרבות של ערים ירוקות, מחסכון באמצעות בנייה יעילה באנרגיה, או התועלות שבבריאות וסביבה כתוצאה מדלקים ומכוניות נקיות יותר" אמר אכים סטיינר, מנכ"ל UNEP .

מספר ערים כבר הצטרפו ליוזמה, בהן סאו פאולו (ברזיל), מאלמו (שבדיה), היידלברג (גרמניה), קזון סיטי (הפיליפינים) וגוונגז'ו (דרום קוריאה), ומדינות שונות הביעו התעניינות כמו יפן, ברזיל, צרפת וארה"ב. הצעדים המעשיים שכל עיר יכולה לקחת לקראת השינוי שלה נמצאים במרכז דוח של UNEP :

  • אינטגרציה: הכרחי הוא שתושבים יהיו מעורבים בשינוי
  • מינהל: התמודדות עם שינויי אקלים וקידום קיימות עירונית דורשים גישה משולבת ומייעצת המערבת את בעלי העניין של העיר.
  • תכנון עירוני חכם: שיפור במערכות תחבורה ושיפור מרחבים ציבוריים, הגדלה בשטחים להולכי רגל ומסלולי אופניים.
  • מימון: תמריצי מיסים וסובסידיות על טכנולוגיה ויכולות למדינות מתפתחות.
  • חדשנות: תמיכה ו/או ייסוד גופי חינוך ומחקר היכולים לתמוך בפיתוח הכשרונות, היכולות והרשתות של ערים מקיימות

מאמרים קשורים: ערי ארה"ב מאחדות מידע כדי להיות חכמות יותר | העיר החכמה החדשה שבה איש לא יגור או יבקר | בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות | ערים מחפשות פתרונות- הוכרזו הזוכים | 10 הערים החכמות בעולם