סיכום התיירות ב-2011: בעולם עלייה, בישראל ירידה

משרד התיירות מפרסם את הדוח השנתי של התיירות לשנת 2011, המשקף מגמות בתיירות הנכנסת והיוצאת לישראל, התפלגות מדינות המקור לתיירות ומאפיינים של התייר המגיע לישראל.

בשנת 2011 נרשם שיא חדש בתיירות העולמית, שהסתכמה, על פי אומדנים של ארגון התיירות העולמי, ב-982 מיליון נוסעים, 5% יותר מבשנת 2010. ההכנסות מתיירות בעולם עלו ביותר מ-4%. בישראל לעומת זאת, נרשמה ירידה של 2% בתיירות הנכנסת, והיא הסתכמה בכ- 3.4 מיליון תיירים: מאירופה הגיעו ישראל 2.2 מיליון תיירים (64% מכלל התיירים)- ירידה של 3% בהשוואה ל-2010. מאמריקה הגיעו 854,000 מבקרים (25% מכלל התיירים) – ירידה של 3%. 211,000 מבקרים הגיעו מאסיה (6% מכלל המבקרים).

מדינה

מספר מבקרים

שינוי בהשוואה ל-2010

ארצות הברית

634,000 (19%)

3%-

רוסיה

491,000

11%-

צרפת

301,000

1%-

בריטניה

221,000

10%+

גרמניה

220,700

10%+

איטליה

151,000

18%-

אוקראינה

137,000

51%+

פולין

96,000

26%-

קנדה

77,000

4%-

הולנד

63,000

9%+

התפלגות התיירות לישראל לפי מדינות מוצא

התפלגות התיירות לישראל לפי מדינות מוצא

מברזיל ומספרד הגיעו 56,000 מבקרים (כ-2% מכלל התיירים)- עלייה של 9% וירידה של 25% בהתאמה. התיירות מסקנדינביה הסתכמה ב-2% מכלל התיירות, 79,600 מבקרים, עם עלייה של 9% בעיקר מדנמרק (30%+) ונורווגיה (18%+). מכל אחת מהמדינות הבאות הגיעו כאחוז אחד מכלל התיירים: ניגריה (42%+), שווייץ (19%+), רומניה (3%-), בלגיה (5%+), אוסטריה (9%+), ואוסטרליה (3%-). מהמזרח הרחוק הגיעו בסך הכל כ-159,000 מבקרים (1%+): 39,000 מהודו (4%-), 33,000 מקוריאה (18%-), 22,000 מאינדונזיה (24%+), 17,000 מסין (31%+), ו-14,000 מיפן (2%+). מירדן הגיעו לישראל 21,000 מבקרים (13%+), וממצרים 2,700 (5%-). מארגנטינה ומדרום אפריקה הגיעו 23,000 מבקרים (1%-, 5%+ בהתאמה), ממקסיקו הגיעו 21,000 מבקרים (20%-), מיוון 19,000 (32%-) ומצ'כיה 21,000 (24%-).

התפלגות לינות התיירים בישראל

התפלגות לינות התיירים בישראל

לינות תיירים: פחות בירושלים, יותר בתל אביב ובאילת: בשנת 2011 היו בישראל 337 בתי מלון, שכללו 47,600 חדרים. 11,000 באילת, 9,300 בירושלים, 6,800 בתל אביב, 4,200 בטבריה ו-4,000 בים המלח. סה"כ נרשמו 21.9 מיליון לינות ב-2011, בדומה ל-2010. 10 מיליון לינות הן של תיירים והשאר של ישראלים.

3.2 מיליון, שהם 32% מלינות התיירים נרשמו בירושלים (5%-), 2.3 מיליון (23%) מלינות התיירים נרשמו בתל אביב (3%+), 1.1 מיליון, שהם 11% מלינות התיירים נרשמו באילת (7%+), בטבריה התארחו 7% יותר תיירים מבשנה שעברה ובים המלח 4% יותר. בנתניה נרשמה עלייה של 9% (352,000), ובבתי הארחה של הקיבוצים חלה ירידה ש 3%.

התפלגות התיירות לאילת לפי מדינות מוצא

התפלגות התיירות לאילת לפי מדינות מוצא

חצי מהמבקרים באילת הגיעו מרוסיה – 66,000 תיירים הגיעו לאילת בטיסות ישירות ב-2011, עלייה של 9%. כמעט מחציתם- 33,000 תיירים, הגיעו מרוסיה (41%+), 23% מצרפת (16%-).

ההכנסות מתיירות נכנסת בשנת 2011 הסתכמו ב-4.5 מיליארד דולר (2%+), והיוו 17% מסך יצוא השירותים ו-5% מסך היצוא של ישראל. היצוא ש ישראל ב-2011 עלה בסך הכל ב-3% (חקלאי 2%+, תעשייתי 5%+, שירותים 12%-). ההכנסות מיצוא שירותי תיירות היו יותר מפי 3 בהשוואה להכנסות מהיצוא החקלאי, ומבחינת נתוני הערך המוסף, מראים הנתונים כי הערך המוסף מתיירות הסתכם ב-3.2 מיליארד דולר.

התפלגות התיירות לישראל לפי סיבת הגעה

התפלגות התיירות לישראל לפי סיבת הגעה

מי מבקר בישראל: 26% מהתיירים היו יהודים, 11% פרוטסטנטים, 29% קתולים, 15% מזרמים אחרים בנצרות, והשאר ציינו דת אחרת או ללא שייכות דתית. מבין התיירים מצרפת היוו היהודים 63%.

11% באו למטרת חופשה או מנוחה, 30% למטרת טיול, 22% הגיעו למטרת צליינות. כל אלה יחד היוו 63% מהתיירים. השאר- 20% הגיעו לבקר קרובים וידידים, 10% לעסקים, וכאחוז אחד למטרות רפואיות.

31% מהתיירים הגיעו במסגרת חבילת סיור מאורגן, ו-22% קנו חבילת תיור שלא במסגרת קבוצה. 47% הם נוסעים עצמאיים (FIT). עבור 60% מהתיירים היה זה ביקור ראשון בישראל, והשאר כבר ביקרו פה לפחות פעם אחת (מתוך התיירים החוזרים 65% ביקרו פה בשנתיים האחרונות).

72% מהתיירים לנו בבתי מלון, 17% אצל קרובים וידידים, 4% באכסניות נוער, 2% באכסניות נוצריות, 2% בדירה/חדר שכור, והשאר (3%) באמצעי אכסון אחרים. השהות הממוצעת לתייר ששהה פחות מחודש בישראל היתה 8 לילות

התיירים דירגו את הביקור בישראל מציון 1 (גרוע) עד ציון 5 (מצוין):הציון הממוצע הכללי היה 3.9, כשהתיירים מארה"ב ומבריטניה דירגו את הביקור בציון 4.0, ואילו התיירים מרוסיה, גרמניה ואיטליה דירגו את הביקור בציון 3.9 בממוצע.

מאמרים קשורים: מבט על התיירות ישראל | תיירות מקיימת- מה זה? ואיך זה קשור לישראל? | הוסטל זה לא מה שחשבת |שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל |מיתוג ישראל- הבעיה היא לא מה חושבים עלינו

מודעות פרסומת

תיירות מקיימת: מה זה? ואיך זה קשור לישראל?

תיירות היא עסק ענק, שהגיע בשנת 2010 להיקף של טריליון דולר בשנה. במדינות מסוימות (העניות בעיקר) התיירות אחראית ל-70% מהכנסות המדינה.

בשונה מהאופן בו רבים תופשים את התיירות המקיימת, כמגמה חדשה, הרעיון הזה התפתח כבר משנות ה-60 בקרב התנועה הירוקה למען הסביבה. בעוד הציבור סביב העולם מבין יותר ויותר את ההשלכות של סגנון החיים המערבי על הסביבה, התרבות והחברה, זהו מושג שמתייחס לתעשייה המחויבת לצמצום ההשפעה הסביבתית והתרבותית תוך יצירת הכנסה עבור מקומיים. הנושא של תיירות מקיימת ואחראית רלוונטי במיוחד בימים אלה, בהם יש סלידה גוברת והולכת מתרבות הבזבוז והשפע, וחיפוש אחר אופני צריכה אחראיים יותר, גם כלפי הסביבה וגם כלפי החברה.

כדי לפשט את הרעיון מה היא תיירות מקיימת, ניתן לומר כי הכוונה היא לשמור על העולם. רעיון שלפיו נכדינו יוכלו לחוות את אותם אתרים יפים שלנו הייתה הזכות לבקר בהם. קיימת הנחה מוטעית לפיה תיירות מקיימת יכולה להיות מושגת רק על ידי החרמת טיסות ונסיעות לטווחים ארוכים, החלפת המפואר בכפרי, ולא לגעת בחלקים ה"אמיתיים" של העולם. אבל כל זה פשוט אינו נכון. תיירות מקיימת אינה עורכת רשימה של דברים שאין לעשות. היא עוסקת בדרכים לשיפור הדברים שאנו כן עושים, ובלהבטיח כי בעוד 20 שנה, אותן הזדמנויות עדיין יהיו קיימות.

תיירות מקיימת עוסקת במספר נושאים:

  • נסיעות ליעדי טבע, המצמצמים את התלות באטרקציות תיירותיות גדולות, כגון פארקי נושא ואתרי חופשה גדולים (resorts), שלעיתים קרובות בעלי השפעה עצומה ומזיקה על הסביבה.
  • מינימום השפעה – בעולם אידיאלי, לתיירות לא תהייה השפעה על הסביבה. זה כמובן אינו אפשרי, אולם, תיירות מקיימת מנסה לפגוע עד כמה שפחות בסביבה באמצעות בחירת אופני תחבורה ידידותיים לסביבה, מניעת זיהום, ואפילו הימנעות מאזורים מסוימים.
  • מודעות סביבתית –  יש תיירים הבוחרים חופשות התומכות בתכניות המקדמות מודעות סביבתית, או חופשות שהכנסותיהן מועברות לטובת שימור צמחיה, בעלי חיים וטבע בסכנת הכחדה או הרס.
  • חופשות שהכנסותיהן תורמות לקהילות והאוכלוסיות המקומיות (במקום לרשתות מלונאות בינלאומיות), והבטחה כי צורות חיים מסורתיות יושפעו באופן המינימלי מהתיירות.
  • תמיכה בזכויות אדם ותנועה דמוגרפית – לצד המיקוד בנושאי הסביבה והטבע, איכות החיים של החברה גם כן נלקח בחשבון, על ידי הימנעות מנסיעה למדינות בהן קיימת פגיעה בזכויות אדם.

עד לא מזמן, אנשים התלהבו מהרעיון של הטיסה עצמה, והיו מוכנים לעלות על מטוס רק בכדי להחליף את מזג האוויר. אבל הצרכנים השתנו בעשורים האחרונים, וכיום זה לא מספיק. אנשים רוצים יותר מסתם לנסוע למקום כלשהו. תיירים מחפשים כיום נסיעה עם משמעות, עם ערך ועם חוויה, ולחזור בתחושה של גילוי, של עשייה, או של תרומה.

חברות רבות בעולם מתמחות בחופשות מסוג זה, חופשות שאינן סביב השיזוף או הקניות. כתרבות, אנו נעשים יותר מודעים לבחירות בסגנון החיים שלנו, ועם עסקים ירוקים, מוצרים אורגניים, תכניות לחסכון באנרגיה, ומודעות לבריאות, תיירות מקיימת הינה צעד מקומי שהולך יד ביד עם הרצון של הציבור להרגיש גאה בעצמו בזכות בחירות מסוג זה.

טרקים בקניה או קוסטה ריקה, ביקור בחופי אוסטרליה הבלתי נגמרים, לחוות את החיים באפריקה, או לבקר בכמה מהאתרים המרוחקים ביותר בעולם לא חייבים להיות בעלי עלויות לסביבה. כשהתיירות אחראית לכ-30% מההכנסות של המדינות המתפתחות, תיירות מקיימת יכולה להיות הדרך בה ההכנסה מגיעה לידיים הנכונות. ההבדל המשמעותי שמציעות תיירות אחראית ותיירות מקיימת הוא המיקוד החזק בהשקעה ושימור לא רק של הסביבה, אלא גם של האנשים, והתעשייה עצמה.

ועכשיו לישראל: מפת התיירות לישראל, עבור התייר הנכנס, מורכבת למעשה מ-3 יעדים: תל אביב, ירושלים ואילת. זהו גם האופן בו משרד התיירות משווק את ישראל בעולם- אילת משווקת כיעד תיירות שיזוף וים, המתבסס על אפס עשייה, חוסר תנועה, ללא תוכן תרבותי, ואין פלא שהתיירות לעיר נמצאת במגמת ירידה מתמשכת. תל אביב וירושלים משווקות כמרכזים תרבותיים עירוניים, ירושלים גם כמרכז היסטורי ודתי, ונקודות מוצא לטיולים חד יומיים באתרים כגון קיסריה, מצדה, הכנרת וכדומה.

רוב שטחה של ישראל אינו נמצא כלל על מפת התיירות, ואינו מציע חלופה לשלוש הערים המוזכרות, וחבל. הצפון והדרום של  ישראל יכולים להיהפך למרכזים לתיירות מקיימת, המציעים גם חוויה תרבותית עשירה, עם מגוון האוכלוסיות והדתות המיוחד שיש בישראל (יהודים, מוסלמים, נוצרים, בדואים, דרוזים…), גם חוויה המחוברת לטבע, ולערכים הייחודיים לישראל כמו מכתש רמון, ים המלח, הגליל ואחרים, ואפילו לטבע שקיים בארץ הכולל טבע מדברי ייחודי, נדידת ציפורים, צלילה ועוד.

מעבר לכך, התיירות כמנוע צמיחה, יכול להביא פריחה כלכלית, יצירת מקומות תעסוקה ועסקים לפריפריה, שלא מצליחה למשוך מקורות תעסוקה משמעותיים אחרים, ולמעשה הולכת ודועכת, ואת הפתרון הממשלתי אפשר לסכם בסיסמה "לקרב את הפריפריה למרכז". גישה זו משקפת הכרה בחוסר היכולת לשקם את הפריפריה ולייצר סיבה ותנאים לחיים באזורים אלה, ולכן הפתרון בדמות "לקצר להם את הדרך למרכז" נראית כפתרון היחיד.

המרחק הקצר של ישראל מאירופה, ומרחקי הנסיעה הקצרים בתוך ישראל, בשילוב הנכסים התיירותיים, היו יכולים להציע לתייר הנכנס מוצר תיירותי, קרוב לאירופה, שלצד התיירות העירונית הקיימת, תציע סוג אחר של תיירות- מקיימת, סביבתית, מחוברת לטבע, לתרבות ולמגוון האוכלוסייה בישראל.

בפוסט קודם הצגתי מאמר מאת מעוז ינון, יזם תיירות (שזכה בפרס היוקרתי של Responsible Tourism Awards), המפרט את הכשלים של מדיניות התיירות בישראל, ומציע במה כדי לישראל להתמקד. בפוסט נוסף הצגתי בפירוט את נושא התיירות האקולוגית והצפרות בעולם, ומה ישראל עושה בתחום (רמז- לא מספיק). אתר משרד התיירות על תיירות מקיימת בישראל

מאמרים קשורים: מבט על התיירות בישראל | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית ובקריביים | מגמות בתיירות העולמית 2012 | המדינה שאוהבת אופניים


קרן 7 פלאי תבל חוסמת את ישראל מהתחרות בשל חשד לזיוף

מיתוג הוא עניין מורכב, המושפע ממרכיבים רבים, לא כולם תמיד תחת שליטת הגוף הממתג, אבל הסיפור הזה באמת לא יאומן:

הקרן הבינלאומית שארגנה את תחרות שבעת פלאי תבל החדשים, ומנהלת גם את התחרות "שבע ערי הפלא של תבל", הודיעה בשבוע שעבר לעיריית אשקלון שמתמודדת בתחרות, כי היא משהה כרגע את השתתפות הערים הישראליות בתחרות, בשל בעיות שהתגלו בהצבעות דרך הודעות הטקסט שנשלחו בתחרות לים המלח, אשר נבחר לאחד מ-14 פלאי התבל החדשים בעולם.

הבעיה שהתגלתה, היא שרק 40% מההצבעות שהתקבלו בהודעות טקסט לטובת ים המלח אושרו, ולכן כרגע נבדקת כשרותם. לטענתם, נתון כזה הוא חריג, שכן באופן רגיל יותר מ-99% מהודעות הטקסט מקבלות אישור. לפיכך, בשלב זה הצבעה באמצעות הודעת טקסט לא אפשרית בישראל, דבר שכנראה ימנע מערים ישראליות להגיע לשלבי הגמר של התחרות. לא רק שהתגלית האחרונה יכולה לפגוע בהשתתפות ישראל בתחרויות עתידיות, אלא גם לשנות את התוצאות הסופיות של תחרות שבעת פלאי תבל בטבע שהסתיימה בנובמבר שנה שעברה.

בתחרות ערי הפלא של תבל לוקחות חלק אשקלון, ירושלים, חיפה, תל אביב וערים נוספות בארץ. בשלב הראשון בתחרות, שאמור להסתיים ב-7 במארס, משתתפות 1,200 ערים מרחבי העולם, מתוכן יעלו לשלב הבא 300 ערים.

במשרד התיירות מכחישים כל אפשרות לרמייה או זיוף ההצבעות. פיני שני, מנהל אגף בכיר לשיווק חו"ל במשרד התיירות, טוען בכתבה בדהמרקר כי לדעתו לא מדובר בשאלה האם ההודעות נפסלו או לא, אלא בפגיעה כלכלית בהכנסה של הקרן שהתאכזבה מנתוני ההצבעות באמצעות הסלולר. "הם ציפו להכנסות גבוהות יותר, ועכשיו הם מביעים את מורת רוחם על כך שזה לא קרה וזה לגיטימי ביותר מצדם. צריך לזכור שהם עסק. ברור שלא היה ניסיון מצד של מישהו לזייף או לרמות. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר נגד ההחלטה הזו. הקרן לא מוכנה לחשוף את נתוני ההצבעות". מבחינתו של שני זה גם פחות רלוונטי האם הם יוציאו עכשיו את ים המלח מדירוג 14 האתרים המובילים, שכן את ההשפעה שים המלח היה צריך הוא כבר השיג: "זה כבר די בשוליים מבחינתנו, הקמפיין כולו השיג את מטרתו" אמר שני.

ובכן, ניכר מהדברים כי מר פיני שני לא מבין את המשמעות של הדברים, אם לטענתו "הקמפיין כבר השיג את מטרתו". דבריו מעידים על ראיה לטווח קצר, זלזול בחומרת החשדות, וחוסר הבנה כללי במשמעות ההכרזה, ובעיקר כשזה מגיע ממנהל אגף בכיר לשיווק חו"ל במשרד התיירות. טוב היה עושה מר שני אם היה מתייחס לחשדות ברצינות, מפסיק להיתמם, עושה כל מאמץ להזים אותן, ובעיקר מתייחס בקצת פחות זלזול והטלת האשמה על אחרים.

בתחרות 7 פלאי תבל זכו: האמזונס בברזיל, מפרץ האלונג בויאטנם, מפלי האיגואסו בברזיל וארגנטינה, האי הוולקני ג'ג'ו בקוריאה, פארק קומודו באינדונזיה, נהר פורטו פרינסזה התת קרקעי בפיליפינים, והר השולחן בקייפטאון דרום אפריקה.