תחרות ראש העירייה הטוב בעולם 2014: גם השנה יש מתמודד ישראלי בגמר

הקרן הפילנטרופית City Mayors Foundation מעניקה מדי שנתיים פרס לראש העירייה שהביא תרומה יוצאת דופן לעירו ושפיתח חזון לחיים עירוניים הרלוונטי גם לערים אחרות ברחבי העולם. הפרס מוענק משנת 2004. לתחרות יכול כל אדם להצביע, ולבחור את ראש העירייה הטוב בעיניו מבין 121 המועמדים. במאי צומצמה הרשימה ל-25 המועמדים המובילים, וכעת התחרות פתוחה להצבעה על רשימה זו עד אמצע חודש אוקטובר. הזוכה בפרס יוכרז בינואר 2015.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

איפה הישראלים הכי רוצים לגור, ומה הם חושבים על ראשי הערים?

לקראת הועידה למינוף ערים, שהתקיימה בשבוע שעברה בבנייני האומה בירושלים, ערך מכון גיאוקרטוגרפיה בהנהלת פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני סקר הבודק את עמדות הציבור הישראלי ביחס לערים המועדפות למגורים, וראשי הערים המובילים. להלן ממצאי הסקר:

עיר המגורים שהכי כדאי לגור בה – תל אביב ואחריה ירושלים נתפסות ע"י הציבור בישראל כעיר שהכי כדאי לגור בהן (צוינו ע"י 18% ו-16% בהתאמה). שאר הערים צוינו ללא הבדלים מובהקים ביניהן, חיפה צוינה במקום השלישי ע"י 7%, ראשון לציון ורעננה ע"י 5% ואשדוד ע"י 4%. ערים אחרות צוינו בשיעורים שלא עולים על 3%.

העיר בה הכי כדאי לגור

ראש העיר המוכר ביותר – רון חולדאי נתפס כראש העיר המוכר ביותר וצוין ע"י 40% מהציבור ככזה. ל"מקום השני" הגיע ניר ברקת אשר צוין ע"י  18% סה"כ. ראשי עיר אחרים ובהם רוביק דנילוביץ, יונה יהב, מרים פיירברג ואחרים צוינו בשיעורם נמוכים יותר וללא הבדלים מובהקים זה מזה.

ראש העיר המוכר ביותר

העברת ניהול מהממשלה לעריםתמיכת הציבור בהעברת תחומים מניהול ממשלתי לניהול עיריות ורשויות מקומיות– כרבע מהציבור  בישראל תומכים בכך שכל התחומים מלבד חוץ וביטחון יועברו מניהול הממשלה לניהול העיריות והרשויות המקומיות. מנגד, 41% מתנגדים לכך. בהקשר זה יש לציין את המגמה הגוברת בעולם להענקת יתר עצמאות ניהולית לערים, והעברת סמכויות מממשלות לערים, בכדי להעניק להן חופש להתפתח ולצמוח.

ראש העיר שדואג לתושביםתפיסה בנוגע לדאגת ראש העיר לרווחת התושבים – מחצית מהציבור חשים כי ראש העיר או ראש המועצה שלהם דואג לתושבים ושם את תושבי העיר בראש מעייניו (21% במידה רבה מאוד ו-31% במידה רבה). 27% סבורים כי היא דואג לכך רק במידה בינונית, מנגד, 10% סבורים כי הוא דואג לרווחת התושבים רק במידה מועטה וכ-6% סבורים כי הוא כלל לא דואג לתושבים.

גאווה בעירגאווה להיות תושב – כ-70% מהציבור בישראל גאים, או גאים מאד להיות תושבי העיר או הישוב בו הם מתגוררים. מנגד רק 7% ציינו כי כלל אינם גאים בישוב מגוריהם (4%) או שהם גאים בו רק במידה מועטה (3%).

נתון מעניין נוסף שמגלה הסקר על התפיסות בציבור הישראלי הוא כי ככול שהציבור הוא דתי יותר, כך הוא גאה יותר במקום מגוריו.

תרומת ראש העיר לתדמית העירתפיסת תרומת ראש העיר לתדמית החיובית של העיר – 56% מהציבור חשים כי ראש העיר או הישוב שבו הם מתגוררים תורם לתמיד החיובית של העיר (23% סבורים כי הוא תורם במידה רבה מאוד, 33% כי הוא תורם במידה רבה). 20% סבורים כי הוא תורם במידה בינונית בלבד, 10% במידה מועטה ו-18% כי הוא אינו תורם כלל לתדמית החיובית של העיר.

מאמרים קשורים: ראשי הערים הטובים הישראל | דירוג העיר הירוקה ביותר בישראל | החזרה אל העיר העצמאית | מגפת המיתוג של ערי הדרום | תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון


הועידה למינוף ערים: עדכונים והרשמה ללא עלות

הועידה השנתית למינוף ערים, שתתקיים בבנייני האומה בירושלים ב-26 בנובמבר, תעסוק במינוף ערים, יוצגו תהליכים עירוניים מוצלחים בערים שונות, תוך התייחסות לדרכי ההתמודדות- השגת מימון, יצירת בידול עירוני ותדמית חיובית למינוף עסקי, כלכלי וחברתי. עם התקרבות מועד הועידה, להן לוח הזמנים והתכנים המעודכנים:

את הכנס יפתח ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ואחריו ראשי ערים יציגו את ההתפתחויות האחרונות בעריהם: ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', ראש עיריית בני ברק, הרב יעקב אשר, וראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, וראש עירית ראש העין, משה סיני.

בהמשך תתקיים המליאה "מיתוג עיר- שינוי אסטרטגי או קוסמטי" שתעסוק בגורמים המרכזיים להצלחה וכישלון במיתוג עיר. את המליאה ינחה איל צאום וישתתפו בה חנה הרצמן, מנכ"לית עיריית חולון, הילה אורן, מנכ"לית עיר עולם תל אביב, ד"ר אלי אברהם, ראש התכנית ליחסי ציבור באוניברסיטת חיפה, צחי אלפסי, מנכ"ל אלפסי קונטקט ורן וולף, מתכנן אורבני.

נושאים נוספים בוועידה: מגה פרויקטים – ראשי ערים מול יזמי נדל"ן, תחבורה וטכנולוגיה, שימוש בתקשורת לטובת הפרויקטים העירוניים- כיצד להפוך את התקשורת לשותפה במהלך עירוני ומה השפעתה על תדמית העיר. והרצאה שלי בנושא עליית הערים כמנועי הצמיחה הכלכליים והתחרות ביניהן על משאבים ויוקרה- איל צאום.

בהמשך היום יערכו 2 מושבים: מושב כלכלי שיעסוק ביצירה והשבחה של מקורות הכנסה עירוניים, ומושב ערים חכמות- כיצד לרתום טכנולוגיות מידע לשיפור איכות החיים בעיר בו ישתתפו נציגים מחברות הטכנולוגיה המובילות העוסקות בתחום: IBM, אריקסון, מיירוסופט ומוטורולה.

אורח הכבוד בוועידה יהיה גורו המיתוג הבינלאומי וולף אולינס, שלראשונה מבקר בישראל, וידבר על מיתוג ערים והדרכים למדידת ההצלחה. את הועידה תחתום פרזנטציה של נציג עיריית לימסול, שיסקור את תהליך המיתוג של העיר לימסול בקפריסין.

להרשמה לועידה ללא עלות

מאמרים קשורים: מיתוג ערים- למה כל כך הרבה פרויקטים נכשלים? | עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים? | איך יראו הערים בשנת 2050? | מיתוג לימסול | מגמות במיתוג ערים בישראל


הועידה השנתית הראשונה למינוף ומיתוג ערים בישראל

ההתפתחות העצומה והמקום המרכזי והמוביל שערים תופסות בעולם בתחומי הכלכלה, התרבות והחברה לא פוסחת על ישראל, ואחד הביטויים הברורים של עליית חשיבות הערים היא הכנסים השונים המוקדשים לנושאים עירוניים. היום (23.10) מסתיים כנס החדשנות בערים של עיריית תל אביב, שהתמקד בקידום טכנולוגיות וחדשנות לטובת שיפור הערים. ב-1 נובמבר תתקיים הועידה השנתית ה-3 של השלטון המקומי, תחת הכותרת "פיתוח במרחב העירוני", וב-26 בנובמבר תתקיים לראשונה הועידה השנתית למינוף ערים.

הועידה השנתית למינוף ערים, שתתקיים בבנייני האומה בירושלים, תעסוק  במינוף ערים, יוצגו תהליכים עירוניים מוצלחים בערים שונות, תוך התייחסות לדרכי ההתמודדות- השגת מימון, יצירת בידול עירוני ותדמית חיובית למינוף עסקי, כלכלי וחברתי. במליאה זו ישתתפו ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ראש עיריית בני ברק, הרב יעקב אשר, וראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי.

מליאה נוספת תעסוק בגורמים המרכזיים להצלחה וכישלון במיתוג עיר, בהשתתפות חנה הרצמן, מנכ"לית עיריית חולון, הילה אורן, מנכ"לית עיר עולם תל אביב, ד"ר אלי אברהם, ראש התכנית ליחסי ציבור באוניברסיטת חיפה, אילן שיר ורן וולף.

הרצאות נוספות בוועידה: שימוש בתקשורת לטובת הפרויקטים העירוניים, פילנטרופיה וגיוס משאבים, השתתפות בתחרויות בינלאומיות כאמצעי להעצמת תדמית העיר- רות וסרמן לנדה, מנהלת קשרי החוץ המרכז לשלטון מקומי. כיצד להפוך את התקשורת לשותפה במהלך עירוני ומה השפעתה על תדמית העיר – מני אברהם, מנכ"ל יפעת מידע תקשורתי. והרצאה שלי בנושא עליית הערים כמנועי הצמיחה הכלכליים והתחרות ביניהן על משאבים ויוקרה- איל צאום.

אורח הכבוד בוועידה יהיה גורו המיתוג הבינלאומי וולף אולינס, שלראשונה מבקר בישראל, וידבר על מיתוג ערים והדרכים למדידת ההצלחה. חברת המיתוג וולף אולינס, ביצעה כמה מתהליכי המיתוג הבולטים בעולם בשנים האחרונות כמו המיתוג של אולימפיאדת לונדון 2012, אולימפיאדת אתונה 2004, המיתוג לנסיכות ליכטנשטיין, מיתוג ניו יורק ועוד שורה ארוכה של מיתוג תאגידים וחברות מסחריות.

בהמשך היום יערכו 3 מושבים: מושב כלכלי שיעסוק ביצירה והשבחה של מקורות הכנסה עירוניים, מושב ערים חכמות- כיצד לרתום טכנולוגיות מידע לשיפור איכות החיים בעיר ומושב תרבות שיעסוק בתרבות כמרכיב אסטרטגי ליצירת זהות ייחודית לעיר ולפיתוח כלכלי.

לתשומת ליבכם – ההשתתפות בוועידה לעוקבי הבלוג הינה בהנחה ובעלות של 180 ₪ (במקום 250 ₪). המעוניינים להירשם לוועידה וליהנות מההנחה מוזמנים לשלוח אלי בקשת הרשמה – ayal.zaum@gmail.com

מאמרים קשורים: יו"ר ומנכ"ל חברת וולף אולינס מדברים על האסטרטגיה שמאחורי מיתוג אולימפיאדת לונדון | מגמות במיתוג ערים בישראל | חולון מפרסמת את המותג החדש | ביקורת מיתוג – באר שבע בירת ההזדמנויות | "עיר עולם"- מה זה? והאם תל אביב היא עיר עולם?


עיריית חיפה: "חיפה תיהפך לברצלונה של ישראל"

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תכנית חזית הים העירונית לנמל חיפה, המשלבת בין נמל בינלאומי לסחורות ולהגעת תיירים לאזור תיירותי הכולל: טיילת, בתי קפה ומוסדות ציבור. במוקד התכנית שאושרה, עומד פיתוח החזית הימית של העיר. התכנית אשר אושרה היא המשך ישיר לפרויקט ההתחדשות העצום שהעיר עברה הכוללת את הפיתוח המאסיבי של קמפוס הנמל, השוק התורכי, כיכר פריז, המושבה הגרמנית והאזור כולו.

חלקו המערבי של הנמל [מול שדרות בן גוריון] יהפוך לנמל נוסעים בלבד. לצדו יפותח מרכז בילוי תוסס שיכלול בתי קפה, מסעדות, מסחר ומגורים. עיריית חיפה מבקשת כי בהמשך, בחלקו המזרחי יוקם "נמל המפרץ" מסוף מכולות חדש בהשקעה ראשונית של כ–4 מיליארד ₪. במרכז התכנית, עומדת השאיפה להפוך את העיר למוקד כלכלי שיקרין על הפעילות העסקית, התרבותית והתיירותית של המטרופולין כולו. בתכנית נקבע שיותרו למשך חמש שנים שימושים של פריקת והטענת סחורות בנמל עד למציאת אתרים חלופיים לשימושים השונים, ובכלל זה לממגורות דגון. התכנית עתידה לשפר את חזות הנמל במטרה לעודד תיירות, מסחר ופנאי בחיפה ותוכננה כך שישמר הקשר בין העיר לבין הים.

מטרת התכנית, כפי שנוסחה בהוראות המועצה הארצית, היא "לאפשר פיתוח חזית ים עירונית ראשית לעיר חיפה, אשר תהווה מוקד לפעילויות עירוניות דוגמת תיירות, בילוי, מסחר, פנאי ונופש, בראיית הצרכים והחזון של העיר חיפה, וכל זאת בשילוב ותוך מתן מענה הולם לגורמים סמוכים וגובלים ובכללם מערכת הביטחון והנמל."

ראש עיריית חיפה יונה יהב"אישור התכנית על ידי הוועדה הארצית, היא מכוננת והיסטורית עבור העיר חיפה והיא משקפת את פרי היוזמה והמאמץ המתמשך של עיריית חיפה לפתח ולשקם את חזית הים העירונית וכמו כן, לחבר מחדש אזורים מוזנחים ועזובים אל המרקם העירוני של העיר וזאת היא בשורה גדולה. יוזמה זו משתלבת בפעולה מקיפה של העירייה להחייאת העיר התחתית, פתיחת העיר אל מתחם הנמל ויצירת אזורי פעילות חדשים אשר ייצבו את  חיפה כעיר חוף מהמובילות בעולם. בתכנון הושם דגש על פיתוח התואם את הבינוי הקיים תוך השתלבות ושמירה על שטחים פתוחים נרחבים וניצול הזדמנויות בהתאמה לאילוצים קיימים. התכנית מתווה אפשרויות להתחדשות חזית הבינוי הפונה לנמל, לפיתוח עירוני איכותי ופתיחת העיר התחתית אל אזור החוף והנמל. אין לי כל צל של ספק שפניה של העיר ישתנו לעד עם יישום התכנית בשטח". כל ההדמיות: עמי שנער, אמיר מן אדריכלים

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: חיפה מתעוררת מתרדמה | הפריצה של קריית אתא | תכנית "נתיבי ישראל" וההשפעה על ערי הצפון | מגמות במיתוג ערים בישראל | מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?


חיפה מתעוררת מתרדמה. רשימת הפרויקטים בעיר

חיפה, העיר השלישית בגודלה בארץ, מתעוררת מתרדמה ארוכה ומנסה לנער את האבק, ולתת לתושביה איכות חיים ורמת שירותים עירוניים המותאמים למאה ה-21. לאחר שנפתחו לתנועה מנהרות הכרמל, שקיצרו משמעותית את הזמן הנדרש לחציית העיר, להלן סקירה של הפרויקטים המרכזיים הנמצאים בעבודה והעתידיים בעיר חיפה:

המטרונית: מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים המופעלת באמצעות אוטובוסים משודרגים, מרובי קיבולת ונמוכי רצפה, בעלי עיצוב המדמה רכבת קלה. אורך מסלול המטרונית כ- 45 ק"מ, מהם כ- 35 ק"מ במסלול מופרד משאר תנועת כלי הרכב. בהיות המטרונית מופעלת ע"י כלי רכב רבי קיבולת ומאחר ומסלולי נסיעתה הינם בצירים הראשיים, תתקיים מערכת קווי שרות באוטובוסים שתזין את המטרונית בנוסעים. מערכת זו תהיה מתואמת עם מערכת המטרונית בהתייחס ל: מסלולים והזנה, תחנות ורציפים, לוחות זמנים, מידע לציבור, כרטוס משותף ועוד.

מטרונית- מסלולים

מטרונית- מסלולים

רכבת קלה חיפה נצרת

רכבת קלה חיפה נצרת

רכבת קלה לנצרת: אחת התכניות המקודמות כיום, במימון ובליווי משרד התחבורה, היא התוכנית לחיבור מרחב נצרת לעיר חיפה באמצעות רכבת קלה. ההחלטה לתכנון של רכבת קלה בין גוש נצרת לחיפה נבעה ממספר גורמים: הגוש העירוני נצרת – נצרת עילית מהווה את ריכוז האוכלוסייה הגדול בגליל, וכולל למעלה מ- 200,000 תושבים. אוכלוסייה זו מבצעת נסיעות יומיות לעבודה רבות יחסית למרכז מטרופולין חיפה – מחיפה וקריות המפרץ ועד עכו ושפרעם. מידת השימוש הגבוהה יחסית בתחבורה הציבורית. כיום כל התנועה הזו מתרחשת ב-3 כבישים מרכזיים (79, 75 ו- 70), המוליכים לא רק את כלי הרכב הפרטיים, אלא גם כ- 150 אוטובוסים ביום בכיוון, המספקים את שרות התחבורה הציבורית בין גוש נצרת ומרכז מטרופולין חיפה.

פארק שקמונה– הרחבת פארק הכט עד הים, הקמת פארק אקולוגי בחוף שקמונה, הכולל שביל אופניים באורך 2 ק"מ, טיילת, ושיקום צמחית החוף. הפארק הוכרז כגן לאומי. פארק נחל הגיבורים יכלול אגם יהווה את המרכז לספורט אתגרי הגדול בארץ, ויכלול מתקן לגלישת סנפלינג, מתקני חבלים, אומגה ועוד. ואדי שיח המהווה ציר עירוני המקשר בין הר הכרמל לים, כריאה ירוקה, ייחודי בערכי הנוף, הטבע והתרבות שבו: ערוץ נחל ומעיינות נובעים, תצורות גיאולוגיות, חורש ים תיכוני ובעלי חיים, שרידים ממגורי האדם הקדמון, מנזר כרמליתי, טרסות חקלאיות, בוסתן כיאת ועוד. עוד בעבודה ותכנון: פארק הקישון ופארק מטרופוליני "מורד הנחל" לאורך נחל הקישון, שיקום החורשות בעיר, פארק אנג'ל, שטחים עירוניים פתוחים ופארק צירי קריית חיים.

הטיילת החדשה בבת גלים: הטיילת תחל בכניסה לבסיס חיל הים ותמשך לאורך כל החזית הימית של בת גלים, ותתחבר לטיילת בחוף שקמונה. השלב הראשון הינו חלק מפרויקט 'כביש עוטף רמב"ם', המבוצע באמצעות חב' יפה נוף בעלות של כ-21 מיליון ₪. הפרויקט כולל סלילת כביש דו כיווני פתוח לציבור בכל היקף המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, שדרוג תשתיות מים, ביוב, חשמל ותאורה, פיתוח נופי והקמת טיילת לאורך החוף. השלמת הפרויקט תסתיים תוך שנה.

יונה יהב, ראש העיר חיפה: "טיילת בת גלים יוצרת את החיבור האמיתי והטבעי של חיפה לחזית הימית ולחוף הים שלה, חיבור שנמנע עד כה ע"י בסיסי חיל הים ומסילת הרכבת. הקמת טיילת בת גלים משלימה רצף של טיילת, שבילי הליכה ואופניים ופינות ישיבה לאורך חופי חיפה. הקמת הטיילת מסמלת שינוי היסטורי ואורבני, במסגרתו מתפנים בסיסי חיל הים משכונת בת גלים ומתאפשר פיתוח שכונתי ותיירותי לאורך החזית הימית של חיפה".

השלב הראשון של טיילת בת גלים, שהקמתה החלה בימים אלה, הינו לאורך הצד הצפוני של רציף מרגולין ועד מנחת המסוקים של המרכז הרפואי רמב"ם, בקטע זה יוקמו טיילת להולכי רגל ושביל אופניים. הטיילת ממוקמת לאורך החוף ומשקיפה לים ולפעילות מועדון השיט. כיום מבט זה חסום על ידי מבנים שונים ומשמש ברובו כחניה. לאורך כ 150 מ' הדרומיים יבוצע גן חופי הכולל התרחבות של הטיילת העשויה מדק עץ, פינת ישיבה מוצללת, שבחזיתם משטח דשא, צמחייה חופית ופינות ישיבה סמוכים למסלעת הים.

הטיילת מתחברת במזרח למדרכה הקיימת של בסיס חיל הים, ובמערב תתחבר לטיילת שתוקם לאורך חזית הים של בסיס ההדרכה של חיל הים בבת גלים. טיילת רציף מרגולין והמשכה לאורך חזית הבה"ד, יצטרפו לרצף הטיילות ושביל האופניים, שמוקמים מדרום לשכונת בת גלים במסגרת הזרועה הדרומית של מחלף אלנבי וחוף הגולשים ולטיילת חוף שקמונה ופארק הכט. אתר האינטרנט המפרט את כל הפרויקטים בעיר חיפה.

מאמרים קשורים: מיהם ראשי הערים הטובים בארץ | מגמות במיתוג ערים בישראל | הפריצה של קריית אתא | עתיד הערים בישראל | מלון בוטיק בעכו


מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?

הבחירה בראשי הערים הטובים ביותר בארץ קשה ומורכבת, שכן קיים שוני עצום בין היישובים השונים מבחינה דמוגרפית, גיאוגרפית וסוציו-אקונומית – לכל יישוב יש המאפיינים הייחודיים לו – כך שנקודת הפתיחה של כל ראש רשות היא שונה. אתר nrg מפרסם מאמר המנסה לעשות זאת:
איך בכל זאת מדרגים את 18 ראשי הרשויות הטובים ביותר? אין שום דרך מדעית לעשות זאת. הרכבת הרשימה התבססה על 3 קריטריונים עיקריים, הנובעים מתוך שלוש שאלות מרכזיות: 1. האם ראש הרשות חתום על הישג בעירו שמהווה פריצת דרך ברמה ארצית בחברה הישראלית? 2.  האם לראש הרשות הייתה, או יש, השפעה מכרעת על התפתחות העיר שבראשה הוא עומד? 3. מהו מצב העיר כיום לעומת המצב שבו ראש העיר קיבל אותה כשנבחר לתפקידו? המדדים, מתייחסים בעיקר לרמת הקושי בהשגת המהפך ולהשפעתו הכללית של אותו ראש רשות.

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

1. מוטי ששון – חולון: מכהן כראש העירייה מאז 1993. בתקופתו הפכה חולון מעיר פועלים אפורה בפאתי תל-אביב, לעיר המתחרה בתל אביב. חולון היא בירת הילדים הישראלית: פועלים בה חמישה מוזיאונים יחידים מסוגם, והוקמו ופותחו בה מוסדות תרבות מפוארים. בזכות אלה זוכה ששון מדי שנה בפרסים בתחומי החינוך, האדריכלות, איכות הסביבה, ניהול התקציב ועוד. מאז שהעיר מותגה כ"עיר הילדים," החלום של כל ראש עיר הוא להצליח כמו חולון במיתוג. הצלחתו של ששון אף זכתה להכרה בינלאומית: המגזין הבריטי היוקרתי "מונוקל" בחר בו בשנת 2010 לאחד מעשרת ראשי הערים המובילים בעולם.

2. רון נחמן- אריאל: משמש ראש עיריית אריאל זה 27 שנים. הוא ראש העירייה המכהן היחיד שהקים עיר בישראל מראשיתה, כיו"ר הגרעין המייסד שקם בשומרון בשנת 1978. על אף מיקומה של אריאל מעבר לקו הירוק, הוא יצר עובדות שיחייבו כל ראש ממשלה לכלול אותה בהסדר שלום עתידי. יש לו יכולות אדירות בכל הנוגע לגיוס כספים, שבאו לידי ביטוי גם כשבשלטון היו ממשלות שמאל ש"ייבשו" את עירו. במשך כהונתו גייס מאות מיליוני שקלים מכספי תרומות לקידום פרויקטים בעיר, ובעזרתם הקים אוניברסיטה שזכתה לאחרונה להכרה רשמית, מערכת חינוך מעולה, מרכזי ספורט, פארקים, היכל תרבות מהיפים בארץ ואזור תעשייה פורח. כיום מונה העיר כ-17,000 תושבים, בעיקר בזכותו.

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

3. מרים פיירברג – נתניה: מכהנת בתפקיד משנת 1998, והיא ראש העיר הראשונה שעברה את כל "מסלול הפיקוד" בעירייה – מעובדת סוציאלית לראש מנהל החינוך והרווחה, לחברת מועצה ובסוף לראש הפירמידה.  פיירברג מנהלת עיר לא פשוטה בעלת דימוי של בסיס משפחות הפשע בארץ. עובדה זו הופכת אותה לראש עיר מובילה לעומת ראשי ערים קודמים, שלא הצליחו להתמודד עם הפשיעה בעיר וברחו. פיירברג גם יודעת להתנהל היטב בנפתולי הפוליטיקה. כשהיה מאבק בינה ובין עיריית הרצליה על משרדי חברת סלקום, היא שכנעה את בנימין נתניהו, אז שר אוצר, לתקצב ב-30 מיליון שקל מחלף מיוחד – וסלקום גלשה לנתניה. היא בת בית בלשכות ראש הממשלה והשרים. גם כשחברת איקאה התלבטה היכן תמקם את סניפה הראשון, פיירברג פסקה חד משמעית: נתניה. עד סוף השנה עומד להיחנך בעיר אצטדיון כדורגל חדש ומודרני שיחליף את אצטדיון הקופסה המיושן.
נתניה חווה גם פריחה נדל"נית, וכיום יהודים צרפתים מתנפלים על כל נכס פנוי – מה שתרם לעליית מחירי הדירות בעיר. במקביל, מוקמות בנתניה אלפי יחידות דיור ושכונות חדשות. פיירברג גם ידעה לנצל את משאב הטבע המוביל של העיר: חוף הים, המשתרע לאורך 13 קילומטרים וחצי. בתקופתה הוקמה, בין השאר, המעלית אל הים, הממוקמת במרכז "טיילת הראשונים", ואליה צפויות להצטרף שתי מעליות חדשות. גם בתי המלון בעיר חווים תנופה, ולא פחות משישה מלונות חדשים מצויים כעת בשלבי הקמה.

4. שלמה בוחבוט- מעלות תרשיחא: מכהן כראש מועצת מעלות משנת 1976. תחילה כיהן כמזכיר המועצה והיום הוא ותיק ראשי עיירות הפיתוח מדור המייסדים, ומודל לחיקוי לראשי הרשויות שמונו אחריו. מעלות היא דוגמה לשילוב מוצלח בין יהודים לערבים: לבוחבוט יש ממלא מקום ערבי. באוכלוסיית היישוב חיים עולים חדשים מכל העדות יחד עם תושבים ותיקים. גרעין היישוב הוא עולים ממרוקו ומארצות מצוקה, וגם לעלייה הרוסית של שנות ה-90 יש נוכחות.  גם תרבות יש במעלות: באגם מונפורט היפה נערך מדי שנה פסטיבל פיסול המושך אליו אנשים מרחבי העולם, ויש גם היכל תרבות מפואר ותזמורת של נערי העיר. לא לחינם נבחר בוחבוט לתפקיד היוקרתי של יו"ר מרכז השלטון המקומי, שכן אנשי עיירות הפיתוח והיישובים הערביים הצביעו עבורו בהמוניהם. גם ראשי ערים ותיקות הצביעו עבורו. המאבק, אגב, לא היה קל: מולו התייצב ראש עיר פופולרי לא פחות – שלומי לחיאני – ובכל זאת, בוחבוט ניצח.

5. דוד בוסקילה – שדרות: בוסקילה הגיע לתפקיד בפעם השנייה בשל יותר, מנוסה יותר וגם מיליטנטי יותר, במטרה להכין וליישם תוכנית הבראה לעיר שעמדה בפני קריסה. ואכן, מאז שנבחר ירדה שדרות מהכותרות השליליות והחל תהליך הבראתה. בוסקילה, שנבחר בינתיים ליו"ר פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי, מצליח לשקם את שדרות לאט אבל בטוח, הוא צובר הישגים ומצליח להחזיר את החיוך לאנשי שדרות.  בוסקילה מתנסח היטב, שומר על קור רוח ומקרין עוצמה, אבל גם לא מהסס לדפוק על שולחנות כשצריך. התוצאה – הליך מובנה ומסודר של הבראה מלמטה. העיר, שהתפרסמה בעיקר כעיר מוכת קסאמים, הפכה לעיר מבוקשת, הרחובות שופצו ושופרו, התשתיות חודשו וערך הנדל"ן עלה בהתאם. אם השקט בדרום יימשך, סביר להניח שרוב החדשות יגיעו, כבעבר, מלהקות הרוק שיצאו מהעיר.

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

6. ראמז ג'ראיסי – נצרת: מאז שנת 1994 עומד ראמז ג'ראיסי בראשות העיר השנייה בחשיבותה לעולם הנוצרי.  נצרת היא עיר מסובכת מאוד לניהול:  יש בה מוסלמים, נוצרים, מקומות קדושים למכביר ומאות אלפי תיירים בשנה, ובצמוד אליה נושפת בעורפה נצרת עילית המודרנית, המרווחת, החדשה והמיושבת ביהודים.  לכאורה, יש בנצרת פוטנציאל נפיץ – מדובר במקום רגיש שבקלות יכולה להתפתח בו התגוששות עדתית – אבל עד כה ג'ראיסי מצליח למצוא את הדרך למנוע זאת. גם כשמשרדי הממשלה לא ששים לעזור לו, הוא מנהל את העיר ביד רמה, ברגישות ובנחישות. נכון שהוא לא יכול להתגאות בהישגים מרשימים בתחום התרבות, החינוך, איכות הסביבה וכו', אבל עבורו אלה מותרות. העובדה שהוא מצליח לשמור על שקט ועל סטטוס קוו הופכת אותו לאחד מראשי הערים הטובים בארץ – ולו רק בזכות יכולתו לפעול בתנאים כמעט בלתי אפשריים.

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

7. רון חולדאי – תל אביב-יפו: העיר ללא הפסקה, עברה מהפכה גדולה מיד עם  מינויו של רון חולדאי לתפקיד בשנת 1998 עלו עשרות טרקטורים על כבישים ועל מדרכות בעיר והפכו אותה לעיר חפירות. כשהתפזרו ענני האבק גילו התושבים עיר מודרנית ובה שבילי אופניים באורך 100 ק"מ ושלל פינות מנוחה מוצלות. אין כמעט דירוג של ערי העולם שתל-אביב לא נמצאת בו במקום גבוה (אגב, גם במדד יוקר המחיה). בין השאר, חולדאי יזם את אזור המועדונים בנמל תל-אביב, ואפילו קפץ ראש למימי הירקון כדי להראות שהמים נקיים וראויים לשחייה.
הביקורת העיקרית על חולדאי נוגעת לכך שהוא הפך אותה ל"עיר לעשירים" עם מגדלי מגורים, אבל בכל שאר הפרמטרים היא נחשבת למובילה בעולם. הכרזת "העיר הלבנה," שימור של 2,000 מבנים בעיר ההיסטורית, ניסיון אמיתי להתייחס ליפו כאל חלק מהעיר – בחירת יקיר עיר ערבי, העדפה מתקנת בדירקטוריונים ובקבלה לעבודה, פיתוח של תרבות ערבית, הנצחת ערבים בשמות של רחובות ביפו, ייסוד הפסטיבל המצליח "לילות יפו" – כל אלה ועוד נזקפים לזכותו של הראש.
כמו כן, הוקם בתקופתו אגף חדש למוזיאון תל-אביב, נחנך הקאמרי החדש ובנייתו של תיאטרון הבימה. תל-אביב היא העיר המובילה בפסטיבלים ובאירועים שונים שזלגו גם לערים אחרות, בהם, "לילה לבן", "חג המוזיקה", "מצעד הגאווה", "מרתון תל-אביב", "סובב תל-אביב באופניים" ו"שעת כדור הארץ".
רק לאחרונה נבחר חולדאי מטעם הארגון הבינלאומי CityMayors לראש העיר של חודש מרס. תל-אביב מוגדרת בנימוקי הבחירה כ"בירת ה-cool החדשה של אזור הים התיכון". אפשר בהחלט גם להצדיע לפרויקט השכרת האופניים המרשים. הקלה נוספת – הרכבת הקלה – כבר נראית, למיטיבי ראות, אי שם באופק.

המשך הדירוג: 8. צביקה גרינגולד- אופקים, 9. יונה יהב – חיפה, 10. מאיר כהן – דימונה, 11. רוביק דנילוביץ – באר שבע, 12. ניר ברקת – ירושלים, 13. שלמה לחיאני – בת ים, 14. יהודה בן חמו – כפר סבא, 15. שמעון לנקרי – עכו. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: חולון מרעננת את החזון. התושבים שותפים | שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | מגמות במיתוג ערים בישראל | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | נתניה- מיתוג מרכז העיר, ספרייה מרכזי, בניין עירייה חדש |