בישראל חיים 8 מיליון תושבים. איפה בישראל חיים יותר טוב? דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים

צפת - עולה בדירוג

צפת – עולה בדירוג

ערב יום העצמאות מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי אוכלוסיית ישראל הגיעה לכ-8 מיליון תושבים, והיא דומה לאוכלוסייתן של שוויץ, אוסטריה, סרביה וטג'יקיסטן, ועוברת את זו של בולגריה, ירדן, דנמרק, סינגפור, פינלנד, אירלנד, נורבגיה ואפילו לוב (אוכלוסיית העולם על פי נתוני ה-CIA). מתוך אוכלוסיית ישראל 75% הם יהודים, ו-20.6% הם ערבים. קצב הגידול של האוכלוסייה בארץ הוא 1.8% בשנה, קצב קבוע בעשור האחרון.

עוד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סיווג הישובים בישראל לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה, המכונה חלוקה לאשכולות חברתיים כלכליים, המבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין 2008, ונועד בין היתר לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים (או אי הקצאתם) לרשויות מקומיות.

בת ים יורדת בדירוג

בת ים יורדת בדירוג

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת על ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה וגמלאות, רמת חיים (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור). 16 משתנים שנבחרו מתחומים אלה לפי מספר קריטריונים, שימשו לחישוב של ערך המדד החברתי-כלכלי לכל יחידה גיאוגרפית. לאחר קבלת ערכי המדד, סווגו היחידות הגיאוגרפיות ל-10 או 20 אשכולות (קבוצות הומוגניות לפי ערכי המדד), כאשר אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר.

מתוך 199 עיריות ומועצות מקומיות, 110 לא שינו אשכול, 64 ירדו באשכול אחד, 24 עלו באשכול אחד, ומועצה מקומית אחת עלתה בשני אשכולות. מבין 53 מועצות אזוריות, 25 לא שינו אשכול, 9 ירדו באשכול אחד, 18 עלו באשכול אחד ואחת עלתה בשני אשכולות.

חולון יורדת בדירוג

חולון יורדת בדירוג

מבין הערים הגדולות ירושלים נמצאת באשכול 4, תל אביב 8, חיפה 7, ראשון לציון ופתח תקווה באשכול 6, ואשדוד באשכול 5. כל הערים הללו לא שינו את מיקומן ביחס לדירוג של שנת 2006, למעט ראשון לציון שירדה אשכול אחד בדירוג.

מבין הערים רק רהט (אשכול 1), בני ברק (אשכול 3), צפת (אשכול 4), וכפר סבא (אשכול 8) שיפרו את דירוגן. לעומתן באקה אל גרביה, טירה, אופקים, נצרת, שדרות, טבריה, בית שאן, בת ים, נצרת עילית, מעלה אדומים, קריית אתא, נתניה, יבנה, אריאל, חדרה, נהריה, כרמיאל, חולון, קריית ביאליק, קריית מוצקין, ראשון לציון, רמת גן, קריית אונו וגבעתיים – כולן ירדו בדירוג.

אשכול 10, הגבוה ביותר כולל את היישובים עומר, כפר שמריהו וסביון, ואילו אשכול 1, הנמוך ביותר כולל את לקיה, מ.א. אל-בטוף, תל שבע, ג'סר א-זרקא, מודיעין עילית ומ.א. אבו בסמה.

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 53-106

דירוג הישובים 53-106

 

מאמרים קשורים: דירוג הערים הטובות בישראלאיפה הישראלים הכי רוצים לגור? | מי הם ראשי הערים הטובים בישראל | האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? | באר שבע חייבת לגבש זהות

מודעות פרסומת

מערכת איסוף אשפה אוטומטית שמשחררת שכונות ממשאיות הזבל, עכשיו בישראל

מערכת איסוף אשפה אוטומטיתשכונת נווה זמר ברעננה, המתוכננת בין קניון רננים לכפר נחמן, ושתוכננה על ידי משרד אליקים אדריכלים, תכלול מערכת תת קרקעית לשאיבת אשפה מהבניינים והעברתה למרכז טיפול בקצה השכונה, מה שיבטל את הצורך בכניסת משאיות זבל לשכונה. בשכונה שתכלול 3,500 יחידות דיור, מתוכננות גם דירות קטנות המותאמות לזוגות צעירים, ובנוסף, חלק מהדירות יושכרו במסגרת דיור בר השגה.

מערכת האשפה הפניאומטית נמצאת בשימוש זה זמן רב במדינות אירופה, במזרח ובאמריקה, אולם בישראל היא רק לאחרונה הותקנה, לראשונה, בשכונת יבנה הירוקה, והיא מופעלת על ידי חברת ריקטק, חברת בת של שיכון ובינוי.

מעבר להסרת מפגעי הרעש וריח המלווים את איסוף האשפה, מערכת האיסוף מביאה לביטול הצורך בכניסת משאיות לשכונת המגורים, מה שמצמצם את התנועה, זיהום האוויר, והסכנות הבטיחותיות של תנועת משאיות ברחובות הומי ילדים. המערכת גם ממיינת באופן אוטומטי את סוגי האשפה ובכך מייעלת את תהליך המיחזור, וכן מטפלת בגזים הנפלטים בתהליך.

מאמרים קשורים: הערים הירוקות ביותר בישראל | איפה הישראלים הכי רוצים לגור? | הבירה הירוקה של אירופה עוברת מספרד לצרפת | באר שבע מתקדמת לעתיד ירוק – יער עירוני במקום שכונה | שבדיה זקוקה לעוד זבל, כי את כל הזבל שלה היא הפכה לאנרגיה


מדד הערים בישראל – מי הכי ירוקה?

לאחרונה קיימת פעילות הולכת וגדלה של רשויות מקומיות לקידום עשייה סביבתית בעיר ולהעלאת המודעות בקרב התושבים לשיפור איכות החיים המקומית. יותר ויותר ערים מכריזות על עצמן כ"ערים ירוקות", ומקדמות יוזמות סביבתיות שונות: פרויקט גינות קהילתיות בירושלים, שיקום מדרון יפו בתל אביב, בנייה ירוקה בכפר סבא, התייעלות אנרגטית באשדוד, חינוך סביבתי בדימונה ועוד. לאחרונה החלו גם פרויקטים נרחבים של הפרדת פסולת ומיחזור ברשויות רבות.

"המרכז לקיימות מקומית" של "מרכז השל" וחיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה, פיתחו מדד הבוחן את העשייה של העיריות לפי "עשרה העקרונות לעיר מקיימת", שאומצו על-ידי מרכז השלטון המקומי והמשרד להגנת הסביבה, ועל-ידי מרבית הערים עצמן. המדד בוחן את העשייה בפועל של כל אחת מהערים בתחומים הבאים: חסכון במשאבי מים וחשמל, שימור השטחים הפתוחים, קידום סביבת מחייה בריאה בעיר, חינוך סביבתי ועוד. המדד יתפרסם אחת לשנה ויבחן את התקדמותן של הרשויות המקומיות בקידום תכניות סביבתיות בתחומן.

נתוני המדד מצביעים על כך שיותר ויותר רשויות מקומיות לוקחות תפקיד פעיל בהגנה על הסביבה ובחסכון במשאבים, במטרה לשפר את איכות החיים של תושביהן. העובדה שקרוב ל-50 ערים הגישו תכניות להפרדת פסולת במקור, ועשרות הצטרפו לתכנית "תג הסביבה" להפחתת שימוש באנרגיה ומים, מצביעה על המחויבות הגבוהה לנושא בקרב ראשי הערים. השנה, כפיילוט, המדד נבחן על כ-20 הערים שהשתתפו ב"שעת כדור הארץ" ושהתחייבו באופן רשמי לקידום מדיניות סביבתית, ובעתיד הוא יכלול רשויות נוספות. המגמות המרכזיות העולות מן המדד:

  • השלטון המקומי הופך לשחקן משמעותי, יש עשייה רחבה בתחומי איכות הסביבה ברשויות בכל רחבי הארץ.
  • כאשר נושא הקיימות נמצא על סדר יומם של מקבלי החלטות מרכזיים, הוא הופך למרכזי ומקבל משאבים ותשומות.
  • כשרשות מקומית מאמצת ומיישמת קיימות, ניתן לראות עשייה רוחבית, בשילוב מספר רב של אגפים ומחלקות.
  • ברוב העיריות נעדרת ראייה כוללת. בשלב זה רוב הרשויות עדיין אינן פועלות מתוך אסטרטגיה כוללת ואינטגרטיבית.
  • העדר משמעותי בתקנות פנים עירוניות, למשל בתחום הרכש, הנסיעות. הרשויות עדיין לא הפנימו את עקרונות הקיימות בתוך המינהל העירוני והציבורי בישוב.
  • למרות שניתן לזהות מספר התחלות במדיניות של חלוקת משאבים, בהיבטים כמו תשתיות ודיור בהישג יד, הנושאים הללו עדיין בשלבים התחלתיים ואינם בסדר היום של מרבית הרשויות.
  • למעט עיריית אילת ודימונה, אף עירייה אינה מקדמת מדיניות ברורה לעידוד כלכלה מקומית מקיימת ותעשייה ירוקה.
  •  וועדות איכות סביבה הופכות לכתובת קבועה ברשות המקומית
  • מנגנוני שיתוף הציבור עדיין מצומצמים ואקראיים
  • קיים מחסור בנתונים לגבי שטחים פתוחים עירוניים, בעיקר בכל הנוגע לפריסתם ואיכותם.

למרות שהמדד נמנע מלהעניק ציונים מספריים סופיים, אם בשל מורכבות החישוב של משקל כל מאפיין על הסביבה העירונית ואם בשל הניסיון להימנע מלדרג את הערים, תרגמתי את הטבלה המסכמת (בה הציונים מוצגים בסמלים של פרצופים שמחים יותר ופחות) לטבלת מספרים כדי להקל על קריאת הנתונים. ציון 4 משמעו ע"פ הדו"ח- דוגמה מצוינת, 3- מתקדמים בצורה טובה, 2- רצוי להשקיע יותר מאמץ, 1- נדרשת מחויבות והקצאת משאבים, 0- הנושא לא על בדר היום של הרשות. הציון המקסימלי האפשרי הוא 40 (וכאמור, אין בציונים התייחסות למשקלם בהשפעה על הסביבה והתושבים). לדו"ח המלא. דירוג הערים:

1. תל אביב. 30 נק'

2. כפר סבא. 26 נק'

3. רעננה, ירושלים, בת ים, הרצליה. 22 נק'

4. נס ציונה, נתניה ופתח תקווה. 20 נק'

5. אשדוד, יבנה. 19 נק'

6. ירוחם, חיפה, חולון, ערד. 17 נק'

7. מודיעין, ראשל"צ, דימונה. 16 נק'

8. רחובות, אילת,, יקנעם. 14 נק'

9. גבעתיים. 11 נק'

מבחינת הדוח עולה כי התחומים בהם הרשויות זכו לניקוד הגבוה ביותר הם: טיפוח ושמירה על שטחים פתוחים – חיפה רעננה ותל אביב קיבלו את הציון המירבי. שימור וטיפוח מקורות המים – יבנה, חולון, הרצליה, בת ים, כפר סבא, נתניה ופתח תקווה קיבלו את הציונים המירביים. צמצום נפח הפסולת – כפר סבא ומודיעין קיבלו ציונים מרביים.

בתחום החינוך הסביבתי כל הערים קיבלו ציון 2 או 3, למעט אילת ורחובות שקיבלו ציון 1. בתחום שימור האנרגיה דורגו כל העיריות בציון 2 או 3, למעט ירוחם, רחובות, ערד בת ים ובעתיים שקיבלו ציון 1. בולט במיוחד לרעה תחום הניהול הסביבתי של העיריה בו 15 עיריות דורגו בציון 1, 6 עיריות בציון 2, ועיריית ירוחם בציון 0.

מאמרים קשורים: מיתוג ישראל- פתאום אנחנו מדינה ירוקה | הרצליה עוברת לבנייה ירוקה | איך האופנים משנים את הערים | ת"א – שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | ראשי הערים הטובים בארץ


קריית גת 2025 – איך הופכים עיירת פיתוח מנומנמת לעיר הייטק מודרנית

מתוך הבלוג של "קריית גת 2025": פרויקט משותף שמתרחש בימים אלה ועוסק בערים החדשות בעולם, ובמסגרתו נבחרה קרית גת להוות מקרה המבחן. זהו פרויקט משותף של אוניברסיטת תל אביב, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ועיריית קרית גת, המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD) באוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר טלי חתוקה וקבוצת עיצוב פיתוח עירוני (CDD) ב-MIT בראשות פרופ' ערן בן-יוסף.

החוקרים משתמשים בקריית גת כמעבדה חיה לסוג חדש של עיר הייטק מתוכננת. המטרה היא ליצור תכנית עבור קריית גת שיכולה לשמש ערים אחרות בעולם. הניסיון הוא לגבש רעיונות חדשים בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הזדקנות האוכלוסיה, תדמית נמוכה וגם הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני. אל מול אתגרים אלו, מציע הפרויקט אסטרטגיה עירונית הכוללת ניצול יעיל יותר של משאבים קיימים, חשיבה מחודשת על סביבות המגורים, שילוב של טכנולוגיות חדשות, חיבור לנוף הטבעי וגמישות תכנונית.

מתוך בלוג של המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD)

מתוך בלוג של המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD)

פרויקט NexCity מתרכז בקריית גת, עיר שרובנו לא ביקרו בה, או מכירים אותה מהחלפת אוטובוסים בדרך לבסיס צבאי בדרום, אבל תושבי העיר אוהבים אותה מאד. זו קהילה משפחתית ותומכת, אבל העיר מציעה מעט מאד אפשרויות לבני ה-20-30. בעיר יש גם בעיות רבות שיש להתגבר עליהן. חוסר בעירוב שימושים (פארק תעשייתי ענק המופרד לחלוטין מאזורי המגורים), מסילת רכבת החוצה בין השכונות לאזור התעשייה, אותה ניתן לחצות רק על גבי גשר יחיד, ובעיות סוציואקונומיות שונות.

מתוך בלוג של המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD)

מתוך בלוג של המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD)

בוגרי ה- MIT והחוקרים מאוניברסיטת תל אביב באו עם כמה הצעות עבור קריית גת, המתרכזות ב-4 נושאים: the mobile city (תחבורה ונגישות),  the mediated city (תשתית טכנולוגית),  the compact city (שטח עירוני וגדילת האוכלוסיה),  the natural city (שילוב קיימות במרחב העירוני). בינהם:

  • שבירת העיר ל"תאים אורבניים"
  • משיכת דיור, קמעונאות ופיתוח לעיר כמו לאזור התעשייתי כדי להפוך אותה לחיונית יותר
  • פתיחת שווקים בסופי שבוע באזורים ללא שימוש
  • השמשת מחסנים ומבנים ישנים לחללי מגורים/עבודה וחללים לסטרטאפים
  • פיתוח אזור תחנת הרכבת לכלול צמחיה וצל ע"מ לעשות את השהייה בחוץ נעימה יותר
  • שילוב אזורי בילוי לצד האזורים התעשייתיים כדי לשנות את הדרך בה אנשים חושבים על בילוי לצד תעשייה

העירייה אינה מחוייבת ליישם את ההמלצות, אבל היא כבר מתחילה לעשות כן. העיר אימצה מיד חלק מההמלצות והרעיונות בקנה מידה קטן, כולל הקמת ליגת כדורגל, Wi-Fi עירוני, יותר שבילי אופניים, ויוזמה לשתול עץ לכל משפחה.

מאמרים קשורים: מיתוג אזור התעשייה בבת ים | רמלה – מיתוג עירוני | מגמות במיתוג ערים בישראל | פארק חדש בראשל"צ במקום מחנה צריפין | הפריצה של קריית אתא


פרס שרת התרבות והספורט לרשויות מקומיות על קידום התרבות והספורט

שרת התרבות והספורט לימור לבנת: "אני מברכת את הרשויות הזוכות על פעילותן בתחומי התרבות והספורט. זוהי השנה הראשונה שבה מוענק הפרס, אני מאמינה שיהפוך בשנים הבאות למפעל חשוב כדי שיתמרץ ויעודד רשויות להשקיע יותר בתחומים שיש להם השפעה משמעותית על איכות חיי התושבים"
לבנת יזמה את הפרס על מנת לעודד את הרשויות המקומיות לקדם ולטפח פעילות מגוונת וענפה בתחומי התרבות והספורט לרווחת התושבים. הפרס בשווי 600,000 ₪  חולק לשתי קטגוריות, ספורט ותרבות, כאשר בכל אחת מהקטגוריות יוענקו 4 פרסים בשווי 75,000 ₪ כל אחד. כחלק מתנאי הסף של התקנון נדרשות הרשויות לצרף התחייבות אישית חתומה מטעם ראש הרשות שסכומי הפרס ישמשו לשיפור וקידום נושאי הספורט והתרבות בתחומן לרווחת התושבים.

הרשויות הזוכות בגביע הזהב

בתחום התרבות: באר שבע, מעלות-תרשיחא, מ.א. מגידו, מ.מ. גני תקווה

בתחום הספורט: אשקלון, רמת השרון, מ.א. משגב, מ.מ. מזכרת בתיה

הרשויות הזוכות בגביע הכסף

בתחום התרבות: בת-ים, הרצליה, מ.א. חבל-אילות, מ.מ. קריית טבעון

בתחום הספורט: נתניה, יבנה, מ.א. עמק הירדן, מ.מ. כפר ורדים

הרשויות הזוכות בגביע הארד

בתחום התרבות: ראשון-לציון, נתיבות, מ.א. תמר, מ.מ. שוהם

בתחום הספורט: אשדוד, מעלות-תרשיחא, מ.א. חבל אילות, מ.מ. שוהם