"חדשנות היא במיטבה כאשר היא מספקת איכות חיים טובה יותר". מדריד משיקה את טכנולוגיית העיר החכמה של יבמ. הכירו את MiNT

לוגו מדרידמדריד הכריזה על חתימת הסכם שמטרתו שיפור חייהם של 3 מיליון תושבי העיר. פרויקט ניהול השירותים הסביבתיים, המבוסס על טכנולוגיית העיר החכמה של יבמ, אמורה לשפר את איכות החיים ויעילות שירותי העיר וכן לספק לתושבים כלים חדשים כדי לתקשר עם משרדי העירייה. ההסכם, המוערך ב-14.7 מיליון אירו, מנצל את יתרונות ה-Big Data ומנתח אותו במטרה לשנות את מודל הניהול הקיים. השירותים העירוניים שייהנו משיפור במסגרת הפרויקט כוללים אחזקת כבישים, תאורה, השקיה, עצים ושטחים ירוקים, וכן ניקיון וניהול פסולת.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

במקום להפוך כל שטח עירוני לשלט חוצות, אפשר להפוך כל שלט חוצות לריהוט עירוני

שלטי חוצות שימושים

שלטי חוצות שימושים

לאורך שנים התרגלנו כבר שתאגידים מנסים לחדור ולכבוש כל חלקה, ולהשתמש בכל מקום אפשרי לצורך קידום מכירות ושטחי פרסום. הפרסומות חדרו לכל פינה במרחב הסובב אותנו, וכיום אפילו הליכה לשירותים עשויה להיות מלווה במסר שיווקי.

לקרוא את ההמשך »


האתרים, האפליקציות, הקמפיינים והסרטים לערים ומדינות שזכו בפרסי ה-webby, כולל אפליקציה ישראלית אהובה

מבין 11,000 המתמודדים לפרסי ה-webby השנה, נבחרו הטובים ביותר על ידי פאנל המומחים של התחרות, ובמקביל על ידי הקהל. בעוד שבתחרות בשנה שעברה התמודדו וזכו ערים ומדינות עבור האתרים והאפליקציות שלהן, ובינהן האתר של העיר סיאטל, אתר התיירות של נורבגיה, של ניו יורק, של גרינלנד ופרו, אלו כמעט ולא הופיעו השנה בתחרות. להלן הזוכים עבור האתרים, אפליקציות, סרטים וקמפיינים הטובים ביותר ושזכו בפרסי webby או הפרס בחירת הקהל בתחרות.

קמפיין הדיגיטל לבחירת ברק אובמה

קמפיין הדיגיטל לבחירת ברק אובמה

בקטגוריית הישג מיוחד-פריצת השנה זכה קמפיין הדיגיטל שהריץ את ברק אובמה לנשיאות ארה"ב. צוות הקמפיין ניהל בהצטיינות שילוב של פוליטיקה וחדשנות טכנולוגית, שהפך לנשק הסודי מאחורי הבחירה מחדש של אובה. המאמצים הוכיחו שהרשת היא חלק אינטגרלי מהעולם הפוליטי, והצלחת הצוות לגייס את הרשת לקמפיין הייתה פורצת דרך. הם עשו מהפך באופן בו קמפיינים עתידיים יישומו סביב העולם, ובמיוחד משמעותית, היא ההבנה של הצוות את הכוח של מידע המבטיח ניתוח בזמן אמת של הבוחרים שאפשר לצוות קריאה יעילה יותר של הבוחרים מאי פעם.

האנשים של ניו יורק

האנשים של ניו יורק

פרס השימוש הטוב ביותר בצילום הוענק לאתר "האנשים של ניו יורק" Humans of New York , יוזמה פרטית של צלם ניו יורקי שהחלה ב-2010, ושביקש לערוך מפקד אוכלוסין מצולם לעיר. הוא חשב כי יהיה זה רעיון נחמד לערוך קטלוג של תושבי ניו יורק, והציב לעצמו יעד של צילום 10,000 ניו יורקרים ולהציב את תמונותיהם על מפה. המהלך העבודה האתר קיבל תפנית, כשהוא החל לאסוף ציטוטים וסיפורים קצרים מהאנשים שפגש, וכלל אותם לצד התמונות. כל המידע הפך לבלוג תוסס שאסף עוקבים רבים באתר, בפייסבוק ובטמבליר. סה"כ כמיליון איש! האתר זכה בנוסף גם בפרס חביב הקהל בקטגוריית הבלוגים בתחום התרבות.

שידורי הבי.בי.סי לאולימפיאדת לונדון

שידורי הבי.בי.סי לאולימפיאדת לונדון

בקטגוריית השימוש הטוב ביותר בוידאו זכה בפרס חביב הקהל האתר של הבי.בי.סי לשידורי האולימפיאדה בלונדון. האתר גם זכה בפרס בחירת הקהל בקטגוריית הספורט. האתר הציג יכולות טכנולוגיות שטרם נראו ואפשרויות צפייה חדשניות בכל אמצעי המדיה. 96% מהמשתמשים הגיבו כי האתר ענה על ציפיותיהם או יותר, 81% ענו כי האתר גרם להם להרגשה חיוביות יותר לגבי הבי.בי.בסי (מול הדיון על הצורך בשידור ציבורי). בקטגוריית אתר הספורט הטוב ביותר זכה האתר של אולימפיאדת לונדון

גוגל מפותבפרס האתר הטוב ביותר לניווט או מבנה (של האתר) זכה האתר "עננים מעל קובה" (http://cloudsovercuba.com/) המתאר מה עלול היה לקרות במשבר הטילים בקובה, אילו מהלך הדברים היה שונה, וזכה גם בפרס מוסדות תרבותיים. בפרס חביב הקהל זכה האתר של גוגל מפות המציג לא רק מפות מפורטות אלא גם את הגוגל סטריט וויו, הדבר הקרוב ביותר לביקור במקום עצמו, דרך הרשת, ושחולל מהפך בשיווק מקומות וחשיפתם לקהלים חדשים. אתר גוגל מפות זכה בנוסף בפרס תקשורת ארגונית, וגם בפרס חביב הקהל בקטגוריה זו. האפליקציה של מפות גוגל זכתה בפרס קטגוריית השימוש הטוב ביותר בטכנולוגיית ג'י פי אס, וכן בפרס הראשון ובפרס בחירת הקהל עבור חוויית המשתמש

יבמ city forward

יבמ city forward

בקטגורית אחריות תאגידית זכה בפרס האתר של חברת יבמ city forward שהיא היוזמה הפילנטרופית הגדולה ביותר של חברת יבמ, בה מיטב המומחים של יבמ לומדים ואח"כ ממליצים על פתרונות בתחום החיים העירוניים ועיר חכמה. עוד על האתר ניתן לקרוא בפוסט שפרסמתי לפני כשנה: יבמ מכריזה על הזוכות בתחרות לשיפור החיים בעיר.

בקטגוריה ממשלתי זכה האתר של חדשות משטרת מילווקי שעשה מהפך באופן בו הציבור בעיר מילווקי מתקשר עם המשטרה המקומית

האוצרים של שבדיה

האוצרים של שבדיה

בקטגוריית השימוש הטוב ביותר במדיה חברתית זכה האתר "האוצרים של שבדיה" שכבר הצגתי בעבר בפוסט: כשאזרחים מנהלים את המדינה באמת. מיתוג שבדיה. בכל שבוע אזרח שבדי אחר מנהל את חשבון הטוויטר הרשמי של המדינה @sweden וחולק כל דבר ועניין שבדי עם העולם. 9000 ציוצים ו-31,400 איזכורים מאוחר יותר, ביותר מ-120 מדינות, היוזמה נחשבת להצלחה עולמית וחדשנית כדרך למתג מדינה. בנוסף זכה הפרויקט בפרס בקטגוריה ניסיוני וחדשני.

אפליקציית waze הישראלית זכתה בפרס בקטגוריית מוצרים מחוברים, והייתה מועמדת גם בקטגורית השימוש הטוב ביותר בטכנולוגיית ג'י פי אס.

לרשימת הזוכים בכל הקטגוריות

מאמרים קשורים: פרסי webby 2012 | תחרות האפליקציות של תל אביב | אתר התיירות החדש של תל אביב, והמיתוג שנזנח | סקירת אפליקציות הערים בישראל | אפליקציות תחבורה עושות אותנו שמחים


תעשיית ההייטק חוזרת לעיר

סיליקון ואלי, קליפורניה

סיליקון ואלי, קליפורניה

להייטק, כך נראה, נמאס מפארקי תעשייה פרבריים כדוגמת הרצליה פיתוח, קריית אריה, קיסריה או אפילו רמת החייל, והוא חוזר למרכזי הערים. המהפך במגמה שאפיינה הרבה מהתעשיות היצירתיות מגיע כעת גם לתעשיית הייטק העולמית, ובאופן ברור בסיליקון ואלי, קליפורניה.

אזור סיליקון ואלי הוא קשה למיפוי. זהו אזור נרחב של שטחים פרבריים בצפון קליפורניה, המתחיל בסן פרנסיסקו ונמתח עד לפאלו אלטו, הבית של אוניברסיטת סטנפורד, ועד לפאתי סן חוזה, העיר הגדולה בקליפורניה, המרוחקת 75 ק"מ מסן פרנסיסקו. סיליקון ואלי היא פחות מקום המוגדר גיאוגרפית, ויותר סביבה של חדשנות, המאופיינת בכמות גדולה ביותר של מהנדסים ומדענים מהאוניברסיטאות המרכזיות באזור, היוצרים סוג ש רשת עבודה יעילה של קרנות הון סיכון, ובעיקר בשלבים המוקדמים, מנהיגות מוסדית של אוניברסיטת סטנפורד. בנסיעה במרחב של סיליקון ואלי אין שוב דבר מיוחד, ובקלות ניתן לפספס מלראות את החשיבות של אזור זה, אבל זהו מקום הולדתה ובירתה של תעשיית ההייטק העולמית.

האזור מאופיין בשטחים אינסופיים של חממות, מרכזי קניות, בתים פרטיים, חניונים, וכן פארקי תעשייה רבים. אלפי בנייני משרדים דומים, המאכלסים סטארטאפים וחברות עסקיות, פרוסים לאורך הדרך המהירה החוצה את עמק סנטה קלרה. עד עתה, לחברות הייטק לא היה אכפת מהחוסר בעירוניות ובמבנה האורבני, וטבעה הרשתי של סיליקון ואלי סיפק את הצרכים שלהן. אולם לאחרונה הגבולות המסורתיים, כך נראה, נפרצו לכיוון צפון, ראשית לכיוון אזורים עירוניים ונעימים יותר להליכה בסן פרנסיסקו ופאלו אלטו וכעת ללב העיר של סן פרנסיסקו. עובדי ה- creative class – המעמד היצרני משתמשים בתחבורה ציבורית, הם הולכים ברגל או רוכבים על אופניים לעבודה, ומשתמשים באפשרויות בילוי קרובות לאחר העבודה. חלק ניכר במהפך האורבני הזה מקורו בשינוי שבטכנולוגיה עצמה. חברות המעצבות ומייצרות צ'יפים, מערכות תוכנה ובונות מחשבים מעסיקות קבוצות גדולות של מהנדסים, והפכו להיות יותר כמו מפעלים, והם זקוקות לקמפוסים פרבריים גדולים. כיום חברות מדיה חברתית ואפליקציות ניידות, שמאופיינות בסדרי גודל קטנים יותר, מעריכות את האינטראקציה וקרבה אל המסחר, הפרסום, המדיה, שירותים פיננסיים, חינוך, הוצאה לאור, תקשורת, אופנה ומוסיקה.

בהתחלה היו אלה רק הסטארטאפים – טוויטר, דרופבוקס, פינטרסט וסקוואר- כמה מהחברות שהחלו להתמקם בדאונטאון של סן פרנסיסקו. בנתיים נתוני התעסוקה מספקים נתונים תומכים. בעוד בסן חוזה, בלב הסיליקון ואלי הפרה-אורבני, עדיין יש מספר גדול יותר של מועסקים בסקטורים של הטכנולוגיה, תעשיית הטכנולוגיה של סן פרנסיסקו צומחת מהר יותר. חברות מדיה חברתית כמו טוויטר או Airbnb  מגייסות בסן פרנסיסקו, בעוד חברות סיליקון ואלי "קלאסיות" כמו hp וסיסקו פיטרו אלפים בשנים האחרונות.

המטה החדש של טוויטר

המטה החדש של טוויטר

איך משפיע השינוי הזה על ה- Bay Area? באופן מובהק הטכנולוגיה משנה את אזור דרום סן פרנסיסקו, אזור המאופיין במחסנים ישנים ומגדלים משרדים נוצצים בסמוך לאזור המרכז הפיננסי. בשטח של מספר בלוקים מתפתחת התקבצות של חברות טכנולוגיה, ברים אופנתיים ומסעדות יוקרה המגדירות את הסיליקון ואלי החדש. מגמה זו משפיעה על האזורים מסביב גם כן. תעשיות יצירתיות וחברות טכנולוגיה מגלות מחדש את האזורים הפחות אטרקטיביים לשעבר של העיר: טוויטר העבירה את המטה שלה למבנה עצום שהיה פנוי, וששימש בעבר כשוק רהיטים. הצד השני של המטבע הוא העלייה בדמי השכירות בסן פרנסיסקו. עלייה זו, והירידה במספר המבנים הפנויים מאיימים על המשך התרחבות תעשיית ההייטק בעיר. אזור אחר במרחב המפרץ שהופך לאטרקטיבי הוא אוקלנד, ששמו יצא בעבר לשמצה בשל התדרדרותו, הפשע והמתח החברתי, אולם מציע כעת שפע של מבנים בעיר. גם ערים במרכז הסיליקון ואלי כמו סן חוזה עשויות להרוויח מהמגמה החדשה, משום שהן זולות יותר מסן פרנסיסקו.

המגמה הזו משפיעה ישירות על ישראל גם כן. חברות הייטק הבינלאומיות המגיעות לארץ מתמקמות, כשניתן, במרכזי הערים. הדבר נכון באותו פילוג המאפיין את סיליקון ואלי, כשחברות מדיה חברתית מעדיפות את מרכזי הערים – כך גוגל ישראל במגדלי אלקטרה, במרכז תל אביב, ואילו מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות, המתמקמים לרוב בחיפה, בזכות הקרבה לטכניון, עושים זאת בפאתי העיר – כך יבמ ואפל, או מקרה אינטל בקריית גת, ו-hp או אמקודס ברעננה.

מפת הסטארטאפים בתל אביב

מפת הסטארטאפים בתל אביב

תל אביב, שדורגה לאחרונה כעיר הסטארטפים השנייה בעולם אחרי סיליקון ואלי, זיהתה את המגמה, ועושה מאמצים ניכרים למשוך חברות סטרטאפ למרכז עיר, ובעיקר אל מעבר לשדרות רוטשילד לכיוון דרום, דרך שכונת פלורנטין, רחוב הרצל ועד ליפו. התכנית של העירייה כוללת הסבת מבנים קיימים לצורך שימוש על ידי חברות הייטק, שיפור תשתיות, הקלות בארנונה ותמיכה במיזמים.

המהלך, שמובל על ידי מנהלת עיר עולם בעירייה, מתבסס על העקרונות: טיפוח האווירה הסטארט-אפיסטית ועידוד פלטפורמות טכנולוגיות בעיר. משיכות קהלים בין-לאומיים בתחום הטכנולוגי לעיר. פיתוח ועידוד תכניות אקדמיות בין-לאומיות בתחומי היזמות והטכנולוגיה. כחלק מהפעילות עיריית תל אביב הקימה את ה- "הספרייה" – מרחב עבודה יזמי עירוני הפתוח לציבור הכללי, במגדל שלום, בלב ההיסטורי של העיר.

מאמרים קשורים: דירוג ערי הסטארטאפ בעולם- סיליקון ואלי ראשונה, תל אביב שנייה | איפה צומח ההייטק בעולם? | הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק- דנמרק ראשונה, ישראל שנייה | מיתוג אזורי הייטק, גרמניה | קורנל והטכניון חושפים את התכנית למרכז הטכנולוגיה בניו יורק


פרויקט סקולקובו: האם רוסיה תצליח לייצר סיליקון ואלי משלה?

הסיליקון ואלי של העתיד עשוי להיות מחוץ לקליפורניה, או אפילו ארה"ב. ממשלת רוסיה שופכת מיליארדים של דולרים, בשיתוף סיסקו ויבמ, בניסיון להקים מרכז טכנולוגי בפאתי מוסקבה.

היעד המרכזי של עיר החדשנות מחוץ למוסקבה, המכונה פרויקט סקולקובו, הוא לבנות עיר חכמה, ומרכז דינמי למיזמי טכנולוגיה. סקולקובו היא דוגמה נוספת לניסיונות ברחבי העולם, להקים גירסאות מקומיות של סיליקון ואלי, לאחר ניסיונות דומים בהודו (קמטקה), טאיוואן (היסינצ'ו), אירלנד ועוד.

ממשלת רוסיה כבר השקיעה בפרויקט כ-330 מיליון דולר בשנת 2011, וצפויה להשקיע עוד כ-4 מילאירד דולר עד שנת 2013. לעיר החדשה כבר יש מרכז אקדמי, שהוקם על פי המודל של סטנפורד והושפע מ- MIT, הקרוי בית הספר לניהול סקולקובו מוסקבה. מעבר למרכז האקדמי, עיר החדשנות סקולקובו היא מרכז חדשנות מתוכנן עם שאיפות גדולות.

"סקולקובו היא יותר מפארק מדע או טכנולוגיה: זו עיר לכל דבר, אבל עיר מיוחדת בה יצירתיות היא החוק יותר מאשר דבר יוצא דופן, ואב טיפוס לעיר העתיד. מרכז החדשנות יבטיח תנאים אופטימליים למחקר ועסקים וכן יצור סביבה עירונית עשירה ואסטתית שתהיה נוחה לתושבים ומבקרים. עמוד השדרה של העיר תהיה האוניברסיטה ופארק הטכנולוגיה. לצידם יהיו מרכז קונגרסים, מבני משרדים ומעבדות, דירות, מרכזי כושר וחנויות."

"עיר העתיד" הזו תאכלס בסופו של דבר כ-30,000 יזמים וממציאים. סקולקובו מתכוונת לבנות סביבת עבודה מקוונת המתוכננת להאיץ חדשנות במידע וטכנולוגיות תקשורת, ביוטק, חלל, טכנולוגיות אנרגיה יעילה, וטכנולוגיות גרעין. כדי לעודד סטארטאפים להשתתף, קרן סקולקובו מציעה מענקים, פטור ממסים, וגישה למתקני ושירותי החדשנות שלה. העיר מצהירה כי היא כבר משמשת בית ליותר מ-330 סטארטאפים בתחומים אלה.

סיסקו, השותפה בפיתוח העיר החדשה, מכינה תכנית אב טכנולוגית עבור סקולקובו, הכוללת תשתית שתאפשר לסקולקובו להיות מרכז חדשנות וירטואלי ללא גבולות. מוהסין מואזימי, סמנכ"ל בסיסקו אמר לאחרונה: "רוב המרכזים התעשייתיים בזמן האחרון התייחסו לטכנולוגיה כתעשייה שיש למשוך או לתמוך בה, יותר מאשר כזרז לפיתוח וצמיחת העיר עצמה. סקולקובו הוירטואלית היא הזדמנות מצויינת לנצל את ההזדמנויות של כלכלה דיגיטלית במונחים של שיתוף פעולה, וירטואליזציה, ושותפות במשאבים בכדי לייצר יכולות וחדשנות בסקולקובו."

אין להטיל ספק ביכולת של סיסקו, עם המימון של ממשלת רוסיה, להקים תשתית ל"עיר העתיד". יתכן והשאלה הגדולה יותר, ומהותית לא פחות, היא האם התכניות השאפתניות יצליחו לייצר תרבות יזמית ואווירת חדשנות כמו אלה הקיימות בסיליקון ואלי, בעיקר עם הבדלים התרבותיים בין רוסיה לארה"ב בשילוב עם בעיות שחיתות (רוסיה מדורגת בין המדינות המושחתות ביותר בעולם), וסימני שאלה פוליטיים.

מאמרים קשורים: בברצלונה נכתבים הכללים לערים חכמות | מערכת ההפעלה לערים חכמות | 100 מיליון הסנסורים שעושים עיר חכמה | איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | עיר העתיד כבר כאן, בקוריאה


בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות

כ-200 חברי עירייה, אקדמיה, עמותות ואנשי תעשייה התכנסו בשבוע שעבר בברצלונה לסדנה מרוכזת בת 4 ימים שמטרתה להקים את ה"סיטי פרוטוקול", מסגרת עקרונות, קווים מנחים ושיטות עבודה לתנועה הצומחת של ערים חכמות.

תוך הכרה בקצב המהיר של השינויים וכוח העצום בה טכנולוגיה יכולה לשנות את ניהול הערים, המארגנים רוצים לשכפל את פרוטוקול האינטרנט, השפה המשותפת והסטנדרטים עבור מערכות מחשבים באינטרנט.

הרעיון למסגרת משותפת נולדה מתוך תסכול. עיר חכמה הוא אחד הנושאים ה"חמים" ביותר בתחום ניהול הערים, וחברות כמו סיסקו, יבמ, סימנס, ג'נרל אלקטריק ורבות אחרות, מנסות למכור מוצרים ומערכות. אולם משום שהתחום כל כך חדש, לא נוצרו עדיין כללי משחק, והרבה עיריות חשות מוצפות מעודף האינפורמציה.

ברצלונה לקחה את ההובלה על הרעיון של תכנית בסיסית וכללית לשימוש בטכנולוגיה עבור ייעול וקיימות, אשר תוכל להיות מותאמת בקלות לכל עיר בעולם. לאחר שהשיקה מספר יוזמות בתחום העיר החכמה, הכוללות שינוי מסלולי נסיעת אוטובוסים להגברת היעילות, שיפור הרכש והתפקוד של תאורת הרחוב, הקמת מערכות אספקת אנרגיה אזוריות, וייעול איסוף האשפה באמצעות סנסורים.

עיר חכמה אינה סוג של מותרות השמורה לערי העולם המפותח בלבד. המטרה של עיר חכמה היא למנוע קטסטרופות, אומר אניל מנון, נשיא "קהילות חכמות ומחוברות" של סיסקו, שבסיסה בבנגלור. אוכלוסיית הערים צפויה לעלות מ-3.5 מיליארד איש ב-2010 ל-6.2 מיליארד ב-2050, וכמעט כל הצמיחה הזו צפויה להתרחש במדינות הפחות מפותחות. הטכנולוגיה עוזרת לערים אלה לנהל את הגידול המהיר באוכלוסייה, אומר מנון, תוך מתן שירותים בסיסיים כמו מים וניקיון פחות יקרים.

הארכיטקט הראשי של ברצלונה וינסנט גואלרט פוריו חושב שכל הערים נמצאות בנקודת מפנה עכשיו, בדומה לזמן בו הן תכננו את התרחבותן מעבר לחומות הערים בימי הביניים במאה ה-19. מנהיגי ערים חייבים לתכנן תשתיות ושתהיה להם הבנה ברורה של שיטות העבודה למאה ה-21 והטכנולוגיה המשתנה.

נקודת זמן חשובה כמו זו דורשת מסגרת משותפת של אינפורמציה. עם זאת יש עשרות רשתות, סטנדרטים וקווים מנחים שונים וכן מערכות שונות להערכה ומדידה של תכנון עירוני. קיימים ארגונים שאינם למטרות רווח, וארגונים מקצועיים, קבוצות והתארגנויות שונות לפתרון בעיות. אבל למרות כל הפעילות הזו, לא קיימת עדיין שפה משותפת או מדע של העיר במאה ה-21, אומר פוריו.

לפני פיזור הסדנה, הקבוצה חתמה על מזכר, תוך התחייבות לצעדים הספציפיים הבאים כדי שיוזמה זו לא תהפוך לאחד מהכינוסים בהם מדברים הרבה, אך ללא תוצאות ממשיות. "אולי הדבר החשוב ביותר" אומר חואן בלנקו, מסיסקו, "היה שכולם הכירו בצורך לעשות משהו.

מאמרים קשורים: מערכת ההפעלה לערים של יבמ | לונדון בחונת את מערכת ההפעלה לעיר | האם התאורה היא המפתח לערים מצליחות? | המטרופוליס של מידע ההמון. ניו יורק | איך בונים עיר חכמה? מהיסוד.


מערכת ההפעלה לערים – איך IBM מתכננת להפוך ערים לחכמות יותר

קיצור זמני מענה החירום בריו דה ז'ניירו ב-30%? צימצום זיהום בסן פרנסיסקו? חיסול עומסי תנועה בליון, צרפת? כל אלה ניתנים לביצוע אם הופכים ערים לחכמות. יבמ קוראת לזה Intelligent Operations Center IOC, ובמהלך 3 השנים האחרונות החברה הובילה יותר מ-2,000 פרויקטים ל"ניטור, מדידה, וניהול שירותים עירוניים כגון מערכות מים, בטחון ציבורי, תחבורה, בתי חולים, רשתות חשמל, ובניינים". רק בשבוע האחרון החברה הודיעה על פרויקטים חדשים באינדיאנה ארה"ב, הפיליפינים, וליון צרפת.

בכל אחד מפרויקטים אלה, החברה תחבר סנסורים לתשתיות יומיומיות, תתקין תוכנה לשלב ולנהל את כמויות הדאטה העצומות, ותספק לעיר את האינפורמציה והמודיעין הדרושים כדי לנהל את העיר טוב יותר. התוצאה, זו המטרה, תהיה טובה יותר, נוחה יותר למחייה, ויותר מקיימת בסביבה העירונית. המגזין הטכנולוגי VentureBeat ריאיין את כריס אוקונור, סמנכ"ל יבמ האחראי על מוצרי עיר חכמה, במטרה לבדוק איך המערכת פועלת, וללמוד מה צפוי בעתיד לערים חכמות.

שאלה: מה כוללת מערכת ההפעלה לערים חכמות? אוקונור: "יש 2 דברים מרכזיים. בכל תחום (לדוגמה תחבורה, שירותים חברתיים, שיטור), אתה רוצה לקחת את האינפורמציה ולהפוך תחום זה למאד יעיל ומקצועי. שנית, אתה מחבר בין תחומים שלא תמיד עובדים יחד. לדוגמה, אתה מקשר בין תהליכי אישור לבין כיבוי אש, תחבורה, מערכת אמבולנסים, מה שמאפשר לך לייצר אישור דינמי לאירועים מיוחדים. או, אתה יכול לקחת סט אחד של נכסים, כמו מצלמות, ולהשתמש בהם במקביל עבור תחבורה ומשטרה. זה מאפשר לרשויות שונות לעבוד יחד במקרי חירום."

שאלה: על איזה סוד סנסורים אתם מדברים, שתפיצו ברחבי הקהילה? אוקונור: "במהלך 5-7 השנים האחרונות, הכל מגיע עם מידע (דאטה): מדי מים, כל המערכות המכניות כמו מעליות, סנסורים לתחבורה, רמזורים, מדחנים, אוטובוסים, מוניות. אפילו לשוטרים יש סורקים ידניים למתן דוחות. מכאן שיש מידע, והרבה."

שאלה: אז מה עושה יבמ? אוקונור: "התפקיד שלנו הוא לקשור את כל האינפורמציה הזו וליצור מודל אינפורמציה אחיד, המאפשר לרשויות השונות לתקשר. לדוגמה, בליון, צרפת, אנו עובדים עם שותף עיסקי בשם ואוליה, שעובד עם העיר ליון באמצעות מרכז תפעול לשפר את התחבורה בעיר. בפיליפינים אנו עובדים כדי לקשר שתי רשויות – מענה חירום עם התחבורה. המטרה היא לתת תיאום טוב יותר ובכך מענה חירום טוב יותר. ודוגמה שלישית היא עיר באינדיאנה המשתמשת במערכת לטובת ניהול מים, ביוב, במטרה לשפר את תנועת המים בעיר, ולנהל את מי הגשמים והסערות היכולות להיות מאד משמעותיות בעיר זו לעיתים. במקום לקנות את התוכנות, הם משתמשים בהן בענן. הם שולחים את המידע לענן של יבמ, הענן מריץ את מרכז התפעול, ואז הם מתחברים למרכז התפעול של יבמ, בלי הצורך להתקין או לקנות את התוכנה עצמה. זהו מדל השכרה, מאד יצירתי."

מאמרים קשורים: לונדון בוחנת את מערכת ההפעלה smart city | המטרופוליס של המידע – ניו יורק | הערים החכמות בעולם | בואנוס איירס מתקדמת להיות עיר חכמה | 100 מיליון סנסורים בעיר חכמה