זה אוטובוס? זה טראם? זו מערכת התחבורה החדשה של וינה

האוטובוס החשמלי של וינה 1לוינה יש את אחת ממערכות הטראם הגדולות בעולם, שמתפרסת על 227 ק"מ בכל אזור המטרופולין. אבל העיר גדלה, והטראמים הוחלפו ברכבות, אוטובוסים מונעי גז, וצורות אחרות של תחבורה. הקיץ, במאמץ לצמצם את פליטות הפחמן, וליצר מרכז עירוני שקט ונקי יותר, וינה משתמשת בתשתית הישנה של הטראם כדי להניע סוג חדש של אוטובוסים חשמליים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

הרכבות הקלות פורחות בכל העולם. גם בקזבלנקה וברבאט

הרכבת הקלה בקזבלנקה

הרכבת הקלה בקזבלנקה

מרכז העסקים של מרוקו, והעיר הגדולה במדינה, קזבלנקה, סובלת באופן קבוע מעומסי תנועה גדולים, בשל תשתית תחבורה ציבורית בלתי מספקת, הגורמים לזיהום אוויר כבד. לעיר הוכנה תכנית ארוכת טווח למערכת רכבות תחתיות, אולם עד שזו תתממש, העיר סיימה לאחרונה הקמת רכבת קלה בעלות של 1.6 מיליארד דולר, המחברת את מזרח העיר עם מערבה, דרך מרכז העיר. רכבות קלות כדוגמת זו שהוקמה בקזבלנקה, או בירושלים, הן מגמה עולמית, המקודמת כידידותית לסביבה וכתורמת להתחדשות עירונית ויצירת חברה שוויונית יותר.

מערכת הרכבת הקלה, באורך 31 ק"מ הושקה בדצמבר, דומה למודל שהושק לאחרונה גם בעיר רבאט, בירת מרוקו, והפכה פופולרית מאד בחודשיים מאז ההשקה. כ-1.2 מיליון נוסעים כבר השתמשו ברכבת החדשה, וגורמים רשמיים צופים לשיא של 250,000 נוסעים ביום. התכנית היא להוסיף לקו ראשוני זה עוד 4 קווי רכבת קלה, וכן רכבת מהירה, שיחברו את הפרברים של העיר ושדה תעופה, מרכזי המסחר והטכנולוגיה, והכל במטרה לצמצם את תנועת כלי הרכב בעיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

פיתוח התחבורה הציבורית מועילה לרבים, צרפת יודעת זאת היטב, כמדינה שהפכה לחלוצה בהחייאת הרכבות הקלות (או הטראם) בעשורים האחרונים. הניסיון מוכיח כי קווי הרכבת הקלה מהווים מאיץ לפרויקטים עירוניים, והם יכולים לחבר אזורים שונים בעיר.

כיום, ל- 23 אזורים עירוניים בצרפת יש לפחות קו רכבת קלה אחד, אבל המצב היה שונה מאד רק לפני כמה שנים. בצרפת היה בעבר שירות טראם נרחב, אולם כמעט כל אלה הוחלפו על ידי אוטובוסים בשנות ה-30 אחרי מלחה"ע השנייה משום שהמגמה העולמית ומדיניות ממשלות העדיפו אוטובוסים ומכוניות. התחדשות הרכבות הקלות החלה בשנות ה-70 עם מיסוי חדש שהעדיף תחבורה ציבורית, ושעזר לערים רבות לפתח את מערכות התחבורה הללו. בשנות ה-80, הפיזור של הערים עזרה להציג מחדש את הרכבות הקלות לאחר שהממשלים המקומיים הבינו כי ערים קטנות יותר, שלא מתאימות לרכבות תחתיות, גם כן יכולות להרוויח מתחבורה ציבורית. החזרה הגדולה של הרכבות הקלות התרחשה בעיר ננט (הבירה הירוקה של אירופה 2013) בשנת 1985. ב-1996, החוק בנוגע לאוויר נקי והשימוש באנרגיה קבע יעד של צימצום השימוש במכוניות. זאת וכן סיוע מהממשלה עזרו לערים קטנות לבנות מערכות רכבת קלה. ב-2000 חוק נוסף איפשר תכנון עירוני על טווחי זמן ארוכים יותר, וסיפק תמריץ לשילוב עיור עם תחבורה.

הרכבות הקלות הן אמצעי המתאים במיוחד למערכת ההתחדשות העירונית, תכנון תחבורה ודאגות סביבתיות. הבחירה הפוליטית בבניית רכבות קלות משיקה לפילוסופיות של פיתוח מקיים המועדף על ידי ממשלות, ובעזרת הרכבות הללו, מתכנני ערים יכולים לנקוט בגישות חדשות לניידות עירונית ופרויקטים עירוניים. בניית רכבות קלות מביעה שאיפות לחידוש הדימוי של העיר, וכך הפכו הרכבות הקלות גם לדרך לקידום ופרסום העיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הסטטיסטיקה מראה כי רכבות קלות מגבירה את הנכונות של אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית. ערים שיש להן רשת צפופה של תחבורה ציבורית כולל רכבות קלות חוו עלייה גדולה יותר במספרי הנוסעים מאשר ערים ללא רכבות קלות. תופעה זו יכולה להיות מוסברת בעובדה שפתיחת קווי רכבת קלה מלווה לעיתים קרובות בגיבוש מדיניות תחבורה כוללת ליצירת פריסה טובה יותר בין אמצעי התחבורה השונים. לכן, דבר זה מעודד שימוש רב יותר בתחבורה ציבורית ומביא לצימצום בשימוש ברכב פרטי.

הרכבות הקלות פועלות עם העיר בדרכים שונות: הן פתוחות אל העיר ונראות ברחובות. אדריכלים ומתכני נוף הבינו זאת, כך שהם מנצלים את פיתוח הרכבות הקלות לשיקום ושיפוץ כל הסביבה שלהן. השיפוץ טוב במיוחד למרכזי ערים צפופות, בהן שנים של תנועת כלי רכב פגעה באיכות החיים. כך הרכבות הקלות משנות את החזות העירונית, מצמצמות את זיהום האוויר, ומביאות לנטיעת עצים. לרכבות הקלות יש גם השפעה על העסקים בעיר. בעלי עסקים בדרך כלל מודאגים מאובדן הכנסות מאלו המעדיפים להשתמש ברכב פרטי, אולם בסופו של דבר מבינים שסביבה רגועה יותר יכולה רק להועיל להם. בעשורים האחרונים צרפת קיימה מחקר על התוצאות של קווי רכבת קלה חדשים והתוצאות מראות שאחרי בנייתם ושלב ההתאמה, עסקים בסך הכל חזרו לקדמותם ואף השתפרו.

מאמרים קשורים: הרכבת הקלה בתל אביב- מה? מתי? ואיך? | תחבורה ציבורית פרטית- האם זה הפתרון לתחבורה בעתיד? | הרכבת התחתית של לונדון חוגגת 150 שנה | המטרו של אבו דאבי יוצא לדרך | רכב העתיד העירוני של נאס"א בתל אביב


איך הפכה עיר תעשייה לבירת הירוקה של אירופה – ננט, צרפת

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

העיר ננט, החמישית בגודלה בצרפת, יושבת על שפך נהר הלואר לאוקיינוס האטלנטי. למקום היסטוריה עשירה הנמתחת לפחות עד המאה השניה לספירה. מבחינה כלכלית, ננט הייתה נמל חשוב ובה מספנות רבות. אולם תעשיית הספנות ובניית הספינות במערב אירופה חוותה דעיכה בנות ה-60 וה-70, והמספנה האחרונה בננט נסגרה ב-1986. העיר, חיפשה אז חזון חדש וזהות שישמרו אותה רלוונטית, וזו הגיעה- ראשית תרבות, ואח"כ קיימות. כיום שני מרכיבים אלה התאחדו בצורות חדשניות שהובילו את האיחוד האירופי להכריז על ננט כ"בירה הירוקה של אירופה" לשנת 2013.

האיחוד האירופי יצר את התחרות לבחירת הבירה הירוקה, כששטוקהולם הייתה הראשונה שנבחרה כבירה לשנת 2010. התחרות היוקרתית כוללת תהליך מיון קפדני, ובחינה על סמך 12 מדדים סביבתיים הכוללים: מענה לשינויי האקלים, תחבורה, שטחים ציבוריים ירוקים, שימוש בקרקע, טבע ומגוון ביולוגי, איכות אויר, זיהום רעש, צמצום אשפה וניהולה, שימוש במים, טיפול במים, ניהול עירוני ירוק, והפצה של שיטות עבודה מומלצות. הבחירה בננט כבירה הירוקה לשנת 2013 לוותה בתשבחות מיוחדת על התמודדות העיר עם שינויי האקלים, תחבורה, מים ומגוון ביולוגי.

גם המבורג, שזכתה בתואר בשנת 2011, היא עיר נמל, כמו ננט, ובין הסיבות לבחירתה היו הפיכת תפעול הספינות למקיים, קיום פרויקטים ירוקים רבים לפיתוח, וחיבור מחדש של חלקי העיר על ידי קירוי כבישים מהירים. בשנת 2012 עבר התואר לעיר הספרדית ויטוריה גסטייז, ובשנת 2014, אחרי ננט, הבירה הירוקה של אירופה תהיה קופנהגן.

האזור המטרופוליני של ננט, כולל 24 רשויות מקומיות ו-600,000 תושבים. האוכלוסייה צפויה לגדול בעוד 100,000 עד שנת 2030. העיר אימצה תכנית פעולה אקלימית עם יעד של צמצום פליטות פחמן ב-30% (ביחס לרמות של  1990) עד שנת 2030. העיר גם הפכה למובילה עולמית לדאגה לבעיות האקלים, והובילה קואליציה בינלאומית של ערים שהשתתפו בדיונים באו"ם בנוגע לשינויי אקלים, והקמת קבוצה של ערים פעילות באירופה הפועלות בתחומי האקלים. בעירייה יש צוות של 15 עובדים האחראיים על הטמעת תכנית האקלים, וזה הרבה, עבור 600,000 תושבים.

בנוסף, ננט הייתה העיר הראשונה בצרפת שהכניסה חזרה לשימוש את הטראם (חשמליות) כדרך תחבורה ציבורית חדשה, ומחזיקה בתואר של מערכת התחבורה השלישית העמוסה ביותר בצרפת. עד 2015, המערכת כולה תהיה נגישה לבעלי מוגבלויות, והעיר גם הקצתה נתיבים מופרדים לאוטובוסים ומערכת אופניים להשכרה.

בשנת 1999, הייתה תחנה של כלי תחבורה ציבורית במרחק 300 מטר, מ-80% מבתי העיר. עד 2009 עלה הנתון עד 95%. לאחר עשורים של הגדלת השימוש בכלי רכב פרטיים, בשנים 2001 ו-2002 החלה ננט לצמצם את מספר הנסיעות במכוניות, ולהגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה רגלית, רכיבת אופניים ונסיעות משותפות במכוניות.

כחלק מביסוס המותג הירוק של העיר, Ecocity 2013, פסגה עולמית בנושא ערים מקיימות, תתקיים בננט בספטמבר הבא, מיד לאחר הקונגרס העולמי לתשתיות ירוקות. באוקטובר, יתקיים עוד אירוע בינלאומי ירוק בעיר, בנושא ביצות, ובסה"כ צפויים עוד 6 אירועים סביבתיים גדולים בעיר ב-2013.

ננט היא עיר מרוכזת, באופן יחסי, ובעיקר בהשוואה לערים אמריקאיות. 62% משטח האזור הוא עדיין חקלאי וטבעי, אולם ב-50 השנה האחרונות העיר התחילה להתפשט, והשטח הפיתוח גדל ב-50% יותר משהאוכלוסייה גדלה.

לוגו האי של ננט

לוגו האי של ננט

אולי הפרויקט השאפתני ביותר בעיר הוא ה-Ile de Nantes, הפיכה של 5 ק"מ של אזור תעשייתי לאזור אקולוגי שיאכלס 20,000 תושבים בלב העיר, על אי בנהר הלואר, וכעיר המוטרדת מההתפשטות, הניצול מחדש של שטחים בלב העיר היא אחת התשובות לתופעה.

האי של ננט

האי של ננט

עד לא מזמן, האי נשלט ברובו על ידי מחסנים מתפוררים וחלודים ששימשו למיכון כבד שהיה בשימוש על ידי המספנות, אך כשיושלם הפרויקט הוא יכלול אירועי תרבות גדולים, אזור אמנות, הצגת פרויקטים ירוקים, מערכת טראם חדשה ומערכת אוטובוסים מהירה, בית חולים, פארק גדול, ושכונות מעורבות שימוש עם עדיפות להולכי רגל. הפרויקט גם יכלול מערכת חימום וקירור אזוריים, מערכות קומפוסטינג שכונתיות, מערכת ניהול אשפה מתקדמת, שבילי אופניים, ותחנת כוח פוטו וולטאית.

שאפתנית בדרך אחרת היא התכנית הרחבה והיצירתית לשיתוף הציבור בהגדרת חזון ארוך טווח לאזור. התכנית הקרויה Ma Ville Demain (העיר שלי מחר) 2030, שהושקה ב-2010, החלה בתהליך סינון של "החלומות, הפחדים, התקווה, ההשקפות והשאלות" של תושבים באמצעות פעילויות שונות. בינהן היו שאלונים שנשלחו לכל בית, מפגשים קהילתיים ומצגות, וכן אתר בו תושבים יכלו להעלות את תקוותיהם וחששותיהם. המארגנים צמצמו את המידע שהתקבל ל-9 שאלות מרכזיות המתייחסות לכלכלת האזור, נושאי אקלים, תעסוקה, צמיחת המרחב, זהות, מרקם חברתי, אינדיבידואליות, תקשורת וחדשנות. 12,000 תושבים השתתפו, ותרמו 1,500 הצעות ורעיונות.

העיר שלי של העתיד, ננט

העיר שלי של העתיד, ננט

המקומיים אוהבים את מה שהם רואים בעיר שלהם: יותר מ-80% מאלו שענו על השאלונים מאמינים כי ננט "מתפתחת טוב בתחומי הכלכלה והתרבות", וכן כי ה"חיות" היא אחד מארבעת הסמלים שבחרו המקומיים לאפיין את האזור, אחרי הסמלים הפיזיים יותר של הנהר, מצודת דוכס בריטני והפיל המכני המפורסם של העיר.

בין השאיפות שהביעו התושבים היו שהעיר תהיה יותר בינלאומית, שתחזק את המגזר היצירתי והחדשני של הטכנולוגיה, ושתנצל ותרחיב את המרחבים הציבוריים שבה. המשתתפים גם הביעו צורך במערכת חזקה יותר של אנרגיה מתחדשת, וכלכלה מקומית חזקה.

הפרויקט השלישי, והיצירתי ביותר נקרא  Estuaire. תערוכה שאפתנית ויוצאת דופן זו הציבה פרויקטים פרובוקטיביים של אמנות בקנה מידה גדול, על גדות הנהר בתוך העיר ובין העיר ננט וסט נזייר, כדרך למשוך עניין ליתרונות הרבים של הנהר, הסביבה ועוד:

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

"ננט וסט נזייר צומחות עם השנים בשאיפה להיות המרכז הכלכלי והתרבותי של אזור מערב צרפת, בקנה מידה אירופאי. הזמנת אמנים ליצור עבודות, במתחמי תרבות בננט וסט נזייר וגם על גדות הנהר המקשר בינהן, תוך משחק עם הנוף… עוזרים לבניית הזהות של המטרופולין."

חלק מהיצירות הן לא מובנות מתוך כוונה, חלקן משתמשות באשליות אופטיות, ועוצבו כדי לאתגר את הדמיון של הצופה. חלקם ניתנים לצפייה רק בלילה, או רק ממקום ספציפי.

מאמרים קשורים: תחרות הבירה הירוקה של אירופה | קופנהגן נבחרה להיות הבירה הירוקה של אירופה 2014 | ננט- העיר עם הכסף הוירטואלי | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים


גישה חדשנית בשיתוף ציבור לתכנון עיר בשבדיה

העיר גוטנברג, שבדיה, מציגה גישה חדשנית בדרך שהיא נוקטת כדי לערב את הציבור המקומי בתהליך התכנון העירוני. במקום להסתמך רק על מפגשים עם הציבור, העיר פיתחה מפת תלת מימד אינטראקטיבית המבוססת על צילום ריאליסטי, בה תושבי העיר מוזמנים להציע הצעות ורעיונות לשיפור עירם.

MinStad, "העיר שלי" היא גירסה מקומית של Google Earth בה התושבים יכולים לבחון ולזהות מקומות בעיר בהם יש צורך בגישה נוחה יותר, או יותר בתים, או אפילו פחות בניינים. עם אוכלוסייה של כ-500,000, גוטנברג היא העיר השנייה בגודלה בשבדיה והיא מנסה באופן אקטיבי לגייס את התושבים ליותר מעורבות בחשיבה על איך העיר צריכה להתפתח.

המפה מדגישה 10 שכונות במרחב המטרופוליני. הקטגוריות כוללות הליכה, תחבורה, ספורט, מגורים, רכיבת אופניים, עבודה, שחייה, אוכל, טבע, שימור, תרבות, שיזוף, והריסה. יותר מ-200 הצעות כבר התווספו מאז הושק האתר בסוף מאי.

בנוסף להצעת הצעות על ידי הציבור באתר, המשתמשים מוזמנים גם להגיב על הצעות של אחרים. עד כה ההצעות שזכו ל"לייק" הרבים ביותר היו בתחום שיפור גישת הולכי רגל לגשר Låghöjds. הצעה אחרת שזכתה לאהדה היא הארכת קו הרכבת הקלה וקישורה עם הטראם. הצעות אחרות כוללות הוספת יחידות דיור לאזור תעשייתי ליד הנהר, החלפת חניון בשוק ועוד. המשתמשים יכולים גם לייבוא מודלים בתלת מימד כדי להתרשם טוב יותר מרעיונותיהם. האתר יהיה זמין עד ספטמבר, וגורמים רשמיים בעירייה מקווים כי יותר תושבים יתרמו לתכנון עתיד העיר.

מאמרים קשורים: השכונות הירוקות של שטוקהולם | כשאזרחים מנהלים את המדינה- מיתוג שבדיה | מיתוג פינלנד | הלסינקי דוחה את ההצעה לבנות מוזיאון גוגנהיים בעיר | הלסינקי- בירת העיצוב 2012


השכונות הירוקות של שטוקהולם – חזון עיר מקיימת

ערי סקנדינביה הן מובילות עולמיות בקיימות ואיכות סביבה. גם פינלנד וגם שבדיה השלימו לאחרונה בהצלחה פיתוח אזורים עירוניים ירוקים. שטוקהולם נבחרה בשנת 2010 ל"בירה הירוקה של אירופה" ומהווה דוגמה לעיר המתקדמת במהירות לקראת היותה עיר מקיימת. אבל לא רק שטוקהולם, גם ערים אחרות בשבדיה כמו מאלמו (Malmö), בורלנגה (Borlänge) וליקופינג (Linköping) מספקות פתרונות ירוקים המשנים באופן מהותי את איכות החיים והסביבה.

Stockholm Royal Seaport הוא אזור המגורים המתהווה לחוף אגם מלארן. הכוונה העיקרית של הפיתוח היא לאכלס את מספר התושבים הגדל בעיר בשכונה מקיימת, המשלבת איכות סביבה עם חיוניות כלכלית וחברתית. בעוד תושבים חדשים כבר עוברים לחלק הצפוני של הפרויקט, הפרויקט כולו אמור להסתיים ב-2025, ויספק 10,000 דירות ו-30,000 מקומות עבודה. הפרויקט משלב את הטכנולוגיות החדישות ביותר בתחום בקרת האקלים, כמו רשת אנרגיה חכמה שמטרתה לצמצם שימוש באנרגיה וייעול ניהול האשפה.

רשת התחבורה תתבסס על טראם משופר ואוטובוסים מונעים בביו-דלק, וכמובן רשת של נתיבי אופניים שתאפשר לתושבים להגיע למרכז העיר תוך 10 דקות. המתכננים לא רק מטמיעים אלמנטים של קיימות אלא מספקים קשר אמיתי של הפרויקט אל הטבע. דירות רבות יהנו מנוף אל הפארק, והגישה אל שטחים ירוקים פתוחים ומים תהיה מהירה וקלה. הפיתוח מחדש של הנמל גם יחדש וישפר את תנועת המעבורות והשיט.

כשהפרויקט יושלם, הוא יקרב את שטוקהולם אל היעד של עיר מקיימת עם אפס שימוש בדלקים מזהמים, יעד שהוגדר ל-2050. הקרבה של הפרויקט למרכז העיר ומרכזי הקניות הגדולים יעזרו לחיוניות הכלכלית והחברתית של האזור. החזון של הפרויקט הוא למשוך אליו מגוון של חברות בין לאומיות ועובדים מקצועיים מסקטורים שונים, כגון עיסוקים הקשורים לנמל ועד שירותים פיננסיים, מדיה, סטרטאפים ופעילויות תרבותיות. עיריית שטוקהולם מצאה דרך לשלב קיימות סביבתית וכלכלית ע"י פיתוח וקידום טכנולוגיות ירוקות מתקדמות. מלבד יצירת מרכז עסקי, האזור גם יהווה מוקד משיכה למגזרי אוכלוסייה שונים וקבוצות גילאים שונות על ידי קיום אירועים תרבותיים לאמנות ומחול, כמו גם מגוון  שירותים כמו בתי קפה ומסעדות ועד בתי קולנוע וחדרי כושר.

Hammarby Sjöstad  השכונה הירוקה הגדולה ביותר בשטוקהולם – השכונה על חוף אגם סג'ו (Sjö) תושלם עד שנת 2015 ותאכלס 25,000 תושבים. הפרויקט יכלול ניקוי השטחים המזוהמים והפיכת האזור למרחב מגורים ירוק וידידותי.

פרויקט זה משך מומחי סביבה מכל העולם כדי לבחון את הדרכים ששימשו לפיתוח האזור. הפרויקט עושה שימוש באנרגיות מתחדשות, אשר יספקו חצי מתצרוכת האנרגיה של האזור. מערכת מיחזור מיוחדת, הקרויה Hammarby Model, תורמת לשילוב האנרגיה, אשפה וביוב בבתים ובמשרדים, לדוגמה, בצד אחד של מערכת המיחזור, אשפה דליקה מומרת לחשמל וחימום אזורי, בעוד פאנלים סולריים ותאים פוטו-ולטנים המוטמעים על גגות וקירות הבניינים יהפכו אנרגיה סולרית לחשמל.

צמצום השימוש במכוניות הוא גם מרכיב חשוב בשכונה הירוקה. כדי להתמודד עם הזיהום של המכוניות, משולבת בפרויקט מערכת רכבת קלה וכן קאר-פול שיעודד את התושבים לפתרונות תחבורה אלטרנטיביים. אורח חיים בריא ומגוון מקודם גם כן ע"י מתן אפשרות לפעילויות ספורטיביות והשתתפות באירועים תרבותיים. מתקני ספורט כוללים אפילו מסלול סלאלום סקי. חלקים נרחבים בפרויקט יוחדו לשטחים ציבוריים פתוחים, כולל יער אלונים, פארק עם מזחי עץ, ועוד פארקים גדולים.

באמצעות השילוב של פיתוח אורבני המקדם את כל המאפיינים של קיימות עירונית ושימוש הטכנולוגיות חדישות, המצמצמות פליטות פחמן, האזור הירוק של סטוקהולם הפך לדוגמה מוצלחת לפיתוח עירוני מקיים.

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר – אירופה | הלסינקי – בירת העיצוב ועיר ירוקה | מיתוג דנמרק – מדינה ירוקה | וונקובר – העיר הירוקה בעולם עד 2020 | איך טורונטו הוסיפה שטחים ירוקים