עבר, הווה ועתיד בשירותי שיתוף האופניים בערים

למרות שנראה כי שירותי שיתוף האופניים, או האופניים להשכרה, הם תופעה חדשה, שיתוף אופניים התחיל כבר ב-1965 וכבר הספיק לעבור 3 דורות של התפתחות. מספר הערים המציעות שירותים כאלה ריבע את עצמו בחמש השנים האחרונות, וכיום יותר מ-500 ערים ברחבי העולם מציעות אותו.

הדור הראשון של שיתוף האופניים החל בשנת 1965 באמסטרדם. "האופניים הלבנים" של העיר הוצעו בחינם, ומשתמשים היו אמורים לנצל אותם לנסיעה, ובסיומה להשאיר אותם לשימוש אחרים. תכנית "האופניים הלבנים" הייתה הראשונה בעולם שהציעה שיתוף וניידות בעיר. קופנהגן, דנמרק, הציגה את הדור השני של שיתוף אופניים והרחיבה אותו למספר אלפי זוגות אופניים תחת השם Bycykler København. שילוב תחנות העגינה בשירות ענתה על הצורך להתמודד עם גניבות ולהבטיח החזרה. השירות ניתן בחינם, אולם שיחרור האופניים היה עם מטבע שהוחזר עם השבת האופניים.

ב-1998 העיר רנה (Rennes) בצרפת השיקה את Vélos à la carte (אופניים בכרטיס), שהיה הדור השלישי של שיתוף האופניים, בו כרטיס חכם החליף את המטבע. השירות גם החל את בתכנית הפופולרית כיום של השכרה ל-30 דקות בחינם. השימוש בכרטיס חכם ענה על הצורך במידע בזמן אמת עבור המתפעלים, והחל את השימוש בטכנולוגיה כדי לווסת את מספר הזוגות בין התחנות.

ב-2005, ליון, בצרפת, הציגה את ה-Lyon Vélo’v, עם אופניים המצוידות במרכיבים חשמליים המאפשרים לתחנות לזהות את האופניים, לאסוף מידע על מרחק הנסיעה ועל מצב האופניים (אורות, דינמו, בלמים וכו'). המערכת איפשרה לעקוב אחר האופניים, ולאסוף אינפורמציה מפורטת אודות השימוש. ערים אחרות כמו נוקסוויל, טנסי, וסן פרנסיסקו גם החלו להציג אופניים חשמליות. דור זה של שירות אופניים משופר סימן את הופעת התחנות הגמישות, עמדות מסכי המגע, טכנולוגיות נוספות לאיזון בין התחנות ושילוב כרטיס המאפשר הן שימוש באופניים והן נסיעה בתחבורה ציבורית.

אופניים טובים לכלכלה

אופניים טובים לכלכלה

השימוש באופניים, שהפך פופולרי מאד בשנים האחרונות מתברר לא רק כמועיל לבריאות, לכושר, לצמצום התנועה והתאונות ולהפחתה הזיהום אוויר, מסתבר שהוא אפילו תורם לכלכלה. מחקרים שנעשו בארה"ב מוצגים על ידי ה- League of American Bicyclists.

בתרשים ניתן לראות, לדוגמה, כי אופניים ותיירות תרמו כ924 מיליון דולר לוויסקונסין, ועוד 409 מיליון דולר בתרומה בריאותית. אופניים מייצרים 400 מיליון דולר באיווה, ומביאים 60 מיליון דולר בתיירות לצפון קרוליינה. מחקרים מראים כי רוכבי אופניים מוצאים כל חודש יותר כסף מרוכבי אופנועים או הולכי רגל וממריצים את הכלכלה המקומית, וטיעונים אלה הם חשובים במיוחד כשמנסים לשכנע עסקים לאפשר סלילת נתיבי אופניים בחזית חנויותיהם, משום שעסקים בדרך כלל רוצים מקומות חנייה, והם אוחזים בדרך כלל בתפיסה כי הלקוחות באים ברכב.

אבל יש ממצאים מפתיעים עוד יותר. תשתיות אופניים התגלו כקשורות לרמות גבוהות של יצירת מקומות עבודה, ביחס לאמצעי תחבורה אחרים. מחקר שנערך בשנה שעברה בחן 58 פרויקטים נפרדים, ומצא כי מיליון דולר המושקעים בתשתיות אופניים מייצרים 11.4 מקומות עבודה, מול 10 מקומות עבודה שמייצר אותו סכום המושקע בפרויקט להולכי רגל, ומול רק 7.8 מקומות עבודה לכל מיליון דולר המושקעים בכבישים.

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון

יתרונות האופניים לא נעלמו מעייניהם של ראשי ערים, ואפילו מדינות ברחבי העולם. רם עמנואל, ראש עיריית שיקגו הכריז כי הוא רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים, עם תכנית גרנדיוזית להרחבת רשת נתיבי האופניים. מינסוטה, ארה"ב, מיתגה את עצמה כ"מדינה שאוהבת אופניים", וראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון הציג תכנית בהיקף מיליארד ליש"ט להשקעה בתחבורת האופניים, במטרה להאיץ את מהפכת האופניים בעיר, ולהפוך את לונדון ל"עיר אופניים".

התכנית של ג'ונסון אושרה, והיא כבר גרמה לערים אחרות בבריטניה לנקוט באמצעים דומים. לידס, ניוקאסל, שפילד, מנצ'סטר, ליברפול, בריסטול, לסטר וברייטון, כולן משקיעות כעת יותר בנתיבי אופניים, ובהגבלת מהירות נסיעה לכלי רכב באזורים מסוימים, על מנת להגן על הרוכבים.

בלונדון, כחלק ממאמץ לשפר את התשתיות עבור רוכבי האופניים מחפשים דרכים לייצר חווית רכיבה טובה ובטוחה יותר. בפוסט קודם הצגתי את הרעיון של נתיבי אופניים מוגבהים שישמשו ככבישים מהירים לאופניים ויחצו את העיר, תכנית אחרת מציעה נתיבי אופניים מוגנים ובהם תחנות אוטובוס "מרחפות" יתגברו על הבעיה שתחנות אוטובוס ונתיבי אופניים מתחרים על אותו שטח.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

במסצ'וסטס מקדמים רעיון של מיסוי על חניונים כדי לממן תשתיות לאופניים, ובניו יורק הופכים את מדחני החנייה הישנים למתקני קשירה לאופניים, עם ההשקה של שירות השכרת האופניים בעיר. כך, בכל העולם עיריות מפתחות תשתיות ושירותי השכרה שימשכו יותר ויותר רוכבים.

תכנית חומש תל אופן

תכנית חומש תל אופן

לעיריית תל אביב יש תכנית לחמש שנים לפיתוח שבילי האופניים בעיר, ולאחרונה השיקה את מערכת המפות הדיגיטליות, ה"דיגיתל", המציגה בין השאר את מפת השבילים. העירייה גם ערכה סקר לגבי השימוש באופניים בתל אביב בו נמצא כי כמעט 14% משתמשים באופניים כדי להגיע לעבודה או ללימודים, עלייה של 54% משנת 2010.

אבל תרבות האופניים מתפתח לא רק בתחום התשתיות לאופניים. גם האופניים עצמם עומדים בפני מהפכה טכנולוגית שיהפכו אותם לכלי רכב חכם. האופניים עליהן נרכב בעתיד הן שילוב של כלי הרכב המוכר והידידותי, עם טלפונים חכמים או טאבלטים מקושרים. אופניים יכילו בעתיד טכנולוגיות של קישור לאינטרנט ולסלולר שיאפשרו הצגת מפות ושירותי GPS , יטענו את המכשירים בזמן הנסיעה, ואפילו יטענו סוללות שיאפשרו עזרה חשמלית לרוכב בעליות, או סתם כשהוא מתעייף. האופניים גם יכולים לשלב מערכות למדידת דופק, או כלים שונים לשיפור אימון כושר. אופניים כמו או המשמשים בשירותי ההשכרה יכולים גם לשמש את העירייה לצורך איסוף אינפורמציה בזמן אמת לגבי זיהום אוויר, צפיפות בעיר וכיוצא בזה, ולשמש כלי חשוב בניטור הפעילות השוטפת בעיר. על השילוב בין אופניים, אנרגיה ותקשורת פורסם פוסט בדצמבר.

מאמרים קשורים: עתיד התחבורה, האנרגיה והתקשורת נמצא באופניים החכמים | באיזו עיר יש את שירות השכרת האופניים הטוב ביותר? | איך האופניים משנים את הערים? |  מינסוטה- המדינה שאוהבת אופניים | האם צריך ללמד תושבים איך לנסוע על אופניים?

מודעות פרסומת

כמה באמת שווה כל עץ בעיר?

כל עץ בעיר במדינת טנסי, ארה"ב, מוערך ב-2.25$ במונחים כלכליים מדידים לשנה. זה אולי נשמע מעט, אבל עם 284 מיליון עצים בערים במדינה הערך הוא גבוה למדי. באמצעות חסכון באנרגיה, סינון אויר ומים ואחסון פחמן, העצים העירוניים של טנסי שווים יותר מ-638 מיליון דולר לכלכלת המדינה, על פי דו"ח שנערך ע"י שירות היערות של מחלקת החקלאות האמריקאית.

החיסכון הגדול ביותר הוא באחסון פחמן, המוערך ב-350 מיליון דולר. במצטבר, עצי הערים במדינה סופחים כ-16.9 מיליון טונות, כשכל טון מוערך בכ-20.7$. סינון האוויר והמים שמבוצע ע"י העצים מוערך ב-204 מיליון דולר לשנה. העצים גם אחראיים לסילוק 27,100 טונות של מזהמים מדי שנה, והצל שהם מעניקים חוסך 66 מיליון דולר בעלויות אנרגיה מידי שנה. מעבר לכך יש את הערך האסתטי של המצאות העצים ברחובות ובפארקים, אולם בשל הקושי למדוד ערך זה, הדו"ח התמקד רק בערכים הניתנים למדידה.

מחקרים דומים נעשו או נעשים גם באינדיאנה, וויסקונסין, ניו ג'רסי וקולורדו. העצים ברחובות של אינדיאנה לדוגמה, נמצאו (pdf) כשווים 38 מיליון דולר כל שנה בטיפול במים, צימצום הוצאות אנרגיה, שיפור איכות האוויר וספיחת פחמן. הם גם הוערכו כשווים 41 מיליון דולר לשנה בערך אסתטי והשפעה על ערך נדל"ן.

בתל אביב, על פי העירייה, יש יותר מ-100,000 עצים. בשנים האחרונות החלו פקידי היערות בישראל, המוסמכים מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר להגן על עצים, לקבוע "שווי חלופי" לעץ שלא נותרה ברירה אלא לכרות אותו. שווי זה נקבע על ידי נוסחה מיוחדת שגובשה בארצות הברית ולוקחת בחשבון מדדים כמו גילו ומצבו של העץ, ומידת נדירותו. בדרך כלל מתורגם הערך הכספי לפיצוי שהיזמים נותנים באמצעות פעולות כמו נטיעת עצים חדשים. לדוגמה- חצי מיליון שקלים, זהו שוויו של עץ האקליפטוס המרשים הניצב בלב מגרש החנייה של בית רומנו בדרום תל אביב – שטח שבו יוקם בשנים הקרובות תוואי הרכבת הקלה. מחירו של העץ נקבע באחרונה על ידי פקידי היערות במשרד החקלאות ועיריית תל אביב במסגרת מדיניות חדשה הקובעת תג מחיר גבוה לעצים בוגרים באזורים עירוניים שיש הכרח לכרות אותם בשטחים המיועדים לבנייה.

בימים אלה נמצא בהליכי אישור בכנסת תיקון לפקודת היערות שיקבע באופן מדויק מהי פעולת כריתה של עץ. כמו כן יוכנס לתיקון גם עניין השווי החלופי שהיה עד היום בגדר נוהל והוא יקבל מעתה תוקף חוקי מחייב.

מאמרים קשורים: פארק חדש בראשון לציון | מיתוג דנמרק – מדינה ירוקה | העיר הירוקה ביותר – אירופה | פארק תת קרקעי בניו יורק |


נאשוויל עוברת מיתוג מחדש כ-"עיר המוסיקה"

לוגו נאשוויל עיר המוסיקה

לוגו נאשוויל עיר המוסיקה

נאשוויל מותגה כ-"עיר המוזיקה" במשך השנים האחרונות, עם זאת הגיטרה, שהייתה הסמל האייקוני של סצנת המוזיקה של נאשוויל, מייצגת בעיקר מוסיקת קאנטרי. כעת הגיטרה מפנה את מקומה לטובת תווי מוסיקה כסמל החזותי העיקרי, במטרה למיתוג מחדש של העיר שמנסה לכלול את כל הז'אנרים של המוסיקה, ולא רק מוסיקת קאנטרי – נאשוויל- עיר המוסיקה.
במטרה לשנות את התפיסה של העיר מן המיקוד במוזיקת הקאנטרי למרכז עולמי של המוסיקה כלל, תווים וסימנים מופיעים בסמל העיר נאשוויל, כשהיזמים מבקשים לייצג את המגוון של המוסיקה בעיר.

העיר השיקה את קמפיין "עיר המוסיקה" לפני כשבע שנים. כעת, גורמים רשמיים משתמשים בתווי המוסיקה בכל החומרים הפרסומיים והמיתוגיים, בעוד במרכז העיר שלטים כחולים צבעוניים נתלו באזורי הבילוי עם הכיתוב "Musician Loading Area". כמו כן נעשה שימוש בתווים בחומרי המיתוג וחומרי קידום המכירות של מרכז המבקרים של נאשוויל ומחולק למבקרים. גם האתר Visitmusiccity.com מציג תווים ואפילו במרכז הכנסים החדש של נאשוויל, כעת בבנייה, יש תווי מוסיקה תלויים על הגדר בחוץ.

האלמנט המוסיקלי ניכר בנוכחות ובתוכן שמספקת NCVB כולה, כמו גם, עם קטעים אירועים עדכניים, רשימות האזנה למוסיקה, יישומיי מוסיקה, אירועי מוזיקה, מסעדות ועוד רבים אשר למעשה תומכים במותג .

"ההבטחה של נאשוויל, בה המוסיקה מקבלת השראה, נוצרת, מוקלטת ומבוצעת, היא לספק את החוויה האולטימטיבית של בידור מוסיקלי, לחגוג באמצעות המגוון התרבותי והבידורי, ומוצגת באווירה אותנטית, ייחודית, ידידותית ולא יומרנית".

שימוש עקבי בלוגו יחד עם סמלים ומסרים ואירועים ומוצרים ממוקדים שיציגו את התרבות והבידור המגוון יעזרו לשנות את התפישה, תחילה של הקהילה המקומית, ובסופו של דבר בשווקי היעד.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: פונט ייחודי למיתוג עיר בטנסי, עיצוב חדש לכניבה למוזאון המטרופוליטן בניו יורק, מדד דירוג הערים בארה"ב,


האם פונט ייחודי זה מספיק כדי למתג עיר? בטנסי חושבים שכן

קבוצה של מעצבים ואסטרטגים בצ'טנוגה טנסי, ארה"ב, יצאו למסע של תרגום הרוח האמנותית והיזמית של העיר שלהם לגופן ייחודי (פונט) בשם  Chatype. מימון הפרויקט יעשה באמצעות ההשתתפות של הקהילה, והם השיגו את היעד הראשון של 10,000 דולר. אם הכל ילך כמתוכנן, העיר צ'טנוגה בקרוב תזכה את הגופן החדש והייחודי על גבי שילוט דרכים, אתר האינטרנט של העיר, כרטיסי ביקור, אימיילים ועוד.

כאשר רובי דה ויליירס וג'רמי דולי נפגשו בסתיו 2011, לשניהם היה חזון דומה: צורת גופן (פונט) ייחודי ובלעדי עבור צ'טנוגה, טנסי. הם התחבטו ברעיון והחליטו שהגיע הזמן הנכון לעשות את המהלכים הראשונים. בנובמבר, הם הציגו את הרעיון באירוע יזמות מקומי, מהר הקימו צוות, והניחו את היסודות הראשונים של היוזמה הזו.

גדלה, פעילה וחיה עם עסקים ותעשייה, אך מוקפת הרים ונהרות, עיר יפה ומטפחת את הקהילה שבה. צ'טנוגה מתגאה בקהילת העיצוב המתפתחת, סצנת המוזיקה ,ותרבות של יזמות אשר צוברת תשומת לב לאומית. עם כ- 500.000 תושבים, צ'טנוגה נמצאת בשלב התפתחותי מתאים לאמץ ולחבק, זהות עירונית ויזואלית חזקה. פרויקט זה הוא הזדמנות להביא את תושבי צ'טנוגה ואנשים קריאייטיבים לתהליך, יצירת סיפור גדול יותר מאשר גופן פשוט.

יש לנו שתי מטרות, אומרים היזמים: ראשית, אנחנו רוצים שהעיר היקרה שלנו, צ'טנוגה היפה, תקבל גופן משלה. זה כבוד שצ'טנוגה הרוויחה, שיקוף של הדרך שהעיר הזאת מתפתחת להיות מנהיגה לאומית, גם אם היא קצת צעירה. שנית, אנחנו רוצים שצ'טנוגה תהיה נער הפוסטר של מיתוג עירוני באמריקה. ערים רבות באירופה הזמינו גופן מותאם להן ומשתמשות בו כדי לבדל את עצמן. אם נוסעים באירופה, שמים לב איך השילוט באזורים שונים נראה שונה – זה ייחודי ומעביר תחושה של משהו חדש במסלול הנסיעה. באמריקה תנועה דומה מתחילה. צ'טנוגה יכולה לעורר מהפכה טיפוגרפית!

חשוב על זה: בלהיות ייחודי, אנחנו מאוחדים.. צ'טנוגה היא דינמית, ייחודית, חושבת קדימה, וחזקה מבחינה טכנולוגית. צ'טנוגה אינה לבד באימוץ חוד החנית של הטכנולוגיה וכוחו של העיצוב. טיפוגרפיה מזה זמן רב מהווה את היסודות של העיצוב. לכל הערים הגדולות יש אופי, צ'טנוגה מובילה את חברותיה בהערכת האלמנט הזה בזהות של העיר. דרך פרויקט זה, אנו רוצים לתת הזדמנות לאמריקה להעריך את העבודה הזאת. עיצוב הוא יותר ממתקים לעיניים. העיצוב הוא תפקוד ועיצוב הוא זהות.

צ'טנוגה היא עיר אחות לגבעתיים