המיתוג מחדש לתיירות לבולגריה

לוגו התיירות לבולגריה

לוגו התיירות לבולגריה

בולגריה, הממוקמת בדרום מזרח אירופה, היא המדינה ה-14 בגודלה באירופה, עם יותר מ-7 מיליון תושבים, ומושכת כ-8 מיליון תיירים מדי שנה. מותג התיירות בולגריה דורג במקום 53 בעולם, בדירוג מותגי התיירות של המדינות, הרבה יותר נמוך מהונגריה הסמוכה (35), או צ'כיה (36), אבל גבוה יותר מרומניה (59). משרד הכלכלה, האנרגיה והתיירות הבולגרי הציג את הלוגו החדש לתיירות למדינה שפותח על ידי משרד Publicis MARC Group מסופיה, שהשימוש בו יחל בספטמבר 2013.

בהודעה לעיתונות הביע המשרד תקווה כי הלוגו החדש יחזק את התחרותיות של המדינה ואת ההכרה בה בקרב תיירים זרים. עם ההשקה של אסטרטגיית המיתוג החדשה, הציפייה היא כי מספר התיירים לבולגריה יעלה ב-25% תוך 5 שנים, ויוכפל תוך 10-15 שנה. הלוגו כולל אלמנטים רבים, המשקפים את היכולות והגיוון של בולגריה בתחומי התיירות, אמר איבו מרינוב, מנהל תחום התיירות.

המרכיבים הוויזואליים של המותג "בולגריה" משתלבים לצורת פרח או שמש. הם מאורגנים בקומבינציות שונות עם סמלים נוספים המייצגים את האפשרויות עבור במדינה כיעד תיירות. בנוסף ללוגו הלאומי והסלוגן, המשרד פיתח גם 10 תתי מותגים לסוגים שונים של תיירות.

הסמל החדש מציג את בולגריה כמקום ידידותי, מקסים, וככזה שטרם התגלה, כפי שמתבטא בסיסמה: Bulgaria – A Discovery to Share. פיתוח הלוגו התבסס על מחקר בקרב תיירים לגבי התפישות הקיימות לגבי בולגריה כיעד תיירות, והשוואה מול יעדים מתחרים. הקונספט הוויזואלי ו-10 תתי המותג נבחנו ב-15 מדינות, בקרב 2000 נציגים של תעשיית התיירות.

הלוגו החדש ממשיך את הצורה הכללית של הפרח מהלוגו הקודם, ומוסיף שלל מרכיבים חדשים, בניסיון לכלול את כל האפשרויות בתיירות למדינה, כשהתוצאה המתקבלת היא עמוסה, מורכבת ובאנלית, ומתאימה יותר כלוגו לפארק שעשועים מאשר כלוגו למדינה. הטיפוגרפיה חסרת הייחוד עם התוספות הלא ברורות בצורת עיגולים, מפריעות לקריאות של הטקסט ומעמיסות על הלוגו פרטים נוספים, שמשמעותם אינו ברור. דווקא תתי המותג נראים טוב יותר, פשוטים יותר להבנה וממוקדים יותר מהלוגו הראשי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מיתוג מדינות הוא תהליך מורכב, גם אם ההתמקדות היא רק במיתוג התיירות למדינה. כל מדינה מעוניינת להציג את כל האפשרויות הטמונות בה לטובת התייר, והשאיפה להציג את כל המגוון פועל בהיגיון הפוך לזה של פיתוח מותג, שבבסיסו מבקש לקבוע ייצוג פשוט, ברור ומדויק עד כמה שניתן. הפתרון להתמודדות עם הבעיה אינה טמונה בתהליך העיצוב, אלא דווקא בתהליך האסטרטגי. אסטרטגיה טובה, המבוססת על מחקר מעמיק, תניב מסר מדויק וברור שאותו ניתן לתרגם ללוגו וסיסמה, ומייתרת את הצורך להציג בצורת איורים פשטניים את אפשרויות התיירות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג רומניה – ירוק זה לא תמיד נכון | דירוג מותגי התיירות של מדינות העולם | מותג תיירות פייסבוקי לצ'כיה | לוגו התיירות לאודסה | הגסטרונומיה ככלי במיתוג תיירות

מודעות פרסומת

איך מעצבים מפגש של תרבויות? מיתוג המוזיאון היהודי במוסקבה

מיתוג המוזיאון היהודי במוסקבה לוגו

מיתוג המוזיאון היהודי במוסקבה לוגו

המוזיאון היהודי ומרכז הסובלנות במוסקבה שנחנך בנובמבר האחרון, הוא מוזיאון חדשני בן 8,500 מ"ר, שהושקעו בן 50 מיליון דולר, והוא למעשה המוזיאון הגדול בעולם להיסטוריה יהודית. המוזיאון, הממוקם במבנה ה-Bakhmetevsky Bus Garage – שהיה מוסך לאוטובוסים, עוצב על ידי החברה הניו יורקית Ralph Appelbaum and Associates, שעיצבה גם את מרכז המבקרים בגבעת הקפיטול, ארה"ב,  מוזיאון מלחמת העולם הראשונה בקנזס, מוזיאון השואה בוושינגטון, מוזיאון התחבורה בלונדון ועוד, וכולל שולחנות אינטראקטיביים, הקרנת הולוגרמות, קולנוע 4 מימדי, ושיחזור של שטייטל. מיתוג המוזיאון בוצע על ידי חברת העיצוב ממוסקבה – Fleve.

המוזיאון פנה לחברת העיצוב כדי שתיצור זהות ייחודית שתבליט את המוזיאון ותפנה לקהל צעיר, יהודי ולא יהודי, וכן תשלב את הזהות לתוך חללי המוזיאון והשילוט. הרעיון מאחורי הזהות מבוססת על 3 אופנים כדרכים בהן שתי התרבויות וההיסטוריות של העם הרוסי והיהודי מתקשרות זו עם זו. רעיון זה עומד בהקבלה למטרה המרכזית של המוזיאון, והיא לספר את ההיסטוריה הרוסית דרך התרבות וההיסטוריה היהודית, ולקדם דיאלוג והבנה הדדית בין התרבויות, האומות והקהילות.

לוגו מוזיאון היהדות מוסקבה3 האופנים הם: מגע – כאשר תרבות, רוסית או יהודית, באה במגע עם התרבות השנייה. חדירה – כאשר תרבות אחת חודרת אל השנייה. הכללה – כאשר תרבות אחת כוללת את השנייה.

בכל אחד משלושת האופנים נעשה שימוש לפי ההקשר, כלומר, על כרטיס הכניסה, לדוגמה, תופיע השפה של אופן החדירה, המסמל את הרעיון של הכניסה למוזיאון, ואילו כרטיסי הביקור מעוצבים לפי האופן של הקשר, המסמל את היווצרות הקשר הראשוני עם אדם חדש. עקרונות ההטמעה האלה גם מופעלים על ממשק האינטרנט, שם מופיעה השפה של האופן המכיל, המסמל אינטראקציה. בחלק מהמקומות על 3 האופנים ניתנים לשימוש, כמו המזכרות לדוגמה.

שפת המותג של המוזיאון, אינה מסוג השפות שכובשות אותך מיד. היא אינה מתבססת על יופי או משיכה אסתטית מידית, והיא מאתגרת את המבקר לפיצוח והבנה. הלוגו מכיל משחקי חיבור אותיות היוצרות בעיות טיפוגרפיות, אבל בעיקר יש בו קו נוקשה ומחודד ורווחים לא שווים וקבועים בין האותיות, שאם נבחר מתוך מודעות, יש בו אמירה חזקה על המפגש בין התרבויות ועל סובלנות. שלושת האופנים שהוזכרו קודם, שיוצרים את השפה עצמה, ומשחקי העיצוב נחשפים למבקר ככול שהוא נחשף ליותר חלקים במוזיאון, והיא מתגלה בהדרגה, באופן מתוחכם, וגם עולה בקנה עם מגמות העיצוב המובילות, בעיקר בעולם הדיגיטלי, בו עיצוב הוא כלי רב כוח, המלווה את הפונקציה, ואינו משמש לקישוט או יופי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג מוזיאון העיצוב, מוסקבה | מיתוג מחדש לגורקי פארק, מוסקבה | מיתוג ערים ברוסיה | הושקה תחרות למיתוג מוסקבה | פרויקט סקולקובו- האם מוסקבה תצליח לייצר לעצמה סיליקון ואלי


"עמוד ענן" – המבצע הממותג הראשון של צה"ל

לצד המבצע הצבאי ברצועת עזה, מתנהלת המלחמה על הלגיטימציה לפעולה, בשדה הקרב התקשורתי הבינלאומי. מאז המבצעים והמלחמות האחרונות פיתח צה"ל מערך שלם של אמצעי תקשורת מקוונים המיועדים להסברה בעולם וכוללים אתר אינטרנט בעברית, ערבית, אנגלית וצרפתית,  בלוג באנגלית, דף פייסבוק באנגלית, חשבון טוויטר, ערוץ יו-טיוב וחשבון פליקר.

בעיניי רבים הניסיון להשפיע על דעת הקהל העולמית הוא מיותר ונדון לכישלון מראש, אולם גם במבצעים קודמים חזינו בתמיכה או הימנעות שקטה בתחילת המבצע, שאפשר חופש פעולה לממשלת ישראל ולצה"ל, שהתחלפה תוך יממות ספורות לביקורת עזה, וללחץ בינלאומי שחייב את ישראל להפסיק מבצעים צבאיים בטרם הסתיימו, או פשוט גרמו לישראל לצאת מהם מוכה בזירה התקשורתית ובדעת הקהל העולמית.

מבצע "עמוד ענן", או בשמו הלועזי Pillar of Defense (שם גנרי בעברית, שם הסברתי באנגלית), הוא הזדמנות ראשונה לצה"ל לתקוף בכל החזיתות המקוונות החדשות, והוא עושה זאת, לראשונה, בשפה תקשורתית מעוצבת באופן אחיד וחד משמעי.

המסרים התקשורתיים מתורגמים לטקסט מקוצר ומתומצת, בטיפוגרפיה מעוצבת בחד משמעיות, על רקע תמונה בצבעי שחור ואדום. המסרים העוברים באמצעים הגרפיים הם מוכרים, פשוטים  וכוללים סימליות ברורה, כמו סימן החותמת ELIMINATED על גבי תמונתו של אחמד ג'אברי, או המילה ALERT בראש התמונה. מאפיין נוסף המופיע בכל דימוי כזה הוא הקריאה לפעולה, ולשיתוף התמונה על ידי הגולשים ברשתות החברתיות שלהם, להעצמת המסר. קריאה זו מתגלה כאפקטיבית, ורבים מהגולשים אכן משתפים ומפיצים הלאה את המסרים הצה"ליים: ההודעה הראשונית על תחילת המבצע בטוויטר זכתה לשיתוף 250 פעמים בטוויטר, והציוץ שדיווח כי מתחילת 2012 נורו אל עבר ישראל 768 טילים זכה לשיתוף של יותר מ-430 גולשים בטוויטר בלבד.

גם פורמט התמונות המרובע אינו מקרי- הוא הפורמט המתאים ביותר לרשתות חברתיות ותקשורת מקוונת, ומונע את חיתוך התמונה על ידי האתרים, ומבטיח חשיפה מקסימלית וברורה.

אם מחפשים את מקורות ההשראה לשפה התקשורתית הצה"לית, לא צריך ללכת רחוק – באתר הצבא האמריקאי מוצג חיסול בין לאדן באופן דומה מאד, בצבעי אדום שחור ולבן, ועם סמליות גרפית פשטנית ודומה.

אין ספק כי בצה"ל למדו דבר או שניים לגבי העברת מסרים בעידן התקשורת המקוונת, ואותי מעניין מי יצר עבור הצבא את השפה התקשורתית הזו, ומי מיישם אותה –מי שיודע פרטים על כך מוזמן לשתף.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: דירוג מדינות על פי כמות ואיכות האזכורים בתקשורת | את מי האמריקאים הכי אוהבים? | איזו השפעה יש מדינות על העולם? | שבוע האפרטהייד בארה"ב- המלחמה הפלסטינית על דעת הקהל | מה קורה למותג כשבעיר מתחוללות מהומות?


מיתוג מבנים: הפונט של בורג' ח'ליפה, הבניין הגבוה בעולם

בורג' חליפה בדובאי הוא הבניין הגבוה בעולם כרגע, וכיאה לתואר הנכסף, מתכנניו התייחסו לכל פרט הקשור לאופן בו הוא נראה, עד לרמת הפונטים בחניון. חברת העיצוב האוסטרלית Emerystudio שנבחרה לעצב את מערכת השילוט ברחבי הבניין הענק רצתה לשלב טיפוגרפיה בערבית שתהייה ייחודית, קריאה, והרמונית כשהיא מוצבת ליד טיפוגרפיה באותיות לטיניות.

בשנת 1978, דר' מאמון סקאל, יליד סוריה ומעצב פונטים אמריקאי, יצר את הפונט הקרוי שיליה עבור חברה סעודית. לבקשת חברת Emerystudio, הוא שינה את הפונט לעיצוב עכשווי יותר הקרוי בורג' ח'ליפה שיליה.

"הייתי שמח לעלות לגג הבניין או להסתובב בו" אמר סקאל, שקיבל את הפרויקט בשנת 2006. "אבל כשהתחלתי לעבוד על העיצוב, הבנין התנשא לגובה 50 קומות בלבד, מתוך 160 סה"כ, ובמהלך החודשים בהם עבדתי על העיצוב ועד שאושר, הסתיימה בניית 50 קומות נוספות. כל ההשראה היתה מבוססת על תיאורים ודימיון".

עבוד סקאל, שלמד ארכיטקטורה, לדמיין בניין לא גמור לא הייתה בעיה. מעבר לכך, כשמעצבים פונט כזה, השיקולים המרכזיים הם של פרקטיות. "אם אתה נוהג בחניון הבניין, אתה רוצה לקרוא את שלטי היציאה ללא בלבול" הוא אמר. "מצד שני, הפונט יהיה בשימוש בכל הבניין במשך שנים, והוא צריך לשמור על רעננות, עכשוויות, ואיכות שמעבר לזמן ושלא יתיישן." כל השילוט בבורג' ח'ליפה הוא דו לשוני, כשאנגלית וערבית מופיעים זה לצד זה באותה רמה היררכית. Landor Associates פיתחה את זהות המותג עבור בורג' ח'ליפה ובחרה את הפונט הלטיני (Foundry Sans) לשימוש בפרויקט. החברה גם בחרה פונט בערבית, אולם Emerystudio רצתה משהו שונה עבור השילוט. Emerystudio החליטה כי שיליה יעבוד טוב יותר בשילוט עם תאורה אחורית, האותיות הן צרות כך שאורך השורה ביחס לגובה יהיה מצומצם יותר.

עיצוב פונטים בערבית לא היה תחום ידוע עד לאחרונה, אולם בשנים האחרונות, במקביל לפיתוח הכלכלי המואץ במזרח התיכון, יש עניין גדל והולך בשפה הערבית, במקביל לרמת העיצוב בכלל בעולם הערבי שהופך מתוחכם מאד. זוהי תקופה מעניינת במיוחד למעצבים בשפה הערבית, ועיצוב פונטים בערבית מחייב התייחסות לאתגרים ספציפיים, שחלקם מוכרים לנו מהעברית, אולם זרים מאד לעולם המערבי המורגל לאותיות לטיניות בלבד.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הבניין הגבוה באירופה – שארד לונדון | המגדל הגבוה בעולם- טוקיו | מיתוג מרכז הסחר העולמי- ניו יורק | האם ניתן למתג עיר עם פונט בלבד? | כמה גבוה אפשר לבנות? וכמה נמוך..?


ביקורת מיתוג: באר שבע בירת ההזדמנויות

לא לעיתים קרובות נחשף פרויקט מיתוג עירוני חדש בישראל, וודאי שלא מיתוג עיר מרכזית וחשובה כמו באר שבע. העיר הגדולה האחרונה שחשפה תהליך כזה הייתה הרצליה ב-2011 ולפניה מודיעין ב-2010. בפוסט קודם הוצג מיתוג העיר באר שבע כפי שהוצג ע"י עיריית באר שבע, ככתבו וכלשונו.

בשל חשיבות הנושא, ובשל ההשקעה הכספית הניכרת, הממומנת לרוב מכספי ציבור, מן הראוי שתבחן העבודה על מיתוג העיר, תנותח באופן מקצועי ותיחשף לביקורת. פוסט זה יהיה הפעם הראשונה בה מיתוג עירוני ינותח ויבחן באופן מקצועי ותוצאותיו מפורסמות. כל מי שקורא ביקורת זו נקרא להגיב ולהביע דעה. כהקדמה לביקורת אציין כי לא הייתה לי מעורבות בפרויקט, והביקורת מסתמכת על פרסומי העירייה.

תהליך מיתוג עירוני הוא תהליך ארוך ומורכב מאד, אולם ניתן לפרק אותו לשני מרכיבים עיקריים, המפגישים תחומי עיסוק שונים בתכלית, במטרה להפוך את התהליך והמסר שבסופו לנגישים לציבור. החלק הראשון הוא הממושך ומורכב יותר- התהליך האסטרטגי. מכיוון והתהליך האסטרטגי והסיבות שהובילו לבחירת ההתרכזות במיתוג העיר כ"בירת ההזדמנויות" לא פורסם (ואני קורא לעיריית באר שבע לפרסמו)- לא אתייחס לחלק זה, ואקבל אותו כנתון. אולם בהינתן ש"בירת ההזדמנויות" הוא המיקוד האסטרטגי, אבחן בפוסט זה את האופן בו הוא תורגם לשפה תקשורתית. הנקודה בה מסמך האסטרטגיה של מיתוג מתורגם לשפה תקשורתית היא נקודה קריטית, מכיוון והיא מפגישה כאמור תחומי עיסוק שונים בתכלית, ומתמודדת עם אתגר של מעבר רעיון ממסמך כתוב לדימוי המוצג לציבור. תרגום האסטרטגיה לשפה חזותית יכול לחרב גם את התהליך האסטרטגי הבריא והמדויק ביותר, בגלל תרגום לא מוצלח. במידה והתרגום לא צלח, לא תעזור כל העבודה שנעשתה קודם לכן, והיא לא תצליח לעבור אל הציבור או קהלי היעד.

לוגו באר שבע

לוגו באר שבע

כשבוחנים במבט ראשון את הלוגו, בולטים שני מאפיינים ברורים: הצבע הסגול, והאות ר' שהוסבה לספרה 7. בחירת הצבע הסגול היא בחירה נועזת ומפתיעה. לא במקרה אין אנו מכירים לוגואים רבים המשתמשים בצבע הסגול. הצבע הסגול מורכב משילוב הצבעים הכל כך מנוגדים- אדום וכחול. האדום- חושני, נועז, סוער ובולט, והכחול- יציב, בטוח וברור. אולי בגלל "ההורים" הכל כך שונים, הצבע הסגול אינו מעורר אמון. לעיתים הסגול הוא מתריס, שחצן ומתנשא, ולעיתים הוא נשי, רווי ופתייני. אין עוד צבע בסקאלת הצבעים, שמשדר מסרים כל כך שונים בשינוי גוון מינורי. מסיבות אלה הסגול הוא מתעתע ומעורר חוסר אמון, ובשל כך הוא נעדר כמעט לחלוטין בתחום המיתוג. דוגמאות לשימוש בצבע ניתן לראות בלוגו המקורי של ערוץ 10 שהיה סגול, ושנזנח במהירות לטובת הלוגו של חדשות ערוץ 10, הלוגו של חברת סלקום, שתמיד נחשב למיתוג לא מוצלח, עבר גלגולים שונים אבל דבק בצבע הסגול, והלוגו של בנק איגוד בו הצבע הסגול נותן ללוגו ניחוח של קוסמטיקה.

לוגואים בצבע סגול

לוגואים בצבע סגול

באירופה הסגול מזוהה באופן היסטורי עם בתי מלוכה ואצולה, מהסיבה שבעבר הפקתו הייתה יקרה מאד, ורק בתי מלוכה ואצילים יכלו להרשות לעצמם להשתמש בו, בביגוד בעיקר. מסיבות אלה ניתן למצוא שימוש בסגול באירופה, בעיקר בהקשרים של מותגי יוקרה או מותגים המנסים לשדר משהו מסורתי או שמשויך לחברה הגבוהה. בישראל לעומת זאת, הקישור הזה לא קיים, והצבע אינו נושא ערכים אלה.

במקרה של באר שבע, השימוש בצבע הסגול מפתיע דווקא במובן החיובי. על גבי הטיפוגרפיה הבטוחה והיציבה מאד, הצבע הסגול מוסיף ללוגו אופי חם, מעודכן, צעיר ומפתיע- ערכים שהעיר וודאי חפצה בהם. למרות הסכנה בשימוש בצבע זה, פה זה עובד, כי הצבע לא "מכניע" את הטיפוגרפיה היציבה, וכך הוא דווקא תורם לה את הערכים שצוינו לעיל.

באופן כללי ניתן לומר כי הקומפוזיציה והטיפוגרפיה הן יציבות ובטוחות מאד, וגם מלאות דינמיות. העיר מוצגת בהתאם למעמדה החשוב בישראל, והלוגו משדר את הדינמיות של התפתחות העיר. עוד ניתן לומר כי רמת העיצוב גבוהה, והלוגו חף מטעויות עיצוביות של קומפוזיציה, גדלים וריווחים, וקריא בכל גודל.

עד כאן הכל טוב, אבל אם נחזור אל האסטרטגיה, שבחרה להציג את באר שבע כבירת ההזדמנויות, לא ברור מדוע הלוגו מתרכז בספרה 7. ולמה דווקא 7? כי לעיר קוראים באר שבע? כי באמת יש בדיוק  7 תחומי הזדמנות? ואם היו 6, או 8? ואם תתעורר הזדמנות חדשה? ואם יש 7 תחומי הזדמנות, מדוע יש רק 4 צבעים? ואם הצבעים מסמלים את ההזדמנויות, מדוע אינם מקושרים למילה הזדמנויות אלא לספרה 7? – ההתמקדות בספרה 7 תמוהה ומאולצת, ומסיטה את המיקוד מהערך המרכזי שבאסטרטגיה- ההזדמנות. ה"פיצול אישיות" של הלוגו, המראה את הספרה 7 כחשובה ביותר, אבל כותב כי ההזדמנויות הן העיקר, מחבלות במיקוד במסר אחד וברור. יתרה מכך, הלוגו עובר על חוק ה"אל חזור" (כל החוקים המצאה שלי)- חוק האל חזור קובע כי אם בלוגו מופיע אלמנט מסוים, אין לחזור עליו שוב. חזרה על מאפיין פעמיים היא מיותרת ובזבזנית, ולוגו טוב שואף לצמצם באינפורמציה עד כמה שניתן תוך העברת המסרים הנחוצים. בהופעת הספרה 7 וגם המילה שבע, הלוגו חוזר פעמיים על מאפיין, שמלכתחילה לא ברור מה משמעותו.

לוגואים בשינוי אות אחת

לוגואים בשינוי אות אחת

חוק נוסף עליו עובר הלוגו הוא "חוק שינוי האותיות". חוק זה קובע שבמידה ואות משתנה, כדי לשמש בתפקיד כפול, במקרה זה האות ר' המשמשת גם כספרה 7 – אין לשנותה ביותר ממימד אחד או שניים, ואסביר: כדי שהאות ר' תשמש גם כספרה 7, אבל המילה באר שבע תישאר קריאה, אין לשנות את האות יותר מדי. בלוגו באר שבע האות שונתה בצורתה, בגודלה, בצבעה וגם פורקה ל-4 חלקים. ריבוי השינויים גרם לאות להיפרד מהמילה ולחבל בה. במבט ראשון הלוגו נקרא בא 7 שבע, וזאת בגלל ריבוי השינויים שהוכנסו באות ר'. האות כבר לא מתפקדת כחלק מהמילה באר, אלא ניתקה ממנה לגמרי, ובכך גם פירקה את המילה באר שבע.

לוגו באר שבע

לוגו באר שבע

לסיכום: אף כי הלוגו מעוצב במקצועיות, משדר ביטחון ודינמיות, לא ברור איך הוא יתורגם לשפה האנגלית. יש בלוגו (המהווה את תמצית המיתוג) מספר כשלים בתרגום האסטרטגיה לכדי שפה תקשורתית: ההתרכזות בספרה 7 אינה מובנת, ואינה מעוגנת באסטרטגיה, ובנוסף גורמת לבעיית קריאות. המיקוד של האסטרטגיה ב"הזדמנויות" נדחקת לכדי מילה בשורת המיצוב ואינה זוכה לבולטות הראויה. הפיצול בין ההתמקדות הגרפית בסיפרה 7 לבין ההתמקדות האסטרטגית בנושא ההזדמנויות, מחלישה את הלוגו ואת המסר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מיתוג באר שבע בוצא ע"י חברת שיר- שפיצר – אסטרטגיה, סטודיו נוימן – עיצוב. ומשרד הפרסום שקד.

מאמרים קשורים: באר שבע חושפת את המיתוגמגמות במיתוג ערים בישראל | מגפת המיתוג של ערי הדרום, ומדוע זה יגמר בכישלון | הוד השרון פרסמה מכרז למיתוג העיר | חולון מרעננת את החזון


מיתוג נבחרת ארה"ב לאולימפיאדה

מיתוג, עיצוב מדי הספורט ועיצוב הטיפוגרפיה עבור נבחרת הכדורסל של ארה"ב, למשחקים האולימפיים בלונדון 2012. העבודה נעשתה בשיתוף המנהל הקריאייטיבי של ההלבשה לכדורסל בחברת נייק, במטרה ליצור חזון עיצובי עבור המדים – רעיון הנקרא "פליקר אפקט", בו צבע אחד גלוי לעין כשהשחקן אינו פעיל, עם הבזק של צבע בזמן מהלך הגנתי, הטבעה או קפיצה – רעיון שמקורו בהתנהגויות הגנתיות המצויות אצל דגים וציפורים מסויימות. המדים חסומים בזוויות שונות של 26 מעלות, שהוטמעו בתוך התגים והטיפוגרפיה שעוצבה בשלושה משקלים במיוחד עבור המדים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

נבחרות הכדורגל של ארה"ב, נשים וגברים, יופיעו השנה בחולצות לבנות עם פסים אדומים, כדוגמת הדגל האמריקאי, ותהיה זו הפעם הראשונה בה שתי נבחרות הכדורגל יופיעו במדים זהים.

מאמרים קשורים: מיתוג נבחרת בריטניה לאולימפיאדה | מיתוג משחקי פאן אמריקה 2015, טורונטו | הקמע האולימפי של ישראל