מי תהיה הבירה הירוקה של אירופה 2017? אלה הערים המתמודדות על התואר

הבירה הירוקה של אירופה

הבירה הירוקה של אירופה

יותר משני שלישים מאוכלוסיית אירופה חיה כיום בערים, המרכזות אליהן את מירב האתגרים הסביבתיים העומדים בפני החברה, אך בו בזמן ערים אלה גם מהוות מרכזים לחדשנות ולמחויבות לפתרון בעיות אלה.

הרעיון של הבירה הירוקה של אירופה נולד במפגש ערים בעיר טאלין, אסטוניה, במאי 2006, והיוזמה הגיעה מ-15 ערים (טאלין, הלסינקי, ריגה, ויליניוס, וורשה, מדריד, לובליאנה, פראג, וינה, קייל, קוטקה, דרטפורד, טארטו וגלזגו) שהגישו מזכר לנציבות האירופית המציע השקת פרס לערים שיובילו את הדרך לחיים עירוניים ידידותיים יותר לסביבה. מטרת הפרס היא להכיר ולתגמל מאמצים מקומיים לשיפור הסביבה, הכלכלה, ואיכות החיים של האוכלוסייה העירונית הצומחת במהירות.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מדוע נכשל הניסוי הגדול בעולם לתחבורה ציבורית בחינם? מה המסקנות? ומדוע לונדון חוגגת את שנת האוטובוס?

מערכת המידע לתחבורה הציבורית בטאלין שזכתה בפרס

מערכת המידע לתחבורה הציבורית בטאלין שזכתה בפרס

לפני כשנה, העיר טאלין, בירת אסטוניה, השיקה את הניסוי הגדול ביותר שנערך עד אז, והציעה את התחבורה הציבורית בעיר בחינם לתושביה. העיר בת ה-430,000 תושבים יצאה למהלך בתקווה כי הוא יביא לעלייה בשימוש בתחבורה הציבורית, יצמצם את מספר המכוניות על הכבישים וינגיש את העיר במידה רבה יותר לתושביה בעלי ההכנסה הנמוכה יותר. מערכת המידע בזמן אמת שטאלין פיתחה עבור התחבורה הציבורית זכתה בפרס The European Design Management Award. לאחר מחקר מעמיק וניתוח רמת שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית בעיר, התברר כי אופן הצגת המידע לציבור הוא הנושא הדורש את הטיפול הדחוף והמשמעותי ביותר.

לקרוא את ההמשך »


ניסוי התחבורה ציבורית בחינם בטאלין – התוצאות

תחבורה הציבורית בטאליןבחודש יולי פרסמתי כי העיר טאלין, בירת אסטוניה, החליטה להפוך את התחבורה הציבורית בעיר לשירות חינם עבור התושבים, ובהמשך פרסמתי מאמר נוסף על מה באמת קורה כשעיר נותנת תחבורה ציבורית בחינם?, מהניסיון של ערים אחרות שעשו מהלך דומה.

ארבעה חודשים חלפו מאז החל הניסוי בטאלין, ובמהלכן חוותה העיר צניחה דרמטית של 15% בנפח התחבורה בעיר, עם 7,600 פחות מכוניות הנכנסות לעיר מדי יום, ועלייה של 14% בשימוש בתחבורה ציבורית.

ניסוי התחבורה בעיר הושק לאחר משאל בקרב התושבים בינואר, וטאלין היא העיר הגדולה בעולם לאמץ תחבורה ציבורית בחינם כיום, אחרי שהעיר האסלט (Hasselt), בלגיה, הציגה מהלך דומה כבר ב-1997.

לקרוא את ההמשך »


מה יש בגאנגנאם? (רמז, לא רק סטייל). פורום הקהילות החכמות

ICFHeader950רובע גאנגנאם בסיאול, דרום קוריאה, אולי קיבל את הפרסום המסיבי ביותר שלו בזכות הראפר PSY, אבל הרובע המאכלס רק 2.5% מאוכלוסיית סיאול אחראי לרבע מהתוצר המקומי הגולמי של העיר. פיתוח גאנגנאם כרובע וקהילה חכמים החל בשנת 1995, כשהושק הפרויקט הראשון של "ממשל אלקטרוני". המערכת הובילה לצמצום כוח האדם בממשל המקומי ב-25% וחסך לתושבים זמן המוערך ב-30 מיליון דולר. בזכות הפיתוח של הרובע כרובע חכם הוא זכה בתואר "קהילה חכמה" של הפורום Intelligent Communities, בשנת 2008.

Intelligent Communities, או קהילות חכמות, הן אלה שמצליחות להבין את האתגרים העצומים של כלכלת הפס הרחב, ושנקטו צעדים ליצירת כלכלה המסוגלת לפרוח בתנאים אלה. אין אלה בהכרח ערים גדולות או מרכזי טכנולוגיה גדולים, והן יכולות להימצא במדינות מתפתחות כמו גם בעולם הראשון, בפרברים או במרכזי הערים, לאורך החוף או בפנים המדינה.

בעוד כלכלת הפס הרחב מציבה אתגרים עצומים עבור קהילות, היא גם מציעה להן כלי תחרותי חדש ורב עוצמה. באמצעות כניסת טכנולוגיות הפס הרחב – כבלים, DSL, לווין ואחרים – תושבים, עסקים קטנים, מוסדות ועיריות הצליחו להשיג גישה למידע בכל העולם ולשלל כלי תקשורת מקומיים וגלובליים.

כיום, תקשורת זו מציעה הזדמנות לכל קהילה לעבור מהפריפריה למרכז, במונחים של כלכלה. היא מייצרת צורות חשדות של חברות כמו יאהו או גוגל, ואפילו סוגים חדשים שת תעשיות. היא מאפשרת לחברות קטנות להיות יצואניות גלובליות, כולל ייצוא של יכולות וידע. היא מאפשרת לבתי ספר במקומות המרוחקים ביותר להגיע למידע העדכני ביותר, ויכולה לקשר טיפול רפואי באזורים כפריים למרכזי המחקר המובילים. יחידים וחברות יכולים לערוך חיפוש בכל העולם בעלות נמוכה, ולהשתמש בכלים אינטרנטיים להגברת המעורבות הקהילתית.

פורום ה- Intelligent Communities, בקיצור ICF , ייסד פרס המוענק ליחידים, ליישומים, לארגונים ולחדשנות במסגרת קהילות חכמות המשנים את החיים במסגרת כלכלת הפס הרחב עבור טובת הכלל. מטרת הפרס היא לזהות שיטות עבודה מומלצות, תכניות ארוכות טווח או יוזמות מעוררות השראה ולהעניק להן הכרה עולמית.

להערצה של קוריאה לחינוך אין הרבה משתווים. היא חותרת למצוינות אקדמית והשגיות ומניבה כוח עבודה מהטובים בעולם. חלק ניכר מהכלכלה ומהתוצר האקדמי המניעים את סיאול ואת דרום קוראיה מגיעים מהמוסדות האקדמיים של רובע גאנגנאם-גו בסיאול. עלות החינוך, בעיקר בגאנגנאם, הרקיעה שחקים עם התחרות הגוברת, ותושבים בעלי הכנסה נמוכה מתקשים להשתלב במערכת החינוך היקרה. כדי להתמודד עם הבעיה, גאנגנאם השיקה פרויקט בעל חזון המשתמש בכוח של האינטרנט ובתשתית הפס הרחב, כדי לאפשר לסטודנטים ברחבי המדינה לנצל את העושר שבאקדמיה שבגאנגנאם. המערכת מעבירה חינוך בר השגה מההרצאות הטובות ביותר בעלות של 21 דולר. גאנגנאם הגיעה לרשימת 7 הטובים ביותר בשנים 2006 ו-2007, וזכתה בתואר הקהילה החכמה בשנת 2008.

ב-2009 זכתה שטוקהולם בתואר הקהילה החכמה, ב-2010 סוון (Suwon), דרום קוריאה בזכות יצירת כלכלה בה הצמיחה מבוססת על יזמות בקנה מידה קטן ובינוני המתמחה טכנולוגיות מידע, ביוטק וננוטכנולוגיה. כיום, שני שלישים מהחברות בסוון מתמחות באחת מתעשיות מטרה אלה, וחברות בנות 50 עובדים או פחות מעסיקות 94% מהמועסקים. בשנת 2010 אחת הערים המתמודדות שעלו לשלב 21 המובילות הייתה תל אביב, אולם היא לא העפילה לשלב הגמר הכולל 7 ערים בלבד מדי שנה.

בשנת 2011 זכתה איינדהובן, הולנד בתואר הקהילה החכמה. לאזור יש יתרון בזכות Brainport, תכנית ציבורית-פרטית שהפכה את האזור לפלטפורמת חדשנות פתוחה, הוסיפה 55,000 מקומות עבודה בעשר השנים האחרונות, כמעט וריבעה את מספר הסטארטאפים משנת 2000, ועזרה לאזור בתקופת המשבר הכלכלי.

ריבסייד קליפורניה הוכרזה כזוכה בתואר בשנת 2012. תוך חיפוש אחר צמיחה מקיימת, קהילת השינה של ריברסייד בונה כלכלה מבוססת טכנולוגיה. הקהילה חברה לאוניברסיטאות כדי לפתח פארקי טכנולוגיה, חממות, מאיצים עיסקיים ותכניות מנטורינג. רשתות תקשורת נפרסו באזור ומכסות 80% מהשטח, ותכנית התחדשות בעלות 1.6 מיליארד דולר החלה ב-2006, שיפרה את זרימת התנועה, והחליפה תשתיות מים, ביוב וחשמל מיושנות, וכן שיפרה את תפקוד המשטרה, מכבי האש, הפארקים והספריות.

גם השנה, בין אפריל למאי יערכו ביקורים ב-7 הערים שעלו לשלב האחרון בתחרות. הביקור בערים משמש שלב חשוב בבחירת הזוכה מדי שנה, והשנה רשימת ה-7 כוללת את: אזור טאויואן (Taoyuan) ואת טייצ'ונג (Taichung) בטאיוואן, את טאלין, אסטוניה, אולו, פינלנד, העיר קולומבוס, אוהיו, סטרטפורד, וטורונטו, קנדה.

מאמרים קשורים: עיר העתיד כבר כאן, בקוריאה | הערים החכמות באות. יוזמה של האו"ם | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | 22 ערים מנסות את העתיד | תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב


מה באמת קורה כשעיר נותנת תחבורה ציבורית בחינם?

כשז'אן פרנזסואה מייה התמנה לראש עיריית שאטורו (Châteauroux) בשנת 2001, מערכת התחבורה כבר התדרדרה רמה שמעטים בלבד השתמשו בה. כל אחד מ-49,000 תושבי העיר השתמש באוטובוס, באופן ממוצע, רק 21 פעמים בשנה, הרבה מתחת לממוצע של 38 נסיעות שנתיות בערים הקטנות של צרפת. ראש העיר החדש, חבר המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, עשה מה משעטים מראשי הערים המתמודדים עם מערכות תחבורה נכשלות היו מוכנים לעשות: הוא אפשר שימוש בתחבורה בחינם.

מאז, העיר הצרפתית חסרת הייחוד הפכה לסמן בתחום מדיניות תחבורה ציבורית, שההתפתחות בה נבחנת מקרוב על ידי עשרות עיריות אחרות. על פי דוח שפורסם השנה, מספר הנסיעות לאדם זינק מ-21 נסיעות בשנה, ל-61. סך כל הנסיעות עלה ב-208% במהלך 11 שנה.

12 קווי האוטובוס בעיר, הנמצאת במחצית הדרך בין פריז ובורדו, הפכו לחינמיים ב-2001. זו לא היתה העיר הראשונה שמציעה תחבורה בחינם, אבל זו היתה הגדולה ביותר והיחידה שהפכה את כל מערכת התחבורה לחינמית. אבל העיר לא רק בדקה את תוצאות ביטול התשלום עבור השירות כניסוי חברתי, היא השתמשה בנסיעות החינמיות כדי להציל את מערכת התחבורה. בשנת 2002 כבר עלה מספר המשתמשים ב-81%.

אבל היו גם קשיים בדרך: עלייה במקרי וונדליזם ותלונות מנהגים כי נוסעי האוטובוסים התייחסו אליהם כמו נסיעה פרטית, וציפו כי יאפשרו להם לרדת בכל מקום, הן כמה דוגמאות. בסה"כ הפרויקט נחשב כהצלחה. ב-2008 העיתון השמרני לה-פיגרו דיווח כי ראש העיר הוא הפופולרי ביותר מבין ראשי הערים בצרפת בקרב ערים בסדר גודל דומה. הוא עדיין נמצא בתפקיד, וכן משמש כנציג האזורי לסנט הצרפתי.

המניעים להפיכת תחבורה ציבורית לחינמית הם ברורים. הגדלת מספר הנסיעות וצימצום התנועה, שיפור איכות הסביבה, ייעול המערכת, שירות טוב יותר לתושב, עזרה לשכבות חלשות והחייאת אזורים בעיר. אבל מסתבר כי המהלך גם כמעט ושילם את עצמו בעצמו. 47% מנוסעי התחבורה כבר היו משתמשים בה מבלי לשלם, והכרטיסים המשולמים כיסו רק 14% מההוצאות. על ידי הגדלה קטנה של מס התחבורה על עסקים מקומיים גדולים, ובמקביל צמצום ההוצאות על הפקת כרטיסים, טכנולוגיות כירטוס והתשתית האנושית של מכירת כרטיסים, העיר יצאה מורווחת מהתחבורה הציבורית בשנים 2003,4,5 ו-2007. משנת 2008 מערכת התחבורה עברה לניהול האזור (במקום העיר).

אבל לא כולם מתלהבים מהמהלך. רבים טוענים כי תחבורה בחינם אינה מתאימה לכל עיר. בערים גדולות, לטענתם, אין צורך לדרבן את התושבים להשתמש בתחבורה ציבורית, מכיוון ולרבים מהתושבים אין ברירה אלא להשתמש בה. כמו כן, בערים גדולות ההכנסות ממכירת כרטיסים מגיעים ל-30-40 אחוז מהכנסות התחבורה, מול 14% בלבד בשאטורו.

אזור אחר בצרפת, שהלך בעקבות הניסוי בשאטורו הוא Aubagne – אזור מטרופוליני עם כ-100,000 תושבים, המתחלקים ב-12 ערים באזור מרסיי. באזור יש תחבורה ציבורית בחינם משנת 2009, אז העיר העלתה את מס התחבורה על עסקים גדולים, וכיום זוהי אחת ממערכות התחבורה החינמיות הגדולות בעולם. מאז שבוטל התשלום עבור תחבורה ציבורית זינק השימוש בה ב-170%בשלוש שנים, והעומס על התחבורה בעיר ירד ב-10%.

הרעיון של תחבורה ציבורית בחינם עומד בפני במבחן הגדול ביותר שלו עד כה. בסוף השנה, העיר טאלין, אסטוניה, המאכלסת יותר מ-400,000 תושבים, תבטל את התשלום עבור שימוש בתחבורה ציבורית עבור תושבי העיר, ובכך תהפוך לעיר הגדולה בעולם המציעה תחבורה ציבורית בחינם.

מאמרים קשורים: טאלין – תחבורה ציבורית בחינם | מהפכת החנייה בציריך. שיעור לערים אחרות | בדנמרק הופכים את התחבורה הציבורית לסקסית | תושבי שיקגו מוזמנים לתכנן את אפליקציית התחבורה הטובה בעולם | איך ערים נלחמות במכונית הפרטית


איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת מידע. החיים באי-סטוניה

ממשלת אסטוניה היא כנראה הממשלה המחוברת ביותר בעולם. התפתחות זו הביאה לאופנים אפקטיביים חדשים למתן שירותים ממשלתיים, אבל יותר חשוב מכך, היא הניחה את היסודות לעידן הפוסט תעשייתי, חברת המידע, המדרבנת אספקת שירותים מקוונים.

תושבי אסטוניה נהנים ממגוון רחב של פתרונות באינטרנט, כמו אלה המאפשרים הצבעה בבחירות מסלון הבית, מילוי טפסי מס הכנסה בחמש דקות מבלי לצאת מהבית, וחתימת על חוזים באינטרנט. מעבר לכך, יזמים יכולים לרשום עסקים חדשים ב-20 דקות, לבדוק מצב חברות, נכסים ורישום משפטי אונליין, ועוד.

המפגש בין רשויות הממשלה ובין הממשלה לאזרחים אפשרו לכל שכבות החברה לתפקד באופן יעיל יותר מאי פעם בעבר. בו בזמן, סקטור ה-ict האסטוני (ICT- Information Communications Tecnology) והממשלה עובדים על הדור הבא של הפתרונות המקוונים. לדוגמה, שירות החשבונית האינטרנטית מכוון להחליף את הנייר במסד נתונים אלקטרוני, בזמן שתשתית רשת האינטרנט מתוכננת להבטיח כי כל בית, עסק או רשות תהיה מחוברת במהירות של 100mbps עד שנת 2015. אסטוניה גם משקיעה הרבה בתשתית לרכבים חשמליים. מערכת ההטענה המהירה הראשונה במדינה צפויה לכסות את כל אסטוניה כבר ב-2013.

אם זה הדימוי של אסטוניה בעיניך, כדאי להתעדכן

אם זה הדימוי של אסטוניה בעיניך, כדאי להתעדכן

איך הצליחה מדינה קטנה, פוסט סובייטית להפוך למובילה עולמית בפתרונות מקוונים? בשנות ה-90, הנהגת אסטוניה התמודדה עם מציאות עגומה: זו הייתה מדינה קטנה עם כ-1.4 מיליון תושבים ומשאבים כספיים מצומצמים מאד. האינטרנט היה פיתוח חדש באותם ימים, אבל ההנהגה קיבלה החלטה מודעת לבנות חברה פתוחה ואלקטרונית – פרויקט שיתופי שיכלול את הממשלה, עסקים ותושבים.

היועץ לחברת המידע של ממשלת אסטוניה מסביר את מדיניות ה-itc של המדינה: "לממשלות העבר של אסטוניה היה עקרון בסיסי אחד במדיניות ה-itc: יצירת התנאים המאפשרים את קיום חברת המידע ופיתוח סקטור ה-itc.

בהתאם לכך, ההתמקדות הייתה על יוזמות מפתח היכולות להגביר קליטת השירותים הדיגיטליים. דוגמה לכך היא "זינוק הנמר" באמצע שנות ה-90. זה הביא את האינטרנט לכל בתי הספר והוביל לצמיחת הדור הדיגיטלי באסטוניה. דוגמה נוספת, מתחילת שנות ה-2000, היא הפיתוח של תעודות זהות אלקטרוניות, שהובילו לפרויקט המפתח הציבורי הגדול באירופה ופתח את הדלת לפיתוח רחב היקף עבור שירותי אונליין הן באמצעות חברות והן באמצעות הממשלה. דוגמה נוכחית היא יוזמת המידע הפתוח (זמין/נגיש). המטרה הייתה להסיר מחסומים להתפתחות אי-סטוניה, להעצים ולעודד משתמשים ומפתחים בו בזמן".

במשך שנים, ממשל דיגיטלי היה הלב של מדיניות ה-itc והאסטרטגיה. הרעיון הוא כי הסקטור הציבורי יכול וצריך להוביל את הדרך בפיתוח עבור חברת מידע. זה נעשה על מנת להקים את התשתית הדרושה (פיזית וחוקתית), על ידי אספקת שירותים מרכזיים (כולל אבטחה), ועל ידי ניסוי פתרונות שונים ותשתיות שונות.

רוב היוזמות המרכזיות ופיתוח הממשל המקוון היו תוצאה של שיתוף פעולה צמוד בין הסקטור הפרטי וארגונים לא ממשלתיים רלוונטים. לדוגמה, פתרון תעודת הזהות האלקטרונית ותכנית ההכשרה המקיפה שלה Look@World החלה ב-2001, במהלכה יותר מ-100,000 איש, בטווח של 3 שנים, עברו הכשרה בשימוש במחשב ואינטרנט – זו הייתה תוצאה של שיתוף פעולה בין הסקטורים הפרטי והציבורי.

בשנות ה-90, הסקטור הפרטי של אסטוניה פיתח אף הוא תשוקה לפתרונות הייטק. הבנקים במדינה הציגו שירותי אונליין שהיו המתקדמים בעולם, ויזמים הביאו פיתוחים חדשניים כמו תשלום חניה סלולרי, ושירותי מבוססי מיקום.

המגמה המשיכה גם לאחר הכניסה למילניום החדש, עם עוד פתרונות מקוונים בכל שנה והמדינה בנתה לעצמה שם כאחת המתקדמות בפיתוחים טכנולוגיים. ב-2003, סקייפ פותחה על ידי קבוצה אסטונית, אשר הייתה גם אחראית לאתר שיתוף הקבצים Kazaa. כיום סקייפ היא הדוגמה הבולטת ביותר של החדשנות האסטונית.

בשנת 2007, אסטוניה הגיעה לכותרות בעולם בכך שהייתה למדינה הראשונה בהיסטוריה שהצליחה להגן על עצמה מהתקפות סייבר בהיקף גדול. התוצאה של זה הייתה שבירת אסטוניה, טאלין, הפכה למקום המושב הקבוע של מרכז המצוינות ללוחמת הסייבר של נאט"ו.

כעת, עם הכניסה לעשור השלישי של פיתוח חברת המידע, אסטוניה משמשת שדה ניסויים עבור מדינות המעוניינות להציג פתרונות כמו i-Voting או e-Health, כמו גם e-Cabinet כלי המאפשר לשרים בממשלות להתכונן לישיבות ממשלה באופן אלקטרוני. יותר מ-40 מדינות מהעולם מחזיקות כיום בפתרונות מקוונים שהגיעו מאסטוניה.

החברה המקוונת של אסטוניה נעשתה אפשרית בעיקר בשל התשתית. במקום לפתח מערכת אחת מרכזית, אסטוניה יצרה מערכת פתוחה, לא מרכזית המקשרת שירותים ובסיסי נתונים שונים. הגמישות מאפשרת למרכיבים חדשים של חברת המידע להתפתח ולהתווסף לאורך השנים.

חברת המידע שיפרה את איכות החיים באסטוניה בכך שכמעט כל אספקט של החיים הוא יעיל יותר, קל ונוח. מערכות המידע המקוון הפכו למרכיב מפתח בסגנון החיים האסטוני. זה נכון במיוחד עבור אנשים מתחת לגיל 40, אבל הולך וגובר גם עבור המבוגרים יותר. אסטוניה הגיעה למצב בו הוספת האות e לשם השירות אינו דרוש עוד, משום שזה האופי של כל השירותים – להיות נגישים באינטרנט.

בנוסף ה-itc שיפר מאד את הסביבה העסקית. השימוש ב"אי-בנק" ופתרונות של ממשל מקוון יצרו הבדל משמעותי במונחים של קלות, עלות ושקיפות של עשיית עסקים. כמובן שהדבר גם דחף משמעותית את החדשנות והיזמות במדינה.

בפוסט קודם בו הצגתי דירוג 100 מותגי המדינה המובילים בעולם מוזכרת  אסטוניה כמדינה בעלת שיעור הצמיחה השלישי במדד כולו (מקדימות אותה רק סין והודו), עם צמיחה של 24.6% בשנת 2011. בדוח המפורט מצוינת אסטוניה כאחת המדינות היחידות באזור האירו שהציגה נתונים חיוביים, וכי היא מציגה צמיחה חזקה. המותג אסטוניה הוא של קידמה טכנולוגית, שומרת חוק, וחברה עם מיסוי נמוך. המדינה ממתגת את עצמה כ"נורדית" יותר מאשר "בלטית", מדינה השואפת לדימוי הקרוב יותר לדנמרק מאשר ביילרוס, השכנה.

אף כי המדינה ענייה בהרבה מהמדינות הנורדיות, התיאור הוא לא בלי בסיס. באסטוניה יש את ההכנסה לנפש הגבוהה ביותר בקרב המדינות הפוסט סובייטיות, והייתה הראשונה להיכנס לשוק המשותף ב-2010 (ממדינות מזרח אירופה). בדירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים הגיעה אסטוניה למקום ה-16 והקדימה מדינות כמו צרפת, גרמניה וישראל.

מאמרים קשורים: דירוג 100 מותגי המדינה המובילים | טאלין, אסטוניה, העיר הראשונה עם תחבורה ציבורית בחינם | מפת החדשנות העולמית | דירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים | איפה צומח הייטק בעולם


טאלין, אסטוניה, העיר הראשונה המציעה תחבורה ציבורית בחינם

טאלין תהיה הבירה האירופית הראשונה שתציע תחבורה ציבורית בחינם לתושביה מדצמבר 2013. היוזמה הכוללת נסיעה באוטובוסים, חשמלית וטראם. הפרויקט הוא חלק מהמאמץ של העירייה להפוך את טאלין לאחת הערים הירוקות ביותר באירופה. היוזמה לתחרות הבירה הירוקה של אירופה נולדה בכנס בטאלין בשנת 2006, אז חתמו 15 ערים על הצטרפות ליוזמה, ומאז היא הפכה לתחרות עזה בין ערי אירופה, שהזוכה בה נהנית מפרסום ויוקרה רבה.

בעקבות משאל תושבים לגבי התכנית, בו הצביעו 75.5% בעד היוזמה, הוחלט להוציאה לפועל. כדי לממן את התכנית, עיריית טאלין תצטרך לגייס מימון בגובה 20 מיליון אירו, המהווה כ-40% מתקציב התחבורה העירוני.

בשנת 2011 הציגה העיר מיתוג עירוני תחת הסיסמה “Kultuur kutsub” – באנגלית "Culture Calls" ומטרתו היתה ליידע את הציבור האירופי כי טאלין היא בירת התרבות של אירופה לשנת 2011.

מאמרים קשורים: בירת התרבות של אירופה | התחרות לבירה הירוקה של אירופה 2015 | קופנהגן היא הבירה הירוקה של אירופה ל-2014 | בירת התרבות של אמריקה | באיזו עיר יש את שירות האופניים להשכרה הטוב ביותר?