מיתוג רומניה – ירוק זה לא תמיד נכון

רומניה היא מדינה עם טבע ונופים שאינם נופלים מאלה של ניו זילנד או אוסטרליה. למדינות כאלה יש יתרון בכל הנוגע לקידום תיירות, משום שמלכתחילה הן מקושרות באופן הדוק עם דימויים חזקים שתיירים אוהבים. למרות היתרון הזה, המותג רומניה נכשל ב-2012 הן במונחים ויזואליים והן במונחים פוליטיים. בשנה החולפת התדמית הבינלאומית של רומניה סבלה בשל הדחת הנשיא, בעקבות השימוש בכוח של הממשלה והפגיעה שלה בדמוקרטיה. ראש הממשלה גם נשפט בשל שחיתות, וניסיון ההתאבדות שלו, שכשל, תרם עוד יותר לחוסר היציבות הפוליטית במדינה.

לוגו התיירות לרומניה

לוגו התיירות לרומניה

משרד התיירות הרומני החליט לאמץ את ה"קו הירוק" לפני כמה שנים, ועדיין משתמש בלוגו שעוצב אז. הלוגו, אינו משקף את המגוון הנופי של המדינה, העשירה בהרים גבוהים ובטירות יפיפיות, אלא נותן תחושה של מדינת ג'ונגל ירוק. ניתן לחשוב, מהתבוננות בלוגו, שמדובר במדינה טרופית כמו איי הבהמאס, פיג'י או מדגסקר. אחת הסיבות לכך נעוצה בצבעוניות של גווני הירוק, שמתאימה יותר לצמחיה טרופית מאשר אירופאית, ולהעדר כל סימן או אזכור למשהו אחר מלבד צמחיה. מעבר לכך, שורת המיצוב (הסלוגן), "גלה את הגנים הקרפטיים" שוב מושך לכיוון הצמחייה, ואינו מרמז אפילו על ההרים, הטירות, התרבות או כל דבר אחר. באופן זה, תיירים אינם יכולים אפילו להתחיל לדמיין את התרבות העשירה של המדינה ואת הנופים המרשימים.

טירת רסנוב, רומניה

טירת רסנוב, רומניה

מותג תיירות חדש ומעודכן הוא הכרחי לרומניה, אבל לפני כן, המדינה חייבת להוכיח כי היא מסוגלת לקיים דיאלוג עם תושביה, לגבש מדיניות בריאה שתחזק את הדמוקרטיה, ותציג דאגה לזכויות אדם, צדק, סובלנות ויציבות פוליטית. רק פעולות אלה יוכלו לקדם את המדינה, ולייצר תקשורת חיובית עם הקהל העולמי, שיחזקו את מותג המדינה.

בדירוג מותגי התיירות של המדינות בעולם דורג מותג התיירות של רומניה במקום ה-59, מהנמוכים באירופה, והמדינות השכנות דורגו: פולין (34), הונגריה (35), צ'כיה (36), בולגריה (53). בדירוג המדינות המושחתות בעולם דורגה רומניה במקום ה-66, הלא מחמיא, כששכנותיה מדורגות: צ'כיה (54), הונגריה (46), פולין (41). דירוג מותגי המדינות מציב את רומניה במקום גרוע עוד יותר, המשקף את המצב העגום של רומניה, והיא מדורגת במדד זה במקום ה-100, מתוך 118 מדינות, כשמתחתיה מדורגת רק מדינה אירופאית אחת, סרביה (108).

אבל לא הכל עגום ברומניה. בשנת 2007, כשהמדינה הצטרפה לאיחוד האירופי, המילה קיימות התחילה להישמע יותר ויותר במדינה. לפתע נפתחו עבור התושבים אפשרויות חדשות ללימוד אודות מדינות אירופה האחרות, אבל המדינה גם נדרשה לעמוד בתנאים מינימליים, המתחייבים מההצטרפות לאיחוד. בעוד המדינה הציגה מיתוג ירוק (יותר ירוק של מתחילים מאשר של מקיימים), בערים שונות במדינה החלו לנקוט צעדים לקידום הקיימות על ידי חסכון באנרגיה, התחדשות עירונית וקידום שימוש בתחבורה שאינה רכב פרטי.

בשנת 2009 אישרה הממשלה הרומנית תכנית לשיקום אזורי מגורים עם בניינים שנבנו בין 1950-1990, והיו הרבה כאלה. התכנית הגבירה את היעילות האנרגטית של הבניינים ב-40%, שינתה את חזיתות הבניינים, הגנה על הסביבה על ידי צמצום פליטות הפחמן וצמצום הכספים שהוצאו על ידי בעלי בתים.

יורו-טאוור, בוקרשט, רומניה - הבניין הירוק הראשון

יורו-טאוור, בוקרשט, רומניה – הבניין הירוק הראשון

בעניין תחבורה חלופית, ערים הסכימו שאופניים צריכים להיות בשימוש רב יותר, ופרויקט האופניים הגדול ביותר במדינה – I’Velo – הושק ב-2010 בבוקרשט. לאחר מכן פרויקטים זהים הושקו גם בערים קלוג'-נפוקה, קונסטנטה, טימיסוארה ולאסי. כל הערים מקוות שדבר זה יצמצם את פליטות הגזים, יבנה קהילה של אוהבי אופניים וישמר את פיתוח התשתית עבור הרוכבים. בשלוש השנים האחרונות בוקרשט, טימיסוארה וקלוג'-נפוקה חגגו את ה- European Mobility Week – קמפיין שנתי המקדם תחבורה ירוקה באירופה.

בוקרשט, הבירה של רומניה, עיר בת כ-1.7 מיליון תושבים יכולה להתגאות כי בעיר יש 23 מטרים רבועים של שטח ירוק לכל תושב, יותר מבפריז או מדריד, אולם העיר תצטרך להגדיל את השטח עד סוף השנה לרמה של 25 מטרים רבועים לתושב, כדי לעמוד בסטנדרטים האירופאים. ב-4 השנים האחרונות העיר נטעה 65,000 עצים ושיחים ויותר מ-90,000 מטרים רבועים של פארקים שוקמו. עדיין, יש המון מה לעשות בתחום בבוקרשט, לדוגמה, הבניין הירוק הראשון בעיר נפתח רק ב-2010, היורו טאוור.

לעיר קלוג'-נפוקה יש בניין עם אישור LEED , פארק אקולוגי ראשון העשוי מ-98% חומרים טבעיים, ואת בית הספר הירוק הראשון ברומניה. החל מ-2013, בניית בניינים ירוקים מקבלת עידוד על ידי הרשויות המקומיות על ידי צמצום המיסוי ב-50%.

מרכז עסקים ירוק, טימיסוארה , רומניה

מרכז עסקים ירוק, טימיסוארה , רומניה

טימיסוארה היא העיר המערבית ביותר ברומניה, ולכן באופן היסטורי הקשר עם שאר אירופה התקיים תמיד דרכה. בשנת 1884, תאורת רחוב הודלקה לראשונה באירופה ברחוב בעיר זו, ורחוב אחד בעיר הוא הראשון שמשתמש במערכת אוטומטית לניקוי הרחוב, מ-2012. התקנת המערכת שולבה בהטמנת החשמל מתחת לרחוב ובסלילת נתיבי אופניים ושטחים ירוקים חדשים. רחוב מרססטי במרכז העיר "אומץ" על ידי חברה בינלאומית והפך למדרחוב, ועד שנת 2014 העירייה מתכוונת להפוך את כל העיר העתיקה לאזור להולכי רגל בלבד, עם נתיבי אופניים. העיר גם מתכוונת למשוך חברות גדולות למרכז העסקים החדש והירוק הכולל 5 בניינים.

העיר לאסי השיקה קמפיין נרחב לקידום תחבורה ירוקה. התוצאה המרכזית של המהלך היה נתיב אופניים שנבנה באורך 11 ק"מ בשנת 2010. בנוסף מערכת התדלוק של 30 אוטובוסים ציבוריים הוחלפו לתחליפים יותר ידידותיים לסביבה. ב-2010 העיר גם השיקה מפה אקולוגית שמציגה לתושבים את נתיבי האופניים, איסוף סוללות, שווקים מקומיים, אזורי ספורט ופארקים.

העתיד נראה ירוק יותר עבור רומניה, עם יותר ויותר פרויקטים מתוכננים. כל אדם במדינה יכול להיות מעורב בפעולות למען הסביבה, בכל רמה. מאמץ, זמן ותקציב עדיין חסרים, אולם ערי רומניה התחילו לעלות על המסלול לקיימות.

מאמרים קשורים: התלאות של מיתוג אוקראינה | מותג תיירות פייסבוקי לצ'כיה | פולין מתחדשת לקראת יורו 2012 | 20 שנה לפירוק ברה"ב- מה מצב המדינות? | אסטוניה- איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת?

מודעות פרסומת

הרצליה עוברת לבנייה ירוקה

הועדה המקומית לתכנון ובניה בעיריית הרצליה החליטה כי כל פרויקט בנייה למגורים בעיר הכולל למעלה מ-20 יחידות דיור יחויב להיבנות בהתאם לתקן 5281 לבנייה ירוקה. ההחלטה שאושרה בשבוע שעבר על ידי הוועדה המקומית הופכת את התקן למחייב בגבולות העיר. בעירייה מתחייבים: קבלן או יזם שלא יעמוד בהתניה זו לא יקבל היתר בניה.

מהנדס העיר מייק סקה מסביר כי כל פרויקט מגורים בו מתוכננות להיבנות יותר מ-20 יחידות דיור, פרויקטים חדשים שייבנו בפארק התעשייה כמו גם בנייה ציבורית תחויב לעמוד בתקן. "מדובר בתנאי מחייב שבלעדיו לא יקבלו יזמים וקבלנים היתר בנייה בעיר ולא יוכלו לקבל טופס 4", אמר סקה, "התקן מאפשר בחירת מסלולים שונים ומאפשר רמות שונות של תכנון וביצוע ואנחנו מאפשרים לכל אחד מהקבלנים והיזמים לבחור את המסלול שיתאים לו. אבל כל פרויקט יהיה חייב לעמוד לפחות בדרישות המינימליות של התקן".

תקן בנייה ירוקה הינו תקן המציע קטגוריות לבחינה ומדדים להגדרת מבנה ירוק. הקטגוריות מתייחסות לנושאים כגון: אנרגיה, מים, חומרים, פסולת, בריאות, תחבורה ועוד. התקן מעניק ניקוד עבור עמידה בדרישות המפורטות בקריטריונים. צבירת ניקוד תזכה פרויקט בהגדרה "בניין ירוק" כאשר הדירוג (1-5 כוכבים) הוא בהתאם לנקודות שנצברו. בין הנושאים שיבדקו על מנת לקבל את התו:

  • האם המבנה תוכנן כך שיחסוך בשימוש במים?
  • האם תוכננה הפרדת פסולת בבניין?
  • האם המבנה תוכנן כך שיהיה חסכוני בצריכת אנרגיה?
  • האם נבנה כך שהחומרים ממנו בנוי אינם מזיקים לבריאות הגרים בו? ועוד.

בניה על פי התקן החדש תתרום לחסכון כלכלי משמעותי במונחים של חסכון בחשמל ומים, וכן תתרום לעליה ברמת החיים והבריאות של המתגוררים בבנייה ירוקה, לאור השימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ונטולי רעלים. תקנים וכלי מדידה לבנייה ירוקה נהוגים בעולם בעשרות מדינות, ומהווים כלי מרכזי לקידום התחום במדינות שונות לדוגמה: ה- LEED האמריקאי, ה- BREEAM הבריטי, וה- Green Star האוסטרלי.

במהלך חמש השנים שחלפו מאז אושר ת"י 5281 "בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה" (בניינים ירוקים) הוסמכו רק עשרה בניינים ברחבי הארץ כעומדים בו. מתכננים ויזמים השמיעו תלונות רבות, לפיהן התקן אינו עונה על הדרישות, הוא מוגבל בהיקפו (בנייני מגורים ומשרדים), מיושן ואינו פשוט ליישום.

בשל חשיבותה של בניה ירוקה עבור מדינת ישראל, החליט בשנת 2010 המשרד להגנת הסביבה להתניע תהליך בחינה מחדש של התקן לבנייה ירוקה, על מנת להתאימו לצרכים הגדלים של שוק הבניה: הרחבת חלות התקן, הוספת נושאים ושדרוג הרמה כך שהתקן המחודש עומד ברמה אחת עם התקנים המובילים בעולם בתחום. התקן הישראלי לבנייה ירוקה, תקן 5281, עבר במהלך שנת 2011 שדרוג רחב ומקיף על ידי עשרות אנשי מקצוע ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, בניהול מכון התקנים הישראלי ובשיתוף משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והמועצה הישראלית לבניה ירוקה.

מאמרים קשורים: מיתוג הרצליה | הערים המובילות בעולם בהתמודדות עם שינויי האקלים | הערכות ישראל לועידת ריו 20+ | תחרות הבירה הירוקה של אירופה | השכונות הירוקות של שטוקהולם


התחרות על קו הרקיע של ניו יורק

קו הרקיע של ניו יורק, עם גורדי השחקים שלה, הוא אחד מהסמלים המוכרים ביותר של העיר, של ארה"ב ושל העולם המערבי הקפיטליסטי בכלל. לאורך שנים מתנהלת תחרות על המקום המצומצם הזה, שנוכחות בו הוא הסימן המובהק ביותר להצלחה כלכלית, וכל בניין בו הוא מותג. אין זה מקרה שהפיגוע הראוותני ביותר כנגד ארה"ב והמערב, בבנייני התאומים, כוון כנגד האייקון הזה.

מגדל האמפייר סטייט, אחד הסמלים הוותיקים ביותר של ניו יורק וארה"ב, מחליף את התאורה החיצונית של הבניין המורכבת מ-400 נורות מיושנות, ושהותקנה ב-1976, ב-1200 נורות לד חדישות, שגם יחסכו 75% מעלויות האנרגיה, ויחזיקו מעמד 3-6 שנים יותר. התאורה של הבניין משתנה לאורך השנה, ומשמשת לציון אירועים וימים מיוחדים. מכיוון והתאורה החדשה נשלטת ע"י מחשב, הבניין יוכל לקבל סוגי תאורה ואפקטים שונים, ובעלי הבניין מיהרו להרגיע ולהבטיח כי ימשיכו לשמור על "המכובדות" של הבניין שמהווה סמל לגאווה לעיר ולאומה.

פרויקט החלפת התאורה אמור להסתיים בסתיו, במקביל לזמן בו בנין מספר 1 של ה- World Trade Center הנמצא בבנייה, יהפוך לבניין הגבוה ביותר בעיר.

מאמרים קשורים: מיתוג מרכז הסחר העולמי 1 | התכנית שתביא לניו יורק טיילת ותעלות | פארק תת קרקעי בניו יורק | עיצוב עתיד של ניו יורק | הערים התחרותיות בעולם


כמה באמת שווה כל עץ בעיר?

כל עץ בעיר במדינת טנסי, ארה"ב, מוערך ב-2.25$ במונחים כלכליים מדידים לשנה. זה אולי נשמע מעט, אבל עם 284 מיליון עצים בערים במדינה הערך הוא גבוה למדי. באמצעות חסכון באנרגיה, סינון אויר ומים ואחסון פחמן, העצים העירוניים של טנסי שווים יותר מ-638 מיליון דולר לכלכלת המדינה, על פי דו"ח שנערך ע"י שירות היערות של מחלקת החקלאות האמריקאית.

החיסכון הגדול ביותר הוא באחסון פחמן, המוערך ב-350 מיליון דולר. במצטבר, עצי הערים במדינה סופחים כ-16.9 מיליון טונות, כשכל טון מוערך בכ-20.7$. סינון האוויר והמים שמבוצע ע"י העצים מוערך ב-204 מיליון דולר לשנה. העצים גם אחראיים לסילוק 27,100 טונות של מזהמים מדי שנה, והצל שהם מעניקים חוסך 66 מיליון דולר בעלויות אנרגיה מידי שנה. מעבר לכך יש את הערך האסתטי של המצאות העצים ברחובות ובפארקים, אולם בשל הקושי למדוד ערך זה, הדו"ח התמקד רק בערכים הניתנים למדידה.

מחקרים דומים נעשו או נעשים גם באינדיאנה, וויסקונסין, ניו ג'רסי וקולורדו. העצים ברחובות של אינדיאנה לדוגמה, נמצאו (pdf) כשווים 38 מיליון דולר כל שנה בטיפול במים, צימצום הוצאות אנרגיה, שיפור איכות האוויר וספיחת פחמן. הם גם הוערכו כשווים 41 מיליון דולר לשנה בערך אסתטי והשפעה על ערך נדל"ן.

בתל אביב, על פי העירייה, יש יותר מ-100,000 עצים. בשנים האחרונות החלו פקידי היערות בישראל, המוסמכים מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר להגן על עצים, לקבוע "שווי חלופי" לעץ שלא נותרה ברירה אלא לכרות אותו. שווי זה נקבע על ידי נוסחה מיוחדת שגובשה בארצות הברית ולוקחת בחשבון מדדים כמו גילו ומצבו של העץ, ומידת נדירותו. בדרך כלל מתורגם הערך הכספי לפיצוי שהיזמים נותנים באמצעות פעולות כמו נטיעת עצים חדשים. לדוגמה- חצי מיליון שקלים, זהו שוויו של עץ האקליפטוס המרשים הניצב בלב מגרש החנייה של בית רומנו בדרום תל אביב – שטח שבו יוקם בשנים הקרובות תוואי הרכבת הקלה. מחירו של העץ נקבע באחרונה על ידי פקידי היערות במשרד החקלאות ועיריית תל אביב במסגרת מדיניות חדשה הקובעת תג מחיר גבוה לעצים בוגרים באזורים עירוניים שיש הכרח לכרות אותם בשטחים המיועדים לבנייה.

בימים אלה נמצא בהליכי אישור בכנסת תיקון לפקודת היערות שיקבע באופן מדויק מהי פעולת כריתה של עץ. כמו כן יוכנס לתיקון גם עניין השווי החלופי שהיה עד היום בגדר נוהל והוא יקבל מעתה תוקף חוקי מחייב.

מאמרים קשורים: פארק חדש בראשון לציון | מיתוג דנמרק – מדינה ירוקה | העיר הירוקה ביותר – אירופה | פארק תת קרקעי בניו יורק |