פארק חכם שהוא יצירת אמנות שמפחיתה רעש וזיהום משדה התעופה. אמסטרדם

פארק מפחית רעש מטוסים. אמסטרדם

פארק מפחית רעש מטוסים. אמסטרדם

עבור מי שחי בקרבת שדה תעופה, רעש המטוסים אינו רק מטריד, אלא קשור למחלות לב שעשויות אפילו להוביל למוות. ככול שערים מתפשטות והתעונה האווירית גוברת, כך יותר ויותר אנשים נאלצים לחיות לאורך נתיבי טיסה. סוג חדש של פארק מנסה להתמודד עם המטרד על ידי תכנון המפריע לגלי הקול.

בשדה התעופה סכיפול באמסרדם, אחד ממרכזי התעופה העמוסים בעולם, תוכנן שדה המשתרע לצד מסלולי הנחיתה עם תבנית בנויה הסופגת את רעש המראת המטוסים, ומפחיתה אותו בכחצי.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

ארבע ערים נבחרו לגמר תחרות הבירה הירוקה של אירופה 2015

הבירה הירוקה של אירופהבריסטול, בריסל, גלזגו ולובליאנה נבחרו כפיינליסטיות בתחרות לבחירת הבירה הירוקה של אירופה 2015. התואר "הבירה הירוקה של אירופה" מוענק מדי שנה על ידי הנציבות האירופית לעיר המציגה את הפעילות הסביבתית הרבה ביותר.

ארבע הערים נבחרו מתוך 8 ערים שעלו לשלב הקודם, ודורגו על פי התחומים: תרומה מקומית להתחממות הגלובלית, תחבורה מקומית, אזורים ירוקים עירוניים ושימוש בקרקע, טבע ומגוון ביולוגי, איכות אוויר, זיהום רעש, ייצור וניהול אשפה, צריכת מים, טיפול בשפכים, ייזמות אקולוגית ותעסוקה מקיימת, ניהול הסביבה ואנרגיה.

בריסטול, בריסל, גלזגו ולובליאנה יציגו בהמשך את החזון שלהן, הפוטנציאל לשמש כמודל חיקוי לערים אחרות, ואת אסטרטגיית התקשורת שלהן לצוות השופטים ב-24 במאי. הזוכה בתואר תוכרז בצרפת, בתאריך ה-14 במאי, בבירה הירוקה הנוכחית של אירופה, ננט.

משנת 2010 עיר אירופאית אחת נבחרת בכל שנה כבירה הירוקה של אירופה. הפרס ניתן לעיר שמפגינה השיגים עקביים ברמה גבוהה בתחום הסביבה, עיר המחויבת למטרות שאפתניות להמשך שיפור ופיתוח בר קיימא, עיר היכולה לשמש דוגמה והשראה לערים אחרות. מטרת הפרס היא לעודד ערים לתת השראה אחת לשניה ולחלוק ידע, ובאותו הזמן להתחרות בינהן.

בשנת 2010 נבחרה שטוקהולם לבירה הירוקה הראשונה של אירופה. בשנת 2011 נבחרה המבורג, ובשנת 2012 ויטוריה גסטייז הספרדית שימשה כבירה הירוקה של אירופה, השנה, כאמור, ננט היא הבירה הירוקה, ובשנה הבאה, 2014 תהיה קופנהגן הבירה הירוקה של אירופה.

מאמרים קשורים: גלזגו זכתה במענק להפיכתה לעיר חכמה | איך הפכה עיר תעשייה הירוקה הירוקה של אירופה – ננט, צרפת | שטוקהולם מציגה את ההישגים בקידום תחבורה נקייה | כלכלה מקומית = מטבע מקומי. בריסטול | תחרות הבירה הירוקה של אירופה


האפליקציה שתביא לך קצת שקט בלב העיר הסואנת

Stereopublic רעש נמצא סביבנו כל הזמן, בעיקר בערים, והוא הולך ומחמיר. הצמיחה הבלתי פוסקת בעומס על כבישים, רכבות, ותנועה אווירית הם במיוחד מקור לדאגה, על פי מחקר שניהלו ליסה גויינס ולואיס הגלר, שציינו כי "באופן שהוא אנלוגי לעישון פאסיבי, רעש מיד שנייה הוא זיהום המיוצר על ידי אחרים. הוא מושט עלינו ללא הסכמתנו, לרוב נגד רצוננו, ולעיתים, ובמקומות ועוצמות שעליהן אין לנו שליטה". החוקרים ציינו 7 השפעות שיש לרעש על הציבור: ליקויי שמיעה, הפרעה לתקשורת, הפרעות שינה, הפרעות בלב וכלי דם, הפרעות במצבים נפשיים, ליקויים בביצוע משימות, והתנהגות חברתית שלילית ותגובות שליליות.

Stereopublic היא אפליקציה חדשה ומקורית שמשתמשת בעזרת הציבור למדידת רמות הרעש, ואיתור אזורים שקטים בעיר. האפליקציה פותחה כחלק מפרויקט TEDPrize-winning City 2.0, ומיועדת לאלה המשתוקקים לפינה שקטה מהרעש וההמון שבעיר. השירות משתף את המשתמשים ומאפשר להם להיות "האוזניים" של האפליקציה כדי למצוא מקומות כאלה סביבם.

למעשה האפליקציה פותחה כפרויקט אמנות, שעושה שימוש ב- Crowdsourcing (מיקור ההמונים), או בעברית פשוטה, נעזר בציבור הנע במרחב, לאיתור מקומות שקטים, שיתופם באמצעות הרשתות החברתיות, הקלטת תמונות וצלילים, מאפשרת לחוות סיורי שמע ועוד.

בשלב זה האפליקציה פועלת באוסטרליה בעיר אדלייד, ותהיה זמינה בקרוב גם בפרת' ובסידני. עבור ערים אלה פותחו סיורים רגליים באמצעות מדי רעש. בערים בהן האפליקציה פועלת, הציבור יכול להירשם, וכך מכשירי הטלפון של המשתמשים הופכים למודדי רעש בשירות האפליקציה ומרחיב את מאגר המידע הזמין למשתמשים.

מאמרים קשורים: זיהום הרעש בערים- עד כמה הוא מזיק לנו? | הפארק בברלין שזכה בפרס על הפחתת רעש | איך טיול בפארק משפר את המוח? | האפליקציה שמגלה את הפארקים של פריז | מה "הדבר הבא" בעיר, איפה מסתובבים אנשים כמוך?


הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה עמוסים קיימת. עכשיו רק צריך להפוך את נתיבי איילון לפארק

קירוי נתיבי איילון - רצף עירוני ירוק

קירוי נתיבי איילון – רצף עירוני ירוק

נתיבי איילון חוצים את מטרופולין תל אביב ומלבד השטח העצום שהם מנצלים, הם קורעים את המטרופולין ואינם מאפשרים רצף עירוני, זאת בנוסף להשלכות של זיהום אוויר ורעש. נתיבי איילון במטרופולין תל אביב אינם ייחודיים, וערים גדולות רבות סובלות מאותן בעיות תשתית, אבל חלק מהן גם התמודדו עם הבעיה ואף פתרו אותה, על ידי קירוי האוטוסטרדות וניצול השטח שמעליהן לטובת הציבור.

קירוי נתיבי איילון- לפני ואחרי

קירוי נתיבי איילון- לפני ואחרי

כבר בשנת 2003 הציגה חברת נתיבי איילון בפני שר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן, תכנית לקירוי ציר איילון לכל אורכו, ובנייה רוויה של מסחר, משרדים, מגורים ומלונאות לעל הנתיבים. בשנת 2008 התכנית לקירוי נתיבי איילון הוגשה למשרד השיכון והבינוי. התכנית מומנה על ידי החברה, משרד התחבורה ומינהל מקרקעי ישראל. 15 מומחים מתחומי התשתיות וההנדסה גיבשו את היוזמה למה שיכול להפוך לאחד מפרויקטי התשתית הגדולים שנעשו אי פעם במדינת ישראל, ולספק למטרופולין תל אביב שטחים חדשים רבים, רצף עירוני, ואיכות חיים וסביבה טובים יותר, ואפילו רצף שטחים ירוקים מפארק הירקון בצפון ועד פארק דרום.

בתכניות שגובשו בעבר זוהתה היתכנות כלכלית גדולה, על ידי הקצאת חלק מהשטחים החדשים לנדל"ן, ושמירת חלקים נכבדים לטובת פארקים ושטחים ציבוריים. מבחינה הנדסית הפרויקט היה אפשרי כבר לפני שנים, אבל העלויות הוערכו כגבוהות מאד. בחלוף השנים, ערך הקרקעות בתל אביב זינק עוד יותר, והדרישה לקרקעות ממשיכה לעלות, ולכן מבחינה כלכלית, כיום ההתכנות גדולה עוד יותר מבעבר.

מאז הגשת התכניות לא הרבה התקדם. חברת נתיבי איילון אינה מוסמכת, וכנראה גם לא מעוניינת לקדם את הנושא, ומשרדי הממשלה, שהם אלה שאמורים לקדם תכנית מסוג זה, בחשיבה אסטרטגית ובראיה כוללת, גם כן לא קידמו אותה. מעבר לכך, נתיבי איילון חוצים שטחים של עיריות ראשל"צ, חולון, בת ים, תל אביב, גבעתיים, רמת גן, רמת השרון והרצליה ואף שהערים יכולות רק להרוויח מפרויקט שכזה, התיאום בינהן הוא על סף הבלתי אפשרי.

במסגרת הדו"ח שהוכן בישראל חולקו נתיבי איילון לשלושה מקטעים – צפון, מרכז ודרום – כדי לאפשר בדיקה מעמיקה של הפוטנציאל התכנוני של כל אחד מהם. בקטע הצפוני, מכפר שמריהו ועד פי גלילות (7 ק"מ), הוצע קירוי מלא או חלקי של הכביש במטרה לייצר עתודה משמעותית לפיתוח העירוני של הרצליה ורמת השרון; בחלק המרכזי, מפי גלילות ועד מחלף וולפסון (15 ק"מ), הוצע עיקר הפיתוח. בתחום זה כבר קיימת תכנית של משרד מנספלד-קהת למתחם משרדים ומגורים חדש באזור תחנת רכבת מרכז, ובמסגרתה יקורה בעתיד שטח נרחב מהנתיבים.

קירוי נתיבי איילון

קירוי נתיבי איילון

כותבי הדו"ח בחנו באופן מעמיק את השטח שנמתח מדרום לתכנית עד לגשר יצחק שדה, והציעו קירוי מלא של הכביש והפיכתו לשדרה מטרופוליטנית ירוקה. החיבור העתידי יאפשר התפתחות של שתי הדפנות של האיילון ו"יחשוף את שוליה של שכונת מונטיפיורי לחזית עירונית חדשה". בקטע זה תוואי האיילון משוקע מספיק בהשוואה לגובה של של העיר ולכן ביצוע הקירוי צפוי להיות פשוט יותר.

בחלק הדרומי של הנתיבים, ממחלף וולפסון ועד גבולה הצפוני של ראשון לציון (4 ק"מ), המצב מעט שונה. בניגוד לחלק המרכזי של הכביש שעבר בתוואי המקורי של נחל האיילון, במקרה זה חתך הכביש רקמות עירוניות קיימות ופגע קשות בערכי הקרקע של שולי הרצועה. זה עשר שנים ממשיכות להתבצע במקום עבודות תשתית נרחבות, תחילה לצורך הקמת הכביש וכעת בעבור הקמת הרכבת. במקטע זה הציעו המתכננים לקרות שטח באזור בית החולים וולפסון ולהשיק במקביל פרויקט פינוי-בינוי ברחובות הסמוכים. בחלק החדש שיתוסף לעיר ייבנו בנייני מגורים ומוסדות ציבור ויוקם פארק חדש לטובת התושבים.

קירוי כבישים ותשתיות אינו רעיון חדש והוא מיושם בהצלחה בכמה מקומות ברחבי העולם. הדוגמה הידועה ביותר היא שדרות פארק אווניו במרכז מנהטן. בתחילת המאה ה-20 עברה במרכז השדרה מסילת רכבת משוקעת ורועשת, שהקשתה על פיתוח אחד המוקדים המרכזיים בניו יורק. כשהושלם פרויקט הקירוי ב-1930 שינתה השדרה את פניה ונהפכה ליעד יוקרתי לבנייני מגורים, מבני משרדים ובתי מלון מפוארים. דוגמה עכשווית יותר היא "Big Dig" בבוסטון, פרויקט ענק שבמסגרתו הוטמנה בקרקע אוטוסטרדה של עשרה נתיבים והוחלפה בשטחי נדל"ן ופארקים ירוקים. פרויקטים רבים נוספים נמצאים בתהליכי תכנון ברחבי ארצות הברית ואירופה. השינוי הזה משקף את ירידת קרנה של המכונית הפרטית לטובת תחבורה ציבורית ותנועת הולכי רגל ואת הרצון לדחוק החוצה כבישים עמוסים, שמקשים את פיתוח המרקם העירוני.

פרויקט The Big Dig בבוסטון, סבל מחבלי לידה ארוכים ומסובכים. הפרויקט נהגה לראשונה בשנת 1970, אבל תוכנן רק בשנת 1982. בשנת 1987 הטיל הנשיא דאז, רייגן, וטו על התכנית בשל עלותה, ומשום שהוגדרה כפרויקט במימון פדרלי (ולא עירוני). בשנת 1991 הקונגרס האמריקאי הפך את החלטת הנשיא ונתן אור ירוק לפרויקט, שקיבל אישור פדרלי סביבתי בשנת 1994. ב-1999 הוסטה התנועה לנתיבים חלופיים ובראשית שנות ב-2000 נפתח השלב הראשון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קיימות דוגמאות נוספות בעולם לפרויקטים דומים, אולם כיום, שלא כמו בשנים בהם בוצע הפרויקט בבוסטון, יש גם טכנולוגיות בנייה חדשות המציעות אפשרויות שלא היו קיימות בעבר. חברת הבנייה והפיתוח ברוקפילד בונה כעת במנהטן, ניו יורק פרויקט בבלוק ב- West 30 בין השדרה התשיעית ושדרת דייר. החברה מתכוונת לבנות מגדלים של 60 קומות מבלי להפריע לתנועת הרכבות המקשרות את תחנת Penn Station ומנהרת ניו ג'רזי. הבנייה מתאפשרת על ידי מערכת של גשרים נעים מעל המסילות:

מאמרים קשורים: איך הפכה עיר תעשייה לבירה הירוקה של אירופה | השינויים הדרמטיים במקסיקו סיטי | העיר בה הכל המרחק הליכה | רם עמנואל רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים | עתיד התחבורה הוא באופניים החכמות


איך הפכה עיר תעשייה לבירת הירוקה של אירופה – ננט, צרפת

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

העיר ננט, החמישית בגודלה בצרפת, יושבת על שפך נהר הלואר לאוקיינוס האטלנטי. למקום היסטוריה עשירה הנמתחת לפחות עד המאה השניה לספירה. מבחינה כלכלית, ננט הייתה נמל חשוב ובה מספנות רבות. אולם תעשיית הספנות ובניית הספינות במערב אירופה חוותה דעיכה בנות ה-60 וה-70, והמספנה האחרונה בננט נסגרה ב-1986. העיר, חיפשה אז חזון חדש וזהות שישמרו אותה רלוונטית, וזו הגיעה- ראשית תרבות, ואח"כ קיימות. כיום שני מרכיבים אלה התאחדו בצורות חדשניות שהובילו את האיחוד האירופי להכריז על ננט כ"בירה הירוקה של אירופה" לשנת 2013.

האיחוד האירופי יצר את התחרות לבחירת הבירה הירוקה, כששטוקהולם הייתה הראשונה שנבחרה כבירה לשנת 2010. התחרות היוקרתית כוללת תהליך מיון קפדני, ובחינה על סמך 12 מדדים סביבתיים הכוללים: מענה לשינויי האקלים, תחבורה, שטחים ציבוריים ירוקים, שימוש בקרקע, טבע ומגוון ביולוגי, איכות אויר, זיהום רעש, צמצום אשפה וניהולה, שימוש במים, טיפול במים, ניהול עירוני ירוק, והפצה של שיטות עבודה מומלצות. הבחירה בננט כבירה הירוקה לשנת 2013 לוותה בתשבחות מיוחדת על התמודדות העיר עם שינויי האקלים, תחבורה, מים ומגוון ביולוגי.

גם המבורג, שזכתה בתואר בשנת 2011, היא עיר נמל, כמו ננט, ובין הסיבות לבחירתה היו הפיכת תפעול הספינות למקיים, קיום פרויקטים ירוקים רבים לפיתוח, וחיבור מחדש של חלקי העיר על ידי קירוי כבישים מהירים. בשנת 2012 עבר התואר לעיר הספרדית ויטוריה גסטייז, ובשנת 2014, אחרי ננט, הבירה הירוקה של אירופה תהיה קופנהגן.

האזור המטרופוליני של ננט, כולל 24 רשויות מקומיות ו-600,000 תושבים. האוכלוסייה צפויה לגדול בעוד 100,000 עד שנת 2030. העיר אימצה תכנית פעולה אקלימית עם יעד של צמצום פליטות פחמן ב-30% (ביחס לרמות של  1990) עד שנת 2030. העיר גם הפכה למובילה עולמית לדאגה לבעיות האקלים, והובילה קואליציה בינלאומית של ערים שהשתתפו בדיונים באו"ם בנוגע לשינויי אקלים, והקמת קבוצה של ערים פעילות באירופה הפועלות בתחומי האקלים. בעירייה יש צוות של 15 עובדים האחראיים על הטמעת תכנית האקלים, וזה הרבה, עבור 600,000 תושבים.

בנוסף, ננט הייתה העיר הראשונה בצרפת שהכניסה חזרה לשימוש את הטראם (חשמליות) כדרך תחבורה ציבורית חדשה, ומחזיקה בתואר של מערכת התחבורה השלישית העמוסה ביותר בצרפת. עד 2015, המערכת כולה תהיה נגישה לבעלי מוגבלויות, והעיר גם הקצתה נתיבים מופרדים לאוטובוסים ומערכת אופניים להשכרה.

בשנת 1999, הייתה תחנה של כלי תחבורה ציבורית במרחק 300 מטר, מ-80% מבתי העיר. עד 2009 עלה הנתון עד 95%. לאחר עשורים של הגדלת השימוש בכלי רכב פרטיים, בשנים 2001 ו-2002 החלה ננט לצמצם את מספר הנסיעות במכוניות, ולהגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה רגלית, רכיבת אופניים ונסיעות משותפות במכוניות.

כחלק מביסוס המותג הירוק של העיר, Ecocity 2013, פסגה עולמית בנושא ערים מקיימות, תתקיים בננט בספטמבר הבא, מיד לאחר הקונגרס העולמי לתשתיות ירוקות. באוקטובר, יתקיים עוד אירוע בינלאומי ירוק בעיר, בנושא ביצות, ובסה"כ צפויים עוד 6 אירועים סביבתיים גדולים בעיר ב-2013.

ננט היא עיר מרוכזת, באופן יחסי, ובעיקר בהשוואה לערים אמריקאיות. 62% משטח האזור הוא עדיין חקלאי וטבעי, אולם ב-50 השנה האחרונות העיר התחילה להתפשט, והשטח הפיתוח גדל ב-50% יותר משהאוכלוסייה גדלה.

לוגו האי של ננט

לוגו האי של ננט

אולי הפרויקט השאפתני ביותר בעיר הוא ה-Ile de Nantes, הפיכה של 5 ק"מ של אזור תעשייתי לאזור אקולוגי שיאכלס 20,000 תושבים בלב העיר, על אי בנהר הלואר, וכעיר המוטרדת מההתפשטות, הניצול מחדש של שטחים בלב העיר היא אחת התשובות לתופעה.

האי של ננט

האי של ננט

עד לא מזמן, האי נשלט ברובו על ידי מחסנים מתפוררים וחלודים ששימשו למיכון כבד שהיה בשימוש על ידי המספנות, אך כשיושלם הפרויקט הוא יכלול אירועי תרבות גדולים, אזור אמנות, הצגת פרויקטים ירוקים, מערכת טראם חדשה ומערכת אוטובוסים מהירה, בית חולים, פארק גדול, ושכונות מעורבות שימוש עם עדיפות להולכי רגל. הפרויקט גם יכלול מערכת חימום וקירור אזוריים, מערכות קומפוסטינג שכונתיות, מערכת ניהול אשפה מתקדמת, שבילי אופניים, ותחנת כוח פוטו וולטאית.

שאפתנית בדרך אחרת היא התכנית הרחבה והיצירתית לשיתוף הציבור בהגדרת חזון ארוך טווח לאזור. התכנית הקרויה Ma Ville Demain (העיר שלי מחר) 2030, שהושקה ב-2010, החלה בתהליך סינון של "החלומות, הפחדים, התקווה, ההשקפות והשאלות" של תושבים באמצעות פעילויות שונות. בינהן היו שאלונים שנשלחו לכל בית, מפגשים קהילתיים ומצגות, וכן אתר בו תושבים יכלו להעלות את תקוותיהם וחששותיהם. המארגנים צמצמו את המידע שהתקבל ל-9 שאלות מרכזיות המתייחסות לכלכלת האזור, נושאי אקלים, תעסוקה, צמיחת המרחב, זהות, מרקם חברתי, אינדיבידואליות, תקשורת וחדשנות. 12,000 תושבים השתתפו, ותרמו 1,500 הצעות ורעיונות.

העיר שלי של העתיד, ננט

העיר שלי של העתיד, ננט

המקומיים אוהבים את מה שהם רואים בעיר שלהם: יותר מ-80% מאלו שענו על השאלונים מאמינים כי ננט "מתפתחת טוב בתחומי הכלכלה והתרבות", וכן כי ה"חיות" היא אחד מארבעת הסמלים שבחרו המקומיים לאפיין את האזור, אחרי הסמלים הפיזיים יותר של הנהר, מצודת דוכס בריטני והפיל המכני המפורסם של העיר.

בין השאיפות שהביעו התושבים היו שהעיר תהיה יותר בינלאומית, שתחזק את המגזר היצירתי והחדשני של הטכנולוגיה, ושתנצל ותרחיב את המרחבים הציבוריים שבה. המשתתפים גם הביעו צורך במערכת חזקה יותר של אנרגיה מתחדשת, וכלכלה מקומית חזקה.

הפרויקט השלישי, והיצירתי ביותר נקרא  Estuaire. תערוכה שאפתנית ויוצאת דופן זו הציבה פרויקטים פרובוקטיביים של אמנות בקנה מידה גדול, על גדות הנהר בתוך העיר ובין העיר ננט וסט נזייר, כדרך למשוך עניין ליתרונות הרבים של הנהר, הסביבה ועוד:

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

"ננט וסט נזייר צומחות עם השנים בשאיפה להיות המרכז הכלכלי והתרבותי של אזור מערב צרפת, בקנה מידה אירופאי. הזמנת אמנים ליצור עבודות, במתחמי תרבות בננט וסט נזייר וגם על גדות הנהר המקשר בינהן, תוך משחק עם הנוף… עוזרים לבניית הזהות של המטרופולין."

חלק מהיצירות הן לא מובנות מתוך כוונה, חלקן משתמשות באשליות אופטיות, ועוצבו כדי לאתגר את הדמיון של הצופה. חלקם ניתנים לצפייה רק בלילה, או רק ממקום ספציפי.

מאמרים קשורים: תחרות הבירה הירוקה של אירופה | קופנהגן נבחרה להיות הבירה הירוקה של אירופה 2014 | ננט- העיר עם הכסף הוירטואלי | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים


הפארק החדשני בברלין שזכה בפרס האירופי להפחתת רעש

פארק מקומי בברלין זכה בפרס האירופי ל"נוף צלילי" (European Soundscape Award) בזכות העיצוב החדשני שלו שמצמצם רעש. העיצוב החדש של הפארק העירוני Nauener Platz שמייצר סביבה אקוסטית טובה יותר ומבטל רעשי תחבורה, פותח על ידי קבוצה שהובלה על ידי האוניברסיטה הטכנולוגית של ברלין (Technische Universität Berlin). הפרס ניתן בטקס בתחילת החודש בלונדון על ידי הסוכנות האירופית לסביבה (EEA) והחברה להפחתת רעשים (NAS).

העיצוב החדש של Nauener Platz פותח במטרה להציע פתרון יצירתי לבעיית הרעש הרב, והשתמש בגישה חדשנית לעיצוב על ידי שילוב הקהילה המקומית ועסקים מקומיים באזור שעזרו בתהליך על ידיד קיום דיונים וקבוצות עבודה במטרה להעלות רעיונות ולפתח את העיצוב עבור הפארק המקומי. הפרויקט גם ארגן "צעידות רעש" כדי להבטיח שהתושבים המקומיים מסוגלים לחלוק את דעותיהם ואת ניסיונם בפיתוח הפארק, על ידי זיהוי האזורים בהם הם חשו כי הרעש הוא הרב ביותר וכדומה.

העיצוב הכללי משלב התקני שמע בפסלים ובספסלים, אשר מפיקים צלילי ציפורים ומים, כמו גם בניית חסמי רעש בגובה 1.5 מטר מאבן וצמחיה. למרות שרעש תנועה עדיין נשמע בפארק, נוצרה בו סביבה הרבה יותר נעימה בסך הכל. העיצוב מחדש של הפארק כלל גם סביבת משחקים אטרקטיבית יותר, אזורי ספורט ושטחים ירוקים שגדלו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

במקום השני בתחרות זכה פרויקט של ארגון ללא מטרות רווח מאסטוניה עבור פרויקט חינוכי בשם "רעש זה לא מוזיקה". הפרויקט כוון להגברת המודעות לגבי השפעות הרעש בקרב ילדים וצעירים, וכ-30,000 ילדים מ-214 בתי ספר שונים השתתפו בו.

המטרה של הפרס שהוענק הוא להעלות את המודעות להשלכות הבריאותיות של רעש, ולעודד פיתוח פתרונות להפחתת רעש ויצירת סביבה שקטה יותר. זיהום רעש אינו רק מטרד אלא יכול גם להיות בעל השלכות בריאותיות כמו הגברת מתח נפשי והפרעות שינה, ואף יכול להוביל לבעיות לב. ארגון הבריאות העולמי העריך כי מדי שנה, אירופאים מפסידים עד מיליון שנות חיים בריאות כתוצאה מרעש התחבורה, מה שמוכיח כי יצירת אזורים שקטים יותר יכול לשפר את הבריאות הנפשית והפיזית ולשפר את איכות החיים. זיהום רעש הוא גם אחד מ-12 הקריטריונים בהם נמדדות ערים המתמודדות לתואר הבירה הירוקה של אירופה. המטרה של התואר היא להכיר ולתגמל מאמצים מקומיים לשיפור הסביבה, הכלכלה, ואיכות החיים של אזורים עירוניים.

מאמרים קשורים: זיהום רעש- עד כמה הוא מזיק לנו? | הפארק האורגני, הנייד והחברתי בברלין | תושבים עושים את הרחובות טובים יותר בסן פרנסיסקו | איך טיול בפארק משפר את המוח? | הפארק הנייד של בואנוס איירס


זיהום רעש בערים – עד כמה הוא מזיק לבריאותנו?

רעש נמצא סביבנו, בעיקר בערים, כל הזמן, והוא הולך ומחמיר. הצמיחה הבלתי פוסקת בעומס על כבישים, רכבות, ותנועה אווירית הם במיוחד מקור לדאגה, על פי מחקר שניהלו ליסה גויינס ולואיס הגלר, שציינו כי "באופן שהוא אנלוגי לעישון פאסיבי, רעש מיד שנייה הוא זיהום המיוצר על ידי אחרים. הוא מושט עלינו ללא הסכמתנו, לרוב נגד רצוננו, ולעיתים, ובמקומות ועוצמות שעליהן אין לנו שליטה". החוקרים ציינו 7 השפעות שיש לרעש על הציבור:

  1. ליקויי שמיעה
  2. הפרעה לתקשורת
  3. הפרעות שינה
  4. הפרעות בלב וכלי דם
  5. הפרעות במצבים נפשיים
  6. ליקויים בביצוע משימות
  7. התנהגות חברתית שלילית ותגובות שליליות

בשנות ה-70, כשלרשות הגנת הסביבה האמריקאית הייתה תכנית לשליטה ברעש, הרשות קבעה כי עוצמת הרעש הממוצעת באזורי מגורים צריכה להיות מתחת ל-55 דציבלים (הרעש הנמוך שמיצר מזגן או מדיח כלים). עבור חללים פנימיים הרעש נקבע ל-45 דציבלים.

שני החוקרים ציינו כי מספיק רעש של 30 דציבלים כדי להפריע לשינה. הפרעות בלב וכלי דם מתחילים להראות אחרי חשיפה לרעש של 65 דציבלים. רמות רעש של 80 דציבלים ומעלה "מקושרים הן עם עלייה בהתנהגות תוקפנית והן בירידה בהתנהגויות של עזרה לזולת." בהתאם למשך החשיפה, ליקויי שמיעה יכולים להופיע בסביבות 85 דציבלים, המקביל לרעש של משאית כבדה בכביש סואן.

בהתייחס לזיהום הרעש מתנועת כלי רכב, כדאי לבחון את שלושת התמונות הבאות. כל אחת מהן מציגה את אזור ראסל סקוור בלונדון. הראשונה היא תמונה רגילה מתוך Google Earth. ראסל סקוור נמצא במרכז (ריבוע של פארק), והגג הכחלחל הוא הבריטיש מוזיאום.

התמונה השנייה היא מפה של ממשלת בריטניה המציגה רמות רעש  של רחובות וכבישים. האזור הסגול מסמל רעש ממוצע (יום ולילה) ברמה של מעל 75 דציבלים. האזורים הירוקים מציגים רעש של מתחת ל-55 דציבלים, בעיקר חצרות וגנים. הצבעים האחרים הם אזורי ביניים. ניתן לראות כיצד ראסל סקוור בעצמה מחולקת לאזור שקט ואזור רועש, בהתאם לקרבה לכבישים. באופן כללי ניתן לומר כי רמות הרעש יורדות בתוך אזורים ירוקים ופארקים, מה שמדגיש שוב את חשיבות הטבע העירוני, והתרומה שלו גם בהפחתת רעשים.

המפה השלישית מראה את האזור בלילה. היא רגועה בסך הכל, ורק בשעות אלה רמות הרעש יורדות אל מתחת ל-50 דציבלים (בירוק). דבר זה מרמז כי אילו היה מיפוי של רמות הרעש במשך היום בנפרד, התוצאות היו חמורות הרבה יותר מאשר המפה המראה את רמת הרעש הממוצעת ביממה.

אז החדשות הטובות הן שגם בערים גדולות כמו לונדון, בהן יש פארקים ושטחים ירוקים רבים, ניתן למצוא מקומות שקטים, אבל לצורך כך יש להתרחק מרחובות ראשיים. זו לא הפתעה גדולה, אב לתושבי ניו יורק, לדוגמה, אינם כה ברי מזל כמו הלונדונים. ברציפי הרכבת התחתית בניו יורק נמדדה רמת רעש של עד 108 דציבלים, ורעש של 112 דציבלים ממכוניות.

במקרה הטוב, רעש יכול להיות מטרד, אבל למטרד זה יכולות להיות השפעות משמעותיות. "ניסוי" טבעי נערך בגרמניה, שעזר להבין את הבעיה, שרעש מפריע לגם ללמידה, כשבמינכן נסגר שדה התעופה הישן, ונפתח אחר, חדש, מרוחק מהעיר. בדיקות נערכו בקרב תלמידי כיתות ג' וד' לפני ואחרי השינוי, והראו שתלמידים הלומדים בקרבת שדה התעופה הישן השיגו ציונים נמוכים יותר במבדקי זיכרון וקריאה, אבל תוצאותיהם השתפרו לאחר סגירת שדה התעופה, ואילו אלו שלמדו בקרבת שדה התעופה החדש, חווה ירידה בלימודים לאחר פתיחתו. רעש החודר לכיתות עשוי להפריע לתלמידים לשמוע את המורה, כמובן, אבל בדיקות דם בילדי מינכן חשפו מכניזם ביולוגי לפיו רעש גורם לרמות אדרנלין גבוהות וכולסטרול, ומוביל למצב הקרוי "מתח הורמוני".

על פי מחקרים, יותר מ-100 מיליון אמריקאים חשופים באופן קבע  לרמות רעש העולות על ה-55 דיציבלים המומלצים. אבל לא כל רעש הוא דומה בהשפעתו. מומחים אקוסטיים מנסים כל העת למצוא דרכים לטפל ברעש האורבני על ידי הקלת רעשים מסויימים (כמו תנועה) והדגשת רעשים נעימים יותר (כמו ציוץ ציפורים). הרעיון המרכזי מאחורי המאמץ הוא לא הטכנולוגיה, אלא ההכרה שלא כל הרעשים זהים, ולא כולם גורמים נזק. במרחבים ציבוריים מזרקות משמשות בדיוק לשם כך. כאשר אנו נמצאים ליד מזרקה, אנו תופשים את הסביבה כפחות רועשת מאשר היא באמת.

בישראל, המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם רשות איכות הסביבה של עיריית תל אביב סיים את עבודת המיפוי לאזורים חשופים לרעש מתנועת כלי רכב ורכבות בתל אביב. תוצאות המיפוי מראות כי חזיתות הבתים הנמצאים באזורים הסמוכים לכבישים עמוסים חשופות לרעש שמפלסו עולה על 70 דציבלים.​

רעש תל אביב, יום

רעש תל אביב, יום

מאמרים קשורים: מתברר הקשר בין ערים, מתח ופסיכוזה | איך טיול בפארק משפר את המוח | הקשר בין תיירים, טלפון סלולרי ומתח נפשי | האם העיר משאירה אותך רווק? | איפה אתה מרגיש הכי מאושר?