ברלין משקיעה מיליארדים למשוך תיירים, לברצלונה נמאס מהם

לה רמבלה, ברצלונה

ברצלונה, עם הארכיטקטורה המיוחדת, האוכל המפורסם, מזג האוויר הנפלא והאווירה המסגוננת והנינוחה, צפויה למשוך השנה 7.6 מיליון תיירים. העיר היא השלישית הכי מתויירת באירופה, אחרי לונדון ופריז, ומדורגת 12 בעולם.

אולם ראשת עיריית ברצלונה החדש לא חושבת שאלה הן חדשות טובות. אדה קולאו בלאנו, ראשת העירייה, שהובילה קואליציה של שוחרי סביבה ופעילים חברתיים וזכתה בבחירות במאי, אומרת כי שטף התיירים הופך את העיר לבלתי נסבלת עבור 1.7 מיליון תושביה.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

האם עיר יכולה להפוך את המכונית למיותרת? יש ערים שמנסות, והטכנולוגיה רק עוזרת

בהלסינקי, בירת פינלנד, טוענים כי בעתיד, תושבי העיר לא יחזיקו במכוניות. המבורג, גרמניה פרסמה תכנית ליצירת וקישור יותר מ-40 קמ"ר של שטחים ירוקים בעיר, מתוך כוונה כי תוך 15-20 שנה ניתן יהיה לנוע בעיר תוך שימוש באופניים והליכה בלבד. שתי הערים הציבו יעדים שאפתניים בתחום התחבורה, שאם יצליחו, יהוו זרז לערים אחרות לפיתוח סביבה עירונית ללא מכוניות.

הלסינקי מתכננת להביא מהפך בתחום התחבורה והתחבורה השיתופית עד 2025 עם מערכת mobility on demand. היעד הוא לספק מערך של אפשרויות תחבורה שיהיו זולים, גמישים ומתואמים היטב, במטרה להתחרות במכוניות הפרטיות. אפליקצייה תתפקד ככלי לתכנון נסיעה וכפלטפורמת תשלום, המשתמשים יוכלו להזין מיקום, יעד והעדפות, ולקבל תכנית נסיעה מותאמת אישית המשלבת אוטובוסים, אופניים, מעבורות ומכוניות ללא נהג. האפליקציה גם תאפשר למשתמשים לרכוש נסיעות אלה בזמן אמת.

לקרוא את ההמשך »


ערים בתנועה – דובאי, שנגחאי, סט פטרסבורג, איסטנבול ועוד

ערים בתנועהGeoff Tompkinson עבד יותר מ-30 שנה כצלם. את חלק מנסיעותיו בעולם הוא ערך לסרטוני וידאו מרשימים במיוחד, שמציגים את חיי העיר ברחבי העולם, על המורכבות, המהירות, העומס והיופי שבהם. תומפסון מציג סרטונים מערי אסיה המרכזיות, דובאי, איסטנבול, סט פטרסבורג, ונציה, שיקגו ועוד.

ערי אסיה– אוסף של קטעים ערוכים, שצולמו בערים אסייתיות שונות: שנגחאי, טוקיו, סינגפור, בייג'ינג, סיאול, טייפה, בנגקוק, קואלה לומפור, האו צ'י מין סיטי והונג קונג.

דובאי (הוידאו זכה בתחרות DRIVEN CREATIVITY 2012 בקטגוריית בחירת הקהל)

גשר ננפו בשנחאי הוא גשר הכבלים הרביעי באורכו בעולם. כביש הגישה הסיבובי הוא פלא במונחים של תכנון גשרים, ועוצב להניע את התנועה מגובה הרחוב אל הגשר, תוך שימוש בשטח מינימלי, באזור צפוף זה של העיר

סט פטרסבורג, רוסיה

איסטנבול – וידאו המורכב מ-248 קטעים שצולמו במהלך 10 ימים

מאמרים קשורים:  כך נראים 5 מיליון רוכבי האופניים בלונדון | איך יוצרים סרט שיווק למדינה? | כל אחד מביא אחד- הגירסה שעובדת | האתרים, האפליקציות והסרטים הטובים ביותר לשיווק מדינותעיר ההריסות – שחזור העיר וורשה 1941


מה היא עיר חכמה? הפרוטוקול המגדיר ומנחה ערים חכמות

סיטי פרוטוקול לוגומי שרצה לבנות בניין ירוק לפני שנת 1998, היה פחות או יותר לבד עם עצמו, ללא מערכת הנחיות או כללים שתעזור בהכוונה. אחר כך הגיעה מערכת הדירוג של the Leadership in Energy and Environmental Design LEED, שהציעה ומציעה גם כיום מסגרת עבור ארכיטקטים ומעצבים לבנייה ירוקה. כעת תנועת הערים החכמות כותבת לעצמה את מסגרת הקווים המנחים – the City Protocol.

הפרוטוקול נוצר על ידי יותר מ-30 ארגונים, כולל עיריית ברצלונה, GDF SUEZ, סיסקו ועוד, וזוהי המערכת הראשונה לאישורים והכוונה עבור ערים חכמות. המערכת תנוהל על ידי ארגון שהוקם לשם כך – City Protocol Society CPS.

הפרטים לגבי האופן בו הארגון יעבוד עדיין אינם ברורים, אבל תכנית העבודה מכוונת לכך שהיא תהיה פעילה עד אפריל 2013, ושמערכת האישורים תפורסם מיד אחר כך. הארגון מקווה לפתח פרוטוקול הדומה מאד לפרוטוקול האינטרנט, עם מאגר מידע פתוח לקהילה הבינלאומית. אתר הארגון מסביר:

תכנית ה- CP תספק הסכמים שפותחו בכדי להתמודד עם נושאים שהוסכמו על ידי הקהילה. דבר זה יוביל לשני דברים:

  • CP  תאשר פרויקטים עירוניים ומסמכי מדיניות: פרויקטים ומדיניות שנבחנו בערים והיכולים לשמש כדוגמאות עבור ערים אחרות, כולל אינדיקטורים ואישורים עבור פרויקטים ומדיניות דומים.
  • המלצות וסטנדרטים טכנולוגיים עבור התעשייה: סטנדרטים מבוססי תעשייה, טכנולוגיות ופתרונות אשר מקבלים סטנדרטיזציה על בסיס CP.

שלא כמו אישור ה- LEED (לבנייה ירוקה), אישורי ה- CP אינם נמצאים בתוך ריק. ערים משתתפות יצוותו לערים אחרות העובדות על פרויקטים דומים, ובמקרים מסוימים, הן אפילו עשויות להתחיל פרויקטים יחד. לדוגמה מציין הארגון פרויקט למערכת המשלבת חנייה, תנועה ומידע על תחבורה ציבורית, ובמקום שעיר אחת תישא בכל הסיכון, ערים בארגון יכולות לעבוד יחד, כשכל אחת מהן בוחנת חלק אחר של המערכת.

עד כה 32 ערים סביב העולם חברות בארגון: פריז, רומא, ברצלונה, סן פרנסיסקו, ניו יורק, מוסקבה, ניירובי, סיאול, טייפה, איסטנבול, קופנהגן, הלסינקי, בוסאן, מדליין, קיטו, בואנוס איירס, אמסטרדם, דרבי, דבלין, גנואה, היידרבאד, לימה, ליבורנו, ליון, מפוטו, מילנו, ניצה, טורינו, אפסאלה, וינה, ונציה ויוקוהמה.

מאמרים קשורים: בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות | מה זה עיר חכמה? ואיך מתחילים? | הערים החכמות באות: יוזמה של האו"ם | הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים | העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה כבר ב-2015


הערים הטובות בעולם: דירוג מוניטין הערים בעולם ל-2012

2012 City RepTrak™ Topline Report של ה- Reputation Institute מודד משנת 1999 את מוניטין הערים, מדרג את הערים המרכזיות בעולם ובוחן את התפישות העולמיות לגביהן, מתוך התפישה כי השם שיוצא לעיר משפיע על האקלים הכלכלי, על ההשקעות בעיר ועל מקבלי החלטות. המוטו המוביל הוא כי "ערים לא יכולות לנהל את מה שהן לא מודדות".

כמו חברות מסחריות, מציין הדו"ח, גם מקומות זקוקים לשם או תדמית טובה כדי לבלוט ביחס למקומות מתחרים. מקומות בעלי מוניטין גבוה מושכים תיירים, הבידול של המקום הופך אותו לייחודי, מקומות עם תדמית חיובית מושכים יותר השקעות, עובדים מוכשרים, ועסקים.

הדו"ח גם מדגיש את הקורלציה הגבוה הקיימת בין המוניטין של המקום לבין מוכנות אנשים לבקר בו, לגור בו, להשקיע בו, לקנות מוצרים ושירותים ממנו, וללמוד או לעבוד בו. קיים גם קשר ישיר בין תדמית של מקום לכסף: עלייה של 5 נקודות בדירוג המוניטין מביא לעלייה של  12% בתיירות למקום, ועלייה של 7% בהשקעות זרות.

המחקר בוצע בחודשים אפריל-מאי השנה, וכלל 18,000 נשאלים, מתוך הציבור הכללי רק במדינות ה-G8 , שהתבקשו לדרג את 100 הערים. הדו"ח מדרג: 1# וונקובר, 2# וינה, 3# סידני, 4# קופנהגן, 5# אוסלו, 6# ברצלונה, 7# פירנצה, 8# ונציה, 9# שטוקהולם, 10# מלבורן. לונדון מדורגת 13, סן פרנסיסקו 15 (העיר הראשונה בדירוג מארה"ב), מדריד 21, ברלין 23, טוקיו 28, ניו יורק 39, דובאי 47, סינגפור 48, ריו דה ז'ניירו 56, הונג קונג 66, ירושלים 74, שנגחאי 77, תל אביב 89, ובתחתית הרשימה קראצ'י 96 , בוגוטה 97, מוסקבה 98, טהרן 99 ובגדד 100.

הדוח גם מציין כי רוב הערים מצליחות בדירוג טוב יותר ממדינותיהן. הערים המציגות את הפער הגבוה ביותר ביחס למוניטין המדינה שלהן הן (לפי הסדר): סט. פטרסבורג (רוסיה), קראצ'י (פקיסטן), מכה (סעודיה), הונג קונג (סין), מונטריי (מקסיקו), מקאו (סין), ריאד (סעודיה), סן פרנסיסקו (ארה"ב), שנגחאי (סין), גאונזו (סין), קייב (אוקראינה), טהרן (אירן), אתונה (יוון), איסטנבול (טורקיה), פירנצה (איטליה) וירושלים (ישראל).

בין הערים שהשיגו ציונים נמוכים ממדינותיהן הן ערי קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, שווייץ  פינלנד, שבדיה ונורווגיה – מדינות אלה מתאפיינות במוניטין בינלאומי גבוה במיוחד, זאת בניגוד לערי סין, רוסיה, סעודיה וגם ישראל שמציגות ציונים העולים על אלו של מדינותיהן, מטעמים ברורים.

מאמרים קשורים: הערים היקרות בעולם וכמה שווה בהן השכר | דוח תחרותיות המדינות | עליית הערים העצמאיות | האם עיר יכולה להשפיע על מיתוג מדינה? | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים


החזון לעתיד מצוי בהיסטוריה – החזרה אל הפוליס, העיר העצמאית

הרעיון של מדינת הלאום, לפיו העולם מחולק כיום (ל-193 מדינות), ונראה לנו לעיתים כמובן מאליו, הוא למעשה רעיון חדש למדי. רעיון זה מבוסס על מימוש וקיום הריבונות של לאום מסוים בטריטוריה מסוימת, כלומר על לאומיות אתנית. אולם במציאות מעולם לא התקיימה חפיפה טריטוריאלית בין הלאומים והמדינות שנוצרו. מיעוטים לאומיים קיימים בכל מדינה, באופן שלעתים קרובות גורם לתחושות קיפוח, חשדנות ושנאה. גם מתוך הלאומים שיש להם מדינה, יש מיעוט מהלאום שחי במדינות אחרות.

תהליך היווצרותה של מדינת הלאום החל בימי הביניים המאוחרים, אז היה ערעור על הסדר הפאודלי וצמיחה של זהויות לאומיות באנגליה ובצרפת. השלב הבא בהתפתחותה של מדינת הלאום היה בשנת 1648, עם החלוקה המחודשת של אירופה למדינות, שבוצעה תחת הסכם שלום וסטפליה, והביא לידי ביטוי תפיסות חדשות לגבי מהות המדינה, והמדינות החדשות תאמו יותר את הרעיון לפיו מדינה אמורה להכיל לאום אחד. במהלך המאה ה-18 חלה התחזקות בתפיסה של מדינת הלאום. המהפכה הצרפתית ומלחמת העצמאות של ארצות הברית הביאו להקמתם של הדמוקרטיות המודרניות הראשונות, ולרעיון כי על המדינה לייצג את הלאום – רעיון התקף עד היום. במקביל, המהפכה התעשייתית והתפשטות הקפיטליזם הביאו לערעור הסדר החברתי הישן ולהתחזקות התפיסה הלאומית.

המאה ה-19 ראתה את התפשטות רעיון הלאומיות באירופה, ובעקבותיו גם את התפשטות מדינות הלאום. אביב העמים בשנת 1848 היה הניסיון הבולט ביותר ליישום של מדינות לאום שונות ברחבי אירופה. ביטויים אחרים למגמה זו היו איחוד איטליה בשנת 1861 וגרמניה בשנת 1871. מגמה זו נמשכה אל תוך המאה ה-20, ובאה לידי מיצוי לאחר מלה"ע ה-1, אז פורקו האימפריות האירופאיות והשטחים הפכו למדינות לאום. אמצע המאה ה־20 הייתה תקופה של התפשטות מדינת הלאום אל מחוץ לאירופה. סוף עידן הקולוניאליזם ותהליך הדה-קולוניזציה הביאו ליצירת מדינות לאום בכל חלקי העולם, מאפריקה ועד לדרום מזרח אסיה. רבים טוענים כי החל משנות ה-70 של המאה ה-20 תם עידן הצמיחה של מדינת הלאום. תהליך הגלובליזציה הביא לערעור על המרכזיות של המדינה ולצמיחת מערכות מתחרות, תהליך המכונה פוסט לאומיות.

אתונה - הפוליס של המאה ה-4 לפנהס

אתונה – הפוליס של המאה ה-4 לפנהס

בהיסטוריה הרחוקה יותר, המבנה הפוליטי של עיר מדינה, מדינה המורכבת מעיר אחת בלבד, היה נפוץ מאוד. לעתים, ערי מדינה הצליחו להקים אימפריות גדולות דוגמת אשור, רומא וקרתגו ולעתים נשארו קטנות והתאגדו בברית אשר כללה כמה ערים. סוג מיוחד של עיר מדינה הוא הפוליס היווני כמו אתונה, תבאי וספרטה. תושבי פוֹלֵיִס אלה היו בעלי מודעות פוליטית רבה וערים רבות נוהלו בדמוקרטיה ישירה. ערי המדינה המשיכו לשגשג באיטליה בימי הביניים (פיזה, גנואה וונציה), וכיום יש מספר מדינות שניתן לכנותן ערי מדינה: סינגפור, מונקו, והוותיקן. בגרמניה יש לשלוש ערים מעמד רשמי של עיר מדינה- ברלין, המבורג וברמן, ומעמד דומה יש לערים וינה ומקסיקו סיטי.

אם ללמוד מההיסטוריה, רוב המהפכות והשינויים העולמיים המרכזיים, מאז ימי הביניים, החלו או נחזו בבריטניה. האי הבריטי היה למדינת הלאום הראשונה, לדמוקרטיה המודרנית הראשונה, לאחת האימפריות הגלובליות, בה החלה המהפכה התעשייתית והקפיטליזם, וכעת בריטניה עוברת תהליך שעשוי לחזות את האופן בו ינוהל העולם בעתיד הקרוב.

בריטניה הודיעה השבוע על יוזמה נרחבת להעניק לכמה מעריה הגדולות יותר עוצמה בניהול גורלן הכלכלי. ל- 6 מעריה הגדולות של בריטניה – ברמינגהם, בריסטול, לידס, נוטינגהם ושפילד – הוענקה אוטונומיה גדולה יותר לגבי הכלכלה והתשתית שלהן. הדבר כבר ניתן מוקדם יותר לליברפול ומנצ'סטר.

ערים מהוות באופן גובר והולך יחידת מפתח אורגנית של הכלכלה העולמית, וההכרה בכך הגיעה אל מקבלי ההחלטות בממשלה הבריטית. סגן ראש ממשלת בריטניה ניק קלג ציין כי ערים "משמשות כתחנות הכוח של אנגליה – כך שזה רק הגיוני שהערים יחליטו עבור עצמן כיצד לחזק את הכלכלה המקומית שלהן". מדיניות המדרבנת חדשנות, יצרנות ופיתוח כלכלי היא אפקטיבית יותר ברמה המקומית מאשר ברמת המדינה. ראשי ערים נמצאים בקשר הדוק יותר עם הכלכלות המקומיות, והם לעיתים קרובות פרגמטיים יותר, ופחות מונעי אידיאולוגיה מחברי ממשלה.

"עד לא מזמן, תחרותיות הייתה מחוץ למגרש של ראשי הערים בגלל הפקטורים המגדירים אותה הוחלטו ברמת המדינה" אמר ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג לאחרונה. "אולם כיום, כשיותר מחצי מאוכלוסיית העולם חיה בערים, המניעות 80% מהתפוקה העולמית, ועסקים יוצרים צמיחה סביב שווקים עירוניים, ערים לא יכולות להרשות לעצמן להפקיד את עתידן בידי ממשלות".

בסיפרו "אם ראשי ערים שלטו בעולם" ( If Mayors Ruled the World), טוען חוקר המדינה בנג'מין ברבר כי ערים וראשי ערים חייבים להיות כלי אלמנטרי בהנהגה העולמית ובממשל בינלאומי במאה ה-21. נראה כי בבריטניה התהליך כבר בעיצומו.

גם בישראל מתנהל מאבק מצד ראשי ערים על רפורמה שתעביר יותר סמכויות מהמדינה אל הערים. פורום ה-15, המייצג את עיריותיהם של 40 אחוז מתושבי המדינה (כ-3 מיליון תושבים), הוא הגוף המרכזי הפועל לרפורמה ביחסי המדינה והערים העצמאיות. הערים החברות בפורום ה-15 מהוות מרכזים מטרופוליניים המעניקים שירותים לכ-80 אחוז מתושבי ישראל, ולמרבית העסקים והחברות במשק.

מטרת הרפורמה היא לבזר סמכויות לערים העצמאיות, להסיר חסמים ביורוקרטיים, ולאפשר לעיריות לתת שירות טוב יותר לתושבים ולמבקרים בתחומן, וכן לעודד את צמיחתו והתפתחותו של המשק כולו. בין היתר אמורה הרפורמה להעניק לעיריות סמכות לבצע שינויים בגבייה ובתקצוב, לשפר את פעילותם של התאגידים העירוניים, לתת לעיריות משקל גדול יותר בתכנון העקרונות האורבניים בתחומן, לקצר תהליכי חקיקת העזר של העיריות, לקדם מיזמים חדשניים בתחומי התחבורה, התשתיות ואיכות הסביבה ועוד.

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים | איך יראה העולם ב-2050? הרבה יותר עירוני | הערים התחרותיות בעולם | האם עיר יכולה לשנות דימוי של מדינה? | המיצוב מחדש של ערי התעשייה הבריטיות


הלסינקי דוחה את ההצעה לבניית מוזיאון גוגנהיים בעיר

נמל הלסינקי, אתר מוזיאון גוגנהיים לפי התכנית

נמל הלסינקי, אתר מוזיאון גוגנהיים לפי התכנית

ריצ'רד ארמסטרונג, מנכ"ל גוגנהיים פאונדיישן, אמר לראש עיריית הלסינקי, כי הוא אינו מוותר על הרעיון של הקמת מוזיאון גוגנהיים בעיר, למרות שההצעה נדחתה על ידי מועצת העיר. השבוע הצביעה מועצת העיר נגד התכנית לבנות מוזיאון של רשת גוגנהיים בבירת פינלנד, על אף התמיכה של ראש העיר בתכנית.

בהצבעה במועצת העיר, המונה 15 חברים, הצביעו 8 נגד ו-7 בעד ההצעה. ההתנגדות נסובה סביב העלויות הצפויות, שאמורות להיות מגויסות מכספי משלמי המיסים ולהגיע עד 100 מיליון אירו, וכי היא יקרה מדי עבור הלסינקי.

ראש העיר הביא את אכזבתו מהתוצאה, בעיקר משום הרווח התרבותי והכלכלי שיכול היה המוזיאון להביא לעיר. לאחר ההצבעה התקבלו בגוגנהיים פאונדיישן הצעות מערים אחרות בעולם, שביקשו להקים בתחומן את המוזיאון, אולם המנכ"ל אמר כי אינו מעוניין להעביר את התכנית לברגן, אוסלו או קופנהגן. הוא הביע תקווה כי לאחר הבחירות הצפויות בעיר השנה יהיה מקום לדון בתכנית שוב. לגוגנהיים מוזיאונים בניו יורק, בילבאו (ספרד), ונציה, ברלין ואבו דאבי. הלסינקי נבחרה על פני טאיפה (טייוואן) וריו דה ז'ניירו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הלסינקי- בירת העיצוב העולמית 2012 ועיר ירוקה במיוחד | העיר הירוקה ביותר – אירופה | מוזיאון הבאוהאוס החדש | מיתוג מוזיאון העיצוב מוסקבה