הועידה למינוף ערים: עדכונים והרשמה ללא עלות

הועידה השנתית למינוף ערים, שתתקיים בבנייני האומה בירושלים ב-26 בנובמבר, תעסוק במינוף ערים, יוצגו תהליכים עירוניים מוצלחים בערים שונות, תוך התייחסות לדרכי ההתמודדות- השגת מימון, יצירת בידול עירוני ותדמית חיובית למינוף עסקי, כלכלי וחברתי. עם התקרבות מועד הועידה, להן לוח הזמנים והתכנים המעודכנים:

את הכנס יפתח ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ואחריו ראשי ערים יציגו את ההתפתחויות האחרונות בעריהם: ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', ראש עיריית בני ברק, הרב יעקב אשר, וראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, וראש עירית ראש העין, משה סיני.

בהמשך תתקיים המליאה "מיתוג עיר- שינוי אסטרטגי או קוסמטי" שתעסוק בגורמים המרכזיים להצלחה וכישלון במיתוג עיר. את המליאה ינחה איל צאום וישתתפו בה חנה הרצמן, מנכ"לית עיריית חולון, הילה אורן, מנכ"לית עיר עולם תל אביב, ד"ר אלי אברהם, ראש התכנית ליחסי ציבור באוניברסיטת חיפה, צחי אלפסי, מנכ"ל אלפסי קונטקט ורן וולף, מתכנן אורבני.

נושאים נוספים בוועידה: מגה פרויקטים – ראשי ערים מול יזמי נדל"ן, תחבורה וטכנולוגיה, שימוש בתקשורת לטובת הפרויקטים העירוניים- כיצד להפוך את התקשורת לשותפה במהלך עירוני ומה השפעתה על תדמית העיר. והרצאה שלי בנושא עליית הערים כמנועי הצמיחה הכלכליים והתחרות ביניהן על משאבים ויוקרה- איל צאום.

בהמשך היום יערכו 2 מושבים: מושב כלכלי שיעסוק ביצירה והשבחה של מקורות הכנסה עירוניים, ומושב ערים חכמות- כיצד לרתום טכנולוגיות מידע לשיפור איכות החיים בעיר בו ישתתפו נציגים מחברות הטכנולוגיה המובילות העוסקות בתחום: IBM, אריקסון, מיירוסופט ומוטורולה.

אורח הכבוד בוועידה יהיה גורו המיתוג הבינלאומי וולף אולינס, שלראשונה מבקר בישראל, וידבר על מיתוג ערים והדרכים למדידת ההצלחה. את הועידה תחתום פרזנטציה של נציג עיריית לימסול, שיסקור את תהליך המיתוג של העיר לימסול בקפריסין.

להרשמה לועידה ללא עלות

מאמרים קשורים: מיתוג ערים- למה כל כך הרבה פרויקטים נכשלים? | עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים? | איך יראו הערים בשנת 2050? | מיתוג לימסול | מגמות במיתוג ערים בישראל

מודעות פרסומת

מיתוג איזמיר, טורקיה

איזמיר היא מטרופולין היסטורי בקצה המערבי של אנטליה, והעיר השלישית בגודלה, מבחינת אוכלוסייה בטורקיה, עם כמעט 4 מיליון תושבים. האמונה הרווחת היא כי הומרוס חי וכתב בעיר את "האודיסאה". העיר היתה אחת מערי הסחר המרכזיות במזרח התיכון לאורך רוב ההיסטוריה שלה, אבל בעשורים האחרונים, איסטנבול צמחה להיות המרכז הפיננסי, חברתי ותרבותי של טורקיה, תוך שהיא מושכת אליה את השכבה היצירתית של תושבי איזמיר. כמענה, סוכנות הפיתוח של איזמיר פיתחה בשנת 2010 אסטרטגיית שיווק שכללה את תהליך מיתוג העיר הראשון בטורקיה, שכלה יצירת שפה שיווקית לעיר, שפותחה על ידי I Mean It Creative.

הלוגו מבוסס על קישוט הנאזאר, בצורת עין, שמשמש באופן מסורתי כקמע נגד עין הרע. נאזאר, הידוע גם כ"עין של הרוע", הוא קמע פופולרי נפוץ מיוון ועד אפגניסטן. עם זאת, הקמע מזוהה בעיקר עם שני כפרים באיזמיר. בקמע ניתן להשתמש בכל מקום, מתליון לבגד תינוק ועד להטמנתו ביסודות בניינים. הטורקים מאמינים שהקמע מגן עליך, על ביתך, עסקיך ואהוביך.

הלוגו של איזמיר כולל שכבות שונות של משמעות, אומר אמרה יוסל, מחברת המיתוג. ערכי המותג שהוצגו בתכנית האסטרטגית של העיר תורגמו לצורות וצבעים. הכחול הכהה מסמל את הים התיכון והקשר לתרבות הים תיכון. התכלת מסמל אוויר ושמחת חיים, שתושבי איזמיר ידועים בהם. לבן, כמו השלג, מסמל שלמות, אחדות וחיים הרמוניים. ולבסוף, הצהוב מסמל את השמש, האנרגיה האינסופית והנחישות של איזמיר להיות בחזית.

מיתוג איזמיר החל לאחר גיבוש קונסורטיום שכלל את חברת המיתוג וולף אולינס, חברות פרסום וייעוץ שזכו יחד במכרז ל"תכנית אסטרטגית למיתוג איזמיר", ויצאו למחקר בעיר וסביב העולם במטרה לקבל ניתוח מעמיק לגבי העיר. המחקר כלל מובילי דעת קהל, תיירים, משקיעים, תושבים ותושבי חוץ, ובחן את האופן בו העיר נתפשת, כדי לקדמה בתוך טורקיה וברחבי העולם. הקבוצה גם השיקה אתר כדי להגיע ליותר בעלי עניין, במטרה לאסוף אינפורמציה גם מאנשים שביקרו בעיר וגם מכאלה שמעולם לא היו בה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: נבחר הלוגו לאולימפיאדת איסטנבול 2020 | טורקיה – אחת ממותגי העתיד של מדד מותגי המדינות | איסטנבול מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020 | התחדשות עירונית באיסטנבול | נבחר סימן חדש ללירה הטורקית


הועידה השנתית הראשונה למינוף ומיתוג ערים בישראל

ההתפתחות העצומה והמקום המרכזי והמוביל שערים תופסות בעולם בתחומי הכלכלה, התרבות והחברה לא פוסחת על ישראל, ואחד הביטויים הברורים של עליית חשיבות הערים היא הכנסים השונים המוקדשים לנושאים עירוניים. היום (23.10) מסתיים כנס החדשנות בערים של עיריית תל אביב, שהתמקד בקידום טכנולוגיות וחדשנות לטובת שיפור הערים. ב-1 נובמבר תתקיים הועידה השנתית ה-3 של השלטון המקומי, תחת הכותרת "פיתוח במרחב העירוני", וב-26 בנובמבר תתקיים לראשונה הועידה השנתית למינוף ערים.

הועידה השנתית למינוף ערים, שתתקיים בבנייני האומה בירושלים, תעסוק  במינוף ערים, יוצגו תהליכים עירוניים מוצלחים בערים שונות, תוך התייחסות לדרכי ההתמודדות- השגת מימון, יצירת בידול עירוני ותדמית חיובית למינוף עסקי, כלכלי וחברתי. במליאה זו ישתתפו ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ראש עיריית בני ברק, הרב יעקב אשר, וראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי.

מליאה נוספת תעסוק בגורמים המרכזיים להצלחה וכישלון במיתוג עיר, בהשתתפות חנה הרצמן, מנכ"לית עיריית חולון, הילה אורן, מנכ"לית עיר עולם תל אביב, ד"ר אלי אברהם, ראש התכנית ליחסי ציבור באוניברסיטת חיפה, אילן שיר ורן וולף.

הרצאות נוספות בוועידה: שימוש בתקשורת לטובת הפרויקטים העירוניים, פילנטרופיה וגיוס משאבים, השתתפות בתחרויות בינלאומיות כאמצעי להעצמת תדמית העיר- רות וסרמן לנדה, מנהלת קשרי החוץ המרכז לשלטון מקומי. כיצד להפוך את התקשורת לשותפה במהלך עירוני ומה השפעתה על תדמית העיר – מני אברהם, מנכ"ל יפעת מידע תקשורתי. והרצאה שלי בנושא עליית הערים כמנועי הצמיחה הכלכליים והתחרות ביניהן על משאבים ויוקרה- איל צאום.

אורח הכבוד בוועידה יהיה גורו המיתוג הבינלאומי וולף אולינס, שלראשונה מבקר בישראל, וידבר על מיתוג ערים והדרכים למדידת ההצלחה. חברת המיתוג וולף אולינס, ביצעה כמה מתהליכי המיתוג הבולטים בעולם בשנים האחרונות כמו המיתוג של אולימפיאדת לונדון 2012, אולימפיאדת אתונה 2004, המיתוג לנסיכות ליכטנשטיין, מיתוג ניו יורק ועוד שורה ארוכה של מיתוג תאגידים וחברות מסחריות.

בהמשך היום יערכו 3 מושבים: מושב כלכלי שיעסוק ביצירה והשבחה של מקורות הכנסה עירוניים, מושב ערים חכמות- כיצד לרתום טכנולוגיות מידע לשיפור איכות החיים בעיר ומושב תרבות שיעסוק בתרבות כמרכיב אסטרטגי ליצירת זהות ייחודית לעיר ולפיתוח כלכלי.

לתשומת ליבכם – ההשתתפות בוועידה לעוקבי הבלוג הינה בהנחה ובעלות של 180 ₪ (במקום 250 ₪). המעוניינים להירשם לוועידה וליהנות מההנחה מוזמנים לשלוח אלי בקשת הרשמה – ayal.zaum@gmail.com

מאמרים קשורים: יו"ר ומנכ"ל חברת וולף אולינס מדברים על האסטרטגיה שמאחורי מיתוג אולימפיאדת לונדון | מגמות במיתוג ערים בישראל | חולון מפרסמת את המותג החדש | ביקורת מיתוג – באר שבע בירת ההזדמנויות | "עיר עולם"- מה זה? והאם תל אביב היא עיר עולם?


יו"ר ומנכ"ל חברת וולף אולינס מספרים על האסטרטגיה שמאחורי מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012

אפשר לומר הרבה דברים, והרבה אנשים אומרים הרבה דברים, על מיתוג המשחקים האולימפיים בלונדון 2012, אבל דבר אחד בטוח- המיתוג הזה עורר הרבה מאד הדים, והוא זכיר במיוחד. עבור חברת המיתוג וולף אולינס מיתוג משחקים אולימפיים אינו דבר חדש, החברה פיתחה גם את המיתוג עבור אולימפיאדת אתונה 2004. ב-2006, החברה זכתה במכרז למיתוג אולימפיאדת לונדון עם הצעה שמתמקדת ב"כוח להמונים" (power-to-the-people), והמתרכזת בצדדים החברתיים והתרבותיים של המשחקים בניסיון להרחיב את יכולת האירוע להגיע לציבור ולמשוך אותו. כשהלוגו המפורסם נחשף לפני כמעט 6 שנים, הוא עורר סערה וביקורת רבה (כולל דיון בערוצי הספורט בישראל – איל צאום מתראיין בערוץ הספורט ב-2007 על מיתוג אולימפיאדת לונדון).

מדוע התעוררה סערה כה גדולה סביב הלוגו? יו"ר החברה, בריאן בויילן, והמנכ"ל, לי וורוקי, מדבר על אימוץ הדיסוננס האינהרנטי של העיר המארחת, והאסטרטגיה שמאחורי המיתוג:

שאלה: במונחים של מיתוג, הרעיון של אימוץ גישה חברתית יותר הייתה של ראיית הנולד ב-2006.

בריאן בויילן: "כשהמשחקים האולימפיים המודרניים נוסדו בשנת 1896, הם היו מבוססים סביב רעיון גדול יותר מספורט- עד שנת 1948 הם כללו מדליות עבור פעילויות תרבותיות, אפילו שירה. המשחקים האלה היו הלכו להיות הרבה יותר מערבים, קיימים בכל מקום ועבור כולם. על בסיס זה עבדנו עם הוועדה המארגנת של המשחקים לעודד השתתפות ברמה שטרם נראתה. היינו ממצבים אותם 'מחוץ לפודיום, אל הרחוב'. זה היה הבסיס של המותג".

המנכ"ל, לי וורוקי: "השנה הייתה 2006: פייסבוק היה בשטח כבר שנה, יו טיוב הלך והתפשט, תוכן מבוסס משתמשים היה בעלייה. ניתן היה כבר לראות את ההתפרצות של האנשים הלוקחים את העניינים לידיים שלהם, והאנרגיה שאנשים יכולים להזרים לדברים אלה. התחושה של אנרגיה הייתה באמת בלב הסמל.עצמו."

שאלה: איך הזהות של לונדון השתלבה בקונספט למותג?

בריאן בויילן: "לונדון לא הייתה זקוקה שישימו אותה על המפה עם תצוגה אייקונית. לא הייתה לנו כוונה להראות את גשר לונדון, הטאוור של לונדון, בית הפרלמנט עם פסים של צבע מעליהם."

לי וורוקי: "לונדון היא יותר מתמיד, עיר בינלאומית, רב תרבותית, יצירתית, מודרנית, אנרגטית ולכן גם מלאה בדיסוננס. רצינו להראות משהו שאתה יכול להתקל בו ברחוב, להשתמש בשפה הזאת, בניגוד למה שנחשה 'רשמי'."

שאלה: איך פיתחתם את העיצוב?

בריאן בויילן: "הסמל עצמו הגיע מגריד של אנרגיה ששרטטנו, של קווים שנעו, ושהכילו מלבן, שעצרנו ברגע מסויים. בזה השתמשנו בכל דרך רנדומלית כדי לייצר תבנית, כך שהרעיון של צורה חופשית נמצאת בבסיס המותג. הפונט (גופן) גם כן מתקשר לזה. אף פעם לא הצענו משהו שהוא אנכי או אופקי, זה תמיד היה נטוי מעט לצד כלשהו, כדי שאנשים יסתכלו על זה ויחשבו פעמיים. השתמשנו במונח "מרשם אנרכי", זה לא שרצינו סתם לשרטט משהו דוקרני".

שאלה: דיסוננס ואנרכיה לא נראים מתאימים במונחים של מיתוג האולימפיאדה, שאמורה לעודד תחושה עולמית של אחדות

לי וורוקי: "בדיסוננס אין הכוונה למחלוקת. הכוונה היא היכולת להיות מעט מחוץ למרכז ועדיין להיות "קול", ולמעשה הכוונה היא שאתה "קול" בגלל שאתה לא ממש במרכז. זה מה שעושה את לונדון למקום כל כך מרתק."

בריאן בויילן: "לונדון אינה הומוגנית. קח לדוגמה את ה"שארד". יש אנשים השואלים, "מה זה לעזאזל? למה נתנו לזה לקום?" אחרים אוהבים את מה שזה אומר על לונדון, משום שזה כנראה אחד הבניינים המתקדמים בעולם. כך שהרבה מזה קשור להרגשה. כמו רבים אחרים, אני במקור לא מלונדון. אתה יכול להיות חלק ממקום וגם לצפות בו באותו זמן."

שאלה: איך הגבתם לביקורת על הלוגו?

בריאן בויילן: "קודם כל, כשאתה עושה משהו כזה אתה מצפה לתגובות מאד מעורבות. הייתה הרבה בירוקת בתקשורת, אבל הייתה גם תקשורת תומכת. בשבוע שעבר הסתכלתי על העיתונות מהיום שבו הלוגו פורסם לראשונה, כשהייתה המון ביקורת, ומאמר מערכת אמר שבשנת 2012 אנחנו כנראה נסתכל אחורה ונחשוב על מה הייתה כל המהומה. ואני חושב שהיום זה מה שאנשים חשים."

לי וורוקי: "באופן מעניין, הביקורת נגעה בעיקר לחוקים ששברנו, השאלה היחידה היא האם היה צורך לשבור חוקים אלה. הביקורת כללה: זה יותר מדי דיסוננסי. זה לא משקף את המקומות המפורסמים של לונדון. זה אורבני מדי, צעיר מדי. אלה בדיוק הדברים שרצינו שהלוגו ישדר – הדיסוננס היה מכוון, את האתרים בלונדון כולם מכירים כבר."

הביביסי יצא לשאול את המבקרים באולימפיאדה מה הם חושבים על הלוגו (וידאו):

מאמרים קשורים: לונדון 2012 – המותג | מי עיצב את סמל המשחקים האולימפיים? וכמה שווה המותג היום? | רשתות חברתיות ושיווק- אולימפיאדת לונדון 2012 | המירוץ לאירוח האולימפיאדה ב-2020- נותרו 3 ערים | עיצוב הכרטיסים והמדליות לאולימפיאדה


נסיכות ליכטנשטיין בחרה את המיתוג החדש

בינואר השנה נפתחה תחרות למיתוג מחדש לנסיכות ליכטנשטיין, שיתבסס על צבעי הדגל: אדום, כחול וזהב, ושישקף ערכים כגון עצמאות, בטחון והגדרה עצמית.

העיצוב הזוכה נוצר ע"י מעצב אזרח ליכטנשטיין המתגורר בלונדון בשם מארק ויימן. בבחירת הלוגו השתתפו תושבי הנסיכות מעל גיל 14, והמעצב הזוכה גבר על חברות ייעוץ ועיצוב מספרד, גרמניה ושוויץ עם 43.8% מהקולות. המיתוג החדש יהיה בשימוש החל מה-1 במאי ויחליף את המיתוג הקודם שבוצע ע"י וולף אולינס.

מאמרים קשורים: תחרות למיתוג מחדש לנסיכות ליכטנשטיין | מיתוג העיר שעוד לא קיימת, אוסטריה | התווית השווייצרית שממריצה עיריות לשפר מדיניות אנרגיה | תוצרת גרמניה בעידן הגלובליזציה


התחרות למיתוג מחדש לנסיכות ליכטנשטיין

דגל ליכטנשטיין

דגל ליכטנשטיין

30,000 תושבי ליכטנשטיין מתבקשים לבחור את המיתוג החדש לנסיכות הזעירה. חברות מיתוג מרחבי אירופה לקחו חלק בתחרות ליצירת הסמל החדש. 25,000  אירו יוענקו לזוכה בתחרות.

ליכטנשטיין היא מדינה קטנטנה בין שוויץ לאוסטריה, שעיקר כלכלתה מבוססת על בנקאות ומשמשת מקלט מס. המדינה היא קטנה הזו היא גם אחת העשירות ביותר בעולם במונחים של GDP. בשנת 2000 כשה-OECD הכניס את המדינה לרשימה השחורה של מקומות המשמשים להלבנת כספים, נפגע הדימוי של המדינה קשות. וולף אולינס נקרא למתג את המדינה ולשפר את תדמיתה ב-2004. המיתוג אז התבסס על הצבע הסגול, שהוסבר ע"י אולינס כייחודי ונבדל. כעת מבקשים בליכטנשטיין לחזור לצבעי הדגל- אדום וכחול.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: דירוג המדינות העשירות בעולם וולף אולינס מדבר על מיתוג מדינות | תחרות מיתוג המדינה הטוב ביותר