לא סתם עומדים: בניינים שמנקים אוויר, אוספים ומטהרים מים ומייצרים אנרגיה

בניינים מסוגלים להרבה יותר מרק לאכסן דיירים לסוגיהם. הם יכולים לאסוף ולאגור מים ל-100 ימי בצורת, כמו בניין המשרדים הירוק בעולם, בסיאטל, או להכיל תחנת כוח מונעת רוח, כמו גורד השחקים בג'קרטה, ואפילו לנקות את האוויר, כמו בניין בית החולים במקסיקו סיטיאחד המבנים החדשים הנכנסים תחת קטגוריה זו נמצא במילאנו, והוקם במסגרת אקספו 2015. הוא מתוכנן לאכלס את התערוכה הבינלאומית להזנת העולם מול המשאבים המתדלדלים, צפוי לקבל 20 מיליון מבקרים, ובו בזמן גם להדגים בעצמו איך עושים זאת.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

300 הערים הצומחות והמתכווצות ביותר בעולם, כולל 2! ערים ישראליות בדירוג

הערים הצומחות והמתכווצותאם רוצים להבין למה כלכלנים מתכוונים כשהם מדברים על עולם "בשתי מהירויות", צריך פשוט להסתכל על הנתונים שמפרסם Brookings Global MetroMonitor, המדרג את 300 הערים הגדולות בעולם במונחים של תמ"ג וצמיחת תעסוקה. 300 עירם אלו אחראיות ל-48% מהתוצר העולמי, והן מאכלסות רק 19% מאוכלוסיית העולם.

50 הערים הצומחות במהירות הגבוהה ביותר, לפי תוצר לנפש, הן למעשה כולן בעולם המתפתח ובעיקר אסייה. ה-18 המובילות הן ערים סיניות, ובהן ווהאן, צ'ונגוינג, שיניאנג, צ'נגשה, צ'אנגצ'ואן, ננינג, הפאי, שיאן וצ'נגדו, והשאר הן בסין, אינדונזיה (ג'קרטה), הודו (צ'ננאי) ואוסטרליה (פרת').

הערים הצומחות ביותר בעולם

הערים הצומחות ביותר בעולם

בין הערים המתכווצות במהירות הרבה ביותר בעולם, 42 מתוך ה-50 נמצאות באירופה, בעיקר באיטליה, יוון ופורטוגל, ובהן אתונה, ליסבון, ורונה, פורטו, בולוניה, טורינו, פירנצה ומילנו. האחרות הן דובאי, אדלייד (אוסטרליה) ואלבקרקי.

הערים המתכווצות ביותר בעולם

הערים המתכווצות ביותר בעולם

עם הכניסה לשנה החדשה, הן הערים הצומחות והן המתכווצות נמצאות במדינות עם סימני שאלה גדולים. המעבר של סין מכלכלת השקעות לכלכלת צריכה מעוררת דאגות לא מעטות לגבי צמיחת האזור והפריחה בצריכת מוצרים שתומכת בכלכלות כמו אוסטרליה ופרו. בו בזמן, אירופה הצליחה למנוע שקיעה על ידי ניהול מיתון מבוקר. אין ציפיות שאירופה תצמח ב-2013, ובנתיים הצמיחה של הודו חזרה לרמות הנמוכות של 2007.

לגבי ישראל: תל אביב מדורגת במקום ה-188, והדוח מציין כי העיר התאוששה ממיתון, ועלתה בשנת 2011/2 למקום ה-188, אחר שבשנים 2007-2011 הייתה במקום ה-299. תל אביב היא אי של צמיחה בישראל, על פי הדוח, והביצועים שלה טובים משל המדינה הן במונחים של תעסוקה והן של תוצר לנפש. אוכלוסיית תל אביב על פי דוח זה מונה 3.4 מיליון תושבים שהתוצר לנפש שלהם עומד על 37,767$.

תל אביב

תל אביב

העיר הישראלית השנייה המוזכרת בדוח היא חיפה, שזוכה להופעה בדוחות כלכליים בינלאומיים, ונכנסת למגרש הבינלאומי של הגדולים. חיפה ממוקמת בדירוג במקום 243, עלייה מהמקום 295 בשנים 2007-2011, ויש להניח כי פתיחת מרכז הפיתוח של חברת אפל בעיר תרמה לכך. גם חיפה מוזכרת כעיר שהתאוששה ממיתון אולם היא מפגרת אחרי מדינת ישראל הן במונחים של תעסוקה והן של צמיחת התוצר לנפש. חיפה על פי הדוח היא עיר בת 1.08 מיליון תושבים, והתוצר לנפש בעיר עומד על 31,160$.

חיפה

חיפה

להלן נתוני 10 הערים המדורגות במקומות 1-10 בדוח:

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים. דוח מקנזי | איזו עיר מציעה את ההזדמנויות הטובות ביותר לעסקים? | הערים הטובות בעולם | 13 ערי הענק של סין | מאיפה יבוא הגל הבא של הצמיחה העירונית?


ישראל תפתח קונסוליה בצ׳נגדו, סין עד תחילת 2013

שר החוץ וסגן ראש הממשלה אביגדור ליברמן, המבקר בסין, נפגש בצ׳נגדו עם מושל סצ׳ואן, ג׳ופנג ג׳יאנג (JUFENG JIANGׂ). בפגישה הודיע השר ליברמן על כך שבכוונת ישראל לפתוח קונסוליה בצ׳נגדו עד תחילת השנה הבאה (2013). זו תהיה הנציגות הרביעית של משרד החוץ בסין בנוסף לשגרירות בבייג׳ין ולקונסוליות בשנגחאי וגואנגז׳ו ובכך תהיה סין למדינה בה יהיו מספר הנציגויות הגדול ביותר אחרי ארה״ב.

השר ליברמן אמר למושל ג׳יאנג כי זהו ביקור ראשון של שר חוץ ישראלי בס׳צואן והוא בחר לבוא לצ'נגדו בשל חשיבותה ומרכזיותה בסין, תפקידה החשוב בהמשך צמיחתה של סין כולה והיותה השער למערב סין. על פי המגזין ״פורבס״ צ׳נגדו היא העיר הצפויה לצמוח בעשור הקרוב במהירות הגדולה ביותר בעולם והיא עיר מרכזית באסטרטגיית הפיתוח של סין.

על פי מחקר מקנזי לבחינת כוחן הכלכלי של ערים, אזורים עירוניים מרכזיים במדינות המתפתחות הם ענקים כלכליים. 380 הערים באזורים המתפתחים הכלולות ברשימת ה- 600 לפי ה-GDP אחראיות ל-50% מה-GDP העולמי ב-2007. ב-15 השנים הבאות הפנים של קבוצת 600 הערים המובילות תשתנה, בעוד מרכז הכובד של העולם העירוני ינוע דרומה, ואף יותר מזרחה. אחת מכל 3 ערים בעולם המפותח לא תיכלל יותר ברשימת ה-600, ואחת מכל 20 ערים בכלכלות העולות עשויה לראות את הדירוג שלה צונח מראש הרשימה של ה-600. עד 2025, מצפים ל-136 ערים חדשות ברשימת ה-600, כולן מהעולם המתפתח, 100 מתוכן מסין. זה כולל את הערים חרבין, שאנטו וגויאנג. אבל סין היא לא הכלכלה היחידה שתתרום לשינוי במוף העולם העירוני. הודו תוסיף 13 ערים חדשות לרשימה, ביניהן הידראבאט וסוראט. מאמריקה הלטינית יתווספו 8 ערים, ביניהן קונקון ובראנקילה.

מדינות וחברות צריכות עתה לשאול את עצמן אילו ערים ואיפה, יציעו את ההבטחה הגדולה ביותר לשגשוג עבור עסקיהן, ואיך הן יכולות למצב את עצמן בצורה הטובה ביותר כדי ללכוד הזדמנויות אלו. עבור קובעי מדיניות, הבנת השינוי במרכז הכובד של נוף העולם העירוני הוא חשוב באותה מידה. מאמצים דיפלומטיים כתמיכה לעסקים צריכים להתפתח ולשקף את השינויים בעולם העירוני. כדי ששגרירויות, קונסוליות ונספחים כלכליים יוכלו לתמוך בעסקים ממדינותיהם הוא יאלצו לנוע מהרישות של שגרירויות הפרוסות באופן שהעולם היה מעוצב במאה ה-20 ולזהות אילו ערים יעצבו את המאה ה-21. לדוגמה, העיר ווהאן בסין צפויה לייצר GDP גבוה פי 10 מהעיר אוקלנד (בירת ניו זילנד), אבל רוב המדינות מחזיקות בשגרירות באוקלנד ואף לא נציגות אחת בווהאן.

מאמרים קשורים: הכוח הכלכלי של הערים בעתיד. מחקר מקנזי, דירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים


מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025. מחקר מקינזי

כיום: 1.5 מיליארד איש חיים ב-600 ערים, 22% מאוכלוסיית העולם. 30 טריליון דולר GDP ב-2007 – יותר ממחצית ה-GDP העולמי. 485 מיליון בתי אב בעלי הכנסה ממוצעת של יותר מ- 20,000$. 100 הערים המובילות מייצרות 21 טריליון דולר GDP ב-2007, יותר מ-38% עולמי.

ובעתיד: 2 מיליארד איש יגורו באותן 600 ערים ב-2025, רבע מאוכלוסיית העולם. 64 טריליון דולר ב-GDP ב-2025, כמעט 60% מה-GDP העולמי. 735 מיליון בתי אב בעלי הכנסה ממוצעת של יותר מ-32,000$.

אנו חיים בעולם עירוני. חצי מאוכלוסיית העולם כבר גרה בערים, המייצרות יותר מ-80% מה-GDP העולמי. אבל הסיפור של כלכלת הערים הוא אפילו יותר מרוכז. רק 600 מרכזים עירוניים, עם חמישית מאוכלוסיית העולם, מייצרות 60% מה-GDP העולמי. ב-2025 עדיין צופים ש-600 ערים תהינה אחראיות לאותם 60% ב-GDP, אבל הערים תהינה שונות. הנוף האורבני העולמי נראה יציב, אולם מרכז הכובד שלו נע בהחלטיות, ומהר. חברות המנסות לזהות את ההזדמנויות המבטיחות ביותר להשקעה צריכות להיות מסוגלות למפות את השינוי ולזהות את הערים בהן עסקיהן ישגשגו.

כיום, אזורים עירוניים מרכזיים באזורים המתפתחים הם ענקים כלכליים. 380 הערים באזורים המתפתחים הכלולות ברשימת ה- 600 לפי ה-GDP אחראיות ל-50% מה-GDP העולמי ב-2007. ב-15 השנים הבאות הפנים של קבוצת 600 הערים המובילות תשתנה, בעוד מרכז הכובד של העולם העירוני ינוע דרומה, ואף יותר מזרחה. אחת מכל 3 ערים בעולם המפותח לא תיכלל יותר ברשימת ה-600, ואחת מכל 20 ערים בכלכלות העולות עשויה לראות את הדירוג שלה צונח מראש הרשימה של ה-600. עד 2025, מצפים ל-136 ערים חדשות ברשימת ה-600, כולן מהעולם המתפתח, 100 מתוכן מסין. זה כולל את הערים חרבין, שאנטו וגויאנג. אבל סין היא לא הכלכלה היחידה שתתרום לשינוי במוף העולם העירוני. הודו תוסיף 13 ערים חדשות לרשימה, ביניהן הידראבאט וסוראט. מאמריקה הלטינית יתווספו 8 ערים, ביניהן קונקון ובראנקילה.

הטופ 100 של הערים מדורגות על פי התרומה שלהן ל-GDP הגלובלי ב-15 השנים הבאות, והן יתרמו כ-35% מהגידול העולמי ב-GDP. והטופ 600 ייצרו 60% מה- GDP הגלובלי בתקופה זו. החשיבות של ה-600 מתבטאת בעובדה ש-400 הערים הבאות אחריהן יתרמו רק 6% נוספים ל-GDP העולמי, מעבר לתרומת ה-600 המובילות. מהירות הצמיחה, יותר מהגידול באוכלוסייה, מניעה את הצמיחה הכלכלית של אזורים עירוניים אלה.

החיפוש אחר הצמיחה נותן רשימת ערים שונה באופן דרמטי. קבוצה זו כוללת 230 ערים שכלל לא נכללות כיום ברשימת ה-600, כולן בכלכלות המתעוררות, ובעולות אוכלוסייה של בין 150,000 למיליון תושבים, אלו הערים המכונות "בעלות משקל בינוני". זה כולל הרבה ערים לא מוכרות יחסית כמו אחמדאבאד, הואמבו, פושון, מדאן ו-ויניה דל מאר. צופים כי 216 ערים סיניות לבדן ברשימת ה-600 יתרמו כמעט 30% מהגידול ב-GDP העולמי בין 2007 ל-2025, בהשוואה ל-3% מערים בהודו, הנמצאות בשלב מוקדם הרבה יותר של עיור. אבל תהיה זו טעות לחשוב שהסיפור של הצמיחה הוא ייחודי לכלכלות המתעוררות – 98 ערים צפון אמריקאיות צומחות במהירות והן יתרמו 10% ל-GDP העולמי בתקופה זו.

חברות צריכות עתה לשאול את עצמן אילו ערים ואיפה, יציעו את ההבטחה הגדולה ביותר לשגשוג עבור עסקיהן, ואיך הן יכולות למצב את עצמן בצורה הטובה ביותר כדי ללכוד הזדמנויות אלו. עבור קובעי מדיניות, הבנת השינוי במרכז הכובד של נוף העולם העירוני הוא חשוב באותה מידה. מאמצים דיפלומטיים כתמיכה לעסקים צריכים להתפתח ולשקף את השינויים בעולם העירוני. כדי ששגרירויות, קונסוליות ונספחים כלכליים יוכלו לתמוך בעסקים ממדינותיהם הוא יאלצו לנוע מהרישות של שגרירויות הפרוסות באופן שהעולם היה מעוצב במאה ה-20 ולזהות אילו ערים יעצבו את המאה ה-21. לדוגמה, העיר ווהאן בסין צפויה לייצר GDP גבוה פי 10 מהעיר אוקלנד (בירת ניו זילנד), אבל רוב המדינות מחזיקות בשגרירות באוקלנד ואף לא נציגות אחת בווהאן.

McKinsey&Company

מאמרים קשורים: המדינות הטובות ביותר לעסקיםערים בעולם מחפשות פתרונותדירוג איכות החיים בערים


העיר הירוקה ביותר: חלק ג' – אסיה

הערים הירוקות ביותר- אסיה

הערים הירוקות ביותר- אסיה

העתיד של אסיה הוא בעריה. למרות שאסיה היא אחת היבשות הפחות אורבניות, מספר תושבי הערים באסיה גדל מ-32% משנת 1990 ל- 42% ב-2010. בחמש השנים האחרונות נוספו לערי אסיה 37 מיליון תושבים מדי שנה, יותר מ-100,000 ליום. באסיה יש כיום 7 מתוך 10 הערים הגדולות בעולם, וחוזים כי עד 2025 יהיו בסין בלבד 221 ערים שבהן יותר ממיליון תושבים (באירופה יש כיום 25 בלבד).

בנק אסיה לפיתוח אומר כי התנועה המתמדת מהכפר אל העיר באסיה היא ללא תקדים בהיסטוריה האנושית, ולהיקף השינוי יש השפעות עצומות על הסביבה. כדי להתמודד עם ההגירה הזו, בנק אסיה לפיתוח מעריך שכל יום, ברחבי היבשת, ערים צריכות לבנות 20,000 דירות, 250 ק"מ של כבישים, ואת התשתיות שיעבירו את התוספת של 6 מיליון ליטר מים. כל יום. האופן בו ממשלות יתמודדו עם האורבניזם יהיה גורלי לבריאות של מיליונים באזור זה ובעולם כולו.

אף כי כסף זה לא הכל כשמדובר באיכות סביבה, לערים עשירות יותר יש יכולת להשקיע יותר בתשתית, ויכולות להחזיק שירות ציבורי מנוסה ומקצועי שיוביל יוזמות סביבתיות. במדד הערים הירוקות באסיה זה בולט במיוחד – ערים עשירות יותר הן גם ירוקות יותר. סינגפור לדוגמה, היא המובילה במדד האסייתי בכל התחומים והיא גם אחת העשירות. היא יכולה להרשות לעצמה מערכת טיהור מים מתקדמת, מתקני הפיכת אשפה לאנרגיה והשקעות משמעותיות בתחבורה. יוקוהמה המדורגת מעל הממוצע בדירוג הכללי, וגם אחת העשירות ברשימה, הנהיגה סובסידיות לרכבים חשמליים, כמו גם השקעות אחרות.

כשערים הופכות יותר עשירות, במקביל להשקעה בתשתיות, ניתן היה לצפות שהתושבים יצרכו יותר משאבים והסביבה תסבול יותר, מפלטת גזי חממה לדוגמה, או צריכת מים מוגברת ויותר אשפה. המחקר גילה כי הצריכה אכן עולה עם עליית רמת החיים, אולם כשההכנסה מגיעה לנקודה מסוימת, סביב ה-20,000$ לאדם, ממוצע הצריכה יורד. תמונה דומה מתקבלת בנוגע לצריכת מים ופליטת פחמן.

כל זה מצביע כי הערים העשירות במדד לא צורכות משאבים ברמות גבוהות יותר. אולם נתון זה לא מקביל במדד של אמריקה הלטינית, ואף היה מובחן פחות במדד האירופאי. בטאייפיי לדוגמה הנהיגו תשלום עבור השלכת אשפה כדי לצמצמה, יוקוהמה הציבה ב-2003 יעד של צמצום כמות האשפה ב-30% תוך 10 שנים, אך הגיעה ליעד תוך 5. עד 2030 מתכוונת סיאול לקצץ את פליטת הפחמן ב-40%. באוסקה מתקיימות מדי שנה 150 סדנאות לחינוך נוער בנושא מים, ויש דוגמאות רבות נוספות.

תכניות כאלה לא בהכרח חייבות להמתין עד שהערים יתעשרו. דלהי לדוגמה היא אחת העניות מבין הערים במדד, ובכל זאת העיר משיגה דירוג ממוצע במדד הכללי. הערים במדד, אם כי שונות זו מזו בביצועים, נראות מחויבות לשיפור איכות הסביבה בערים. לרוב הערים יש מדיניות מפורטת לכל אספקט של קיימות.

A research project conducted by the Economist Intelligence Unit

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר- אמריקה הלטינית, העיר הירוקה ביותר – צפון אמריקה, וועידת האקלים בריו דה ז'ניירו, פרויקט למיתוג טוקיו, מיתוג עיר ראשון בסין, מיתוג ויאטנם