האם ראש עיריית ניו יורק לשעבר יהפוך את לאגוס לתפוח הגדול הבא?

c40

עומרי זיו

בתחילת פברואר תתקיים ועידת ה-C40 השנתית ביוהנסבורג, דרום אפריקה. ועידת ראשי הערים המנהיגות את ההתמודדות עם משבר האקלים, בה יתכנסו ראשי ערים ודרגים בכירים מ-63 ערים מובילות ברחבי העולם, תתכנס כדי לדון באתגרים שמציב משבר האקלים בפני ערים, ולחלוק ידע על פעולות ההתמודדות להפחתת פליטות גזי החממה. זאת תהיה הפעם הראשונה שה- C40 תתכנס באפריקה.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

בריסטול נבחרה לשמש הבירה הירוקה של אירופה 2015

תחרות "הבירה הירוקה של אירופה" מעניקה את התואר החשוב הזה מדי שנה לעיר שהשיגה את השיפור הרב ביותר, המחויבת ביותר לנושא, ושיכולה לשמש כדוגמה הטובה ביותר לערים אחרות בניהול סביבתי נכון יותר. העיר הראשונה שזכתה בתואר הייתה שטוקהולם ב-2010, אחריה המבורג ב-2011, ויטוריה גסטייז (ספרד) ב-2012, ננט (צרפת) ב-2013, וקופנהגן תהיה הבירה הירוקה ב2014. בריסטול, בריטניה נבחרה להיות הבירה הירוקה ב-2015 וגברה על בריסל, גלזגו ולובליאנה שגם כן עלו לשלב הגמר.

bristol-green-capitalבריסטול הרשימה את צוות השופטים עם התכניות להשקעה בתחבורה ואנרגיה. העיר הקציבה 500 מיליון אירו לשיפורי תחבורה עד 2015 ועוד 300 מיליון אירו להתייעלות אנרגטית עד 2020. רמות פליטת הפחמן בעיר צנחו משמעותית מאז 2005, למרות הצמיחה בכלכלה, ולעיר יש שאיפה להיות מרכז אירופאי לתעשיות שאינן פולטות פחמן עם יעד של יצירת 17,000 מקומות עבודה בתחומי הקריאייטיב, דיגטל והסקטורים שאינם פולטים פחמן עד 2030. בריסטול הציגה צמיחה של 4.7% בכלכלה ירוקה בשנת 2012.

לקרוא את ההמשך »


התכנית החדשה לפיתוח אילת: אנרגיה מתחדשת, תיירות ומסחר, ביולוגיה ימית, ואקדמיה

על פי דו"ח שהגיש לאחרונה מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה לראש הממשלה ולשרי האוצר והתמ"ת, לאזור הנגב יש פוטנציאל ממשי להפוך למעצמת קלינטק של המזרח התיכון. פרסום דו"ח ה-OECD לפיו הנגב יכול וצריך להפוך למרכז בינלאומי לתעשיית הקלינטק עורר עניין רב בנגב וראשי הרשויות התאחדו בקריאה להפוך את הדו"ח למסמך עבודה מחייב. על פי הדו"ח לנגב יש פוטנציאל ממשי להפוך למעצמת קלינטק על בסיס שורה של נתונים חיוביים במיוחד של תעשיית הקלינטק בנגב, שרשמה גידול כפול מבשאר אזורי הארץ ובה מבוצע שליש מהמחקר בתחום.

מהדו"ח, עולה כי למרות הנתונים החיוביים הרי שהדרך להגשמת החזון של הפיכת הנגב למוקד קלינטק עוד ארוכה, בשל שורה של כשלים בתחום כוח האדם והתעשייה באזור. בין השאר מצאו חוקרי ה-OECD כי הנגב סובל ממחסור בעובדים משכילים בתחום הקלינטק, כמו מהנדסים וחוקרים, בשל הקושי למשוך אותם לעבור לגור באזור.

בעבודת מחקר שערך משרד התמ"ת זוהו ארבעה עוגנים לקידום ופיתוח העיר אילת, בעלי יתרון יחסי ויכולת למימוש: אנרגיה מתחדשת, תיירות ומסחר, ביולוגיה ימית, ואקדמיה. עבודת המחקר בחנה את האמצעים הדרושים לצורך גיוון מקורות התעסוקה בעיר, לרבות איתור כשלים וחסמים. בין החסמים שזוהו- באילת קיימת הסתמכות קיצונית על ענף התיירות המחייב פיתוח ענפים נוספים  (למעלה מ-50% מהמועסקים עוסקים בתיירות), משק סגור ומרוחק, תחלופה גבוהה של עובדים, שיעור גבוה של מהגרים אפריקאים ופליטים, והיעדר כח אדם מקצועי.
בתחום האנרגיה המתחדשת מציע התמ"ת לבחון את המשמעויות להפיכת אילת ל"עיר ירוקה", באמצעות סיוע בקידום פרויקטי התייעלות אנרגטית בעסקים ובבתי מגורים, סיוע בהתקנת מתקנים פוטו וולטאיים ביתיים ומסחריים לצורך התפתחותה של תעשייה מקומית.  המשרד החליט לאמץ את כנס אילת איילות לאנרגיה מתחדשת והוא תומך בו ושותף מלא כבר מספר שנים. המשרד הוביל והוציא לפועל הקמת המרכז הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות בחבל איילות מה שיתרום משמעותית לפיתוח כלכלי וטכנולוגי באזור. לדברי השר שמחון יש לפעול למיתוג האזור כולו והעיר כעיר ירוקה המקדמת תחום האנרגיה המתחדשת לאור יתרונות האזור, מיתוג שישפיע על תפיסת העיר ועל האוכלוסייה הפוטנציאלית להגיע אליה. (העיר אילת סיימה לא מכבר תהליך מיתוג תחת הסיסמה אילת+. פירוט בהמשך)

ביולוגיה ימית ואקדמיה – תמיכה בתכנית לפיתוח כלכלי של תחום הביולוגיה הימית באילת וסביבתה ולבחון הקצאת המשאבים הנדרשים לפעילות התוכנית לצורך מימוש הפוטנציאל המדעי מחקרי, הכלכלי והתעסוקתי של תחום הביולוגיה הימית תוך ניצול יתרונותיו הייחודים של האזור.
השר שמחון הציע להקים ועדת היגוי, אשר תמליץ על  תכנית לפיתוח תחום הביולוגיה הימית. כן תבחן הקמת מאגד באילת, אשר יוכל לשמש כמטה פעילות ולהוות גוף מתאם ומנחה בתחום הביולוגיה הימית בתחומי התעשייה, ארגון ומינהל, הנגשת מידע, הכשרה מקצועית וחינוכית ועוד.
ההצעה מתבססת על הנתונים שעלו במחקר התמ"ת, על פיהם לאילת יתרונות בתחום המחקר הביולוגיה הימית, אשר אינם קיימים במשולב במיקום אחר בארץ: שונית אלמוגים טרופית- הופכת את מפרץ אילת לשטח מחקר ימי ייחודי בעולם, עומק המים – עקב השבר הסורי אפריקני, מגיעים המים במפרץ אילת לעומק רב במרחק קצר מן החוף. נתון זה מאפשר ביצוע מחקר באזור החוף ללא שימוש באמצעי תעבורה שונים, המייקרים את עלויות המחקר. בנוסף, רמת קרינת שמש גבוהה- באזור אילת (ובפרט באזור אילות שם קיימת רמת קרינה גבוהה), אשר מסייעת בפיתוחם של חומרי טבע שונים , ובדגש על תעשיית המיקרו אצות.
כמו כן, ריכוז גורמי אקדמיה, כח אדם מקצועי וגורמים מסחריים בתחום באילת וסביבתה – באילת ובסביבתה מספר מוקדי ידע בתחום מדעי הים (מחקריים ותעשייתיים), אשר אינם קיימים בריכוז שכזה באזורים אחרים בישראל. חלק ממוסדות אלו נחשבים למוסדות המובילים בתחומם בישראל.
השר שמחון אמר במהלך הישיבה כי "מטרתנו להביא לפיתוח תחומי הכלכלה, החברה, הסביבה והממשל, באמצעות הפיכתה של העיר אילת למרכז לאומי ובינלאומי לביולוגיה ימית, קידום מקצועי של ענף הביולוגיה הימית, הבאת מסה קריטית של אוכלוסייה אקדמית ומקצועית לאזור (הן כמבקרים והן כתושבי קבע), הרחבת הגיוון התעסוקתי באזור וחיזוק הכלכלה המקומית, הגדלת המעגל התעסוקתי המשני של התחום (נותני השירותים ותמיכה), חיזוק אקדמי והגדלת אוכלוסיית הסטודנטים באזור.

מיתוג אילת – העיר אילת סיימה תהליך מיתוג בשנת 2011 (שהתרכז בתחום התיירות) באמצעות משרד הפרסום אדלר, ובו התעורר הצורך להתמודד עם הבעיות הרבות בעיר, התחרות הגוברת מירדן ומצרים, חוסר הבידול בין היעדים השונים בתחום התיירות ועוד.

עם ההתפתחות העצומה של ענף התיירות בעולם, מוצאת את עצמה אילת בעמדת נחיתות, כשלמעשה המוצר התיירותי האילתי הוא דל ביותר. מזג אויר טוב ונוף יפה זה פשוט כבר לא מספיק כיום. התיירים מחפשים תרבות, פעילות ועניין – ובאילת, בוא נודה על האמת, אין יותר מדי מה לעשות. דבר זה הוביל את האסטרטגיה שפותחה בתהליך המיתוג שהובילה ללוגו אילת+. משמעות האסטרטגיה היא, למעשה, שמכיוון והיהצע באילת הוא דל ולא מספק, יש לצרף לאילת מוצרים תיירותיים מחוץ לעיר: אילת+ ירושלים, אילת + ים המלח, וכולי.

עוד עלה בתהליך המיתוג הצורך הדחוף להשקיע בתוכן תרבותי, פסטיבלים וכנסים בעיר, שאינם מספקים. ובמיוחד הצורך בטיפול בתשתיות העיר ושיפור רמת השירות בתחום התיירות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מגפת המיתוג של ערי הדרום ולמה זה יכשל | ביקורת מיתוג: באר שבע בירת ההזדמנויות | דברים מחוץ לארץ עבור אנשים מחוץ לארץ- התיירות בישראל | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | מגמות במיתוג ערים בישראל


פורסם מכרז למיתוג הוד השרון

הוד השרון נוסדה כמועצה מקומית בנובמבר 1964 עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: רמתיים, כפר הדר, רמת הדר ומגדיאל. במהלך הזמן התווספו להוד השרון גם אזורים נוספים, כגון נווה נאמן. בשנת 1990 הוכרזה המועצה המקומית הוד השרון כעיר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לדצמבר 2010 יש בהוד השרון 48,488 תושבים (ע"פ העירייה 52,000). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.8%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009 העיר מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 76.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 10,836 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

כעת מבקשת עיריית הוד השרון למתג את העיר ולשם כך פרסמה מכרז לשירותי תקשורת שיווקית פרסום והסברה, שזכה להיענות גבוהה של משרדי פרסום ומיתוג שנרשמו והגיעו למפגש המציעים שהתקיים ב- 18 לאפריל.

במפגש המציעים פירטה העירייה את כוונותיה ואת הדרישות המתבקשות המתמודדים במכרז הכולל את מיתוג העיר ושירותי פירסום שוטפים כגון עיצוב גרפי, הפקות דפוס, מסעות פרסום ורכישת מדיה. המשרד המתמודד צריך להוכיח ניסיון במיתוג או פרסום של לפחות 2 רשויות מקומיות ב-3 השנים האחרונות, וההתקשרות תהיה על בסיס ריטיינר קבוע לשנה עם אופציית הארכה.

במצגת שהועברה ע"י  מנכ"ל העירייה, רפי סער, הדוברת ומנהל המכרזים, הוצגה העיר כבעלת פיתוח מואץ, מובילה אזורית בבנייה ובעל עתודות קרקע גדולות ומנגד צפיפות נמוכה, בעלת רמה סוציואקונומית גבוהה (אשכול 9), ועיר צעירה, מובילה בחינוך המהווה את הנדבך המרכזי וגורם משיכת תושבים חדשים, מיקומה האסטרטגי, והמדיניות הירוקה כגון שדרוג נחלים והשבת מים, פיתוח שבילי אופניים ופארקים, בנייה ירוקה, התייעלות אנרגטית וקהילה ירוקה.

המציעים שיעברו את השלב הראשון והטכני יוזמנו להציג פרזנטציה בה יציגו את תכניתם למיתוג העיר כקהילה ירוקה או בתחום התחבורה (לבחירה) ב-16.5.

מאמרים קשורים: מכרז מיתוג בית שאן | מיתוג חדרה | מיתוג רמלה | לוגו חגיגות 90 לרעננה | מגמות במיתוג ערים בישראל