האם ניתן לבנות עיר במימון ההמון? בהולנד אפשר

גשר במימון ההמון. רוטרדם, הולנד

גשר במימון ההמון. רוטרדם, הולנד

עשרות שנים לאחר שהופרדו, גשר הולכי רגל באורך 400 מטר מחבר מחדש 3 אזורים בלב רוטרדם, הולנד. הוא מחבר את צפון העיר למרכזה, ומחייה מחדש אזור שנשכח לשנים. חלק זה של העיר היה מאופיין בהזנחה ובמבנים ריקים, והפרויקט לא רק חיבר את האזורים המופרדים אלא הביא לצמיחה כלכלית באזור.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

האם האמנות תציל את הערים? אולי כשיש פרס של מיליון דולר

אתגר האמנות של בלומברג

קרן הפילנטרופיה בלומברג הודיעה על 12 הערים שעלו לשלב הגמר בתחרות Public Art Challenge, תכנית חדשה שנועדה לתמוך הפרויקטים זמניים של אמנות במרחב הציבורי, שמחזקים מעורבות בקהילה, יצירתיות, וחיזוק חיות הערים. במסגרת התחרות הערים שיזכו (לפחות 3) יקבלו מענק של מיליון דולר כל אחת למימוש הפרויקט, והוזמנו להשתתף באתגר ערים שבהן 30,000 תושבים או יותר, מארה"ב.

לקרוא את ההמשך »


בלי מדרכות, בלי רמזורים וכמעט בלי תמרורים: גם שיקגו מנסה את "המרחב המשותף"

תכנית המרחב המשותף

תכנית המרחב המשותף

העיר פוינטון בבריטניה ניהלה את אחד הניסויים המרתקים והשאפתניים ביותר בשנים האחרונות בתחום התחבורה, כשאימצה את תפישת "המרחב המשותף" לתחבורה והולכי רגל. וריאציות של מודל המרחב המשותף כבר נוסו בערים אחרות באירופה מאז שנות ה-90, אולם מעולם לא יושמה השיטה בצומת כל כך סואנת. מאמר זה, שפורסם באפריל 2013, היה המאמר הפופולרי ביותר בבלוג וגרר שרשרת ארוכה של תגובות, שיתופים והתייחסויות.

לקרוא את ההמשך »


לפעמים צבע זה הרבה יותר מסתם צבע. פרויקט צביעת הפבלות בריו דה ז'ניירו

צביעת פבלת סנטה מרתה, ריו דה ז'ניירו, 2010

צביעת פבלת סנטה מרתה, ריו דה ז'ניירו, 2010

בעקבות ההצלחה העצומה של עבודת האמנות על בתים בפבלה של ריו דה ז'ניירו בשנת 2005, האמנים ההולנדים haas&Hahn מפרויקט צביעת הפבלות הגו פרויקט חדש אותו הם מנסים לקדם באתר איסוף התרומות קיקסטאטר, במטרה לגייס בין 100,000 ל-250,000$ למימון פרויקט הצביעה העירוני הגדול ביותר: לטייח ולצבוע את הבתים על גבעה שלמה באחת הפבלות הידועות ביותר לשמצה בריו דה ז'ניירו. ההתערבויות האמנותיות שלהם בקהילות ברחבי ברזיל לא רק חידשו אזורים נכשלים בעיר, אלא גם הצליחו לעודד דיאלוג בין חברי הקהילות הללו וסביבתם, לייצר מקומות תעסוקה, ולטפח גאווה מקומית ושיפור דימוי עצמי של תושבי השכונות הנכשלות ביותר בעיר.

לקרוא את ההמשך »


עשר הערים שמובילות את הדרך לקיימות עירונית, וזכו על כך בפרס

פרס מנהיגות אקלימית לעריםערים הן המעבדות בהן הרעיונות החדשניים ביותר להישרדות בעתיד נבחנים. 10 ערים אלה, מניו יורק לטוקיו ועד בוגוטה, זכו לאחרונה בפרס City Climate Leadership עבור פעולותיהן. למעט מספר יוצאי דופן, נראה כי ממשלות אינן מתכוונות הרבה בעניין שינויי האקלים ובעיות סביבה אחרות. ממשלות הן גדולות מדי, אטיות מדי, ובמקרים רבים, אינן מעוניינות להכיר בבעיות אלה. במהלך חצי המאה האחרונה, התברר יותר ויותר, כי דווקא ערים הן שמובילות את הדרך, וכי להן יש את הסיכוי הטוב ביותר בהנעת שינוי שישפר את סיכויי הישרדותנו מול הצטמצמות המשאבים ועליית פני הים.

לקרוא את ההמשך »


נתניה מציגה את כיכר העצמאות המחודשת: מרחב ציבורי מחובר דיגיטלית לחוויה עירונית מסוג חדש

כיכר העמצאות נתניה 1לפני כשנה פרסמתי את הפוסט נתניה: מיתוג מרכז העיר, בניין עירייה חדש, ספרייה מרכזית, מגדלים וכיכר, שפרט את התכניות השאפתניות של עיריית נתניה לחולל מהפך בעיר, ולהחזיר למרכז העיר את הכבוד שאבד עם השנים, לחדשו ולצקת בו משמעויות ותפקודים חדשים.

כיכר העצמאות נתניה כיום, שנה מאוחר יותר, מציגה נתניה פרויקט ייחודי של פיתוח מרחב ציבורי, שאינו נשען רק על שיפוץ מבנים או תשתיות, אלא הופך אותו למתחם חכם של בילוי ופנאי, שהמרחב הפיזי בו מתפקד באופן אינטראקטיבי עם הטכנולוגיות החדשות של הטלפונים החכמים.

נקודת ההנחה שהובילה את פיתוח כיכר העצמאות, מספרת ראש מנהלת מרכז העיר, עלוית פרוינד, היא כי עיצוב אדריכלי למרחב הציבורי אינו מספיק על מנת להחזיר את הקהל למרכז העיר נתניה, על כן גובשה תכנית הוליסטית הכוללת גם שדרוג ופיתוח פיזי של הכיכר והמדרחובים הגובלים בה וגם שילוב מערכות מיחשוב ובקרה שיאפשרו הצגת תכנים ומיצגים אטרקטיבית ואינטראקטיביים לקהל המבקרים במתחם.

בכיכר יהיו אלמנטים של מסכי לד גדולים שיאפשרו הקרנת תכנים במשך כל שעות  היום. כמו כן הופקו מספר אפליקציות שיאפשרו לקהל להשתמש במסכים באמצעות הטלפון החכם במספר אפשרויות: משחקי טריוויה, משחקי שח סימולטניים, הזמנת אירוע ״יומולדת בכיכר״ וצפייה בסרטי ילדים ושעת סיפור בשעות קבועות. כמו כן מדי ערב יתקיים מופע של המזרקה המרכזית בשילוב עם המסכים ובהשתתפות אקטיבית של קהל הצופים. הכיכר תחל לפעול בחודש יולי 2013.

תכנון הכיכר בוצע על ד״ר ישי וילסון אדריכלות, קובי רוזנטל (גיל טייכמן), הטכנולוגיה: פרוטאץ' – אינטגרציה, תכנים: דיסק אין, עידית זומר ורן צחור, עדי יקותיאל, פיתוח האפליקציות: עופר לשם, וביצוע על ידי החברה הכלכלית של נתניה, בניהול עמי יפה בע"מ.

אגם 3. אדריכלים פרחי-צפריר

אגם 3. אדריכלים פרחי-צפריר

בספטמבר 2012, הועדה המחוזית אישרה להפקדה שתי תכניות חשובות להתפתחות העיר: התכנית בשטח "אגם 3" ומתחם תרבות משולב עם בית העירייה החדש, שאמור לקום במתחם היכל התרבות העירוני. בתכנית אגם 3 – אישרה הועדה שינוי ייעוד של התכנית ממגורים לשימושים מעורבים של מגורים ותעסוקה. בסה"כ תוכננו בשטח התכנית 962 יחידות דיור וכ- 215,000 מ"ר תעסוקה.

שטח אגם 3 נמצא בין מחלף השלום – כביש החוף – שד' בן צבי ומדרום לשכונת רמת ידין, ומהווה את אחת מתכניות בניין עיר החשובות ביותר בנתניה בכלל ופיתוח דרום העיר בפרט.

בניין עירית נתניה החדש. קלוש צ'צ'יק אדריכלים וקימל אשכולות

בניין עירית נתניה החדש. קלוש צ'צ'יק אדריכלים וקימל אשכולות

תכנית נוספת שאושרה בוועדה, נוגעת לבית העירייה החדש: מתחם בית עירייה המשולב במרכז האזרחי, כאשר תכנונו והקמתו הינם חלק מן התפישה והמדיניות שהעירייה מובילה בנושא התחדשות המרכז ההיסטורי של העיר. מדובר בתכנון חדשני של המבנה, שמעבר לשימושים הפונקציונליים שלו, יהווה אלמנט עיצובי במרחב הציבורי של מרכז העיר.

הבניין החדש צפוי לקום במתחם היכל התרבות ולרכז את כל משרדי העירייה הפועלים כיום בכמה מוקדים בעיר. מיקומו, בצמידות למוסדות ציבור ותרבות כמו היכל התרבות והגלריות לאמנות הפועלות בו וכן בית משפט השלום וקניון השרון – יעניק לבניין גם נגישות ואטרקטיביות גבוהים.

הבניין יתנשא לגובה של 27 קומות וצורתו כמעין גביש, כשלצידו יוקמו שני בניינים נמוכים יותר בני שלוש עד חמש קומות, שישמשו את הפונקציות הציבוריות השונות. באחד מהם ימוקמו אולם מועצת העיר והאגודה לעידוד התיירות, ובשני תמוקם גלריה עירונית לצד אזורי קבלת הקהל. בראש המגדל – תמוקם קומת תצפית עם גינה ירוקה, שתהיה פתוחה לקהל הרחב, ומתחת לבניין יוקם חניון תת קרקעי.

הפרויקט צפוי לצאת לפועל בשיטת ה- BOT, במסגרתו יבנה היזם את המתחם במימונו וישכיר את הבניין לעירייה לתקופה ארוכה. תכנון בית העירייה הוכרע בתחרות וההצעה הזוכה נבחרה מבין 39 הצעות שהוגשו בנושא.

עוד מתוכנן בנתניה, פינוי המזבלה העירונית בדרום העיר ובניית כ-2000 יחידות דיור וכ-1,000 חדרי מלון. פיתוח אזור זה התאפשר, בין השאר, בעקבות ההסכם להסטת קרן התקשורת הסודית של משרד הביטחון.

מאמרים קשורים: מיהם ראשי הערים הטובים בארץ? | דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים בישראל | דירוג צאום ופורבס- הערים הטובות בישראל | לבנות עיר חכמה דרך בניית מתחמים חכמים | איצטדיונים עירוניים- צורך או מגלומניה?


דאלאס השתנתה. והיא רוצה שכולם ידעו על כך. מיתוג והתחדשות העיר

דאלאס 2דאלאס היא העיר התשיעית בגודלה בארה"ב, והשלישית בטקסס. האזור המטרופוליני של העיר הוא הרביעי בגודלו בארה"ב, ואוכלוסיית העיר מונה כ-1.2 מיליון תושבים. כלכלת העיר מבוססת על בנקאות, מסחר, טלקומוניקציה, טכנולוגיה, אנרגיה, בריאות ומחקר רפואי, תחבורה ולוגיסטיקה, ובעוד ערים רבות בארה"ב חוות מיתון בשנים האחרונות, וחלקן אף הגיעו לכדי פשיטת רגל, דאלאס חווה פריחה כלכלית והתחדשות.

בדירוג איכות החיים בערים בעולם של מרסר דורגה במקום ה-15, כשרק עיר אמריקאית אחת, אטלנטה, מקדימה אותה. האקונומיסט, שמיפה את הכוח הכלכלי של הערים בעולם עד שנת 2025 מציב את דאלאס במקום ה-12 בעולם במונחים של תוצר, עד שנת 2025, אז תהיה הכלכלה העירונית הרביעית בגודלה בארה"ב, אחרי ניו יורק (1 בעולם), לוס אנג'לס (6 בעולם), ושיקגו (8 בעולם).

דאלאס עברה בשנים האחרונות תהליך התחדשות מרשים, וכעת היא רוצה שכולם ידעו עליו. לשכת הכנסים והמבקרים האחראית על התיירות לעיר הודיעה על קמפיין מיתוג בעלות 4.2 מיליון דולר, שממשיך את תהליך מיתוג דאלאס, ומכוון להרחבת השווקים האמריקאים של העיר. מיתוג דאלאס הוא המהלך הראשון מיתוג מחדש של העיר מאז שנת 2004. לדברי מנהלי המותג: "אנשים הם ניטרליים לגבי דאלאס וזה הדבר האחרון שאנחנו רוצים. אם אנשים שונאים את דאלאס, לפחות הם יודעים עלינו". את המיתוג ביצעה חברת TracyLocke.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כדי לחזק את הדימוי החדש של דאלאס ולמשוך יותר מבקרים העיר מתבססת על שלוש אטרקציות מרכזיות: מוזיאון פרוט לטבע ומדע, ומרכז הכנסים של דאלאס, שנפתח ב-2011, וכבר הצליח להגדיל מאד את תנועת תיירות העסקים לעיר, וכיום דאלאס היא היעד השלישי בפופולריות שלו בארה"ב לנסיעות עסקים.

פארק קלייד וורן שגודלו כ-20,000 מ"ר נבנה מעל אוטוסטרדה של 8 נתיבים, ויצר מרחב ירוק חדש בעיר המחבר את שכונות האפ-טאון עם אזור האמנות של העיר. הפרויקט יצר קישור להולכי רגל, וסביבה ירוקה המחברת את העיר, שאוטוסטרדה חצתה אותה, והוא פרויקט הדגל של התחדשות דאלאס ושיפור איכות החיים בה. הפרויקט אמנם אינו בהיקף פרויקט הפארק שנוצר מקירוי האוטוסטרדה בבוסטון, אולם הוא שינה את פני מרכז העיר, ולא ספג ביקורת כמו הפרויקט השנוי במחלוקת בבוסטון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הרעיון לקירוי האוטוסטרדה עלה לראשונה כבר בשנות ה-60, אולם רק ב-2009 החלה העבודה, והפארק נפתח בסוף 2012. עלות הפרויקט, 110 מיליון דולר, הגיעה משיתוף של גופים ציבוריים ופרטיים, ועיצוב הפארק הופקד בידי מעצב הנוף ג'ים בורנט, שניסה לייצר תחושה של גילוי, במעבר בפארק, על ידי חלוקתו ל"חדרים".

מאמרים קשורים: מיתוג דאלאס | ניו יורק רוצה 50 מיליון תיירים | דירוג מותגי התיירות של מדינות ארה"ב | מיתוג בקוד פתוח – פילדלפיה | דירוג הערים הכי "קוליות" בארה"ב