ירושלים: שינויים, מגמות ותמונת מצב עדכנית של בירת ישראל, והשוואה לערים אחרות.

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מדי שנה מתפרסמת תמונה עדכנית ותמציתית של העיר ירושלים, ושל מגמות השינוי שחלו בה במגוון רחב של נושאים ביניהם: אוכלוסייה, תעסוקה, חינוך, תיירות ובינוי, עסקים ותעשייה, וכן רמת שביעות רצון התושבים בתחומי חיים שונים, זכאות לבגרות לפי מגזרי אוכלוסייה ועוד. הדוח מתפרסם על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל ועיריית ירושלים ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים וקרן לייכטאג, ולהלן עיקריו:

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל, ומשתרעת על פני 125,000 דונם. לשם השוואה, שטחה של באר שבע הוא 84,000 דונם, חיפה 69,000, ראשל"צ 59,000 ותל אביב 52,000 דונם. ירושלים היא גם העיר המאוכלסת ביותר בישראל, ובסוף 2011 מנתה אוכלוסייתה 801,000 נפש, כ-10% מאוכלוסיית ישראל.

במהלך השנים ניכרת ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר, ועלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית. בשנת 1967 היה חלקה של האוכלוסייה היהודית 74% שירד עם השנים עד ל-64% בשנת 2010. משנת 1967 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-196%. האוכלוסייה היהודית גדלה ב-155%, ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה ב-314%. אוכלוסיית ישראל באותן שנים גדלה ב-177%.

מאזן הגירה ירושלים

מאזן הגירה ירושלים

מאזן ההגירה של העיר היה חיובי עד שנת 2009, אולם מאז נרשמת הגירה שלילית. בשנת 2010 עזבו את ירושלים 7300 איש יותר משהיגרו אליה, ובסך הכל עזבו את העיר 18,300 תושבים. המספר הגדול ביותר עזבו לישובי יהודה ושומרון 2900, ובמספרים קטנים יותר עזבו תושבים אל למחוז ירושלים (1800), למחוז המרכז (1300), ולמחוז תל אביב (1100). הישובים שמשכו את המספר הגבוה ביותר של מהגרים מירושלים בשנת 2010 היו: תל אביב (1530), בית שמש (1360), מעלה אדומים (1030) ומודיעין-מכבים-רעות (1010). בשנת 2011 עזבו את ירושלים 18,000 תושבים, 7500 יותר משהיגרו אליה.

אוכלוסיית ירושלים מאופיינת בגילה הצעיר. בשנת 2010 היה הגיל החציוני של תושבי העיר 24 שנה, לעומת תל אביב שהגיל החציוני בה הוא 35, וחיפה 38. הגיל החציוני של אוכלוסיית ישראל היה 29. בהתפלגות הפנימית של אוכלוסיית ירושלים ניכר כי האוכלוסייה היהודית מבוגרת מהערבית, והגיל החציוני שלה עומד על 26, ואילו של האוכלוסייה הערבית הגיל החציוני עומד על 20. נתונים אלה יכולים ללמד על מגמות הגידול של מגזרי האוכלוסייה השונים לשנים הבאות.

שיעור הילדים (בני 0-14) באוכלוסיית ירושלים הוא גבוה במיוחד, והם מהווים 34% מתושבי העיר. בתל אביב מהווים הילדים 17% מהאוכלוסייה ובחיפה 18%. בישראל הילדים מהווים 28% מהאוכלוסייה הכללית. גם כאן קיים פער בין מספר הילדים היהודים העומד על 31% לעומת 40% ילדים ערבים.

בשנת 2010 24% מתושבי ישראל חיו מתחת לקו העוני. במחוז ירושלים (ש-84% ממנו הוא תושבי העיר) היו 37% מהמשפחות, ו-58% מהילדים מתחת לקו העוני. תחולת העוני בשנת 2010 היתה גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, ועמדה על 77% מהמשפחות, לעומת 25% מהמשפחות היהודיות. בתל אביב לעומת זאת היו 12% מהמשפחות ו-24% מהילדים מתחת לקו העוני.

ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכה במשק בית בירושלים עמדה בשנת 2010 על 12,400 שח (הממוצע בישראל 13,500, ובתל אביב 15,300), אולם בשל הגודל הממוצע של המשפחות (3.9 נפשות בירושלים, 3.3 בישראל, ו-2.3 בתל אביב) ההוצאה הממוצעת לנפש בירושלים עמדה על 3,200 ₪ בהשוואה ל-4,000 ₪ בישראל, ול-6,700 ₪ בתל אביב.

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

ב-2010 היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים 46% (בישראל 57%, בחיפה 57% בתל אביב 67%). בקרב האוכלוסייה היהודית עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על 51% (61% בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל) ובקרב האוכלוסייה הערבי על 36% (425 בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל).

קיימים גם פערים מגדריים בכל הנודע לשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כשב-2010 רק 53% מהגברים הירושלמים עבדו (לעומת 71% בתל אביב ו-62% בישראל). בקרב הגברים היהודים היה שיעור ההשתתפות נמוך מהגברים הערבים ועמד על 50% יהודים ו-59% ערבים. 40% בלבד מהנשים הירושלמיות השתתפו בכוח העבודה (לעומת 63% בתל אבי ו-53% בישראל). נתון זה נובע בעיקר מההשתתפות הנמוכה של הנשים הערביות, 14%, לעומת הנשים היהודיות 52%.

ב-2010 היו בירושלים 267,800 מועסקים, ולמרות שזו העיר הגדולה בישראל, בתל אביב היו באותה שנה יותר מועסקים (397,000). מספר המועסקים עבמד ב-2010 על 34% מתושבי העיר, ואילו בתל אביב הוא היה כמעט זהה למספר תושבי העיר, כשרבים מהם מגיעים מערים אחרות. במטרופולין ירושלים, המונה כ-2.1 מיליון תושבים, 65% הם תושבי ירושלים. לעומת זאת, מטרופולין תל אביב שאוכלוסייתו מונה 3.3 מיליון תושבים, רק 12% הם תושבי העיר תל אביב. מטרופולין חיםה מונה כמיליון תושבים, ו-27% מהם גרים בחיפה. 88% מהמועסקים בירושלים עבדו בשנת 2010 בתחומי העיר, בתל אביב לעומת זאת רק 68% עובדים בה. נשים נוטות יותר לעבוד בסביבת המגורים.

בשל היותה של ירושלים בירת ישראל ומרכז מינהלי ושלטוני, שיעור המועסקים בשירות הציבורי הוא גבוה מאד בעיר. ב-2010 47% מהמועסקים עבדו בשירות ציבורי (מינהל, חינוך, בריאות, רווחה וסעד, ושירותים קהילתיים, חברתיים ואישיים). לשם השוואה, בחיפה עבדו בעיסוקים אלה 32% (ממוצע ארצי) ובתל אביב 26%.

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

השכר הממוצע בירושלים (ברוטו) היה 7,300 ₪ ב-2009, לעומת 10,200 בתל אביב, ו-9,400 בחיפה. השכר בבירת ישראל הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (8,600) וגם ביחס לישובים הסובבים את העיר (למעט היישובים החרדיים).

שביעות רצון התושבים – סקר שבוצע בשנים 2008-2010 גילה כי 83% מתושבי ירושלים הביעו שביעות רצון רבה עד רבה מאד ממקום עבודתם (דומה לממוצע הארצי, ונמוך הממוצע בתל אביב – 88%). 56% מתושבי ירושלים העובדים היו מרוצים מאד מהכנסתם, ותושבי הבירה גם הביעו ביטחון יחסי במקום עבודתם – 58% מהם אינם חוששים לאבדו (לעומת 51% בתל אביב). שיעור המועסקים שהביעו חשש לאבד את מקום עבודתם בירושלים עמד על 14% לעומת 11% בתל אביב ובישראל.

גם מהמצב הכלכלי תושבי ירושלים מרוצים. באותן שנים 59% הביעו שביעות רצון ממצבם הכלכלי (דומה לממוצע הארצי ובתל אביב) וגבוה יותר מבחיפה (55%), ראשל"צ (55%) ואשדוד (48%). שיעור המשיבים כי הם מרוצים מאד ממצבם הכלכלי, בקרב תושבי ירושלים הוא גבוה במיוחד, ועמד על 17%, מול ממוצע ארצי של 10% והגבוה ביותר מבין הערים הגדולות (6-8%).

שביעות רצון

שביעות רצון

תושבי ירושלים, כך נראה, מרוצים מחייהם. 89% ציינו כי הם מרוצים או מרוצים מאד, לעומת 87% בישראל, 68% בתל אביב, ו-83% בחיפה ובאשדוד. שיעור המרוצים מאד עמד על 44%, גבוה משמעותית מהממוצע הארצי (32%), מהשיעור בחיפה (28%), תל אביב וראשל"צ (26%), וכפול מהשיעור באשדוד (22%).

תושבי הבירה הם גם האופטימיים ביותר לגבי עתידם. 70% העידו כי חייהם יהיו טובים יותר, שיעור גבוה מהממוצע הארצי (62%), תל אביב (60%), ראשל"צ (59%), אשדוד (56%) ובחיפה נמצאים התושבים הכי פחות אופטימיים (53%).

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים – פעילות של עסקים במרחב העירוני היא אחד המדדים לבחינת החוסן הכלכלי של העיר. בירושלים היו ב-2010 34,700 עסקים פעילים, שהיוו כ-7% מכלל העסקים הפעילים בישראל. בתל אביב, המרכז הכלכלי של ישראל, מספר העסקים הפעילים באותה שנה עמד על 64,700 (13%) ואילו בחיפה 20,000 (4%). בין השנים 2008-2010 גדל מספר העסקים בישראל ב-7%, אולם בירושלים רק ב-4%.

דרך מדידה נוספת המעידה על פעילות העסקים והחוסן הכלכלי שלהם היא מספר העסקים לכל 1000 תושבים. ככול שמספר העסקים לאלף תושבים הוא גבוהה יותר כך גדלים הסיכויים לאספקה טובה יותר של שירותים עסקיים. ב-2010 היה מספר העסקים בירושלים לכל 1,000 תושבים 44, נמוך מהממוצע הארצי (62), מתל אביב (160) ומבחיפה (75).

שרידות עסקים

שרידות עסקים

פתיחה וסגירה של עסקים והשינוי שלהם מעידים על מידת הפיתוח הכלכלי בערים ועל היכולת לפתח בהן יזמות וחדשנות עסקית. בשנת 2010 נפתחו בירושלים כ-3,200 עסקים חדשים ונסגרו 2,700 (גידול של 500 עסקים). בתל אביב באותה שנה נפתחו 6,300 עסקים ונסגרו 4,400 (גידול של 1,900 עסקים).

זכאות לתעודת בגרות והשכלה גבוהה –  בשנת תש"ע (2009/2010) מנו תלמידי י"ב בירושלים 5,900 תלמידים, מהם 88% למדו בעיר. 77% מהלומדים בעיר ניגשו לבחינות בגרות, ושיעור הזכאות לתעודת בגרות מתוך כלל תלמידי י"ב תושבי ירושלים עמד על 46% (59% ארצי).

סטודנטים באוניברסיטאות

סטודנטים באוניברסיטאות

בשנת תשע"א (2010/2011) 15% מהסטודנטים בישראל למדו בירושלים, ואחוז הלומדים באוניברסיטאות בירושלים (58%) גבוה מהממוצע הארצי (51%), לעומת זאת אחוז הלומדים במכללות בירושלים (29%) הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (38%). מבין האוניברסיטאות, מספר הסטודנטים הגבוה ביותר בישראל למדו בבר אילן (26,500), אחריה תל אביב (26,300) ובאוניברסיטה העברית למדו 20,700 סטודנטים. עם זאת, באוניברסיטה העברית נרשם המספר הגבוה ביותר של סטודנטים לתואר שלישי (25%).

תיירות – בסוף 2011 היו בירושלים 70 מלונות תיירות, ובהם 9,342 חדרים – 20% מכלל חדרי המלון בישראל.  (10,998 באילת, 6,846 בתל אביב, 4,004 בים המלח). הפדיון ממלונות התיירות באותה שנה עמד על 1.6 מיליארד ₪, והיווה 18% מכלל פדיון המלונות בישראל. הפדיון באילת היה הגבוהה ביותר (2.2. מיליארד ₪) ובתל אביב 1.7 מיליארד. הפדיון שנרשם בתל אביב היה גבוה יותר מזה שבירושלים למרות שמספר חדרי המלון, מספר המבקרים ומספר הלינות היה גבוה יותר.

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

מספר האורחים במלונות ירושלים עמד ב-2011 על 1,336,400, 71% מהם תיירים מחו"ל. מספר הלינות הממוצע לאורח בירושלים לא השתנה מאז 2007 והוא עומד על 2.9 לילות – 3.3 לתייר, ו-1.8 לישראלי. ממוצע הלינות של תייר בירושלים (3.3) היה גבוה ב-2011 מזה שבתל אביב (3.1), וגם ממוצע לינות הישראלים היה גבוה יותר (1.8 לעומת 1.7).

רמת תפוסת המלונות בירושלים ב-2011 עמדה על 64% (66% ב-2010, ו-53% ב-2009), וניכר שככול שרמת המלון גבוהה יותר, תפוסת החדרים גבוהה יותר. על פי הנתונים, ירושלים היא העיר האטרקטיבית ביותר לתיירים מחו"ל, אולם רמת תפוסת החדרים עמדה על 64%, מול 75% בתל אביב, ו-69% באילת.

מאמרים קשורים: דירוג הרמה החברתית כלכלית של ערי ישראל | תוצאות הבחירות לפי ערים | דירוג צאום ופורבס: הערים הטובות בישראל | ירושלים ותל אביב – התחרות על התייר | ירושלים עוברת למגדלים – רובע העסקים החדש

מודעות פרסומת

ערים ואפליקציות- סקירה של אפליקציות הערים בישראל

אפליקציה קריית מוצקיןקריית מוצקין היא המצטרפת האחרונה לרשימת הערים שהשיקו אפליקציות בתחומים שונים לשיפור הקשר עם התושבים. להלן סקירה של כמה מהאפליקציות שערים ורשויות מקומיות בארץ מציעות לתושבים ולמבקרים:

במקום להתקשר למוקד 107, האפליקציה שהשיקה השבוע קריית מוצקין, מאפשרת לתושב לצלם דרך ה"סמארטפון" האישי, מפגעים שונים בעיר, ובהם פיצוץ קו ביוב, פגר הנמצא על הכביש ואפילו רכב שחוסם רכבים אחרים, ולהעביר את הצילום ישירות למוקד העירוני. ה-GPS שבמכשיר הנייד ישייך באופן אוטומטי את המפגע למקום בו הוא נמצא באמצעות מפת הרחובות. התושב, שנדרש באופן חד פעמי להזין את פרטי ההתקשרות עמו, חוסך זמן המתנה טלפוני יקר, יכול לנהל ולתעד את פניותיו למוקד העירוני ביומן האפליקציה, ולהתעדכן בזמן אמת בסטטוס הטיפול בפנייה עד לגמר הטיפול בה. מי שבכל זאת יבחר להתקשר באמצעות האפליקציה החדשה למספר 107, ידלג על נתב העיריות המסובך של החברות הסלולאריות ויגיע במישרין למוקדן העירוני. אלפון הטלפונים שבאפליקציה מהווה יתרון נוסף. הוא מאפשר לתושב להתקשר במישרין ולקבל מענה מהיר מיחידות העירייה שמפעילות מענה אנושי כדוגמת אגפי החינוך, הגבייה, ההנדסה, רישוי העסקים ועוד. 
מאפיין נוסף של האפליקציה הוא הקישוריות שלה עם מוקד ההודעות העירוני ואתר האינטרנט העירוני. כל פרסום שעולה באתר האינטרנט העירוני מתפרסם באופן אוטומטי גם באפליקציה: דיווחים חיוניים, בשגרה ובחירום, מתעדכנים בזמן אמת באפליקציה ושומרים אותך מחובר לעיר.
האפליקציה כוללת מפות דינאמיות הניתנות לעדכון ע"י העירייה בשגרה ובחירום. המפות הנושאיות שכבר שובצו באפליקציה הינן: בתי מרקחת, בתי כנסת, מתנ"סים, סניפי דואר, מקלטים, מבני ציבור. בתרחיש חירום בו לא קרסה הרשת הסלולארית ניתן יהיה להכווין באמצעות המפות הדינאמיות את התושבים למוקדי סיוע. האפליקציה היא פיתוח של חברת גרובוט, ונמצאת בשימוש ערים ורשויות נוספות ובינהן המועצה האזורית חוף השרון, עיריית ראשון לציון, עיריית חולון, עיריית הוד השרון, עיריית רחובות ועוד.

אפליקציות הוד השרון, חולון, ראשון לציון, חוף השרון

עיריות חיפה, טבריה ועכו השיקו אפליקציה המבוססת על מערכת הטכנולוגית 'מסר עירוני' שפיתחה חברת אויגילו הישראלית המאפשרת לעירייה לעדכן את התושבים במקרי חירום ובשגרה במגוון ערוצים וכלים שונים. בנוסף במסגרת המערכת יתאפשר לתושבים להעביר דיווחים לעירייה דרך הסמארטפונים האישיים ולשגר אותות מצוקה מבוססי מיקום לגורמי הביטחון ולאנשי קשר אשר יוגדרו מראש.

אפליקציות חיפהמערכת המסר העירוני (City Alert) מאפשרת לעירייה להפיץ מידע חיוני והתרעות מבוססות מיקום בזמן אמת באמצעות מגוון רחב של ערוצים טכנולוגיים (על ידי סמארטפונים בעזרת אפליקציה מיוחדת שפיתחה החברה, טלפונים ביתיים, מחשבים אישיים וניידים על ידי תוכנה, רשתות חברתיות, דואר אלקטרוני ועוד). בכל מקרה חירום או בשגרה יוכל כל תושב שנרשם למערכת [ללא תשלום] לקבל הודעות מיידיות מחמ"ל העירייה בנושאים בהם בחר לקבל התרעות, ובנוסף יוכלו התושבים על ידי לחצן מצוקה בסלולארי ליצור קשר מיידי עם גורמי הביטחון בכל מקרה חירום. על ידי המערכת הטכנולוגית יכולה העירייה להגיע לאלפי תושבים בתוך דקות, כאשר ההודעות מפולחות על פי אזורים ושכונות בעיר, וכך במקרה של אירוע בשכונה מסוימת יקבלו רק תושבי השכונה הודעת התרעה. עיריית חיפה מפעילה אפליקציה נוספת ונפרדת המיועדת לתשלום עבור השירותים העירוניים וקבלת מידע.

אפליקציה ראש העין, רמלה ירושליםעיריית ראש העין מציעה אפליקציה המבוססת על מערכת "העיר שלי", ולעיריית רמלה אפליקציה המיועדת לסיור בעיר במשך 3 שעות, דרך השווקים, המסגדים, הכנסיות ועוד. גם לירושלים יש אפליקציית תיירות – הרשות לפיתוח ירושלים מציעה מדריך לתייר העצמאי. הסיורים הקוליים של העיר העתיקה בירושלים לוקחים אותך, דרך סמטאות העיר העתיקה, למסע בזמן אל ליבה של העיר, דרך הרבעים העתיקים בעקבות 15 סיורים שונים ולחקור את הכנסיות, בתי הכנסת, המסגדים נקודות העניין ההיסטוריות, בשווקים, מתחם הר הבית, הכותל המערבי, כנסיית הקבר, כיפת הסלע, גן הקבר ובמקומות רבים נוספים בעלי משמעות דתית..כל הסיורים מסייעים לנווט ברחובות ובסמטאות עם הכוונה מדויקת. למצוא את האטרקציות הגדולות ולגלות מקומות נסתרים מן העין. חמישה סיורים הם סיורים מונגשים המותאמים למוגבלים ומציעים מסלולים חליפים שנבנו על מנת שלא להחמיץ את מראות העיר העתיקה. כל הסיורים מוצגים עם תעתיק אודיו מלא לכבדי שמיעה.כל סיור מלווה במפה המציעה ניווט GPS והוא זמין off-line, כאשר שירות האינטרנט לא זמין. האפליקציה מוצעת בגירסה עברית, אנגלית ורוסית.

לאחר הסקירה, הלא מלאה, הזו ניתן להתרשם כי עיריות רבות מציעות התקשרות באמצעות אפליקציות, וכי מצב התקשורת באמצעות הטלפונים החכמים עם העיריות הוא טוב. אולם למעשה, ניתן לעשות הרבה הרבה יותר. בפוסטים קודמים הצגתי ערים המתקשרות באפליקציות בדרכים שונות ורבות ובהתאמה לצרכים של התושבים. בפוסט אחר הצגתי כמה מאפליקציות התיירות הטובות בעולם לערים, ובפוסט נוסף על הפופולריות של טוויטר ופייסבוק ועל הקשר שהם מייצרים בין ראשי ערים ותושבים.

בעוד הערים בישראל מנסות להדביק את הקצב הטכנולוגי, ולהצטרף לשדה האפליקציות, כולל היוזמה של עיריית תל אביב לגייס יזמים פרטיים שיפתחו אפליקציות, יש לתת את הדעת כי הטכנולוגיה אינה ממתינה לאיש. קצב התפתחות הטכנולוגיה רק הולך ומתגבר, ונראה כי עוד לפני שחלק מהערים יספיקו לפתח אפליקציות ברמה מספקת, אלה כבר יהיו בגדר טכנולוגיה מיושנת, משום שכיוון אילו מתפתחת הטכנולוגיה הוא היכולת לנטר ציוצים ופוסטים מהרשתות החברתיות ישירות, ולדלג כליל על הצורך בדיווח (פוסט בעניין).

מאמרים קשורים: עיריית תל אביב במרחב המקוון | אפליקציות תחבורה עושים אותנו שמחים | תיירים מצפים לחוויה דיגיטלית טובה יותר | ניו יורק- המטרופוליס של מידע ההמון | מדבר למדרכה? אתה כנראה במדריד


מיתוג ערים וכנסים בינלאומיים: כנס החלל העולמי יתקיים ב-2015 בירושלים

הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (Intenational Astrobautical Federation) הודיעה השבוע במהלך הקונגרס השנתי שלה, שנערך בנאפולי, כי בחרה בישראל לארח את כינוס החלל העולמי בשנת 2015. הצעתה של ישראל לאירוח הכנס הועדפה על פני הצעות מתחרות לקיום הכנס בפטיה, תאילנד, באיסטנבול, טורקיה ובגוודלחארה, מקסיקו. הכנסים הבאים של הארגון יתקיימו בספטמבר 2013 בבייג'ינג, סין, ובאוקטובר 2014 בטורונטו, קנדה.  "כינוס החלל העולמי" השנתי, הנערך בכל אוקטובר במדינה אחרת, הוא האירוע הגדול מסוגו, ומושך בכל שנה כ-3,000 מבקרים, ביניהם, מדענים ואנשי תעשייה מהתחום.

רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים

רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים

ירושלים עושה מאמצים גדולים מאד בניסיון למשוך כנסים בינלאומיים לעיר, והנושא אף סומן כיעד מרכזי בתהליך מיתוג התיירות לירושלים. ההשקעה בפרויקט הכניסה לירושלים, שתכלול את שיפוץ והרחבת מרכז הכנסים בבנייני האומה, היא חלק מהתכנית למשיכת חברות וכנסים בינלאומיים לעיר (רוב הכנסים במתקיימים בישראל כיום נערכים בתל אביב). פרויקט נוסף שאמור לקדם את ירושלים ביעד לאירועים וכנסים גדולים הוא הקמת אצטדיון הארנה בעיר, שיוכל לאכלס אירועים עם עד 11,000 משתתפים. העירייה, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים,  גם נותנת מענקי עידוד למארגנים שיביאו כנסים אל העיר.

קהל היעד של מבקרי הכנסים הבינלאומיים הוא קהל מבוקש מאד בכל עיר, משום שמבקרים אלה מגיעים לרוב על חשבון החברה או הארגון אליו הם שייכים שמשלם את הוצאותיהם, ומכאן שהם פחות מוטרדים מהוצאות הנסיעה והלינה, ויכולים להוציא יותר על בילוי וקניות, ובעיקר, הביקור הקצר שלהם לצורך כנס, יכול להוביל לביקור שני, מעמיק יותר, בליווי בני המשפחה. רבים מאלו שמגיעים לכנסים מסוג זה, לא היו מגיעים לעיר כלל, אלמלא הכנס, ולכן הרווח לעיר המארחת הוא גבוה במיוחד.

אבל מעבר לתרומה בתחום התיירות והגדלת מספר המבקרים בעיר, לכנסים בינלאומיים יש חשיבות רבה בדירוגים שונים שערים ומדינות בעולם מתחרות בהם: הדירוגים הבינלאומיים ל"ערי עולם" מייחסים חשיבות רבה לאירוח כנסים בינלאומיים, והם מהווים גורם חשוב בדירוג, ובדומה גם דירוגים כגון המדינות הטובות ביותר לעסקים, הערים התחרותיות ביותר בעולם, ודירוג מוניטין הערים בעולם ואחרים, ולכן, אירוח כנסים מסוג זה תורם לעיר הרבה מעבר להכנסה המיידית מהמבקרים בהם, והיא מסומנת כיעד אסטרטגי בערים רבות.

בפוסטים קודמים הצגתי את המאמצים שעושות ערים סביב העולם למשיכת אירועים בינלאומיים וכנסים מקצועיים, ובינהן:  סידני שיצאה בקמפיין ברשתות חברתיות לקידומה כיעד לכנסים, אסטנה, קזחסטן שמנסה למצב את עצמה כמובילה אזורית במרכז אסיה, ומתמודדת בין השאר על אירוח אקספו 2017, בילבאו, ספרד, שיצאה במיתוג עירוני חדש והציבה את הכנסים הבינלאומיים כאחד היעדים המרכזיים, קטאר, שמתרכזת באירוח אירועי ספורט בינלאומיים, כאסטרטגיה למיתוג המדינה, ולוקסמבורג שפועלת למיצובה כיעד בינלאומי לכנסים.

מאמרים קשורים: ירושלים עוברת למגדלים- רובע העסקים החדש בכניסה לעיר | מיתוג בילבאו – "הרבה יותר מגוגנהיים" | קטאר – אסטרטגיה של מיתוג דרך אירועי ספורט | המרוץ לאירוח האולימפיאדה ב-2020 | מה זה "עיר עולם"?


תכנון מוזיאון הטבע בירושלים –הוכרזו הזוכים

עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, האוניברסיטה העברית בירושלים, הקרן לירושלים ומוזאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים בשיתוף עם ועדת ההתחרויות של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, הכריזו על תחרות פומבית בין אדריכלים בארץ ובעולם, לתכנון מוזאון הטבע ירושלים  – קמפוס טבע, מדע וטכנולוגיה בגבעת רם. מטרת התכנית היא הכנת תכנית אב לכל רצועת המוזאונים, מצומת מוזאון ישראל ועד לכניסה לאוניברסיטה. התכנית תכלול הקמת בניינים למוזיאון הטבע ויצירת מתחם מוזיאלי משותף של מוזאון הטבע עם מוזיאון המדע הקיים, תוך מתן מענה  לצרכים העכשוויים והעתידיים של מוזיאון המדע.

חזון מוזאון הטבע החדש בירושלים הוא להציג נושאים הנמצאים על סדר היום העולמי: כדור הארץ, החיים על פני כדור הארץ ויחסי הגומלין בין אדם וסביבתו, תוך שימת דגש על חשיבות  הסביבה לאיכות חיינו. המוזאון יעסוק בתחומי מדע רלוונטיים לקיומנו ויתמקד במרחב בו אנו חיים: תצוגות של הממצאים המרכזיים של אוספי הטבע הלאומיים המופקדים בידי האוניברסיטה העברית, לצד הצגת מחקרים עדכניים של מעבדות המחקר של האוניברסיטה העברית ומוסדות מחקר אקדמיים נוספים, ותגובה בזמן אמת לתופעות טבע ולאירועים. המוזאון ישמש מרכז למידה בנושאי טבע וסביבה, יספק חוויות תרבותיות למגוון רחב של קהלים וישמש כמוקד לבילוי ומקום למפגש לתושבי העיר ולתיירים.

הזוכים בתחרות הפומבית הם משרד האדריכלים שוורץ-בסנוסוף (אדריכל גבי שוורץ) בשיתוף משרד SO arch. משרד האדריכלים שוורץ-בסנוסוף תכנן בין השאר את הספרייה החדשה במכללת כינרת, מרכז מדיה ותקשורת במכללת עמק יזרעאל ואת כפר המשתלמים בטכניון. בנוסף אחראי המשרד לשכונת מגורים בכרמיאל שזכתה בפרס רכטר לאדריכלות בשנת 2003. ההדמיות מתוך אתר חברת האדכילים.

למקום השני בתחרות הגיע משרד יסקי-מור-סיון ובמקום השלישי משרד פרי דווידוביץ'. במקום הרביעי דורג המשרד של הגרמני ארמנד גרנטוש ובמקום החמישי משרד o2a של האדריכלים עמית מנדלקרן ועומר בר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקריה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים | היכל הזכרון הלאומי בירושלים | אתר התיירות החדש של ירושלים | בילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | הלסינקי דוחה את ההצעה לבות מוזיאון גוגנהיים בעיר


אתר התיירות החדש של ירושלים

i travel jerusalem logo

i travel jerusalem logo

הרשות לפיתוח ירושלים פועלת בשיתוף ממשלת ישראל ועיריית ירושלים במסגרת תכנית אסטרטגית רב־שנתית לפיתוח תעשיית התיירות כמנוע צמיחה מרכזי של העיר ירושלים. הרשות פועלת לפיתוחה  ומיצובה של העיר ירושלים כיעד תיירותי תרבותי ברמה הלאומית והבינלאומית.

לאחר תהליך מכרזי מפרך להקמת אתר תיירות והפעלת עמדות מידע ברחבי העיר, שהחל באוקטובר 2010, בוטל ביולי 2011, ופורסם שוב – בנובמבר 2011 נבחרה קבוצת בן בן גרופ כזוכה במכרז (מבין 4 חברות שהתמודדו), השיקה היום עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים אתר אינטרנט תיירותי חדש I travel Jerusalem. האתר פועל כמיזם המשלב בין הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי לטובת קידום התיירות בירושלים.

האתר מכיל מידע לתייר על: לינה, תרבות, אוכל, אירועים ואטרקציות, ומאגד מידע לטובת התיירים מחו"ל והישראלים המעוניינים לבקר בירושלים. מידע שעד כה רוכז במספר אתרים שונים. בעתיד האתר אמור לכלול אפשרות הזמנה מראש של המוצרים התיירותיים. הגולש יזין את תאריך החופשה והמערכת תציע לו את כל האטרקציות והאירועים בתאריכים הרלוונטיים. האתר עלה לאוויר בשפה העברית והאנגלית ובהמשך יעלה באיטלקית, רוסית וגרמנית ואח"כ גם בשפות נוספות.

בנוסף יושקו עשרות עמדות מידע והזמנת כרטיסים אלקטרוניות שיוצבו ברחבי העיר, ובאתרי תיירות דוגמת מוזיאון ישראל, מגדל דוד ועוד. כמו כן, יוצבו ברקודים סלולריים, באמצעותם יוכלו התיירים לקבל פרטים על שורה של אתרים ברחבי העיר – שעות פתיחה וסגירה, עלויות וכו'. האתר גם הטמיע את מערכת Street view של חברת גוגל, המאפשרת לשוטט ברחובות הסמוכים לבית המלון, או לאתר שבו ירצה לבקר, בזמן שהוא נמצא אלפי קילומטרים משם.

לדברי ניר ברקת, ראש העיר ירושלים "ירושלים היא אחד המותגים החזקים ביותר בעולם ולכן החלטנו ליצור קונספט שיווקי חדשני שמיושם פעם ראשונה בארץ ומרכז את כל צורכי התיירים העצמאיים במקום אחד, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומזמינות. ירושלים עוברת בשנים האחרונות מהפכה תרבותית ותיירותית וממצבת את עצמה כיעד אטרקטיבי ומבוקש יותר ויותר , דבר המתבטא בשבירת שיאים במספר התיירים המגיעים אליה".

לדברי אילנית מלכיאור הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים: "התפיסה האסטרטגית שלנו על מנת לעמוד ביעד שהציב ראש העיר של 10 מיליון תיירים בשנה, הינה לפנות לתיירים העצמאיים – משפחות, זוגות ובודדים. לשם כך אנחנו מציגים שפה שיווקית חדשה שפונה ישירות לתייר העצמאי ושורה של מוצרים שמטרתם לתת מענה לצרכיו. האתר הוקם על מנת להנגיש את ירושלים לתייר העצמאי. סוג של one stop shop שנותן מענה לכל הצרכים של התייר העצמאי שלא נעזר בהדרכה מקומית"

מאמרים קשורים: מגמות במיתוג ערים בישראל | ירושלים- קו פרסומי חדש | האם עיר יכולה לשנות דימוי של מדינה? | מיתוג ישראל – הבעיה היא לא מה חושבים עלינו | ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה?


מגמות במיתוג ערים בישראל

המפץ הגדול: תל אביב - עיר ללא הפסקה

המפץ הגדול: תל אביב – עיר ללא הפסקה

מיתוג הערים והמקומות בישראל תפס תאוצה בשנים האחרונות, כתהליך מקביל לקורה בעולם. ההכרה בצורך בבידול, באסטרטגיה ובשיווק מקומות במטרה למשוך תושבים חדשים, משקיעים, עסקים ותיירים הובילה ראשי ערים להניע תהליכי מיתוג עירוניים, שרק מעטים מהם באמת הצליחו.

המפץ הגדול – ללא ספק, את תחילת המגמה אפשר לייחס למיתוג חגיגות שנת ה-100 לתל אביב יפו, שהיו פורצי דרך בתחום המיתוג העירוני בישראל, והצליחו עד כדי כך, שהעיר עדיין לא התנתקה מלוגו חגיגות המאה, וממשיכה להשתמש בו גם 3 שנים אחרי.

ניתן לומר כי מאז מיתוג תל אביב יפו, לא בוצע מיתוג עירוני נוסף בישראל בכזו רמת הצלחה, ולא במקרה. מיתוג עירוני הוא תהליך ארוך ומורכב ביותר הדורש רמת מחויבות גבוהה במיוחד של העירייה, בניית אסטרטגיה לעיר לשנים קדימה תוך התמדה, יציבות ודבקות בתכנית, תרגום האסטרטגיה לפעולות של העירייה ותרגומה לשפת מותג מדויקת.

לתל אביב של שנת 2009, שנת חגיגות המאה, היו את כל התנאים הדרושים להצלחת מיתוג עירוני: רון חולדאי, ראש עיר שאפתן ודינמי המכהן כ-10 שנים בתפקיד ומכיר את העיר והעירייה לעומק, הלל פרטוק, דובר עירייה המכהן כ-8 שנים, מינהלת בראשות הילה אורן, שהוקמה במיוחד לתכנון והפקת האירועים (שהפכה אחר כך למנהלת עיר עולם), וחברת המיתוג "ברוך נאה" שגויסה לתרגום האסטרטגיה לשפת מותג. המחויבות וההיכרות העמוקה של בעלי התפקידים השונים עם העיר והאסטרטגיה המדויקת שתורגמה לשפת מותג חדשנית באותם ימים, הביאו להצלחה הגדולה של התהליך. תל אביב הבינה שמיתוג עירוני הוא מהלך אסטרטגי, עמוק, ממושך המקיף את כל העשייה העירונית ולא רק מהלך תדמיתי.

מודיעין - אנשים בונים עיר בונה אנשים

מודיעין – אנשים בונים עיר בונה אנשים

ערים רבות ניסו ללכת בעקבות תל אביב ולהניע תהליכים מקומיים. רובם היו הרבה פחות מעמיקים, והתמקדו בעיקר בצד התדמיתי של העיר: בשנת 2009 החליטה מועצת העיר מודיעין להתחיל בתהליך מיתוג בשיתוף התושבים, שהוביל למשפט המיצוב המסובך "אנשים בונים עיר בונה אנשים" וללוגו ברמת מורכבות בהתאם. התהליך לא התקבל יפה ע"י תושבי העיר וכיום כמעט ולא ניתן לראות ממנו זכר בפרסומי העירייה. הפרויקט בוצע ע"י יוסי קורן אסטרטגיה ויורם רובינגר עיצוב.

עיריית ירושלים פרסמה מכרז למיתוג העיר בשנת 2009 שלא יצא לפועל בשל ביקורת ציבורית על הקשרים הפוליטיים של המתמודדים (ארד תקשורת, שיר שפיצר). ב-2010 פרסמה הרשות לפיתוח ירושלים מכרז למיתוג התיירות לירושלים כשקהל היעד המוגדר הוא תיירים מאירופה. הפרויקט שבוצע ע"י איל צאום – מנהל הפרויקט, מירב פרסי צדוק – מחקר ואסטרטגיה, ואירה גינזבורג – עיצוב, הושלם ואושר ברשות לפיתוח ירושלים, בהמשך הוצג לעירייה, כשבמקביל משרד הפרסום של העירייה, יורו ישראל, פיתח קו פרסומי שונה לעירייה בליווי הסיסמה "שווה לחיות בירושלים", שנבחר לשמש אותה ב-2011 תוך ניסיון לשלב בין שני הפרויקטים.

מיתוג התיירות לירושלים

מיתוג התיירות לירושלים

למעשה, ירושלים עדיין לא עברה תהליך מיתוג עירוני מעמיק וכולל, בשל חוסר תיאום בין הגופים העירוניים, לחצים פוליטיים כבדים מכיוונים שונים והמורכבות והרגישות של ירושלים.

ערים רבות נוספות עברו או עוברו תהליכים המכונים מיתוג עירוני, על חלקם הציבור לא שמע כלל, ולא זכו להצלחה אם ברמה המקומית או הארצית. עיריית נתניה שניסתה למצב את העיר כבירת הספורט של ישראל הבינה כי המהלך אינו ממצה והזמינה ב-2010 חברות שונות להציע תהליך מיתוג לעיר, ובינתיים הסתפקה במיתוג מרכז העיר, עיריית כרמיאל מנסה לקדם את העיר תחת הסיסמה "לגדול ולגדל" במאמץ להתרחק מהדימוי של עיר המחולות (הרלוונטי רק יומיים בשנה) ולמשוך זוגות צעירים, בת ים הנמצאת בתנופת פיתוח משמעותית מכנה את עצמה "מחדשת ומרגשת" אבל הלוגו משדר את ההפך הגמור, חיפה נותרה מנומנמת ולא ברורה עם לוגו חדש, ובערים הקטנות יותר שולטת אופנת "עיר ה-" לדוגמה: ראש העין- עיר המוסיקה, ערד – עיר הספורט האתגרי (ע"י שיר שפיצר), קריית מלאכי – עיר האוכל (ע"י רונן צור) , אולם מהלכים אלו הם יותר פעולות של יחסי ציבור מאשר מיתוג עירוני.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: נתניה. מיתוג ומרכז עיר חדש | אשקלון מעלה הילוך | בת ים מסתערת | טבריה חוגגת 2000 | 50 שנה לערד ומיתוג העיר | מיתוג רמת הגולן | מיתוג אופקים | הפריצה של קריית אתא |


ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה?

העיר ירושלים כנראה מתכוננת לארח אולימפיאדה בשנים הקרובות, ואם לא, אז לפחות מכביה. בשנת 2013 תתארח המכביה ה-19 בירושלים, ולראש העיר יש כוונות להפוך את ירושלים למרכז הספורט של המזרח התיכון. אמנם קטאר מסתמנת בשנים האחרונות כבירת הספורט האזורית, ותארח את המונדיאל בשנת 2022, ובנוסף מתמודדת, במקביל לאיסטנבול, על אירוח המשחקים האולימפיים בשנת 2020, אבל העיר ירושלים כנראה רוצה לשחק במגרש של הגדולים. בנתיים, כחימום, ירושלים ותל אביב מתנגחות סביב המרתון העירוני שכל אחת מהן מקדמת בנפרד, ובמועד זהה.

פרויקט היכל הפיס ירושלים הוא פרויקט בסטנדרטים בינלאומיים בשטח של 40 אלף מטר מרובע. בסיום בנייתו יהיו בו למעלה מעשרת אלפים מקומות ישיבה. כמו כן, יכלול המבנה מתקני קבוצות, חדר כושר, מתקנים שונים, אזור עיתונות ומזנונים. ההיכל ישמש מלבד לפעולות ספורט על ענפיו השונים, גם כמרכז תרבות, בידור והיכל התכנסויות לוועידות מהארץ ומהעולם, מרכז למופעי רוק וכנסים בינלאומיים.
"היכל הפיס" יהיה מן המתקדמים והמשוכללים שנבנו בישראל ברמה בינלאומית שיתחרה במתקנים דומים בעולם. הפרויקט יכלול גם חלל תחתון רחב ממדים בהיקף של אלפי מ"ר אותם תכשיר העירייה בעתיד למתקני ספורט משלימים בענפים שונים ותחרויות מהארץ והעולם.

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת "היכל הפיס הוא חלק ממכלול של פיתוח והשקעות מסיביות בתחומי הספורט והתרבות הממקמים את ירושלים כעיר מובילה ופורצת דרך בתחומים אלה. בנוסף אליו אנו מרחיבים את אצטדיון טדי ומתכננים בריכה אולימפית שתמוקם במתחם בסמוך להיכל הפיס ירושלים. מכלול מתקנים אלה יהפכו את האזור לכפר אולימפי חדיש ומתקדם ויסייעו לצמיחה כלכלית ולחיזוק מעמדה הכלכלי של ירושלים בכך שיאפשרו אירועים לאומיים ובינלאומיים בתחומי הספורט, התרבות ואף קיומם של כנסים בינלאומיים בבירה".

איזור מלחה יהפוך לקריית ספורט בינלאומית ומתקדמת של בירת ישראל, ויאפשר לבירת ישראל לארח לראשונה את המכבייה. מתחמי הספורט החדשים שמוקמים:

  • היכל הפיס ירושלים – מרכז רב תכליתי חדש ובינלאומי לספורט ולתרבות: פרויקט "היכל הפיס ירושלים", שבנייתו נמצאת בעיצומה.
  • הרחבת אצטדיון טדי: אצטדיון טדי יורחב ל-31 אלף מקומות ויהפוך לאצטדיון הלאומי, בהשקעה של למעלה מ- 100 מיליון ₪. כמו כן קיימת תכנית עתידית להגדלה נוספת של האיצטדיון ל- 51,000 מקומות.
  • מרכז השחייה האולימפי הבינלאומי החדש של ירושלים: מרכז השחייה הירושלמי הבינלאומי העתיד לקום בקרית הספורט במלחה, מיועד לארח תחרויות שחייה ארציות ובינלאומיות. התוכנית אותה יזמו עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים כוללת הקמת מרכז שחיה בינלאומי ובו שלוש בריכות שחייה, מתוכם בריכה אולימפית אחת, מתקני שחייה ומתקני ספורט בשטח של 25,000 מ"ר ובנוסף שטחי מסחר ושירות בשטח של 3,500 מ"ר. בנוסף לאירוח תחרויות, ישרת מרכז השחייה החדש את תושבי ירושלים לאורך כל ימות השנה, כמרכז ספורט קהילתי. מרכז השחייה האולימפי החדש יוקם בהמשכו של פארק עמק רפאים, בסמוך להיכל הפיס ירושלים ולטדי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: איסטנבול מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020, דוחא, קטאר מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020, התכנית לשיפוץ מרכז ירושלים, תל אביב וירושלים מתחרות וכולם מפסידים, הקריה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים, ירושלים- קו פרסומי חדש