תעצרו את הרכבת אני רוצה לרדת! ..אל ה-BRT. זה פשוט יותר משתלם.

המטרונית חיפה. BRT

המטרונית חיפה. BRT

תחבורת אוטובוסים מהירים, או באנגלית Bus rapid transit, מה שמוכר בכל העולם כ- BRT, בהם אוטובוסים נעים במסלולים המוקצים רק להם, מתפקדת כמו רכבות קלות, ויכולה לא רק להוביל לצמיחה, אלא אף לעשות זאת באופן יעיל הרבה יותר מאשר רכבות קלות או חשמליות, על פי מחקר האמור להתפרסם החודש על ידי המוסד למדיניות תחבורה ופיתוח בארה"ב.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

הכירו את "הקו הוורוד": זריז, מועדף ורב קיבולת (כן, השם עשוי לבלבל..)

BRTמשרד התחבורה מפרסם מכרז ראשון להקמת מערכת היסעים המונית BRT שתחבר את הרצליה ורעננה עם מטרופולין תל אביב באמצעות אוטובוסים רבי קיבולת, בקשר ישיר ומהיר. על פי התכנית קו ה-B.R.T הראשון, "הקו הוורוד",  יכלול שני צירים עיקריים, הראשון יהיה קו חוצה שרון שיעבור מכפר סבא, דרך רעננה ועד הרצליה. הציר השני יכלול קו המחבר את כפר סבא, דרך צומת מורשה, ישירות למרכז תל אביב. מערכת ה-B.R.T בשרון צפויה להיחנך בסוף 2017.

האוטובוסים רבי הקיבולת של קווי ה-B.R.T ייסעו ברחובות הערים בנתיב נסיעה מיוחד ומוגבה מעט מיתר התנועה ויזכו להעדפה ברמזורים לאורך כל התוואי. קווים אחרים לא יורשו לנוע על התוואי ה-B.R.T. השר כץ ציין כי מערכת ה-B.R.T תציע לציבור הנוסעים רמת שירות גבוהה במיוחד וזמני נסיעה אטרקטיביים שיתחרו ברכב הפרטי. לדבריו, האוטובוסים רבי הקיבולת ינועו בתוואי הנסיעה בין ערי השרון לתל אביב, בתדירות של כ-5 דקות ובין הערים כפר סבא, רעננה והרצליה בתדירות של כ-10 דקות לכל הפחות, זאת בדומה לשירות הניתן על ידי רכבת קלה. כל אוטובוס יהיה מסוגל להסיע כ-200 נוסעים.

לקרוא את ההמשך »


עיריית הרצליה קוראת לציבור להשתתף בתכנון ה"הרצ-אופן"

לוגו הרצליהעיריית הרצליה מתכוונת להקים מערכת להשכרת אופניים כדי להגביר את השימוש בהם, וכן ככלי לשיפור איכות האוויר והפחתת עומסי התנועה. 

התכנית היא חלק מתכנית אב לתחבורה בעיר, הכוללת שדרוג מערכות ההסעה הציבוריות ובהן: הקמת חניוני חנה וסע, שדרוג קווי התחבורה הציבורית, קווי BRT, סלילת מסלולי אופניים והקמת מערך להשכרת אופניים בעיר.

לקרוא את ההמשך »


הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה עמוסים קיימת. עכשיו רק צריך להפוך את נתיבי איילון לפארק

קירוי נתיבי איילון - רצף עירוני ירוק

קירוי נתיבי איילון – רצף עירוני ירוק

נתיבי איילון חוצים את מטרופולין תל אביב ומלבד השטח העצום שהם מנצלים, הם קורעים את המטרופולין ואינם מאפשרים רצף עירוני, זאת בנוסף להשלכות של זיהום אוויר ורעש. נתיבי איילון במטרופולין תל אביב אינם ייחודיים, וערים גדולות רבות סובלות מאותן בעיות תשתית, אבל חלק מהן גם התמודדו עם הבעיה ואף פתרו אותה, על ידי קירוי האוטוסטרדות וניצול השטח שמעליהן לטובת הציבור.

קירוי נתיבי איילון- לפני ואחרי

קירוי נתיבי איילון- לפני ואחרי

כבר בשנת 2003 הציגה חברת נתיבי איילון בפני שר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן, תכנית לקירוי ציר איילון לכל אורכו, ובנייה רוויה של מסחר, משרדים, מגורים ומלונאות לעל הנתיבים. בשנת 2008 התכנית לקירוי נתיבי איילון הוגשה למשרד השיכון והבינוי. התכנית מומנה על ידי החברה, משרד התחבורה ומינהל מקרקעי ישראל. 15 מומחים מתחומי התשתיות וההנדסה גיבשו את היוזמה למה שיכול להפוך לאחד מפרויקטי התשתית הגדולים שנעשו אי פעם במדינת ישראל, ולספק למטרופולין תל אביב שטחים חדשים רבים, רצף עירוני, ואיכות חיים וסביבה טובים יותר, ואפילו רצף שטחים ירוקים מפארק הירקון בצפון ועד פארק דרום.

בתכניות שגובשו בעבר זוהתה היתכנות כלכלית גדולה, על ידי הקצאת חלק מהשטחים החדשים לנדל"ן, ושמירת חלקים נכבדים לטובת פארקים ושטחים ציבוריים. מבחינה הנדסית הפרויקט היה אפשרי כבר לפני שנים, אבל העלויות הוערכו כגבוהות מאד. בחלוף השנים, ערך הקרקעות בתל אביב זינק עוד יותר, והדרישה לקרקעות ממשיכה לעלות, ולכן מבחינה כלכלית, כיום ההתכנות גדולה עוד יותר מבעבר.

מאז הגשת התכניות לא הרבה התקדם. חברת נתיבי איילון אינה מוסמכת, וכנראה גם לא מעוניינת לקדם את הנושא, ומשרדי הממשלה, שהם אלה שאמורים לקדם תכנית מסוג זה, בחשיבה אסטרטגית ובראיה כוללת, גם כן לא קידמו אותה. מעבר לכך, נתיבי איילון חוצים שטחים של עיריות ראשל"צ, חולון, בת ים, תל אביב, גבעתיים, רמת גן, רמת השרון והרצליה ואף שהערים יכולות רק להרוויח מפרויקט שכזה, התיאום בינהן הוא על סף הבלתי אפשרי.

במסגרת הדו"ח שהוכן בישראל חולקו נתיבי איילון לשלושה מקטעים – צפון, מרכז ודרום – כדי לאפשר בדיקה מעמיקה של הפוטנציאל התכנוני של כל אחד מהם. בקטע הצפוני, מכפר שמריהו ועד פי גלילות (7 ק"מ), הוצע קירוי מלא או חלקי של הכביש במטרה לייצר עתודה משמעותית לפיתוח העירוני של הרצליה ורמת השרון; בחלק המרכזי, מפי גלילות ועד מחלף וולפסון (15 ק"מ), הוצע עיקר הפיתוח. בתחום זה כבר קיימת תכנית של משרד מנספלד-קהת למתחם משרדים ומגורים חדש באזור תחנת רכבת מרכז, ובמסגרתה יקורה בעתיד שטח נרחב מהנתיבים.

קירוי נתיבי איילון

קירוי נתיבי איילון

כותבי הדו"ח בחנו באופן מעמיק את השטח שנמתח מדרום לתכנית עד לגשר יצחק שדה, והציעו קירוי מלא של הכביש והפיכתו לשדרה מטרופוליטנית ירוקה. החיבור העתידי יאפשר התפתחות של שתי הדפנות של האיילון ו"יחשוף את שוליה של שכונת מונטיפיורי לחזית עירונית חדשה". בקטע זה תוואי האיילון משוקע מספיק בהשוואה לגובה של של העיר ולכן ביצוע הקירוי צפוי להיות פשוט יותר.

בחלק הדרומי של הנתיבים, ממחלף וולפסון ועד גבולה הצפוני של ראשון לציון (4 ק"מ), המצב מעט שונה. בניגוד לחלק המרכזי של הכביש שעבר בתוואי המקורי של נחל האיילון, במקרה זה חתך הכביש רקמות עירוניות קיימות ופגע קשות בערכי הקרקע של שולי הרצועה. זה עשר שנים ממשיכות להתבצע במקום עבודות תשתית נרחבות, תחילה לצורך הקמת הכביש וכעת בעבור הקמת הרכבת. במקטע זה הציעו המתכננים לקרות שטח באזור בית החולים וולפסון ולהשיק במקביל פרויקט פינוי-בינוי ברחובות הסמוכים. בחלק החדש שיתוסף לעיר ייבנו בנייני מגורים ומוסדות ציבור ויוקם פארק חדש לטובת התושבים.

קירוי כבישים ותשתיות אינו רעיון חדש והוא מיושם בהצלחה בכמה מקומות ברחבי העולם. הדוגמה הידועה ביותר היא שדרות פארק אווניו במרכז מנהטן. בתחילת המאה ה-20 עברה במרכז השדרה מסילת רכבת משוקעת ורועשת, שהקשתה על פיתוח אחד המוקדים המרכזיים בניו יורק. כשהושלם פרויקט הקירוי ב-1930 שינתה השדרה את פניה ונהפכה ליעד יוקרתי לבנייני מגורים, מבני משרדים ובתי מלון מפוארים. דוגמה עכשווית יותר היא "Big Dig" בבוסטון, פרויקט ענק שבמסגרתו הוטמנה בקרקע אוטוסטרדה של עשרה נתיבים והוחלפה בשטחי נדל"ן ופארקים ירוקים. פרויקטים רבים נוספים נמצאים בתהליכי תכנון ברחבי ארצות הברית ואירופה. השינוי הזה משקף את ירידת קרנה של המכונית הפרטית לטובת תחבורה ציבורית ותנועת הולכי רגל ואת הרצון לדחוק החוצה כבישים עמוסים, שמקשים את פיתוח המרקם העירוני.

פרויקט The Big Dig בבוסטון, סבל מחבלי לידה ארוכים ומסובכים. הפרויקט נהגה לראשונה בשנת 1970, אבל תוכנן רק בשנת 1982. בשנת 1987 הטיל הנשיא דאז, רייגן, וטו על התכנית בשל עלותה, ומשום שהוגדרה כפרויקט במימון פדרלי (ולא עירוני). בשנת 1991 הקונגרס האמריקאי הפך את החלטת הנשיא ונתן אור ירוק לפרויקט, שקיבל אישור פדרלי סביבתי בשנת 1994. ב-1999 הוסטה התנועה לנתיבים חלופיים ובראשית שנות ב-2000 נפתח השלב הראשון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קיימות דוגמאות נוספות בעולם לפרויקטים דומים, אולם כיום, שלא כמו בשנים בהם בוצע הפרויקט בבוסטון, יש גם טכנולוגיות בנייה חדשות המציעות אפשרויות שלא היו קיימות בעבר. חברת הבנייה והפיתוח ברוקפילד בונה כעת במנהטן, ניו יורק פרויקט בבלוק ב- West 30 בין השדרה התשיעית ושדרת דייר. החברה מתכוונת לבנות מגדלים של 60 קומות מבלי להפריע לתנועת הרכבות המקשרות את תחנת Penn Station ומנהרת ניו ג'רזי. הבנייה מתאפשרת על ידי מערכת של גשרים נעים מעל המסילות:

מאמרים קשורים: איך הפכה עיר תעשייה לבירה הירוקה של אירופה | השינויים הדרמטיים במקסיקו סיטי | העיר בה הכל המרחק הליכה | רם עמנואל רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים | עתיד התחבורה הוא באופניים החכמות


בירושלים לא שולט הליכוד, חיפה לא אדומה, ותל אביב לא שמאלנית. תוצאות הבחירות בערים

בחירותתוצאות הבחירות לכנסת ה-19 מגלות כמה נתונים מעניינים, וחלקם חדשים, לגבי ערי ישראל ואופן הבחירה הפוליטית של תושביהן. במודיעין עילית נרשם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר, 90.69%, כשהרשימה השולטת, לא עוררין, היא יהדות התורה, השנייה מבחינת אחוזי הצבעה היא מודיעין-מכבים- רעות עם 78.73% מצביעים (יותר מבני ברק 77.93%).

באילת ובבקעה אל גרביה נרשמו אחוזי ההצבעה הנמוכים ביותר מבין הערים,כ-42.5%, שהלכו בעיקר לליכוד ולרע"מ בהתאמה. בירושלים המפלגה שזכתה למירב הקולות היא יהדות התורה, ובתל אביב מרבית הבוחרים בחרו במפלגת המרכז יש עתיד של יאיר לפיד. בעיר חיפה שולט הליכוד ללא עוררין, כמו גם בבאר שבע, אשדוד, אשקלון, בת ים, חולון, נתניה, פתח תיקווה, ראשל"צ, רחובות ועוד.

מפלגת יש עתיד זכתה במירב הקולות בערים גבעתיים, הוד השרון, הרצליה, כפר סבא, מודיעין, נס ציונה, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, רעננה ותל אביב. מפלגת העבודה לא זכתה במירב הקולות באף אחת מהערים, ואילו ש"ס היא המפלגה הנבחרת ביותר באופקים ובנתיבות. יהדות התורה היא המפלגה הנבחרת ביותר ב-4 ערים: בית שמש, בני ברק, ירושלים ומודיעין עילית, חד"ש היא המפלגה הנבחרת ביותר באום אל פאחם, נצרת ושפרעם, ורע"מ היא הנבחרת ביותר בבקעה אל גרביה וברהט.

מאמרים קשורים: דירוג המדינות הדמוקרטיות בעולם | דירוג המדינות המושחתות בעולם | איפה הישראלים הכי רוצים לגור? | סיכום דוח מבקר המדינה 2012 | מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?


מדד שקיפות העיריות: תל אביב וירושלים בראש, חדרה ורחובות בתחתית

שקיפות בינלאומית-ישראל לוגומדד חדש שנערך בקרב 15 הערים הגדולות מעלה כי העיריות נמנעות מפרסום תוצאות מכרזים וקריטריונים לזכייה במכרזים. השקיפות הרבה ביותר נרשמה בעיריות תל אביב וירושלים, חדרה בתחתית הרשימה. גליה שגיא, מנהלת עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל, אומרת כי "הרשויות נדרשות לשינוי תפישתי בכל הנוגע לשקיפות וליצירת נגישות למידע"
מדד חדש של העמותה לשקיפות בינלאומית ישראל מגלה כי הרשויות בערים הגדולות בישראל אינן מפרסמות נתונים חשובים לציבור בנושאים שונים החל מקבלת מענקים ותמיכות, המשך בייעוד ושינוי הקצאה של מבני ציבור וכלה במכרזים ובפטורים מהם. ניכר כי העיריות עושות מאמץ על מנת לפרסם את הנתונים המחויבים לפי חוק חופש המידע, אך גם בתחום זה הנתונים עדיין לא משביעי רצון.

במסגרת המדד נבדקו אתרי האינטרנט של 15 הרשויות הגדולות בישראל על ידי עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל, באמצעות סקירת עשרות פרמטרים של סוגי מידע ובדקו את נגישות המידע באתרי הרשויות. בראש הרשימה דורגו רשויות הערים הגדולות ביותר – תל אביב וירושלים, אשר קיבלו ציון של 66% ו-64% בהתאמה. בתחתית הרשימה עיריית חדרה עם תוצאה של 39%. בסקירת הפרמטרים המחויבים לפי חוק חופש המידע בלבד קיבלו העיריות תוצאות גבוהות יותר שנעו בין 81% לעיריית תל אביב ל-38% לעיריית רחובות. מכלל הנושאים בלטו לרעה תחומי המכרזים והסביבה.

דרוג רשויות מדד שקיפות ויושרה

דרוג רשויות מדד שקיפות ויושרה

"הפרויקט הוקם מתוך מטרה להעמיד רף וסט קריטריונים ליושרה ושקיפות", מסבירה מנהלת עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל. לדבריה, "במקומות שבהם אין שקיפות והציבור אינו  יכול להשתתף ולקחת חלק פעיל בעיצוב עתיד הסביבה שבה הוא מתגורר, קיימת סכנה כי עלולים להתפתח מקרי שחיתות. מדדים בינלאומיים מראים כי ככל שרמת השקיפות גבוהה יותר כך מתמעטים מקרי השחיתות ובזבוז כספי ציבור".

מענקים, תמיכות ומכרזים – לפי ממצאי הדו"ח שקיפות התחום הכלכלי של מתן מענקים ותמיכות לוקה בחסר כאשר מרבית העיריות לא חושפות נתונים משמעותיים באתרן. רק שליש מאתרי העיריות כללו רשימה ברורה של קרנות ומלגות הניתנות על ידי העירייה, 20% מהרשויות בלבד הציגו את רשימת הקריטריונים לקבלת קרנות ומלגות, ועיריית ירושלים הינה היחידה שבה קיים פרסום מוקדם באתר של סדר היום ופרוטוקולים מלאים של דיוני ועדות המענקים והתמיכות (שליש מהעיריות פרסמו פרוטוקולים חלקיים). רק ברשות אחת (ירושלים) מפורסמים הקריטריונים לקבלת עובד שלא במסגרת מכרז.

ציון כולל במדד תכנון ובנייה

ציון כולל במדד תכנון ובנייה

רק כמחצית מהרשויות שנבדקו (53%) הראו אילו תמיכות וחסויות ניתנו על ידי הרשות המקומית בשנה הקודמות, 66% מהעיריות חשפו לאיזה מוסדות ציבור ניתנה תמיכה כלכלית אך רק ב-53% מהן פורסם היקף התמיכה שניתן. ב-26% מהרשויות בלבד מתאפשר להגיש בקשה לתמיכה דרך אתר האינטרנט. העיריות אינן מגלות שקיפות גם בנוגע להקצאת מבני הציבור שבידיהן – רק 26% מהן התייחסו לעניין באתרן, ורשות אחת בלבד (ירושלים) פרסמה מקרים של שינוי ייעודו של מבנה ציבורי.

שקיפות תחום החוזים והמכרזים בתחום התשתיות קיבל ציונים נמוכים במיוחד כאשר רק שלוש עיריות קיבלו את הציון הגבוה ביותר שנרשם של 38% (חדרה, אשדוד וחולון), ואילו ארבע עיריות קיבלו ציון של 13% בלבד (ירושלים, תל אביב, רחובות והרצליה). שום רשות לא חושפת לציבור את התכנון שנתי של תכניות הרכש; פרוטוקולים, החלטות ונימוקים של ועדות הפטורים; ופרסום מתן זיכיונות על ידי העירייה. רק 26% מהרשויות מפרסמות את הקריטריונים במכרזים ואת המשקל שניתן לכל קריטריון.

באף רשות לא מפורסמים נתונים לגבי הנושאים הבאים: תכנון שנתי של תכניות הרכש (אשדוד מפרסמת מידע חלקי), אימוץ מסמך מדיניות נגד שחיתות במכרזים, פרוטוקולים של ועדת הפטורים ו/או החלטות ונימוקים, פרסום תוצאות המכרזים באתר העירייה בנפרד מפרוטוקול הוועדה (בפרמטר אחרון זה הדבר נכון לכולן למעט חולון), פרסום מתן זיכיונות ע"י העירייה.

ציון כולל במדד חברות עירוניות

ציון כולל במדד חברות עירוניות

סיכונים סביבתיים – אזרחים שירצו לדעת יותר על הסיכונים הסביבתיים באזורם יתקשו פעמים רבות לקבל מענה מהאתר המקומי, והציון המקסימלי בתחום זה היה 60% שקיבלה עיריית ירושלים: הפרסומים הנוגעים לזיהומים בסביבה, מקורם וסוגם, חסרים מאוד ואף לא קיימים בחלק מהמקרים כאשר בשליש מהעיריות אין התייחסות למקורות מזהמים כלל, ואילו בכמחצית מהרשויות יש מידע בנוגע לסוג אחד עד שלושה סוגי מזהמים בלבד באזור הרשות. כשלישי מהרשויות כלל לא מפרסמות מידע בנוגע לסוגם ורמתם של הרעש, הריח והקרינה הנמדדים בסביבה. רק בכמחצית מהעיריות כולל המידע הסבר על ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של סוגי הזיהום.

מוקד כוח של הרשויות הן החברות העירוניות הפועלות ברשויות. מהדו"ח עולה כי רוב העיריות מפרסמות את רשימת החברות העירוניות הפועלות בתחומן אך רק שליש מהן מציגות גם את רשימת חברי הדירקטוריון של החברות, ו-13% בלבד מפרסמות את הדו"חות השנתיים של חברות אלה.

הסכמים קואליציוניים – שתי רשויות בלבד (כפר סבא ותל אביב) מפרסמות את ההסכמים הקואליציוניים שעליהם החליטו המפלגות השונות. שום עירייה אינה מפרסמת טפסים לגבי ניגודי עניינים של בכירים ונבחרי ציבור, ורשות אחת בלבד (ירושלים) כוללת באתרה קוד אתי.

לסיכום אומרת שגיא כי "הרשויות נדרשות לשינוי תפישתי בכל הנוגע לשקיפות וליצירת נגישות למידע. המערכת המוניציפלית אחראית לסיפוק הצרכים היומיומיים והבסיסיים של התושב, החל מתאורת הרחוב, דרך רישום ילדים לגן או לבית הספר ועד השתתפות במכרזים ואישור עסקים. שביעות הרצון של הציבור מהרשות המקומית אינה תלויה אך ורק באספקת שירותים, אלא גם במידת הניהול התקין, השיתוף והשקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות ברשות. ממצאי הבדיקות נשלחו לרשויות במטרה לעודד דו-שיח, שיתוף פעולה ושיפור השקיפות".

מאמרים קשורים: דירוג המדינות המושחתות ביותר | הערים הטובות בישראל. דירוג צאום – פורבס | סיכום דו"ח מבקר המדינה 2011/12 | מכרז מיתוג בית שאן- יש זוכה, וגם ריח של מתפרה זולה | עיריית תל אביב במרחב המקוון


דירוג צאום ופורבס: הערים הטובות בישראל

יותר מ-90% מתושבי ישראל חיים בערים המהוות את מרכזי התרבות, הכלכלה והבילוי שלנו, ומשמשות כקטרי הצמיחה של המשק, מוקדי התיירות ויצרניות התעסוקה. התחרות המתגברת בין הערים בישראל, והתחרות הגלובלית העזה בין ערים על משיכת תושבים, תיירים, משקיעים ועסקים הולידה בשנים האחרונות מדדים שונים לדירוג ערים בתחומים שונים והשוואה בינהן.

גם בישראל מתעצמת התחרות בין הערים, והיא מתחוללת בשני מישורים מקבילים: פנים ארצית ובין לאומית. ערי ישראל מתחרות בינהן על משיכת האוכלוסייה הטובה ביותר, המשקיעים והעסקים אבל גם מתחרות עם ערים מובילות אחרות בעולם על משיכת תיירות, השקעות ועל הדימוי הבינלאומי.

לראשונה בארץ, נערך דירוג כולל לערים הטובות בישראל על ידי איל צאום בשיתוף מגזין פורבס ישראל ועדי דקל קורן. המדד בוחן ערים בעלות אוכלוסייה של יותר מ-50,000 תושבים, דרך 7 קריטריונים מרכזיים בחיים העירוניים, ומתבסס ומשכלל מחקרים שונים שנעשו בתחום. הקריטריון המרכזי ביותר שקיבל 20% ממשקל הדירוג הוא ציון ה"מרכזיות מול פריפריאליות" של העיר, כפי שחקרה אותו הלמ"ס. למבנה הגיאוגרפי, כמו גם הכלכלי של ישראל, יש מרכז מובהק וברור, והמחקר מיישם תיאוריות חדשניות שמודדות כל עיר ברמת הנגישות של תושביה לשירותים בעיר ובסביבתה, וביחס לגודל האוכלוסייה באיזור. קטגוריה זו משקפת נגישות וזמינות ברמה כמותית ותחבורתית לשירותים רחבים- תשתיות, שווקים, תרבות, חינוך תעסוקה ועוד.

שני קריטריונים בוחנים את העוצמה הכלכלית של העיר דרך העוצמה הכלכלית של תושביה: רמת ההכנסה שלהם, ורמת האבטלה בעיר. כל אחד משני הקריטריונים קיבלו משקל זהה של 10% מהמדד הכללי. מדד נוסף שנבחן הוא איזו עיר פועלת ומתקדמת לעתיד ירוק ומקיים יותר, שלו השפעה ישירה על איכות החיים והבריאות של התושבים. כאן נעשה שימוש במחקר של מרכז השל לקיימות, המשרד להגנת הסביבה, אוניברסיטת ת"א וארגונים נוספים. מדד זה מדרג את פעילות הרשויות המקומיות ועיריות שאימצו את אירוע "שעת כדור הארץ", והתנהלות הרשויות במחקר נבחנה בתחומים שונים כגון מספר העצים ביחס לגודל האוכלוסייה, הפרדת פסולת, התייעלות אנרגטית, חיסכון במים, פיתוח תחבורה ידידותית לסביבה, שקיפות ושיתוף ציבור, ככלה מקיימת, צדק סביבתי ועוד. משקל מדד זה בדירוג הכללי הוא 15%.

3 הקטגוריות הבאות: ביטחון אישי, חינוך ובריאות קיבלו משקל זהה של 15% במדד, כשרמת הביטחון נבחנה על פי נתוני הפשיעה של משטרת ישראל, החינוך נבחן על ידי שיכלול אחוזי הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים לתואר ראשון בקרב תושבי העיר (גילאי 21-29), ואילו הבריאות נבחנה על פי נתוני תוחלת החיים בערים (הלמ"ס).

10 הערים הטובות בישראל. דירוג צאום-פורבס

10 הערים הטובות בישראל. דירוג צאום-פורבס

1/ תל אביב יפו 

תל אביבבסקר עמדות הציבור שנערך לאחרונה לגבי "איפה הכי טוב לגור?" הגיעה תל אביב למקום הראשון בישראל, והציבור יודע למה. תל אביב אינה רק העיר המרכזית בישראל, מרכז הכלכלה, העסקים והתרבות של ישראל היא גם העיר שהשיגה את הציון הגבוה ביותר בפעילות למען הסביבה, בין השאר בזכות השירות להשכרת אופניים שמציע דרך תחבורה ידידותית לסביבה, זולה ויעילה, הקמת גינות קהילתיות אקולוגיות, פיתוח פארק מדרון יפו ופארק החורשות, ועוד.

ברמת התעסוקה מגיעה תל אביב רק למקום השמיני, אולם אלו שעובדים משתכרים בה יותר מבערים אחרות ובקטגורית ההכנסה לנפש היא ממוקמת במקום השני. עם זאת, מבחינת השכלה תל אביב מדורגת רק במקום התשיעי, כשליוקר המחייה יש השפעה ישירה על מספר הסטודנטים בעיר, המתקשים לממן את הדיור היקר בה. מבחינת אחוז הזכאים לתעודות בגרות מדורגת תל אביב במקום החמישי. תוחלת החיים בתל אביב עומדת על 80.1 שנים, ואילו בקטגוריית הביטחון האישי מדורגת תל אביב אחרונה, עם נתוני הפשיעה הגבוהים מבין הערים שנבדקו.

המתחמים החדשים הצפויים להתפתח בתל אביב ופרויקטי פינוי בינוי, תכנית המתאר, הרכבת הקלה, בניין העירייה החדש, שיפוץ הטיילת, פיתוח התרבות והאמנות, תחבורה ירוקה ואפילו עתידנית, יחד עם פעילות נרחבת במרחב בדיגיטלי ממצבים את העיר כמובילה בישראל, וכעיר הייטק מובילה ברמה העולמית.

2/ הרצליה 

הרצליה

לוגו הרצליההרצליה אינה מדורגת ראשונה באף אחת מהקטגוריות שנבחנו, אולם ציונים גבוהים בכל המדדים מביאים אותה לדירוג הגבוה. בכל הקטגוריות, למעט הביטחון האישי, מדורגת הרצליה בין הערים המצטיינות. מבחינת זכאות לתעודות בגרות היא מדורגת 2, באחוז הסטודנטים 4, שיעור התעסוקה 2, גובה הכנסה 3, ותוחלת חיים 3.

הרצליה מאז ומעולם נחשבה כעיר איכותית, בעיקר בזכות אזורי היוקרה של הרצליה פיתוח החביבה על עשירי ישראל ושגרירים, ואזור התעשייה שמשך חברות הייטק ותקשורת רבות. אולם העיר עצמה עברה שידרוג משמעותי בשנים האחרונות שכלל הקמת מרכז אקדמי, מוזיאון עירוני תוסס עם ביאנלה לאמנות, פארק גדול הכולל אגם, אמפיתאטרון, שבילי אופניים, ושימור שלולית החורף האקולוגית של העיר. הרצליה גם עברה תהליך מיתוג עירוני, פיתחה את המרינה וקו החוף, ולאחרונה אימצה תקן בנייה ירוקה מחייב בעיר.

3/ גבעתיים

גבעתיים היא אחת הערים הקטנות בדירוג, עם 55,000 תושבים. קוטנה של העיר מהווה יתרון בדירוגים מסוג זה, מכיוון ואוכלוסייתה הומוגנית יותר מבערים גדולות. גבעתיים מדורגת ראשונה בשתי קטגוריות בדירוג, וזוכה לציונים גבוהים גם בשאר הקטגוריות. בחינוך גבעתיים מדורגת ראשונה, עם יותר מ-73% זכאות לבגרות, ואילו באחוז הסטודנטים היא מדורגת שישית. גבעתיים היא גם המדורגת ראשונה ברמת ההכנסה של תושביה, בעיקר בזכות  העובדה שבעיר הקטנה והאחידה אין שכונות מצוקה כמו בערים גדולות, המושכות את הדירוג מטה. גבעתיים ממוקמת בלב גוש דן וזוכה בשל כך לציון המקסימלי בקטגוריית המרכזיות/פריפריליות, אולם בניגוד לתל אביב היא לא סובלת מדירוגים נמוכים בביטחון האישי ובתוחלת חיים, בהם דורגה במקומות 8 ו-7 בהתאמה.

4/ רעננה

רעננה מדורגת ראשונה ב-3 קטגוריות: תוחלת חיים (85.5), חינוך – זו העיר עם אחוז הסטודנטים הגבוהה ביותר וכן אחוז הזכאים לתעודת בגרות. גם בתחום התעסוקה רעענה מובילה עם שיעור תעסוקה של 97.9%. בקטגוריית הביטחון האישי לעומת זאת מקבלת העיר ציון נמוך, ובקטגוריית הקיימות היא מדורגת שישית, למרות הדימוי הירוק של העיר. עם זאת פארק רעננה הוא מוקד משיכה אזורי ומרכז בילוי, איזור התעשייה של העיר מאכלס כמה מחברות הייטק והטכנולוגיה הגדולות בישראל, כולל אמדוקס, hp וסטארטאפים רבים, והקניון הסמוך הוא מוקד קניות ובילוי לעובדים במתחם ולאזור כולו.

רעננה הצליחה להתבסס כעיר מובילה בשרון בעיקר בזכות אסטרטגיה מעניינת של משיכת אוכלוסיית עולים ממדינות אנגלוסקסיות ובשנים האחרונות גם מצרפת. עם זאת העיר סובלת, למרות המרחק הקצר מתל אביב, מבעיות תחבורה ונגישות למרכז בשעות העומס.

5/ כפר סבא

עיר השרון השלישית בדירוג מצטיינת בעיקר בקטגוריית הקיימות, ומדורגת שנייה אחרי תל אביב. לאחרונה אף זכתה העיר במקום הראשון בתחרות "העיר הירוקה" של קלינטק. צפון מערב העיר שעובר תהליך פיתוח מואץ, מוגדר כשכונה ירוקה ומאופיין בבנייה ירוקה ושטחים פתוחים רבים. מבחינת תעסוקה העיר דומה מאד לשכנתה רעננה, אולם ברמת ההכנסה היא נופלת ממנה. גם בתחום החינוך ניכר פער משמעותי בין כפר סבא לרעננה, ותלמידי העיר מדורגים רק במקום השביעי באחוזי הזכאות לתעודת בגרות, אולם אחוז הסטודנטים בעיר גבוה, והיא מדורגת בתחום זה במקום השלישי.

בקטגוריית תוחלת החיים כפר סבא מדורגת חמישית, עם ממוצע של 82.5 שנים (3 שנים פחות מהשכנה רעננה). בדומה לרעננה גם כפר סבא סובלת מבעיות נגישות למרכז, וגם היא השכילה לפתח איזור תעשייה המושכת חברות בינלאומיות וישראליות מובילות. המשך צמיחת אזור הייטק "עתיר ידע" ואזור תעשייה מזרחי עתידי יוכלו להבטיח לעיר המשך התפתחות ומשיכת עסקים ותושבים איכותיים.

6/ פתח תקווה

פתח תיקווה

פתח תקווה הפכה בשנים האחרונות להיות אחת הערים המתפתחות ביותר בישראל, בזכות עתודות קרקע, רמת מחירים סבירה, ונגישות תחבורתית שהשתפרה, ותמשיך להשתפר עם פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה. העיר נהנית מדירוג גבוה בקטגוריית המרכזית/פריפריאליות, והיא כיום העיר ה-6 בגודלה בישראל.

לוגו פתח תיקווה

לוגו פתח תיקווה

גם פתח תקווה עברה תהליך מיתוג עירוני, אף שזה לא זכה לחשיפה ומודעות רבה, העיר מנסה להתנער מהדימוי האפור והמשעמם. פתח תקווה אינה מצטיינת באף אחת מהקטגוריות, אולם סיכום הנתונים מוביל אותה למקום מכובד ביותר.

בדומה לערים אחרות פיתחה פתח תקווה את אזור התעשייה קריית אריה המאכלס חברות הייטק וטכנולוגיה רבות, כולל מטה חברת יבמ, ונהנה מנגישות ישירה לכביש 4. מיקום העיר בצד המזרחי של גוש דן, ובין שני הצירים המרכזיים כביש 4 וכביש 6, מעניקים לה נגישות טובה, אולם העיר חסרה עדיין אופי וזהות מגובשים ונתפסת בעיקר כ"עיר שינה".

ראשון לציון 1307/ ראשון לציון

אם יש עיר העשויה לאיים על ההגמוניה של תל אביב במשהו, זו ראשל"צ. העיר הרביעית בגודלה בישראל, עם שטח שיפוט גדול מזה של תל אביב, שטחי פיתוח נרחבים ואוכלוסייה צומחת, ראשל"צ כבר מספקת לתושבי כמעט הכל. היא ממוקמת במרכז, אך אינה סובלת מהצפיפות של תל אביב, מקושרת לנתיבי איילון, כביש 4 וכביש 431 וקו הרכבת מקשר אותה לצפון ולדרום.

בחינוך העיר מציגה נתונים טובים ומדורגת במקום דומה לזה של גבעתיים באחוז הסטודנטים. בתעסוקה היא דומה לתל אביב, ובהכנסה אף גבוה יותר. בקטגוריית הסביבה הציון של ראשל"צ אינו גבוה, אולם הפארקים החדשים שבפיתוח במקום מחנה צריפין, והפארק החדש באזור הסופרלנד וכן פינוי מחנה צה"ל שיאפשר את הרחבת חוף הים, יעניקו לעיר שטחים ירוקים חדשים רבים, ויהוו מוקד משיכה לבילוי, פנאי וקניות מכל הארץ, מעבר ל"עיר הקניונים" סינמה סיטי, יס פלאנט ומתחם איקאה.

העיר שחגגה השנה 130 שנים להיווסדה עושה מאמצים ניכרים גם לפיתוח התרבות בעיר, ואזור התעשייה הישן עובר הסבה למתחם תרבות. בסקר לגבי מיקום המגורים המועדף על הישראלים דורגה ראשל"צ רביעית, מה שמעיד על ההערכה שיש לישראלים לעיר. עם זאת, ראוי ציין כי מבנה העיר הוא בעייתי מאד, חסר מרכז ברור, וההתניידות בה מחייבת רכב והעיר קרועה גיאוגרפית בין צירי התנועה המרכזיים של ישראל.

8/ רמת גן

רמת גן

עיריית רמת גן לא השתתפה ביוזמת "יום כדור הארץ" ולכן לא דורגה בקטגוריית הסביבה/קיימות, מה שמעיד על עשייה דלה בתחום. רמת גן נהנית ממיקום מרכזי ביותר, וסובלת ממחלות העירוניות שאיפיינו את הערים בעבר, ושתל אביב הצליחה להחלץ מהן על ידי פעילות סביבתית ענפה. כדי שלא לפלוט את רמת גן מהדירוג כליל, ניתן לה בקטגוריית הסביבה ציון זהה לזה של גבעתיים שכנתה, שהוא גם הנמוך ביותר מבין הערים שנבחנו בתחום זה.

רמת גן זוכה לציונים טובים בתחום החינוך, תעסוקה והכנסה ממוצעת של התושבים. מבחינת תוחלת חיים היא דומה להרצליה, שהגיעה למקום השני. העיר נהנית מכנסות גבוהות מבנייני המשרדים באזור הבורסה, נגישות מצוינת לנתיבי איילון ורכבת ישראל, והקו האדום של הרכבת הקלה המתוכנן יחבר אותה במהירות לפתח תקווה ממזרח ותל אביב ממערב.

9/ חולון

חולון מציגה מיקומים נאים ברוב הדירוגים, המשקפים את ההתפתחות המרשימה של העיר בעשורים האחרונים. במדד המרכזיות/פריפריליות היא נהנית מציון גבוה ונגישות טובה לצירי התחבורה נתיבי איילון, כביש 4, ורכבת ישראל. בזכאות לבגרות היא מדורגת 10, אולם באחוז הסטודנטים היא מדורגת 18. בתעסוקה העיר מדורגת 7, ברמת הכנסה 10, ובביטחון אישי 9.

לוגו חולוןעיר הילדים שבחרה אסטרטגיה עירונית ודבקה בה לאורך שני עשורים, הקימה מוזיאון ילדים וגני סיפור, אבל גם את מתחם המידטק, המכון הטכנולוגי HIT, ולאחרונה נפתח בעיר גם מוזיאון העיצוב המתוקשר, שמהווה לא רק אייקון אדריכלי מרשים, אלא מוקד משיכה ועוגן עשייה בתחום העיצוב. השנה פרסמה חולון שפת מותג חדשה, העיר מרעננת את חזון העיר בשיתוף התושבים, ומקדמת את פיתוח מתחם כיכר העיר.

בתחום הסביבה העיר אינה עושה די והיא מדורגת במקום ה-12, ולמרות ששטח העיר קטן יחסית היא אינה ידידותית להולכי רגל או רוכבי אופניים.

מיתוג אזור התעשייה בת ים10/ בת ים

העיר הקטנה ביותר מבחינת שטח, בין הערים בעשירייה הראשונה (8,167 דונם) והצפופה ביותר ביחס למספר התושבים, צמודה לתל אביב וחולון, אבל מציגה נתונים טובים פחות, למרות מרכזיות רבה ונגישות גבוהה, שאף צפויה להשתפר עם סיום העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה.

בחינוך מדורגת בת ים במקום ה-19 באחוז הזכאים לתעודת בגרות, ובמקום ה-21 במספר הסטודנטים לתואר ראשון. בקטגוריות התעסוקה וההכנסה היא מדורגת במקומות 13 ו-15 בהתאמה. בקטגוריית תוחלת החיים העיר מדורגת 19, בדומה לתל אבי, ובביטחון אישי 10, כמו רמת גן. על החולשה בתחומי החינוך והתעסוקה, המשקפים אוכלוסייה חלשה ביחס לשכנתה חולון, העיר מפצה בתחום הסביבה, בו היא מדורגת עם ירושלים במקום 4/5.

לבת ים אין לאן לצמוח אלא לגובה, והיא אינה נהנית מעתודות קרקע כמו ראשל"צ לדוגמה. העיר עושה מאמצים כבירים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית ופינוי בינוי, והפיכת אזור התעשייה הישן למרכז תעסוקה משמעותי במטרופולין תל אביב, כולל מעבר בתי המשפט מתל אביב למתחם, ומרכז לצעירים ואמנים. העיר גם מקדמת את שיפוץ הטיילת וחוף הים, וקו הרקיע שלה כבר מתחיל להזכיר את הונג קונג. העיר גם פועלת בחזית התרבות וקיימה את הביאנלה לאדריכלות בעיר בהצלחה רבה, מוזיאון בת ים ומעודדת יוצרים ואמנים לעבור אל אזור התעשייה המשתקם.

לוגו מודיעין11/ מודיעין

העיר היא הראשונה בדירוג שאינה ממוקמת בגוש דן או בשרון, ומדורגת רק בציון אחד אחרי בת ים. העיר מציגה ציונים טובים ברוב הקטגוריות, אולם ציון נמוך בקטגוריית המרכזיות/פריפריאליות ובתחום הסביבה ממקמים אותה מחוץ לעשירייה הראשונה. מודיעין היא "עיר שינה" מובהקת, ואף כי היא נהנית מאוכלוסייה איכותית, היא נאלצת לעבוד בערים אחרות, וגם בתחומי התרבות והבילוי העיר מציגה חולשה. מודיעין עברה תהליך מיתוג עירוני בעייתי המשקף חזון לא ברור לעיר.

12/ ירושלים

בסקר לגבי עיר המגורים המועדפת זכתה ירושלים למקום השני אחרי תל אביב, ובפער ניכר מכל שאר ערי ישראל. לעיר הגדולה ובירת ישראל יש מקום חם בלב האזרחים כנראה, אולם במבחן המציאות היא מציגה נתונים מאכזבים. בקטגוריית הסביבה היא מדורגת חמישית, בזכות פיתוח הרכבת הקלה ושפע השטחים הירוקים והפתוחים בעיר, וגם במדד הביטחון האישי היא משיגה ציון גבוה. בשאר הקטגוריות ירושלים מתאפיינת בציונים נמוכים, בעיקר בתחום החינוך. ירושלים סובלת מאוכלוסייה ענייה ולא משכילה, וחוסר במקומות עבודה איכותיים. התכנית לפיתוח מרכז העסקים בכניסה לעיר, התכניות לפיתוח מרכז העיר, פיתוח מרכזי הספורט, המאמצים בתחום התיירות, כולל מיתוג התיירות לירושלים עשויים לשפר את מצבה, אולם ברור כי כל עוד המצב הפוליטי ימשיך להיות בלתי פתור, ועתיד העיר וגבולותיה נמצאים בויכוח, ירושלים תמשיך לסבול.

13/ רחובות

הציונים של רחובות בכל המדדים היו מעל לממוצע, מה שמציב אותה במקום גבוה יחסית בין ערי ישראל. בתחום הסביבה היא מדורגת במקום ה-13 הנמוך, אך מבחינת מרכזיות/פריפריאליות היא מקבלת ציון זהה לזה של רעננה והרצליה.

14/ נתניה

מציגה נתונים טובים ברוב המדדים, כולל דירוג 8 בתחום הסביבה. במדד הביטחון האישי היא מדורגת במקום 23 מתוך 26 ערים, מה שמאשר את הדימוי המפוקפק שלה בציבור. עם זאת, נתניה היא עיר בתנופה משמעותית, ולאחר שנים של התרחבות אזור התעשייה שמשך חברות מובילות כמו סלקום, וענק קמעונאות כמו איקאה, העיר מתרכזת שחידוש המרכז ההיסטורי שנזנח, כולל בניין עירייה חדש, ספרייה עירונית ועוד. לאחר ההצלחה של שכונת רמת פולג, מתחיל בעיר פרויקט פינוי המזבלה לטובת הקמת שכונה חדשה, והשנה גם נחנך איצטדיון נתניה.

15/ אשדוד

העיר החמישית בגודלה בישראל, והיא העיר הדרומית ביותר במדד, ומציגה ציונים יפים בתחום הביטחון האישי ותחום הסביבה. באשדוד פועלים לפיתוח רובע חדש, "הרובע המיוחד"  שיכלול קמפוס אוניברסיטאי, בית חולים, מבני ציבור, שכונת מגורים, פארקים ושטחים פתוחים. גם מרכז העיר ורצועת החוף עוברים תנופת פיתוח ניכרת, ועיר השקיעה רבות בתחום התרבות, אולם העיר עדיין חסרה