אם הרכבת התחתית לא זזה, אולי רכבת מרחפת תציל את תל אביב

רכבת מרחפתאתר כלכליסט מפרסם היום כי משרד האוצר תקצב 250,000 ₪ לבחינת מערכת היסע המונים עם מסילה תלויה. משרד האוצר, על פי כלכליסט, פנה לחברת נתע (נתיבי תחבורה עירוניים) בבקשה שתקים פיילוט למערכת הסעת המונים בעלת מסילה תלויה כפתרון מחליף או משלים למערך הרכבת הקלה בתל אביב שכבר חורגת בכמה שנים ובכמה מיליארדי שקלים מהתכנון המקורי. עלות הפיילוט נאמדת בכ־250 אלף שקל והוא יוקם מחוץ לעיר, כדי לבחון את היתכנות הפרויקט ואפשרות הטמעתו באזור גוש דן. תאריך היעד להקמת קרון אחד לבחינת הטכנולוגיה הוא תחילת 2014.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? מיתוג העיר ופרויקט שער העיר

לוגו ראשון לציון

לוגו ראשון לציון

השנה חוגגת ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, 130 שנים להקמתה. ההיסטוריה המרשימה והגידול העצום באוכלוסייה, עדיין לא הצליחו להפוך אותה לעיר המשמעותית שהיא אמורה הייתה להיות, בחברה, בכלכלה ובתרבות הישראלית.

הקרבה של ראשל"צ לתל אביב, ועתודות הקרקע הגדולות, הם אלו שהפכו אותה ליעד מבוקש למגורים במרכז, אך במחיר שפוי, אבל הקרבה הזו גם ייתרה את הצורך לפתח בה, לאורך השנים, מרכזי תעסוקה, תרבות ובילוי – כל מה שהופך קובץ שכונות לעיר.

העיר הוותיקה, ממזרח לכביש 4, התיישנה עם השנים, ואילו השכונות החדשות שקמו בין כביש 4 לנתיבי איילון, וממערב לנתיבי איילון יצרו עיר מפולחת ל-3 אזורים, שאוטוסטרדות חוצות בינהן, ולא מאפשרות יצירת רצף עירוני. עיר הקניונים שקמה בין כביש 4 לנתיבי איילון החמירו את המצב, וראשון לציון כיום היא עיר קרועה, שההתנהלות בה מחייבת נסיעה. עתודות הקרקע הגדולות, והתכניות הגרנדיוזיות הכוללות את הפארק הגדול באזור הסופרלנד שיכלול מתחם יס פלנט, הפארק החדש שמוקם במקום מחנה צריפין, ופרויקט הרובע – הפיכת אזור התעשייה הישן למתחם תרבות, עלולות עוד להחמיר את המגמה, אבל כל הפרויקטים הללו מכוונים להפוך את ראשון לציון לעיר המציעה תרבות ובילוי, כחלופה לתל אביב.

השבוע פרסמה עיריית ראשון ציון את הזוכים בתחרות לתכנון "שער העיר", שיכלול מגדלי משרדים, שטחי מסחר, מרכז כנסים, ומלון המקושרים לרכבת ישראל ולשני קווי הרכבת הקלה. המשרד שזכה בתחרות הוא קנפו-כלימור אדריכלים, שאמורים, במסגרת הפרויקט, לייצר שער כניסה לעיר, שיבדל אותה מסביבתה (בת ים וחולון), ויחבר בין אזורי העיר המנותקים.

הפרויקט הממוקם מעל נתיבי איילון מבקש לנצל את הנגישות לאזור, תוך בניית מפלסים הפרוסים מעל נתיבי התחבורה, תוך קירוי נתיבי איילון, כדי לחבר את חלקי העיר, בשילוב פארק ובנייה ירוקה במה שמכונה קריית "ראשון איילון". כמו כן המגדלים הגבוהים יהוו שער כניסה דרומי, מאופיין ובולט לראשון לציון וגוש דן, לבאים בנתיבי איילון. הפרויקט העצום שייחשף לנוסעים אמור למצב את העיר ראשון לציון כעיר מתקדמת וטכנולוגית עם ראייה סביבתית.

עבור הנוסעים בנתיבי איילון לכיוון דרום, הפרויקט ממשיך את רצף המגדלים ומרכזי המשרדים והמגורים המצטופפים לאורך האיילון, ממגדלי המגורים של פארק צמרת, מגדלי אזור בורסת רמת גן, מגדלי עזריאלי והמגדלים בנחלת יצחק, רובע העסקים של בת ים בואך ראשון לציון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אבל הפרויקט העצום, שבמקרה הטוב ייצא לפועל בעוד מספר שנים, אינו הדרך היחידה בה העירייה פועלת לשנות את מיצוב העיר. חגיגות ה-130 שימשו הזדמנות למיתוג העיר והשקת שפה שיווקית חדשה.

השימוש בחגיגות היומולדת לעיר כמנוף להשקת מיתוג עירוני, בדיוק כמו ששימש עבור תל אביב בחגיגות המאה לעיר, אינו מקרי. מי שמייעץ לעיריית ראשון לציון הוא הלל פרטוק, שהיה דובר עיריית תל אביב, ואחראי במידה רבה על אירועי החגיגות והמיתוג בתל אביב. מה שעצוב בכל זה, שלקחים ממיתוג חגיגות המאה לתל אביב לא נלמדו, והתהליך שיכפל את עצמו בראשון לציון.

עיריית תל אביב יצאה לכבוד חגיגות המאה לעיר בשפה שיווקית חדשה שהפכה מאוחר יותר למיתוג העירוני. השפה שפותחה על ידי ברוך נאה, וכוונה למיתוג החגיגות הייתה נכונה לחגיגות עצמן, אבל לא כמיתוג עירוני, וכראייה לכך, מוצאת את עצמה כיום, 10 שנים אחרי החגיגות, עיריית תל אביב "תקועה" עם מיתוג עירוני שאינו מתאים לתל אביב, אינו נושא את המסרים שהעיר רוצה להעביר – קדמה טכנולוגית ומרכז חדשנות, מרכז עסקים ומרכז תרבות – וניסיונות שונים שנעשו מאז למיתוג העיר מחדש, כשלו.

באותו אופן, עיריית ראשון לציון, יצאה בשפה שיווקית לעיר כחלק מחגיגות ה-130, שיהפכו מן הסתם מהר מאד למיתוג העיר, ומבט חטוף על השפה המותגית מספיקה כדי להבין שאין בה אף אחד מהמסרים שרוצה פרויקט "שער העיר" להעביר. כך צפויה ראשון לציון, עם הקמת "שער העיר" למצוא עצמה בעוד מספר שנים בודדות, בדיוק כמו תל אביב, "תקועה" עם שפה שיווקית שאינה הולמת את חזון העיר והמציאות החדשה.

שפת המותג של ראשון לציון, גם כן בעיצוב ברוך נאה, שמטרתה חיזוק הערכים הישראלים והדגשת הראשוניות של העיר באים לחגוג את ההיסטוריה של העיר, אולם אין בהם שום מבט אל העתיד, ואפילו לא להווה. סמל העץ בו משולבות האותיות העבריות, ובהופעות אחרות אייקונים שונים, הוא מורכב מאד ולא תמיד ברור, עמוס לעיתים במסרים רבים מדי, אבל בעיקר חסר מבט לעתיד. ניכר כי חסרה לראשון לציון אסטרטגיה ברורה שהייתה יכולה להביא לתוצאה אחרת, הלוקחת בחשבון את התכנון לעתיד, השאיפות ואפילו הפרויקטים הרבים שכבר מתקדמים בעיר, וצפויים לשנות אותה מהותית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

יש לציין כי באופן בו עיריות מתנהלות, הקושי העצום בהובלת ערים בתהליכים עמוקים, כמו שתהליך מיתוג עירוני צריך להיות, וחוסר התכנון לטווח הארוך, קביעת עובדות בשטח כמו מיתוג חגיגות יומולדת לעיר, שהופך למיתוג עירוני הוא אולי הדרך היחידה האפשרית, אבל היא לבטח לא הדרך הנכונה.

מאמרים קשורים: מגמות במיתוג ערים בישראל | ביקורת מיתוג: באר שבע בירת ההזדמנויות | מדוע רוב מותגי הערים נכשלים? | הערים הטובות בישראל | איפה הישראלים הכי רוצים לגור?


שדרת המגדלים החדשה של באר שבע, ומדוע העיר חייבת לגבש זהות, ומיד

באר שבע היא עיר בתנופה, ללא ספק. העיר מתפתחת בקצב מסחרר, ומתכוננת לקליטת עיר הבה"דים הצה"לית: מתחם תחבורה חדש, פארק עירוני, יער עירוני, שכונות חדשות, מתחם תיירות ובילוי, ובקרוב תהיה באר שבע העיר המאכלסת את מספר ושטח הקניונים הגדול במדינה, עם ההכרזה על הקמת קניון נוסף, התשיעי במספר שיכלול קומפלקס בתי קולנוע של יס-פלאנט.

נראה כי ההתלהבות של באר שבע מעצמה גורמות לה לאמץ כל דבר וכל אחד שיהיה מוכן להקים בניין או עסק בעיר, עד כדי כך שאין אבחנה בין נכון ומתאים לבין חסר התאמה או מזיק. המבנה של העיר עד עתה, מבוסס בעיקרו על תנועה ברכב. העיר מפוזרת, וחסרת מרכז ברור ומוגדר אליו יכול מבקר להגיע בתחבורה ציבורית, או להשאיר את מכוניתו, ולהמשיך לענייניו ברגל. קניוני הענק במרכז העיר רק מגבירים את הפירוק של המרחב העירוני, וחוסר הקשר בין המתחמים השונים מחייב נסיעה. ובכלל, בעוד בארה"ב לדוגמה, הקניונים הולכים וגוססים לטובת רחובות מסחר במרכזי הערים, בבאר שבע הם נמצאים בתנופה חסרת תקדים.

כל מי שהגיע אי פעם לבאר שבע מצפון מכיר את מראה הכניסה לעיר. שדרות רגר הרחבות מובילות את הנכנס בשערי העיר דרך כביש עירוני רחב מאד, כשמשני צידיו בנייני רכבת ישנים מאד, לכל אורכו, שרק מספר מתחמים מסוגרים כמו בית החולים סורוקה או האוניברסיטה, מגוונים מעט את מראה הרחוב. שדרות רגר הינם דוגמה מצוינת לחוסר התפקוד של המרחב העירוני הבאר שבעי – הרחוב הינו ציר תנועה ותו לא. אין בו מרחב מסחרי מתפקד, ואין שוב סיבה להתהלך בו, והרחוב הוא תזכורת עגומה למרחב הציבורי הישראלי של שנות ה-60, ואם יש לו ערך כלשהו, הוא בתזכורת לאופן שבו תכננו וחיו בעבר בישראל. אולם כעת תכנית חדשה מנסה להציל את הרחוב המרכזי של העיר ולהפיח בו חיים, כפי שמתואר באתר משרד השיכון והבינוי:

שדרות רגר באר שבע

שדרות רגר באר שבע

שדרות רגר המשתרעות מן הכניסה הצפונית של באר שבע ועד קניון הנגב משמשות ציר התנועה הראשי של העיר. במקום מתוכננים להיבנות מגדלי מגורים יוקרתיים, מגדלי משרדים ומרכזי מסחר ותעסוקה. כמו כן תכלול השדרה כביש רחב בן שלושה נתיבים לכל כיוון ובמרכזו רצועה לפיתוח הרכבת הקלה העתידית. טיילת הולכי רגל מקורה עם שטחים ירוקים וכיכרות גן לרוב תשמש לתושבי העיר מקום בילוי בכל עונות השנה.
הפרויקט כולל שלושה גושים – צפוני, מרכזי ודרומי – של מגדלי מגורים בני 20–24 קומות ובהם כ-1,600 יחידות דיור, גני ילדים ושטחי בילוי ומסחר.
שילוב המרחב הבנוי שבין המגדלים והנהר הירוק הזורם ביניהם למערכת אחת של הולכי רגל יוצר מרחב אורבני חד-פעמי ועוצר נשימה, שיקסום לאוכלוסייה המעוניינת ליהנות מכל העולמות. מצד אחד להתגורר בלב עיר מודרנית קרוב לכל מרכזי המסחר התעסוקה והשירותים ומצד אחר לחיות בסביבה ירוקה מטופחת ושלווה.

באר שבע נמצאת בנקודה קריטית. הפיתוח המואץ ומעבר בסיסי צה"ל לדרום מייצרים לעיר הזדמנות שטרם הייתה לה מאז קום המדינה. זו לא רק הזדמנות לפיתוח העיר, משיכת תושבים, עסקים ומשקיעים, זו גם הזדמנות למצוא לעצמה זהות ותפקיד חברתי במרקם הכללי של מדינת ישראל.

יותר ויותר בשנים האחרונות מתעוררת התחושה כי כל עיר רוצה להיות תל אביב. ירושלים, חיפה וגם באר שבע נוטשות את ייחודן ומנסות להעתיק את תל אביב, להחליפה ולהתחרות בה. נראה כי במקום למצוא לעצמן מקום ייחודי, ולהציע חלופה, ערים אלה מנסות לשכפל אתת תל אביב, במקומות אחרים. בבאר שבע הבעיה חמורה במיוחד, משום שבאופן יחסי, הגידול לו העיר צפויה הוא המשמעותי ביותר.

בין מגדלי המגורים והמשרדים, מתחמי התיירות והבילוי, מתחמי המסחר והקניונים ושלל פרויקטי הפיתוח בעיר, לא ברור לאן באר שבע הולכת. האם לעיר מרוכזת עם מרכז עירוני ברור, מתפקד  ומוגדר, או לעיר בסגנון אמריקאי, בה הרכב הוא התנאי לכל פעולה. באר שבע צריכה להחליט. והוא צריכה לעשות זאת עכשיו. ההזדמנות הגדולה של העיר, היא גם הסכנה הגדולה שלה, והאופן בו תגדיר באר שבע את החזון העירוני שלה ותמשש אותו- הוא זה שיקבע את עתידה, והאם תצליח לממש את ההזדמנות, או שזו תחלוף ללא השפעה מהותית על העיר, ותירשם כעוד בכייה לדורות.

מאמרים קשורים: חופשה בבאר שבע, נשמע דימיוני? | מתחם התחבורה החדש בבאר שבע | במקום שכונה יער עירוני | ביקורת מיתוג- באר שבע בירת ההזדמנויות | מגפת המיתוג של ערי הדרום


ירושלים עוברת למגדלים – רובע העסקים בכניסה לעיר

שעור ההשתתפות בכוח העבודה 2010

שעור ההשתתפות בכוח העבודה 2010

מאז כניסתו לתפקיד ראש עיריית ירושלים, מנסה ניר ברקת למשוך לעיר חברות וארגונים שיביאו לעיר מקומות תעסוקה ותנופה כלכלית, עד כה ללא הצלחה רבה. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בעיר נמוך במיוחד ועמד ב-2010 על 46% בלבד, מול ממוצע ארצי של 57%, ומול 67% בתל אביב. למעשה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים נמצא במגמת ירידה משנת 1997, אז היה שיעורו 51% ומאז ירד בהדרגה עד ל46% בשנת 2010, בישראל עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה באותן שנים מ-50% ל-57%. העיר גם נלחמת תמידית עם הגירה שלילית (בשנת 2011 עזבו את העיר 7,500 תושבים יותר משהיגרו אליה על פי מכון ירושלים), ואבדן כוח העבודה האיכותי והצעירים המשכילים, שלא מוצאים בה את מקומם.

אם עיר רוצה צמיחה במספר מקומות העבודה, היא גם זקוקה לצמיחה בשטחי משרדים. הגישה שאומרת "אם תבנה משרדים החברות יגיעו" הביאו את עיריית ירושלים לאשר תכנית להקמת 12 מגדלים בגובה שבין 24 ועד 33 קומות בכניסה לעיר, בקרבת תחנת הרכבת לתל אביב (שאמורה להיפתח בעוד 5 שנים) והתחנה המרכזית. רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים, ישנה לחלוטין את המראה שיקבל את פני הנכנסים לעיר, שיעברו, אם התכנית תצא לפועל, על פני מקבץ של מגדלים (שאינם מאפיינים את העיר).

בעיריית ירושלים מקווים כי המגדלים החדשים יובילו צמיחה כלכלית לאזור זה של העיר, שיכלול גם מגורים ומלונאות, וייצר 40,000 מקומות עבודה. תכנית זו הייתה בפיתוח במשך כשלוש וחצי שנים וכוללת מגוון כיכרות בין המגדלים וקישורים תחבורתיים.

קו הרכבת המהיר מתל אביב לירושלים שנמצא בבנייה מאז 2001, צפוי להיפתח בשנת 2017, ומתוכנן לקצר את זמן הנסיעה ברכבת ל-28 דקות. מתחם העסקים החדש ממוקם גם בסמיכות לקו הרכבת הקלה הקיים ולקו הנוסף שיפתח בעתיד. תכנית רובע הכניסה לעיר פוכננה על ידי משרד פרחי-צפריר

מאז תחילת המאה ה-20, ובעיקר בעשורים האחרונים מתקיים מאבק מתמיד בירושלים על אופי הבנייה בעיר. העיר שמרה לאורך שנים על גובה בנייה נמוך, והבנייה לגובה הוגבלה בה, וכשהותרה עוררה תמיד מחלוקות. את המראה הייחודי של ירושלים יש לזקוף לזכות שלטון המנדט הבריטי, והתכניות הרבות שהכתיבו את כללי הבנייה לעיר, והפכו אותה למה שהיא היום. עם תחילת השלטון הבריטי, בדצמבר 1917 החלה תנופת בנייה גדולה בעיר – בעיקר בשל השינוי בסטטוס שלה. בתקופה העות'מאנית הייתה ירושלים עיר מחוז קטנה. עם תחילת המנדט הפכה לבירת ארץ ישראל. בשנים 1918 – 1926 החלו הבריטים בתוכניות בנייה נרחבות שכללו החלפת התשתית ומערכת הדרכים. בתקופת זו נחקק חוק העזר העירוני, הקיים עד ימינו, הכופה על בנייה באבן בעיר, ומעניק לעיר את צביונה. הבריטים גם החליטו על שימור העיר העתיקה, איסור בנייה מסביב לחומות, והותרת האזורים המקיפים את חומות העיר העתיקה כשטחים פתוחים ציבוריים.

מאמרים קשורים: ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה? | התכנית לשיפוץ מרכז ירושלים | היכל הזכרון הלאומי בירושלים | אתר התיירות החדש של ירושלים | מי הם ראשי הערים הטובים בארץ?


תכנית "נתיבי ישראל" וההשפעה על ערי הצפון

לוגו נתיבי ישראל

לוגו נתיבי ישראל

"נתיבי ישראל" היא תכנית תחבורתית לפריסת רשת כבישים ומסילות ברזל לפיתוח הנגב והגליל. מטרת התכנית הינה פיזור מאוזן יותר של האוכלוסייה ופריסת הפעילות התעסוקתית והכלכלית גם לערי הפריפריה באמצעות שיפור הנגישות התחבורתית. בהמשך להחלטת הממשלה, מקדמת החברה הלאומית לדרכים (מעצ) את התכנית אשר כוללת מגה פרויקטים תחבורתיים של מסילות ברזל וכבישים, ביניהם הקמת שתי מסילות ברזל עכו-כרמיאל ורכבת העמק והרחבה ומחלוף של כבישים 77,65 ו-85 המכונים "הזרוע המזרחית לגליל".

מפת נתיבי ישראל

מפת נתיבי ישראל

על פי התכנית, בעוד כשלוש שנים וחצי (2016) תורגש הקלה משמעותית ביכולת לנוע באזור הצפון. למהפך התחבורתי הזה אמורות להיות השלכות מרחיקות לכת בתחום הנדל"ן בצפון. על הפרק יש תכניות להרחבה משמעותית של אזורי תעשייה ביישובים שיהפכו לנגישים יותר, שמשמעותן תוספת ניכרת של תושבים באותם יישובים לצד עלייה צפויה בערך הדירות. כתבה ב-nrg מפרטת את ההשפעות הצפויות על ערי הצפון:

יישובים שזכו להתקרב לרשת תשתיות ארצית שאפשרה להם חיבור מהיר לעיר מרכזית נהנו מכך ברמה המיידית – בהגדלת מספר יחידות הדיור, פיתוח אזורי תעסוקה ומסחר ובהצבתם בחזית מפת הנדל"ן. "החלטות עבר שהתקבלו בממשלה הטו את הכף לטובת דרום הארץ, אבל עכשיו אפשר לומר שהשינוי החל גם בצפון", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי שחר. הוא מציג כדוגמה את פתיחת מנהרות הכרמל אשר לדבריו שינתה לגמרי את תפיסת תושבי העיר חיפה ו"הפכה" את העיר מבחינה נדל"נית.

מפת הדרכים החדשה מעניינית לא רק את התושבים, אלא גם לא מעט יזמים של אזורי תעסוקה ומסחר. מי שעדיין לא פעלו בשטח הן חברות הבנייה ויזמי הדיור. "נגישות הופכת להיות הדבר הבא בתחום התעסוקה. המקומות היותר מעניינים נדל"נית נמצאים בצמתים. במקומות 'הבאים' המחירים עדיין אטרקטיביים ומגיעים אליי לא מעט יזמי הייטק שמתייעצים על פוטנציאל פיתוח למגוון אזורים, הם בוחנים קרבה להון אנושי ולמקורות מימון. כביש 6 שכולם התנגדו לו הפך מקומות שהקרקע בהם הייתה זולה לאזורים שמעניינים יזמים וחברות. במקביל רואים שמפעלי תעשייה מסורתית וגם הייטק זולגים מהמרכז לצפון ולדרום ומתחמי לוגיסטיקה מתמקמים בצמתים", מסביר בן שחר.

"בתחום המגורים", אומר יו"ר לשכת השמאים אוהד דנוס, "הקטעים הראשונים של כביש 6 הובילו לשינוי. למשל הביקושים ומחירי הנדל"ן בגדרה ויקנעם שנהנית בשנתיים האחרונות מביקושים". לדבריו, "יישובים כמו רמת ישי, קריית טבעון, נצרת עילית, יישובי עוטף הקריות וגוש שגב וכרמיאל ייהנו מקרבה למרכז.  יש כאן גם עניין פסיכולוגי, וזה יקרין על הביקושים במטרופולין חיפה שיהפוך למרושת עם מנהרות, רכבות, מטרונית וכבישים חדשים כמו כביש עוקף קריות. משפרי דיור מחיפה יוכלו לגור בעיר ולעבוד בעפולה או להפך ועפולה תהפוך לעיר לוויין של חיפה. רמת ישי, וקריית טבעון הן כבר היום יישובי לוויין של חיפה וקיצור משך הנסיעה רק יגביר את המגמה", הוא אומר.

יקנעם –"הפכנו למרכז העולם": כשרוצים להציג אזור שהצלחתו קשורה בין היתר לסלילתו של כביש 6, יקנעם היא הדוגמה. העיר הייתה יישוב כושל, עם אחוזי אבטלה גבוהים, הגירה שלילית, התבססות על מענקי איזון, סגירה של מפעלים ועתיד עגמומי. במקביל לתוכניות להקמת כביש 6 היישוב קיבל הטבות, ושווק אזור ההייטק שתוכנן שם. כיום משתרע אזור התעשייה על כ־200 אלף מ"ר וכולל כ־80 חברות המעסיקות 8,000 עובדים.

"בגלל התשתיות הפכנו למרכז העולם וברור לחלוטין שמי שיהיה לו כסף לרכוש כאן קרקע יעשה זאת. תהיה כאן חגיגה של פעילויות כלכליות", אומר ראש העירייה סימון אלפסי. לדבריו, המטרה כעת היא למשוך את עובדי ההייטק לגור ביקנעם. "כ־500 זוגות ומשפחות צעירות מחברות ההייטק עברו אלינו לאחרונה. כיום נבנות בעיר כ־750 יחידות דיור, ויש אישורים לבנייה של כ־1,500 יח"ד נוספות, וכן מרכז ביג וקניון שחודש. בנוסף, החלו העבודות לפיתוח פארק התעשייה מבוא כרמל – פרויקט משותף ליקנעם, דליית אל־כרמל, עוספיה והמועצה אזורית מגידו שישתרע על 800 דונם של תעשייה, לוגיסטיקה והייטק.

רמת ישימרכזים מסחריים בדרך: רמת ישי הוא אחד מישובי הליבה שימוקמו בצומת הדרכים המרכזי בין תחנת כפר יהושע של רכבת העמק, כביש 6 והכביש המזרחי לצפון. הוא נחשב לישוב קהילתי כפרי איכותי שרשם את עיקר גידולו בשנות ה־90. הקרבה לכביש 6, לחיפה ולאזורי התעסוקה של יקנעם ומגדל העמק שמה אותו במקום טוב באמצע ומצבו רק צפוי להשתפר כשיתחבר לרשת מהירה יותר של דרכים. ביישוב תכנית זמינה למגורים הכוללת 270 יח"ד שישווקו במהלך 2013. לרמת ישי יש כבר היום מתחם מסחרי שמושך אליו בליינים וסועדים מכל האזור ומתוכנן בו פרויקט מסחרי נוסף – סטריט מול – בהיקף של 12 אלף מ"ר של מסחר ומשרדים וכן מרכז מסחר ומשרדים בשם ישי סנטר 2 הצמוד למתחם ישי סנטר 1.

נצרת עיליתבית מלון ומרכז קניות: נצרת עילית הוא בין היישובים הגדולים במרחב העמקים הכולל כיום כ־50 אלף תושבים. לדברי ראש העיר שמעון גפסו, בעוד חמש שנים לא יהיה זכר לקשיי התחבורה שחווים תושבי העיר בנסיעה לחיפה בזכות סלילת כביש שיעקוף את כפר כנא וייחבר את נצרת לצומת שמשון. זאת, לצד הרכבת הקלה שמתוכננת לחיפה. בעיר מעריכים כי כאשר הרכבת תחל לפעול תירשם עליית מחירים בערך הבתים וכי בית ששוויו כיום 100 אלף דולר יעלה כבר 120–150 אלף דולר, תלוי בקרבה לתחנת הרכבת. במקביל מתכננים בעיר להוציא את התעשייה הכבדה מתוך אזור התעשייה שנמצא בתוך העיר לאזור התעשייה ציפורית. לאחרונה אושרה הקמתו של בית מלון גדול וכן של מרכז קניות בשטח בנוי של 40 אלף מ"ר. הבנייה למגורים תכלול ל־4,800 יח"ד.

מגדל העמקגדלה ב־3,000 דונם: הסכמים לקביעת גבולות חדשים למועצה שיחררו את הפקק אשר מנע פיתוח מתחמי מגורים חדשים בעיר. בעקבות ההסכם קיבלה העיר 3,000 דונם אשר יאפשרו לה לגדול ובשלב ראשון מתוכננת בנייה של כ־4,000 יח"ד. מגדל העמק נחשבת לאזור פיתוח לאומי א' ונכללה לאחרונה בין רשימת הישובים אשר זוגות צעירים שירכשו בה דירה ראשונה יזכו למענק של 100 אלף שקל. לעיר יש שלושה אזורי תעסוקה, עיקר הפיתוח העתידי מתוכנן בפארק שגיא 2000.

קריית טבעון – "קרחים מכאן ומכאן": "קריית טבעון סגורה ואין לה עתודות משמעותיות להתפתחות", מסביר מהנדס הישוב מריוס ראפ. בקרית טבעון נוצלו עתודות הקרקע המאפשרות את גידולו הטבעי ובימים אלה החלו בהכנת תכנית אב חדשה. ראפ מסתייג מסלילתו של הקטע הצפוני של כביש 6. "ההתפתחות הזו היא לא בהכרח טובה לנו כי אנחנו יושבים בפיצול של כביש 6 לכיוון חיפה והזרוע המזרחית ומרגישים מאוימים מכך. פעם כל ישוב רצה להיות על אם הדרך, היום המצב השתנה ואנחנו מעדיפים להישאר בשוליים. אין לנו שטחים לפיתוח אזורי תעשייה או אזורי תעסוקה שיאפשרו לנו ליהנות מפיתוח הכבישים ואנחנו מרגישים שאנחנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן".

כרמיאלהרכבת תעלה הביקושים: כרמיאל נהנתה לאורך שנים מהגירה חיובית אך בשנים האחרונות יש האטה ולכן תולים שם תקוות בשילוב הצפוי של רכבת עם כביש 6 שיגיע עד לצומת אחיהוד. "הביקוש לדירות בעיר איטי מאוד ולכן כשנראה שהרכבת מתקרבת ניערך לכך בהתאם", אומר אייל רותם מהנדס העיר. לדברי רותם, הערכה היא שעם הגעתה של הרכבת יעלו הביקושים לשטחי מסחר ותעסוקה במרכז העיר ולכן הם מתכוונים לשפץ את כל מרכז העסקים של העיר. בטווח הקצר של שנה–שנתיים ניתן לבנות בעיר כ־1,000 יח"ד ואילו בטווח הרחוק יותר מתוכננת תוספת של 13 אלף יחידות דיור בשכונת הר רחבעם החדשה.

יישובי משגב – אזורי תעסוקה יתרחבו: למרות איכות החיים מרכיב התחבורה מייקר מאוד את החיים בישובי המועצה האזורית גוש משגב. תושבי המועצה המחולקת ל־35 ישובים התרגלו לחיים שנסמכים בעיקר על רכב פרטי. ראש המועצה רון שני מעריך כי עם הגעת הרכבת תהפוך הנסיעה בתחבורה ציבורית לחלק משגרת חיים שאינה קיימת כיום. לדבריו כבר היום ניתן להבחין כי קיים ביקוש גדול יותר לישובים שנמצאים בקרבה לעורקי התחבורה הראשיים. למועצה שני אזורי תעסוקה, בר לב, בצומת אחיהוד, שצפוי להתרחב וכן אזור התעסוקה תרדיון שגם בו ישווקו קרקעות נוספות לבנייה.

עפולה – שכונה ליד הרכבת: תחנת הרכבת תוקם בצפון מערב העיר בסמוך למושב בלפוריה ובאזור עליו מתוכננת לקום שכונות מגורים שתכלול למעלה מ־4,000 יחידות דיור וכן מרכז תעסוקה ומסחר בהיקף של 200 אלף מ"ר. לפי תכנית המתאר, השכונה הצפון מערבית תיצור בעתיד רצף בנוי עד לגבעת המורה. מתוכננת גם המשך בנייה ברובע יזרעאל.

נשרמרושתת מכל הכיוונים: נשר צפויה ליהנות פעמים: גם מהחיבור של רכבת העמק וגם מקישורה לזרוע הצפונית של כביש 6. תחנת הרכבת של נשר מתוכננת בין כביש 75 המוביל אל הצ'ק פוסט לכביש בר יהודה הפנימי. "השינוי המסחרי והתעסוקתי כבר החל להתרחש בנשר, למשל אולמות התצוגה של יבואני הרכב שבאופן מסורתי היו ממוקמים בעיר התחתית של חיפה, עברו כיום לכביש בר יהודה בנשר שהפך לציר מרכזי", מסביר בן שחר. נשר הפכה למרושתת מכל הכיוונים ונהנית גם מפתיחת מנהרות הכרמל ובעתיד מהרכבל המתוכנן מהצ'ק פוסט לטכניון ולאוניברסיטה. בהמשך, בסמוך לתחנת הרכבת מתוכנן מרכז תעסוקה ומסחר ענק בשטח כולל של 600 אלף מ"ר. למאמר המלא ב-nrg

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: חיפה – רשימת הפרויקטים בעיר | הפריצה של קריית אתא | טבריה חוגגת 2000 | פורסם מכרז למיתוג בית שאן | מגמות במיתוג ערים בישראל | מיהם ראשי הערים הטובים בארץ


מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?

הבחירה בראשי הערים הטובים ביותר בארץ קשה ומורכבת, שכן קיים שוני עצום בין היישובים השונים מבחינה דמוגרפית, גיאוגרפית וסוציו-אקונומית – לכל יישוב יש המאפיינים הייחודיים לו – כך שנקודת הפתיחה של כל ראש רשות היא שונה. אתר nrg מפרסם מאמר המנסה לעשות זאת:
איך בכל זאת מדרגים את 18 ראשי הרשויות הטובים ביותר? אין שום דרך מדעית לעשות זאת. הרכבת הרשימה התבססה על 3 קריטריונים עיקריים, הנובעים מתוך שלוש שאלות מרכזיות: 1. האם ראש הרשות חתום על הישג בעירו שמהווה פריצת דרך ברמה ארצית בחברה הישראלית? 2.  האם לראש הרשות הייתה, או יש, השפעה מכרעת על התפתחות העיר שבראשה הוא עומד? 3. מהו מצב העיר כיום לעומת המצב שבו ראש העיר קיבל אותה כשנבחר לתפקידו? המדדים, מתייחסים בעיקר לרמת הקושי בהשגת המהפך ולהשפעתו הכללית של אותו ראש רשות.

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

1. מוטי ששון – חולון: מכהן כראש העירייה מאז 1993. בתקופתו הפכה חולון מעיר פועלים אפורה בפאתי תל-אביב, לעיר המתחרה בתל אביב. חולון היא בירת הילדים הישראלית: פועלים בה חמישה מוזיאונים יחידים מסוגם, והוקמו ופותחו בה מוסדות תרבות מפוארים. בזכות אלה זוכה ששון מדי שנה בפרסים בתחומי החינוך, האדריכלות, איכות הסביבה, ניהול התקציב ועוד. מאז שהעיר מותגה כ"עיר הילדים," החלום של כל ראש עיר הוא להצליח כמו חולון במיתוג. הצלחתו של ששון אף זכתה להכרה בינלאומית: המגזין הבריטי היוקרתי "מונוקל" בחר בו בשנת 2010 לאחד מעשרת ראשי הערים המובילים בעולם.

2. רון נחמן- אריאל: משמש ראש עיריית אריאל זה 27 שנים. הוא ראש העירייה המכהן היחיד שהקים עיר בישראל מראשיתה, כיו"ר הגרעין המייסד שקם בשומרון בשנת 1978. על אף מיקומה של אריאל מעבר לקו הירוק, הוא יצר עובדות שיחייבו כל ראש ממשלה לכלול אותה בהסדר שלום עתידי. יש לו יכולות אדירות בכל הנוגע לגיוס כספים, שבאו לידי ביטוי גם כשבשלטון היו ממשלות שמאל ש"ייבשו" את עירו. במשך כהונתו גייס מאות מיליוני שקלים מכספי תרומות לקידום פרויקטים בעיר, ובעזרתם הקים אוניברסיטה שזכתה לאחרונה להכרה רשמית, מערכת חינוך מעולה, מרכזי ספורט, פארקים, היכל תרבות מהיפים בארץ ואזור תעשייה פורח. כיום מונה העיר כ-17,000 תושבים, בעיקר בזכותו.

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

3. מרים פיירברג – נתניה: מכהנת בתפקיד משנת 1998, והיא ראש העיר הראשונה שעברה את כל "מסלול הפיקוד" בעירייה – מעובדת סוציאלית לראש מנהל החינוך והרווחה, לחברת מועצה ובסוף לראש הפירמידה.  פיירברג מנהלת עיר לא פשוטה בעלת דימוי של בסיס משפחות הפשע בארץ. עובדה זו הופכת אותה לראש עיר מובילה לעומת ראשי ערים קודמים, שלא הצליחו להתמודד עם הפשיעה בעיר וברחו. פיירברג גם יודעת להתנהל היטב בנפתולי הפוליטיקה. כשהיה מאבק בינה ובין עיריית הרצליה על משרדי חברת סלקום, היא שכנעה את בנימין נתניהו, אז שר אוצר, לתקצב ב-30 מיליון שקל מחלף מיוחד – וסלקום גלשה לנתניה. היא בת בית בלשכות ראש הממשלה והשרים. גם כשחברת איקאה התלבטה היכן תמקם את סניפה הראשון, פיירברג פסקה חד משמעית: נתניה. עד סוף השנה עומד להיחנך בעיר אצטדיון כדורגל חדש ומודרני שיחליף את אצטדיון הקופסה המיושן.
נתניה חווה גם פריחה נדל"נית, וכיום יהודים צרפתים מתנפלים על כל נכס פנוי – מה שתרם לעליית מחירי הדירות בעיר. במקביל, מוקמות בנתניה אלפי יחידות דיור ושכונות חדשות. פיירברג גם ידעה לנצל את משאב הטבע המוביל של העיר: חוף הים, המשתרע לאורך 13 קילומטרים וחצי. בתקופתה הוקמה, בין השאר, המעלית אל הים, הממוקמת במרכז "טיילת הראשונים", ואליה צפויות להצטרף שתי מעליות חדשות. גם בתי המלון בעיר חווים תנופה, ולא פחות משישה מלונות חדשים מצויים כעת בשלבי הקמה.

4. שלמה בוחבוט- מעלות תרשיחא: מכהן כראש מועצת מעלות משנת 1976. תחילה כיהן כמזכיר המועצה והיום הוא ותיק ראשי עיירות הפיתוח מדור המייסדים, ומודל לחיקוי לראשי הרשויות שמונו אחריו. מעלות היא דוגמה לשילוב מוצלח בין יהודים לערבים: לבוחבוט יש ממלא מקום ערבי. באוכלוסיית היישוב חיים עולים חדשים מכל העדות יחד עם תושבים ותיקים. גרעין היישוב הוא עולים ממרוקו ומארצות מצוקה, וגם לעלייה הרוסית של שנות ה-90 יש נוכחות.  גם תרבות יש במעלות: באגם מונפורט היפה נערך מדי שנה פסטיבל פיסול המושך אליו אנשים מרחבי העולם, ויש גם היכל תרבות מפואר ותזמורת של נערי העיר. לא לחינם נבחר בוחבוט לתפקיד היוקרתי של יו"ר מרכז השלטון המקומי, שכן אנשי עיירות הפיתוח והיישובים הערביים הצביעו עבורו בהמוניהם. גם ראשי ערים ותיקות הצביעו עבורו. המאבק, אגב, לא היה קל: מולו התייצב ראש עיר פופולרי לא פחות – שלומי לחיאני – ובכל זאת, בוחבוט ניצח.

5. דוד בוסקילה – שדרות: בוסקילה הגיע לתפקיד בפעם השנייה בשל יותר, מנוסה יותר וגם מיליטנטי יותר, במטרה להכין וליישם תוכנית הבראה לעיר שעמדה בפני קריסה. ואכן, מאז שנבחר ירדה שדרות מהכותרות השליליות והחל תהליך הבראתה. בוסקילה, שנבחר בינתיים ליו"ר פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי, מצליח לשקם את שדרות לאט אבל בטוח, הוא צובר הישגים ומצליח להחזיר את החיוך לאנשי שדרות.  בוסקילה מתנסח היטב, שומר על קור רוח ומקרין עוצמה, אבל גם לא מהסס לדפוק על שולחנות כשצריך. התוצאה – הליך מובנה ומסודר של הבראה מלמטה. העיר, שהתפרסמה בעיקר כעיר מוכת קסאמים, הפכה לעיר מבוקשת, הרחובות שופצו ושופרו, התשתיות חודשו וערך הנדל"ן עלה בהתאם. אם השקט בדרום יימשך, סביר להניח שרוב החדשות יגיעו, כבעבר, מלהקות הרוק שיצאו מהעיר.

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

6. ראמז ג'ראיסי – נצרת: מאז שנת 1994 עומד ראמז ג'ראיסי בראשות העיר השנייה בחשיבותה לעולם הנוצרי.  נצרת היא עיר מסובכת מאוד לניהול:  יש בה מוסלמים, נוצרים, מקומות קדושים למכביר ומאות אלפי תיירים בשנה, ובצמוד אליה נושפת בעורפה נצרת עילית המודרנית, המרווחת, החדשה והמיושבת ביהודים.  לכאורה, יש בנצרת פוטנציאל נפיץ – מדובר במקום רגיש שבקלות יכולה להתפתח בו התגוששות עדתית – אבל עד כה ג'ראיסי מצליח למצוא את הדרך למנוע זאת. גם כשמשרדי הממשלה לא ששים לעזור לו, הוא מנהל את העיר ביד רמה, ברגישות ובנחישות. נכון שהוא לא יכול להתגאות בהישגים מרשימים בתחום התרבות, החינוך, איכות הסביבה וכו', אבל עבורו אלה מותרות. העובדה שהוא מצליח לשמור על שקט ועל סטטוס קוו הופכת אותו לאחד מראשי הערים הטובים בארץ – ולו רק בזכות יכולתו לפעול בתנאים כמעט בלתי אפשריים.

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

7. רון חולדאי – תל אביב-יפו: העיר ללא הפסקה, עברה מהפכה גדולה מיד עם  מינויו של רון חולדאי לתפקיד בשנת 1998 עלו עשרות טרקטורים על כבישים ועל מדרכות בעיר והפכו אותה לעיר חפירות. כשהתפזרו ענני האבק גילו התושבים עיר מודרנית ובה שבילי אופניים באורך 100 ק"מ ושלל פינות מנוחה מוצלות. אין כמעט דירוג של ערי העולם שתל-אביב לא נמצאת בו במקום גבוה (אגב, גם במדד יוקר המחיה). בין השאר, חולדאי יזם את אזור המועדונים בנמל תל-אביב, ואפילו קפץ ראש למימי הירקון כדי להראות שהמים נקיים וראויים לשחייה.
הביקורת העיקרית על חולדאי נוגעת לכך שהוא הפך אותה ל"עיר לעשירים" עם מגדלי מגורים, אבל בכל שאר הפרמטרים היא נחשבת למובילה בעולם. הכרזת "העיר הלבנה," שימור של 2,000 מבנים בעיר ההיסטורית, ניסיון אמיתי להתייחס ליפו כאל חלק מהעיר – בחירת יקיר עיר ערבי, העדפה מתקנת בדירקטוריונים ובקבלה לעבודה, פיתוח של תרבות ערבית, הנצחת ערבים בשמות של רחובות ביפו, ייסוד הפסטיבל המצליח "לילות יפו" – כל אלה ועוד נזקפים לזכותו של הראש.
כמו כן, הוקם בתקופתו אגף חדש למוזיאון תל-אביב, נחנך הקאמרי החדש ובנייתו של תיאטרון הבימה. תל-אביב היא העיר המובילה בפסטיבלים ובאירועים שונים שזלגו גם לערים אחרות, בהם, "לילה לבן", "חג המוזיקה", "מצעד הגאווה", "מרתון תל-אביב", "סובב תל-אביב באופניים" ו"שעת כדור הארץ".
רק לאחרונה נבחר חולדאי מטעם הארגון הבינלאומי CityMayors לראש העיר של חודש מרס. תל-אביב מוגדרת בנימוקי הבחירה כ"בירת ה-cool החדשה של אזור הים התיכון". אפשר בהחלט גם להצדיע לפרויקט השכרת האופניים המרשים. הקלה נוספת – הרכבת הקלה – כבר נראית, למיטיבי ראות, אי שם באופק.

המשך הדירוג: 8. צביקה גרינגולד- אופקים, 9. יונה יהב – חיפה, 10. מאיר כהן – דימונה, 11. רוביק דנילוביץ – באר שבע, 12. ניר ברקת – ירושלים, 13. שלמה לחיאני – בת ים, 14. יהודה בן חמו – כפר סבא, 15. שמעון לנקרי – עכו. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: חולון מרעננת את החזון. התושבים שותפים | שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | מגמות במיתוג ערים בישראל | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | נתניה- מיתוג מרכז העיר, ספרייה מרכזי, בניין עירייה חדש |


עיקרי תכנית המתאר "תל אביב 5000" שאושרה

תכנית מתאר תל אביב 5000

תכנית מתאר תל אביב 5000

מליאת הוועדה המקומית בעיריית תל-אביב אישרה, ברוב של 16 מול 10 חברי מועצה ולאחר 4 שנים של דיונים, את תוכנית המתאר העתידית של העיר – "תל אביב 5000". תכנית המתאר, אשר גובשה על-ידי מינהל ההנדסה, קובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת 2025, וחשיבותה היא בהגדלת השקיפות והוודאות התכנונית, הן לתושבי העיר והן ליזמים הפועלים בה.

תכנית המתאר מבוססת על התכנית האסטרטגית לתל–אביב-יפו, תכנית אשר במסגרתה אושר החזון לפיתוח העיר. החזון כולל ארבע מרכיבים ומהווה חלק מהתכנית לחזק את מרכזיותה של העיר במטרופולין ובמדינה, ולהיות עיר עם הפנים לכל תושביה.

עיר לכל תושביה– תכנית המתאר צופה כי בשנת 2025 יתגוררו בת"א כ-450,000 תושבים (לעומת כ-400,000 כיום). התכנית מציעה להגדיל את מלאי יחידות הדיור בכ-35,000 יחידות דיור חדשות, בנוסף לכ-75,000 יחידות דיור שנמצאות בשלבי אישור בתכניות אחרות וטרם נבנו. תוספת יחידות הדיור שהוצעו בתכנית אופיינה כך שתסייע למנף ולקיים תהליכים של התחדשות עירונית ולהימנע, מכרסום בשטחים הפתוחים. כמחצית מכלל יחידות הדיור הנוספות נכללות במסגרת אפשרות לעיבוי המגורים הקיימים, הן ייבנו באמצעות תוספת קומות במבנים קיימים. דגש מיוחד הושם על התחדשות ביפו ובדרום העיר: כמחצית מתוספת יחידות הדיור בתכנית המתאר מוצעת באזורים אלו. תוספת זו, עם שילוב מוקדי ציבור חדשים ויצירת אפשרויות תעסוקה מגוונות בדרום, יתרמו לפיתוח יפו והדרום ולחיזוקם.

שמירת תל אביב כמרכז כלכלי ותרבותי – תכנית המתאר מציבה יעדים לגידול שטחי התעסוקה בעיר והתאמתם של חלק מאזורי התעסוקה הקיימים לכלכלה המודרנית. התכנית מציעה להגדיל את מאגר התכניות הקיים לתעסוקה. חלק ניכר מתוספת שטחי התעסוקה יהיה באזורי התעסוקה המטרופוליניים שבמרכז העיר (למשל, משני צידי נתיבי איילון ולאורך שדרות רוטשילד). שטחים נוספים מתוכננים באזור התעסוקה הצפוני עתידים – רמת החייל. התכנית מציעה לשים דגש על דרום העיר בפיתוח ובשדרוג שטחי התעסוקה הקיימים בו, וביצירת אזור תעסוקה חדש המוצע בסמוך לצומת חולון משני צידי נתיבי איילון.

יצירת סביבה עירונית אטרקטיבית – עירוב שימושים ותפקודים – מגורים, תעסוקה, תרבות, מוסדות ציבור – הוא בעל יתרונות רבים מנקודת המבט העירונית: הוא מאפשר נגישות נוחה וקרבה בין מקומות התעסוקה, המסחר, התרבות והשירותים למגורים; הוא מאפשר ליצור רחובות תוססים המציעים מגוון רחב של פעילות אנושית; הוא מאפשר לנצל את שעות הפעילות השונות של השימושים השונים על מנת לקיים אזורים פעילים ובטוחים במשך רוב שעות היממה.

תחבורה בת-קיימא, מגוונת ויעילה על פיתוח מערכת התחבורה בעיר להביא בחשבון את תנועת המועסקים והמבקרים המגיעים לעיר. העיר היא גם ביתם של תושבים רבים, ומערכת התחבורה צריכה לענות גם לצרכיהם. התכנית מנסה למצוא איזון בין צרכי המשתמשים השונים במערכת התחבורה בעיר. חלק ניכר מהשינויים המוצעים מכוון ליצירת העדפה לתחבורה ציבורית, להולכי רגל ולרוכבי אופניים. במסגרת זו יוצרת התכנית שיפור של מרחב ההליכה של הולכי רגל ושל אופניים, ומאפשרת – תוך שימוש באמצעים של תכנון תחבורה – שיפור רמת השירות של התחבורה הציבורית.

שיפור איכות הסביבה וקיימותתל–אביב-יפו שואפת להיות עיר בת-קיימא, ירוקה ונטולת מפגעים סביבתיים. פיתוח המרחב הציבורי הפתוח, ובפרט זה הירוק, בדגש על טבע עירוני; מעבר לתחבורה בת-קיימא; ניצול יעיל יותר של שימושי הקרקע המתבטא בעיבוי הבינוי למגורים ותעסוקה; התכנית כוללת הנחיות לגבי בנייה ירוקה וידידותית לסביבה; ניקוז ושימור מי תהום; מניעת זיהום מקרינה ועוד. כמו כן, הנחיות שיחייבו כל תכנית בעלת השפעה סביבתית להכין חוות דעת סביבתית הכוללת המלצות לגבי אמצעים למזעור מפגעים סביבתיים.

טיילת לאורך נתיבי איילון – תכנית המתאר קובעת "ציר ירוק" חדש לאורך נתיבי איילון שייצור טיילת עירונית חדשה להולכי רגל ולרוכבי אופניים מצפון העיר עד דרומה. הטיילת תחבר את שני הפארקים המטרופוליניים: פארק הירקון בצפון ופארק אריאל שרון, פארק האיילון, בדרום. נוסף על כן, מציעה התכנית לאפשר הרחבת גשרים קיימים ומתוכננים מעל נתיבי איילון כדי ליצור בהרחבות אלה שטחים ציבוריים פתוחים. הטיילת והגשרים יאפשרו קישור אל אזורים אחרים באמצעות 'צירים ירוקים' נוספים המתוכננים בכל רחבי העיר.

יפו – תכנית המתאר מציעה להגדיר את שכונותיה ההיסטוריות של יפו כ"מרקם לשימור". המשמעות היא שניתן יהיה להוסיף יחידות דיור בהיקף מצומצם ולעודד התחדשות, תוך שמירה על אופי הבינוי בשכונות אלה. בשכונות עג'מי וגבעת עלייה, במתחמי מגורים גדולים, ניתן יהיה לחלק את מכסת השטח המתוכנן למגורים ליותר יחידות דיור, ובכך להוסיף דירות בינוניות וקטנות. במתחמי השיכונים תעודד תכנית המתאר עיבוי מבנים קיימים ויתאפשר להוסיף עד 2 קומות נוספות ובאופן נקודתי יותר גם "פינוי-בינוי". לצד השיקום והשימור של השכונות ההיסטוריות ותוספת הקומות למתחמי השיכונים, יפותחו שכונות מגורים חדשות בחלקה המזרחי של יפו.

ביפו העתיקה מוצע לאפשר תוספת בינוי בעיקר עבור מלונאות, מסחר ותיירות, תוך השתלבות באופי הבנייה בעיר העתיקה מבחינת סיגנון וגובה. לאורך הטיילת יפותח השער הצפוני ליפו כמוקד תיירותי-מסחרי. בשטח שבין פארק מדרון יפו לבין רחוב קדם מוצע אזור פעילות מיוחד, שיכלול מלונאות, מסחר ומבני ציבור. שדרות ירושלים הן ציר עירוני מרכזי, שבעתיד יעבור בהן הקו האדום של הרכבת הקלה. לאורך השדרה ניתן יהיה לשלב מבני מגורים ומשרדים, זה בצד זה. לחיזוק האופי העירוני של השדרה, מוצע לאפשר תוספת קומת קרקע מסחרית לכל אורכה, גם במקומות שבהם אין חזית כזו, וכן להסב למשרדים מבנים קיימים.

רחוב שלבים: מוקד פעילות חדש בין יפו לבין תל־אביב. ציר שלבים יהפוך לרחוב עירוני פעיל, הכולל חזיתות מסחריות, המחובר לשכונות שסביבו באמצעות רחובות שיהיו מאונכים לו . לאורך הרחוב נקבעו מספר מוקדים למוסדות ציבור כלל-עירוניים, שיסייעו בהחייאת האזור ובהתפתחותו, בדומה למכללה האקדמית תל־אביב-יפו שהועברה למקום. מלאי שטחי המגורים ברחוב יוגדל ויתאפשר גם שילוב מוגבל של שטחי משרדים.

התכנית שומרת על אצטדיון בלומפילד במקומו כמתקן ספורט מרכזי ואף מאפשרת את שדרוגו ואת פיתוחו. התכנית מגינה על גן כרונינגן הסמוך, בכך שיוגדר כשטח פתוח עירוני, וכן היא מחברת בינו לבין רחוב שלבים על ידי מוסד ציבורי עירוני חדש. רצף זה של שטחי ציבור מהווה חלק מציר ירוק עירוני המחבר את שכונות דרום העיר ומגיע מקריית שלום, דרך פארק החורשות ועד לשדרות ירושלים.

התעסוקה בדרום העיר – התכנית מציעה מרכז תעסוקה חדש בצומת חולון. מרכז זה יתפקד כמוקד תעסוקה מטרופוליני ותותר בו בנייה צפופה וגבוהה; הוא ירושת על ידי מרכז תחבורה מטרופוליני חדש, שיקשר בין תחנת רכבת ישראל ובין אמצעי התחבורה הציבורית האחרים החוצים את האזור ומתוכננים לעבור בו בעתיד. אזור התעסוקה בצומת חולון מיועד לסוגי תעסוקה מגוונים: משרדים, מסחר, היי-טק, ושימושים אחרים אשר התמקמו עד עתה בעיקר במע"ר המרכזי ובאזור רמת החייל. שילוב של שימושי תעסוקה אחרים, ובכלל זה מלאכה, יתאפשר תוך הקפדה על המגבלות סביבתיות. באזורי המלאכה שבאזור מבואות יפו מציעה תכנית המתאר שינויים נרחבים שיעודדו את שדרוג האזורים האלו ופיתוחם. זאת במטרה לעודד כניסת שימושים מגוונים של מסחר ומשרדים וגם מגורים באופן מוגבל כך שיהפכו למוקד משיכה לאזור כולו.

פארק החורשות הוא רצף של חורשות בסמוך לשכונות דרום העיר: קריית שלום, שכונת שפירא ונווה עופר. תכנית המתאר מגדירה את פארק החורשות כ“שטח פתוח עירוני“. הפארק, שגודלו יותר מ-200 דונם, יהיה הפארק העירוני הגדול בעיר וישמש ריאה ירוקה לשכונות דרום העיר והוא יקושר אליהן במערכת של צירים ירוקים ומזמינים. הפארק מתוכנן כפארק אקולוגי וישומרו בו בתי באר, מערכות השקיה וינטעו פרדסים ועצי פרי שאפיינו את האזור בעבר.

התחנה המרכזית תועתק ותפוצל לשני מרכזי תחבורה מטרופוליניים: בצפון – בסמוך לתחנת הרכבת מרכז, ובדרום – בסמוך לצומת חולון. בדרך זו יצומצמו המפגעים השונים הנגרמים על ידי מיקום התחנה באתרה הנוכחי.  שטח התחנה המרכזית החדשה, שיתפנה משימושי התחבורה, יהווה חלק מאזור התעסוקה המטרופוליני. ככזה, יאוכלס במשרדים ובשימושי תעסוקה אחרים, ויותר להשתמש בו למלונאות, למגורים ולשטחי ציבור.

מרחוב עמוס תנועה ושומם כמעט מפעילות עירונית, יהפוך רחוב ארלוזורוב לרחוב עירוני תוסס, תוך ניצול הקו הסגול של הרכבת הקלה שעתיד לעבור בו. המדרכות יורחבו, שבילי אופניים יסללו וחזיתות מסחריות יתווספו לבתי המגורים הבנויים לאורכו. הרחוב יהפוך לציר המחבר את תחנת הרכבת מרכז לרחוב אבן גבירול ולחוף הים, באופן מזמין ונעים להליכה. ממזרח לרחוב אבן גבירול תאפשר התכנית לבנות לגובה של 8 עד 10 קומות למגורים, למלונאות ולמשרדים, וממערב לו משתרע מתחם ”העיר הלבנה“ – גם בצד זה ניתן יהיה להוסיף שטחי מגורים, מלונאות ומשרדים בהתאם למגבלות השימור במקום.

למרות קרבתו לאוניברסיטה ולקניון רמת אביב, הרחוב אינו מתפקד כרחוב עירוני פעיל. תכנית המתאר מציעה להפוך את רחוב איינשטיין לרחוב העירוני הראשי של רמת אביב תוך ניצול העובדה שבעתיד יעבור בו הקו הירוק של הרכבת הקלה. תכנית המתאר קובעת ברחוב מדרכות רחבות ושבילי אופניים ומאפשרת מסחר לאורכו. בנוסף, מציעה תכנית המתאר כי הרחוב ימשך מערבה תוך חיבור האוניברסיטה לחוף הים ולטיילת החוף, שם יסתיים בכיכר ציבורית פתוחה. מן הצד השני, הרחוב ממשיך מזרחה כציר ירוק דרך קמפוס האוניברסיטה, בגשר מעל נתיבי איילון – עד לשכונות צפון מזרח העיר.

מתחם תחנת הכוח רדינג הוא חלק מרצף השטחים המיועדים לפיתוח למטרות נופש, פנאי ותרבות באזור שפך הירקון. שטח תחנת הכוח הפעילה יצומצם, כך שמבנה רדינג ההיסטורי והשטח שבחזיתו יהפכו לשטחים פתוחים ונגישים לציבור, כחלק מפיתוח רצועת החוף התל אביבית כולה. המבנה ההיסטורי ישמש למוסד תרבות, שזהותו תיקבע בעתיד. מוסד ציבורי יהווה חלק ממכלול של שטחי ציבור אותם קובעת התכנית באזור בית הלוויות העירוני ובסביבתו. שטחים אלה ייועדו למוסדות ציבור גדולים מסוג תרבות, פנאי וספורט, אשר ישרתו את כל תושבי העיר ויקיימו קשר הדוק עם מתחם יריד המזרח ונמל תל אביב. במתחם שפך הירקון כולו יהיה תהיה פעילות שמשלבת טבע עירוני – הירקון וסביבתו וחוף הים – עם פעילות ציבורית ותרבותית ענפה.

 מאמרים קשורים: פרויקט פינוי בינוי במתחם דפנה- ארלוזורוב | הבניין החדש של עיריית תל אביב | תל אביב 2013- כך תראה העיר | תכנית שיפוץ טיילת תל אביב