תל אביב הירוקה: שכונה ירוקה בביצרון ומיחזור בנווה אליעזר

תל אביב ירוקהבמדד הערים הירוקות ביותר בישראל, שנערך על ידי המרכז לקיימות של מכון השל יחד עם ארגון חיים וסביבה, ושבחן את העשייה של העיריות לפי 10 עקרונות לעיר מקיימת, זכתה תל אביב לניקוד הגבוה ביותר, מבין הערים שנבחנו, והצטיינה במיוחד בקטגוריות של שטחים פתוחים, אופניים בעיר, אנרגיה, צדק סביבתי וחברתי, מים, הפרדת פסולת וכלכלה מקיימת. אולם כפי שפרטתי במאמר "מהפכת המיחזור בישראל" – איפה ממחזרים וכמה?, וכפי שיודע כל תושב תל אביב, המיחזור עדיין לא הגיע לעיר. הסיבה לכך היא שעיריית תל אביב ביצעה סקר מקיף וממושך בנושא, כמו גם בנושאים נוספים הקשורים לקיימות בעיר, ובסיומו הוחלט לבחור בשכונת ביצרון, המזרח תל אביבית, כשכונה הראשונה בה יבוצע פרויקט "קיימות שכונתית", ובמסגרתו העירייה משתפת פעולה עם כל הגורמים בשכונה- תושבים, עובדים ובעלי עסקים. שכונה נוספת בה מקיימת העירייה פיילוט דומה היא שכונת רמת ישראל. התכנית משלבת את כל מחלקות העירייה הרלוונטיות, ומובלת על ידי אגף רבעים ושכונות של העירייה, ובמסגרתה משולבים בשכונה תאורה חסכונית, מתקיימת פעילות המיועדת להפחתת גזי חממה, הוספת שבילי אופנים וכדומה.

מיחזור בתל אביבשכונת נווה אליעזר וליבנה הן השכונות הראשונות בתל אביב שיחלו להפריד אשפה, בהמשך לחלוקת פחים המיועדים להפרדת פסולת ל-2200 בתי אב בשכונות. העירייה גם מציעה לתושבי שכונות אחרות לרכוש ולהשתמש בקומפוסטרים, עד שפרויקט הפרדת האשפה יוטמע בכל רחבי העיר. בנוסף, פתחה לאחרונה העירייה חשבון פייסבוק יעודי – תל אביב הירוקה, שמציע מידע על חיים עירוניים ירוקים ומקיימים כמו גינות אקולוגיות, תחבורה ירוקה, מיחזור וקומפוסטרים וכו'.

כמה דוגמאות לפעילויות מקיימות בערים אחרות, בארץ ובעולם: הרצליה עוברת לבנייה ירוקה, ברעננה, שכונת נווה זמר החדשה תכלול מערכת תת קרקעית לשאיבת אשפה מהבניינים ולהעברתה למרכז טיפול שכונתי, בבאר שבע מוקם יער עירוני,  בלוס אנג'לס הפכו מוסך אוטובוסים לפארק מים, סאו פאולו גיבשה מדיניות חדשה לתכנון עירוני ירוק, וונקובר משלבת פלסטיק ממוחזר בסלילת כבישים, בסין מוקמת עיר חדשה בה הכל יהיה במרחק הליכה, בבולוניה גיבשו תכנית דרמטית להגבלת כלי רכב במרכז העיר, וסן סבסטיין משיקה תכנית שיתוף רכבים חשמליים.

מאמרים קשורים: איפה בישראל ממחזרים וכמה? | שבדיה זקוקה לזבל, כי את שלה היא הפכה לאנרגיה | השכונות הירוקות של שטוקהולם – עיר מקיימת | וונקובר- העיר הירוקה בעולם עד 2020 | הבירה הירוקה של אירופה עוברת מספרד לצרפת

מודעות פרסומת

תחרות בלומברג לערים טובות יותר. נבחרו 20 הפיינליסטים

בחודש יוני הושקה התחרות של קרן הפילנטרופיה בלומברג לערים שיפתרו בעיות מהותיות.

ערים עשויות להיות בעמדה הטובה ביותר להוביל פתרונות לבעיות גלובליות: הן גדולות מספיק כדי לעודד חדשנות, ובאותו זמן זריזות מספיק על מנת להטמיען. ראש עיריית ניו יורק, המנהל גם קרן פילנטרופית על שמו, מקציב יותר מ-9 מיליון דולר בפרסים עבור ערים שיביאו את הרעיונות הטובים ביותר לשיפור חייהם של תושביהן.

התחרות, הפתוחה לכל הערים עם 30,000 תושבים ויותר, מבקשת מערים לבוא עם רעיון שישפר את ניהול העיר והאוכלוסייה ע"י התמודדות עם בעיות חברתיות וכלכליות, שיפור השירות עבור עסקים ותושבים, חיזוק האחריות וההתמודדות עם הציבור, או שיפור עבודת העירייה באיכות, מהירות או עלות.

20 הפרויקטים שעלו לגמר יוצגו ב- Bloomberg Ideas Camp – כנס בן יומיים שמטרתו לעזור לערים לשפר את ההצעות. אחר כך יהיה אימון אינדיבידואלי, ולבסוף הזוכים יוכרזו באביב 2013. הפרס הגדול יהיה 5 מיליון דולר לפרויקט הטוב ביותר, ועוד 4 פרויקטים יזכו במיליון דולר כל אחד. להלן כמה מההצעות:

שיקגו תפתח פלטפורמת מידע פתוח המזהה בזמן אמת דפוסים ותספק תמונה עבור מקבלי החלטות תוך שימוש במידע הנאסף לכל מחלקות העירייה. זו תהיה המערכת הראשונה שתקיים זיהוי דפוסים בזמן אמת עם מידע רב משתנים בהיקף גדול – השיג חלוצי בתחום למידת המערכות. המערכת תאפשר למנהיגים לקבל החלטות חכמות ומהירות יותר, ותוביל לשיפור דרמטי בשירותי העירייה ובאיכות החיים בשכונות.

סינסנטי תצמצם את תמותת התינוקות בחצי באמצעות רשת שאין לה תקדים של התערבות מוקדמת, חינוך וטיפול קהילתי שיגיע ל-100% מהאימהות בעיר. היא תקים מערכת מעקב אחר תינוקות שתנטר כל לידה חדשה. היא תשנה באופן בסיסי את הגישה של נשים הרות לטיפול רפואי.

יוסטון תבטל הפרדת פסולת בבתים פרטיים ותשיג רמה גבוהה של ניצול מחדש לאשפה באמצעות טכנולוגיות ומערכות חדשות. על ידי פיתוח המתקן הראשון בארה"ב הפרדת וניצול מחדש של פסולת, יוסטון תשפר את הבריאות ואיכות החיים של תושביה, תנצל יותר אשפה מוצקה מכל עיר אחרת, תשפר את איכות האוויר, תחסוך כסף, תשנה את הדרך בה אנשים חושבים על חומרים, תצמצם הפקה של חומרים חדשים, ותשפיע על ערים אחרות לאמץ שינוי זה. יוסטון תפנה עד 75% מהאשפה, בהתבסס על טכנולוגיה, לא על כוח אדם.

אינדיאנפוליס תיצור 30,000 מקומות איכותיים בבתי ספר על ידי שיתוף בין בתי ספר פרטיים וציבוריים. להשגת המטרה, היא תעבור עם קבוצות קהילתיות מגוונות כדי לזהות את המאפיינים המוכחים של בתי ספר מצליחים. ההשפעה הכוללת תוביל לחינך ברמה גבוהה ללא תקדים עבור תלמידים ומשפחות, גישה למורים ומנהלים, תמיכה למשפחות ולבתי ספר, ואחריות להשגת תוצאות.

נוקסוויל תייצר מודל עיסקי ייחודי הכולל את כל מעגל המזון בעיר על ידי חיבור אדמה, משרות חקלאות, מתקני עיבוד, שינוע מזון, מכירות וייצור קומפוסט, ותקשר 3 מרכיבי מפתח: הסבת שטחים פנויים לייצור מזון, שיתוף פעולה עם מתקנים קיימים לביסוס מטבחים מורשים לעיבוד מזון, וביסוס מכניזם חוקתי שיאפשר מודל עיסקי של אספקת מזון לאלו הזקוקים לו ועבור מוסדות מקומיים.

מילווקי תפתח את HOME GR/OWN, רעיון מהפכני וחדשני המועדד תושבים וארגונים קהילתיים להפוך נכסים מעוקלים לנכסים קהילתיים שישפרו את בריאות הציבור, יחיו מחדש את השכונות, ויציתו הזדמנויות עסקיות. בבעלות העירר כמעט 4,000 נכסים פנויים ובתים מעוקלים ותפנה חלק ניכר מהם לשימושים יצירתיים, כולל חקלאות עירונית

פילדלפיה תפתח פרויקט שיחולל מהפכה באופן בו העיר מתמודדת עם אתגרים עירוניים ותשיג שינוי משמעותי. הפרויקט שיקרא (Philadelphia Social Enterprise Partnership (PSEP משנה את האופן בו העיר מקיימת אינטראקציה עם המגזר הפרטי על ידי העסקת יזמים בחיפוש פתרונות לאתגרים חברתיים. עם העיר כשותף פעיל, אספקת מידע ומשוב בזמן התהליך, הרעיון מספק מודל חדש של פתרון בעיות עירוניות.

פיניקס תיצור את "community-driven 'smart-energy districts' שתשפר את השכונות, מצמצם את אי החום העירוני, ותמקסם את גיוון מקורות האנרגיה- במטרה להפוך את פיניקס לעיר החכמה ביותר מבחינה אנרגטית בעולם. העיר, בשיתוף עם כוח משימה של תושבים המוכוונים לחדשנות ויעילות ו-15 ועדות תכנון מקומיות, ייצרו 15 אזורים מותאמים ב-15 גרעינים עירוניים. כל אזור יזהה את מאפייניו הייחודיים והאתגרים תוך השגת מטרות כלל עירוניות שייצור רשת של אפשרויות אנרגיה חכמות כגון גגות קרירים, רשתות חכמות, אנרגיה יעילה, אנרגיה מתחדשת, שינוי ייעוד לנכסים ריקים, פיתוח קודים, חינוך, התאמה לאקלים, עצים וצל, הפיכת אשפה לאנרגיה, חקלאות עירונית, תחבורה ירוקה, ועוד.

אתר התחרות

מאמרים קשורים: בלומברג משיק תחרות לערים שיפתרו בעיות מהותיות | תחרות ראש העיר הטוב בעולם | 21 ערים בעולם מחפשות פתרונות – הזוכים | תחרות ibm לשיפור החיים בעיר | כנס ריו לחדשנות בערים


הרצליה עוברת לבנייה ירוקה

הועדה המקומית לתכנון ובניה בעיריית הרצליה החליטה כי כל פרויקט בנייה למגורים בעיר הכולל למעלה מ-20 יחידות דיור יחויב להיבנות בהתאם לתקן 5281 לבנייה ירוקה. ההחלטה שאושרה בשבוע שעבר על ידי הוועדה המקומית הופכת את התקן למחייב בגבולות העיר. בעירייה מתחייבים: קבלן או יזם שלא יעמוד בהתניה זו לא יקבל היתר בניה.

מהנדס העיר מייק סקה מסביר כי כל פרויקט מגורים בו מתוכננות להיבנות יותר מ-20 יחידות דיור, פרויקטים חדשים שייבנו בפארק התעשייה כמו גם בנייה ציבורית תחויב לעמוד בתקן. "מדובר בתנאי מחייב שבלעדיו לא יקבלו יזמים וקבלנים היתר בנייה בעיר ולא יוכלו לקבל טופס 4", אמר סקה, "התקן מאפשר בחירת מסלולים שונים ומאפשר רמות שונות של תכנון וביצוע ואנחנו מאפשרים לכל אחד מהקבלנים והיזמים לבחור את המסלול שיתאים לו. אבל כל פרויקט יהיה חייב לעמוד לפחות בדרישות המינימליות של התקן".

תקן בנייה ירוקה הינו תקן המציע קטגוריות לבחינה ומדדים להגדרת מבנה ירוק. הקטגוריות מתייחסות לנושאים כגון: אנרגיה, מים, חומרים, פסולת, בריאות, תחבורה ועוד. התקן מעניק ניקוד עבור עמידה בדרישות המפורטות בקריטריונים. צבירת ניקוד תזכה פרויקט בהגדרה "בניין ירוק" כאשר הדירוג (1-5 כוכבים) הוא בהתאם לנקודות שנצברו. בין הנושאים שיבדקו על מנת לקבל את התו:

  • האם המבנה תוכנן כך שיחסוך בשימוש במים?
  • האם תוכננה הפרדת פסולת בבניין?
  • האם המבנה תוכנן כך שיהיה חסכוני בצריכת אנרגיה?
  • האם נבנה כך שהחומרים ממנו בנוי אינם מזיקים לבריאות הגרים בו? ועוד.

בניה על פי התקן החדש תתרום לחסכון כלכלי משמעותי במונחים של חסכון בחשמל ומים, וכן תתרום לעליה ברמת החיים והבריאות של המתגוררים בבנייה ירוקה, לאור השימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ונטולי רעלים. תקנים וכלי מדידה לבנייה ירוקה נהוגים בעולם בעשרות מדינות, ומהווים כלי מרכזי לקידום התחום במדינות שונות לדוגמה: ה- LEED האמריקאי, ה- BREEAM הבריטי, וה- Green Star האוסטרלי.

במהלך חמש השנים שחלפו מאז אושר ת"י 5281 "בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה" (בניינים ירוקים) הוסמכו רק עשרה בניינים ברחבי הארץ כעומדים בו. מתכננים ויזמים השמיעו תלונות רבות, לפיהן התקן אינו עונה על הדרישות, הוא מוגבל בהיקפו (בנייני מגורים ומשרדים), מיושן ואינו פשוט ליישום.

בשל חשיבותה של בניה ירוקה עבור מדינת ישראל, החליט בשנת 2010 המשרד להגנת הסביבה להתניע תהליך בחינה מחדש של התקן לבנייה ירוקה, על מנת להתאימו לצרכים הגדלים של שוק הבניה: הרחבת חלות התקן, הוספת נושאים ושדרוג הרמה כך שהתקן המחודש עומד ברמה אחת עם התקנים המובילים בעולם בתחום. התקן הישראלי לבנייה ירוקה, תקן 5281, עבר במהלך שנת 2011 שדרוג רחב ומקיף על ידי עשרות אנשי מקצוע ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, בניהול מכון התקנים הישראלי ובשיתוף משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והמועצה הישראלית לבניה ירוקה.

מאמרים קשורים: מיתוג הרצליה | הערים המובילות בעולם בהתמודדות עם שינויי האקלים | הערכות ישראל לועידת ריו 20+ | תחרות הבירה הירוקה של אירופה | השכונות הירוקות של שטוקהולם