פריז היא עיר בה כל רובע הוא מותג. מהפכת התחבורה המתוכננת אמורה לחבר אותם

פריז מוכרת בעולם כאחד המותגים החזקים ביותר, אבל האופי של כל רובע בעיר עדיין אינו ברור ומבודל עבור רוב המבקרים בה, והעיר מעוניינת לחשוף את הייחוד והגיוון שקיים בכל רובע. חברת הקריאייטיב Havas Worldwide Paris יצרה סרטון אנימציה טיפוגרפי שמספר באופן הפשוט ביותר מה הייחוד של כל רובע בעיר האורות.

כעת פריז עומדת בפני שידרוג מאסיבי של מערכת התחבורה, שמיועדת בעיקר עבור האזורים בפרברי העיר שהוזנחו שנים רבות. שדרת פריפריק (Périphérique) היא כיום מחסום פיזי ופסיכולוגי בין שני עולמות שאינם שווים. יותר משני מיליון מתושבי מרכז פריז כמעט ואינם מגיעים לאזור banlieue, ביתם של מעוטי ההכנסה, והאזור המאופיין בגיוון אתני שבו חיים כ-9.5 מיליון תושבים נוספים.

עבור תושבי הפרברים של פריז, הנגישות למקומות תעסוקה ולחינוך היא קשה במיוחד, והם צריכים להתמודד עם זמני נסיעה ארוכים יותר מאשר מערי הספר של פריז, המחוברות ברכבות מהירות למרכזה. התיסכול הגואה בפרברי העיר הגיע לנקודת רתיחה בשנת 2005, כשמהומות פרצו בפרברי פריז והתפשטו למדינה כולה.

תכנית הרכבות גראנד פריז

תכנית הרכבות גראנד פריז

תכנית Grand Paris שהוכרזה לראשונה ב-2007 אמורה לחבר את תושבי הפרברים עם מרכזי הכלכלה דרך המטרופולין ולצמצם את הצורך שלהם במעבר במרכז העיר. לאחרונה אושר תקציב של 34 מיליארד דולר להשקעה בפרויקט, מתוך 50 המיליארד הדרושים, והעבודות אמורות להתחיל בשנת 2015.

4 קווי מטרו חדשים, באורך 200 ק"מ, מתוכננים להבנות עד שנת 2030. מה שמכונה ה"סופר מטרו" אמור לשפר משמעותית את התנועה מפרברי העיר, עם 72 תחנות חדשות המקשרות אזורים מנותקים כמו Clichy-sous-Bois, שם החלו המהומות ב-2005, עם שדות התעופה ואזורי העסקים. אם תכנית Grand Paris תצליח, ערים נוספות צפויות להוביל תכניות דומות כדי לפתור את הבידוד של שכונות חלשות, לפני שהתסכול שוב יהפוך לאלימות.

הפילהרמונית של פריז

הפילהרמונית של פריז

ברוח ההבנה כי יש לטפל בפרברי העיר המוזנחים, נבנה כעת בניין הפילהרמונית של פריז ב-Parc de la Villette, בצד הצפון מזרחי של פריז, בסמוך לכביש הטבעת המקיף את העיר והפרברים העניים. הוגי המבנה טענו שהוא לא רק יענה על הצורך בבניין קונצרטים ייעודי בעיר, בדומה לאלו הקיימים בלונדון או ברלין, אלא גם יחולל מהפך על ידי משיכת צעירים וקהלים "לא קלאסיים".

פרויקט אחר מנסה למצוא שימוש לשטח קרקע גדול וריק בצפון מזרח פריז המכונה "המשולש של גונס" (Triangle de Gonesse) והמשווע להתחדשות. חברת האדריכלים Manuelle Gautrand Architecture לקחה על עצמה להגות תכנית אב ליצירת מרכז פיתוח בשימושים מעורבים, Europa City, מתוך כוונה להביא צמיחה וחיים לאזור המוזנח.

Europa City logoהאתר יתפרס על 600,000 מ"ר של קרקע וינסה לשלב אספקטים של חיים אירופאים מרחבי היבשת- אם זה מדרונות סקי מהאלפים או עיצוב המושפע ממערות עתיקות. הקרבה לשדה התעופה שארל דה גול משמעותה שנוסעים יכולים לקבל תחושה של תרבות אירופאית לפני הכניסה לעיר עצמה. לפרויקט יש גם אג'נדה סביבתית חזקה: כל גג המבנה הוא שטח ירוק וניתן לטייל בו, והשטח גם כולל רשת של 20,000 מ"ר של תאים פוטווולטאים שיספקו אנרגיה לבניין ויצמצמו את טביעת הרגל הסביבתית שלו.

השבוע הוכרזה החברה הזוכה בתחרות לתכנון המתחם –BIG-BJARKE INGELS GROUP

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

מאמרים קשורים: מה עושה פריז כדי להיות העיר החדשנית ביותר בתיירות? | כשאופניים להשכרה הופכות לסמל עירוני כדאי שיעצב אותן פיליפ סטארק | אקסרווגנזה בפריז ואמבטיה באמסטרדם- סוף עידן הראוותנות | עד כמה אנו תלויים בתאורה, והאם פריז תשקע בחושך?

מודעות פרסומת

אקסטרווגנזה בפריז ואמבטיה באמסטרדם – סוף עידן הראוותנות, ואיך זה קשור לבילבאו

בניין הפילהרמונית של פריז

בניין הפילהרמונית של פריז

עם כניסתו לתפקיד, ממשלתו של פרנסואה הולנד עצרה מיידית מספר פרויקטים ראוותניים שהושקו על ידי קודמו, סרקוזי, אולם מבנה אלומיניום אחד ניצל מגזרה דומה.

הבניין החדש והפוטוריסטי של הפילהרמונית של פריז, שעיצובו נבחר במסגרת תחרות – בניין מתכת עצום, שנבנה תוך הבטחה לשנות את קו הרקיע של צפון פריז – נמצא על המסלול הבטוח להפוך לבניין הקונצרטים היקר בעולם, למרות ניסיונות של פוליטיקאים שונים לעצור את הפרויקט, בגלל מחירו ההולך וגדל. ממשלת צרפת החליטה להמשיך בבניית הבניין, רק משום שזו התקדמה עד לנקודת אל חזור. הבניין צפוי לפתוח את שעריו, באיחור של שנתיים, ב-2015, לאחר עיכובים, דחיות, מחאות ותקציבים שהתנפחו, ולאחר שהתקציב יותר מהכפיל את עצמו לסכום הדמיוני של 510 מיליון דולר.

בניין הפילהרמונית של פריז

בניין הפילהרמונית של פריז

אולם הקונצרטים בן ה-2,400 מושבים ממוקם ב-Parc de la Villette, בצד הצפון מזרחי של פריז, בסמוך לכביש הטבעת המקיף את העיר והפרברים העניים. הוגי המבנה טענו שהוא לא רק יענה על הצורך בבניין קונצרטים ייעודי בעיר, בדומה לאלו הקיימים בלונדון או ברלין, אלא גם יחולל מהפך על ידי משיכת צעירים וקהלים "לא קלאסיים".

בניין המתכת האקסטרווגנטי, שהושווה לערימת אבני מרצפת ענקיות המשקפות את העיר, הוא היצירה האחרונה של ה"סטארכיטקט" הצרפתי ג'אן נובל, שתכנן בין השאר את ה- Institut du Monde Arabe, ואת המוזיאון האתנוגרפי השנוי במחלוקת Quai Branly. הוא תיאר את בניין הפילהרמונית כפרויקט היוקרתי ביותר בקריירה שלו, והשווה את גג המתכת לגבעה אליה מבקרים יוכלו לטפס, כשעל הלוח הגג בגובה 52 מטרים, תוקרן רשימת הקונצרטים, ותראה מכביש הטבעת של פריז, כך שהנוסעים התקועים בפקקים המפורסמים יוכלו לדעת מה מתרחש בבניין.

אגף חדש במוזיאון באמסטרדם

אגף חדש במוזיאון באמסטרדם

אגף מוזיאון חדש באמסטרדם ל-Stedelijk   Museum שנפתח לאחרונה, ושעוצב בצורת אמבט רחצה, הוא התוספת האחרונה, ויש האומרים המגוחכת לעיר, שגם היא מסמלת את סיומו של עידן התקציבים האדירים, רדיפת הפרסום, והראוותנות שאפיינו את מבני הציבור, ושדועכים יחד עם הכלכלה.

העיצוב החדש של המוזיאון באמסטרדם, שתקציב בנייתו היה 170 מיליון דולר, ושתוכנן על ידי משרד האדריכלים ההולנדי Benthem Crouwel, לא הוסבר. המבנה בן ה-12,000 מ"ר, צמוד לבניין ישן המאופיין בפסים באדום ולבן, שנבנה בשלהי המאה ה-19 בסגנון ניאו רנסנסי. התוספת החדשה הפכה את הכניסה למוזיאון, כך שהיא נמצאת כעת בכיכר שסביבה נמצאים גם מוזיאון ואן גוך ומוזיאון Rijksmuseum, כשהשאיפה הייתה לעדכן את המבנה הישן ולהוסיף שטחי תצוגה, וכן מסעדה וחנות.

לוגו המוזיאון

לוגו המוזיאון

העיצוב של האגף החדש מציגה סוג של גישה שעדיין מושפעת מאגדת מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו. אמסטרדם סבלה עשור, או יותר, מהשקעות יקרות בתשתיות ובנייה, שחלקן לא הסתיימו או שהיו קצרות ראייה. תושבים בעיר לאורך השנים פיתוח כעס ותיסכול, כך שהתחרות לאגף החדש למוזיאון יצרה הזדמנות לשינוי מגמה. עם או בלי קשר, גם המיתוג החדש למוזיאון זכה לשלל תגובות שליליות מהציבור, ואף הוגדר באתרים מקצועיים כאחד ממהלכי המיתוג הגרועים השנה, אף כי בוצע על ידי חברת מיתוג מוערכת ביותר.

אולם אגדת הגוגנהיים בבילבאו, היא בעיקר אגדה. המוזיאון שתכנן פרנק גרי בעיר הספרדית, לא הביא לבדו את השינוי שהפך עיר תעשייה מיושנת למכה לתיירים והשקעות. המוזיאון הגיע לאחר עשורים של התחדשות עירונית, ואף שהיה בניין נוצץ ומבריק בתכנונו, הוא השתלב באסטרטגיה עירונית ופיתוח מתמשך, ושימש למעשה סמל לשינוי, ולא יצר את השינוי בעצמו, ובניינים שכאלה רק לעיתים רחוקות מצליחים לחדש שכונות או להבטיח זרימת מבקרים או הון, על בסיס עיצובם בלבד, עם זאת, במקומות שונים עדיין מאמינים ביכולת של השקעות עצומות במבנים ראוותניים לחולל שינויי כדוגמת אגדת בילבאו – סיןקטאר, והמפרץ הפרסי בכלל, הן אולי הדוגמאות הבולטות ביותר.

מאמרים קשורים: מיתוג בילבאו- לא רק גוגנהיים | בילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | הלסינקי דוחה את ההצעה לבניית מוזיאון גוגנהיים בעיר | המגדל המשולש שמסעיר את פריז | מיתוג קטאר – עצמאית כמו שאתה