חופשה בבאר שבע: נשמע דמיוני? לא לראש העיר

"לבאר שבע יש סיפור", אומר רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, "צריך פשוט לספר אותו".

מזה מספר שנים, שבאר שבע מתבססת כמטרופולין משמעותי, וכעיר שאינה עוד רק תחנת עצירה בדרך לאילת, אלא כיעד בפני עצמו לעסקים, לימודים והשקעה בנדל"ן. שיפור התשתיות, כביש 6, רכבת ישראל והעברת בסיסי צה"ל לנגב, משנים את יחסי הכוחות והפריסה במדינה, ומכניסים את העיר הדרומית אל תוך המרחב הפעיל כלכלית בישראל. לאחרונה פרסמה באר שבע את מיתוג העיר, שעם כל הבעייתיות שבו, הוא משקף את השאיפה של ראש העיר, רוביק דנילוביץ', למצב את באר שבע כאחת הערים המובילות בישראל.

אולם, כעת, כשבאר שבע מתמודדת ב"מגרש של הגדולים" ברור, גם לראש העיר, כי חייבת לבוא קפיצת מדרגה משמעותית בתחום התרבות והפנאי בבאר שבע, שדרוג שיבסס את העיר כמותג נחשק, שלא מתבסס רק על מחירי הנדל"ן הנמוכים יחסית, או על הקרבה הצפויה לבסיסי צה"ל, אלא שדרוג שישנה את התפיסה הכללית לגבי העיר, ויהפוך אותה לנחשקת בזכות מה שיש לה להציע לתושבים ולמבקרים בה.

שום מותג עירוני עכשווי לא יכול להתקיים ללא השקעה משמעותית בתרבות, וזאת מכמה סיבות: א. עיר שאינה מציעה תרבות עשירה ואיכותית אינה מצליחה למשוך אוכלוסייה טובה ואיכותית, שתורמת לפיתוח נוסף של העיר, ומשמשת ככלי יחסי הציבור הטוב ביותר שלה. ב. עיר שאינה מציעה תרבות עשירה לא תצליח למשוך מבקרים, שירחיבו את היקף הכלכלה המקומית, ימריצו את העסקים, וישמשו גם הם כשגרירים של העיר. ג. שום עיר אינה מצליחה לממן את הוצאותיה על בסיס ההכנסות מארנונה, וערים חייבות לייצר מקורות הכנסה נוספים ומשמעותיים בכדי להמשיך ולהתפתח – תיירות היא אחד המקורות העיקריים להכנסות כאלה.

ברור אם כן, כי באר שבע, שמצליחה למשוך סטודנטים לעיר, שזוגות צעירים ומשפחות כבר רואים בה אלטרנטיבה אמיתית למרכז הארץ, שמציעה, ותציע עוד יותר בעתיד, אפשרויות תעסוקה טובים ומגוונים, חייבת להשקיע כעת באופן מסיבי בשני תחומים הקשורים זה בזה, ושבהם העיר עדיין נמצאת בפיגור – תרבות ותיירות.

אז מה מתוכנן בבאר שבע שיביא את קפיצת המדרגה הזו? להלן כמה מהפרויקטים (על פי פרסומי העירייה):

האמפיתיאטרון בפארק נחל באר שבע

האמפיתיאטרון בפארק נחל באר שבע

פארק נחל באר שבע: פארק הנחל משתרע על פני כ 5,200- דונם, לאורך כ 8- ק"מ, ובתחומו יהיו פזורים עוגני בילוי, תרבות ותיירות רבים. במהלך השנים הקרובות יושקעו בפיתוח הפארק כ 150- מיליון ש"ח מכספי הממשלה וסכום דומה מכספי תרומות.

מתחם התיאטרון כולל אמפיתיאטרון ענק, המיועד לכ 12,000- צופים, בשטח של 220 דונם בחלקו המערבי של הפארק. מתחם האגם יתפרס על פני שטח של כ 700- דונם ויהווה את לב הפארק. הוא יכלול אגם מלאכותי בשטח של כ 80- דונם וסביבו אתרי נופש ופנאי – מסעדות, בתי קפה, פעילויות מים ואתרי פיקניק רבים. הטיילת המרכזית נבנית על פני כ 300- דונם, בקטע שאורכו כ 3- ק"מ לאורך הגדה הדרומית של הנחל. העבודות בחלקה המרכזי של הטיילת כבר הסתיימו, והוא פתוח לקהל הרחב. גשר הצינורות, בעיצוב אדריכלי ייחודי, יוקם על גבי גשר הצינורות הקיים, המשמש כיום את חברת מקורות להעברת מי שתייה. הגשר חוצה את נחל באר שבע בין שכונת נוה נוי לעיר העתיקה, וישמש כגשר הולכי רגל ייחודי. ספורטק בפארק– מתחם הספורטק המתוכנן בפארק נחל באר שבע כולל מתקני ספורט פתוחים, בהם מגרשי כדורגל, כדורסל, כדורעף חופים, טניס ופטנק, מתקני ספורט אתגרי, גופי מים מלאכותיים, טרמפולינות, מסלולי אתגר לאופניים ועוד. המתחם ישתרע על פני כ 165- דונם. פארק בית אשלהמצפה שהוקם בשנת 1943 שוקם, ונעשות עבודות לפיתוח הפארק סביבו על ידי הקק"ל.

העיר העתיקה- הדמיה

העיר העתיקה- הדמיה

העיר העתיקה: פרויקט רב תחומי שנועד לפתח את העיר העתיקה של באר שבע כמוקד מרכזי בעיר למגורים ולפעילות צעירים וכמרכז תרבותי, כלכלי, תיירותי וחברתי, תוך שימור המאפיינים ההיסטוריים של המקום. הפרויקט משלב בתוכו טיפול בתחומים רבים, ביניהם התחבורה, התיירות, הנדל"ן, המיסוי העירוני והתרבות. הטיפול בכל התחומים הללו נגזר ממדיניות העירייה ליצור אזור שוקק חיים ותרבות, שיהווה מקור משיכה לצעירים ולסטודנטים לבילוי ולמגורים.  כחלק מהתכניות העוסקות בעיר העתיקה, העירייה פנתה למשרד הביטחון בדרישה להוציא מתחומה את פיקוד דרום.

פארק המדע באר שבע

פארק המדע באר שבע

פארק המדע: פארק המדע לנוער הינו מוזיאון מדעי אינטראקטיבי, חדשני ואיכותי, שנועד להנגיש תחומי מדע שונים ולהציגם למבקרים באופן שיעורר סקרנות ועניין. המוזיאון, המוקם בפינת הרחובות אסף שמחוני והעצמאות, תוכנן כמבנה אדריכלי מרשים המחובר למרחב הציבורי ומשתלב בנוף העירוני סביבו.

המוזיאון הארכאולוגי: שיקום מבנה המוזיאון הארכיאולוגי הושלם והוא משתרע על שטח כולל של כ 700- מ"ר, בסמוך למוזיאון הנגב. הוא כולל אולם מרכזי, מבואה, חצר פנימית וכיתות עיון.

מתחם המוזיאונים: עם השלמת עבודות ההקמה של פארק המדע – מדערום,המוזיאון הארכיאולוגי ומתחם תחנת הרכבת התורכית, ייחנך "מתחם המוזיאונים" בעיר העתיקה. המתחם יציע חוויה תרבותית מקיפה ומגוונת לתושבי העיר ולאורחיה, תוך שהוא משתלב בתכניות לחידוש פני העיר העתיקה ולעיצובה כמוקד תרבות ותיירות שוקק חיים.

מרכז מבקרים "באר אברהם": בימים אלו נשלמות העבודות להפיכתו של מתחם באר אברהם למרכז מבקרים חדיש ואטרקטיבי, בתכנון ייחודי.

פארק חצרים: מתחם פארק חצרים, המתוכנן בשיתוף מלא של עיריית באר שבע והמועצה האזורית בני שמעון, עתיד לקום על שטח של כ 7,200- דונם ממערב לעיר באר שבע, בהמשך לטבעת הירוקה המקיפה את העיר. הפארק יכלול שלל פעילויות פנאי, נופש ואטרקציות תיירותיות, בשילוב עם יער נטע אדם. פארק מוטוריהפארק יוקם במתחם של כ 300- דונם, שיכלול מסלולי מירוצים ופעילויות ספורט מוטוריות. הפארק מתוכנן להשתלב במכלול תיירותי המתוכנן לקום באזור, על פני כ 900- דונם. לצד הפארק המוטורי העתיד לקום במתחם מתוכננים היפודרום למירוצי סוסים, לונה פארק, מרכזי ספורט אתגרי ומרכזי מסחר ומלונאות.

"מהפכת התרבות בבאר שבע": במהלך השנה האחרונה התחוללה מהפכה של ממש בכל הקשור לקידום התרבות והאירועים בעיר באר שבע. המשכן לאמנויות הבמה, שנחנך לאחרונה, נמלא בפעילות תרבותית מגוונת ועשירה. תכנית המנויים שהושקה זכתה להצלחה גדולה, והמשכן משמש אכסניית קבע לתיאטרון באר שבע וכבר אירח טקסי תרבות חגיגיים ברמה הארצית, בהם טקס פרסי התיאטרון וטקס פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה. בית הספר למשחק ואמנויות הבמה בבאר שבע נחנך השנה באופן רשמי, וכבר זוכה לשבחים רבים. במהלך חודשי הקיץ התקיימו ברחבי העיר כ 70- אירועים ומופעים, בהפקת חברת כיוונים ועיריית באר שבע. באירועים אלו השתתפו, בילו ונהנו קרוב לארבעים אלף מתושבי העיר והאזור. בין האירועים: פסטיבל סמילנסקי, פסטיבל היין Salute , מופעי שני במוזיאון, רביעי בסמילנסקי, פסטיבל הבירה, ערבי שירה בבאר אברהם, מסיבת חוף במתחם מרכז הצעירים, הסינפונייטה במוזיאון, לילות לבנים לנוער, אמפי צחוק ואירועים רבים נוספים, חלקם חד פעמיים וחלקם כבר הפכו למסורת.

בוידאו – ראש עיריית באר שבע מפרט בהתלהבות איך העיר תהפוך ליעד תיירותי, ואיך משנים עיר. אני מאמין לו.

מאמרים קשורים: מיתוג באר שבע | מתחם התחבורה החדש בבאר שבע | מגפת המיתוג של ערי הדרום | התכנית החדשה לפיתוח אילת והנגב | מי הם ראשי הערים הטובים בארץ?

מודעות פרסומת

האם נצרת פיצחה את הנוסחה לתיירות?

השוק בנצרת

השוק בנצרת

מיטב המוחות, או לפחות מוחות רבים, מנסים כבר שנים למצוא את הדרך למשוך תיירים בכמויות משמעותיות יותר לישראל. כמו ילד סורר, גם התיירות לארץ מלאה בפונטציאל שאינו ממומש, והתיירות, אף כי מתגברת, עדיין לא מביאה את המספרים המיוחלים, ואינה משמשת כמנוף כלכלי חברתי באופן שהייתה יכולה. כתבה ב-nrg מפרטת את האופן בו נצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל, הפכה למעצמת תיירות גם עבור ישראלים וגם עבור תיירות חוץ.

כנסיית הבשורה

כנסיית הבשורה

נצרת מגישה תמהיל מדויק של חדש וישן, אותנטי ומפנק, ומציעה מקום גם למשחיז הסכינים, לקולה הקפה בעיר העתיקה, ולגלידת גורמה ולגסטרונומיה צרפתית.  בשנת השיא, 2000, נרשמו בנצרת כ־293 אלף לינות, 215 אלף מתוכן של תיירים. תפוסת החדרים הייתה אז 45%. שנה לאחר מכן צנח המספר בשל אירועי האינתיפאדה ל־26 אלף, התפוסה השנתית התרסקה ל־8%. ב־5 השנים האחרונות הציגו הגרפים עלייה מתמדת, ושנת 2010 רושמת שיא חדש: 357 אלף לינות, ש־301 אלף מתוכן של תיירים.
השינוי הדרמטי הוא דווקא במספר הלינות של הישראלים: עד כה נרשם גידול של 64% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. גם היצע החדרים גדל באופן ניכר: 7 בתי מלון גדולים מציעים 853 חדרים, ועוד כ־400 חדרי אירוח מוצעים במנזרים ובכנסיות. מבחר מרשים של מלונות בוטיק קטנים ושל אכסניות משודרגות שנפתחו בשנה האחרונה משלימים את היצע החדרים בעיר לכ־1,500.  7 מיזמי תיירות חדשים עתידים להוסיף לעיר כ־800 חדרים – 400 מתוכם ייפתחו השנה – בהשקעה כוללת של כ־164 מיליון שקל. במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מעניק משרד התיירות כ־20% מהעלות הנדרשת בגין פרויקטים העומדים בקריטריונים, ולאור הצלחת המקומות שנפתחו הרשימה מתארכת. בשנים האחרונות אישר המשרד מענקים של 33 מיליון שקל.
גרדניה, מלון פאר שבו 120 חדרים, נפתח בשנה האחרונה בהשקעה של כ־8.2 מיליון שקל.קראון פלאזה נפתח מחדש ולפני חודש פתח סניף נוסף במרכז העיר בשם "קראון אולד סיטי", ובו 99 חדרים, הסמוך למלון רימונים המעיין, אחד הוותיקים בעיר, שכל 226 חדריו שופצו. לפני כחצי שנה נפתח וילה נצרת, מלון בוטיק בן 18 חדרים, בהשקעה של 2.2 מיליון שקל. לפני 4 חודשים נפתח מלון בוטיק נוסף, קאזה דה מריה, המונה 34 חדרים, בהשקעה של 9 מיליון שקל. אפילו בניין משטרת נצרת, מוסקוביה, שהוקם בתחילת המאה שעברה כבית מלון לצליינים הרוסים, נכלל בתוכניות, והתאחדות בתי המלון ומשרד התיירות ביקשו להשיב את התב"ע המקורית שלו.

אכסניית פאוזי עזר

אכסניית פאוזי עזר

"נצרת היא כבר מזמן לא רק ניגובי חומוס וממתקי בקלאווה", טוען אמיר שחאד, שפתח את מלון הבוטיק וילה נצרת לפני כחצי שנה. "הישראלים שמגיעים הנה לאחרונה מופתעים מאוד שהעיר מציעה חוויה אלטרנטיבית בניחוח אירופי ושהמסעדות מציעות פיוז'ן מערבי עם טוויסט מזרחי. המהפכה בעיר שייכת לילדי שנות ה־80, שיצאו ללמוד בלונדון או בתל־אביב, חזרו לנצרת בראש פתוח ורצו ליהנות כאן מאותם הדברים שחוו בחו"ל. פני העיר משתנים, כי נצרת עברה שינוי חברתי".
אחת הדוגמאות הטובות לכך הוא סאמר מילאד ‏(26‏), שלפני כחצי שנה פתח את אחת המסעדות המבוקשות בעיר, אולגה, במבנה עתיק ששימש פעם כבית ספר. אולגה נראית כשכפול גנטי של הטרנדים האחרונים בסצנת המסעדנות התל־אביבית. אחרי שלמד ועבד במסעדות המובילות בתל־אביב, חזר סאמר לעיר הולדתו כדי לפתוח מסעדה. "בתל־אביב לא למדתי לבשל, אלא להיות מקצוען", הוא מסביר, "אמא שלי לימדה אותי לבשל. אבל מסעדנות, אירוח, עיצוב של מקום – זו המקצוענות שעושה את כל ההבדל. לא לקחתי חומוס ושמתי עליו שרימפס. יש מספיק מקומות שמגישים חומוס, אני מביא כאן את מה שאין לתושבים בבית".
לצד חנויות בוטיק קטנות ומעוצבות הפזורות בעיר העתיקה, גלידריות, בתי קפה ומסעדות טרנדיות התמלאו סמטאות העיר העתיקה בלא מעט בתי הארחה ואכסניות מדוגמות המציעים אירוח במחירים שפויים וחוויה יוצאת דופן. לשינוי המהותי אחראי מעוז ינון ‏(36‏), שסיים את טיולו בשביל ישראל והבין שהמוצר התיירותי הישראלי מיושן מעט. אחרי שאיתר בלב השוק מבנה עתיק בן 200 שנה שבו ציורי תקרה מדהימים, הפך אותו עם סוריידה נאסר, שמנהלת את המקום, לאכסניית הבוטיק פאוזי עאזר אין. המקום הפך למוקד עלייה לרגל של תרמילאים הודות למחמאות חמות במיוחד ממדריך הטיולים לונלי פלנט, ומאז משמש כמנוע צמיחה כלכלי לכל האזור.

כ־1.5 מיליון תיירים ביקרו בנצרת במהלך שנת 2011. מרביתם צליינים, כך שאין פלא שהאתר המבוקש ביותר ‏(81% מהם "החתימו כרטיס"‏) הוא כנסיית הבשורה. בשנים 2007־2011 השקיע משרד התיירות כ־13 מיליון שקל בשיפוץ ובשדרוג התשתיות, כ־3 מיליון שקל מתוכם בפיתוח דרך הבשורה, שמתחילה בהר הקפיצה בנצרת ומסתיימת בכפר נחום.
ההשקעה של המשרד בעיר משנת 2010 ‏(ועד 2013‏) תסתכם ב־12 מיליון שקל, ו־5 מיליון שקל מתוכם הושקעו השנה בשיקום הסמטאות, המעיין, התאורה והעיר העתיקה. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: מבט על התיירות בישראל | התכנית החדשה לפיתוח אילת | מיתוג פלסטין והאוקטוברפסט בטייבה | תכנית "נתיבי ישראל" וההשפעה על ערי הצפון | טבריה חוגגת 2000