מחקר על עתיד התחבורה הציבורית קובע: נוסעים מוכנים לשלם יותר עבור טכנולוגיות טובות יותר

הרכבת הקלה ירושליםנוסעי התחבורה הציבורית מצפים כי הטכנולוגיה תשפר את אופן רכישת הכרטיסים, תצמצם איחורים, ותשפר את התקשורת בין רשויות התחבורה לנוסעים, ורובם אפילו מוכנים לשלם מחירים גבוהים יותר עבור כך.

סקר שנערך על ידי חברת הייעוץ Accenture, בקרב משתמשי תחבורה ציבורית ב-9 ערים גדולות, בינהן לונדון, ברלין, פריז, ניו יורק, סאו פאולו וסיאול, מגלה באופן חד משמעי כי הם מצפים לשיפורים טכנולוגיים בתחומי הכרטוס ללא נייר, מידע לגבי איחורים דרך מדיה חברתית, והיכולת לשלם עבור נסיעה באמצעות הטלפונים החכמים. בערי ארה"ב בהן נערך הסקר, 80% מהמשיבים ענו כי הם מוכנים לשלם מחירים גבוהים יותר עבור הנסיעה, ויותר מ-75% מהם אמרו שהם מוכנים לשלם יותר אם יוכלו לשלם עבור הנסיעה באמצעות הטלפון הנייד. למעשה, רובם מעריכים כי טכנולוגיות כאלה יהיו זמינות כבר ב-2014.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים

כשהחלה מהפכת התקשורת האלקטרונית, האינטרנט, הסלולר, הזמינות והקישוריות רבים חזו כי ה"כפר הגלובלי" יבטל את הצורך של בני האדם להצטופף בערים דחוסות ומזוהמות, ויוכלו לנהל את חייהם ועסקיהם מכל מקום, והגיאוגרפיה תאבד ממשמעותה. אולם, ככול שאנו מאמצים יותר ויותר אמצעי תקשורת אלקטרוניים, וככול שאנו מחוברים יותר, אנו גם מצטופפים יותר מאי פעם בערים הגדולות, והגיאוגרפיה, שרבים מיהרו להספיד, משמעותית עוד יותר מבעבר.

כיום, יותר מאי פעם, אנשים נוהרים אל הערים, במיוחד במדינות המתפתחות. בעשור הבא, חוזים, כי 100 ערים, בעיקר באסיה, יגיעו לגודל אוכלוסייה של יותר ממיליון תושבים. במדינות העשירות, חלק מערים הן צל עצוב של עברן (דטרויט, ניו אורלינס), אבל רבות אחרות פורחות.

תקשורת אלקטרונית זולה וקלה כנראה עזרה לתהליך הזה, משום שקודם כל הקישוריות היא בדרך כלל טובה יותר בערים מאשר מחוצה להן, מאחר ומשתלם יותר לבנות מערכת תקשורת עבור אזור צפוף באוכלוסייה. שנית, הפטפוט האלקטרוני כנראה הגביר, יותר מאשר החליף, את זה של הפנים אל הפנים. דומה הדבר למה שקרה במאה ה-19, עם המצאת מנועי הקיטור היעילים שהגבירו ולא צמצמו את צריכת הפחם, משום שהפכו את האנרגיה לזולה יותר בסך הכול. באותה דרך, יתכן שתקשורת אלקטרונית זולה הפכה את הכלכלה המודרנית לתלויה יותר בתקשורת מכל הסוגים.

הפקטור השלישי הופך להיות משמעותי ביותר: הייצור של כמויות עצומות של דאטה על ידי מכשירים מחוברים, כולל טלפונים חכמים. אלו מרוכזים בצפיפות בערים, משום ששם נמצאים האנשים, המכונות, הבניינים והתשתיות המכילים אותם ונושאים אותם. הם הופכים את הערים למפעלי מידע עצומים. "סוג זה של מיזוג בין סביבה פיזית ודיגיטלית מציג לנו הזדמנות לחשוב על ערים כמעט כמו על מחשב באוויר הפתוח", אומר אסף בידרמן מ- SENSEable lab לאקונומיסט. כשמידע זה נאסף ומנותח, והתוצאה מוחזרת אל החיים העירוניים, הם עשויים להפוך ערים למקומות עוד יותר פרודוקטיביים ואטרקטיביים.

סונגדו דרום קוריאה

סונגדו דרום קוריאה

חלק ממחשבי אויר פתוח אלה מתוכננים מהיסוד, רובם באסיה. בסונגדו, עיר חכמה חדשה הנבנית על אי מלאכותי, סיסקו התקינה בכל בית ועסק מסכי וידאו וסיפקה מערכות חכמות לניהול תחבורה ושימוש במים ואנרגיה. אבל רוב הערים תקועות עם התשתיות הקיימות. ניצול המידע שתשתיות אלה מייצרות נותנת להם אפשרות לשדרוגן. מהמורות בבוסטון, לדוגמה, מדווחות אוטומטית אם לנהג המכונית שפגע בהם יש את האפליקציה Street Bump במכשיר הנייד. ובעיקר במדינות עניות, למקומות ללא תשתית מתוכננת היטב, יש את ההזדמנות לזנק קדימה. חוקרים מ- SENSEable lab עובדים עם קואופרטיבים של אוספי אשפה לא פורמליים בסאו פאולו, שחבריהם ממיינים את הזבל של העיר עבור דברים שניתן למחזר. על ידי הצמדת תגים לזבל, החוקרים הצליחו לעזור לקואופרטיבים למצוא את הנתיבים הטובים ביותר דרך העיר כך שיוכלו לאסוף יותר כסף ולחסוך זמן והוצאות.

ניצול המידע משמעותו גם פחות פקקי תנועה. לפני מספר שנים, אלכסנדר באיין, מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ושותפיו הריצו פרויקט לאיסוף אותות מהטלפונים החכמים של נהגים שהשתתפו בניסוי, שהציגו את המקומות העמוסים ביותר, והזינו את המידע חזרה למכשירי הטלפון. הקבוצה של באיין וחטיבת המחקר של IBM עברו כעת לשליטה בתנועה וכך מצמצמים את עומסי התנועה והפקקים, ולא רק מוסרים לנהגים מידע עליהם. בשלוש השנים הבאות הצוות אמור לבנות פרוטוטייפ של מערכת ניהול תנועה עבור מחלקת התחבורה של קליפורניה.

גם מכוניות חכמות עוזרות, על ידי התקשרות בינהן ואזהרת נהגים משינויים בלתי צפויים בתנאי הכביש. בסופו של דבר, יתכן ולא יהיו בהן נהגים כלל, ותודות לכל המידע הזה הם גם יהיו נקיות יותר. במכון Fraunhofer FOKUS  בברלין, מראים איך מכוניות היברידיות יכולות לפעול באמצעות הוראות אוטומטיות כדי עבור משימוש בדלק לשימוש בחשמל, במקרה שאיכות האויר בעיר ירודה, או אם הם עוברות ליד בית ספר.

גם אכיפת החוק תהיה קלה יותר. תוך מספר שנים כוחות משטרה יוכלו לחזות ולמנוע פשעים על ידי צפייה בטוויטר ורשתות חברתיות אחרות. המחשבה על כך עשויה לזעזע את מי שחרד לפרטיותו, אבל בלונדון זוכרים היטב את התפקיד שמילאו המסרים המיידים בתקופת המהומות בעיר בשנה שעברה, ורבים מצרים על כך שלמשטרה לא הייתה אז את היכולת הזו לחיזוי.

מידע קיים לגבי פשע ניתן לניתוח באופן שיטתי יותר. "הבעיה העיקרית של אכיפת חוק היא הקיטוע של האינפורמציה" אומר מארק קלברלי מ-IBM. אנשי משטרה מקומיים אולי יודעים כי שוד ברחובות יתכן יותר בימים מסוימים של השבוע. שילוב אינפורמציה כזו עם מידע אחר (כמו מזג אויר, שעות היום וכו') הופכים את הפשע קל יותר לחיזוי. בממפיס תוכנת ניתוח וחיזוי עזרה לצמצם פשיעה ביותר מ-30% ואלימות ב-15% בין השנים 2005-2010.

עם זאת, הרווח האמיתי, אומר ג'והן דיי מ-IBM Research, לא נמצא בתחום אחד כמו תנועה או שיטור אלא בהפיכת הערים ככלל לטובות יותר על ידי משיכת מידע ממקורות שונים עבור מטרות שונות. טלפונים חכמים ומצלמות, לדוגמה, יכולים לעקוב אחר זרימת האנשים כמו גם אחרי מכוניות. התרחשות יוצאת דופן במדיה חברתית מראה שיותר אנשים מהצפוי עומדים להגיע למופע, ומרמזים על כך שהתנועה צריכה להיות מכוונת מחדש, שיותר תחבורה ציבורית נדרשת ויותר נוכחות משטרתית.

אפילו טכנולוגיה מבריקה אינה יעילה אם ערים מנוהלות רע או שהמדיניות שלהן אינה מתפקדת. מחלקות שונות או רשויות שונות חייבות לעבוד יחדיו. ב"קונטרול סנטר" של ריו דה ז'ניירו, נציגי מחלקות שונות בעירייה בוחנים מסכים יחדיו. כאשר סופה מכה בעיר, בתי ספר ושדות תעופה יכולים להיסגר ותנועה יכולה להיות מכוונת מחדש ממרכז זה.

בעיה נוספת היא כיצד לשלם עבור כל הניתוח והתשתיות החדשות בערים. אספקה פרטית היא אפשרות אחת. לדוגמה, חברות ביטוח גרמניות מספקות ללקוחותיהן מערכת התראת מזג אויר. סיסקו טוענת כי הערים עצמן יכולות לחייב עבור הרבה מהשירותים החכמים. תושבים יכולים לשלם סכום נמוך עבור יעוץ רפואי אונליין, הודעות על כך שילדהם הגיעו לבית ספר או שימוש באינטרנט באוטובוסים.

אבל הרבה דברים שעושים את החיים בעיר לטובים יותר יכולים להיעשות בזול על ידי התושבים עצמם. ממשלות וערים רבות מעודדים זאת על ידי הנגשת מידע. האיחוד האירופי מממן פרויקט הנקרא CitySDK, בהשתתפות 8 ערים ממנצ'סטר ועד איסטנבול, הנותן למפתחים מידע וכלים ליצירת שירותים עירוניים דיגיטליים. פיילוט אחד, בהלסינקי, מתכוון לעשות לאזרחים חיים קלים יותר כשהם מדווחים על תקלות. אחר, באמסטרדם, ישתמש במידע בזמן אמת על תנועה ויאפשר לאנשים למצוא את הדרך הטובה ביותר לנוע בעיר ולהימנע מפקקים. פרויקט אחר, בליסבון, ידריך תיירים.

קיימת אפילו דרך טובה עוד יותר לאיסוף מידע, וזאת על ידי האנשים עצמם האוספים מידע בזמן אמת. לדוגמה, איכות האויר יכולה להיות מנוטרת באופן בלתי פוסק על ידי רוכבי אופניים ברחבי העיר, תוך שילוב עם מידע על המקום בו נאסף המידע, מזג האויר, השעה ועוד. למעשה, כל אובייקט יכול לספר סיפור. פרויקט מוקדם יותר של SENSEable  איתר 3,000 פריטים של אשפה מסיאטל באתרי הטמנה מקומיים בעיר, וגם בפורטלנד, שיקגו פלורידה וקליפורניה ועד אתרי הטמנה בכל ארצות הברית. אינפורמציה כמו זו יכולה לאפשר לאנשים לחשוב אחרת על מה הם זורקים לזבל. חלקם עשויים אפיו לעשות משהו בנידון.

בתל אביב הושקה לאחרונה תחרות ראשונה מסוגה בישראל: תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי המידע של עיריית תל אביב וממשלת ישראל, שמטרתה להגביר את השקיפות הממשלתית והעירונית ולהנגיש מידע לציבור בסיוע מפתחי תוכנה עצמאיים ועידוד יצירה טכנולוגית לטובת הציבור.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד.העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה ב-2015 | ערי ארה"ב מאחדות מידע כדי להיות חכמות יותר | 100 מיליון סנסורים שעושים את העיר לחכמהעיר חכמה: מה זה? ואיך מתחילים?תל אביב עיר חכמה: צעדים ראשונים


תל אביב עיר חכמה: הצעדים הראשונים

לוגו תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב

לוגו תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב

תל אביב מתחילה לשנות כיוון, ועושה מאמצים למתג את עצמה מחדש, לא רק כעיר של מסיבות, חיי לילה וחופים, אלא גם כעיר חדשנית וכמרכז הייטק בינלאומי. אכן ישראל, ובעיקר המרכז ותל אביב, בולטים גם ברמה הבינלאומית בכמות חברות הייטק והסטארטאפים הצומחים (פוסט על צמיחת הייטק בעולם), אבל לומר שתל אביב היא עיר חדשנית זה, איך לומר… רחוק מהמציאות.

נכון שישראל צמחה להיות מרכז לחדשנות ויזמות, נכון ששיעור הסטארטאפים בתל אביב ובסביבתה הוא גבוה בכל קנה מידה, אבל עיריית תל אביב אינה חדשנית כלל. היא אינה מתנהלת על פי עקרונות של עיר חכמה, היא אינה מנצלת אינפורמציה כדי לשפר את השירות, ותושבי העיר, ברצונם לקבל שירות מהעירייה צריכים לטלפן במקרה הטוב, או להגיע למשרדי העירייה במקרה הרע. בפוסט קודם הצגתי את האופן בו עיריות בעולם מתקשרות עם התושבים באמצעות אפליקציות, שירות הולם יותר למאה ה-21.

אבל תל אביב באמת מנסה, וסוף סוף היא יוזמת פעולות בכיוון של עיר חכמה- עיר שמאפשרת גישה למאגרי המידע שלה, על מנת שהציבור, ובעיקר יזמים וסטארטאפים יוכלו להשתמש במידע זה על מנת לפתח שירותים מבוססי מידע שיקדמו את העיר.

עיריית תל אביב הכריזה על תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי המידע של עיריית תל אביב וממשלת ישראל. מטרת התחרות היא להגביר את השקיפות הממשלתית והעירונית ולהנגיש מידע לציבור בסיוע מפתחי תוכנה עצמאיים ועידוד יצירה טכנולוגית לטובת הציבור.

פתיחת התחרות – 24.10.2012
מועד אחרון להגשת האפליקציות – 23.1.2013
הודעה על הזוכים – אפריל 2013

מאגרי המידע הפתוחים של עיריית תל-אביב-יפו כוללים חיבור למאגר מידע דינמי למפתחים ועשרות קבצי מידע סטטי. מאגרי המידע הממשלתיים, המוצגים באתר data.gov.il מאפשרים גישה למאגרים דינמיים וסטטיים בנושאי תחבורה ציבורית, נתונים ססטיסטיים של הלמ"ס ולמעלה מ- 140 מאגרי מידע ממשרדי הממשלה השונים.

באפריל 2013 יוכרזו הזוכים בקטגוריות הבאות: היישומון הכללי הטוב ביותר, 2 פרסים של 20,000 ₪, יישומון "עירייה שקופה" הטוב ביותר, פרס 15,000 ₪, יישומון התחבורה הטוב ביותר, פרס 15,000 ₪, היישומון הירוק הטוב ביותר, פרס 15,000 ₪, וכן פרסים "כשרון של העירייה", "המומחה של המדינה", ו"הכרה בארגון גדול"

השר מיכאל איתן: תחרות האפליקציות באה לעודד את הרשויות והאזרחים לשתף פעולה בפיתוח שירותים דיגיטליים לרווחת הציבור. העתיד של השירות לציבור עובר דרך הנגשת מידע, מצד אחד, ויוזמות של מפתחים, בהתנדבות או על בסיס מסחרי, לעשות שימוש במידע שאנו משחררים ולפתח את היישומים. אנחנו בתחילתה של דרך וככל שנעודד את הציבור והרשויות לשתף פעולה, כן יטב לכולנו

ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי: תל-אביב-יפו היא עיר של חדשנות ובית למיזמים טכנולוגיים. תחרות האפליקציות רותמת מוחות מבריקים ויצירתיים של מפתחי תוכנה לעשייה העירונית והממשלתית במטרה להנגיש לציבור מידע שבעבר היה כלוא בקלסרים סגורים במרתפי הבירוקרטיה. אני שמח על שיתוף הפעולה עם משרדו של השר מיכאל איתן ויוזמת ממשל זמין ומקווה שנראה יוזמות נוספות מסוג זה שיתרמו להפצת מידע לציבור

מאמרים קשורים: איפה צומח ההיטק בעולם? | הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק- ישראל במקום השני | מידע זמין בניו יורק- עיר חכמה יותר | עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים? | המטרופוליס של מידע ההמון- ניו יורק | הערים החכמות בעולם


מידע זמין בניו יורק: צרכן חכם יותר, עושה את העיר חכמה יותר

בשנה שעברה, ניו יורק הייתה לעיר בראשונה בארה"ב המחייבת הצגת QR codes על כל הפרויקטים נושאי הרישיון ממחלקת הבנייה של העירייה. עבור משתמשי טלפונים חכמים, כל אתר בנייה נושא כעת קוד, המאפשר גישה למידע העירוני.

השבוע, העירייה הצביעה פה אחד לחייב הצגת QR codes על כל העסקים בעלי הרישיונות והאישורים העירוניים, ואלו שעוברים ביקורת על ידי העירייה. מסעדות, ברים ואפילו גני ילדים או חנויות קעקועים, יחויבו מעתה להציב QR codes המזמינים משתמשים לבדוק את האינפורמציה העירונית הרלוונטית. החוק ממשיך חקיקה קודמת הדורשת מכל הסוכנויות העירוניות לאפשר גישה לכל המידע שלהן עד שנת 2016. אם לדוגמה, תעודת ביקורת התברואה במסעדה אליה נכנסת לא מציגה מספיק פרטים, ניתן יהיה למצוא אותם במהירות באמצעות סריקת הקוד בטלפון, ולקבל לא רק את תוצאות הביקורת האחרונה, אלא גם הסבר מפורט על הביקורת, וכן את היסטוריית הביקורות של העסק.

QR Code

QR Code

את החשיבות והיתרונות של מידע זמין והנגשתו לציבור כבר הצגתי בכמה פוסטים קודמים (המטרופוליס של מידע ההמון, ערי ארה"ב מאחדות מידע) המפרטים לא רק את הצדדים הקשורים למינהל תקין, שקיפות וביקורת ציבורית הנובעים ממידע זמין ושקוף, אלא גם את התנופה שמהלכים כאלה נותנים לכלכלת העיר, לקידום חדשנות והצעדת העיר לעתיד של עיר חכמה, כתוצאת מפיתוח שירותים מבוססי מידע.

מאמרים קשורים: ניו יורק- המטרופוליס של מידע ההמון | ערי ארה"ב מתאחדות כדי להיות חכמות יותר | עיר חכמה: מה זה? ומאיפה מתחילים? | סוף סוף אינטרנט חופשי ברחובות ניו יורק | סיליקון ואלי, לונדון, ניו יורק או תל אביב- איפה צומח ההייטק בעולם?