דירוג צאום ופורבס: הערים הטובות בישראל

יותר מ-90% מתושבי ישראל חיים בערים המהוות את מרכזי התרבות, הכלכלה והבילוי שלנו, ומשמשות כקטרי הצמיחה של המשק, מוקדי התיירות ויצרניות התעסוקה. התחרות המתגברת בין הערים בישראל, והתחרות הגלובלית העזה בין ערים על משיכת תושבים, תיירים, משקיעים ועסקים הולידה בשנים האחרונות מדדים שונים לדירוג ערים בתחומים שונים והשוואה בינהן.

גם בישראל מתעצמת התחרות בין הערים, והיא מתחוללת בשני מישורים מקבילים: פנים ארצית ובין לאומית. ערי ישראל מתחרות בינהן על משיכת האוכלוסייה הטובה ביותר, המשקיעים והעסקים אבל גם מתחרות עם ערים מובילות אחרות בעולם על משיכת תיירות, השקעות ועל הדימוי הבינלאומי.

לראשונה בארץ, נערך דירוג כולל לערים הטובות בישראל על ידי איל צאום בשיתוף מגזין פורבס ישראל ועדי דקל קורן. המדד בוחן ערים בעלות אוכלוסייה של יותר מ-50,000 תושבים, דרך 7 קריטריונים מרכזיים בחיים העירוניים, ומתבסס ומשכלל מחקרים שונים שנעשו בתחום. הקריטריון המרכזי ביותר שקיבל 20% ממשקל הדירוג הוא ציון ה"מרכזיות מול פריפריאליות" של העיר, כפי שחקרה אותו הלמ"ס. למבנה הגיאוגרפי, כמו גם הכלכלי של ישראל, יש מרכז מובהק וברור, והמחקר מיישם תיאוריות חדשניות שמודדות כל עיר ברמת הנגישות של תושביה לשירותים בעיר ובסביבתה, וביחס לגודל האוכלוסייה באיזור. קטגוריה זו משקפת נגישות וזמינות ברמה כמותית ותחבורתית לשירותים רחבים- תשתיות, שווקים, תרבות, חינוך תעסוקה ועוד.

שני קריטריונים בוחנים את העוצמה הכלכלית של העיר דרך העוצמה הכלכלית של תושביה: רמת ההכנסה שלהם, ורמת האבטלה בעיר. כל אחד משני הקריטריונים קיבלו משקל זהה של 10% מהמדד הכללי. מדד נוסף שנבחן הוא איזו עיר פועלת ומתקדמת לעתיד ירוק ומקיים יותר, שלו השפעה ישירה על איכות החיים והבריאות של התושבים. כאן נעשה שימוש במחקר של מרכז השל לקיימות, המשרד להגנת הסביבה, אוניברסיטת ת"א וארגונים נוספים. מדד זה מדרג את פעילות הרשויות המקומיות ועיריות שאימצו את אירוע "שעת כדור הארץ", והתנהלות הרשויות במחקר נבחנה בתחומים שונים כגון מספר העצים ביחס לגודל האוכלוסייה, הפרדת פסולת, התייעלות אנרגטית, חיסכון במים, פיתוח תחבורה ידידותית לסביבה, שקיפות ושיתוף ציבור, ככלה מקיימת, צדק סביבתי ועוד. משקל מדד זה בדירוג הכללי הוא 15%.

3 הקטגוריות הבאות: ביטחון אישי, חינוך ובריאות קיבלו משקל זהה של 15% במדד, כשרמת הביטחון נבחנה על פי נתוני הפשיעה של משטרת ישראל, החינוך נבחן על ידי שיכלול אחוזי הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים לתואר ראשון בקרב תושבי העיר (גילאי 21-29), ואילו הבריאות נבחנה על פי נתוני תוחלת החיים בערים (הלמ"ס).

10 הערים הטובות בישראל. דירוג צאום-פורבס

10 הערים הטובות בישראל. דירוג צאום-פורבס

1/ תל אביב יפו 

תל אביבבסקר עמדות הציבור שנערך לאחרונה לגבי "איפה הכי טוב לגור?" הגיעה תל אביב למקום הראשון בישראל, והציבור יודע למה. תל אביב אינה רק העיר המרכזית בישראל, מרכז הכלכלה, העסקים והתרבות של ישראל היא גם העיר שהשיגה את הציון הגבוה ביותר בפעילות למען הסביבה, בין השאר בזכות השירות להשכרת אופניים שמציע דרך תחבורה ידידותית לסביבה, זולה ויעילה, הקמת גינות קהילתיות אקולוגיות, פיתוח פארק מדרון יפו ופארק החורשות, ועוד.

ברמת התעסוקה מגיעה תל אביב רק למקום השמיני, אולם אלו שעובדים משתכרים בה יותר מבערים אחרות ובקטגורית ההכנסה לנפש היא ממוקמת במקום השני. עם זאת, מבחינת השכלה תל אביב מדורגת רק במקום התשיעי, כשליוקר המחייה יש השפעה ישירה על מספר הסטודנטים בעיר, המתקשים לממן את הדיור היקר בה. מבחינת אחוז הזכאים לתעודות בגרות מדורגת תל אביב במקום החמישי. תוחלת החיים בתל אביב עומדת על 80.1 שנים, ואילו בקטגוריית הביטחון האישי מדורגת תל אביב אחרונה, עם נתוני הפשיעה הגבוהים מבין הערים שנבדקו.

המתחמים החדשים הצפויים להתפתח בתל אביב ופרויקטי פינוי בינוי, תכנית המתאר, הרכבת הקלה, בניין העירייה החדש, שיפוץ הטיילת, פיתוח התרבות והאמנות, תחבורה ירוקה ואפילו עתידנית, יחד עם פעילות נרחבת במרחב בדיגיטלי ממצבים את העיר כמובילה בישראל, וכעיר הייטק מובילה ברמה העולמית.

2/ הרצליה 

הרצליה

לוגו הרצליההרצליה אינה מדורגת ראשונה באף אחת מהקטגוריות שנבחנו, אולם ציונים גבוהים בכל המדדים מביאים אותה לדירוג הגבוה. בכל הקטגוריות, למעט הביטחון האישי, מדורגת הרצליה בין הערים המצטיינות. מבחינת זכאות לתעודות בגרות היא מדורגת 2, באחוז הסטודנטים 4, שיעור התעסוקה 2, גובה הכנסה 3, ותוחלת חיים 3.

הרצליה מאז ומעולם נחשבה כעיר איכותית, בעיקר בזכות אזורי היוקרה של הרצליה פיתוח החביבה על עשירי ישראל ושגרירים, ואזור התעשייה שמשך חברות הייטק ותקשורת רבות. אולם העיר עצמה עברה שידרוג משמעותי בשנים האחרונות שכלל הקמת מרכז אקדמי, מוזיאון עירוני תוסס עם ביאנלה לאמנות, פארק גדול הכולל אגם, אמפיתאטרון, שבילי אופניים, ושימור שלולית החורף האקולוגית של העיר. הרצליה גם עברה תהליך מיתוג עירוני, פיתחה את המרינה וקו החוף, ולאחרונה אימצה תקן בנייה ירוקה מחייב בעיר.

3/ גבעתיים

גבעתיים היא אחת הערים הקטנות בדירוג, עם 55,000 תושבים. קוטנה של העיר מהווה יתרון בדירוגים מסוג זה, מכיוון ואוכלוסייתה הומוגנית יותר מבערים גדולות. גבעתיים מדורגת ראשונה בשתי קטגוריות בדירוג, וזוכה לציונים גבוהים גם בשאר הקטגוריות. בחינוך גבעתיים מדורגת ראשונה, עם יותר מ-73% זכאות לבגרות, ואילו באחוז הסטודנטים היא מדורגת שישית. גבעתיים היא גם המדורגת ראשונה ברמת ההכנסה של תושביה, בעיקר בזכות  העובדה שבעיר הקטנה והאחידה אין שכונות מצוקה כמו בערים גדולות, המושכות את הדירוג מטה. גבעתיים ממוקמת בלב גוש דן וזוכה בשל כך לציון המקסימלי בקטגוריית המרכזיות/פריפריליות, אולם בניגוד לתל אביב היא לא סובלת מדירוגים נמוכים בביטחון האישי ובתוחלת חיים, בהם דורגה במקומות 8 ו-7 בהתאמה.

4/ רעננה

רעננה מדורגת ראשונה ב-3 קטגוריות: תוחלת חיים (85.5), חינוך – זו העיר עם אחוז הסטודנטים הגבוהה ביותר וכן אחוז הזכאים לתעודת בגרות. גם בתחום התעסוקה רעענה מובילה עם שיעור תעסוקה של 97.9%. בקטגוריית הביטחון האישי לעומת זאת מקבלת העיר ציון נמוך, ובקטגוריית הקיימות היא מדורגת שישית, למרות הדימוי הירוק של העיר. עם זאת פארק רעננה הוא מוקד משיכה אזורי ומרכז בילוי, איזור התעשייה של העיר מאכלס כמה מחברות הייטק והטכנולוגיה הגדולות בישראל, כולל אמדוקס, hp וסטארטאפים רבים, והקניון הסמוך הוא מוקד קניות ובילוי לעובדים במתחם ולאזור כולו.

רעננה הצליחה להתבסס כעיר מובילה בשרון בעיקר בזכות אסטרטגיה מעניינת של משיכת אוכלוסיית עולים ממדינות אנגלוסקסיות ובשנים האחרונות גם מצרפת. עם זאת העיר סובלת, למרות המרחק הקצר מתל אביב, מבעיות תחבורה ונגישות למרכז בשעות העומס.

5/ כפר סבא

עיר השרון השלישית בדירוג מצטיינת בעיקר בקטגוריית הקיימות, ומדורגת שנייה אחרי תל אביב. לאחרונה אף זכתה העיר במקום הראשון בתחרות "העיר הירוקה" של קלינטק. צפון מערב העיר שעובר תהליך פיתוח מואץ, מוגדר כשכונה ירוקה ומאופיין בבנייה ירוקה ושטחים פתוחים רבים. מבחינת תעסוקה העיר דומה מאד לשכנתה רעננה, אולם ברמת ההכנסה היא נופלת ממנה. גם בתחום החינוך ניכר פער משמעותי בין כפר סבא לרעננה, ותלמידי העיר מדורגים רק במקום השביעי באחוזי הזכאות לתעודת בגרות, אולם אחוז הסטודנטים בעיר גבוה, והיא מדורגת בתחום זה במקום השלישי.

בקטגוריית תוחלת החיים כפר סבא מדורגת חמישית, עם ממוצע של 82.5 שנים (3 שנים פחות מהשכנה רעננה). בדומה לרעננה גם כפר סבא סובלת מבעיות נגישות למרכז, וגם היא השכילה לפתח איזור תעשייה המושכת חברות בינלאומיות וישראליות מובילות. המשך צמיחת אזור הייטק "עתיר ידע" ואזור תעשייה מזרחי עתידי יוכלו להבטיח לעיר המשך התפתחות ומשיכת עסקים ותושבים איכותיים.

6/ פתח תקווה

פתח תיקווה

פתח תקווה הפכה בשנים האחרונות להיות אחת הערים המתפתחות ביותר בישראל, בזכות עתודות קרקע, רמת מחירים סבירה, ונגישות תחבורתית שהשתפרה, ותמשיך להשתפר עם פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה. העיר נהנית מדירוג גבוה בקטגוריית המרכזית/פריפריאליות, והיא כיום העיר ה-6 בגודלה בישראל.

לוגו פתח תיקווה

לוגו פתח תיקווה

גם פתח תקווה עברה תהליך מיתוג עירוני, אף שזה לא זכה לחשיפה ומודעות רבה, העיר מנסה להתנער מהדימוי האפור והמשעמם. פתח תקווה אינה מצטיינת באף אחת מהקטגוריות, אולם סיכום הנתונים מוביל אותה למקום מכובד ביותר.

בדומה לערים אחרות פיתחה פתח תקווה את אזור התעשייה קריית אריה המאכלס חברות הייטק וטכנולוגיה רבות, כולל מטה חברת יבמ, ונהנה מנגישות ישירה לכביש 4. מיקום העיר בצד המזרחי של גוש דן, ובין שני הצירים המרכזיים כביש 4 וכביש 6, מעניקים לה נגישות טובה, אולם העיר חסרה עדיין אופי וזהות מגובשים ונתפסת בעיקר כ"עיר שינה".

ראשון לציון 1307/ ראשון לציון

אם יש עיר העשויה לאיים על ההגמוניה של תל אביב במשהו, זו ראשל"צ. העיר הרביעית בגודלה בישראל, עם שטח שיפוט גדול מזה של תל אביב, שטחי פיתוח נרחבים ואוכלוסייה צומחת, ראשל"צ כבר מספקת לתושבי כמעט הכל. היא ממוקמת במרכז, אך אינה סובלת מהצפיפות של תל אביב, מקושרת לנתיבי איילון, כביש 4 וכביש 431 וקו הרכבת מקשר אותה לצפון ולדרום.

בחינוך העיר מציגה נתונים טובים ומדורגת במקום דומה לזה של גבעתיים באחוז הסטודנטים. בתעסוקה היא דומה לתל אביב, ובהכנסה אף גבוה יותר. בקטגוריית הסביבה הציון של ראשל"צ אינו גבוה, אולם הפארקים החדשים שבפיתוח במקום מחנה צריפין, והפארק החדש באזור הסופרלנד וכן פינוי מחנה צה"ל שיאפשר את הרחבת חוף הים, יעניקו לעיר שטחים ירוקים חדשים רבים, ויהוו מוקד משיכה לבילוי, פנאי וקניות מכל הארץ, מעבר ל"עיר הקניונים" סינמה סיטי, יס פלאנט ומתחם איקאה.

העיר שחגגה השנה 130 שנים להיווסדה עושה מאמצים ניכרים גם לפיתוח התרבות בעיר, ואזור התעשייה הישן עובר הסבה למתחם תרבות. בסקר לגבי מיקום המגורים המועדף על הישראלים דורגה ראשל"צ רביעית, מה שמעיד על ההערכה שיש לישראלים לעיר. עם זאת, ראוי ציין כי מבנה העיר הוא בעייתי מאד, חסר מרכז ברור, וההתניידות בה מחייבת רכב והעיר קרועה גיאוגרפית בין צירי התנועה המרכזיים של ישראל.

8/ רמת גן

רמת גן

עיריית רמת גן לא השתתפה ביוזמת "יום כדור הארץ" ולכן לא דורגה בקטגוריית הסביבה/קיימות, מה שמעיד על עשייה דלה בתחום. רמת גן נהנית ממיקום מרכזי ביותר, וסובלת ממחלות העירוניות שאיפיינו את הערים בעבר, ושתל אביב הצליחה להחלץ מהן על ידי פעילות סביבתית ענפה. כדי שלא לפלוט את רמת גן מהדירוג כליל, ניתן לה בקטגוריית הסביבה ציון זהה לזה של גבעתיים שכנתה, שהוא גם הנמוך ביותר מבין הערים שנבחנו בתחום זה.

רמת גן זוכה לציונים טובים בתחום החינוך, תעסוקה והכנסה ממוצעת של התושבים. מבחינת תוחלת חיים היא דומה להרצליה, שהגיעה למקום השני. העיר נהנית מכנסות גבוהות מבנייני המשרדים באזור הבורסה, נגישות מצוינת לנתיבי איילון ורכבת ישראל, והקו האדום של הרכבת הקלה המתוכנן יחבר אותה במהירות לפתח תקווה ממזרח ותל אביב ממערב.

9/ חולון

חולון מציגה מיקומים נאים ברוב הדירוגים, המשקפים את ההתפתחות המרשימה של העיר בעשורים האחרונים. במדד המרכזיות/פריפריליות היא נהנית מציון גבוה ונגישות טובה לצירי התחבורה נתיבי איילון, כביש 4, ורכבת ישראל. בזכאות לבגרות היא מדורגת 10, אולם באחוז הסטודנטים היא מדורגת 18. בתעסוקה העיר מדורגת 7, ברמת הכנסה 10, ובביטחון אישי 9.

לוגו חולוןעיר הילדים שבחרה אסטרטגיה עירונית ודבקה בה לאורך שני עשורים, הקימה מוזיאון ילדים וגני סיפור, אבל גם את מתחם המידטק, המכון הטכנולוגי HIT, ולאחרונה נפתח בעיר גם מוזיאון העיצוב המתוקשר, שמהווה לא רק אייקון אדריכלי מרשים, אלא מוקד משיכה ועוגן עשייה בתחום העיצוב. השנה פרסמה חולון שפת מותג חדשה, העיר מרעננת את חזון העיר בשיתוף התושבים, ומקדמת את פיתוח מתחם כיכר העיר.

בתחום הסביבה העיר אינה עושה די והיא מדורגת במקום ה-12, ולמרות ששטח העיר קטן יחסית היא אינה ידידותית להולכי רגל או רוכבי אופניים.

מיתוג אזור התעשייה בת ים10/ בת ים

העיר הקטנה ביותר מבחינת שטח, בין הערים בעשירייה הראשונה (8,167 דונם) והצפופה ביותר ביחס למספר התושבים, צמודה לתל אביב וחולון, אבל מציגה נתונים טובים פחות, למרות מרכזיות רבה ונגישות גבוהה, שאף צפויה להשתפר עם סיום העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה.

בחינוך מדורגת בת ים במקום ה-19 באחוז הזכאים לתעודת בגרות, ובמקום ה-21 במספר הסטודנטים לתואר ראשון. בקטגוריות התעסוקה וההכנסה היא מדורגת במקומות 13 ו-15 בהתאמה. בקטגוריית תוחלת החיים העיר מדורגת 19, בדומה לתל אבי, ובביטחון אישי 10, כמו רמת גן. על החולשה בתחומי החינוך והתעסוקה, המשקפים אוכלוסייה חלשה ביחס לשכנתה חולון, העיר מפצה בתחום הסביבה, בו היא מדורגת עם ירושלים במקום 4/5.

לבת ים אין לאן לצמוח אלא לגובה, והיא אינה נהנית מעתודות קרקע כמו ראשל"צ לדוגמה. העיר עושה מאמצים כבירים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית ופינוי בינוי, והפיכת אזור התעשייה הישן למרכז תעסוקה משמעותי במטרופולין תל אביב, כולל מעבר בתי המשפט מתל אביב למתחם, ומרכז לצעירים ואמנים. העיר גם מקדמת את שיפוץ הטיילת וחוף הים, וקו הרקיע שלה כבר מתחיל להזכיר את הונג קונג. העיר גם פועלת בחזית התרבות וקיימה את הביאנלה לאדריכלות בעיר בהצלחה רבה, מוזיאון בת ים ומעודדת יוצרים ואמנים לעבור אל אזור התעשייה המשתקם.

לוגו מודיעין11/ מודיעין

העיר היא הראשונה בדירוג שאינה ממוקמת בגוש דן או בשרון, ומדורגת רק בציון אחד אחרי בת ים. העיר מציגה ציונים טובים ברוב הקטגוריות, אולם ציון נמוך בקטגוריית המרכזיות/פריפריאליות ובתחום הסביבה ממקמים אותה מחוץ לעשירייה הראשונה. מודיעין היא "עיר שינה" מובהקת, ואף כי היא נהנית מאוכלוסייה איכותית, היא נאלצת לעבוד בערים אחרות, וגם בתחומי התרבות והבילוי העיר מציגה חולשה. מודיעין עברה תהליך מיתוג עירוני בעייתי המשקף חזון לא ברור לעיר.

12/ ירושלים

בסקר לגבי עיר המגורים המועדפת זכתה ירושלים למקום השני אחרי תל אביב, ובפער ניכר מכל שאר ערי ישראל. לעיר הגדולה ובירת ישראל יש מקום חם בלב האזרחים כנראה, אולם במבחן המציאות היא מציגה נתונים מאכזבים. בקטגוריית הסביבה היא מדורגת חמישית, בזכות פיתוח הרכבת הקלה ושפע השטחים הירוקים והפתוחים בעיר, וגם במדד הביטחון האישי היא משיגה ציון גבוה. בשאר הקטגוריות ירושלים מתאפיינת בציונים נמוכים, בעיקר בתחום החינוך. ירושלים סובלת מאוכלוסייה ענייה ולא משכילה, וחוסר במקומות עבודה איכותיים. התכנית לפיתוח מרכז העסקים בכניסה לעיר, התכניות לפיתוח מרכז העיר, פיתוח מרכזי הספורט, המאמצים בתחום התיירות, כולל מיתוג התיירות לירושלים עשויים לשפר את מצבה, אולם ברור כי כל עוד המצב הפוליטי ימשיך להיות בלתי פתור, ועתיד העיר וגבולותיה נמצאים בויכוח, ירושלים תמשיך לסבול.

13/ רחובות

הציונים של רחובות בכל המדדים היו מעל לממוצע, מה שמציב אותה במקום גבוה יחסית בין ערי ישראל. בתחום הסביבה היא מדורגת במקום ה-13 הנמוך, אך מבחינת מרכזיות/פריפריאליות היא מקבלת ציון זהה לזה של רעננה והרצליה.

14/ נתניה

מציגה נתונים טובים ברוב המדדים, כולל דירוג 8 בתחום הסביבה. במדד הביטחון האישי היא מדורגת במקום 23 מתוך 26 ערים, מה שמאשר את הדימוי המפוקפק שלה בציבור. עם זאת, נתניה היא עיר בתנופה משמעותית, ולאחר שנים של התרחבות אזור התעשייה שמשך חברות מובילות כמו סלקום, וענק קמעונאות כמו איקאה, העיר מתרכזת שחידוש המרכז ההיסטורי שנזנח, כולל בניין עירייה חדש, ספרייה עירונית ועוד. לאחר ההצלחה של שכונת רמת פולג, מתחיל בעיר פרויקט פינוי המזבלה לטובת הקמת שכונה חדשה, והשנה גם נחנך איצטדיון נתניה.

15/ אשדוד

העיר החמישית בגודלה בישראל, והיא העיר הדרומית ביותר במדד, ומציגה ציונים יפים בתחום הביטחון האישי ותחום הסביבה. באשדוד פועלים לפיתוח רובע חדש, "הרובע המיוחד"  שיכלול קמפוס אוניברסיטאי, בית חולים, מבני ציבור, שכונת מגורים, פארקים ושטחים פתוחים. גם מרכז העיר ורצועת החוף עוברים תנופת פיתוח ניכרת, ועיר השקיעה רבות בתחום התרבות, אולם העיר עדיין חסרה

מודעות פרסומת

"מהפכת המיחזור" בישראל – איפה ממחזרים וכמה?

מתחילים לחשוב ירוקעל הציר הדימיוני שבין שבדיה, המטמינה רק 4% מהזבל שלה, בעוד כל השאר משמש לייצור אנרגיה, והיא אף החלה לייבוא זבל ממדינות אחרות, לצורך ייצור אנרגיה, ובין גאנה, שהפכה לפח הזבל האלקטרוני של העולם, ניצבות שאר מדינות העולם, הפועלות ברמות שונות של נחישות בטיפול שלהן בזבל. ישראל, על פי המשרד להגנת הסביבה, פועלת כדי להשיג יעד של 1.5 מיליון תושבים הממחזרים את האשפה שלהם, עד 2015, כ-20%.

במדינת ישראל מוטמנות מדי יום כ- 12,000 טונות פסולת עירונית. השגת צמצום ניכר בכמות הפסולת המוטמנת ובהפחתת פליטות של גזי החממה מחייב טיפול בחומר הפריק ביולוגית, המהווה כ- 40% ממשקל הפסולת המוצקה בישראל, וכ- 10% מנפחה. לפסולת זו פוטנציאל מיחזור גבוה ביותר, אשר בשילוב עם השבה יכול להוביל לכ- 100% ניצול של רכיב זה כמשאב. 'מהפכת המיחזור' שמוביל המשרד להגנת הסביבה כוללת מספר מהלכים משולבים:

הפרדת פסולת במשקי הבית – במהלך 3 השנים הבאות לתשתיות הפרדה לשני זרמים לפחות, פעולות חינוך, הסברה ועוד. העלאת היטל ההטמנה-  90 ₪ לטונה עד 2015, הטלת אחריות על היצרן –  יצרן הפסולת הוא הגורם האחראי לאיסוף, מיחזור וטיפול בה (באמצעות חוק האריזות, חוק מיחזור צמיגים, חוק הפיקדון ובאמצעות טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות), והקמה ושדרוג של מתקני טיפול בפסולת במהלך חמש השנים הבאות.

תוך מספר שנים צפוי להישאר במדינת ישראל רק אתר אחד להטמנת פסולת. מדיניות המשרד מכוונת ל"אפס פסולת" בדרך של הפחתה הדרגתית של כמויות הפסולת המועברות להטמנה. המשרד ממקד את פעילותו בשני שלבים מרכזיים בתהליך: שלב ייצור הפסולת – באמצעות סיוע לרשויות המקומיות בהפרדת הפסולת הביתית לשני זרמים לפחות, ובשלב פתרון הקצה –  באמצעות סיוע לרשויות המקומיות וליזמים פרטיים בהקמת מתקני מיון ומיחזור פסולת. המטרה היא להעניק פתרון משולב הן להפרדה במקור ברשויות המקומיות והן בהקמת תשתית אזורית לטיפול בפסולת לקליטת החומר האורגני המופרד במקור.

הרשויות הממחזרות

הרשויות הממחזרות

הרשויות המקומיות הן שחקניות ראשיות בקידום המיחזור במדינת ישראל. בשנת 2008 החל המשרד בתוכנית סיוע לשלטון המקומי שעיקרה תמיכה בתכנון, המתייחס לפסולת המיוצרת בתחום הרשויות המקומיות, בתשתיות מיחזור ובפעולות של חינוך והסברה לתושבים. תמיכה זאת מתווספת למתן חבילת סיוע שמציע המשרד לרשויות המקומיות שיעברו להפרדה במקור של הפסולת הביתית בלוח זמנים קצר, שלא יעלה על שלוש שנים. כספי התמיכה נועדו לסייע לרשויות במימון רכישת פחים למיון פסולת לשני זרמים, רכישת משאיות לאיסוף פסולת מופרדת במקור, שיפוץ והתאמת חדרי ומשטחי אשפה במבני המגורים, פעילות מקומית לפרסום ולהסברה וליווי תפעולי של המעבר להפרדת פסולת במקור

אם כל הרשויות המקומיות יעמדו בתנאי קול קורא להפרדה במקור 30/2010 וביישומו, ישולבו כמיליון וחצי תושבים בתהליך הפרדת הפסולת עד תחילת שנת 2015, ומיחזורה יהיה בהיקף של כ-350,000 טונות פסולת ביתית בשנה.
הפרדה של הפסולת הביתית לשני זרמים (פסולת פריקה ביולוגית- "רטובה"; כל יתר סוגי הפסולת – "יבשה") או יותר, בכלי אצירה נפרדים. התושבים אמורים להפריד את הפסולת למתקנים נפרדים, לפסולת רטובה או יבשה, כבר בבית.

הזרם הרטוב יועבר למפעל לטיפול בפסולת הפריקה ביולוגית, והזרם היבש יועבר לתחנת מעבר למיון פסולת, לצורך מיון של מרכיבי פסולת למיחזור, ומשם למפעל מיחזור פסולת. פסולת שאינה ברת מיחזור תועבר לאתרי הטמנה לפסולת מעורבת. בשיטה זו הפסולת המופרדת נקייה יחסית ובעלת ערך גבוה יותר למיחזור. (מפת הרשויות הממחזרות).

רשויות נוספות שזכו בתקציבים לצורך מיחזור אך טרם החלו למחזר בפועל הן דימונה, באר שבע, אשקלון ושדות נגב. ערים ורשויות נוספות שהחלו למחזר, שלא באמצעות התכנית של המשרד הגנת הסביבה הם: חוף הכרמל (500 משקי בית), מנשה (1500 משקי בית), נתניה (3500 משקי בית), רעננה (9000 משקי בית), תל אביב (2500 משקי בית), רמת גן (2000 משקי בית), סביון (1000 משקי בית), בת ים (3000 משקי בית), יבנה (300 משקי בית)

מאמרים קשורים: שבדיה החלה לייבא זבל, כי את כל הזבל שלה היא הפכה לאנרגיה | גאנה- ארץ הזבל האלקטרוני | מערכת איסוף אשפה אוטומטית, עכשיו בישראל | מיאמי נלחמת בבקבוקי המים | וונקובר תסלול רחובות בפלסטיק ממוחזר


זיהום רעש בערים – עד כמה הוא מזיק לבריאותנו?

רעש נמצא סביבנו, בעיקר בערים, כל הזמן, והוא הולך ומחמיר. הצמיחה הבלתי פוסקת בעומס על כבישים, רכבות, ותנועה אווירית הם במיוחד מקור לדאגה, על פי מחקר שניהלו ליסה גויינס ולואיס הגלר, שציינו כי "באופן שהוא אנלוגי לעישון פאסיבי, רעש מיד שנייה הוא זיהום המיוצר על ידי אחרים. הוא מושט עלינו ללא הסכמתנו, לרוב נגד רצוננו, ולעיתים, ובמקומות ועוצמות שעליהן אין לנו שליטה". החוקרים ציינו 7 השפעות שיש לרעש על הציבור:

  1. ליקויי שמיעה
  2. הפרעה לתקשורת
  3. הפרעות שינה
  4. הפרעות בלב וכלי דם
  5. הפרעות במצבים נפשיים
  6. ליקויים בביצוע משימות
  7. התנהגות חברתית שלילית ותגובות שליליות

בשנות ה-70, כשלרשות הגנת הסביבה האמריקאית הייתה תכנית לשליטה ברעש, הרשות קבעה כי עוצמת הרעש הממוצעת באזורי מגורים צריכה להיות מתחת ל-55 דציבלים (הרעש הנמוך שמיצר מזגן או מדיח כלים). עבור חללים פנימיים הרעש נקבע ל-45 דציבלים.

שני החוקרים ציינו כי מספיק רעש של 30 דציבלים כדי להפריע לשינה. הפרעות בלב וכלי דם מתחילים להראות אחרי חשיפה לרעש של 65 דציבלים. רמות רעש של 80 דציבלים ומעלה "מקושרים הן עם עלייה בהתנהגות תוקפנית והן בירידה בהתנהגויות של עזרה לזולת." בהתאם למשך החשיפה, ליקויי שמיעה יכולים להופיע בסביבות 85 דציבלים, המקביל לרעש של משאית כבדה בכביש סואן.

בהתייחס לזיהום הרעש מתנועת כלי רכב, כדאי לבחון את שלושת התמונות הבאות. כל אחת מהן מציגה את אזור ראסל סקוור בלונדון. הראשונה היא תמונה רגילה מתוך Google Earth. ראסל סקוור נמצא במרכז (ריבוע של פארק), והגג הכחלחל הוא הבריטיש מוזיאום.

התמונה השנייה היא מפה של ממשלת בריטניה המציגה רמות רעש  של רחובות וכבישים. האזור הסגול מסמל רעש ממוצע (יום ולילה) ברמה של מעל 75 דציבלים. האזורים הירוקים מציגים רעש של מתחת ל-55 דציבלים, בעיקר חצרות וגנים. הצבעים האחרים הם אזורי ביניים. ניתן לראות כיצד ראסל סקוור בעצמה מחולקת לאזור שקט ואזור רועש, בהתאם לקרבה לכבישים. באופן כללי ניתן לומר כי רמות הרעש יורדות בתוך אזורים ירוקים ופארקים, מה שמדגיש שוב את חשיבות הטבע העירוני, והתרומה שלו גם בהפחתת רעשים.

המפה השלישית מראה את האזור בלילה. היא רגועה בסך הכל, ורק בשעות אלה רמות הרעש יורדות אל מתחת ל-50 דציבלים (בירוק). דבר זה מרמז כי אילו היה מיפוי של רמות הרעש במשך היום בנפרד, התוצאות היו חמורות הרבה יותר מאשר המפה המראה את רמת הרעש הממוצעת ביממה.

אז החדשות הטובות הן שגם בערים גדולות כמו לונדון, בהן יש פארקים ושטחים ירוקים רבים, ניתן למצוא מקומות שקטים, אבל לצורך כך יש להתרחק מרחובות ראשיים. זו לא הפתעה גדולה, אב לתושבי ניו יורק, לדוגמה, אינם כה ברי מזל כמו הלונדונים. ברציפי הרכבת התחתית בניו יורק נמדדה רמת רעש של עד 108 דציבלים, ורעש של 112 דציבלים ממכוניות.

במקרה הטוב, רעש יכול להיות מטרד, אבל למטרד זה יכולות להיות השפעות משמעותיות. "ניסוי" טבעי נערך בגרמניה, שעזר להבין את הבעיה, שרעש מפריע לגם ללמידה, כשבמינכן נסגר שדה התעופה הישן, ונפתח אחר, חדש, מרוחק מהעיר. בדיקות נערכו בקרב תלמידי כיתות ג' וד' לפני ואחרי השינוי, והראו שתלמידים הלומדים בקרבת שדה התעופה הישן השיגו ציונים נמוכים יותר במבדקי זיכרון וקריאה, אבל תוצאותיהם השתפרו לאחר סגירת שדה התעופה, ואילו אלו שלמדו בקרבת שדה התעופה החדש, חווה ירידה בלימודים לאחר פתיחתו. רעש החודר לכיתות עשוי להפריע לתלמידים לשמוע את המורה, כמובן, אבל בדיקות דם בילדי מינכן חשפו מכניזם ביולוגי לפיו רעש גורם לרמות אדרנלין גבוהות וכולסטרול, ומוביל למצב הקרוי "מתח הורמוני".

על פי מחקרים, יותר מ-100 מיליון אמריקאים חשופים באופן קבע  לרמות רעש העולות על ה-55 דיציבלים המומלצים. אבל לא כל רעש הוא דומה בהשפעתו. מומחים אקוסטיים מנסים כל העת למצוא דרכים לטפל ברעש האורבני על ידי הקלת רעשים מסויימים (כמו תנועה) והדגשת רעשים נעימים יותר (כמו ציוץ ציפורים). הרעיון המרכזי מאחורי המאמץ הוא לא הטכנולוגיה, אלא ההכרה שלא כל הרעשים זהים, ולא כולם גורמים נזק. במרחבים ציבוריים מזרקות משמשות בדיוק לשם כך. כאשר אנו נמצאים ליד מזרקה, אנו תופשים את הסביבה כפחות רועשת מאשר היא באמת.

בישראל, המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם רשות איכות הסביבה של עיריית תל אביב סיים את עבודת המיפוי לאזורים חשופים לרעש מתנועת כלי רכב ורכבות בתל אביב. תוצאות המיפוי מראות כי חזיתות הבתים הנמצאים באזורים הסמוכים לכבישים עמוסים חשופות לרעש שמפלסו עולה על 70 דציבלים.​

רעש תל אביב, יום

רעש תל אביב, יום

מאמרים קשורים: מתברר הקשר בין ערים, מתח ופסיכוזה | איך טיול בפארק משפר את המוח | הקשר בין תיירים, טלפון סלולרי ומתח נפשי | האם העיר משאירה אותך רווק? | איפה אתה מרגיש הכי מאושר?


שבדיה זקוקה לעוד זבל, כי את כל הזבל שלה היא הפכה לאנרגיה

מתקן שריפת זבל בשבדיה

מתקן שריפת זבל בשבדיה

כל שנה אזרחי ישראל מייצרים כ- 6 מיליון טון פסולת. 80% מהפסולת מוטמנת באתרים מרכזיים ברחבי הארץ. הטמנת הפסולת לא רק שיוצרת הרים עצומים של זוהמה. אלא גם גורמת לפליטה של גזי חממה רעילים המזהמים את האוויר ועלולה לסכן את מי התהום. אחוז הגידול בכמות הזבל הוא 5% בשנה ועולה על קצב גידול האוכלוסייה שעומד על 2% בשנה.

אם בישראל מצליחים למחזר כ-20% מהזבל, בארה"ב מוחזרה בשנת 2010 34% מהאשפה. בשני המקרים, נתונים מביכים לעומת מדינות אירופה כמו הולנד, גרמניה ואוסטריה, שם תושבים ממחזרים כמעט את כל הזבל שלהם. בשבדיה, התושבים כל כך מחויבים למיחזור, עד כי רק 4% מכל האשפה מוצאת את דרכה למזבלות. זו סטטיסטיקה מרשימה מאד, אבל היא יצרה בעיה עבוד המדינה- אין מספיק זבל להניע את תכנית ה"זבל לאנרגיה", אז שבדיה החלה לייבא זבל.

תכנית שריפת הזבל של שבדיה החלה כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת, ומטפלת ביותר מ-2 מיליון טונות של אשפה מידי שנה, מחממת 810,000 בתים, ומספקת חשמל ל-250,000 בתים, כל זאת משריפת אשפה. אבל כעת זה לא מספיק, ואין בשבדיה מספיק זבל לתכנית.

משום כך, לשמחת המדינות השכנות, החלה שבדיה לייבא 800,000 טונות של אשפה מדי שנה. נורווגיה משלמת לשבדיה לקחת ממנה את האשפה, וכך זוכה שבדיה בחשמל וחימום. אבל הרעלים, שהם תוצר לוואי של שריפת האשפה הם בעיה סביבתית – את אלה שבדיה שולחת חזרה למקום ממנו הזבל הגיע. כך מצליחה שבדיה לשמור אצלה את האנרגיה המופקת, בעוד הרעלים נשלחים חזרה לנורווגיה. זה אולי לא נשמע כמו סידור טוב לנורווגיה, אבל המדינה שמחה עם סידור זה, משום ששריפת אשפה היא תהליך יקר יותר מאשר יצוא הזבל.

יש מדינות נוספות באירופה שעשויות לעזור לשבדיה. נאפולי, איטליה, מייצרת יותר זבל למטר מרובע מכל מקום אחר בעולם. זאת, יחד עם הנוכחות החזקה של המאפיה בניהול האשפה, הוביל ל"משבר זבל". לכן, לא יהיה זה מפתיע אם גם איטליה תתחיל לייצא זבל לשבדיה. יום אחד, איטליה, נורווגיה ומדינות אחרות עשויות להבין כי הן למעשה מוסרות מקור אנרגיה יקר למדינה שנייה. עד אז, שבדיה שמרה לאסוף את הזבל של אירופה.

שני מתקנים גדולים למיחזור פסולת או ניצולה להפקת אנרגיה יוקמו באזור המרכז בשנים הקרובות בישראל. משרד הפנים אישר הקמת מתקן גדול באתר חירייה, שבו חלק גדול מהפסולת של גוש דן ימוחזר או ינוצל להפקת אנרגיה. השבוע הודיעו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר כי פתחו בהליכי מכרז להקמת מתקן נוסף למחזור וניצול פסולת לאנרגיה. המתקן בחירייה, יקלוט מדי יום 1,500 טונות פסולת, שהן כמחצית מכמות הפסולת של גוש דן. כמחצית מכמות זו תמוחזר או תנוצל להפקת אנרגיה. מרכיבים כמו פלסטיק, טקסטיל, קרטון ונייר יופרדו מהפסולת ויועברו כחומר בעירה לתנורים לייצור מלט במפעל נשר. את שאר הפסולת ניתן יהיה לנצל כחומר לייצור קומפוסט והפסולת שלא תנוצל תועבר להטמנה. עלות הקמת המתקן היא כ-300 מיליון שקלים, והעבודות להקמתו אמורות להתחיל כבר בחודשים הקרובים.

מאמרים קשורים: שבדיה- רביעית במדד מותגי המדינות | שטוקהולם מציגה את ההישיגים בקידום תחבורה ירוקה | השכונות הירוקות של שטוקהולם | כשאזרחים מנהלים את המדינה- מיתוג שבדיה | גישה חדשנית בשיתוף ציבור לתכנון עיר בשבדיה


ב"ה עיר חדשה בישראל – חריש

היישוב חריש עלה לראשונה על הקרקע כיישוב אזרחי שיצמח לעיר חדשה. בשנת 1992 שווקו בחריש כ-300 יח"ד, ומאז שלושה שיווקים נוספים בין השנים 1992 ל-1999 כשלו, והיישוב לא זכה לביקושים ולהיענות מצד קבלנים ותושבים.

אולם מאז, הוקם כביש 6 ששינה את מפת התחבורה בארץ, והקירבה של חריש אל הכביש החדש פותחת אפשרות למגורים ביישוב הקרוב יותר למרכז הארץ מבנימינה, זיכרון יעקב או יוקנעם, בתוך תחומי הקו הירוק, ובגובה המבטיח מזג אוויר נוח יותר מאשר ביישובי החוף. עם זאת, אין נגישות מיידית לרכבת ישראל, שהתחנה הקרובה ביותר שלה נמצאת בחדרה.

משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל השיקו הבוקר את העיר החרדית חריש. מחר צפוי מינהל מקרקעי ישראל לפרסם את המכרזים הראשונים לקרקעות העיר חריש, המתוכננת לקום בוואדי ערה, ממזרח לחדרה, בהם תשווק קרקע ל-5,000 יחידות. במסיבת העיתונאים הציגו אנשי משרד השיכון את התוכניות לעיר הכוללת תכנית מתאר ל- 10,300 יחידות דיור. וכן  76,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומשרדים, מתוכם – 12,500 מ"ר מסחרי משולב בבניינים במכרז הנוכחי.

מדובר בהמשך להחלטת הממשלה משנת 2008, התוכנית מותאמת למאפיינים בציבור הדתי, בזכות ההפרשות למבני הציבורי, הבנייה הנמוכה, פריסה רחבה של מוסדות הציבור, מערכת כבישים המותאמת ומעודדת תחבורה ציבורית ונגישות קרובה למסחר ולתעסוקה.

"העיר החריש היא הראשונה בסדר גודל כזה שמשווקת מאז שנת 1994", אומר שר השיכון אריאל אטיאס. "לאחר שלושה שיווקים שכשלו בקציר-חריש הוכנה תכנית מתאר חדשה ואני בטוח כי התכנון המודרני, המחירים ההגיוניים והקרבה לכביש 6 יביאו אלפי זוגות צעירים לעיר שתצמח ותשגשג. התכנון לקח בחשבון פתרונות תחבורה ותעסוקה מתקדמים. המכרזים פתוחים לכולם ואין לי ספק שהם יזכו להתעניינות רבה, ונזכה להקים עיר חדשה בישראל".

לצד החגיגות על השקת העיר החדשה, כלכליסט מפרסם כתבה על בעיות סביבתיות באזור חריש של מטרדי זיהום אוויר וריח. על פי בדיקות שביצעו באזור אנשי איגוד ערים שרון־כרמל, מקור הזיהום במפחמות (מתקנים השורפים גזם והופכים אותו לפחם) שפועלות ברשות הפלסטינית. בדיקות שביצע המשרד להגנת הסביבה ב־2010 הצביעו על ריכוזים גבוהים באזור של חומר שנקרא פורמאלדהיד. בדו"ח שחיבר המשרד בנושא צוין כי אין הסכמה גורפת בקהילה המדעית לכך שהחומר מסרטן, אך כבר ב־2006 הכריז המרכז הבינלאומי לחקר הסרטן על החומר ככזה. לכתבה בכלכליסט

מאמרים קשורים: תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון | מתחם התחבורה החדש בבאר שבע | הרכבת הקלה בתל אביב- מתי ואיך | מנוע צמיחה ועוגן כלכלי בלוד | מיתוג חדרה


מדד הערים בישראל – מי הכי ירוקה?

לאחרונה קיימת פעילות הולכת וגדלה של רשויות מקומיות לקידום עשייה סביבתית בעיר ולהעלאת המודעות בקרב התושבים לשיפור איכות החיים המקומית. יותר ויותר ערים מכריזות על עצמן כ"ערים ירוקות", ומקדמות יוזמות סביבתיות שונות: פרויקט גינות קהילתיות בירושלים, שיקום מדרון יפו בתל אביב, בנייה ירוקה בכפר סבא, התייעלות אנרגטית באשדוד, חינוך סביבתי בדימונה ועוד. לאחרונה החלו גם פרויקטים נרחבים של הפרדת פסולת ומיחזור ברשויות רבות.

"המרכז לקיימות מקומית" של "מרכז השל" וחיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה, פיתחו מדד הבוחן את העשייה של העיריות לפי "עשרה העקרונות לעיר מקיימת", שאומצו על-ידי מרכז השלטון המקומי והמשרד להגנת הסביבה, ועל-ידי מרבית הערים עצמן. המדד בוחן את העשייה בפועל של כל אחת מהערים בתחומים הבאים: חסכון במשאבי מים וחשמל, שימור השטחים הפתוחים, קידום סביבת מחייה בריאה בעיר, חינוך סביבתי ועוד. המדד יתפרסם אחת לשנה ויבחן את התקדמותן של הרשויות המקומיות בקידום תכניות סביבתיות בתחומן.

נתוני המדד מצביעים על כך שיותר ויותר רשויות מקומיות לוקחות תפקיד פעיל בהגנה על הסביבה ובחסכון במשאבים, במטרה לשפר את איכות החיים של תושביהן. העובדה שקרוב ל-50 ערים הגישו תכניות להפרדת פסולת במקור, ועשרות הצטרפו לתכנית "תג הסביבה" להפחתת שימוש באנרגיה ומים, מצביעה על המחויבות הגבוהה לנושא בקרב ראשי הערים. השנה, כפיילוט, המדד נבחן על כ-20 הערים שהשתתפו ב"שעת כדור הארץ" ושהתחייבו באופן רשמי לקידום מדיניות סביבתית, ובעתיד הוא יכלול רשויות נוספות. המגמות המרכזיות העולות מן המדד:

  • השלטון המקומי הופך לשחקן משמעותי, יש עשייה רחבה בתחומי איכות הסביבה ברשויות בכל רחבי הארץ.
  • כאשר נושא הקיימות נמצא על סדר יומם של מקבלי החלטות מרכזיים, הוא הופך למרכזי ומקבל משאבים ותשומות.
  • כשרשות מקומית מאמצת ומיישמת קיימות, ניתן לראות עשייה רוחבית, בשילוב מספר רב של אגפים ומחלקות.
  • ברוב העיריות נעדרת ראייה כוללת. בשלב זה רוב הרשויות עדיין אינן פועלות מתוך אסטרטגיה כוללת ואינטגרטיבית.
  • העדר משמעותי בתקנות פנים עירוניות, למשל בתחום הרכש, הנסיעות. הרשויות עדיין לא הפנימו את עקרונות הקיימות בתוך המינהל העירוני והציבורי בישוב.
  • למרות שניתן לזהות מספר התחלות במדיניות של חלוקת משאבים, בהיבטים כמו תשתיות ודיור בהישג יד, הנושאים הללו עדיין בשלבים התחלתיים ואינם בסדר היום של מרבית הרשויות.
  • למעט עיריית אילת ודימונה, אף עירייה אינה מקדמת מדיניות ברורה לעידוד כלכלה מקומית מקיימת ותעשייה ירוקה.
  •  וועדות איכות סביבה הופכות לכתובת קבועה ברשות המקומית
  • מנגנוני שיתוף הציבור עדיין מצומצמים ואקראיים
  • קיים מחסור בנתונים לגבי שטחים פתוחים עירוניים, בעיקר בכל הנוגע לפריסתם ואיכותם.

למרות שהמדד נמנע מלהעניק ציונים מספריים סופיים, אם בשל מורכבות החישוב של משקל כל מאפיין על הסביבה העירונית ואם בשל הניסיון להימנע מלדרג את הערים, תרגמתי את הטבלה המסכמת (בה הציונים מוצגים בסמלים של פרצופים שמחים יותר ופחות) לטבלת מספרים כדי להקל על קריאת הנתונים. ציון 4 משמעו ע"פ הדו"ח- דוגמה מצוינת, 3- מתקדמים בצורה טובה, 2- רצוי להשקיע יותר מאמץ, 1- נדרשת מחויבות והקצאת משאבים, 0- הנושא לא על בדר היום של הרשות. הציון המקסימלי האפשרי הוא 40 (וכאמור, אין בציונים התייחסות למשקלם בהשפעה על הסביבה והתושבים). לדו"ח המלא. דירוג הערים:

1. תל אביב. 30 נק'

2. כפר סבא. 26 נק'

3. רעננה, ירושלים, בת ים, הרצליה. 22 נק'

4. נס ציונה, נתניה ופתח תקווה. 20 נק'

5. אשדוד, יבנה. 19 נק'

6. ירוחם, חיפה, חולון, ערד. 17 נק'

7. מודיעין, ראשל"צ, דימונה. 16 נק'

8. רחובות, אילת,, יקנעם. 14 נק'

9. גבעתיים. 11 נק'

מבחינת הדוח עולה כי התחומים בהם הרשויות זכו לניקוד הגבוה ביותר הם: טיפוח ושמירה על שטחים פתוחים – חיפה רעננה ותל אביב קיבלו את הציון המירבי. שימור וטיפוח מקורות המים – יבנה, חולון, הרצליה, בת ים, כפר סבא, נתניה ופתח תקווה קיבלו את הציונים המירביים. צמצום נפח הפסולת – כפר סבא ומודיעין קיבלו ציונים מרביים.

בתחום החינוך הסביבתי כל הערים קיבלו ציון 2 או 3, למעט אילת ורחובות שקיבלו ציון 1. בתחום שימור האנרגיה דורגו כל העיריות בציון 2 או 3, למעט ירוחם, רחובות, ערד בת ים ובעתיים שקיבלו ציון 1. בולט במיוחד לרעה תחום הניהול הסביבתי של העיריה בו 15 עיריות דורגו בציון 1, 6 עיריות בציון 2, ועיריית ירוחם בציון 0.

מאמרים קשורים: מיתוג ישראל- פתאום אנחנו מדינה ירוקה | הרצליה עוברת לבנייה ירוקה | איך האופנים משנים את הערים | ת"א – שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | ראשי הערים הטובים בארץ


מיתוג ישראל – פתאום אנחנו מדינה ירוקה

את בעיות ההסברה של ישראל, כל ישראלי מכיר מימים ימימה. חוסר תכנון, העדר אסטרטגיה, גופים שונים הפועלים ללא תיאום, או במילים אחרות- כישלון מתמשך של שנים. פוסט קודם מיצג דוגמה להתנהלות בנושא.

פתאום, לרגל ועידת ריו לקיימות, הנערכת כעת בריו דה ז'ניירו, בהשתתפות 50,000 איש, מכמעט כל מדינה בעולם, ובחשיפה תקשורתית חסרת תקדים, ישראל משווקת את עצמה כמדינה ירוקה. הקמפיין הוא יוזמה של מטה ההסברה במשרד ראש הממשלה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ. לדבריהם, זוהי הפעם הראשונה שישראל יוצאת בקמפיין מיתוגי מסוג זה. מאות תשדירים ישודרו בשבועות הקרובים ברשת הטלוויזיה CNN בכל רחבי העולם.

במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי במסגרת הקמפיין ישודרו תשדירי פרסומת ל"ישראל הירוקה" בצמוד למבזקי תחזית מזג האוויר. "התשדירים מדגישים את העובדה שישראל היא מדינה מובילה בתחום טכנולוגיות הסביבה ופיתוחים ישראליים נמצאים בשימוש בכל העולם", אומרים במשרד להגנת הסביבה. כידוע, ישראל היא המדינה המובילה בעולם בהתפלת מים ו -70% ממי הביוב בישראל ממוחזרים ונעשה בהם שימוש בענפי החקלאות השונים לאחר טיפול מיוחד.
"מטרת הקמפיין להציג לעולם את היכולות האדירות של ישראל בתחום הטכנולוגיות הירוקות", הסביר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "לישראל יש את הפתרונות לאתגרים הניצבים כיום בפני העולם, כגון מחסור במים ומזון. הקמפיין מעלה את ישראל לתודעה הבינלאומית כמובילה עולמית בחדשנות ירוקה", הוסיף השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שעומד בראש המשלחת הישראלית לוועידה.

זאת דוגמה נוספת, שרק מחזקת את מה שנטען בתחילת המאמר- פעילות לא מתוכננת, לא עקבית, שמנסה לנצל אירוע יחיד כהזדמנות להעברת מסר חדש, שאינו מתקשר לפעילות מתמשכת ובונה מותג מדינה או אפילו תדמית למדינה. זו דוגמה להמשך התנהלות ללא תכנון או אסטרטגיה לטווח ארוך, שסותרת פעילויות הסברתיות קודמות, ושלבטח תשכח באותה מהירות בה הופיעה. אגב, לידיעת מטה ההסברה: קמפיין אינו זהה למיתוג. פעילות זו רחוקה מלהיקרא מיתוג מכיוון ואינה מושתת על אסטרטגיה, ותכנית פעולה ארוכת טווח, ברורה ועקבית. גם המילה קמפיין גדולה על המהלך הזה …

מאמרים קשורים: מיתוג ישראל- הבעיה היא לא מה חושבים עלינו | מיתוג דנמרק- מדינה ירוקה | הערכות ישראל לועידת ריו | התחרות לבירה הירוקה של אירופה | איך יוצרים סרט שיווק למדינה