פינלנד מסמנת את הדרך לעתיד התחבורה העירונית עם המערכת החכמה בעולם

פינלנד - מערכת התחבורה החכמה בעולם

פינלנד – מערכת התחבורה החכמה בעולם

פינלנד הציבה לעצמה יעד, להפוך לדוגמה עולמית לתחבורה מקיימת עד 2020 על ידי שימוש במערכת שתאפשר לאנשים לבחור את אמצעי התחבורה הטובים ביותר עבורם בכל נסיעה מחדש, שתהווה, כך מקווים שם, אלטרנטיבה לבעלות על רכב פרטי, וזאת תוך שימור התחרותיות של העסקים ולצמצם את שינויי האקלים.

באופן מסורתי האתגרים והיעדים של מערכות התחבורה נפתרו על ידי הגדלת נפח, כלומר יותר כבישים. המדיניות החדשה תעביר את המיקוד מנפח התשתיות את הקישוריות והמשתמשים. התחזית היא כי השימוש בתחבורה ציבורית ושיתוף מכוניות באזורים עירוניים צפופים יעלה את היעילות ויקל על השימוש עד כי יהפוך לאופן התחבורה הפופולרי ביותר. במקביל, עד 2020 מספר גדול יותר של מכוניות יפעלו באמצעות אנרגיות מתחדשות.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דירוג עשר הערים החכמות באירופה לשנת 2013

קופנהגן

קופנהגן

עומרי זיו

בכל מה שנוגע לערים חכמות, אירופה מהווה דוגמא לשאר העולם. הערים האירופאיות צפופות יותר, בעלות תחבורה ציבורית רחבה, מחויבות רצינית לרכיבה על אופניים וריכוז מאמצים ומשאבים רבים בקיימות ופתרונות להפחתת פליטות גזי החממה. אך יותר מכל, הערים האירופאיות מובילות בתחום של תרבות ומעורבות אזרחית לקראת יצירתן של ערים חכמות. ד"ר בויד כהן, פרופסור המתמחה בתחום הערים החכמות ומחבר הספר "קפיטליזם האקלים", מדרג את הערים החכמות באירופה:

לקרוא את ההמשך »


באיזו עיר סביר יותר שיחזירו לך ארנק שאבד? הערים עם התושבים הישרים ביותר

הערים עם התושבים הישרים ביותרעיתונאים של  Readers Digest" איבדו" 192 ארנקים בערים שונות ברחבי העולם כדי לגלות עד כמה ישרים תושבי ערים אלו. כל ארנק הכיל שם, פרטי התקשרות, תמונה משפחתית, קופונים, כרטיסי ביקור, וכ-50 דולר בכסף מקומי. 12 הארנקים "אבדו" בפארקים, מרכזי קניות ומדרכות בכל אחת מ-16 הערים שנבדקו.

לקרוא את ההמשך »


בירת העיצוב העולמית 2016: רק עיר אחת הגישה מועמדות

בירת העיצוב העולמיתרק עיר אחת, טייפה, הגישה מועמדות להיות בירת העיצוב העולמית בשנת 2016, מה שאומר שבירת טאיוואן כנראה תזכה בתואר. השבוע המועצה הבינלאומית של אגודות לעיצוב תעשייתי (ICSID) בקנדה הודיעה כי היא קיבלה רק מועמדות אחת מהעיר טייפה לתואר בירת העיצוב העולמית 2016. בהתמודדות הקודמת היו 3 מתחרות.

לקרוא את ההמשך »


מי תהיה בירת העיצוב העולמית ב-2016?

בירת העיצוב העולמית, הלסינקי

בירת העיצוב העולמית, הלסינקי

עם יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם, שכבר חיה בערים, עיצוב הפך לכלי משמעותי ביותר להפיכת הערים לתחרותיות יותר, מושכות יותר, חיות ויעילות יותר. תואר בירת העיצוב העולמית הוא פרויקט המקדם וחוגג את ההישגים של ערים שהשתמשו בעיצוב ככלי להמציא את עצמן מחדש ולשפר את החברה, התרבות והחיים הכלכליים.

השנה, 2012, בירת העיצוב העולמית היא הלסינקי, פינלנד (פוסט בנושא). עיצוב הוא מה שמאפשר בניית עיר פתוחה, הוא הזרז לפיתוח החברתי, כלכלי ותרבותי. הרעיון של עיצוב מוטמע קושר את העיצוב לצורות חדשניות. העיצוב רואה מעבר לצרכים של התושבים, ובשלב הסופי מבטיח שהפתרון הוא רצוי. בדרך זו המצאות, טכנולוגיות ומערכות מפותחות לתוך המצאות המתאימות לשימוש יום יומי.

ב-2014 תהיה קייפטאון, דרום אפריקה, בירת העיצוב העולמית, והעיר, הגדולה פי 3 מניו יורק, והמאכסת 3.6 מיליון תושבים, נטלה על עצמה תהליך של עיצוב מחדש של העיר.

סיאול בירת העיצוב העולמית

סיאול בירת העיצוב העולמית

ב-2010 סיאול, קוריאה, היתה בירת העיצוב העולמית (פוסט בנושא), והעיר הגדירה את העיצוב כחלק מחזון העיר, וכיום היא אחת הערים המתקדמות בעולם. העיר מתכוונת להיוולד מחדש כ"עיר רכה" המבוססת על מגוון תרבותי ועיצוב. באמצעות פרויקטים כמו נמסן רנסאנס, האנגאנג רנסאנס וסטרי רנסאנס, סיאול מנצלת את הכוח הדינמי של התעשיתיות היצירתיות כדי לחזק את ערך המותג של העיר ולהעשיר את התרבות והכלכלה.

טורינו בירת העיצוב העולמית

טורינו בירת העיצוב העולמית

כעת נפתחת ההרשמה לתחרות על התואר בירת העיצוב העולמית 2016. התואר מוענק לעיר שתציג התקדמות יוצאת דופן בשימוש בכלים שונים של עיצוב. הערים שנבחרו הציגו את האופן שבו ממשלות, תעשייה, מוסדות חינוך, מעצבים והאוכלוסייה הכללית עובדים למען המצאה מחדש והחייאה של הסביבה העירונית.

התחרות פתוחה לכל הערים המעוניינות בתואר בירת העיצוב העולמית. הבחירה הסופית נעשית על בסיס ההגשה של כל עיר לתחרות, ללא קשר לערים המתחרות האחרות. התואר מוענק לעיר שתצליח להוכיח מחויבות לעיצוב כמרכיב לפיתוח חברתי, תרבותי וכלכלי. אתר התחרות

מאמרים קשורים: סיאול- עיר עיצוב העתיד | הלסינקי- בירת העיצוב העולמית 2012 | גרץ- עיר העיצוב של אונסק"ו | עיצוב העתיד של ניו יורק | הלסינקי דוחה את ההצעה לבנות מוזיאון גוגנהיים בעיר


דירוג איכות החיים בערים בעולם, ודירוג תשתיות הערים. מרסר 2012

מרסר לוגוערי אירופה ממשיכות לשלוט בטבלה, כשוינה נשארת העיר המדורגת ראשונה, ובגדד אחרונה. סינגפור מדורגת ראשונה בעולם מבחינת תשתיות עירוניות, ופורט א-פרינס, האיטי אחרונה. הונלולו וסן פרנסיסקו הן הערים המובילות בארה"ב לאיכות חיים, אבל ערי אירופה שולטות בדירוג החדש לתשתיות עירוניות.

וינה ממשיכה גם השנה להוביל את טבלת איכות החיים בערים של מרסר, כשציריך ואוקלנד אחריה. מינכן היא הרביעית בדירוג, ואחריה וונקובר (5). דיסלדורף יורדת מקום אחד למקום הששי בדירוג, ואחריה פרנקפורט (7), ג'נבה (8), קופנהגן (9) וברן וסידני יחד מדורגות במקום העשירי.

בארה"ב, הונלולו (28) וסן פרנסיסקו (29) הן הערים המדורגות גבוה ביותר, ואחריהן בוסטון (35). שיקגו מדורג במקום ה-42, ווושינגטון 43. דטרויט היא העיר המדורגת נמוך ביותר מבין ערי ארה"ב (71).

הערים עם הדירוג הנמוך בעולם הן חרטום, סודן (217), נדג'מנה, צ'אד (218), פורט א-פרינס, האיטי (219), בנגוי, מרכז אפריקה (220), ובגדד, עירק (221).

מרסר מדרגת מדי שנה את ערי העולם במטרה לעזור לארגונים וחברות בינלאומיות לפצות את עובדיהן כאשר הם מוצבים ברחבי העולם. הדירוג כולל 221 ערים הנמדדות ביחס לנתוני הבסיס של העיר ניו יורק.

השנה הדירוג מציע מדד נפרד המדרג את ערי העולם במונחים של תשתית, ומבוסס על אספקת חשמל, זמינות מים, שירותי טלפון ודואר, תחבורה ציבורית, עומסי תנועה וזמינות של טיסות בינלאומיות ליעד. סינגפור מדורגת במדד זה ראשונה, ואחריה פרנקפורט ומינכן (2), קופנהגן (4), דיסלדורף (5), הונג קונג ולונדון (6). פורט א-פרינס מדורגת בתחתית מדד זה (221). ערי ארה"ב המובילות בדירוג  התשתיות הן אטלנטה (13), דאלאס (15), וושינגטון (22) ושיקגו (28).

דירוג מרסר- 5 המובילות

דירוג מרסר- 5 המובילות

אמריקה – ערי קנדה שולטות בראש הרשימה באזור זה, עם וונקובר (5), אוטוווה (14), טורונטו (15) ומונטריאול (23). ערי קנדה כמעט ולא זזו בדירוג ביחס לשנה שעברה. הונלולו היא המובילה מבין ערי ארה"ב (28), ואחריה סן פרנסיסקו (29) ובוסטון (35). ניו יורק מדורגת 44. במרכז ודרום אמריקה פויטה-א-פיטרה, גואדלופ (63) מדורגת גבוה ביותר באיכות החיים, אחריה סן חואן, פורטו ריקו (72) ומונטבידאו, אורוגוואי (77).

אירופה – 15 ערים אירופאיות מדורגות בין 25 המקומות הראשונים בדירוג לאיכות חיים. וינה ממשיכה להוביל את הדירוג גם לאזור וגם בעולם, שאר 10 הערים האירופאיות המובילות הן בעיקר גרמניות או שווצריות.

ערים אירופאיות אחרות בין ה-25 מקומות הראשונים הן אמסטרדם (12), ברלין (16), המבורג (17), לוקסמבורג (19), שטוקהולם (19), בריסל (22), נירנברג (24) ושטוטגארט (27). פריז מדורגת 29, הלסינקי 32, אוסלו 32, ולונדון 38. דבלין, אירלנד צונחת 9 מקומות מהשנה שעברה למקום 35 בעיקר בגלל עלייה דרמטית בפשיעה והצפות חמורות. ליסבון מדורגת 44, מדריד 49, ורומא 52. פראג היא העיר המזרח אירופאית המדורגת גבוה ביותר (69), ואחריה בודפשט, הונגריה (74), לובליאנה, סלובניה (75), ויליניוס, ליטא (79) וורשה, פולין (84). העיר האירופית המדורגת נמוך ביותר היא טיביליסי, גיאורגיה (213).

ערי אירופה גם שולטות בעשיריה הראשונה של דירוג התשתיות העירוניות, כשפרנקפורט ומינכן מדורגות במקום השני העולמי, אחריהן קופנהגן (4), דיסלדורף (5), לונדון (6), המבורג (9), ופריז (12). בודהפשט היא העיר המזרח אירופית הראשונה בדירוג התשתיות (67) ואחריה ויליניוס (74) ופראג (75).

התשתיות בערי גרמניה ודנמרק הן מהטובות בעולם, הודות לשדות תעופה מעולים, קישוריות מקומית ובינלאומית, ורמה גבוהה של שירותים ציבוריים. הדירוג הגבוה של לונדון במדד התשתיות משקף שילוב של שירותים ציבוריים ברמה גבוהה, עם מערכת תחבורה ציבורית כולל שדות תעופה, רכבת תחתית ושירותי רכבות.

אסיה-פסיפיק –אוקלנד (3) ממשיכה להיות העיר עם איכות החיים הטובה באזור, אחריה סידני (10), וולינגטון (13), מלבורן (17) ופרת' (21). סינגפור ממשיכה להוביל את הערים האסיתיות (25), ואחריה ערי יפן – טוקיו (44), קובה (48), יוקוהמה (49), ואוסקה (57). הונג קונג (70), סיאול (75), קואלה לומפור (80), טייפה (85) ושנגחאי (95) הן ערים אסיתיות נוספות בין המאה המדורגות ראשונות בעולם, והערים המדורגות נמוך ביותר באיזור הן דאקה, בנגלדש (203), בישקק, קירגיסטן (204), ודונבה, טג'יקיסטן (207).

מבחינת תשתיות סינגפור מדורגת ראשונה בעולם, ואחריה באזור הונג קונג (6), סידני (8), פרת' (25), טוקיו (32) ומלבורן (34). פער ניכר נראה בין ערי אסיה פסיפיק, בעוד מספר ערים השקיעו באופן מאסיבי בשיפור תשתיות ושירותים ציבוריים, כחלק מהתחות העזה למשיכת זרים, מומחים ותיירים. עם זאת, מספר לא מבוטל של ערים באסיה מדורגות ברדע הנמוך של המדד, בעיקר בגלל בעיות פוליטיות, תשתיות גרועות והעדר שירותים ציבוריים.

המזרח התיכון ואפריקה – דובאי (73) ואבו דאבי (78) באיחוד האמירויות הן המובילות האזוריות במדד לאיכות חיים. אחריהן פורט לואיס, מאוריציוס (82), קייפטאון, דרום אפריקה (89), יוהנסבורג (94), ויקטוריה, סיישל (96) ותל אביב (99) הן הערים היחידות שנכנסו בין מאה המקומות הראשונים במדד. לאזור יש 15 ערים בין 20 המקומות האחרונים, כולל לאגוס, ניגריה (202), חרטום, סודן (217), נג'דמנה, צ'אד (218) ובגדד, עירק (221)- העיר המדורגת כבעלת איכות החיים הגרועה במדד.

במדד התשתיות דובאי (34) מובילה את האזור, תל אביב (58), אבו דאבי (72), פורט לואיס (91), מוסקט (94), קהיר (95), וקייפטאון (97).

מאמרים קשורים: דירוג מרסר לאיכות החיים בערים 2011 | דירוג מרסר לערים היקרות בעולם 2012 | 300 הערים הצומחות והמתכווצות בעולם | דירוג ערי הסטארטאפ בעולם | הערים הטובות בעולם


מה היא עיר חכמה? הפרוטוקול המגדיר ומנחה ערים חכמות

סיטי פרוטוקול לוגומי שרצה לבנות בניין ירוק לפני שנת 1998, היה פחות או יותר לבד עם עצמו, ללא מערכת הנחיות או כללים שתעזור בהכוונה. אחר כך הגיעה מערכת הדירוג של the Leadership in Energy and Environmental Design LEED, שהציעה ומציעה גם כיום מסגרת עבור ארכיטקטים ומעצבים לבנייה ירוקה. כעת תנועת הערים החכמות כותבת לעצמה את מסגרת הקווים המנחים – the City Protocol.

הפרוטוקול נוצר על ידי יותר מ-30 ארגונים, כולל עיריית ברצלונה, GDF SUEZ, סיסקו ועוד, וזוהי המערכת הראשונה לאישורים והכוונה עבור ערים חכמות. המערכת תנוהל על ידי ארגון שהוקם לשם כך – City Protocol Society CPS.

הפרטים לגבי האופן בו הארגון יעבוד עדיין אינם ברורים, אבל תכנית העבודה מכוונת לכך שהיא תהיה פעילה עד אפריל 2013, ושמערכת האישורים תפורסם מיד אחר כך. הארגון מקווה לפתח פרוטוקול הדומה מאד לפרוטוקול האינטרנט, עם מאגר מידע פתוח לקהילה הבינלאומית. אתר הארגון מסביר:

תכנית ה- CP תספק הסכמים שפותחו בכדי להתמודד עם נושאים שהוסכמו על ידי הקהילה. דבר זה יוביל לשני דברים:

  • CP  תאשר פרויקטים עירוניים ומסמכי מדיניות: פרויקטים ומדיניות שנבחנו בערים והיכולים לשמש כדוגמאות עבור ערים אחרות, כולל אינדיקטורים ואישורים עבור פרויקטים ומדיניות דומים.
  • המלצות וסטנדרטים טכנולוגיים עבור התעשייה: סטנדרטים מבוססי תעשייה, טכנולוגיות ופתרונות אשר מקבלים סטנדרטיזציה על בסיס CP.

שלא כמו אישור ה- LEED (לבנייה ירוקה), אישורי ה- CP אינם נמצאים בתוך ריק. ערים משתתפות יצוותו לערים אחרות העובדות על פרויקטים דומים, ובמקרים מסוימים, הן אפילו עשויות להתחיל פרויקטים יחד. לדוגמה מציין הארגון פרויקט למערכת המשלבת חנייה, תנועה ומידע על תחבורה ציבורית, ובמקום שעיר אחת תישא בכל הסיכון, ערים בארגון יכולות לעבוד יחד, כשכל אחת מהן בוחנת חלק אחר של המערכת.

עד כה 32 ערים סביב העולם חברות בארגון: פריז, רומא, ברצלונה, סן פרנסיסקו, ניו יורק, מוסקבה, ניירובי, סיאול, טייפה, איסטנבול, קופנהגן, הלסינקי, בוסאן, מדליין, קיטו, בואנוס איירס, אמסטרדם, דרבי, דבלין, גנואה, היידרבאד, לימה, ליבורנו, ליון, מפוטו, מילנו, ניצה, טורינו, אפסאלה, וינה, ונציה ויוקוהמה.

מאמרים קשורים: בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות | מה זה עיר חכמה? ואיך מתחילים? | הערים החכמות באות: יוזמה של האו"ם | הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים | העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה כבר ב-2015