ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית: היום הבינלאומי לציפורים נודדות, לא בישראל

היום הבינלאומי לציפורים נודדות WMBD שהוכרז ע"י האו"ם יתקיים ב-12-13 למאי, ומטרתו להעלות את המודעות העולמית להגנה על הציפורים הנודדות וסביבות המחייה שלהן. מאז שנת 2006 מצוין היום מדי שנה בסופ"ש השני של חודש מאי, ואנשים סביב העולם מקיימים פעילויות ואירועים כגון פסטיבלים, אירועים חינוכיים וצפרות לציון האירוע.

תחת הסיסמה – Migratory birds and people – together through time היום העולמי יתרכז בחשיבות התרבותית והסביבתית של הציפורים הנודדות. קיימת מגמה גוברת בקרב מארגני טיולי צפרות לשלב קיימות ואחריות חברתית, תיירות אקולוגית (ecotourism), ולהתבסס על מוצרים ושירותים מקומיים ותמיכה בפרויקטים של שימור.

דוח האו"ם על כלכלה ירוקה אכן מאשר שההוצאות העולמיות בכל התחומים של תיירות אקולוגית נמצאת בעלייה מתמדת, וצומחת פי 6 מקצב הצמיחה של התיירות הכללית.

מחקר בארה"ב (United States Fish & Wildlife Service) מציב את הערך של תיירות הצפרות, וסוגים אחרים של צפייה בחיות בר סביב 32 מיליארד דולר בשנה, בארה"ב לבדה. נתון זה מקביל לתמ"ג של מדינה כמו קוסטה ריקה, אשר במקרה גם מהווה יעד פופולרי לצפרי ארה"ב. בסקוטלנד, החברה להגנת הציפורים (RSPB) גילתה כי בשנת 2011 בין 5 ל-8 מיליון ליש"ט הוצאו ע"י תיירים שרצו לצפות בעיט לבן הזנב באי מול (Mull ) בלבד. 110 משרות נתמכות למעשה בסקוטלנד מדי שנה ע"י התיירים הבאים לצפות במין דורס זה לבדו, וההכנסות הכלכליות שהציפור מביאה לאי שילשו עצמן משנת 2005.

בתחילת אפריל החליטה ממשלת ישראל להשקיע 37 מיליון ₪ להקמת 4 מרכזי צפרות חדשים בישראל ושדרוג 3 קיימים. המרכזים יהוו חלק מרשת מוקדי צפרות וצפויים למשוך אליהם עשרות אלפי תיירים בשנה מכל העולם. על פי התכנית יוקמו ארבעה מוקדי צפרות חדשים בשדה בוקר, עין גדי, לוטן וחצבה, וישודרגו שלושת המרכזים הקיימים בכפר רופין, מעגן מיכאל ואילת. מטרת ההחלטה הינה לקדם את התיירות, החינוך, הסביבה והמחקר בתחום הצפרות.

מיקומה של ישראל במפגש בין שלוש יבשות, מהווה נתיב נדידה מרכזי של 500 מיליון ציפורים הנודדות בסתיו מאירופה ומערב אסיה לאפריקה וחזרה באביב. בתי הגידול בישראל מגוונים ומושכים מגוון ביולוגי של 540 מינים, תופעה ייחודית למדינה קטנה כמו ישראל. השילוב של כמות אדירה ומגוונת של ציפורים, לצד תשתית תיירותית מצוינת ומזג אוויר נוח הופכים את ישראל ל"גן עדן" בתצפיות על ציפורים. עשרות אלפי מבקרים, צפרים וחובבים, פוקדים את מוקדי הצפרות והפסטיבלים השונים הנערכים בישראל מידי שנה. מספר הצפרים בעולם מוערך בכ- 100 מיליון איש.

שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב: "החלטת הממשלה תאפשר את מימוש הפוטנציאל התיירותי בתחום הצפרות בישראל ותהפוך אותה ליעד מוביל בעל שם בינלאומי בתחום. רשת הצפרות החדשה תגוון גם את המוצר התיירותי ותביא לגידול בכמות התיירים המגיעה לישראל".

החלטת הממשלה היא כמובן צעד חיובי בכיוון הנכון, אולם, כמו בפעילויות רבות אחרות של ממשלת ישראל ההחלטות והיוזמות הן נקודתיות ומקומיות, ובשל כך, לעיתים קרובות, אינן מביאות את התוצאות המיוחלות. ההחלטה על הקמת מרכזי הצפרות צריכה לבוא מתוך תכנית כוללת לתיירות אקולוגית, שמרכזי הצפרות הם חלק ממנה, והיא מציעה לתייר חוויה אקולוגית מלאה בישראל ולא אירוע יחיד ונקודתי. באתר יום הצפרות הבין לאומי לדוגמה, אין שום אזכור לפעילות בנושא המתקיימת בישראל, ודווקא ברשות הפלסטינית, בירדן, במצרים ואפילו בסוריה אירועים כאלה מתקיימים, בין מאות אירועים ברחבי העולם. פסטיבל הצפרות הבינלאומי באילת, של החברה להגנת הטבע, התקיים בסוף מרץ.

מאמרים קשורים: יום הסביבה הבינלאומי | ועידת האקלים בריו דה ז'ניירו | מיפוי כל שמורות הטבע באפריקה | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית | מגמות בתיירות העולמית 2012

מודעות פרסומת

העולם נערך לוועידת האקלים בריו דה ז'ניירו

לוגו מלא ריו+2020 שנה לאחר ועידת האקלים ההיסטורית בריו דה ז'ניירו, יתכנסו שוב אומות העולם ביוני, וינסו לגבש עסקה להתמודדות עם התחממות כדוה"א.

בחודש יוני יגיעו לריו משלחות מכל העולם לכנס Rio+20, שיתרכז בנושא פיתוח בר קיימא ויציין, 20 שנה לוועידת כדור הארץ שנערכה בריו ונחשבת לאחד מאבני הדרך החשובים ביותר בהתפתחות הדיון בנושא הסביבתי ופיתוח בר קיימא. בדוח שהוציאה  KPMG לקראת הוועידה ניתן לראות איך ההשפעה של יבשת אסיה, ובמיוחד סין והודו, על השימוש הגלובלי במשאבים כדי להבין איך ההשפעה של היבשת הזו הופכת לקריטית.

רבים סוברים כי חלק משמעותי ממערכת הלחצים על הכדור הינו הגידול באוכלוסין, אבל לא כך הוא. הבעיה האמיתית, הינה צמיחתו המהירה של מעמד בינוני חדש שמבקש לחיות בסגנון חיים מערבי ומגדיל בשל כך את הלחצים על המערכות האקולוגית בין אם על ידי רכישת מכוניות חדשות או אימוץ דפוסי אכילה חדשים (יותר בשר ופחות ירקות).
לפי ה-OECD גודלו של מעמד הביניים בעולם צפוי לצמוח מ-1.8 מיליארד אנשים כיום ל-3.2 מיליארד ב-2020, ול-4.9 מיליארד ב-2030. כמעט כל הגידול הזה, אמור להתרחש באסיה.

כשמסתכלים על המשאבים השונים, נוטים הרבה פעמים לחשוב שהבעיה העיקרית הינה בתחום האנרגיה, אולם, מים הוא משאב הרבה יותר קריטי כרגע. לא רק מבחינת מספר האנשים שחיים באזורים שמים הינו משאב שהאספקה שלו מוגבלת או ייקרת המציאות – כרגע מדובר ב-4 מיליארד אנשים, אלא גם מבחינת הפערים הצפויים בין הביקוש והאספקה של מים.

הנושאים הללו, גם אם עדיין אינם זוכים למקום הראוי להם בסדר העדיפויות התאגידי, נמצאים על סדר היום של החברות וגם מקבלים ביטוי הולך וגדל בשטח. אפשר לראות חברות מכל המגזרים האפשריים ומכל קצווי העולם שלוקחות את הנושאים הללו ברצינות, הרי שעדיין מספיק היה לראות את רשימת המשתתפים בכדי להבין שאצל רוב רובן של החברות המשתתפות בכנס האסימון כבר נפל.

הלוגו לכנס, תוכנן על ידי יחידת העיצוב גרפי של האו"ם במחלקת ההסברה בניו יורק. הלוגו מציג את שלושת המרכיבים של פיתוח בר קיימא – הון חברתי, צמיחה כלכלית והגנה על הסביבה, מחוברים בצורה של כדור הארץ. שלושת הצבעים מתמזגים, מה שמעיד על קשרי הגומלין בין המרכיבים השונים. המילים "ועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא" אשר מופיעות תחת הלוגו, יחד עם השם הלא רשמי של האירוע, "ריו+20". הלוגו זמין בשש השפות הרשמיות של האומות המאוחדות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית, ערבית, סינית, ופורטוגזית.

באופן אישי, הייתי מצפה ללוגו יותר מקצועי, חדשני ומעורר השראה עבור כנס בסדר גודל כזה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: כנס ריו דה ז'ניירו לחדשנות בערים, מיתוג פסגת מדינות ה-BRICS בהודו, העיר המקיימת הראשונה בעולם,