פוסטר אנד פארטנס חושפים את התכניות למוזיאון איינשטיין בירושלים

img0משרד האדריכלים פוסטר אנד פארטנר חושף את התכניות למוזיאון איינשטיין בירושלים, שיהיה חלק מקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית, ושאמור להוות מרכז למידה שינציח את השפעת הגאון הגרמני (והיהודי) המפורסם בעולם על המדע והתרבות. הפרויקט הוא יוזמה משותפת של הנשיא, שמעון פרס, משרד ראש הממשלה והאוניברסיטה העברית.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

ירושלים: שינויים, מגמות ותמונת מצב עדכנית של בירת ישראל, והשוואה לערים אחרות.

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מדי שנה מתפרסמת תמונה עדכנית ותמציתית של העיר ירושלים, ושל מגמות השינוי שחלו בה במגוון רחב של נושאים ביניהם: אוכלוסייה, תעסוקה, חינוך, תיירות ובינוי, עסקים ותעשייה, וכן רמת שביעות רצון התושבים בתחומי חיים שונים, זכאות לבגרות לפי מגזרי אוכלוסייה ועוד. הדוח מתפרסם על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל ועיריית ירושלים ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים וקרן לייכטאג, ולהלן עיקריו:

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל, ומשתרעת על פני 125,000 דונם. לשם השוואה, שטחה של באר שבע הוא 84,000 דונם, חיפה 69,000, ראשל"צ 59,000 ותל אביב 52,000 דונם. ירושלים היא גם העיר המאוכלסת ביותר בישראל, ובסוף 2011 מנתה אוכלוסייתה 801,000 נפש, כ-10% מאוכלוסיית ישראל.

במהלך השנים ניכרת ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר, ועלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית. בשנת 1967 היה חלקה של האוכלוסייה היהודית 74% שירד עם השנים עד ל-64% בשנת 2010. משנת 1967 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-196%. האוכלוסייה היהודית גדלה ב-155%, ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה ב-314%. אוכלוסיית ישראל באותן שנים גדלה ב-177%.

מאזן הגירה ירושלים

מאזן הגירה ירושלים

מאזן ההגירה של העיר היה חיובי עד שנת 2009, אולם מאז נרשמת הגירה שלילית. בשנת 2010 עזבו את ירושלים 7300 איש יותר משהיגרו אליה, ובסך הכל עזבו את העיר 18,300 תושבים. המספר הגדול ביותר עזבו לישובי יהודה ושומרון 2900, ובמספרים קטנים יותר עזבו תושבים אל למחוז ירושלים (1800), למחוז המרכז (1300), ולמחוז תל אביב (1100). הישובים שמשכו את המספר הגבוה ביותר של מהגרים מירושלים בשנת 2010 היו: תל אביב (1530), בית שמש (1360), מעלה אדומים (1030) ומודיעין-מכבים-רעות (1010). בשנת 2011 עזבו את ירושלים 18,000 תושבים, 7500 יותר משהיגרו אליה.

אוכלוסיית ירושלים מאופיינת בגילה הצעיר. בשנת 2010 היה הגיל החציוני של תושבי העיר 24 שנה, לעומת תל אביב שהגיל החציוני בה הוא 35, וחיפה 38. הגיל החציוני של אוכלוסיית ישראל היה 29. בהתפלגות הפנימית של אוכלוסיית ירושלים ניכר כי האוכלוסייה היהודית מבוגרת מהערבית, והגיל החציוני שלה עומד על 26, ואילו של האוכלוסייה הערבית הגיל החציוני עומד על 20. נתונים אלה יכולים ללמד על מגמות הגידול של מגזרי האוכלוסייה השונים לשנים הבאות.

שיעור הילדים (בני 0-14) באוכלוסיית ירושלים הוא גבוה במיוחד, והם מהווים 34% מתושבי העיר. בתל אביב מהווים הילדים 17% מהאוכלוסייה ובחיפה 18%. בישראל הילדים מהווים 28% מהאוכלוסייה הכללית. גם כאן קיים פער בין מספר הילדים היהודים העומד על 31% לעומת 40% ילדים ערבים.

בשנת 2010 24% מתושבי ישראל חיו מתחת לקו העוני. במחוז ירושלים (ש-84% ממנו הוא תושבי העיר) היו 37% מהמשפחות, ו-58% מהילדים מתחת לקו העוני. תחולת העוני בשנת 2010 היתה גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, ועמדה על 77% מהמשפחות, לעומת 25% מהמשפחות היהודיות. בתל אביב לעומת זאת היו 12% מהמשפחות ו-24% מהילדים מתחת לקו העוני.

ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכה במשק בית בירושלים עמדה בשנת 2010 על 12,400 שח (הממוצע בישראל 13,500, ובתל אביב 15,300), אולם בשל הגודל הממוצע של המשפחות (3.9 נפשות בירושלים, 3.3 בישראל, ו-2.3 בתל אביב) ההוצאה הממוצעת לנפש בירושלים עמדה על 3,200 ₪ בהשוואה ל-4,000 ₪ בישראל, ול-6,700 ₪ בתל אביב.

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

ב-2010 היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים 46% (בישראל 57%, בחיפה 57% בתל אביב 67%). בקרב האוכלוסייה היהודית עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על 51% (61% בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל) ובקרב האוכלוסייה הערבי על 36% (425 בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל).

קיימים גם פערים מגדריים בכל הנודע לשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כשב-2010 רק 53% מהגברים הירושלמים עבדו (לעומת 71% בתל אביב ו-62% בישראל). בקרב הגברים היהודים היה שיעור ההשתתפות נמוך מהגברים הערבים ועמד על 50% יהודים ו-59% ערבים. 40% בלבד מהנשים הירושלמיות השתתפו בכוח העבודה (לעומת 63% בתל אבי ו-53% בישראל). נתון זה נובע בעיקר מההשתתפות הנמוכה של הנשים הערביות, 14%, לעומת הנשים היהודיות 52%.

ב-2010 היו בירושלים 267,800 מועסקים, ולמרות שזו העיר הגדולה בישראל, בתל אביב היו באותה שנה יותר מועסקים (397,000). מספר המועסקים עבמד ב-2010 על 34% מתושבי העיר, ואילו בתל אביב הוא היה כמעט זהה למספר תושבי העיר, כשרבים מהם מגיעים מערים אחרות. במטרופולין ירושלים, המונה כ-2.1 מיליון תושבים, 65% הם תושבי ירושלים. לעומת זאת, מטרופולין תל אביב שאוכלוסייתו מונה 3.3 מיליון תושבים, רק 12% הם תושבי העיר תל אביב. מטרופולין חיםה מונה כמיליון תושבים, ו-27% מהם גרים בחיפה. 88% מהמועסקים בירושלים עבדו בשנת 2010 בתחומי העיר, בתל אביב לעומת זאת רק 68% עובדים בה. נשים נוטות יותר לעבוד בסביבת המגורים.

בשל היותה של ירושלים בירת ישראל ומרכז מינהלי ושלטוני, שיעור המועסקים בשירות הציבורי הוא גבוה מאד בעיר. ב-2010 47% מהמועסקים עבדו בשירות ציבורי (מינהל, חינוך, בריאות, רווחה וסעד, ושירותים קהילתיים, חברתיים ואישיים). לשם השוואה, בחיפה עבדו בעיסוקים אלה 32% (ממוצע ארצי) ובתל אביב 26%.

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

השכר הממוצע בירושלים (ברוטו) היה 7,300 ₪ ב-2009, לעומת 10,200 בתל אביב, ו-9,400 בחיפה. השכר בבירת ישראל הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (8,600) וגם ביחס לישובים הסובבים את העיר (למעט היישובים החרדיים).

שביעות רצון התושבים – סקר שבוצע בשנים 2008-2010 גילה כי 83% מתושבי ירושלים הביעו שביעות רצון רבה עד רבה מאד ממקום עבודתם (דומה לממוצע הארצי, ונמוך הממוצע בתל אביב – 88%). 56% מתושבי ירושלים העובדים היו מרוצים מאד מהכנסתם, ותושבי הבירה גם הביעו ביטחון יחסי במקום עבודתם – 58% מהם אינם חוששים לאבדו (לעומת 51% בתל אביב). שיעור המועסקים שהביעו חשש לאבד את מקום עבודתם בירושלים עמד על 14% לעומת 11% בתל אביב ובישראל.

גם מהמצב הכלכלי תושבי ירושלים מרוצים. באותן שנים 59% הביעו שביעות רצון ממצבם הכלכלי (דומה לממוצע הארצי ובתל אביב) וגבוה יותר מבחיפה (55%), ראשל"צ (55%) ואשדוד (48%). שיעור המשיבים כי הם מרוצים מאד ממצבם הכלכלי, בקרב תושבי ירושלים הוא גבוה במיוחד, ועמד על 17%, מול ממוצע ארצי של 10% והגבוה ביותר מבין הערים הגדולות (6-8%).

שביעות רצון

שביעות רצון

תושבי ירושלים, כך נראה, מרוצים מחייהם. 89% ציינו כי הם מרוצים או מרוצים מאד, לעומת 87% בישראל, 68% בתל אביב, ו-83% בחיפה ובאשדוד. שיעור המרוצים מאד עמד על 44%, גבוה משמעותית מהממוצע הארצי (32%), מהשיעור בחיפה (28%), תל אביב וראשל"צ (26%), וכפול מהשיעור באשדוד (22%).

תושבי הבירה הם גם האופטימיים ביותר לגבי עתידם. 70% העידו כי חייהם יהיו טובים יותר, שיעור גבוה מהממוצע הארצי (62%), תל אביב (60%), ראשל"צ (59%), אשדוד (56%) ובחיפה נמצאים התושבים הכי פחות אופטימיים (53%).

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים – פעילות של עסקים במרחב העירוני היא אחד המדדים לבחינת החוסן הכלכלי של העיר. בירושלים היו ב-2010 34,700 עסקים פעילים, שהיוו כ-7% מכלל העסקים הפעילים בישראל. בתל אביב, המרכז הכלכלי של ישראל, מספר העסקים הפעילים באותה שנה עמד על 64,700 (13%) ואילו בחיפה 20,000 (4%). בין השנים 2008-2010 גדל מספר העסקים בישראל ב-7%, אולם בירושלים רק ב-4%.

דרך מדידה נוספת המעידה על פעילות העסקים והחוסן הכלכלי שלהם היא מספר העסקים לכל 1000 תושבים. ככול שמספר העסקים לאלף תושבים הוא גבוהה יותר כך גדלים הסיכויים לאספקה טובה יותר של שירותים עסקיים. ב-2010 היה מספר העסקים בירושלים לכל 1,000 תושבים 44, נמוך מהממוצע הארצי (62), מתל אביב (160) ומבחיפה (75).

שרידות עסקים

שרידות עסקים

פתיחה וסגירה של עסקים והשינוי שלהם מעידים על מידת הפיתוח הכלכלי בערים ועל היכולת לפתח בהן יזמות וחדשנות עסקית. בשנת 2010 נפתחו בירושלים כ-3,200 עסקים חדשים ונסגרו 2,700 (גידול של 500 עסקים). בתל אביב באותה שנה נפתחו 6,300 עסקים ונסגרו 4,400 (גידול של 1,900 עסקים).

זכאות לתעודת בגרות והשכלה גבוהה –  בשנת תש"ע (2009/2010) מנו תלמידי י"ב בירושלים 5,900 תלמידים, מהם 88% למדו בעיר. 77% מהלומדים בעיר ניגשו לבחינות בגרות, ושיעור הזכאות לתעודת בגרות מתוך כלל תלמידי י"ב תושבי ירושלים עמד על 46% (59% ארצי).

סטודנטים באוניברסיטאות

סטודנטים באוניברסיטאות

בשנת תשע"א (2010/2011) 15% מהסטודנטים בישראל למדו בירושלים, ואחוז הלומדים באוניברסיטאות בירושלים (58%) גבוה מהממוצע הארצי (51%), לעומת זאת אחוז הלומדים במכללות בירושלים (29%) הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (38%). מבין האוניברסיטאות, מספר הסטודנטים הגבוה ביותר בישראל למדו בבר אילן (26,500), אחריה תל אביב (26,300) ובאוניברסיטה העברית למדו 20,700 סטודנטים. עם זאת, באוניברסיטה העברית נרשם המספר הגבוה ביותר של סטודנטים לתואר שלישי (25%).

תיירות – בסוף 2011 היו בירושלים 70 מלונות תיירות, ובהם 9,342 חדרים – 20% מכלל חדרי המלון בישראל.  (10,998 באילת, 6,846 בתל אביב, 4,004 בים המלח). הפדיון ממלונות התיירות באותה שנה עמד על 1.6 מיליארד ₪, והיווה 18% מכלל פדיון המלונות בישראל. הפדיון באילת היה הגבוהה ביותר (2.2. מיליארד ₪) ובתל אביב 1.7 מיליארד. הפדיון שנרשם בתל אביב היה גבוה יותר מזה שבירושלים למרות שמספר חדרי המלון, מספר המבקרים ומספר הלינות היה גבוה יותר.

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

מספר האורחים במלונות ירושלים עמד ב-2011 על 1,336,400, 71% מהם תיירים מחו"ל. מספר הלינות הממוצע לאורח בירושלים לא השתנה מאז 2007 והוא עומד על 2.9 לילות – 3.3 לתייר, ו-1.8 לישראלי. ממוצע הלינות של תייר בירושלים (3.3) היה גבוה ב-2011 מזה שבתל אביב (3.1), וגם ממוצע לינות הישראלים היה גבוה יותר (1.8 לעומת 1.7).

רמת תפוסת המלונות בירושלים ב-2011 עמדה על 64% (66% ב-2010, ו-53% ב-2009), וניכר שככול שרמת המלון גבוהה יותר, תפוסת החדרים גבוהה יותר. על פי הנתונים, ירושלים היא העיר האטרקטיבית ביותר לתיירים מחו"ל, אולם רמת תפוסת החדרים עמדה על 64%, מול 75% בתל אביב, ו-69% באילת.

מאמרים קשורים: דירוג הרמה החברתית כלכלית של ערי ישראל | תוצאות הבחירות לפי ערים | דירוג צאום ופורבס: הערים הטובות בישראל | ירושלים ותל אביב – התחרות על התייר | ירושלים עוברת למגדלים – רובע העסקים החדש


תכנון מוזיאון הטבע בירושלים –הוכרזו הזוכים

עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, האוניברסיטה העברית בירושלים, הקרן לירושלים ומוזאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים בשיתוף עם ועדת ההתחרויות של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, הכריזו על תחרות פומבית בין אדריכלים בארץ ובעולם, לתכנון מוזאון הטבע ירושלים  – קמפוס טבע, מדע וטכנולוגיה בגבעת רם. מטרת התכנית היא הכנת תכנית אב לכל רצועת המוזאונים, מצומת מוזאון ישראל ועד לכניסה לאוניברסיטה. התכנית תכלול הקמת בניינים למוזיאון הטבע ויצירת מתחם מוזיאלי משותף של מוזאון הטבע עם מוזיאון המדע הקיים, תוך מתן מענה  לצרכים העכשוויים והעתידיים של מוזיאון המדע.

חזון מוזאון הטבע החדש בירושלים הוא להציג נושאים הנמצאים על סדר היום העולמי: כדור הארץ, החיים על פני כדור הארץ ויחסי הגומלין בין אדם וסביבתו, תוך שימת דגש על חשיבות  הסביבה לאיכות חיינו. המוזאון יעסוק בתחומי מדע רלוונטיים לקיומנו ויתמקד במרחב בו אנו חיים: תצוגות של הממצאים המרכזיים של אוספי הטבע הלאומיים המופקדים בידי האוניברסיטה העברית, לצד הצגת מחקרים עדכניים של מעבדות המחקר של האוניברסיטה העברית ומוסדות מחקר אקדמיים נוספים, ותגובה בזמן אמת לתופעות טבע ולאירועים. המוזאון ישמש מרכז למידה בנושאי טבע וסביבה, יספק חוויות תרבותיות למגוון רחב של קהלים וישמש כמוקד לבילוי ומקום למפגש לתושבי העיר ולתיירים.

הזוכים בתחרות הפומבית הם משרד האדריכלים שוורץ-בסנוסוף (אדריכל גבי שוורץ) בשיתוף משרד SO arch. משרד האדריכלים שוורץ-בסנוסוף תכנן בין השאר את הספרייה החדשה במכללת כינרת, מרכז מדיה ותקשורת במכללת עמק יזרעאל ואת כפר המשתלמים בטכניון. בנוסף אחראי המשרד לשכונת מגורים בכרמיאל שזכתה בפרס רכטר לאדריכלות בשנת 2003. ההדמיות מתוך אתר חברת האדכילים.

למקום השני בתחרות הגיע משרד יסקי-מור-סיון ובמקום השלישי משרד פרי דווידוביץ'. במקום הרביעי דורג המשרד של הגרמני ארמנד גרנטוש ובמקום החמישי משרד o2a של האדריכלים עמית מנדלקרן ועומר בר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקריה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים | היכל הזכרון הלאומי בירושלים | אתר התיירות החדש של ירושלים | בילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | הלסינקי דוחה את ההצעה לבות מוזיאון גוגנהיים בעיר


הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ישראל בירושלים

רשות העתיקות פרסמה מכרז לבניית הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, בקריית המוזיאונים. בכך, מתחיל שלב ב' של הפרויקט הענק, לפני מספר חודשים הסתיים שלב א' של הפרויקט, שארך שנה, ובמסגרתו נחצבה הקרקע באתר עד לעומק של 36 מ', עד חודש אפריל 2012 ייבחר קבלן לפרויקט, ויחלו העבודות להקמת המבנה בשטח שנחצב.
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, שתתפרש על שטח של 35,000 מ"ר, מוקמת בגבעת המוזיאונים בירושלים – בין מוזיאון ישראל למוזיאון ארצות המקרא, והיא תשקיף על הגן הבוטני ועל קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. לדברי רשות העתיקות, מדובר במיזם הגדול והחשוב המוקם בירושלים בעשור הנוכחי.
לטובת הקמת הקריה, שתוכננה ע"י האדריכל משה ספדי, גויסו עשרות מליוני דולרים מ-26 תורמים ומהמדינה. הקריה תשמש כמרכז ארצי לאיסוף, שימור, לימוד, המחשה וחשיפה של חומר ארכיאולוגי מארץ ישראל.
הקריה תשמש כמרכז ארצי לאיסוף, שימור, שיחזור, לימוד, המחשה וחשיפה של חומר ארכיאולוגי מארץ ישראל. במקום יוקם גם המרכז העולמי למגילות ים המלח, שיכלול את מעבדות השימור של המגילות, מרכז אכסון בתנאי אקלים מבוקר – עבור יותר מ-15,000 קטעי מגילות, ספרייה שתוקדש לנושא, וגלריה לתצוגות של עבודת השימור המורכבת שמבצעות משמרות רשות העתיקות.
כמו כן, יוקמו במתחם הספרייה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל -– שתהיה הגדולה ביותר במזרח התיכון, אודיטוריום לכנסים בתחום, משרדי הנהלת רשות העתיקות, בית קפה, וגן ארכאולוגי

מצגת זאת דורשת JavaScript.