מדונה בחרה בתל אביב. היכן גרים הסופר עשירים, ואילו ערים חשובות להם?

 

דוח העושר 2015

דוח העושר 2015

בקרוב, אולי נוכל לראות את מדונה, שהונה האישי נאמד בכ-800 מיליון דולר (cnn), רוכבת על אופני תל אופן בשדרות רוטשילד או מנופפת בכרטיס הדיגיתל שלה כדי לקבל הנחה בכניסה לחניון (ואולי לא..), אבל כמוה יש עוד כמעט 173,000 סופר מיליונרים, כמעט כמספר תושבי חולון, שבוחרים בקפידה את מקום מגוריהם, ומתגוררים במספר מצומצם של ערים מסוימות מאד בעולם.

האנשים העשירים בעולם, אלה שהונם האישי נאמד ב-30 מיליון דולר ויותר, והמכונים ultra-high-net-worth individuals UHNWI, הם שכבה דקיקה, 0.002% מאוכלוסיית העולם, בסה"כ 172,850 איש, שיחד שווים 20.8 טריליון דולר. אגב השנה הם התרבו ב-3%, כלומר יש 5,200 סופר עשירים חדשים. דוח העושר של חברת ייעוץ הנדל"ן נייט פרנק חושף פרטים מרתקים על אוכלוסייה זו והשפעתה על כולנו.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

אסיה שולטת ברשימת 100 הערים עם הכי הרבה מבקרים, ודובאי משיגה את היעד והופכת לנמל התעופה העמוס בעולם

הונג קונג

יותר מחצי מרשימת 100 הערים עם הכי הרבה מבקרים הן ערים באסיה, על פי מידע שמפרסם ה- Euromonitor International. שלוש הערים הונג קונג, סינגפור ובנגקוק מובילות את הרשימה ל-2013, והובילו אותה גם ב-2013.

הדו"ח שהתפרסם השבוע מדרג את 100 הערים המובילות במספר המבקרים (ששהו לפחות לילה אחד), ומשקף את העוצמה הכלכלית שלהן, וכן את החשיבות של המרכזים העירוניים בתיירות הגלובלית, הן העיסקית והן התיירות למטרת נופש. למעשה, ערים אלה יחד צמחו בקצב של 5.4% בשנת 2013, גבוה יותר מהממוצע העולמי שעמד על 4.8%.

לקרוא את ההמשך »


"מוזיאון חי עם דופק של מידע" שמשווה בין ערים בכל העולם

urban observatoryהַשְׁוָאָה – שֵם נ': העמדה של שני דברים או שני אנשים כדי למצוא את הדומה והשונה ביניהם, כדי להצביע על ההבדלים או על הדמיון ביניהם.

הכוח של המידע להסביר ויזואלית ערים גדל כאשר מניחים שתי מפות זו לצד זו. בערים ברחבי העולם אולי מדברים שפות שונות, אבל השוואת מפות מאפשרת את בחינתן על בסיס פרמטרים מוגדרים. זהו הרעיון מאחורי פרויקט חדש שנחשף לאחרונה בכנס Esri user conference, ה-Urban Observatory, הכולל כלי אינטרנטי ששואף להיות "מוזיאון חי עם דופק של מידע" אודות ערים בכל העולם.

לקרוא את ההמשך »


אירוטרופוליס – עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן

מי שעוקב אחרי הבלוג בקביעות שם לב ודאי למספר הפוסטים הרב המתייחסים לשדות תעופה ולהשפעה שלהם על כלכלת הערים והמדינות, באופן ישיר ובאופנים עקיפים. הערים שישימו את שדות התעופה שלהן במרכז, הן הערים שישגשגו במאה ה-21, והסימנים להולדת עולם של ערי ה"אירוטרופוליס" ניכרים כבר כיום. כבר כיום ברור, ומגמה זו רק תתגבר, שערים בהן יש שדות תעופה גדולים, מקושרים היטב ויעילים, הן הערים שישגשגו יותר מאחרות, והמקומות המהירים ביותר, המחוברים ביותר ינצחו.

קיים קשר הדוק בין שדות תעופה ושגשוג הערים הצמודות להם, וקשר זה יתחזק יחד עם השינוי העובר על שדות תעופה, שכבר אינם רק מקום להמריא או לנחות אלא הופכים ליעדים בפני עצמם. בעולם מתנהל קרב עיקש בין שדות תעופה, שיש לו השלכות עמוקות על כלכלת הערים והמדינות, וערים שהציבו את שדות התעופה שלהן ככלי אסטרטגי קוטפות את הפירות כבר כיום – בדובאי יהיה השדה העמוס בעולם עד 2015, לונדון, איסטנבול ובייג'ינג משקיעות בשדות התעופה שלהן, ואפילו עמאן, ירדן, מתייחסת לשדה התעופה החדש ככלי לאסטרטגיה לאומית. כל זאת בשילוב הכוח הכלכלי של התיירות בעולם, האחראית ל-9% מהתמ"ג העולמי, ומכאן החשיבות העצומה שיש לשדות התעופה.

טיפוס חדש של עיר מתפתח בעולם, בו שדה התעופה אינו נמצא בחוצות העיר אלא בליבה. זוהי ה"אירוטרופוליס". בעוד שדות התעופה גדלים, הם הופכים יותר ויותר להדמות לערים עצמן. אזור הקניות בשדה התעופה של אינדיאנפוליס לדוגמה, נותן תחושה של כיכר עירונית. בשדה התעופה ארלנדה בשטוקהולם מתקיימות 6,000 חתונות מדי שנה, מוזיאון הרייקס של אמסטרדם מציג תערוכות בסכיפול, והפילהרמונית של לונדון מנגנת בהיתרו.

Squaire, פרנקפורט - "קרוב לכל מקום בעולם"

Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"

מי שרוצה לראות את העתיד יכול להתבונן בפרויקט Squaire, בניין זכוכית חלק ונוצץ בשדה התעופה של פרנקפורט, שנמצא "קרוב לכל מקום בעולם", בזכות קרבה ישירה לצ'ק אין, באחד משדות התעופה המקושרים בעולם, ונושא את השלט "ברוכים הבאים לניו יורק" – השם שניתן לקונספט הייחודי. דוגמאות נוספות הם שדה התעופה אינצ'און הצמוד לעיר החכמה סונגדו בדרום קוריאה. דובאי, שכבר זכתה לכינוי "שדה תעופה עם אמירות צמודה", וסינגפור, שהצמיחה שלה נקשרת באופן הדוק לשדה התעופה המרשים שבעיר.

Squaire, פרנקפורט - "קרוב לכל מקום בעולם"

Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"

רעיון האירוטרופוליס העתידני הוא גם רעיון מצמרר. העיר המדומיינת נראית כמקום המהווה שילוב של כללים עסקיים ושלטון המדינה, עם רמת ביטחון גבוהה ושליטה המתלוות לשדות תעופה. תחת הדיקטטורה של מהירות, כל מה שהוא אישי, נעלם. מרכז קניות בשדה תעופה לעולם לא יהיה כמו כיכר של עיר, משום שכל דבר שם מתוכנן ומנוהל, והספונטניות והיוזמה נעלמות.

אבל לחזון העתידני הזה מנסים כיום ארכיטקטים להכניס מעט "נשמה". גם מרכזי הקניות הגדולים נדמו לנו בעבר כמקומות קרים, לא אישיים, וכשהחלו לחדור לעולמנו היינו שואלים "מי רוצה לאכול במסעדה או לשתות קפה בקניון?". אבל נדמה ששאלות כאלה מתמעטות והולכות, וקניון מלאכותי כבר יכול להכיל סוגי בילוי שעד לא מזמן נראו בלתי אפשריים בו. וכך שדות התעופה של היום כבר כוללים בילויים כמו מגרשי גולף, תעלות מים עם סירות, ופארקים.

רוב שדות התעופה הם עדיין דומים יותר לבתי חולים, וכל אדם הנמצא בהם מחפש את הדרך המהירה ביותר לצאת מהם. לונדון הצליחה לבסס את עצמה לאורך שנים כבירת התעופה העולמית, כשבהיתרו, גאטוויק, סטנסטד ולוטון יחד עוברים כ-130 מיליון נוסעים מדי שנה. זהו מספר גדול יותר מבניו יורק, פריז, טוקיו או כל עיר אחרת, ויש עוד לאן לגדול.

שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד

שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון, מאמין מאד ברעיון האירוטרופוליס, ובחשיבות שדות התעופה עיר, ומחפש דרכים להגדיל את היקף התנועה האווירית ללונדון. לאחרונה נבחרה אדריכלית העל זאהה חדיד לתכנון שדה תעופה חדש ללונדון בדרום מזרח העיר. חדיד, יחד עם כלכלנים מאוקספורד וחברות הנדסה, מפתחים תכנית למרכז תחבורה אווירית שימלא תפקיד משמעותי בהתפתחות הכלכלה של הבירה הבריטית. ג'ונסון אמר כי זהו צוות חלומות שיבוא עם פתרון לבעיה האווירית בזמן הקצר ביותר, תוך הכרה במשמעויות העצומות לכלכלה המקומית והגלובלית. "פרויקט זה הוא חיוני כדי לספק את פתרון התחבורה האינטגרלי ביותר עבור לונדון, ויאפשר לעיר לשמור על מעמדה כאחת הכלכלות ומרכזי התרבות והמסחר החשובים ביותר, ויבטיח את המשך צמיחת העיר ופיתוחה." אמר ג'ונסון.

טרמינל 2 היתרו

טרמינל 2 היתרו

טרמינל 2 בהיתרו הוא הצצה לעתיד שדות התעופה. בניגוד לרוב שדות התעופה שאנו מכירים, ההגעה לטרמינל היא במרומי הבניין, ולא בקומת הקרקע. איזור הצ'ק אין הוא מאוורר מאד באופן מפתיע, משום שרוב הנוסעים כבר לא מבצעים צ'ק אין בשדה התעופה, במקום זאת, עמדות אוטומטיות ממתינות לנוסעים שכן צריכים לעשות צ'ק אין, אבל רוב הנוסעים רק ירצו למסור את מזוודותיהם.

לנוסע הטיפוסי בטרמינל 2 יש הרבה כבודה. חברות התעופה המשתמשות בטרמינל כוללות את יונייטד האמריקאית, סינגפור איירליינס, חברת התעופה של דרום אפריקה ואייר קנדה, וטיסות לטווח ארוך נוטות להתלוות בכבודה רבה יותר. לאחר מסירת המזוודות, הנוסעים יכולים להסתובב בחצר המקורה המפרידה בין הטרמינל לחניון- צורך המוכתב מאימת מכוניות תופת, והצעד הבא, גם הוא מוכתב על ידי הטרור – איזור בדיקות הביטחון הגדול ביותר שתתקלו בו.

לאחר מכן, אור טבעי מושך את הנוסעים אל האיזור בו יבלו את מרבית זמן ההמתנה, ואיזור זה עוצב באופן שיעלה את מצב הרוח, ויראה אנושי יותר משדות תעופה רגילים, בעיקר משום שהוא שטוף באור יום. הכוונה אינטואיטיבית ששולבה בטרמינל משמעה שהנוסעים ימצאו את דרכם בקלות לשערי העלייה למטוס.

מפעילי שדות התעופה כבר הבינו כי אנשים יבלו יותר זמן בשדות התעופה, וגם הרבה כסף, אם יתנו להם חנויות מעולות, אוכל טוב, ספא ושאר פינוקים. בשנת 2010 שדות התעופה באירופה הובילו את הוצאות הנוסעים שהגיעו ל-7 מיליארד דולר, על בילויים, אוכל ומשקאות בלבד. באסיה הסכום הגיע ל-6 מיליארד דולר ובצפון אמריקה ל-1.7 מיליארד. שדות התעופה מחפשים להציע חווית טרמינל חדשה עם "מגע אישי", וחברות התעופה מצטרפות למאמץ, מתוך הבנה כי הקרב על הנוסע בעתיד לא יוכרע דווקא במחיר כרטיס הטיסה, אלא על ידי כמה שמחים ומיוחדים הנוסעים חשים.

בהודו מתמודדים עם השינוי שעוברת המדינה, והמקום המרכזי שהיא הולכת ותופשת בכלכלה העולמית. שדה התעופה בדלהי הוא אמצעי בו הודו נעזרת כדי לשקף את הודו המשתנה, עם שדה תעופה שהוא סביבה ממותגת עם תחושת מקום. ב-2006 נבחרו החברות שיהפכו את שדה התעופה בדלהי ל"airport city" הכולל מלונות, מגורים, תאטראות, מסעדות ומסחר, והכל עם נגישות נוחה לטרמינל 3 החדש.

שדה תעופה הוא הרושם הראשון שיש למבקר אודות העיר או המדינה אליה הוא מגיע, ועד לפני כעשור, אפשר היה לראות בשדות התעופה של הודו טרמינלים מאובקים, תאורה עלובה, עובדי שדה יחפים, שירותים מלוכלכים, ובסך הכל, קבלת פנים מאד לא מלבבת. אבל הודו השתנתה מאד, וכשחקנית משמעותית בכלכלה העולמית, שדה התעופה של דלהי, אחד הראשיים במדינה, היה צריך לשקף זאת.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מיתוג השדה התבסס על הקונספט Expressive India, שאחד הביטויים הוויזואליים שלו הוא סמל המשולש, המשולב בכל המערכת הוויזואלית. הקונספט מאפשר שילוב חום ואנושיות, ונותן לנוסע תחושה של מקום. המגוון התרבותי של הודו משתקף בעיצוב הטרמינל, המתאר את ההיסטוריה ההודית, ועד ריקודים מסורתיים וכלים מוזיקליים. אחד המאפיינים הבולטים ביותר הם צחות הנחושת והזהב.

את שדה התעופה החדש של דנוור, קולרדו תכנן האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטוורה (גשר המיתרים בירושלים), אולם הוא פרש מהפרויקט לאחר שהתקציב קוצץ באופן דרמטי. את שדה התעופה בכוויית תכנן משרד האדריכלים פוסטר אנד פרטנרס (שדה התעופה בעמאן, והצעה לשדה תעופה צף בלונדון), שהציעו מבנה הנראה כחללית. לבניין 3 כנפיים, והוא עושה שימוש בתאורה הרבה המסוננת דרך זכוכית הדוחה חום, והגג משולב בפאנלים סולריים. כשיסתיים בשנת 2016, הטרמינל יוכל לשרת 50 מילון נוסעים בשנה ויהיה הטרמינל הראשון בעולם בעל הדירוג הסביבתי LEED Gold.

מנהלי שדה התעופה אינצ'און ערכו תחרות ב-2011 עם הנחיות לטרמינל יחיד שיוכל לאכלס 72 שערי יציאה. הטרמינל גם נדרש להיות עתידני מבחינה טכנולוגית, לשלב טכניקות של בנייה ירוקה, ולהיות גמיש מספיק לשינויים בהתפתחות שווקי התעופה. בתחרות זכתה חברת האדריכים קורגן. הטרמינל צפוי להתפתח ב-2020.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלה של המדינות | שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר ממקום לנחות | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדה התעופה העמוס בעולם יהיה במזה"ת | שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דוברי מהמרת ובייג'ינג בונה


בקרוב ערים יוכלו לוותר על שירות תלונות התושבים, ויקבלו אותם ישר מהרשתות החברתיות

כיום, סביר יותר כי אנשים יעדיפו לקטר על עניינים עירוניים ברשתות חברתיות, מאשר יתקשרו לעירייה בתלונה בנושא. אבל מה אם היית מפרסם תלונה בטוויטר או בפייסבוק בידיעה שהעירייה שלך קוראת אותה, וחוסכת לך את הצורך להתקשר להתלונן?

השבוע, חברת IBM חשפה את התוצאות של מדד תחושות הציבור לגבי התנועה בהודו. המדד, שבחן יותר מ168,000 הערות בפייסבוק, טוויטר ורשתות חברתיות אחרות, מהם נגזרו יותר מ-52,000 הערות בעלות ערך, באמצעות סדרה של טכניקות סינון מתקדמות, לשם ניתוח וקבלת תובנות, מגלה כמה מסקנות חזקות לגבי התנועה במדינה, ואיך מתכנני ערים יכולים להקל עליה בעתיד. הממצאים של המדד כללו:

  • תחושות התושבים לגבי תנועה בהודו

    תחושות התושבים לגבי תנועה בהודו

    גורמים שהשפיעו על התנועה והעומס בערים. אנשים בבלגלור היו מודאגים לגבי בעיות כלליות של נהיגה, חנייה ושיפוצי תשתיות. תושבי מומבאי דאגו לגבי זיהום, תאונות דרכים ותחבורה פרטית, ואילו תושבי דלהי התבטאו בנושאי מזג אוויר, לחצי תנועה ותחבורה ציבורית.

  • תושבי דלהי נמצאו לחוצים יותר מהתושבים במומבאי או בנגלור- ייתכן ובשל הבעיות האחרונות ברשת החשמל, אירועי מזג אויר ועצרות.
  • שיחות ברשתות חברתיות לגבי חנייה הן פי 3 יותר שליליות בעיר בנגלור, מבערים אחרות.
  • לפי הרשתות החברתיות, הרגשות השליליים כלפי שעות העומס משפיעות בעיקר על התנועה בדלהי, וזו אולי גם הסיבה לכך שהתושבים שם נמצאו תחת לחץ רב יותר.
  • ההתבטאויות לגבי עבודות תשתית הן חיוביות יותר בדלהי ובנגלור, ואנשים חשו תחושות חיוביות ושליליות באותה מידה לגבי עבודות תשתית. המשמעות היא כי יתכן ועבודות התשתית האחרונות בערים אילו כבר שיפרו את מצב התנועה.

האינפורמציה העצומה והמעודכנת הנמצאת ברשתות החברתיות יכולה לעזור לערים הן בשיפור התכנון לתשתיות תחבורה, תוך כך שהיא מדגישה וחושפת את הייחודיות של כל עיר, ומגלה באילו מקומות דרושה תחבורה ציבורית טובה יותר, ובאילו שעות וימים. אבל היא גם יכולה לאסוף מידע דומה על כל שירות לקוי בעיר, או כל מפגע כמו מדרכה שבורה, תאורה מקולקלת או ריחות רעים ורעש. איסוף האינפורמציה הזו באופן עקבי, שיטתי ומיידי, יכול להפוך לכלי רב עוצמה בידי העירייה לשיפור שירותים ומתן מענה מיידי לצרכי התושבים.

מאמרים קשורים: אינטליגנציה משותפת למען ערים ירוקות יותר | הערים החכמות באות | העיר החכמה הראשונה תהייה מוכנה ב-2015 – החזון של אורוול מתממש | ערי ארה"ב מתאחדות כדי להיות חכמות יותר | מדבר ל מדרכה? אתה לא משוגע, אתה כנראה במדריד


דירוג הערים היקרות ביותר, כמה שווה בהן השכר, וכמה הורע מצבנו

אוסלו, ציריך, טוקיו, ג'נבה וקופנהגן הן הערים היקרות בעולם על בסיס סל של 122 מוצרים ושירותים שנבדקו על ידי הבנק השווייצרי UBS. הסל נמצא זול ביותר בבוקרשט, מומבאי ודלהי. תושבים בציריך, זינבה וקופנהגן מרוויחים הכי הרבה בעולם, בעוד כוח הקנייה הגבוה ביותר נמצא אצל תושבי ציריך, סידני ולוקסמבורג.

מחירים – אוסלו, טוקיו וציריך הן הערים היקרות בעולם על פי סל המוצרים והשירותים. כאשר שכר דירה מתווסף לסל, ניו יורק, הונג קונג ודובאי קופצות לראש הרשימה. מנגד יוקר המחייה הוא הנמוך ביותר בערי הודו מומבאי ודלהי. תל אביב בדירוג זה נמצאת במקום 29, עלייה מהמקום ה-32 בשנת 2011.

שכר – ציריך, ז'נבה וקופנהגן הן הערים בהן משולם השכר הגבוה ביותר. ניו יורק במקום השישי, לונדון 18, פריז 21 ותל אביב מדורגת במקום ה-35, ירידה של מקום אחד מהשנה שעברה.

כוח קנייה – כמה השכר באמת שווה במקום בו הוא משולם ניתן לבדוק על ידי השוואת כוח הקנייה אל סחורות. בטוקיו אדם יעבוד 9 דקות כדי להרוויח מספיק על מנת לקנות ביג מק, בעוד בניירובי הוא יעבוד 81 דקות. עובדים בציריך יכולים לקנות אייפון אחרי עבודה של 22 שעות, ובמנילה זה יקח פי 20 יותר זמן. הערים בהן כוח הקנייה הוא הגבוה ביותר הן ציריך, סידני ולוקסמבורג. ניו יורק מדורגת עשירית, פריז 17, לונדון 18, טוקיו 24, דובאי 27, ותל אביב במקום ה-40, עם ירידה של 6 מקומות מהשנה שעברה.

שעות עבודה – אנשים עובדים הכי הרבה שעות באסיה, אפריקה, המזרח התיכון ודרום אמריקה, עם יותר מ-2000 שעות לשנה. משעות העבודה הקצרות ביותר ומימי החופשה הרבים ביותר נהנים העובדים במערב אירופה. בדרום אמריקה התמונה מגוונת: במקסיקו סיטי, עובדים מקבלים את מספר ימי החופשה הנמוך ביותר מבין כל הערים שנבדקו – 6 ימים בממוצע לשנה., לעומתם בסאו פאולו ובריו דה ז'ניירו העובדים נהנים מהרבה יותר ימי חופשה כל שנה – 30 בממוצע.

כדי לסכם את מצבה של תל אביב, וישראל, בשנה האחרונה- המחקר מראה כי מבחינת יוקר המחייה בעיר תל אביב, הוא עלה בשלושה מקומות מהשנה שעברה (מ-32 ל-29), השכר (מקום 35) ירד במקום אחד בדירוג, וכוח הקנייה שלנו צנח ב-6 מקומות אל המקום ה-40 בדירוג. אבל בשביל לדעת את כל זה, אנחנו הרי לא צריכים מחקר…

מאמרים קשורים: הערים היקרות בעולם – סקר מרסר | דירוג איכות החיים בערים בעולם | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים | הערים התחרותיות ביותר בעולם | המקומות הטובים והגרועים בעולם לחיות כאישה


הערים המובילות בעולם להתמודדות עם שינוי האקלים

הקבוצה C40 היא רשת עולמית של מגה-ערים המחוייבות להתמודדות עם שינויי האקלים. בפעולות מקומיות ומשותפות בין הערים הקבוצה משפיעה באופן מהותי הן בצמצום פליטת גזי חממה וכן בסיכוני אקלים. באמצעות שותפות עם יוזמת האקלים של קלינטון (Clinton Climate Initiative) הקבוצה מביאה סדרה של נכסים ויוצרת שותפות במטרה. C40 מציעה לערים פורום אפקטיבי בו הן יכולות לשתף פעולה, לחלוק ידע ולהניע שינוי לפעולות בעניין שינויי האקלים.

בין הערים השותפות: קהיר, אדיס אבבה, לאגוס ויוהנסבורג – באפריקה. בנגקוק, בייג'נג, דלהי, הונג קונג, איסטנבול, מוסקבה, מומבאי, סיאול, שנגחאי, טוקיו ועוד – באסיה. אמסטרדם, ברצלונה, ברלין, קופנהגן, לונדון, מדריד, פריז, וורשה, ואחרות- באירופה. שיקגו, לוס אנג'לס, מקסיקו סיטי, ניו יורק, סן פרנסיסקו, טורונטו ואחרות – בצפון אמריקה. בוגוטה, בואנוס איירס, ריו דה ז'ניירו, סאו פאולו ועוד – בדרום אמריקה.

טוקיו - שוק נדל"ן ירוק

טוקיו – שוק נדל"ן ירוק

טוקיו – כל הבניינים הגדולים החדשים בטוקיו מחוייבים בתכנית הבנייה הירוקה של העיר. ע"פ התכנית, שהחלה ב-2002, יותר מ-1300 בניינים כבר נכנסו לתכנית, וכ-200 נוספים מדי שנה. לתכנית מטרה ליצור שוק נדל"ן ירוק בו בניינים המתחשבים יותר בסביבה נמדדים על פי התכנית.

בוגוטה – CicloRuta היא מערכת שבילי האופניים הנרחבת ביותר בעולם. היא כוללת יותר מ-340 ק"מ ומחברת תושבים לנתיבי תחבורה ציבורית, פארקים, ומרכזים עירוניים. המערכת פועלת היטב לא רק משום שהיא מצמצמת את התלות במכוניות ואת פליטות הפחמן, אלא גם שינתה באופן מהותי את ההתנהגות בעיר. המערכת היא גן ייחודית וגם מצליחה משום שהיא מעוצבת תוך התחשבות במאפיינים הטבעיים כדי לימור זרימה ותפקוד טובים יותר.

מלבורן - בניין ירוק

מלבורן – בניין ירוק

מלבורן – (Melbourne Council House 2 (CH2 הוא בניין של עיריית מלבורן, שזכה במספר פרסים ומהווה השראה בכך שצמצם את פליטת הפחמן ב-87%, צריכת החשמל ב-82%, גז ב-87% ומים ב-72%. הבניין מטהר אויר בלילה ושואב 100% אויר נקי ביום. החזיתות החיצוניות של הבניין נעות עם תנועת השמש כדי לאסוף חום, וכן מטהר את הביוב לכדי מים שמישים.

סיאול - יום ללא מכוניות

סיאול – יום ללא מכוניות

סיאול – תכנית היום השבוע ללא מכוניות בסיאול משפר את איכות האויר בעיר, מצמצם את הצפיפות וחוסך אנרגיה. מדי שנה, 2 מיליון המכוניות הנשארות מחוץ לכבישים, מצמצמות את כמות התנועה ב-3.7%. פליטת הפחמן ממכוניות ירדה ב-10% המהווים סכ"ה 2 מיליון טונות של CO2 , ומביאים לחיסכון שנתי של 50 מיליון דולר בהוצאות על דלק. שיפור איכות האויר גם משפיעה על רמת הבריאות של הציבור, וגם זה חוסך מיליונים בעלויות בריאות. בתכנית עובדת משום שהיא בתוקף במהלך השבוע, ומעודדת אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית.

ברלין – העיר בשיתוף עם סוכנות האנרגיה של ברלין עשו עבודה חלוצית בפיתוח והטמעת מודל לשיפור יעילות אנרגטית בבניינים. המודל מציע שיפוץ בניינים ציבוריים ופרטיים בעל יתרונות רבים לבעלי בתים. עד היום 1,300 בניינים שופצו, וצימצמו בכך פליטת פחמן ב-27.3%.

ניו יורק – ממשלת העיר ניו יורק מהווה דוגמה במאמציה להשיג את היעד השאפתני של צימצום פליטת גזי החממה ב-30% עד 2017.

האתר היפיפה המסביר

מאמרים קשורים: איך האופנים משנים את הערים | ועידת האקלים בריו | עיר ללא מכוניות- בוגוטה | תכנית להגבלת כלי רכב בבולוניה | עיר הבירה הירוקה של אירופה