סיכום דוח מבקר המדינה 2011/12 – העיר לוד‏

סמל עיריית לודזה שנים סובלת לוד מניהול כושל, מהיעדר אכיפה, משיעורי פשיעה גדולים ומתחרות עם יישובים אטרקטיביים יותר סביב לה. המדינה השקיעה בלוד משאבים עצומים אך טרם ניכר שיפור משמעותי במצב העיר ובאיכות חיי תושביה.

המישור הממלכתי – היעדרו של מנגנון מתמיד ועקבי לתיאום בנושא פיקוח ומעקב היה גורם משמעותי לאי-הצלחתן של תכניות קודמות. יש להמשיך בדרך שהותוותה במשרד ראש הממשלה, ולפיה הטיפול בתכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" מאוקטובר 2010 נחשב ל"ניהול פרויקט", שיש לבצעו בהתמדה ובעקביות. גורם נוסף לחוסר ההצלחה של התכניות הקודמות היה בעיות תקציביות, ועל משרד רוה"מ וכל הגורמים המופקדים על יישום התכנית לדאוג לכך שתקציבים שהובטחו לעירייה יועברו ושהיא תנצלם כיאות.

בדרך זו ניתן יהיה למנוע את הישנות התרחיש שאפיין את הטיפול בתכניות ממשלה קודמות – פתיחה ב"קול תרועה" ולאחריה נסיגה ודעיכה. יש להדגיש את הצורך לפעול בהתמדה ובנחישות ליישומה ולהסיר חסמים – ביורוקרטיים, משפטיים, תכנוניים, תקציביים ואחרים, כדי לממש את החלטת הממשלה על כל מרכיביה. מבקר המדינה מפנה את תשומת לבו של משרד הפנים לכך שטרם התחולל המפנה המצופה בעירייה ובעיר, אף שכבר הופעלו כל הכלים, ובפרט – מינוי ועדה ממונה שבה מכהנים פקידים מטעמו.

תכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" מבקשת לטפל בנושאים אשר שבו ועלו כטעונים טיפול מעמיק: (1) המבנה הארגוני של העירייה, איכות השדרה הניהולית וכוח האדם בה והתאמתו למשימות; (2) גבייה בלתי מספקת של מסים עירוניים; (3) חוסר טיפול מתמשך בתשתיות הפיזיות – בפרט במגזר הערבי; (4) קושי להתמודד עם האתגרים שמעמידה העיר בתחומי ההנדסה והפיקוח על הבנייה. האחריות להצלחת הטיפול בנושאים אלה מוטלת על עיריית לוד – המונהגת בידי ועדה ממונה, שאותה מינה משרד הפנים. נוצר "חלון הזדמנויות" – בזכות התכנית הממשלתית רחבת ההיקף וכהונתו של יו"ר ועדה ממונה מנוסה – שכדאי לנצלו. על הוועדה הממונה לזכור כי לפעולותיה היום יש השפעות ניכרות על העתיד.

המנגנון העירוני וכספים – אי-ההתאמה בין צורכי עיריית לוד לבין מינוי הגזבר לאחראי גם לתחום משאבי אנוש. על משרד הפנים לפעול בהתאם לאמור בתשובתו האמורה ולהנחות את עיריית לוד לשנות את המבנה הארגוני, באופן שגזבר העירייה יעסוק בתחומו בלבד. על העירייה לדאוג שתקני כוח האדם ישקפו את מספר המשרות של עובדיה בפועל. על העירייה להימנע מהעסקת עובדים בהיקף נרחב ולאורך זמן במשרות שלא נקבעו בתקן.

על עיריית לוד ומשרד הפנים להמשיך במתווה שנקבע בתכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" להעלאת איכות כוח האדם. עליהם לבצע מיפוי מעמיק של צורכי העירייה מבחינת תקן כוח האדם ומבחינת מידת התאמתם של עובדים לתפקידם. על העירייה לפעול בנחרצות וביעילות, לצמצום מספר קרובי המשפחה בקרב עובדיה. יש למנוע תחלופה רבה של עובדים המכהנים במשרות ניהוליות בכירות. על העירייה לפעול בנחרצות לחייב את בעליהם של אלפי נכסים בתשלום ארנונה.

על עיריית לוד לנצל כיאות את התקציבים שמעמידים משרדי הממשלה לרשותה לצורך עבודות פיתוח. על משרדי הממשלה, ובייחוד משרד הפנים, וכן על מפעל הפיס, להימנע מהגדלת הרשאות תקציביות לפרויקטים שלא בוצעו או שבוצעו באופן חלקי.

חינוך – על עיריית לוד, בשיתוף משרד החינוך, להשלים בדחיפות את הכנת תכנית האב לחינוך כדי לאפשר תכנון מושכל ומתוכלל של מערכת החינוך בעיר לשיפור של תשתיות החינוך ושל רמת ההוראה.

על עיריית לוד ומשרד החינוך לפעול להסרת מכשולים ועיכובים ולהביא לניצול מלא ומבעוד מועד של תקציבי תכנית "הטיפול הנקודתי בחינוך" לשיפור רמת ההישגים הלימודיים של תלמידי העיר. על העירייה להמשיך לפעול בשיתוף משרד החינוך להתאמת היקפי כוח האדם המועסק בשירות הפסיכולוגי החינוכי ובמדור הקב"סים בעירייה לאתגרים שעמם עליהם להתמודד. על העירייה לפעול בנחישות לצמצום שיעורי הנשירה הסמויה. עליה לנקוט צעדים ממשיים ולעשות את כל הנדרש לשיפור מצב תשתיותיהם של מוסדות החינוך להבטחת סביבת לימודים ראויה ובטוחה לתלמידים ולמורים. על הוועדה הממונה לנקוט צעדים אישיים נגד מי שיימצאו אחראים למחדל החמור של אי-שמירה על מבנהו ותכולתו של בית ספר "הבנים" לאחר סגירתו, אשר גרם לבזבוז כספי ציבור. על הוועדה לדאוג לשימור המבנה.

רווחה – ראוי כי עיריית לוד ומשרד הרווחה ימשיכו לפעול לתיקון הליקויים במסגרת התכנית שהתוו. המשך פעילות המחלקה במתכונת הנוכחית עלול להמשיך לפגוע בתושבי העיר הנזקקים לשירותי המחלקה. על העירייה לפעול להגברת ניצול תקציבי תכנית אופק. ראוי שעיריית לוד תפעל למניעת התארכות הליך התשלום למועסקים במסגרת תכנית אופק.

על משרד רוה"מ לבחון דרכים שיבטיחו המשכיות של תכניות שהוא מקדם בשיתוף משרד הרווחה והמחלקה לשירותים חברתיים בעיריית לוד. הפעלה של תכניות זמניות שאין להן המשכיות עלולה לגרום לחוסר יציבות במצבת כוח האדם של המחלקה, לפגוע בציבור המטופלים ולגרום לירידה לטמיון של כספי המדינה. על העירייה ליישם את דרישות התע"ס בעניין הכשרת עובדי המחלקה ולסייע לעובדי השח"מ ברכישת ידע עדכני. על עיריית לוד למצוא דרך להגביר את נגישות הציבור למשרדים שבהם מועסקים כל עובדי האגף המטפלים בתושביה ולשיפור מצבם הפיזי של המבנים.

על עיריית לוד למצוא דרכים יעילות להגברת האפקטיביות של הטיפול בנפגעי הסמים ולקבוע תקני כוח אדם בהתאם למספר משתמשי הסמים בעיר. על מנהל המחלקה לפעול לגיבוש פעולות לאיתור בני נוער נפגעי הסמים לשם מניעת הידרדרותם. נוסף על טיפול במקרי חירום על עיריית לוד לטפל טיפול שוטף בנערות במצוקה כדי לסייע בשיקומן ולתרום להעצמתן האישית. על עיריית לוד להקים מערך שיעסוק באיתור פעיל של דרי הרחוב על מנת לשמור על חיי דרי הרחוב ולאפשר את שיקומם.

חזות העיר – על עיריית לוד לפעול במרץ לשיפור חזות פני העיר כדי למנוע פגיעה באיכות חיי התושבים ולאפשר לתושביה להיות גאים בה. על העירייה לעמוד בחובות שהוטלו עליה בחוק לעניין תחזוקת המרחב הציבורי ולמנוע הצטברות פסולת בשטחיה והתפוררות של הכבישים והמדרכות. על העירייה לשפר את תחזוקת הגנים העירוניים. על עיריית לוד להשקיע מאמצים מיוחדים בשיפור ניכר בחזותן של השכונות הערביות.

הפרויקט לשיקום מפגעי פסולת בניין – על עיריית לוד לפעול בנחישות להשלמת כלל מרכיבי הפרויקט לשיקום מפגעי פסולת בניין בעיר תוך אכיפה שתמנע השלכה חוזרת של פסולת. על עיריית לוד לנצל את תקציב המשרד להגנת הסביבה להקמת תחנת מעבר לסילוק פסולת בניין בעיר.

תכנון ובנייה – תכנית לד/1300 – התכנית אמורה לשמש כפתרון המרכזי, למצוקת האוכלוסייה הערבית בעיר, ויש לה השפעות על איכות חייה של אוכלוסייה זו במגוון תחומים ולא רק בתחום הפיזי. תכנית זו היא בעלת חשיבות יתרה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר להבטיח כי הליכי התכנון של התכנית, שאורכים זה שנים, יושלמו במהרה. על משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים ועיריית לוד לבדוק ביסודיות אם די בתכניות הקיימות כדי לגבש פתרון למצוקת הדיור של המגזר הערבי בעיר, שעל אף הגידול באוכלוסייתו אין עבורו פתרונות דיור הולמים.

ביטחון הציבור – היקף הפשיעה הגדול הוא אחת מבעיותיה המורכבות של העיר: הוא מערער את תחושת הביטחון של תושבי העיר, מדלל את מגוון תחומי הפעילות בעיר ואף מונע הגירה חיובית לעיר. לנוכח זאת קיבלה הממשלה בשנת 2002 החלטות לקידום העיר, לפיתוחה ולטיפול בבעיותיה המתמשכות. הטיפול בפשיעה היה חלק חשוב בהחלטות אלו. במסגרת זו נדרשו המשרד לבט"פ והמשטרה לגבש ולהוביל תכניות שנועדו לצמצם את היקף הפשיעה בעיר, למנוע תופעות של אלימות ולחזק את תחושת הביטחון של תושביה.

בעשור האחרון הגדילה המשטרה את היקף כוח האדם בתחנת לוד וביצעה מבצעי אכיפה, בייחוד בתחום הסחר בסמים, ומשנת 2010 גם להפחתת השימוש באמל"ח. תוצאות פעילות המשטרה בעיר אינן חד-משמעיות: המשטרה הביאה לצמצום העברות בתחומי הסמים והסדר ציבורי, אולם בנוגע לעברות האלימות והרכוש – שלהן השפעה רבה במיוחד על תחושת הביטחון של התושב – הייתה האפקטיביות של פעילות המשטרה נמוכה בהרבה מהממוצע הארצי. שיעורן של חלק מסוגי העברות גדל, ופעמים בשיעור ניכר. המשטרה לא הצליחה להפחית את הפשיעה בלוד לכדי רמה סבירה, ועליה לפעול כדי להביא למפנה אמתי במצב הפשיעה בעיר.

מספר מקרי הרצח הלא מפוענחים בלוד גדול יחסית. בשנת 2011 איתר פיקוד מחוז מרכז של המשטרה נקודות תורפה בתהליכי חקירתם של התיקים הללו ובארגון היחידות המחוזיות המטפלות בהם, והחל בגיבוש פתרונות ארגוניים ובקביעת סדרי עדיפויות כדי לחלץ מהמבוי הסתום חקירות רצח התלויות ועומדות זה מכבר.

לנוכח שיעור הפשיעה הגדול והקשיים בתחומים אחרים המשפיעים על ההתמודדות עם האלימות בעיר, החליטה הממשלה ב- 2008 לצרף את לוד לתכנית "עיר ללא אלימות". אולם עד אוגוסט 2011, לא הסתיימה הקמת התשתית הארגונית של התכנית , ולא החל ביצוען של מרבית תכניות הליבה שלה או שביצוען היה רק בראשיתו. על העירייה ומשרדי הממשלה לפתור את הבעיות שמנעו את יצירת התשתית הארגונית לתכנית ולמצוא דרכים לשפר את הפעלתה – הן באמצעות יתר מעורבות של השלטון המרכזי ושל המשרד לבט"פ בפרט, והן באמצעות הירתמות העירייה להובלת התכנית ולהבטחת מחויבותה לביצועה.

גם מודל השיטור העירוני נועד לחזק מהותית את יכולת ההרתעה והאכיפה של הרשות המקומית; זאת באמצעות יצירת מערך ייעודי קבוע ומשולב של שוטרים ופקחים בעלי סמכויות ואמצעים מיוחדים. יישומו של מודל זה, המופעל משנת 2011, יצליח רק אם העירייה, לצד המשטרה, תיערך ליישומו ותתרום את חלקה להפעלתו. בירור שעשה משרד מבקר המדינה באוגוסט 2012, העלה כי השתפר שיתוף הפעולה בין עיריית לוד ובין המשטרה, וכי העירייה הקצתה את חלקה במשאבים הדרושים לכוח הפיקוח העירוני.

מאמרים קשורים: מנוע צמיחה ועוגן כלכלי חדש בלוד | רמלה קרובה ללב שלך – מיתוג רמלה | קריית גת 2025- איך הופכים עיירת פיתוח לעיר הייטק | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | מיהם ראשי הערים הטובים בישראל?

מודעות פרסומת

מיתוג ישראל – הבעיה היא לא מה חושבים עלינו, אלא מה אנחנו באמת

"קיים פער בלתי-נסבל בין הדימוי שלנו בחו"ל ובין מי שאנחנו באמת". בדברים אלו פתח (14.1.08) מנכ"ל משרד החוץ, אהרון אברמוביץ, את הצגת תהליך "מיתוג ישראל" בפני פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה.

באוקטובר 2006 השיק משרד החוץ את פרויקט "מיתוג ישראל", שמטרתו לקדם את התדמית של ישראל בעולם בכלים ובאמצעים השאולים מענפי הפרסום והשיווק. דוח מבקר המדינה מ-2011 מעלה כשלים רבים שגרמו לאי-הצלחת הפרויקט. מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס קבע כי הניהול הפנים-משרדי בפרויקט לקה בחסר, בין היתר בשל העובדה שמשרד החוץ לא קבע הנחיות עבודה מקצועיות וברורות, המגדירות ממשקי עבודה משותפים בין אגף תקשורת והסברה לאגפי קשרי תרבות ומדע וכלכלה. כמו כן, הדוח קובע כי למרות ש"התקנון מגדיר את תפקידו של 'מדור תדמית ישראל', לא נמצאה יחידה כזו במבנה המשרדי, והמדור אינו קיים בתקן המשרדי המאושר".

בחזרה לדברי מנכ"ל משרד החוץ על הפער הבלתי נסבל של הדימוי שלנו לבין מי שאנחנו באמת, עולה התהייה האם הבעיה האמיתית היא לא הדימוי, אלא מי שאנחנו באמת. אולי ערכי המותג האמיתיים של ישראל כוללים: חוסר ארגון, כשלים ארגוניים, היעדר הנחיות עבודה מקצועיות וכיוצ"ב. (והבעיה היא כלל לא המצב הביטחוני, השטחים והסכסוך), ועד שלא נתקן את אופן ניהול המדינה, לא תתוקן התדמית, שהרי בבסיס כל מיתוג חייבת להיות אמת.

במשך שנים פרויקט מיתוג ישראל הסתכם בפעילות של אדם אחד- עידו אהרוני שזכה בתואר "ראש צוות מיתוג ישראל במשרד החוץ", אבל התואר המרשים לא גובה בתקציב או תקני כוח אדם. עידו אהרוני היה מופיע עם מצגת על מיתוג ישראל, שהתבסס על עבודת מחקר ואסטרטגיה שהוזמנה כבר לפי שנים מחברה בריטית, בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע. ובזה הסתכמה הפעילות של המדינה בנושא. ב-2011 עידו אהרוני מונה אהרוני לתפקיד ממלא מקום קונסול ישראל בניו יורק, ונראה כי תהליך מיתוגה של ישראל נקלע להקפאה.

לתוך הווקום של חוסר הפעילות הרשמית של ישראל בעניין החלו להיכנס גופים פרטיים, המנסים גם הם לפעול למען הצגת ישראל בעולם באופן מוצלח יותר, לדוגמה, ג'ואנה לנדאו שהקימה את kinetis, ארגון חינוכי ללא מטרות רווח המתמקד בהעמקת הידע על ישראל כסביבה חדשנית, יצירתית ויזמית . קינטיס פועלת באמצעות פרויקטים עסקיים, אקדמאים וקהילתיים להעצמת המשוואה: ישראל = Creative Energy (האסטרטגיה שגובשה ע"י חברת המיתוג הבריטית). הפרויקטים של קינטיס חושפים ומעצימים את מקורות החדשנות של ישראל והישראלים.

ביוני 2011 פרסם משרד החוץ מכרז ל"עיצוב כלים חזותיים עבור אגף תקשורת והסברה" – בימים אלו המכרז נמצא בשלביו האחרונים, ותוצאותיו יפורסמו בקרוב. על השתלשלות העניינים ואופן הניהול השערורייתי והבלתי מקצועי של המכרז מספר אמיר ברנט, קריאיטיב פלנר וקופירייטר בחברת Adlai&Partners, שהתמודדה במכרז:

"לפני כמעט שנה, קיבלנו הצעה להשתתף במכרז רשמי של משרד החוץ לבניית "כלים חזותיים" לשיפור תדמיתה של ישראל בעולם. ובבירוקרטיה כמו בבירוקרטיה, טובי המוחות שלנו נאלצו לשבת כדי לעשות סדר במסמך הארוך כאורך הגלות (literally) הסבוך והדרקוני עד מאוד. אלו היו עקרי הדברים: משרד החוץ מחפש חברה שתיצור עבורו לוגו וסיסמא ותמחיש איך הם יכולים לבוא לידי ביטוי בכל מיני מדיומים.

על מנת להשתתף במכרז צריך למלא ולהמציא שלל מסמכים ולהביא ראיות לניסיון רב שנים, להכניס הכול למעטפה גדולה ולהניח ידנית בתיבת מסוימת בירושלים בין השעות 12:30-13:00 של תאריך מסוים. משרד החוץ יבחר עפ"י הנתונים חמישה-עשר (!!!) מבין המציעים שיעברו לשלב הבא. השלב הבא מהותו קבלת תדריך בירושלים. חודש מרגע סיום התדריך על החברות להציג את הקונספט שלהם.מתוך חמישה עשר הקונספטים משרד החוץ יבחר זוכה אחד בלבד והוא היחיד אשר יתוגמל בשכר מגוחך שהמשרד כלל לא מתחייב לשלם.

אז נשאלת השאלה.. למה לא לבעוט למכרז הזה בטוסיק?

למה Adlai & Partners צריכה לעבור את כל המדורים ולהשתתף בטריפ המוזר של משרד החוץ (ובאמת חסכתי את כל פרטי החוזה המבזים). לשאלה הזו שתי תשובות: ראשית, לא אכחיש, מדינת ישראל היא בהחלט לקוח סקסי מבחינת תיק העבודות. שנית, כשמדובר בהשפעה על התדמית של ישראל בעולם, אפילו ציני שכמותי מוצא את הציוני שבו.

לאחר שצלחנו את השלב הראשון, ניגשנו לעבודה. למותר לציין, שהאסטרטגיה (במימון משלם המיסים) שנעשתה לקראת המהלך הייתה בהחלט מעמיקה וראויה מאוד. אך, אם בדרך כלל על מנת להתחיל לעבוד, אנו מנסים למקד את קהל היעד העיקרי, ולחדד את האלמנט המייחד של המותג, במקרה זה המחקרים העלו שלמדינת ישראל נקודות ייחוד רבות וכולן מאוד נכונות וחשובות וישנם גם מספר קהלי מטרה שונים מאוד זה מזה. מאוד יפה בשביל ישראל… מאוד מאתגר מבחינת המיתוג.

כתום חודש, מצוידים במצגת מפוארת, עלינו עם תחושת שליחות בפעם השלישית לירושלים הבירה. הגענו לקריית הממשלה בשעה היעודה ולאחר בדיקות ביטחוניות משמעותיות הצגנו לצוות של אביגדור ליברמן את כל מרכולתנו. הבעת הפנים של החבורה נראתה כמו שילוב של עייפות ושעמום. לי היה אפילו נדמה שחלקם לא הבינו למה הטילו עליהם לשבת שם, בזמן שהם יכולים לכרסם משהו במזנון. חזרנו הביתה עם תחושה יבשושית מאוד והרגשה שמשהו רקוב בממלכת דנמרק.

לאחר מספר חודשים אנחנו וכל החברות האחרות קיבלנו מייל לקוני מכבוד סגן החשב של אגף תקשורת והסברה, שכלל את המסר הבא: 'ועדת המכרזים של המשרד לא מצאה מקום לאשר הצעה כלשהי מבין ההצעות שהוגשו למכרזים שבנדון. לאור זאת, המכרזים שבנדון הסתיימו מבלי שנמצא בהם זוכה'."

אלו 3 ההצעות שהגישה חברת Adlai&Partners למכרז. פירוט נוסף והסברים על ההצעות כאן

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: היוזמה הפרטית מובילה את שיווק ישראל | כמה מדברים עלינו ומה חושבים. דירוג מדינות | קרן 7 פלאי תבל חוסמת את ישראל | שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל | קמפיין "הפנים של ישראל"


עמק הסיליקון החדש של ישראל

הדמייה של קריית ההדרכה (קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים)

הדמייה של קריית ההדרכה (קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים)

חברת מנרב זכתה לפני שבועיים במכרז להקמת קריית ההדרכה בעיר הבה"דים בנגב, ואמורה להתחיל לעבוד בשטח בשבועות הקרובים במטרה לאכלס את הקריה ב-2015. מבני התשתית של חברת חשמל ומקורות כבר עומדים, ותשתיות התקשורת מונחות. בתחילת מארס תונח אבן הפינה לקריית התקשוב, והיא אמורה להיות מאוכלסת ב-2017. באמ"ן מקווים לגדר את שטח הקריה החדשה בחצי השני של 2012, ולהתחיל מיד בהקמת תשתיות בתקווה לאכלס אותה ב-2019 (1,000 חיילים ראשונים של החיל יהגרו כבר ב-2015). מדי שנה יוכשרו בבסיסים החדשים 100 אלף חיילים.

בשבע השנים הבאות יושקעו בשלושת המתחמים 22 מיליארד שקל מכספי הציבור. מיליון מ"ר ייבנו וכ-30 אלף חיילים – רובם "חיילי היי-טק", המשרתים ביחידות טכנולוגיות – עומדים לעבור דרומה. "הם יעבירו את הקריירות שלהם, חתיכה מחייהם", אומר בכיר באמ"ן. "הם לא עוברים לדרום לקדנציה אחת. אנחנו בונים שם את מרכז ההיי-טק של אמ"ן, ונעביר אליו את כל הטכנולוגיה של החיל. אם רוצים להבין את המשמעות של העניין, צריך להיזכר שלא במקרה אזורי ההיי-טק של רעננה והרצליה פיתוח נמצאים במרחק חמש דקות נסיעה מגלילות".

22 מיליארד שקל אינם סכום זניח: הם שווים לכ-10% מהתקציב השנתי של ישראל. סכום כזה יכול היה ליצור אפשרויות תעסוקה עצומות ברחבי המדינה, ולקדם באופן משמעותי את מערכת הבריאות, החינוך והרווחה. זהו הפרויקט בעל המשמעות הגדולה ביותר שמערכת הביטחון הוציאה אי פעם לדרך, והמשמעות שלו גדולה אף יותר כשמביאים בחשבון את השטחים הרחבים שיתפנו באזור המרכז.

משרד הביטחון צופה שלמעבר תהיה השפעה כלכלית חיובית ביותר: עם השלמת המעבר ב-2020 יצמח התוצר הלאומי ב-3.7 מיליארד שקל בשנה. העלייה תגיע לשיאה ב-2030, שבה יגדל התוצר ב-6 מיליארד שקל ביחס למצבו כיום. בנוסף מעריכים כי ערך הנכסים בדרום יצמח ב-30%; כי אנשי הקבע יוציאו מדי שנה חצי מיליארד שקל בעסקים בדרום; כי מתוך 4,000 חיילים שישתחררו מהבסיסים מדי שנה, רבע יישארו בנגב; וכי על כל חייל שיעבור לשרת בנגב ייתוספו ארבעה מקומות עבודה חדשים בשוק המקומי.

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, אומר כי "עבור הנגב, זאת הזדמנות היסטורית לפריצת דרך. המעבר של צה"ל דרומה, בשילוב השינויים שאנחנו עורכים בנגב, יביאו לכך שעד 2020 המדינה תשתנה לגמרי".

"המעבר הזה צריך להמשיך לחזק את הנגב", אומר מקור במשרד הביטחון המעורב בפרויקט. "צריך למנף אותו כדי להקים כבישים, קווי רכבת, מוסדות חינוך, מערכת בריאות ואפשרויות תעסוקה לבני ובנות הזוג. המעבר של חיל המודיעין וחיל התקשוב הוא הזדמנות להפוך את הנגב לעמק הסיליקון. בן לילה יגיעו לנגב 10,000 אנשי טכנולוגיה, והיחידות שלהם יזדקקו מדי שנה לשירותים טכנולוגיים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. החברות שיהיו מעוניינות להעניק להן שירותים יצטרכו לעבור לדרום כדי שיהיה להן יתרון במכרזים. זאת הסיבה לכך שהחברות הגדולות מתכננות את המעבר לפארק ההיי-טק בבאר שבע כבר עכשיו, שש שנים לפני שהצבא מגיע. החברות האלה יזדקקו לעובדים, וזה יוביל בעקיפין לפיתוח האקדמיה בנגב".

ברמה האזרחית, לעומת זאת, המעבר לדרום לא לווה בתוכנית לאומית מתוקצבת. כל הגורמים הרלוונטיים מודעים להזדמנות, אבל אף אחד מהם לא נערך בקצב של צה"ל. ועדת ההיגוי העליונה לליווי מעבר צה"ל לנגב, שמובילים המנכ"לים של משרדי הממשלה הרלוונטיים, זכתה בדו"ח מבקר המדינה של 2011 לביקורת על תפקודה הלקוי. גם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ספגו ביקורת על שלא הסירו מהר מספיק את החסמים העומדים בפני התוכנית, שהוציא לדרך אריאל שרון לפני תשע שנים.

במשרד לפיתוח הנגב והגליל אמנם מציגים סדרה ארוכה של מהלכים כלכליים לפיתוח הנגב, אך רק באחרונה יזמו את תוכנית "מעגלים בנגב" להעמקת שיתוף הפעולה האזורי בין הרשויות השונות סביב המעבר, ועל תוכנית הפיתוח האסטרגית עובדים רק בימים אלה; הרשויות המקומיות השונות, דוגמת ירוחם, דימונה ורמת נגב, השואפות לקלוט אוכלוסיה איכותית, פועלות בנפרד מול מינהלת משרד הביטחון; במשרד התמ"ת עדיין לא השלימו את התוכניות להכשרת העובדים שאמורים לקחת חלק בבניית הבסיסים; ברשות להסדרת התיישבות הבדווים בנגב אין תוכנית ישירה להתמודדות עם המעבר, ונדמה כי הפרויקט כולו מדלג מעל האוכלוסיה הזקוקה לקידום יותר מכל; וברכבת ישראל, במשרד הבריאות ובמשרד החינוך תמונת המצב עדיין לא ברורה. כולם מציגים נכונות לסייע לפרויקט – אבל רצון טוב לא מספיק כשבשטח אין גורם אחד המרכז תוכנית אסטרטגית כוללת.

לכתבה המלאה בדהמרקר

מאמרים קשורים: רהט דרום, מיתוג אופקים, צה"ל מפנה חוף ים לטובת ראשל"צ, אשקלון מעלה הילוך