אסן תהיה הבירה הירוקה של אירופה 2017, דבלין סוגרת את מרכז העיר למכוניות

אססן - הבירה הירוקה של אירופה 2017

אסן – הבירה הירוקה של אירופה 2017

העיר הגרמנית אסן גברה על 11 ערים אחרות, ונבחרה לשמש כבירה הירוקה של אירופה ב-2017, וזכתה בתואר בזכות התבלטותה בשמירה וחיזוק הטבע והמגוון הביולוגי והמאמצים לציצום צריכת המים. אסן משתתפת במספר רשתות ויוזמות לצימצום פליטות גזי חממה ולחיזוק עמידות העיר מול שינויי האקלים.

ההודעה לעיתונות שפרסמה הנציבות האירופית פרטה כי "אסן למדה שיעור מהעבר התעשייתי שלה לבניית עתיד בטוח יותר. העיר הטמיעה את רעיון העבודה עם הטבע והשיגה תוצאות יוצאות דופן. יש הרבה מה ללמוד מהתשתית הירוקה של אסן וכן מהשאיפות שלה לעתיד".

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מיתוג עירוני ביוזמת עסקים מקומיים. דבלין טאון – מקרה בוחן

מיתוג דבלין טאון

מיתוג דבלין טאון

דבלין טאון, שהייתה מוכרת קודם בשם (Dublin City BID (Business Improvement District, הוא ארגון שאינו מיועד עבור ארגונים מכווני רווח, ומורכב מעסקים שמטרתם יצירת סביבה עירונית מזמינה ותוססת כלכלית בדבלין. זהו ארגון מבוסס חברים, המייצג יותר מ-2,500 עסקים ופועל יחד עם שותפים כדי לשפר את כוח המשיכה של מרכז העיר כמקום לקניות, לבילוי ולפיתוח עיסקי על ידי חיזוק הביצועים המסחריים.

לקרוא את ההמשך »


המדריך לסצינת ההייטק האירופית. מ"לה ווב" ועד ה"טק סיטי"

 

NUMA Paris

NUMA Paris

בערב אחד, בחודש שעבר בפריז, הסתרך תור ארוך של אנשים מאד אופנתיים, שהמתינו בקור במשך 45 דקות כדי להיכנס אל… חממת סטרטאפים. פריז אכן השתנתה בשנים האחרונות, והיה זה ערב הפתיחה של ה-NUMA , המרכז החדש לעבודה משותפת ומרושתת, ו-8000 האנשים שהחזיקו בהזמנות כללו סטודנטים פעורי עיניים שחולמים על הקמת סטרטאפים, פקידי ממשלה ומובילי טכנולוגיה עדכניים.

לקרוא את ההמשך »


פארקים עירוניים: קטנים, זמניים, מודולריים וניידים

פארק על גלגלים. באקו

פארק על גלגלים. באקו

כאשר אנו מדמיינים פארקים, אנו חושבים בדרך כלל על שטחים גדולים מלאים בעצים, עם שבילים להליכה או רכיבה חוצים אותם, ומקומות ישיבה מוצלים המציעים פינה שקטה וקרירה בעיר. אבל בערים רבות אין שטחים פנויים לפארקים כאלה, ועדיין שטחים ירוקים כאלה הם חיוניים לכל עיר.

לקרוא את ההמשך »


דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

קופנהגן 2מדד COPENHAGENIZE 2013 מציג את 20 הערים הידידותיות ביותר לאופניים. המדד הקודם, שפורסם ב- 2011, שימש כלי עבור ערים באשר לאופן בו יש לפתח את תחום האופניים, ולשלבם בנוף העירוני, ככלי תחבורה משמעותי ומקיים. הרנסנס של האופניים  ממשיך להתפתח סביב העולם כשערים מבינות שוב את הערך של קיום תנועה מונעת אדם, כפי שהיה בסוף המאה ה-19, ושהאופניים משנות הן את החברה והן את הנוף העירוני לטובה. כיום, יותר מבעבר, העיור יצר צורך חדש בפתרונות תחבורה חסכוניים וכלכליים.

Copenhagenize Design Co היא חברת ייעוץ עירוני המתמחה בתכנון אופניים, תשתיות ותקשורת. החברה רואה באופניים כלי אפקטיבי בארגז הכלים העירוני לבניית ערים תוססות במאה ה-21. בשנת 2011 דירג המדד 80 ערים מרכזיות בעולם, ובשנת 2013 מספר הערים שדורגו עלה ל-150. 13 פרמטרים משמשים את עריכת המדד, ובכל אחד מהן מקבלת כל אחת מהערים ציון בין 0 ל-4, עם אפשרות לעוד 12 נקודות בונוס. הפרמטרים למדד הם:

  • קידום אופניים – כיצד העיר/ אזור/ מדינה מקדמת את הנושא ואיזו השפעה יש לפעולה?
  • תרבות אופניים – האם האופניים ביססו עצמן ככלי תחבורה בקרב אזרחים רגילים או רק כתת תרבות?
  • מתקני אופניים – האם יש מסלולי אופניים נגישים, רמפות על מדרגות, מקום מוקדש ברכבות ואוטובוסים, דרך התמצאות קלה וכיוצ"ב?
  • תשתית אופניים – מהו מצב תשתית האופניים בעיר?
  • תכנית שיתוף אופניים – האם יש בעיר תכנית שיתוף אופניים נרחבת?
  • חלוקה מגדרית  -מה אחוז הרוכבים מכל מין?
  • גידול מודל השיתוף מ-2006 – מה היה הגידול במודל השיתוף?
  • תפישת בטיחות – האם יש תפיסת בטיחות של הרוכבים בעיר, כפי שמשתקפת בחבישת כסדות
  • פוליטיקה – מהו האקלים הפוליטי ביחס לרכיבה עירונית?
  • קבלה חברתית – כיצד נהגים והקהילה מתייחסים לרוכבים?
  • תכנון עירוני – כמה דגש שמה העירעל שילוב אופניים בתכנון?
  • תשתית – עד כמה הם מודעים לשיטות מומלצות בינלאומיות?
  • הרגעת תנועה – אילו מאמצים נעשו כדי להוריד את מהירות התנועה ולהרגיעה מתוך כוונה לספק ביטחון רב יותר להולכי רגל ורוכבים?
הערים הטובות ביותר לאופניים 2013

הערים הטובות ביותר לאופניים 2013

רק עיר אחת קיבלה השנה את מקסימום נקודות הבונוס – סביליה, ספרד. בורדו, ריו דה ז'ניירו וקופנהגן הגיעו קרוב למקסימום נקודות הבונוס. בורדו הצטיינה בתחום הפוליטי ובתכנית שיתוף האופניים, ואילו קופנהגן איזנה את הפסד הנקודות בנושא חבישת הקסדות על ידי חדשנות, עם סדרה של גשרים שנבנו בנמל. ריו דה ז'ניירו הצליחה לצבור נקודות בתכנון פרויקטים חדשנים, קבלה חברתית ופוליטיקה.

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

3 ערים הולנדיות הגיעו לרשימת 20 המובילות, דבר שאינו מפתיע. אולם יש לציין כי הן גולשות למיקומים אלה בקלות בהתבסס על מצב קיים, יותר מאשר בזכות חשיבה חדשנית ושאיפה לנוע קדימה, כי שנראה בערים אחרות. הופעת 3 ערים צרפתיות היא סימן כי צרפת הופכת להיות מדינה מובילה בתחום האופניים, ואילו 3 ערים גרמניות ו-2 יפניות הגיעו לרשימת המובילות גם כן. הנכנסות החדשות לרשימה הן מעניינות במיוחד. ערי האופנים העולות לא רק משנות את הנוף העירוני שלהן, הן משמשות השראה לערים בכל העולם בהציגן את מה שניתן להשיג בזמן קצר יחסית.

אמסטרדם שומרת על תואר העיר הטובה ביותר, וממשיכה להשיג ציונים טובים בכל הקטגוריות כמעט. היא עושה כמעט הכל נכון, ועל מה שחסר בה בתשתית אחידה היא מפצה בתנועה רוויה של אופניים במרכז העיר. 30 הק"מ של האזורים בתנועה איטית מאיטים את התנועה בעיר ושוברים על ביטחון הרוכבים. אווירת הרוכבים היא רגועה, מהנה ושייכת לזרם המרכזי. זהו אחד המקומות בעולם בו אין שום התנגדות או ביקורת על אופניים, ומעטים המקומות שניתן להנות בהם מרכיבה עירונית כמו באמסטרדם.

קופנהגן מדורגת שנייה גם השנה. מבחינת תכנון עירוני, העיר היא מובילה כשמדובר בתשתית מעוצבת היטב ואחידה. סדרה של גשרי הולכי רגל ואופניים שנבנו בנמל, המשך העבודה על רשת הנתיבים המהירים לאופניים והשלמת מקטעים חסרים, כולם תורמים למערכת ולתשתית הכללית.

אוטרכט היא עיר נהדרת לרכיבת אופניים. היא לא דורגה במדד של 2011, ונכנס היישר למקום השלישי. העיר מובילה עולמית בין הערים הקטנות, בהציגה מה ניתן להשיג בתחום. 640,000 תושבי המטרופולין נהנים מרשת ותשתית מצוינת, ורמת שימוש גבוהה במיוחד.

סביליה היא הדוגמה לתנועת תכנון האופניים. העיר עברה בתכנית שיתוף האופניים לרמת שימוש של 7%. הגידול המהיר הוא אינטנסיבי וחיובי, וערים אחרות מקבלות ממנה השראה. העיר עשתה כל מה שצריך מבחינת תשתית כדי לאפשר את תכנית שיתוף האופניים, ואף כי 7% זה עדיין רחוק מרמות השימוש של 30% של הערים המובילות, העיר זכתה במקסימום נקודות הבונוס במספר קטגוריות, כולל תשתית, תכנית השיתוף, ופוליטיקה.

בורדו היא העיר לדוגמה בצרפת. לאורך שנים שטרסבורג נחשבה לעיר המובילה לאופניים, אבל בורדו כבשה בסערה את ההובלה בצרפת, ובמהלך 5 שנים בלבד. העיר השקיעה בנתיבים מעולים לאופניים, ויש כיום ברחבי העיר 200 ק"מ, ואם כוללים את הפרברים, 400 ק"מ.

אז מה לגבי תל אביב? המדד מפרסם רק את 20 הערים המובילות. עם זאת נמסר לי מעורכי המדד כי תל אביב אכן נבחנה, והיא דורגה במסגרת החצי הגבוה של המדד המורכב מ-150 ערים בעולם, כך שהיא איפה שהו בין מקום 21 ל-75.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: כשאופניים הן סמל עירוני, כדאי שיעוצבו על ידי פיליפ סטארק | עבר הווה ועתיד בשירותי שיתוף האופניים | עתיד התחבורה, האנרגיה והתקשורת נמצא באופניים החכמים | האם צריך ללמד תושבים איך להשתמש בנתיבי אופניים? נראה שכן | בלונדון רוצים להרים את נתיבי האופניים לאוויר


האקר עירוני. דבלין מאמצת את הפריצה למרחב הציבורי ככלי לפיתוח העיר

מעבר חצייה נייד

מעבר חצייה נייד

עיריית דבלין מאמצת גישה חדשנית לתכנון ופיתוח עירוני שערים אחרות יכולות ללמוד ממנה. חלק ממחלקות העירייה בבירת אירלנד משתמשות בטקטיקות של התערבות עירונית ככלי רציני לשיפור המרחב הציבורי. מסביב לעולם אמנים מבצעים פעולות של התערבות במרחב הציבורי. האקטיביסט העירוני פלוריאן ריווירה הגה את מעבר החצייה הנייד בעירו שטרסבורג. מעבר חציה פופ-אפ, עשוי משטיח ישן, קל לנשיאה, וניתן לפריסה בכל מקום ברחוב "כך שתוכל לחצות איפה שמתחשק לך". ריווירה מסביר כי ההשראה הוא קיבל ממשחקי מחשב, בהם אתה צריך לעבור ממקום למקום.

התערבות עירונית. הטבעה לפח אשפה

התערבות עירונית. הטבעה לפח אשפה

מתערב עירוני אחר (זה מקצוע?) המכונה The Wa הפך תמרור בעיר מרסיי לפח אשפה הדורש מיומנויות כדורסל. העוברים ושבים יכולים לזרוק את הזבל שלהם לפח, אבל חייבים לעשות זאת תוך ביצוע הטבעה. נראה כי המיצב עובד, כי הפח הממוקם גבוה מעל ראשי האנשים, מלא בזבל. הרעיון הוא משעשע ומשחקי, ולכן גם מעניין, ומשתמש בתיאוריית המשחקים הטוענת שהתנהגות האנשים במרחב הציבורי יכולה להשתנות לכיוון החיובי אם מציעים להם פעילויות משעשעות ומהנות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

התערבויות יותר רציניות במרחב הציבורי כבר הצגתי בעבר, כמו פרויקט Softwalks שמשתמש בפיגומי בניין בשיפוץ להתקנת מקומות ישיבה, עציצים ובר, או פרויקט של 3 סטודנטים בפריז הקרוי Fabrique | Hacktion, שעיצב פריטים קטנים כי לשנות או לשפר את המרחב הציבורי. אחד מהם, הוא מטענים לטלפונים ניידים מחיים מחדש את הטלפונים הציבוריים:

רוב ההתערבויות העירוניות הללו נעשות כיום על ידי אלה המוכנים האקרים עירוניים, והם נועדו לעורר מחשבה ודיון, בעיקר בנוגע לבעלות על המרחב הציבורי. אבל עיריית דבלין כנראה הבינה את הפוטנציאל הדמוקרטי של פעולות אלה, והחליטה להשתמש בטקטיקה הזו לפיתוח אג'נדה, במקום להילחם בהם, כמו שרוב הערים עושות.

מושב למרחב הציבורי, דבלין

מושב למרחב הציבורי, דבלין

מספר יוזמות להתערבות עירונית פותחו בדבלין בשנים האחרונות, ובינהן ראויות לציון The Studio, קבוצה של 7 אנשים ממחלקות שונות בעיריית דבלין, ובעלי הכשרה שונה כמו ארכיטקטורה, תכנון, פיתוח קהילתי ושיווק. הקבוצה עוסקת בעיצוב "ממשק המשתמש" של העיר דבלין, ובכוונתה לשפר את איכות השירותים העירוניים על ידי ניסוי רעיונות חדשניים. אחת היוזמות של הקבוצה הוא The Dublin Project, שיתוף בין מכון הטכנולוגיה של דבלין וה"מוסד ללא גבולות" (Institute without Boundaries), עיריית דבלין ו- Design21C, המפתחים יחד מודל חדשני לאיך העיר יכולה לשתף פעולה עם התושבים כדי לספק מענה לצרכים חדשים המתעוררים, תשתית ושירותים. הפרויקט כבר הוליד כמה קונספטים לשיפור המרחב הציבורי, בעיקר בצורות של התערבויות קטנות.

המרחב הציבורי בדבלין אינו נחשב או נתפס כמקום בילוי. יש רק מספר קטן של ספסלים, והיחידים שמשתמשים בהם הם חסרי הבית או התיירים. אחד הרעיונות של הקבוצה היה מושב למרחב הציבורי, שניתן להתקינו בקלות על עמודי תאורה, או עמודים אחרים. המושב האדום אינו תופס מקום, והוא מציע מקום מנוחה.

גוף נוסף בעירייה נקרא Dublin City Council Beta Projects, המנסה שיטה של ניסוי ותהייה, ומאמץ גישה חדשה לפיתוח עירוני על ידי עידוד, תמיכה ומתן אפשרות לניסויים ויוזמות לשיפור המרחב הציבורי. המשרד בוחן רעיונות שונים ברחוב כדי לבדוק האם הם פועלים, ורובם הינם רעיונות גמישים וקלים לשינוי, מתוכננים מהר, ואינם יקרים. כולם יוצאים לניסוי באזור מוגדר, מה שמאפשר לתושבי העיר להביע את דעתם.

סן פרנסיסקו - parklet

סן פרנסיסקו – parklet

את אחד הרעיונות, שהגיע מסן פרנסיסקו, הצגתי כאן בפוסט: תושבים עושים את הרחובות טובים יותר בסן פרנסיסקו, והוא מכונה Parklets. זהו רעיון שהופך קטע מרחוב לפארק קטן, ומחזיר קטן מהכביש לשימוש הולכי הרגל. אחרי שבעיריית דבלין קראו על כך בבלוג שלי ;-), החליטו להשתמש ברעיון כדי להתמודד עם החוסר בספסלים במרחב הציבורי בעיר. פרויקט אחר הזמין מעצבים מקומיים לעצב מחדש את תיבות התקשורת והחשמל שברחובות, בדומה לנעשה בערים רבות, כולל תל אביב, בה הזמינה העירייה לצייר על מכסי הביוב.

היוזמות של עיריית דבלין הן יוצאות דופן, ונדיר למצוא אותן בערים אחרות. יש ערים שדוחות לחלוטין כל יוזמה פרטית להתערבות במרחב הציבורי, נלחמות בהן ורודפות את מבצעיהן. אחרות גמישות יותר, ולעיתים יאמצו רעיונות המגיעים מהציבור או ממעצבים ואדריכלים. אבל בדבלין, העירייה מצאה דרך לחדש בעצמה את המרחב העירוני, ויוזמת התערבויות כאלה באופן אקטיבי ומתוך העירייה, תוך שיתוף פעולה פורה עם גופים שונים. מעניין יהיה לבחון איך הגישה הזו תתפתח בעתיד, ואיך דבלין תאמץ את ההתערבויות האלה ואת עקרונות ה"האקרים העירוניים", ועד כמה כלי זה יכול להפוך למשמעותי בתכנון ופיתוח העיר.

מאמרים קשורים: רובע התרבות של דבלין, ומתחם המוזיאונים של תל אביב- דרושה חשיבה הוליסטית | דבלין – מיתוג מחדש | מיתוג העיר שחוברה לה יחדיו. .. בלפסט | העיר כמגרש משחקים: ניסוי מוזיקלי, משחקי חשב ושיתוף ציבור | נתניה מציגה- מרחב ציבורי דיגטלי לחוויה עירונית מסוג חדש


רובע התרבות של דבלין, ומתחם המוזיאונים של ירושלים – דרושה חשיבה הוליסטית

כיכר פארנל

כיכר פארנל

עיריית דבלין הכריזה לאחרונה על תכנית להקמת רובע תרבות חדש בבירת אירלנד, שכבר זכה לסופרלטיבים כמו "ההתפתחות התרבותית החשובה ביותר ב-100 השנים האחרונות בדבלין". החזון כולל את הפיכת אזור כיכר פארנל (Parnell Square) למרכז חדש עד שנת 2017, שיכלול את מעבר הספרייה העירונית לאזור, הרחבת פעילותה וקישורה לגלריית Lane הסמוכה. התכנית מבטאת אמון בעתיד הספריות הציבוריות, שבעבר היה להן תפקיד חשוב ומנסות למצוא את מקומן בעולם הדיגיטלי החדש. אבל היוזמה החדשה עשויה לדרבן הקמת רשת תרבות משולבת עבור העיר כולה.

דבלין, לדעת רבים, היא עיר בעלת פוטנציאל עצום שלא מומש כמרכז תרבות ואמנות. אין מדובר רק בתיירות, למרות שתיירים אינטיליגנטים יכולים להתאים בדיוק לצרכי העיר. מדובר בשני נושאים אחרים: יצירת תחושה של מקום שהפכה לחשובה יותר בעולם הגלובלי, ופיתוח הרעיון שהעיר היא יצירתית ובעלת מבנה דימיוני, שיחד בונים את העיר לא פחות מאשר רחובות ובניינים.

עם זאת, החוזקה המשמעותית ביותר של העיר היא גם הבעיה הגדולה ביותר שלה. היתרון הגדול ממנו נהנית דבלין היא היותה הבירה, ובית לרוב מוסדות התרבות המרכזיים במדינה בתחומי התאטרון, מוזיקה, מוזיאונים וגלריות. אבל מוסדות אלה אינם מתייחסים אלה לאלה בשום דרך או לתשתית התרבותית המקומית. אלו הם שני זרמים נפרדים לחלוטין: הלאומי, שבמקרה נמצא בדבלין, והמקומי שנולד מתוך הווית העיר. התכנית החדשה לכיכר פארנל, טובה ככול שתהיה, מדגישה בדיוק בעיה זו. תכנון רובע התרבות כמתחם מופרד או מבודל מהעיר.

התכנית משרתת אילוצים כלכליים לטווח הארוך על ידי איחוד משאבים קיימים כך שהסך הכל יהיה גדול מסכום חלקיו, ומביא לשיתוף פעולה הכרחי בין משרדים ממשלתיים, העירייה וגופים נוספים. אבל זה בדיוק מה שצריך לקרות בקנה מידה גדול יותר כדי שהפוטנציאל של עיר, כמרכז תרבות ברמה עולמית יתממש. יש צורך להביט בתמונה הכוללת ולא רק ברמה העירונית של מוסדות ספציפיים, אלא כעיר בכללותה על כל מוסדות התרבות שלה, הגלריות, המוזיאונים, הספריות, בתי הקולנוע ומוסדות של אמנויות במה. יש צורך לשאול האם קיימת דרך ליצר אנרגיה חדשה ורעיונות על ידי הצבתם זה ליד זה.

מיתוג התיירות לירושלים. קודם כל תרבות

מיתוג התיירות לירושלים. קודם כל תרבות

הנושא הזה אינו רלוונטי רק לדבלין. הוא רלוונטי במיוחד לירושלים. בשנים האחרונות עוברת העיר מהפך. אם נזכר בירושלים של לפני חמש שנים ואפילו פחות, זו הייתה עיר של היסטוריה ודת, והתיירות לעיר התבססה לאורך שנים על שני מרכיבים אלה. אולם ירושלים קיבלה על עצמה אסטרטגיה חדשה, שנוסחה בתהליך מיתוג התיירות לירושלים, ולפיה, על העיר לפתח את התרבות בעיר באופן משמעותי, הן לטובת התושבים והן כאסטרטגיה לצמיחת התיירות. כיום ירושלים מתגאה במרתון, מופעי אופרה, עונת התרבות, ושלל אירועי תרבות במהלך כל השנה, המציעים אינסוף אפשרויות בילוי, ושינו לחלוטין את דימוי העיר.

אזור המוזיאונים הלאומיים המתפתח בירושלים מזכיר את המודל של דבלין. שפע מוסדות ממלכתיים ועצמאיים, הנבנים באזור מוגדר, אבל שעדיין לא נמצאה הדרך לקשרם, בינם לבין עצמם, ובינם ובין הסצינה התרבותית העירונית. מוזיאון ישראל, הספרייה הלאומית, מוזיאון הטבע, הקריה הלאומית לארכאולוגיה ואחרים, כולם מוקמים במתחם המכונה קריית המוזיאונים, ומהווים ישויות עצמאיות ונפרדות המנהלות את עצמן באופן נפרד, ואינם מתקשרים בינהם או עם הסצינה התרבותית העירונית.

מוזיאון הטבע ירושלים

מוזיאון הטבע ירושלים

ערים רבות, דבלין וירושלים בינהן, מחפשות את האופן בו ניתן לפתח את התרבות בעיר כך שימצב אותן כמוקדים עולמיים וייחודיים, בעיקר עם ההתפתחות החלה בתיירות, וההבנה כי אופי התייר עבר שינוי, והוא כבר לא נוסע למקום בשביל לראות רק עתיקות וארכאולוגיה. התייר של היום מחפש בעיקר תרבות, כזו שהינה ייחודית ואותנטית למקום, ושכוללת היסטוריה, תרבות ובעיקר היצע רחב ומגוון.

גם השינויים החלים בשווקי היעד לתיירות דורשים התייחסות. בתחילת החודש פרסם ארגון התיירות העולמי כי לראשונה, סין היא שוק המקור הגדול ביותר לתיירות, ובשנת 2012 הוציאו התיירים הסינים 102 מיליארד דולר, יותר מכל שוק מקור אחר. גם שווקים אחרים במזרח הרחוק התפתחו מאד בשנים האחרונות, יחד עם מדינות מתפתחות כמו ברזיל ורוסיה, וקהלים אלה דורשים התייחסות ספציפית ומענה ייחודי.

גישת ניהול כוללת למוסדות התרבות בעיר, קישורם, בינם לבין עצמם, ואל התרבות העירונית הרחבה יותר, ופיתוח אסטרטגיה עירונית כוללת עבור התרבות ומוסדותיה יכולים לייצר מכלול תרבותי עירוני, שעובד הן ברמה הלאומית של מוסדות מרכזיים, אבל גם מתקשר ומתפקד יחד עם התרבות העירונית המקומית, זו שמתפתחת באופן אורגני, מתוך השכונות והאוכלוסייה, לטובת יצירת רשת תרבות עירונית, המתפקדת ויוצרת דיאלוג בין מוסדות, ובעיקר מציעה למבקר ולתושב שפע של קישורים ואפשרויות להמשך גילוי וחוויה.

מאמרים קשורים: מיתוג התיירות לירושלים | גישות בתכנון מוזיאונים- שילוב או בידול | המדינות הצומחות ביותר בתיירות | ירושלים עוברת למגדלים- רובע העסקים החדש | תכנון מוזיאון הטבע- הוכרזו הזוכים