מהו ה"קריאייטיב קלאס"? מדוע כל הערים מחזרות אחריו? ומה ההעדפות שלו?

מגווןמגוון אוכלוסייה, היוצרת אינטראקציה, וקהילה המאפשרת לכל אחד להתאים ולחיות בה

מגוון אוכלוסייה, היוצרת אינטראקציה, וקהילה המאפשרת לכל אחד להתאים ולחיות בה

הקריאייטיב קלאס, או המעמד היצירתי, הוא מונח סוציולוגי שנטבע על ידי ריצ'רד פלורידה, חוקר חברה וכלכלה מוביל, ומזוהה ככוח המוביל וההכרחי לפיתוח כלכלי בעידן העירוני הפוסט תעשייתי. פלורידה מעריך מעמד זה בארה"ב בכ-40 מיליון עובדים, 30% מכוח העבודה בארה"ב, ומחלק את המעמד לשתי קבוצות עיקריות: הליבה ה"סופר יצירתית" הכוללת 12% מכוח העבודה בארה"ב וכוללת טווח רחב של עיסוקים ממדע, הנדסה, חינוך, מחשבים, מחקר, יחד עם אמנויות, עיצוב ומדיה. קבוצה זו נחשבת ליצירתית, חדשנית ויצרנית של מוצרים מסחריים וסחורות לצריכה. הקבוצה השנייה המכונה "אנשי מקצוע" כוללת מועסקים בתחומים מבוססי ידע וכוללת את המועסקים בתחומי הבריאות, עסקים והון, משפטים וחינוך.

במחקר שפרסם פלורידה בשנת 2002 חזה כי מעמד זה יהיה הכוח המניע לצמיחה של הכלכלה, וכי יגדל ב-10 מיליון משרות בעשור הבא, מה שיביא אותו, כיום, להיקף של 40% מכוח העבודה בארה"ב. מעבר לכך, קיום המעמד מקושר לפיתוח דמוקרטי יציב, ולערכים פוליטיים כמו יעילות ממשל, שלטון החוק וחופש.

מאז נטבע המושג, מעמד זה הפך למושא החיזורים של ערים ומדינות סביב העולם, מתוך התפישה כי המקומות שיצליחו למשוך אנשים אלה אליהם, יזכו בצמיחה כלכלית מוגברת, שתלווה ברעיונות חדשים וחדשניים ותעשיית הייטק. למרות שלמעשה המעמד הזה קיים כבר מאות שנים, התפישה הנ"ל מאופיינת בכך שבעידן הגלובליזציה וכלכלת המידע הנוכחיים, המעמד הוא הכרחי לכלכלה הגלובלית ולהתמודדות בתחרות הבינלאומית העזה בין ערים ומדינות. המעמד המקביל באירופה מוערך בסדר גודל דומה לזה שבארה"ב.

ערים רבות מתמודדות עם השאלות: מדוע אנשים בכלל, ובני המעמד היצירתי בפרט, הנהנים מאפשרויות בחירה רבות, בוחרים להתגורר במקום מסוים? מה מושך אותם למקומות מסוימים ולא לאחרים? כלכלנים וחוקרים חברה בחנו בעבר שאלות אלה, לגבי אופן בחירת מקום המגורים והעיסוק, אולם לרוב התעלמו מהאופן בו אנשים מקבלים החלטות. ריצ'רד פלורידה, שהתחבט בשאלות אלה במשך שנים, ביצע מחקר עם מכון גאלופ באמצע שנות ה-2000, והתשובות שהתקבלו חזרו על עצמן שוב ושוב.

המקום עצמו, כך התברר, היה הפקטור המרכזי בבחירה. עד כדי כך שפלורידה טבע מונח נוסף – "איכות המקום" (quality of place) שיסכם זאת. הוא השתמש במונח בניגוד לשימוש הרווח של המונח "איכות חיים" כדי לכסות טווח ייחודי של מאפיינים המגדירים מקום והופכים אותו לאטרקטיבי. בהמשך התפתח המושג "נכסים מקומיים" (Territorial Assets) שהפך לאות T הרביעית בארבעת ה-T המגדירים צמיחה כלכלית, יחד עם טכנולוגיה, כישרון וסובלנות (Technology, Talent, Tolerance). על איכות המקום ניתן לחשוב כשילוב בין 3 מימדי מפתח:

  • מה יש שם? הצירוף של הסביבה הבנויה והסביבה הטבעית, כמקום ממריץ, מושך לחיים יצירתיים.
  • מי נמצא שם? מגוון אוכלוסייה, אתני, לאומי, דתי, ובעל העדפות מיניות שונות, היוצרים אינטראקציה ומספקים עדות ברורה כי הקהילה מאפשרת לכל אחד להתאים ולחיות בה.
  • מה קורה? חיי רחוב תוססים, תרבות בתי קפה, אמנויות ומוזיקה. הנוכחות הנראית של אנשים העוסקים בפעילות חוץ, היוצרים יחד הרבה פעילויות, מרגשות ויצירתיות.

איכות המקום ניתנת להגדרה כשילוב של סדרת חוויות. רבות, כמו אלה המוצעות על ידי "הסצנה ברמת הרחוב" (עוד מושג שטבע פלורידה street-level scene), הן דינמיות ומציעות השתתפות. ניתן להיות יותר מצופה, הפעילות מציעה אפשרות להיות חלק מהסצנה. אולם, בעוד חוויות הרחוב הן שם כדי להימצא על ידי מי שמעוניין בכך, ניתן גם לפרוש הביתה או למקום שקט יותר, ולהרגע בפארק עירוני או אפילו לצאת מהעיר.

סצנה ברמת הרחוב. פעילות המציעה אפשרות להיות חלק מהסצנה

סצנה ברמת הרחוב. פעילות המציעה אפשרות להיות חלק מהסצנה

האנשים היצירתיים נהנים משילוב של השפעות. הם רוצים לשמוע סוגי מוזיקה חדשים ולנסות סוגי אוכל אחרים. הם רוצים לפגוש ולהתרועע עם אנשים השונים מהם, להחליף רעיונות ולהתווכח על נושאים. המעגל החברתי של אדם עשוי שלא להיות מגוון דייו, אולם המעמד היצירתי רוצה גיוון בכל מקום. אותנטיות היא מפתח. מקום המאופיין ברשתות מסחריות, רשתות מסעדות, ורשתות של מועדונים נתפש כלא אותנטי. לא רק שמקומות אלו נראים זהים בכל מקום, הם גם מציעים חוויה זהה בכל מקום. רבים מבני המעמד היצירתי גם מעוניינים להיות מעורבים בעיצוב קהילותיהם ואיכות המקום בו הם חיים.

איכות של מקום אינה נוצרת מאליה או באופן אוטומטי. זהו תהליך מתמשך ודינמי המערב מספר פנים של הקהילה. כמו דברים טובים אחרים, לא תמיד הכל טוב ומצליח. מה שנראה כמו התחדשות עירונית מצד אחד, נראה כמו ג'נטריפיקציה לאחרים. עליית מחירי דיור מלווים לרוב עם שינויים בהרכב האוכלוסייה. אלו בעיות רציניות הדורשות התייחסות רצינית.

מקום אטרקטיבי אינו חייב להיות עיר גדולה, אולם הוא חייב להיות מגוון ומכיל שפע של תרבות ורעיונות, ומקום בו אנשים מבחוץ יכולים במהירות להפוך למקומיים, וכל אחד ימצא בו מקום לעצמו. אחד הנושאים הזוכים להתעלמות בהקשר זה, הוא איכות המקום בהקשר של רווקים/ות ואפשרויות המפגש וההכירות. בארה"ב רק 48% מבתי האב כיום כוללים זוגות נשואים, ולכן אנשים רבים זקוקים לאפשרויות מפגש והכירות. תפישה רווחת מייחסת חשיבות עליונה למקומות העבודה, אולם המחקר שערך פלורידה, ומחקרים שבאו בעקבותיו גילו כי 3 איכויות מרכזיות מושכות אנשים למקומות: ההיצע החברתי, כמו אירועי בידור ומקומות להכיר, פתיחות לאנשים חדשים ועד כמה המקום אסתטי.

המבקרים של פלורידה טוענים כי המיקוד באיכות המקום, ובעיקר נושא הסצינה האמנותית והמגוון, הם מגמה חולפת, ומצביעים על מקומות כמו סיליקון ואלי ואחרים, כמוכיחים כי אנשים העוסקים בייטק מעדיפים פרברים מסורתיים. אולם כל המקומות הללו ממוקמים בתוך מטרופולינים גדולים, שהם מהמגוונים ביותר בעולם. במקביל ניכרת תנועה מתגברת והולכת של מעבר חברות טכנולוגיה אל מרכזי הערים, מה שתומך בתפישה של פלורידה.

איכות של מקום מגדירה את ההצלחה של הקהילה וכוללת את איך שהיא נראית, התרבות, והאוכלוסייה, יחד עם כל שאר הדברים שכל אחד רוצה במקום בו הוא גר. כמובן שמקומות עבודה, בתי ספר וביטחון חשובים גם כן, אולם מי שמצמצם את ההתמקדות לאחרונים, מציע הצעה דלה מדי וחסרת השראה לתושבים, שאינה יוצרת תחושה של חיבור למקום, ומקום המעשיר את תושביו.

ריצ'רד פלורידה מדבר על הקריאייטיב קלאס

מאמרים קשורים: תעשיית ההייטק חוזרת לעיר | ריצ'רד פלורידה – המהפכה הטכנולוגית העירונית | צפיפות וחדשנות בערים הגדולות | הערים היצירתיות בעולם | הערים החדשניות בעולם

מודעות פרסומת

"עיר עולם", "Global City": מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר עולם?

ססקיה סאסן טבעה את המושג וכתבה ספר בנושא ערים גלובליות בשנת 2001. ההגדרה על פיה לעיר גלובלית, בקצרה, היא כי בעידן הגלובליזציה, פעילות הייצור מפוזרת ברמה העולמית. רשת מורכבת זו של ייצור דורשת צורות חדשות של שירותים פיננסיים ושירותי יצור על מנת לנהלם. שירותים אלה הינם במקרים רבים מורכבים ודורשים רמות גבוהות של התמחות. אולם הם נתונים להצטברות של כלכלות, ונוטים להצטופף במספר מוגבל של ערים. מכיוון ובעלי מקצועות מומחים וחברות מתמחות בתחומי התמחות שונים יכולים להצטופף בערים שונות, משמעות הדבר הוא שיש למעשה שיש מספר צמתים כאלה, משום שהם אינם בהכרח משלימים אחד את השני באופן ישיר, מכיוון ויש להם תחומי התמחות שונים.

בעולם כזה, עיר גלובלית היא נקודת ייצור משמעותית עם שירותי מימון וייצור ייחודיים אשר מאפשרים לכלכלה הגלובלית להתפתח. סאסן התייחסה ספציפית לניו יורק, לונדון וטוקיו בספרה, אולם יש ערים גלובליות רבות אחרות. נשאלת איפה השאלה: איך מזהים עיר כזו? ואיך מגדירים עד כמה עיר כזו היא גלובלית? מעבר לכל הפעילויות הרגילות של ערים אלה, כערים.

מספר מחקרים נעשו במטרה לייצר דירוגים לערים גלובליות. עם זאת, כשבוחנים אותם, רואים כי ההגדרה לעיר גלובלית היא רחבה יותר מההגדרה שטבעה סאסן במקור. ויקיפדיה מציינת כמה מהמאפיינים שאנשים נוטים לייחס לערים גלובליות. הרשימה היא ארוכה, ואלה כמה מהנושאים:

  • בעיר קיימת בורסת ניירות ערך מרכזית
  • העיר הינה בעלת השפעה פוליטית בינלאומית
  • העיר משמשת בית למוסדות תרבותיים מוכרים ברמה עולמית
  • משמשת מרכז מדיה משמעותי
  • בעלת רשת תחבורה גדולה
  • יש בעיר שדה תעופה בינלאומי גדול
  • בעלת קו רקיע בולט

כפי שניתן לראות, הרשימה כוללת מגוון רחב של נושאים, שחלקם קשורים באופן רופף בלבד לגלובליזציה. למעשה, חלק מהנושאים ברשימה מבקשים להגדיר ערים רק על פי הבולטות העולמית שלהן, יותר מאשר על פי התפקוד שלהן בכלכלה העולמית. כדי להבהיר את הנקודה של הגדרת הערים הגלובליות, ניתן לבחון מספר מחקרים שנעשו בנושא:

ב-1999 פורסם מחקר הנקרא A Roster of World Cities. הכותבים, ג'ון ביוורסטוק, ריצ'ארד סמית ופיטר טיילור, התייחסו לעבודתה של סאסן, וביקשו להגדיר ערים גלובליות במונחים שירותי ייצור מתקדמים. הם לקחו רשימה של חברות בארבעה תחומי שירותים – חשבונאות, פרסום, בנקאות ומשפט, ובדקו היכן חברות אלה החזיקו בסניפים כדי לבחון את חשיבות הערים השונות כצמתי ייצור משמעותיים עבור שירותים אלה.

דירוג ערי עולם על פי ATKearney

דירוג ערי עולם על פי ATKearney

עם הפופוליות העולה של רעיון העיר הגלובלית, ארגונים נוספים ניסו לבחון את הנושא. חלק מהדירוגים החדשים יותר נקטו בגישות שונות לחלוטין, עם מבט רחב בהרבה, הקרוב יותר לרשימה של ויקיפדיה. דוגמה לכך היא הרשימה של AT Kearney, שפותחה עם ה-Chicago Council on Global Affairs. הגירסה האחרונה שלהם היא ה-  2012 Global Cities Index. מחקר זה משתמש בחמישה תחומים כקריטריונים:

  • פעילות עיסקית (מטה, חברות שירותים, ערך השוק, מספר כנסים בינלאומיים, ערך הסחורות העוברות בנמלים ושדות התעופה)
  • הון אנושי (גודל הוכלוסיה הזרה, איכות האוניברסיטאות, מספר בתי הספר הבינלאומיים, אוכלוסיית הסטודנטים הזרים, מספר התושבים בעלי תואר אקדמי)
  • החלפת מידע (גישה לערוצי חדשות בטלוויזיה מרכזיים, נוכחות אינטרנט, מספר משרדי חדשות בינלאומיים, צנזורה, מנויים לפסי רשת רחבה)
  • חוויה תרבותית (מספר אירועי ספורט, מוזיאונים, מרכזי אומנויות במה, מוסדות קולינריים, מספר מבקרים בינלאומיים, יחסי ערים תאומות)
  • מעורבות פוליטית (מספר שגרירויות וקונסוליות, גופי חשיבה, ארגונים בינלאומיים, כנסים פוליטיים)
דירוג ערי עולם על פי המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו

דירוג ערי עולם על פי המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו

המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו פרסם מחקר אחר הקרוי The Global Power City Index 2011. דו"ח זה בוחן ערים במונחים של תפקוד על פי דרישה של מספר "שחקנים": מנהל, חוקר, אמן, מבקר ותושב. תחומי התפקוד הם:

  • כלכלה (אטרקטיביות השוק, כלכלה חיונית, סביבה עיסקית, רגולציה וסיכון)
  • מחקר ופיתוח (רקע מחקרי, מוכנות לקבלה ותמיכה במחקר, השיגי מחקר)
  • אינטראקציה תרבותית (פוטנציאל לקביעת מגמות, סביבה מראחת, משיכת מבקרים, אוכל וקניות, רמת האינטראקציה)
  • חיות (סביבת עבודה, יוקר המחייה, בטחון ובטיחות)
  • סביבה (איכות סביבה, זיהום, סביבה טבעית)
  • נגישות (תשתית תחבורה בינלאומית, תחבורה פנים עירונית)

עוד דירוג פופולרי הוא של האקונומיסט – Global City Competitiveness Index. דוח זה מדרג ערים על פי כמה תחומים:

  • חוזקת הכלכלה (תוצר לנפש, צמיחת התוצר, שילוב בכלכלה אזורית)
  • הון אנושי (צמיחת האוכלוסייה, אוכלוסייה בגיל העבודה, איכות החינוך, איכות שירותי הבריאות, העסקת בעלי לאומים זרים)
  • אפקטיביות מוסדית (תהליכי בחירות ופלורליזם, עצמאות פיסקלית של השלטון המקומי, מיסוי, חוק, ממשל)
  • בגרות פיננסית (היקף ועומק האשכול הפיננסי)
  • משיכה בינלאומית (חברות מרשימת Fortune 500, תדירות טיסות בינלאומיות, כנסים בינלאומיים, הובלה בחינוך גבוה, גופי חשיבה מוכרים)
  • הון פיזי (איכות התשתית הפיזית, איכות התחבורה הציבורית, איכות הטלקום)
  • סביבה ומפגעים טבעיים (סכנה לאסונות טבע, מדיניות סביבתית)
  • מאפייני חברה ותרבות (חופש הדעה וזכויות אדם, פתיחות ומגוון, פשיעה, תרבות)

ניתן לראות, מכל המדדים החדשים יותר, כי ההגדרה של עיר עולם או עיר גלובלית התרחבה מאד, ואינה כוללת רק את המאפיינים הכלכליים שהגדירה סאסן, אלא נוספו מדדים רבים של איכות חיים, תרבות, חופש וממשל ועוד. אפשר לומר, כי עיר עולם הוא סוג של מושג, שהגדרתו טרם הוכרעה, אולם כשאנחנו רואים עיר כזו, ברור לנו שהיא כזו, ולגבי עיר אחרת, ברור שהיא אינה כזו. עיר עולם, במילים פשוטות, היא עיר מובילה ברמה העולמית, מרכז עולמית ומנוע צמיחה אדיר.

עיריית תל-אביב-יפו השיקה מהלך עירוני-לאומי שמטרתו מיצוב העיר כ'עיר עולם':
"המונח 'עיר עולם' (עיר גלובלית) מתאר עיר מרכזית בתחומי הכלכלה, התרבות והחברה; עיר מובילה ובעלת חשיבות בין-לאומית; עיר טכנולוגית, 'עוגן' לאומי המקשר אותה ואת מדינתה למשק הגלובלית בפעילות פיננסית, תרבותית, אקדמית-חינוכית, פוליטית, תקשורתית, טכנולוגית, יצירתית ומסחרית. למהלך שותפים, לצד העירייה, משרדי ממשלה וגופים לאומיים נוספים. כל השותפים רואים במהלך אינטרס לאומי, שישפיע לטובה על העיר והמטרופולין, על המדינה, ועל דמותה הבין-לאומית של ישראל.

מיצוב תל-אביב-יפו כעיר גלובלית מתרכז במיתוג העיר כ-Startup City – מרכז יזמות טכנולוגי ועיר יצירתית ותוססת המהווה אבן שואבת ליזמים ואנשי טכנולוגיה מכל העולם.

מנהלת עיר עולם כיום מתעסקת בפרויקטים רבים, ביניהם ארבע יוזמות גדולות שהן מיצוב העיר כמרכז לחדשנות ויזמות – Startup City, Study Tel Aviv, Film ו Tel Aviv Art Year. כל אחת מהיוזמות מתמקדת בחוזקה אחרת של העיר – יזמות וחדשנות, סטודנטים בינלאומיים, הפקות סרטים ותרבות ואמנות בעיר."

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | הערים התחרותיות בעולם | מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית? | 13 ערי הענק של סין | מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב


דירוג המדינות התחרותיות ביותר

עשר המדינות התחרותיות ביותר

עשר המדינות התחרותיות ביותר

בית הספר למנהל עסקים IMD בשוויץ מפרסם את הדו"ח השנתי לתחרותיות של מדינות, המדרג את האופן בו מדינות מנהלות את כלכלתן ואת משאבי האנוש שלהן על מנת להגביר את התחרותיות שלהן. המדינות התחרותיות ביותר מבין ה- 59 הן הונג קונג, ארה"ב ושוויץ. ארה"ב נותרת במרכז של התחרויות בעולם בשל הכוח כלכלי הייחודי שלה, הדינמיות וההיקף של הייזמות והחדשנות.

"לתחרותיות של ארה"ב יש השפעה עמוקה על שאר העולם בשל הקשרים המיוחדים עם כל כלכלה, מתקדמת או מתפתחת. אף מדינה אחרת לא מסוגלת להציג השפעה חזקה כל כך על העולם. אירופה מוטרדת מצנע והנהגה פוליטית מפוצלת והיא אינה מהווה חלופה אמינה, בעוד הגוש הדרומי של הכלכלות המתפתחות יש עדיין מקום להתקדמות. בסופו של דבר, ארה"ב מתחרה, והעולם מצליח!" אמר פרופ' סטפן גרילי, מנהל ה- IMD's World Competitiveness Center.

המדינות התחרויות ביותר באירופה הן שוויץ (3), שבדיה (5) וגרמניה (9), שיש להן תעשייה מוכוונת ייצוא ומשמעת פיסקלית. בנתיים אירלנד (20) ואיטליה (40) נראות מצויידות טוב יותר לטפס שוב למעלה מספרד (39), פורטוגל (41) ויוון (58), שממשיכות להפחיד משקיעים.

הכלכלות המתפתחות עדיין אינן חסינות בפני סערות במקומות אחרים. סין (23), הודו (35) וברזיל (46) ירדו בדירוג, בעוד רוסיה (48) טיפסה מקום אחד. כל הכלכלות באסיה ירדו מלבד הונג קונג (1), מלזיה (14) וקוריאה (22). גם לאמריקה הלטינית הייתה שנה קשה, כשכל המדינות פרט למקסיקו (37) ירדו בדירוג.

שליש ב-329 הקריטריונים לדירוג מגיעים ממשאל בקרב יותר מ-4,200 מנהלים בינלאומיים, אשר חושפים סקפטיות גדלה והולכת בקרב חלק מ-59 הכלכלות כלפי גלובליזציה והצורך ברפורמות כלכליות. גלובליזציה עדיין נתפסת כחיובית באירלנד, סקנדינביה, צ'ילה, איחוד האמירויות ומדינות אסיתיות רבות. אולם הגישה היא הרבה יותר שלילית ביוון, רוסיה, רוב מזרח אירופה, חלק גדל והולך מאמריקה הלטינית וצרפת.

"המיתון הפך את כלכלת העולם למפוצלת יותר ומגוונת מתמיד, מאלצת חברות לתפקד במודלים כלכליים מקבילים ושונים" אמר פרופ' גרלי. "כלכלות מתפתחות נסמכות על דרישה מקומית וחברות לאומיות מובילות כדי לבודד עצמן מהסערה הכלכלית".

ישראל ירדה השנה שני מקומות, למקום ה-19. בין המשתנים שבהם חלה ירידה בשנה החולפת מצוינים מצב התקציב, האינפלציה, מיסוי החברות ומדיניות בנק ישראל. סקר שערך IMD בקרב מנהלים הצביע על תרבות המחקר ופיתוח, כוח העבודה המוכשר, רמת החינוך הגבוהה והדינמיות של הכלכלה כגורמים המושכים ביותר בכלכלה הישראלית.

בין השיפורים שמציין הדו"ח בכלכלת ישראל בשנה האחרונה נמנים בין היתר גידול בזרימת השקעות ישירות, הצמיחה בתמ"ג, עלייה בתיירות ועליה בייצוא. האתגרים העיקריים שיעמדו בפני ישראל השנה הם שמירה על הצמיחה; הפחתת הבירוקרטיה והעול על המגזר העסקי; השקעה בתשתיות בפריפריה, כולל חינוך ותמיכה בעסקים קטנים; הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה, במיוחד בקרב מיעוטים; והקטנת הפערים הכלכליים.

מאמרים קשורים: המדינות הטובות ביותר לעסקים | הערים התחרויות ביותר בעולם | המדינות העשירות בעולם | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים | איזו השפעה יש למדינות על העולם?


כנס מיתוג וניהול יעדי תיירות באזור הים התיכון – תיירות בת קיימא בעתות משבר

נושא  הכנס
התיירות העולמית צפויה להתרחב, אולם בעקבות הגלובליזציה מקומות הופכים יותר ויותר ליעדים, וניתן לתפוס אותם גם עצמאיים יחסית ושזורים ביחסים מורכבים של שיתוף פעולה, תחרות או תלות הדדית. על מנת להצליח בסביבה הגלובלית, ניהול היעד והמיתוג הפך לנושא רלוונטי עבור תעשיית התיירות, ורלוונטי גם לאזור הים התיכון.
כנס זה על מיתוג וניהול יעדים באזור הים התיכון, פותח כדי לספק פלטפורמה ארוכת טווח עבור חוקרים ואנשי מקצוע על מנת לערבם בדיאלוג שוטף וחילופי רעיונות.

מטרת הכנס
מתוך המשברים הפוליטיים והכלכליים באזור, מטרת הכנס היא לדון בתפקידה של תיירות בת קיימא בהקשר זה. לפיכך הכנס הראשון בסדרה נושא את הכותרת תיירות בת קיימא בעתות משבר, ויתקיים באנטליה בחודש אפריל 2012. מצגות, ניירות עמדה ופאנלים יתרמו להבנה רחבה של המורכבות של התיירות, החל בנושאים כמו שיווק וניהול ועד ההשפעות הסביבתיות והחברתיות. כמו כן, הכנס יעשיר את הדיאלוג בין שחקנים שונים מדיסציפלינות שונות ותת אזורים שונים סביב הים התיכון על ידי דיון בתפקידו של ממשל ורשתות כמו גם את ההשפעות של התיירות על חברות ותרבויות.
הוועידה מאמצת נקודת מבט בינתחומית ובינלאומית במטרה להנגיש את הנושא הן מנקודות המבט התיאורטיות והן המעשיות. מכיוון וניהול תיירות בת קיימא בעתות משבר בהתייחסות לכלכלה, פוליטיקה, חברה, סביבה, תרבות היא המוקד המרכזי של הכנס תסופק במה לצורך הצגה ודיון בדוגמאות ושיטות עבודה מומלצות . הדיאלוג בין המשתתפים יכול להוביל להבנה משותפת של תיירות בת קיימא, ויפעל כבסיס למחשבות ופעולות נוספות על מיתוג וניהול יעדים.

Destination Management and Branding in the Mediterranean Region – Sustainable Tourism in Times of Crisis, April 2012