היכן נמצאות ערי הסופר סטארטאפים? ומה עם תל אביב?

ערי הסופר סטרטאפים

ערי הסופר סטרטאפים

ריצ'ארד פלורידה טוען בעקביות כי מיקומן של חברות סטרטאפ הוא אינדיקטור מפתח לחדשנות, יזמות וצמיחה כלכלית, אולם הוא גם אומר כי "לא כל הסטרטאפים נולדו שווים". מה שמבדיל אשכול סטרטאפים מוביל מאחרים הוא לא רק המספר הגדול של החברות, אלא קיומם של סטרטאפים מצליחים במיוחד כמו אפל, גוגל, פייסבוק או טוויטר. הצלחות כבירות אלה השוות מיליארדים של דולרים, מציבות דוגמה עוצמתית ליזמים אחרים ויוצרות מאגר של אנשי עסקים שהופכים למשקיעים, והיכולים להפוך את כספם להשקעה בסטרטאפים חדשים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

רוצים שינוי? יכולים להתמודד איתו…? אלה המדינות הערוכות ביותר לשינויים, והערים שיפגעו משינויי האקלים

המדינות הערוכות ביותר לשינויים

המדינות הערוכות ביותר לשינויים

שינויים עולמיים מתרחשים בקצב הולך וגובר. הפוליטיקה, הכלכלה, החברה וגם האקלים משתנים במהירות והיכולת להתמודד עם השינויים הופכת למרכיב בעל חשיבות עליונה בעוצמת ושרידות מדינות וערים.

מדד KPMG’s Change Readiness Index בשיתוף אוקספורד אקונומיקס, בוחן זו השנה השנייה 90 מדינות בניסיון למדוד את יכולתן לנהל ולהגיב לזעזועים בטווח קצר, כמו רעידות אדמה או טרור, ולשינויים ארוכי טווח, כמו שינויי אקלים או שינויים טכנולוגיים, וכן מה יכולתן של המדינות לנצל הזדמנויות הנוצרות בעקבות שינויים אלה. המפה מציגה בירוק את המדינות המדורגות גבוה במדד ובאדום את המדינות המדורגות נמוך ביותר.

מדדים שונים שימשו לעריכת ההשוואה בין המדינות, כמו מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, ומדד העסקים של הבנק העולמי. מה שמייחד מדד זה הוא ההתבוננות המעמיקה בגורמים המעצבים את "המוכנות לשינוי", כמו סחר ומדיניות רגולציה, ביטחון חברתי, והשקעות במחקר ופיתוח – יותר מאשר רק באינדיקטורים פשוטים כמו תוצר לאומי גולמי. הרעיון הוא לספק מבט מדיד לעתיד שיכול להיות שימושי לארגוני סיוע ופיתוח כלכלי, חברות פרטיות המשקיעות במדינות זרות, ולמדינות עצמן, כשהן מעריכות את המדיניות שהן עצמן קובעות.

עושר המדינה הוא כמובן פקטור חשוב, ו-10 המדינות המובילות במדד הן כולן מדינות של "הכנסה גבוהה". אבל העושר אינו חזות הכל. צ'ילה, המדורגת 11, היא המדינה המדורגת גבוה ביותר ואינה מוגדרת כמדינת הכנסה גבוהה, והיא עוקפת במדד את ארה"ב (12), וכן את צרפת, ספרד ואיטליה. מדינות נוספות שמדורגות גבוה יותר מדירוג התמ"ג שלהן הן הפיליפינים, פנמה, קמבודיה וקניה.

על פי הדו"ח, אחד הפקטורים המשמעותיים והמשותפים למדינות שקיבלו דירוג גבוה הוא קיום "ארגונים חברתיים חזקים", רמה גבוהה של השקעות במחקר ופיתוח, שווקים פיננסיים מפותחים ויכולת הממשלה לחזות מגמות חשובות בתחומי הכלכלה, הסביבה והטכנולוגיה. אחד הממצאים המפתיעים היא כי השווקים המתעוררים, מדינות ה- BRICS, מדורגות נמוך יחסית במדד. ברזיל מדורגת 42, רוסיה 62, הודו 65, סין 28, ודרום אפריקה 46.

10 המדינות שמובילות את המדד הן: סינגפור 1, שבדיה 2, קטאר 3, ניו זילנד 4, גרמניה 5, ישראל 6, יפן 7, ערב הסעודית 8, אוסטרליה 9 ובריטניה 10.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מצב הערים בעולם, לכאורה, מעולם לא היה טוב יותר: יותר אנשים רוצים לחיות בהן מאי פעם, והמגמה הכללית היא של פיתוח מקיים יותר ומרוכז יותר בתושב. עם זאת, הערים מעולם גם לא היו בסיכון גבוה יותר. שינויי האקלים גורמים לכך שאסונות טבע כסופות, הצפות מהים ומנהרות יהיו שכיחים יותר, וערים צריכות להתמודד עם אתגרים חדשים.

לקרוא את ההמשך »


איזו עיר זוכה בהכי הרבה מבקרים? ומה עושה פריז כדי להיות העיר החדשנית ביותר בתיירות?

ניו יורק ופריז נחשבות לערים אליהן מגיעים הכי הרבה מבקרים בעולם, אולם מחקר חדש של Euromonitor International, הבוחן רק מבקרים בינלאומיים, מציג רשימה שונה. (הדוח מתייחס לשנת 2011).

הונג קונג מדורגת ראשונה, ואחריה סינגפור ולונדון שמובילות את הרשימה. מכיוון ורוב המבקרים שלהן מגיעים מתוך המדינה, ניו יורק ופריז כלל לא נכנסים לדירוג 8 הערים המובילות. לעומת זאת, מקאו והונג קונג מדורגות באופן חסר פרופורציה גבוה, מכיוון שהתיירות מסין אל מדינות אלה נספרת כתיירות בינלאומית. גם סינגפור מדורגת גבוה, כעיר מדינה בלב אזור שהתיירות בו מזנקת, וחלק ניכר מהתיירות אליה מגיע ממלזיה.

הפתעה נוספת בדירוג מגיעה ממקום מוכר לנו היטב, אנטליה, שמקדימה את איסטנבול בדירוג כעיר המקבלת יותר מבקרים. שנזן וגואנזו הסיניות, אולי בשל קרבתן להונג קונג ומקאו, מושכות יותר תיירים משנגחאי או בייג'ינג. בארה"ב, מיאמי ולאס וגאס מקבלות יותר תיירים בינלאומיים מהעיר השנייה בגודלה במדינה- לוס אנג'לס.

רביעית בדירוג היא קואלה לומפור, אחריה מקאו (5), בנגקוק (6), אנטליה (7), שנזן (8), ניו יורק (9), איסטנבול (10), גואנזו (11), פריז (12), דובאי (13), שנגחאי (14), מיאמי (15), מכה (16), פטיה, תאילנד (17), רומא (18), לאס וגאס (19), ברצלונה  (20).

חממות פריזתיירות היא כוח כלכלי עצום עבור ערים, והמאבק העולמי על משיכת מספרים גדולים יותר של תיירים מאלץ צורות חשיבה חדשות ומקוריות. בפריז התיירות היא סקטור התעשייה הגדול ביותר, המייצר 10% מהתמ"ג האזורי ו-500,000 מקומות עבודה, בזכות 29 מיליון מבקרים בשנה. כעת פריז הכריזה על הקמת חממת יזמות וחדשנות לתיירות, שתהפוך את פריז לבירת החדשנות בתחום התיירות. החממה, הראשונה מסוגה בעולם,  תתרכז ב"תיירות עירונית", ותקרא Welcome City Lab, התכנית היא לארח 40 סטארטאפים ומרחב מפגש פתוח לארגון כנסים, פרזנטציות ומפגשים. זו תהיה החממה העשירית של העיר פריז, והיא תמוקם באזור מחודש של סנט ז'רמיין. מודל החממה מציע שכירות נמוכה וגישה מסובסדת או חינמית לשירותים שונים כגון עו"ד, רוא"ח ומומחים, אולם החממה  לא תיקח חלק ברווחי הסטארטאפים.

מאמרים קשורים: הכוח הכלכלי של התיירות | ארה"ב רוצה 100 מיליון תיירים, ניו יורק רוצה 55 מיליון | דוח תחרותיות התיירות של המדינות | המדינות הטובות ביותר במיתוג ושיווק | אתר התיירות החדש של תל אביב


20 הערים שיושפעו ביותר משינויי האקלים

ערי הנמל סביב העולם מהוות יותר מחצי מהערים הגדולות בעולם. ערים אלו צפויות להתמודד עם אתגרים קשים, בעוד אקלים כדור הארץ עובר שינויי.  אתר החדשות Bloomberg.com גיבש את רשימת 20 ערי הנמל הצפויות להיות בסכנה הגבוהה ביותר, כלכלית ואנושית, כתוצאה מהשפעת שינויי האקלים. הרשימה התקבלה בהפתעה כש-4 מהערים הנמצאות בסכנה הגדולה ביותר, והן גם הפגיעות ביותר, הן ערים בארה"ב, והסכנות רק מתגברות, כפי שאמר כותב המאמר בבלומברג: "יותר מ-130 ערי נמל סביב העולם נמצאות בסכנה גוברת מסערות חזקות והצפות, נזקי רוח סערה, עליית גובה פני הים, ושקיעת אדמות. תכנון לקוי של פיתוח מציב לעיתים קרובות יותר אנשים באזורים פגיעים, דבר המגביר את הסכנות. נכסים בשווי של כ-3 טריליון דולר נמצאים כיום בסכנה, וצפויים לעלות עד כדי 35 טריליון דולר עד שנת 2070, לפי מחקר של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח".

  • 20 – אלכסנדריה, מצרים
  • 19 – וירג'יניה, ארה"ב
  • 18 – קינגדאו, סין
  • 17 – נגויה, יפן
  • 16 – הו צ'י מין, ויאטנם
  • 15 – רוטרדם, הולנד
  • 14 – אמסטרדם, הולנד
  • 13 – אוסקה, יפן
  • 12 – ניו אורלינס, ארה"ב
  • 11 – נינגבו, סין
  • 10 – בנגקוק, תאילנד
  • 9 – הונג קונג, סין
  • 8 – טוקיו, יפן
  • 7 – טייאנג'ין, סין
  • 6 – מומבאי, הודו
  • 5 – שנגחאי, סין
  • 4 – כלכותה, הודו
  • 3 – ניו יורק, ארה"ב
  • 2 – גואנזו, סין
  • 1 – מיאמי, ארה"ב

מאמרים קשורים: הערים המובילות בעולם להתמודדות עם שינויי אקלים | וועידת האקלים בריו דה ז'ניירו | איך יראה העולם בשנת 2050? הרבה יותר עירוני | קופנהגן נבחרה להיות הבירה הירוקה של אירופה 2014 | 13 ערי הענק של סין

 


13 ערי הענק של סין. דו"ח האקונומיסט. חלק ב'

ערי הענק של סין, עם אוכלוסייתן הבורגנית היא יעד נחשק למשקיעים. מעמד הצריכה הסיני יהיה מרוכז בערים, עם רמת הכנסה הולכת ועולה, וסביבה צרכנית מתוחכמת, שכבר קיימת בערי החוף המזרחי. הן ימשיכו להוות שווקים ללא תחליף עד 2020, כשלאוכלוסייה בערים אלה תהיה את הרמה הגבוהה ביותר של הכנסה פנויה. עם זאת, הצמיחה המהירה ביותר תבוא מערי לב המדינה, אשר יהנו מהעלייה המהירה ביותר בשכר לאוכלוסייתן, ומאמצים ממשלתיים להעלאת רמות הצריכה.

במקביל, ערי הענק הללו יתמודדו עם בעיות אם פיתוח מערכת הבריאות והחינוך לא תעקוב אחר השינויים. ההצפה בתושבים חדשים יפעיל לחץ משמעותי על מערכות הבריאות והחינוך. בתי חולים ובתי ספר נבנים בקצב מסחרר, בעוד תשתית צריכה לתת מענה לצרכים הגוברים.

האתגרים עמן מתמודדות ערי הענק של סין הם מגוונים. שירותי בריאות הוא אחד. היחס הנמוך בין מורים ומספר תלמידים הוא אתגר נוסף. המהירות בה אנשים עוברים מעיר לעיר גורמת להבדלים משמעותיים בין הערים, לדוגמה, הירידה בכמות האוכלוסייה מתחת לגיל 20 בשנייאנג משמעותה שהדרישה לחינוך תהיה פחותה מאשר באזורים אחרים. ההבדלים בין הערים ינבעו גם מרמת ההכנסה.

מסחר – עיור מעודד צריכה, על ידי כך שהוא יוצא שווקים מרוכזים. צפיפות אוכלוסיית הערים, יחד עם התחבורה והרשתות הלוגיסטיות בערים, מקלים על משווקים להגיע לצרכנים. חלק מהשווקים הסיניים כבר מפותחים מאד, ומעמד הביניים בסין רק גדל. החלק של האוכלוסייה המרוויח מעל 30,000 יואן בשנה (סף הכניסה למעמד הבניניים) עומד כעת על 40% בביג'ינג, שנחאי ושנזן. בעשור האחרון האוכלוסייה הצעירה יחסית בערי אלו הגבירו את הדרישה למכוניות, מוצרי יוקרה ומכשירים דיגיטליים. במהלך העשור הבא, הטעם של צרכנים אלה יהיה מתוחכם יותר והצריכה תשקף את הנטיות של אוכלוסייה מבוגרת יותר.

חינוך – האתגרים וההזדמנויות של שוק החינוך בסין הן עצומים. סקטור זה סבל במשך שנים מחוסר במימון וחוסר בכוח אדם. בעיות אלה הן חמורות במיוחד בערי הענק, שם קצב זרימת האוכלוסייה לערים עבר את קצב בניית בתי הספר וגיוס כוח האדם לחינוך. בשנת 2010 הוכנה תכנית חינוך לעשור הקרוב, תוך הבטחה לגישה שוויונית לחינוך כמדיניות בסיסית.

כמעט כל ערי הענק של סין מספקות גישה חלשה לחינוך, ביחס לערים הקטנות. בדרום סין, שנזן וגואנזו, חלשות במיוחד בשל הגירה עצומה. בעוד אוכלוסיית סין מפסיקה לגדול, מצפים כי הלחץ על מערכת החינוך ירד בסך הכל, אולם ההגירה הפנימית יוצרת לחצים במקומות שונים המתקשים להתמודד.

בריאות – העיור יציב את מערכת הבריאות של סין תחת לחץ עצום. מערכות הבריאות בערים צריכות להתמודד לא רק עם אוכלוסייה הגדלה במהירות, אלא גם עם התבגרותה. רבים מבתי החולים בערי סין הגדולות כבר כיום פועלים בתפוסה מלאה לגמרי. ערי הענק יאלצו להתמודד גם תחלואים הקשורים בחיים העירוניים. שינויים בהרגלי התזונה ואורח חיים הקשור בישיבה ממושכת יובילו לעלייה במחלות לא מדבקות, כגון סכרת, מחלות לב וסרטן.

ממשלת סין הגבירה את ההוצאה על בריאות בשנים האחרונות על מנת להתמודד עם בעיות אלה, עם זאת, הכיסוי הרפואי הוא נמוך וחולים מוציאים מכיסם סכומים גדולים להוצאות רפואיות. ההוצאה על בריאות בסין היא נמוכה במונחים בינלאומיים, ומוערכת ב-4.8% מהתמ"ג (מול 7.3% ביפן ו-5% בהודו).

סיכום – כל אחת מ-13 ערי הענק של סין היא שוק פוטנציאלי בגודל מדינה קטנה. אולם, רמות ההכנסה ורמת פיתוח המסחר הן מאתגרים במיוחד עבור משקיעים. בעשור הקרוב, רוב אוכלוסיית ערי סין הגדולות יצטרפו למעמד הביניים. עם זאת, זה יקרה במקומות שונים ובזמנים שונים: בשיאן זה יקרה ב-2015, בעוד בזנגזו רק ב-2020. כמו בכל המדינה, אוכלוסיית הערים הגדולות תתחיל להתבגר, אולם הקצב בו זה יתרחש יהיה שונה ממקום למקום: בשנחאי בשנת 2020 17% מהאוכלוסייה תהיה מעל גיל 65, בעוד בגואנזו רק 12%. המרחקים הגיאוגרפיים בסין הם גדולים מאד, וכל ערי הענק החדשות יתפתחו עד 2020 יהיה בלב המדינה, במקומות בהם מערכות תחבורה ותשתית רק החלו להתפתח העשור האחרון, אבל בערים אלו המעמד הצרכני של סין יתרכז.

עליית 13 הערים הללו מציינת שלב חשוב בו החברה הסינית הופכת מאגררית לאורבנית בעיקרה. עד 2020 58% מאוכלוסיית סין יחיו בערים, וכמעט שליש מהם, באחת מערי הענק. העלייה באוכלוסיית הערים מציבה אתגרים עצומים: מימון הרשויות המקומיות, פתרונות חדשניים להבטחת אנרגיה ואספקת מים וצעדים לצימצום העלות הסביבתית יצטרכו להנקט. האופן בו הרשויות בסין יגיבו לאתגרים אלו יהיו הבסיס לעיצוב הכלכלה והחיים בסין בטווח הארוך.

מאמרים קשורים: 13 ערי הענק של סין – חלק א' | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | הערים התחרותיות בעולם | איפה צומח ההייטק בעולם? | מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית?


הערים היקרות בעולם – סקר מרסר לדירוג יוקר המחיה בערים 2012

טוקיו היא העיר היקרה בעולם עבור מהגרים, ודוחקת את לואנדה, אנגולה, למקום השני, על פי Mercer’s Cost of Living Survey. אוסקה היא השלישית לאחר שטיפסה 3 מקומות מהשנה שעברה. מוסקבה נשארת רביעית וג'נבה, שוויץ, חמישית. סינגפור וציריך (6), נג'מנה, צ'אד יורדת ב-5 מקומות והונג קונג נשארת במקום התשיעי. קארצ'י (214) מדורגת במקום הנמוך ביותר, כשיוקר המחייה בה הוא שליש מבטוקיו. אירועים כלכליים ופוליטיים שהתרחשו בעולם לאחרונה, השפיעו על הדירוג באזורים רבים.

הסקר מכסה 214 ערים סביב העולם ומשווה את העלות של 200 נתונים בכל מקום, כולל תחבורה, מזון, ביגוד, תחזוקת בית ובידור. מחיר הדיור גם הוא מחושב והוא בעל השפעה משמעותית בדירוג. הדירוג של מרסר הוא המקיף ביותר והוא מיועד לעזור לחברות בינלאומיות וממשלות לקבוע תשלומים עבור עובדיהם מעבר לים. ניו יורק משמשת כבסיס וכל הערים מושוות אליה.

אינפוגרפיקס - מדד הערים היקרות בעולם

אינפוגרפיקס – מדד הערים היקרות בעולם

אירופה, המזה"ת ואפריקה – כשהיא במקום הרביעי, מוסקבה היא העיר היקרה ביותר באירופה, ג'נבה (5) אחריה וציריך במקום השישי. העיר האירופאית הבאה היא ברן (14). חוץ ממספר יוצאי דופן, כל שאר הערים האירופאיות ירדו בדירוג השנה, בעיקר בשל החלשות האירו והמטבעות האחרים מול הדולר. אוסלו (18) ירדה ב-3 מקומות, והעיר האירופאית הבאה, לונדון (25) ירדה ב-7 מקומות. פריז (37) ירדה 10 מקומות, ואילו מילאנו (38), רומא (42), שטוקהולם (46), וינה (48) ואמסטרדם (57) כולם ירדו בין 7-13 מקומות.

תל אביב (31) ממשיכה להיות העיר היקרה ביותר במזה"ת, למרות ירידה של 7 מקומות מ-2011. ביירות (67) שעלתה 8 מקומות בדירוג עקפה את אבו דאבי (76), ג'דה, ערב הסעודית (186) ממשיכה להיות העיר הכי פחות יקרה באזור. בסה"כ, רוב ערי המזה"ת ירדו בדירוג, בעיקר משום שעליית מחירי הסחורות והשירותים הייתה מתונה יותר מבניו יורק. למרות ירידה מהמקום הראשון, לואנדה, אנגולה (2) נותרת העיר היקרה ביותר באפריקה, אחריה נג'מנה, צ'אד (8), ליברוויל, גאבון (20) היא הבאה באפריקה, ואחריה חרטום, סודן (26) שעלתה ב-18 מקומות. זה אולי מפתיע למצוא 20 ערים אפריקאיות בשליש העליון של הדירוג, אולם הסיבה היא הקושי למצוא מזון ודיור בטוח עבור מהגרים.

אמריקה– סאו פאולו (12) וריו דה ז'ניירו (13) נותרות הערים היקרות ביותר ביבשת אמריקה, ואחריהן קראקס (29) שזינקה 22 מקומות מהשנה שעברה. בדרום אמריקה ברזיליה (45) היא העיר הרביעית ביוקר המחייה. הוואנה (99) שצנחה מהמקום ה-53 חוותה את הירידה המשמעותית ביותר באזור בעיקר בשל ירידת ערך המטבע המקומי, הפסו הקובני. בואנוס איירס (121) עלתה את העלייה הגדולה ביותר

באזור, מהמקום ה-159, בעקבות אינפלציה גבוהה. ניו יורק (33) ירדה במקום אחד, והיא נותרת העיר היקרה ביותר בארה"ב. לוס אנג'לס (68) וסן פרנסיסקו (90) בעקבותיה. וושינגטון (107), שיקגו ומיאמי (110). טורונטו (61) היא העיר היקרה בקנדה, ואחריה וונקובר (63), מונטריאול (87) וקלגרי (92).

אסיה – טוקיו (1) היא העיר היקרה בעולם, לאחר עלייה של 3 מקומות מהשנה שעברה. אוסקה (3) היא הבאה מבין האסייתיות, ואחריה סינגפור (6), הונג קונג (9), נגויה (10), שנגחאי (16) ובייג'ינג (17). סיאול (22) ירדה 3 מקומות, שנזן (30), וגואנזו (31) עלו 7 ו-13 מקומות בהתאמה. השילוב של עליית מחירי הסחורות והתחזקות היואן הסיני דחף את הערים הסיניות במעלה הדירוג. בהודו, ניו דלהי (113) ומומבאי (114) ירדו ב-28 ו-19 מקומות בהתאמה. במקומות אחרים באסיה, ג'קרטה (61) עלתה 8 מקומות, בנגקוק (81) עלתה 7 מקומות וקואלה לומפור (102) עלתה 2 מקומות. קראצ'י (214) נותרה העיר הכי פחות יקרה.

מאמרים קשורים: סקר מרסר לדירוג איכות החיים בערים 2011 | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים. מחקר מקינזי | הערים התחרותיות בעולם | הערים המסוכנות בעולם | הערים החכמות בעולם