2013 – השנה הגורלית של העיר חיפה

תכניות הפיתוח במפרץ חיפה 2בעוד תכניות פיתוח ענקיות ממתינות לאישורים אחרונים, מתנהל מאבק נגד הפגיעה בנוף, בחיבור בין העיר לים ובאיכות האוויר. מה צפוי לחיפה ותושביה, האם התכניות הגדולות ימצבו אותה כעיר אטרקטיבית ומשמעותית על הבמה הבינלאומית או ידרדרו אותה?

במהלך השנה האחרונה חיפה עוברת התפתחות משמעותית, מההכרזה כי "חיפה תהפוך לברצלונה של ישראל" בעקבות התכנית לפיתוח חזית הים, שלל הפרויקטים המתוכננים בעיר, ההתקדמות של העיר בתחומי נגישות והשקת האפליקציות העירוניות, וגם בעיות סביבתיות קשות כפי שבאו ידי ביטוי בדוח מבקר המדינה בנושא איגוד ערים אזור מפרץ חיפה. בסקר שנערך השנה התברר כי חיפה מדורגת שלישית בעיר בה הישראלים הכי היו רוצים לגור, והעיר אף נכנסה לראשונה לדירוג הבינלאומי של 300 הערים הצומחות בעולם. התכניות הרבות הנרקמות בעיר מסמנות את שנה 2013 כשנה משמעותית ביותר שתקבע באיזה אופן תתפתח העיר, והאם היא תמשיך להתקדם ותתייצב על המפה הבינלאומית כיעד משמעותי, כוח כלכלי ומרכז לחדשנות. נעמה ריבה מפרסמת באתר xnet מאמר נרחב המפרט את הפרויקטים הרבים בעיר, ומשמעותם:

"השנה הקרובה תהיה גורלית לחיפה", מזהירה האדריכלית עינת קליש רותם, אחת הפעילות במאבק על עתיד העיר. העיר תיאבק השנה על זהותה העתידית. קו החוף של חיפה זרוע מפגעים: הרכבת, הנמל, מבנים נטולי פרופורציה ומפעלי תעשייה. לאלה מצטרפות: תכנית חשמול הרכבת, שעלולה לנתק את העיר וליצור מכשולים בגישה לחוף. תכנית להרחבת בתי הזיקוק שעתידה להסדיר את זכויות הבנייה בהיקף פי 37 מהקיים. תכנית להרחבת הנמל המזרחי, השואפת לשלש את שטחי הנמל. כחלק מהתכנית, יפותח עורף הנמל כמתחם של שטחי לוגיסטיקה.

בחזונם של המתכננים מצטייר מתחם "איירפורט סיטי". "במטרופולין הצפוני לא חייב להתקיים רצף של מגורים", מאמינה ראש היחידה לתכנון סטטוטורי בחברת נמלי ישראל, מיכל טוכלר. לעומתה, האדריכל מיכה רטנר, מזהיר: "התכנית משבשת את הנוף החיפאי". "חיפה זרקה את כל הנזקים שלה לכיוון ערי המפרץ, ובהצעתם הם יוצרים מדבר אורבני בין הקריות לכרמל".

עיריית חיפה תמכה בתכניות, שבכוחן להביא מקומות עבודה רבים. מהנדס העיר, אריאל וטרמן: "אם לא ניצור מנופי צמיחה כלכליים וגלגלי תנופה, חיפה לא תוכל לבסס את עצמה. הנמל הוא 'מעסיק בשרשרת'". "חיפה עומדת לשנות את פניה, ועומדת בפני מהפכה במערכת היחסים שלה עם הים". הוא מתייחס לפרויקט "חזית הים" שיכלול טיילת, כיכרות ומקומות בילוי, בתי מלון ומוזיאון פתוח, ויושמש "האנגר 15". השטח אמור לתפור את שכונות בת גלים והעיר התחתית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מה שעומד לקלקל את החגיגה הוא פרויקט חשמול רכבת ישראל. מהנדס העיר מקיים מו"מ עם הנהלת הרכבת כדי למצוא פתרון לשיקוע הרכבת. קליש-רותם טוענת: "אין סיכוי לשקע את הרכבת בתוואי הנוכחי". ומציינת חלופה: מנהור הרכבת בתוואי חדש, רחוק יותר מהים ומתחת לכרמל.

המאבק הוא מלחמתם של תושבים נחושים, נגד רשויות חזקות: הנמל, הרכבת, הצבא ובתי הזיקוק, כשהכסף והפוליטיקה מכתיבים את חוקי המשחק. המדינה טרם השכילה להבין את הפוטנציאל של העיר, שיכול לתת משקל-נגד לתל אביב. "אנחנו יכולים ליצור פה עיר אטרקטיבית, זהו אינטרס לאומי", אומר וטרמן, שמגן על התכניות, ומבקר את המנגנונים הציבוריים והכלכליים שאינם מבינים את חשיבות עירו. השאלה היא אם הציבור מצליח להבין את ההיקף האדיר של התכניות. למאמר המלא של נעמה ריבה ב xnet

מאמרים קשורים: "חיפה תהפוך לברצלונה של ישראל" | חיפה ברשימת 300 הערים הצומחות בעולם | הפרויקטים המתוכננים בחיפה | מדד הערים הירוקות ביותר בישראל | איך הפכה עיר נמל תעשייתית לבירה הירוקה של אירופה?

מודעות פרסומת

סיכום דוח מבקר המדינה 2011/12 – איגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה

אגוד ערים חיפהאיגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה הוקם בשנת 1983, והוא משרת אוכלוסייה של כ-600,000 תושבים של תשע רשויות מקומיות החברות בו: העיריות חיפה, נשר, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית ים וקריית מוצקין והמועצות המקומיות קריית טבעון ורכסים והמועצה האזורית זבולון. האיגוד עוסק במגוון היבטים של איכות הסביבה, ובכלל זה זיהום אוויר, ניטור ופיקוח בנושא חומרים מסוכנים, מניעת רעש או הפחתתו, תכנון סביבתי, פיקוח תעשייתי, הפחתת קרינה אלקטרומגנטית וחינוך סביבתי.

במפרץ חיפה שוכנים מפעלים רבים, המייצרים זיהום סביבתי רב. המפעלים מייצרים, מעבדים ומאחסנים חומרים מסוכנים, ובהם חומרים נפיצים, דליקים, רעילים, רדיואקטיביים ואחרים (חומ"ס). בגלל פעילותם, האזור סובל מבעיות של ריכוז מזהמים, לרבות חומ"ס באוויר, במים, בקרקע ובים, וכן מבעיות קרינה בלתי מייננת, ממטרדי רעש ומההשפעות של עומסי תחבורה. לזיהום זה עשויה להיות השפעה מזיקה על בריאותם של תושבי האזור ושל כל תושבי צפון הארץ. דליפה, התפוצצות או דלקה במפעלים המסוכנים עלולה לפגוע בעובדי המפעל ובאוכלוסייה שבסביבתו בשטח ניכר.

תפקידי איגוד הערים וסמכויותיו: במועד סיום הביקורת, עשרות שנים לאחר שהוקם האיגוד, עדיין לא הגדיר האיגוד את תפקידיו וסמכויותיו.

זיהום אוויר: בינואר 2011 נכנס לתוקף חוק אוויר נקי, ולפיו למשרד להגנת הסביבה עיקר הסמכות והאחריות למנוע מפגעי זיהום אוויר. מטרת החוק היא לקבוע הסדרים שונים בתחום איכות האוויר, כגון תקני פליטה, ניטור ומדידה, אכיפה וענישה וטיפול במקרים של זיהום חריג. השר להגנת הסביבה דחה את ההחלטה להכריז על שטחי שיפוטן של הרשויות המקומיות שבתחום האיגוד כאזורים נפגעי זיהום אוויר, ובמועד סיום הביקורת טרם אישרה הממשלה את התכנית הלאומית לצמצום ולמניעה של זיהום האוויר.

ביקורות במפעלים מזהמים: האיגוד לא קבע כללים לתדירות הביקורות שעל האיגוד לבצע במפעלים שבתחומו על פי סוגי מזהמים ודרגת הסיכון שלהם. המשרד להגנת הסביבה, שאחראי לפיקוח על המפעלים, לא הכין בשנים 2009 ו-2010 תכנית ביקורים סדירה, לא קיבל דיווחים תקופתיים ולא הכין הנחיות לאיגוד לביצוע תפקידו.

זיהום אוויר מכלי רכב: שיעורו של זיהום האוויר מכלי תחבורה עשוי להגיע ל-58% מכלל זיהום האוויר. האיגוד לא קידם הפעלת ניידת לבדיקת זיהום האוויר מכלי רכב, לא הגיש הצעה להשתתף במכרז להפעיל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ניידות לצמצום פליטות מכלי רכב ולא גיבש עמו תכנית פעולה למדידת זיהום האוויר מכלי. לפיכך, חוק העזר לאיגוד ערים כוללני התשס"א-2001, מעוקר מתוכנו בשל היעדר אכיפה מספקת ובשל היעדר סמכותו של האיגוד לנקוט סנקציות נגד בעלי כלי רכב מזהמים.

מעורבות האיגוד והמשרד להגנת הסביבה בפרויקט המטרונית: פרויקט המטרונית נועד לשפר את איכות החיים של התושבים הן בעזרת הפחתת העומס בכבישים והן באמצעות חיסכון בזמן הנסיעה. ואולם רוב כלי הרכב שישתמשו בקווי המטרונית יונעו במנוע דיזל, שזיהום האוויר הנפלט ממנו מכיל חלקיקים מסוכנים. משרד התחבורה, לא שיתף בשלבי התכנון את המשרד להגנת הסביבה ואת האיגוד ולא התייעץ עמם בדבר סוג כלי הרכב שיופעלו. המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה והאיגוד לא הוציאו לפועל את המחקר שהציע האיגוד, הכולל בחינה של רמת המזהמים הנפלטים מכלי התחבורה קודם להפעלת המטרונית ולאחר הפעלתה.

חומרים מסוכנים: במפרץ חיפה פועלים כ-120 מפעלים הנדרשים להיתר רעלים – מדובר במפעלים אשר משתמשים בחומ"ס בעלי דרגת סיכון גבוהה ובינונית, המובלים בכבישים, ברכבות, בנמלים ובצינורות תת-קרקעיים שאורכם מגיע לכ-500 ק"מ. האיגוד לא הכין תכנית עבודה או נהלים כתובים הקובעים את תדירות ביקורותיו במפעלים מחזיקי חומ"ס לפי רמת הסיכון שלהם.

הקמת מתקן פצחן מימני במתחם בתי הזיקוק לנפט: פצחן מימני הוא תשלובת מתקנים לפיצוח מולקולות של דלקים כבדים לצורך הפקת דלקים קלים ונקיים. בשנים 2010 ו-2011 אישרה ועדה מקומית משותפת לתכנון ולבנייה מתחם בתי הזיקוק לנפט שש בקשות בנייה והוציאה שישה היתרי בנייה, הקשורים להקמת הפצחן. מועצת האיגוד לא דנה בהשפעות הסביבתיות של הקמת הפצחן ולא גיבשה חוות דעת מקצועית שאותה יכלה להביא לפני הוועדה המשותפת, בטרם אישור בקשות הבנייה. רק בינואר 2011, לאחר שהוועדה המשותפת כבר נתנה שני היתרי בנייה להקמת הפצחן, דנה מועצת האיגוד לראשונה בנושא זה.

מכל האמוניה בניהול חברת חיפה כימיקלים בע"מ: אמוניה היא גז רעיל ונפיץ אך חיוני לתעשייה. במפרץ חיפה ניצב מכל אחסון שתכולתו כ-12,000 טון, המשמש יותר מ-100 מפעלים ופועל בלא רישיון עסק. המכל פעיל כ-26 שנה, אולם במועד סיום הביקורת טרם ננקטו כל האמצעים המתחייבים כדי למנוע סכנה לציבור בגינו.

מטרדי רעש: עיריית חיפה הוציאה היתר לביצוע עבודות לתקופה ממושכת בסביבת מגורים בשעות הלילה בחוסר סבירות ומידתיות.

חוק האכיפה הסביבתית: יישום חוק האכיפה הסביבתית ופעולות הפיקוח הכרוכות בו מחייבים שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, האיגוד והרשויות המקומיות. אף שהחוק נכנס לתוקפו בשנת 2010, רק בשנת 2012 החליט האיגוד כי חוק האכיפה הסביבתית יבוצע בידי כל אחת מהרשויות המקומיות החברות בו.

מועצת האיגוד והתנהלותו: מועצת האיגוד לא התכנסה בתכיפות הנדרשת בהתאם לצו צו איגוד ערים. האיגוד לא הקפיד לרשום פרוטוקולים של ישיבות ועדת ההנהלה. יותר מארבע שנים לאחר שהחליטה מועצת האיגוד, עדיין לא הוקמה ועדת ביקורת ולא מונה מבקר פנים לאיגוד. תקציבי האיגוד לשנים 2008-2010 לא אושרו לפני תחילת השנה אלא במהלכה. גם מנהלי המחוזות במשרד הפנים אישרו את הצעות התקציב זמן רב לאחר שהוגשו להם. משנת 2004 לא עדכן האיגוד את שיעור המכסות המוטלות על הרשויות המקומיות, ששיעורן מבוסס על מספר תושבי הרשות המקומית, ואשר משמשות לחישוב תשלומי הרשויות למימון תקציב האיגוד, למרות השינוי שחל במספר התושבים בכל רשות ורשות.

הטיפול בפניות הציבור: האיגוד אינו מנהל רישום מלא ועדכני של פניות הציבור במערכת ממוחשבת שעשויה להבטיח את יכולתו של האיגוד לקיים מעקב ובקרה על אופן הטיפול בהן. לאיגוד אין נוהלי עבודה מסודרים לטיפול בפניות הציבור.

סיכום והמלצות – הריכוז הרב של מפעלי תעשייה במפרץ חיפה, שרבים מהם משתמשים בחומרים מסוכנים, זיהום האוויר הנובע ממפעלים ומכלי תחבורה ציבורית ופרטית וכן מטרדי רעש, עלולים להביא להשפעה מזיקה על בריאות תושבי האזור. על מנת למנוע סכנות אלו הוקם איגוד הערים, והוא נדרש לפעול במקצועיות ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי להבטיח טיפול מיטבי בגורמי הסיכון, לשם הבטחת שלום הציבור ובריאותו.

הדוח מעלה ליקויים בתפקוד האיגוד, ובייחוד היעדר הגדרה מדויקת בנוגע לאחריותו, לתפקידיו ולסמכויותיו של האיגוד. טיפול מיטבי בתחום איכות הסביבה באזור חיפה מחייב מערך תיאום יעיל בין האיגוד ובין המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות החברות בו ומשרד הפנים. על האיגוד בסיוע המשרד להגנת הסביבה להגדיר את סמכויותיו ותחומי אחריותו. ראוי שהמשרד להגנת הסביבה יוודא שהאיגוד אכן ממלא את תפקידו. על הרשויות המקומיות החברות באיגוד לשקול לאצול לאיגוד סמכויות של אכיפה, פיקוח ובקרה כדי שיוכל להשיג את היעדים שלשמם הוקם.

מאמרים קשורים: עיריית חיפה: "חיפה תהפוך לברצלונה של ישראל" | מי העיר הירוקה בישראל? | תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון | הפריצה של קריית אתא | איפה הישראלים רוצים לגור?