הספרייה של ברמינגהם אינה סתם בניין, זהו שלט פרסומת לעיר

הספרייה של ברמינגהםערים מדרגה שנייה נאבקות באופן קבוע על מעמדן, ומנסות תדיר להוכיח את קיומן. הספרייה החדשה של ברמינגהם מקבילה בכך למוזיאון החדש במרסיי, המוקדש לתרבויות הים התיכון. עם זאת, הנוף הנשקף מבעד לחיפוי של הספרייה בברמינגהם אינו הים התיכון, אבל באופן דומה מעטפת שני הבניינים הללו עוטפים מוסדות הירואים ומסקרנים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

עצמאות למדינת תל אביב: האם הגיע הזמן לשקול את זה ברצינות?

דגל תל אביבהמושג "מדינת תל אביב" נולד כביטוי של ביקורת על אורח החיים במרכז התרבות והכלכלה הישראלית, אבל טומן בחובו משמעויות עמוקות בהרבה, המבטאות אורח חיים ותפקוד עירוני הדומה יותר לערים הגלובליות המובילות בעולם, מאשר לביצה הפוליטית המזרח תיכונית. "מדינת תל אביב" היא, לכאורה, מקום משוחרר מפוליטיקה פנימית או דאגות לאומיות, המרוכזת בהתפתחות כלכליות וסוגיות תרבותיות, משוחררת מבעיות תקציביות, ובעיקר, משאירה מאחור מדינה שלמה הנאבקת בקשיי קיום כלכליים ודילמות פוליטיות.

המצב של תל אביב דומה מאד לערים רבות בעולם. הכלכלה העולמית התרכזה בעשורים האחרונים בערים המרכזיות, ומשקלן היחסי בכלכלה של מדינותיהן הפך חסר פרופורציה לגודלן הפיזי או לגודל אוכלוסייתן.

יש מדינות שזיהו את המגמה, תוך הבנה כי יש לתת יותר עצמאות לערים לנהל את עצמן, על מנת לאפשר להן לצמוח בכלכלה הגלובלית המהירה, ובתחרות בין הערים בעולם. העצמאות הניתנת לערים אלה משחררת אותן מתהליכים איטיים שמאפיינים התנהלות של ממשלות, ומאפשרת להן להגיב במהירות ובמקצועיות לשינויים ולהתפתחות הכלכלה הגלובלית.

בריטניה השיקה יוזמה נרחבת להעניק לכמה מעריה הגדולות יותר עוצמה בניהול גורלן הכלכלי. לשש מעריה הגדולות של בריטניה – ברמינגהם, בריסטול, לידס, נוטינגהם ושפילד – הוענקה אוטונומיה גדולה יותר לגבי הכלכלה והתשתית שלהן. עצמאות זו כבר ניתנה לליברפול ומנצ'סטר.

ערים מהוות באופן גובר והולך יחידת מפתח אורגנית של הכלכלה העולמית, וההכרה בכך הגיעה אל מקבלי ההחלטות בממשלה הבריטית. סגן ראש ממשלת בריטניה ניק קלג ציין כי ערים "משמשות כתחנות הכוח של אנגליה, כך שזה רק הגיוני שהערים יחליטו עבור עצמן כיצד לחזק את הכלכלה המקומית שלהן". מדיניות המדרבנת חדשנות, יצרנות ופיתוח כלכלי היא אפקטיבית יותר ברמה המקומית מאשר ברמת המדינה. ראשי ערים נמצאים בקשר הדוק יותר עם הכלכלות המקומיות, והם לעיתים קרובות פרגמטיים יותר, ופחות מונעי אידיאולוגיה מחברי ממשלה.

צעדי חקיקה חדשים שמאפשרים לעריה הגדולות של יפן ליצור ממשלות עירוניות חדשות אושרו על ידי הפרלמנט היפני. החקיקה החדשה תאפשר לערים כמו אוסקה ויוקוהמה להתארגן מחדש משנת 2015 בצורה של ישויות חדשות לפי מודל הממשל של טוקיו.

את המצב הזה, של היחס בין הערים המרכזיות למדינותיהן, היה מי שתיאר, בהתייחסו ללונדון, כ"עיר מדרגה ראשונה, שצמודה לה מדינה מדרגה שנייה". לונדון היא ללא ספק אחת מבירות העולם, אולם אנשים החיים בחלקים אחרים של בריטניה מרגישים בעולם אחר. לונדון עברה מיתון בשנים האחרונות. אולם הוא לא נמשך זמן רב. כלכלת העיר צמחה בין השנים 2007 ל-2011 ב-12.5%, פי 2 מבשאר המדינה, ושוק הנדל"ן בקושי עצר לרגע. מחקר עדכני מעריך כי ערך הנדל"ן בלונדון עלה ב-15% מאז החל המשבר הכלכלי, ועשרת הרבעים המובילים של לונדון שווים, במונחי נדל"ן, יותר מאלה של ווילס, סקוטלנד וצפון אירלנד ביחד. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בבריטניה פרסמה כי לונדוני ממוצע תורם 70% יותר לכלכלה הבריטית מאזרח שאינו לונדוני, והוא גם מקבל פחות מהמדינה.

בחזרה לכותרת המאמר, ואם נשקול אותה לעומק, מיד תצוץ דילמה מהותית: מה זה "תל אביב"? האם תל אביב היא העיר בגבולותיה המוניציפליים, או שמדובר במטרופולין גוש דן, אליו מתייחסים בעולם כ"תל אביב" והכולל את רמת גן, גבעתיים, בני ברק, הרצליה, חולון, בת ים ועוד?

זוהי שאלה מהותית מכיוון שריבוי הרשויות מהווה מכשול לצמיחה, לפיתוח ולהתקדמות המרכז הכלכלי של ישראל, ואם נוסיף על כך את השלטון הריכוזי, השומר בידיו סמכויות שבמקומות אחרים בעולם כבר מזמן הועברו לערים, נגלה כי ישראל מעכבת את צמיחת המרכז הכלכלי שלה במו ידיה.

הניסיונות לאחד רשויות ולהעניק יתר עצמאות לערים בישראל נמשכים כבר עשורים, אולם ללא תוצאות משמעותיות. ככול שהמדינה תמשיך ותתעכב בביצוע שינויים נחוצים אלה, היא תמשיך לעכב את צמיחתו של מטרופולין תל אביב ואת כלכלת ישראל כולה. מכאן, שאולי עצמאות לתל אביב היא חזון רחוק ואפילו דמיוני, אולם הקמת מטרופולין מאוחד עם יותר עצמאות הוא בהחלט אפשרי, ובעיקר נחוץ.

מאמרים קשורים: חזרה אל הפוליס – העיר העצמאית | הערים העצמאיות של יפן | בבריסטול כלכלה מקומית = מטבע מקומי | איך יראו הערים ב-2050? | "עיר עולם"- מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר עולם?


פרויקט הערים החכמות בבריטניה: גלזגו זכתה במענק להפיכתה לעיר חכמה

גלזגוגלזגו זכתה במענק ממשלתי של 24 מיליון ליש"ט להפיכת העיר לאחת מהערים החכמות הראשונות בבריטניה. גלזגו תשתמש במימון לטובת פרויקטים שיציגו את האופן בו עיר תתפקד בעתיד, ויכללו שירותים טובים יותר לתושבים, עם מידע בזמן אמת על תחבורה ואפליקציות לבדיקת מיקומי וזמני אוטובוסים ורכבות. העירייה גם תפתח אפליקציה לדיווח על מפגעים בעיר. שירותים אחרים שהובטחו על ידי העירייה כוללים התקנת מצלמות ברחבי העיר לצורך ניהול התנועה. בנוסף המצלמות ישתמשו בתוכנות ניתוח ואבטחה כדי לעזור בזיהוי ומניעת פשע, ולנטר רמות אנרגיה כדי למצוא דרכים חדשות לאספקת גז וחשמל לאזורים עניים יותר, במקומות בהם חוסר בדלק הוא בעיה משמעותית.

גלזגו לא תהיה העיר החכמה היחידה בבריטניה. ערים אחרות כמו ברמינגהם, סנדרלנד ולונדון כבר מתחילות לשלב טכנולוגיות שיהפכו את השירותים בעיר לחכמים יותר.  המענק שגלזגו קיבלה הוצא על ידי מועצת האסטרטגיה הטכנולוגית (Technology Strategy Board TSB), גוף שהוקם על ידי הממשלה הבריטית ב-2007 כדי להמריץ הטמעת חדשנות טכנולוגית.

"לגלזגו יש כמה אתגרים משמעותיים – יש בה את תוחלת החיים הנמוכה ביותר מבין הערים בבריטניה, והתקווה היא כי אם העיר תפעל בתחומי אנרגיה, תחבורה, ביטחון ציבורי ובריאות היא תהפוך ליעילה יותר ולמקום טוב יותר לחיות בו" אמר סקוט קיין, מנהל פרויקט ערי העתיד ב- TSB. כל המידע שיאסף במסגרת הפרויקט יהיה נגיש, כך שערים אחרות יוכלו לבחון אותו. "המחשבה מאחורי הפרויקט הוא שיהיה מקום בבריטניה בו חברות יכולות לבחון את היעילות, ההשקעה ואיך ניתן להתמודד עם אתגרים של עיר" הוא הוסיף.

גלזגו הייתה אחת מ-30 ערים בבריטניה שהתמודדו על המענק, כשהרשימה הסופית כללה את לונדון, פטרברו ובריסטול. "עם יותר אנשים מאי פעם שחיים בערים, הן צריכות להיות מסוגלות לספק לאנשים איכות חיים טובה יותר וכלכלה משגשגת" אמר שר המדע והאוניברסיטאות, דיוויד ווילטס. "דורות של כשרונות מסקוטלנד עזרו לבסס את הדימוי הבינלאומי של גלזגו כעיר חדשנית ויצירתית, ואני שמח שהעיר זכתה בתחרות". ראש עיריית גלזגו הוסיף: "זוהי זריקת עידוד עצומה לשאיפות של גלזגו לבנות עתיד טוב יותר עבור העיר ותושביה. על ידי חיבור הכל, מתנועת הולכי רגל ומכוניות ועד מיסוי עירוני ורשימות המתנה בבתי חולים, אנו יכולים להבטיח שאנו חדשניים וחכמים במידה שתענה על האתגרים של חיים בעיר מודרנית ועתידית".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: המידע הזמין מראה את העיר כמו שמעולם לא ראינו- לונדון | לונדון בוחנת את מערכת ההפעלה לערים | בריסטול למתמודדת על תואר הבירה הירוקה של אירופה | 22 ערים מנסות את העתיד | סקירת האפליקציות לערים בישראל


החזון לעתיד מצוי בהיסטוריה – החזרה אל הפוליס, העיר העצמאית

הרעיון של מדינת הלאום, לפיו העולם מחולק כיום (ל-193 מדינות), ונראה לנו לעיתים כמובן מאליו, הוא למעשה רעיון חדש למדי. רעיון זה מבוסס על מימוש וקיום הריבונות של לאום מסוים בטריטוריה מסוימת, כלומר על לאומיות אתנית. אולם במציאות מעולם לא התקיימה חפיפה טריטוריאלית בין הלאומים והמדינות שנוצרו. מיעוטים לאומיים קיימים בכל מדינה, באופן שלעתים קרובות גורם לתחושות קיפוח, חשדנות ושנאה. גם מתוך הלאומים שיש להם מדינה, יש מיעוט מהלאום שחי במדינות אחרות.

תהליך היווצרותה של מדינת הלאום החל בימי הביניים המאוחרים, אז היה ערעור על הסדר הפאודלי וצמיחה של זהויות לאומיות באנגליה ובצרפת. השלב הבא בהתפתחותה של מדינת הלאום היה בשנת 1648, עם החלוקה המחודשת של אירופה למדינות, שבוצעה תחת הסכם שלום וסטפליה, והביא לידי ביטוי תפיסות חדשות לגבי מהות המדינה, והמדינות החדשות תאמו יותר את הרעיון לפיו מדינה אמורה להכיל לאום אחד. במהלך המאה ה-18 חלה התחזקות בתפיסה של מדינת הלאום. המהפכה הצרפתית ומלחמת העצמאות של ארצות הברית הביאו להקמתם של הדמוקרטיות המודרניות הראשונות, ולרעיון כי על המדינה לייצג את הלאום – רעיון התקף עד היום. במקביל, המהפכה התעשייתית והתפשטות הקפיטליזם הביאו לערעור הסדר החברתי הישן ולהתחזקות התפיסה הלאומית.

המאה ה-19 ראתה את התפשטות רעיון הלאומיות באירופה, ובעקבותיו גם את התפשטות מדינות הלאום. אביב העמים בשנת 1848 היה הניסיון הבולט ביותר ליישום של מדינות לאום שונות ברחבי אירופה. ביטויים אחרים למגמה זו היו איחוד איטליה בשנת 1861 וגרמניה בשנת 1871. מגמה זו נמשכה אל תוך המאה ה-20, ובאה לידי מיצוי לאחר מלה"ע ה-1, אז פורקו האימפריות האירופאיות והשטחים הפכו למדינות לאום. אמצע המאה ה־20 הייתה תקופה של התפשטות מדינת הלאום אל מחוץ לאירופה. סוף עידן הקולוניאליזם ותהליך הדה-קולוניזציה הביאו ליצירת מדינות לאום בכל חלקי העולם, מאפריקה ועד לדרום מזרח אסיה. רבים טוענים כי החל משנות ה-70 של המאה ה-20 תם עידן הצמיחה של מדינת הלאום. תהליך הגלובליזציה הביא לערעור על המרכזיות של המדינה ולצמיחת מערכות מתחרות, תהליך המכונה פוסט לאומיות.

אתונה - הפוליס של המאה ה-4 לפנהס

אתונה – הפוליס של המאה ה-4 לפנהס

בהיסטוריה הרחוקה יותר, המבנה הפוליטי של עיר מדינה, מדינה המורכבת מעיר אחת בלבד, היה נפוץ מאוד. לעתים, ערי מדינה הצליחו להקים אימפריות גדולות דוגמת אשור, רומא וקרתגו ולעתים נשארו קטנות והתאגדו בברית אשר כללה כמה ערים. סוג מיוחד של עיר מדינה הוא הפוליס היווני כמו אתונה, תבאי וספרטה. תושבי פוֹלֵיִס אלה היו בעלי מודעות פוליטית רבה וערים רבות נוהלו בדמוקרטיה ישירה. ערי המדינה המשיכו לשגשג באיטליה בימי הביניים (פיזה, גנואה וונציה), וכיום יש מספר מדינות שניתן לכנותן ערי מדינה: סינגפור, מונקו, והוותיקן. בגרמניה יש לשלוש ערים מעמד רשמי של עיר מדינה- ברלין, המבורג וברמן, ומעמד דומה יש לערים וינה ומקסיקו סיטי.

אם ללמוד מההיסטוריה, רוב המהפכות והשינויים העולמיים המרכזיים, מאז ימי הביניים, החלו או נחזו בבריטניה. האי הבריטי היה למדינת הלאום הראשונה, לדמוקרטיה המודרנית הראשונה, לאחת האימפריות הגלובליות, בה החלה המהפכה התעשייתית והקפיטליזם, וכעת בריטניה עוברת תהליך שעשוי לחזות את האופן בו ינוהל העולם בעתיד הקרוב.

בריטניה הודיעה השבוע על יוזמה נרחבת להעניק לכמה מעריה הגדולות יותר עוצמה בניהול גורלן הכלכלי. ל- 6 מעריה הגדולות של בריטניה – ברמינגהם, בריסטול, לידס, נוטינגהם ושפילד – הוענקה אוטונומיה גדולה יותר לגבי הכלכלה והתשתית שלהן. הדבר כבר ניתן מוקדם יותר לליברפול ומנצ'סטר.

ערים מהוות באופן גובר והולך יחידת מפתח אורגנית של הכלכלה העולמית, וההכרה בכך הגיעה אל מקבלי ההחלטות בממשלה הבריטית. סגן ראש ממשלת בריטניה ניק קלג ציין כי ערים "משמשות כתחנות הכוח של אנגליה – כך שזה רק הגיוני שהערים יחליטו עבור עצמן כיצד לחזק את הכלכלה המקומית שלהן". מדיניות המדרבנת חדשנות, יצרנות ופיתוח כלכלי היא אפקטיבית יותר ברמה המקומית מאשר ברמת המדינה. ראשי ערים נמצאים בקשר הדוק יותר עם הכלכלות המקומיות, והם לעיתים קרובות פרגמטיים יותר, ופחות מונעי אידיאולוגיה מחברי ממשלה.

"עד לא מזמן, תחרותיות הייתה מחוץ למגרש של ראשי הערים בגלל הפקטורים המגדירים אותה הוחלטו ברמת המדינה" אמר ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג לאחרונה. "אולם כיום, כשיותר מחצי מאוכלוסיית העולם חיה בערים, המניעות 80% מהתפוקה העולמית, ועסקים יוצרים צמיחה סביב שווקים עירוניים, ערים לא יכולות להרשות לעצמן להפקיד את עתידן בידי ממשלות".

בסיפרו "אם ראשי ערים שלטו בעולם" ( If Mayors Ruled the World), טוען חוקר המדינה בנג'מין ברבר כי ערים וראשי ערים חייבים להיות כלי אלמנטרי בהנהגה העולמית ובממשל בינלאומי במאה ה-21. נראה כי בבריטניה התהליך כבר בעיצומו.

גם בישראל מתנהל מאבק מצד ראשי ערים על רפורמה שתעביר יותר סמכויות מהמדינה אל הערים. פורום ה-15, המייצג את עיריותיהם של 40 אחוז מתושבי המדינה (כ-3 מיליון תושבים), הוא הגוף המרכזי הפועל לרפורמה ביחסי המדינה והערים העצמאיות. הערים החברות בפורום ה-15 מהוות מרכזים מטרופוליניים המעניקים שירותים לכ-80 אחוז מתושבי ישראל, ולמרבית העסקים והחברות במשק.

מטרת הרפורמה היא לבזר סמכויות לערים העצמאיות, להסיר חסמים ביורוקרטיים, ולאפשר לעיריות לתת שירות טוב יותר לתושבים ולמבקרים בתחומן, וכן לעודד את צמיחתו והתפתחותו של המשק כולו. בין היתר אמורה הרפורמה להעניק לעיריות סמכות לבצע שינויים בגבייה ובתקצוב, לשפר את פעילותם של התאגידים העירוניים, לתת לעיריות משקל גדול יותר בתכנון העקרונות האורבניים בתחומן, לקצר תהליכי חקיקת העזר של העיריות, לקדם מיזמים חדשניים בתחומי התחבורה, התשתיות ואיכות הסביבה ועוד.

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים | איך יראה העולם ב-2050? הרבה יותר עירוני | הערים התחרותיות בעולם | האם עיר יכולה לשנות דימוי של מדינה? | המיצוב מחדש של ערי התעשייה הבריטיות


המיצוב מחדש של ערי התעשייה הבריטיות

מנצ'סטר

מנצ'סטר

בשנים האחרונות רבות מערי התעשייה המסורתיות של בריטניה פיתחו אסטרטגיות תיירות אגרסיביות ומאמצים כלל עירוניים נרחבים במטרה למצב עצמן מחדש כמרכזים תרבותיים וספורטיביים. נראה כי יוזמות אלה השתלמו מאד כשערים אלה הפכו לאתרי התיירות הפופולריים ביותר בבריטניה בשנת 2011 על פי סקר של Visit Britain.

בעוד לונדון ואדינבורו שומרות על מעמדן המסורתי כשתי הערים המתויירות ביותר בבריטניה (בלונדון ביקרו ב-2011 15.2 מיליון תיירים זרים ובאדינבורו 1.3 מיליון), מנצ'סטר, ברמינגהם, ליברפול ובריסטול מסתמנות כיעדי תיירות שהפופולריות שלהן בנסיקה.

מנצ'סטר, עם שתי קבוצות הכדורגל שלה, בניינים אולטרה מודרניים, כמו ה- Lowry Centre, מרכז מדיה חדש של ה-BBC הפתוח לתיירים, ומרכזי קניות ברמה עולמית, התייצבה כיעד התיירות השלישי בבריטניה עם עלייה של 15% ב-2010 למספר שיא של 936,000 מבקרים. ברמינגהם במקום הרביעי עם 732,000 מבקרים שהגיעו לראות את האמנות, תערוכות ואחד ממרכזי הקניות הגדולים בבריטניה, the Bullring, המאכלס את המותגים והמעצבים הטובים ביותר וכן 25 מסעדות.

ליברפול, שגם כן חוותה צמיחה של 15% בתיירות, עקפה את גלזגו שירדה למקום החמישי. העיר המוכרת בזכות המורשת המוסיקלית שלה, תרבות, ארכיטקטורה וכמובן מועדון הכדורגל הצליחה למשוך 545,000 תיירים זרים. במקום השביעי נמצאת אוקספורד, שאירחה מספר שיא של 462,000 תיירים זרים, עלייה של 12%.

הצלחה זו לא הגיעה בין לילה. העבודה כללה מחוייבות בלתי מתפשרת לחזון, בסיס אסטרטגי מוצק, השקעות רצופות של הממשלה , שותפות עם משקיעים פרטיים, ואמונה שכולם היו שותפים לה כי ניתן להתקדם מן העבר התעשייתי בהצלחה.

מאמרים קשורים: מיתוג התיירות לבריטניה | מצ'סטר היא מותג | מיתוג ברמינגהם | סקוטלנד ודיסני משתפות פעולה בקמפיין הגדול בעולם | אולימפיאדת לונדון 2012 – המותג


ברמינגהם: The Original Design City

 IDEA Birmingham – גוף התכנון העיסקי באוניברסיטת ברמינגהם סיטי, קיבץ קבוצה של מנהיגים עסקיים כדי לקדם מותגים מעולים ומוצרים בקמפיין תחת הסיסמה – Birmingham Made Me, the Original Design City. מטרת הקמפיין היא לקדם את המסר שישנה את התפיסה לגבי ברמינגהם, ולפרסם את המורשת הייחודית שלה וההשיגים בעיצוב וחדשנות. קמפיין זה מציג חדשנות מהעיר ברמינגהם ואזור המידלנדס, כמו לאנד רובר, יגואר- הרכב ההיברידי, אופני קלאבמן ועוד. אלה ועוד יהיו מוצגים באקספו העיצוב הראשון של ברמינגהם שיתקיים ביוני 2012.

הקונספט של הקמפיין כמו גם המסר והעיצוב הם של Alasdhair Willis, שהתפרסם בבריטניה בעיקר כבעלה של סטלה מקרטני, מעצבת האופנה וביתו של פול מקרטני, אך הוא גם יצר את הקמפיין לקו ההלבשה התחתונה של דיוויד בקהאם, ועבד גם עם אדידס, קריסטי'ס, אלפרד דנהיל, ויגואר ולנד רובר. שותף ליצירת הקמפיין הוא משרד הפרסום Cogent Elliott, אחד ממשרדי הפרסום הגדולים ביותר מחוץ ללונדון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג התיירות לבריטניה | מיתוג התחדשות עירונית בלונדון | סקוטלנד ודיסני בקמפיין הגדול בעולם | יורק – בירת השוקולד של בריטניה | אולימפיאדת לונדון – המותג


IBM מכריזה על הערים הזוכות ב- 2012 Smarter Cities Challenge לשיפור החיים בעיר

33 ערים מרחבי העולם זכו במענק במסגרת 2012 Smarter Cities Challenge של חברת יבמ. התכנית התלת שנתית שהושקה ב-2011 וכוללת 100 ערים ומענק של 50 מיליון דולר, היא היוזמה הפילנטרופית הגדולה ביותר של חברת יבמ, בה מיטב המומחים של יבמ לומדים ואח"כ ממליצים על פתרונות בתחום החיים העירוניים. עבור השנה השנייה של התכנית, ערים מרחבי העולם התחרו על האפשרות לזכות במוחות ובטכנולוגיה של יבמ, והן הציעו פרויקטים מרתקים ותחומי התמקדות עבור מומחי יבמ, כגון:

  • פיתוח כוח עבודה ופיתוח כלכלי – משיכת כוח עבודה מגוון ותעשיות
  • תחבורה – שילוב רכבות, אוטובוסים, אופנים, מכוניות והולכי רגל
  • קיימות – מדידת מרחקי נסיעות באופן מדויק יותר לצמצום הזיהום
  • חינוך – הטמעת מידע לצורך זיהוי ההשקעות הטובות ביותר לשיפור מערכת החינוך
  • תכנון עירוני – החייאה ושיקום שכונות ישנות.

הערים שזכו הן: אקרה (גאנה), אחמדאבאד (הודו), אטלנטה (ג'ורג'יה, ארה"ב), ברמינגהם (בריטניה), בוסטון (מסצ'וסטס, ארה"ב), צ'אונגג'ו (קוריאה), צ'ונבורי (תאילנד), קורטיבה (ברזיל), דה נאנג (ויאטנם), דורטמונד (גרמניה), דורהאם (צ. קרוליינה, ארה"ב), איינדהובן (הולנד), ג'רלדטון (אוסטרליה), יוסטון (טקסס, ארה"ב), אישינומאקי (יפן), ג'אקסונוויל (פלורידה, ארה"ב), ג'ורונג לייק דיסטריקט (סינגפור), לואיסוויל (קנטאקי, ארה"ב), מלאגה (ספרד), מדליין (קולומביה), ניו טאיפיי סיטי (טאיוואן), נאנג'ינג (סין), ניירובי (קניה), אומהה (נברסקה, ארה"ב), אוטווה (אונטריו, קנדה), פיטסבורג (פנסילבניה, ארה"ב), פונה (הודו), רבאט (מרוקו), רוסאריו (ארגנטינה), סירקוסה (איטליה), סארי (קולומביה הבריטית, קנדה), טשוואנה (דרום אפריקה), טולוקה (מקסיקו).

 יבמ תספק לכל אחת מהערים הזוכות אתר אינטרנט במסגרת cityforward עם מומחי מדיניות ציבורית. תושבים, נבחרי ציבור ומתכנני ערים יוכלו להשתמש באתר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ערים מחפשות פתרונות לשיפור, כנס ריו דה ז'ניירו לחדשנות בערים,