מי בסביבה? בניין המשרדים הירוק בעולם, פארק עצי פרי, וחקלאות עירונית

בניין המשרדים הירוק בעולם

בניין המשרדים הירוק בעולם

בניין ה-Bullitt Center בסיאטל הוא בניין המשרדים הירוק בעולם והיעיל ביותר מבחינה אנרגטית. הבניין בן ה-6 קומות אינו כולל טכנולוגיות שטרם נראו, אלא שהוא משלב טכנולוגיות קיימות ושיטות רבות ליצירת מבנה שהוא תצוגה של עיצוב ירוק ומודל לחיקוי. המטרה של Bullitt Center היא לשנות את הדרך בה מבנים מעוצבים, לבנות ולנהל כדי לשפר ביצועים סביבתיים לטווח ארוך ולקדם הטמעה רחבה של יעילות אנרגטית, אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות בנייה ירוקות אחרות.

מה שמיוחד בבניין הוא שהוא מנסה לעשות הכל באותו הזמן: יצור 100% מהאנרגיה שלו בעצמו באמצעות פאנלים סולריים, כל המים לבניין יסופקו ממי גשמים שיאספו, תאורה טבעית, מערכת קומפוסטינג, מערכת של בארות גיאותרמיים לחימום, ושלד עשוי עץ.

פארק עצי בלוס אנג'לס

פארק עצי בלוס אנג'לס

איך בדיוק עצי פרי למאכל משנים את הסביבה העירונית? Fallen Fruit שהוא ארגון שיתופי בלוס אנג'לס משתמש בפירות כדרך לחשיבה על בניית קהילה וסביבה אורבנית. הם החלו למכור את ריבות הפירות שלהם, ופרסמו את מפת הפירות בחינם בשכונה. כעת הם פותחים את פארק עצי הפרי למאכל הראשון בלוס אנג'לס, שיכלול 27 עצי פרי, מאפרסקים ועד תמרים, 8 סוגי גפנים מקומיים ועשבי מאכל – שכולם יהיו לשימוש הקהילה בחינם.

הרעיון הוא פשוט, אולם בבחינה מעמיקה, הוא משנה דינמיקה בפארק. במקום קניית פירות, אנשים יכולים לבוא עם ילדהם, לעבוד וללמד אותם מאיפה מגיע האוכל. המבקרים גם נעשים מודעים יותר למעבר העונות ולמזג האוויר. גידול עצי פרי בעיר היא מגמה מתפתחת גם בוונקובר, והיא חלק מתופעה רחבה יותר של חקלאות עירונית, שתופסת תאוצה בכל העולם, מספר דוגמאות לכך: ברלין, ניו יורק, טוקיו, והנה עוד דוגמה, מסינגפור:

חקלאות עירונית וורטיקלית בסינגפור

חקלאות עירונית וורטיקלית בסינגפור

העיר מדינה סינגפור היא אחת המדינות העירוניות בעולם, ובשל כך היא מייבאת יותר מ-90% מהמזון שלה למרות היותה ממוקמת באזור טרופי, והחשיבות של ירקות במטבח האקלקטי המקומי. שיתוף פעולה חדש בין הממשלה וחברת הנדסה מתכוון להחזיר את ייצור המזון לעיר, על ידי התקנת חממות וורטיקליות בעיר, שיתופעלו על ידי חברת בשם Sky Greens.

מה שעושה את הפרויקט הזה לייחודי, הוא העיצוב: בתוך החממה, מגדלי אלומיניום בגובה 9 מטר תומכים מדפים של ירקות, המסתובבים באיטיות כל לחלק את החשיפה לאור באופן שווה, טכנולוגיה שהם מכנים  "A-Go-Gro". מערכת הידראולית אוספת את מי הגשמים, ועושה בהם שימוש להנעת המערכת, כך שהיא זקוקה למעט מאד אנרגיה.

גם בסין חקלאות עירונית מתפתחת. בבייג'ינג, לדוגמה, יש כ-233 מיליון מטרים רבועים של גגות פנויים, וגינות על גגות מתחיל להסתמן כתנועה חדשה של הבורגנות. הסרט "אגדה של שני גגות" מספר על שני אנשים, בשתי ערים, ושתי חוות עירוניות. הוא צולם בבייג'ינג והונג קונג על ידי דניאל קליין ומירה פיין, ומציג זווית אישית לסיפור החקלאות העירונית בסין:

מאמרים קשורים: חקלאות עירונית אינה רק תחביב, זו תעשייה היכולה לשנות את איכות חיינו | הפארק החברתי האורגני של ברלין | סאו פאולו- מדיניות חדשה לתכנון עירוני ירוק | בתי הספר האקולוגיים של עזה | הרצליה עוברת לבנייה ירוקה

מודעות פרסומת

הערים החכמות באות: יוזמה גלובלית של האו"ם לקידום יחסי ערים וסביבה

עם היוזמה העולמית לערים יעילות בשימוש משאבים, UNEP  מקווה לערב לפחות 200 מדינות עד שנת 2015, בתחומים של חדשנות טכנולוגית, במקום בו השקעתן של הערים בכלכלה ובתעסוקה תהיה הרבה ביותר. בוועידת ריו+20, UNEP  (תכנית הסביבה של האו"ם) השיקה יוזמה גלובלית לשינוי ערים לערים חכמות, שתכלול צמצום זיהום, אופטימיזציה של השימוש במשאבים ושיפור היעילות האנרגטית. היוזמה החדשה תעבוד עם רשויות מקומיות, עסקים והחברה האזרחית כדי למצוא פתרונות לבעיות המרכזיות של ערים גדולות, מהכשרה מחדש של התשתיות, שימוש יעיל במים ובעיית ניהול האשפה.

עד 2050, 80% מאוכלוסיית העולם תחייה בערים. כיום, למרות שהן תופסות רק 3% משטח כדור הארץ, אזורים עירוניים הם המקור העיקרי לאשפה וזיהום, ואחראיות ליותר מ-50% מהאשפה העולמית, כמעט 80% מפליטת גזי החממה, ומנצלות 75% מהמשאבים הטבעיים.

עם היוזמה הגלובלית לשימוש יעיל במשאבים עבור ערים, UNEP  מקווה לערב לפחות 200 מדינות בתכנית עד 2015 שתתערב בכל תחום אבל תחל בחדשנות, במקום בו ערים טכנולוגיות יוכלו בהדרגה להשקיע יותר ויותר משאבים כלכליים ותעסוקתיים.

"בהקשר של עיור מהיר ולחצים גדלים על המשאבים הטבעיים, יש צורך דחוף לפעולה מתואמת בתחום העיר המקיימת. דבר זה הינו הכרחי גם בכדי למנוע התדרדרות בלתי הפיכה של המשאבים ומערכות טבע, וגם בכדי לממש את התועלות הרבות של ערים ירוקות, מחסכון באמצעות בנייה יעילה באנרגיה, או התועלות שבבריאות וסביבה כתוצאה מדלקים ומכוניות נקיות יותר" אמר אכים סטיינר, מנכ"ל UNEP .

מספר ערים כבר הצטרפו ליוזמה, בהן סאו פאולו (ברזיל), מאלמו (שבדיה), היידלברג (גרמניה), קזון סיטי (הפיליפינים) וגוונגז'ו (דרום קוריאה), ומדינות שונות הביעו התעניינות כמו יפן, ברזיל, צרפת וארה"ב. הצעדים המעשיים שכל עיר יכולה לקחת לקראת השינוי שלה נמצאים במרכז דוח של UNEP :

  • אינטגרציה: הכרחי הוא שתושבים יהיו מעורבים בשינוי
  • מינהל: התמודדות עם שינויי אקלים וקידום קיימות עירונית דורשים גישה משולבת ומייעצת המערבת את בעלי העניין של העיר.
  • תכנון עירוני חכם: שיפור במערכות תחבורה ושיפור מרחבים ציבוריים, הגדלה בשטחים להולכי רגל ומסלולי אופניים.
  • מימון: תמריצי מיסים וסובסידיות על טכנולוגיה ויכולות למדינות מתפתחות.
  • חדשנות: תמיכה ו/או ייסוד גופי חינוך ומחקר היכולים לתמוך בפיתוח הכשרונות, היכולות והרשתות של ערים מקיימות

מאמרים קשורים: ערי ארה"ב מאחדות מידע כדי להיות חכמות יותר | העיר החכמה החדשה שבה איש לא יגור או יבקר | בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות | ערים מחפשות פתרונות- הוכרזו הזוכים | 10 הערים החכמות בעולם


הרצליה עוברת לבנייה ירוקה

הועדה המקומית לתכנון ובניה בעיריית הרצליה החליטה כי כל פרויקט בנייה למגורים בעיר הכולל למעלה מ-20 יחידות דיור יחויב להיבנות בהתאם לתקן 5281 לבנייה ירוקה. ההחלטה שאושרה בשבוע שעבר על ידי הוועדה המקומית הופכת את התקן למחייב בגבולות העיר. בעירייה מתחייבים: קבלן או יזם שלא יעמוד בהתניה זו לא יקבל היתר בניה.

מהנדס העיר מייק סקה מסביר כי כל פרויקט מגורים בו מתוכננות להיבנות יותר מ-20 יחידות דיור, פרויקטים חדשים שייבנו בפארק התעשייה כמו גם בנייה ציבורית תחויב לעמוד בתקן. "מדובר בתנאי מחייב שבלעדיו לא יקבלו יזמים וקבלנים היתר בנייה בעיר ולא יוכלו לקבל טופס 4", אמר סקה, "התקן מאפשר בחירת מסלולים שונים ומאפשר רמות שונות של תכנון וביצוע ואנחנו מאפשרים לכל אחד מהקבלנים והיזמים לבחור את המסלול שיתאים לו. אבל כל פרויקט יהיה חייב לעמוד לפחות בדרישות המינימליות של התקן".

תקן בנייה ירוקה הינו תקן המציע קטגוריות לבחינה ומדדים להגדרת מבנה ירוק. הקטגוריות מתייחסות לנושאים כגון: אנרגיה, מים, חומרים, פסולת, בריאות, תחבורה ועוד. התקן מעניק ניקוד עבור עמידה בדרישות המפורטות בקריטריונים. צבירת ניקוד תזכה פרויקט בהגדרה "בניין ירוק" כאשר הדירוג (1-5 כוכבים) הוא בהתאם לנקודות שנצברו. בין הנושאים שיבדקו על מנת לקבל את התו:

  • האם המבנה תוכנן כך שיחסוך בשימוש במים?
  • האם תוכננה הפרדת פסולת בבניין?
  • האם המבנה תוכנן כך שיהיה חסכוני בצריכת אנרגיה?
  • האם נבנה כך שהחומרים ממנו בנוי אינם מזיקים לבריאות הגרים בו? ועוד.

בניה על פי התקן החדש תתרום לחסכון כלכלי משמעותי במונחים של חסכון בחשמל ומים, וכן תתרום לעליה ברמת החיים והבריאות של המתגוררים בבנייה ירוקה, לאור השימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ונטולי רעלים. תקנים וכלי מדידה לבנייה ירוקה נהוגים בעולם בעשרות מדינות, ומהווים כלי מרכזי לקידום התחום במדינות שונות לדוגמה: ה- LEED האמריקאי, ה- BREEAM הבריטי, וה- Green Star האוסטרלי.

במהלך חמש השנים שחלפו מאז אושר ת"י 5281 "בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה" (בניינים ירוקים) הוסמכו רק עשרה בניינים ברחבי הארץ כעומדים בו. מתכננים ויזמים השמיעו תלונות רבות, לפיהן התקן אינו עונה על הדרישות, הוא מוגבל בהיקפו (בנייני מגורים ומשרדים), מיושן ואינו פשוט ליישום.

בשל חשיבותה של בניה ירוקה עבור מדינת ישראל, החליט בשנת 2010 המשרד להגנת הסביבה להתניע תהליך בחינה מחדש של התקן לבנייה ירוקה, על מנת להתאימו לצרכים הגדלים של שוק הבניה: הרחבת חלות התקן, הוספת נושאים ושדרוג הרמה כך שהתקן המחודש עומד ברמה אחת עם התקנים המובילים בעולם בתחום. התקן הישראלי לבנייה ירוקה, תקן 5281, עבר במהלך שנת 2011 שדרוג רחב ומקיף על ידי עשרות אנשי מקצוע ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, בניהול מכון התקנים הישראלי ובשיתוף משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והמועצה הישראלית לבניה ירוקה.

מאמרים קשורים: מיתוג הרצליה | הערים המובילות בעולם בהתמודדות עם שינויי האקלים | הערכות ישראל לועידת ריו 20+ | תחרות הבירה הירוקה של אירופה | השכונות הירוקות של שטוקהולם


הערים המובילות בעולם להתמודדות עם שינוי האקלים

הקבוצה C40 היא רשת עולמית של מגה-ערים המחוייבות להתמודדות עם שינויי האקלים. בפעולות מקומיות ומשותפות בין הערים הקבוצה משפיעה באופן מהותי הן בצמצום פליטת גזי חממה וכן בסיכוני אקלים. באמצעות שותפות עם יוזמת האקלים של קלינטון (Clinton Climate Initiative) הקבוצה מביאה סדרה של נכסים ויוצרת שותפות במטרה. C40 מציעה לערים פורום אפקטיבי בו הן יכולות לשתף פעולה, לחלוק ידע ולהניע שינוי לפעולות בעניין שינויי האקלים.

בין הערים השותפות: קהיר, אדיס אבבה, לאגוס ויוהנסבורג – באפריקה. בנגקוק, בייג'נג, דלהי, הונג קונג, איסטנבול, מוסקבה, מומבאי, סיאול, שנגחאי, טוקיו ועוד – באסיה. אמסטרדם, ברצלונה, ברלין, קופנהגן, לונדון, מדריד, פריז, וורשה, ואחרות- באירופה. שיקגו, לוס אנג'לס, מקסיקו סיטי, ניו יורק, סן פרנסיסקו, טורונטו ואחרות – בצפון אמריקה. בוגוטה, בואנוס איירס, ריו דה ז'ניירו, סאו פאולו ועוד – בדרום אמריקה.

טוקיו - שוק נדל"ן ירוק

טוקיו – שוק נדל"ן ירוק

טוקיו – כל הבניינים הגדולים החדשים בטוקיו מחוייבים בתכנית הבנייה הירוקה של העיר. ע"פ התכנית, שהחלה ב-2002, יותר מ-1300 בניינים כבר נכנסו לתכנית, וכ-200 נוספים מדי שנה. לתכנית מטרה ליצור שוק נדל"ן ירוק בו בניינים המתחשבים יותר בסביבה נמדדים על פי התכנית.

בוגוטה – CicloRuta היא מערכת שבילי האופניים הנרחבת ביותר בעולם. היא כוללת יותר מ-340 ק"מ ומחברת תושבים לנתיבי תחבורה ציבורית, פארקים, ומרכזים עירוניים. המערכת פועלת היטב לא רק משום שהיא מצמצמת את התלות במכוניות ואת פליטות הפחמן, אלא גם שינתה באופן מהותי את ההתנהגות בעיר. המערכת היא גן ייחודית וגם מצליחה משום שהיא מעוצבת תוך התחשבות במאפיינים הטבעיים כדי לימור זרימה ותפקוד טובים יותר.

מלבורן - בניין ירוק

מלבורן – בניין ירוק

מלבורן – (Melbourne Council House 2 (CH2 הוא בניין של עיריית מלבורן, שזכה במספר פרסים ומהווה השראה בכך שצמצם את פליטת הפחמן ב-87%, צריכת החשמל ב-82%, גז ב-87% ומים ב-72%. הבניין מטהר אויר בלילה ושואב 100% אויר נקי ביום. החזיתות החיצוניות של הבניין נעות עם תנועת השמש כדי לאסוף חום, וכן מטהר את הביוב לכדי מים שמישים.

סיאול - יום ללא מכוניות

סיאול – יום ללא מכוניות

סיאול – תכנית היום השבוע ללא מכוניות בסיאול משפר את איכות האויר בעיר, מצמצם את הצפיפות וחוסך אנרגיה. מדי שנה, 2 מיליון המכוניות הנשארות מחוץ לכבישים, מצמצמות את כמות התנועה ב-3.7%. פליטת הפחמן ממכוניות ירדה ב-10% המהווים סכ"ה 2 מיליון טונות של CO2 , ומביאים לחיסכון שנתי של 50 מיליון דולר בהוצאות על דלק. שיפור איכות האויר גם משפיעה על רמת הבריאות של הציבור, וגם זה חוסך מיליונים בעלויות בריאות. בתכנית עובדת משום שהיא בתוקף במהלך השבוע, ומעודדת אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית.

ברלין – העיר בשיתוף עם סוכנות האנרגיה של ברלין עשו עבודה חלוצית בפיתוח והטמעת מודל לשיפור יעילות אנרגטית בבניינים. המודל מציע שיפוץ בניינים ציבוריים ופרטיים בעל יתרונות רבים לבעלי בתים. עד היום 1,300 בניינים שופצו, וצימצמו בכך פליטת פחמן ב-27.3%.

ניו יורק – ממשלת העיר ניו יורק מהווה דוגמה במאמציה להשיג את היעד השאפתני של צימצום פליטת גזי החממה ב-30% עד 2017.

האתר היפיפה המסביר

מאמרים קשורים: איך האופנים משנים את הערים | ועידת האקלים בריו | עיר ללא מכוניות- בוגוטה | תכנית להגבלת כלי רכב בבולוניה | עיר הבירה הירוקה של אירופה


פורסם מכרז למיתוג הוד השרון

הוד השרון נוסדה כמועצה מקומית בנובמבר 1964 עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: רמתיים, כפר הדר, רמת הדר ומגדיאל. במהלך הזמן התווספו להוד השרון גם אזורים נוספים, כגון נווה נאמן. בשנת 1990 הוכרזה המועצה המקומית הוד השרון כעיר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לדצמבר 2010 יש בהוד השרון 48,488 תושבים (ע"פ העירייה 52,000). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.8%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009 העיר מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 76.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 10,836 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

כעת מבקשת עיריית הוד השרון למתג את העיר ולשם כך פרסמה מכרז לשירותי תקשורת שיווקית פרסום והסברה, שזכה להיענות גבוהה של משרדי פרסום ומיתוג שנרשמו והגיעו למפגש המציעים שהתקיים ב- 18 לאפריל.

במפגש המציעים פירטה העירייה את כוונותיה ואת הדרישות המתבקשות המתמודדים במכרז הכולל את מיתוג העיר ושירותי פירסום שוטפים כגון עיצוב גרפי, הפקות דפוס, מסעות פרסום ורכישת מדיה. המשרד המתמודד צריך להוכיח ניסיון במיתוג או פרסום של לפחות 2 רשויות מקומיות ב-3 השנים האחרונות, וההתקשרות תהיה על בסיס ריטיינר קבוע לשנה עם אופציית הארכה.

במצגת שהועברה ע"י  מנכ"ל העירייה, רפי סער, הדוברת ומנהל המכרזים, הוצגה העיר כבעלת פיתוח מואץ, מובילה אזורית בבנייה ובעל עתודות קרקע גדולות ומנגד צפיפות נמוכה, בעלת רמה סוציואקונומית גבוהה (אשכול 9), ועיר צעירה, מובילה בחינוך המהווה את הנדבך המרכזי וגורם משיכת תושבים חדשים, מיקומה האסטרטגי, והמדיניות הירוקה כגון שדרוג נחלים והשבת מים, פיתוח שבילי אופניים ופארקים, בנייה ירוקה, התייעלות אנרגטית וקהילה ירוקה.

המציעים שיעברו את השלב הראשון והטכני יוזמנו להציג פרזנטציה בה יציגו את תכניתם למיתוג העיר כקהילה ירוקה או בתחום התחבורה (לבחירה) ב-16.5.

מאמרים קשורים: מכרז מיתוג בית שאן | מיתוג חדרה | מיתוג רמלה | לוגו חגיגות 90 לרעננה | מגמות במיתוג ערים בישראל


הלסינקי, בירת העיצוב העולמית לשנת 2012 ועיר ירוקה במיוחד

הלסינקי, בירת העיצוב 2012

הלסינקי, בירת העיצוב 2012

יוזמת בירת העיצוב העולמית נועדה לקדם את השימוש התרבותי, חברתי וכלכלי של העיצוב. התואר מוענק מדי שנה לעיר אחרת. בעולם מחולקים תארים ופרסים רבים להישגים של יחידים, מטרת תואר זה הוא להתמקד בהיבטים רחבים יותר של השפעת העיצוב על מרחבים עירוניים, כלכלות ותושבים.

"הלסינקי נבחרה משום שהפגינה פתיחות, המשכיות, שיתוף ואת הצד החברתי של העיצוב. לעיצוב הפיני יש היסטוריה ארוכה ומובחנת. לא יהיה זה מוגזם לומר כי עיצוב נוכח תמיד באורח החיים הפיני. אנו מעריכים מסורת ומוקירים את העבר אולם, מעל הכול, עיצוב מייצג את העתיד שלנו. אירועים ציבוריים מגוונים יציינו את בירת העיצוב העולמי בפינלנד ומחוץ לה. אנו מעוניינים לבחון את התפקיד החדש של עיצוב מקיים מזוויות רחבות, ולהשיג מטרות אשר ישפיעו אל העתיד. יותר מהכול, אנו רוצים לתת השראה לדיאלוג בנוגע לאיך עיצוב יכול לשפר את החיים ולהקל עליהם. אלו השאלות שעליהן ננסה לענות בפרויקט וביוזמה. עיצוב קיים למען האנשים."

עיר ירוקה – במדד הערים הירוקות של האקונומיסט, דורגה הלסיניקי במקום השביעי והמכובד מאד באירופה, כשמקדימות אותה רק קופנהגן (1), שטוקהולם (2), אוסלו (3), וינה (4), אמסטרדם (5) וציריך (6). עם אוכלוסייה של 570,000 תושבים, בירת פינלנד, מאופיינת בכלכלה הנשלטת ע"י סקטור השירותים, עם ריכוז גבוה במיוחד של משרות בתחום טכנולוגיות המידע והמגזר הציבורי. המטרופולין של הלסינקי כולל 4 ערים, הלסינקי, וונטה, אספו וקאוניאיינן (Vantaa, Espoo Kauniainen). האוכלוסייה הכוללת של המטרופולין היא כ מיליון תושבים. אזור זה אחראי לשליש מה- GDP של פינלנד כולה, והוא עשיר בהתאמה, עם הכנסה שנתית ממוצעת לתושב (GDP per head, PPP) של 52,832 אירו (רק באוסלו נמדדה הכנסה גבוהה יותר במחקר זה).

אנרגיה – הלסינקי מדורגת 19 במדד האנרגיה, שהוא המדד החלש ביותר שלה. צריכת האנרגיה לאדם היא יחסית גבוהה, בעיקר בגלל מזג האויר הקר ורמת החיים הגבוהה. יוזמה: הלסינקי אנרג'י, חברה בבעלות העירייה, מתכוונת לבנות שתי תחנות כוח ימיות מונעות רוח.

בנייה – העיר מדורגת חמישית במדד זה, בזכות תקני בנייה חסכנית באנרגיה ועידוד צריכה מינימלית באנרגיה בבנייני מגורים. יוזמה: אקו-ויקי (Eko-Viikki) הוא פרבר אקולוגי הממוקם 8 ק"מ ממרכז העיר. זוהי השכונה האקולוגית הראשונה בפינלנד ותאכלס 13,000 תושבים.

תחבורה – הלסינקי מדורגת תשיעית בתחום התחבורה. מערכת התחבורה הציבורית של העיר היא הקצרה באירופה. עם זאת העיר מדורגת ראשונה בהתייחס למערכת האופניים, והיא מנהיגה בקידום תחבורה ירוקה.

מים – הלסינקי מדורגת 11 בקטגוריית המים בזכות מדיניות היעילות בשימוש במים. למרות שהעיר מעודדת חסכון במים בבתים, חברת המים העירונית אינה פעילה במיוחד בעידוד חסכון במים. יוזמה: על מנת לשפר את איכות המים במפרץ הלסינקי (אחד האזורים המזוהמים בים הבלטי), הלסינקי היא שותפה פעילה במיזמים בינלאומיים כמו טיפול במים מזוהמים בסנט פטרסבורג, רוסיה.

אשפה ושימוש בקרקע – הלסינקי מדורגת שלישית בקטגוריה זו, במידה רבה בשל רמות המחזור הגבוהות והשימוש החוזר, וכן בזכות מדיניות צמצום האשפה שלה. בנייה חדשה מוגבלת ואינה פוגעת כמעט באזורים ירוקים.

איכות אויר – העיר מדורגת שלישית במדד זה. איכות האוויר בעיר השתפר באופן ניכר בעשור האחרון כתוצאה משילוב מערכת החימום האזורית, ועוד יותר בזכות החלפת הפחם כמקור אנרגיה בגז טבעי. יוזמה: הלסינקי אנרג'י השקיעה במספר מתקני אנרגית רוח בפינלנד.

מאמרים קשורים: עיצוב העתיד של ניו יורק, העיר הירוקה ביותר באירופה, וונקובר- העיר הירוקה בעולם עד 2020, איך בונים עיר חכמה?, העיר המקיימת הראשונה בעולם, 2012 שנת האמנות בתל אביב


וונקובר – העיר ה"ירוקה" בעולם עד 2020

לוגו וונקובר העיר הירוקה 2020

לוגו וונקובר העיר הירוקה 2020

"יחד ניצור עיר עמידה יותר, בריאה יותר ומשגשגת יותר" מכריזה עיריית וונקובר. בדומה לערים נוספות בעולם, וונקובר נמצאת בנקודת מפנה קריטית. אוכלוסיית העולם גדלה, ההגירה אל הערים מתגברת, חוסר וודאות ויציבות של האקלים, עליית מחירי הדלקים, ותמורות בהזדמנויות הכלכליות קוראים לפעולה החלטית וחדשנות.

"מהיום ועד 2020 יהיה צורך ללמוד ולעשות הרבה כדי להשיג את המטרה של העיר הירוקה ביותר: כלכלה מקיימת, בנייה ירוקה, תחבורה ירוקה, אפס פסולת, גישה לטבע, מים נקיים, אוויר נקי, מזון מקומי ועוד.

ההחלטות שאנו מקבלים כל יום על התנועה שלנו בעיר, מה אנחנו קונים לאכול, איך אנחנו מתמודדים עם הפסולת שלנו משקפים שתושבי וונקובר כיום משתמשים הרבה מעבר לחלקם ההוגן במשאבי כדור הארץ. למרבה המזל, יש הרבה פתרונות. אנו יכולים להתמודד עם שינויי האקלים ואתגרים סביבתיים  אחרים תוך יצירת מקומות עבודה ירוקים, חיזוק הקהילה שלנו, ושיפור הרווחה של האזרחים. וונקובר הוכיחה כי ניתן לצמוח ולשגשג ועדיין להיות בירה ירוקה ומובילה עולמית בהתמודדות עם שינויי האקלים." תכנית הפעולה של וונקובר כדי להשיג את היעד השאפתני כוללת:

  1. הבטחת הדימוי הבינלאומי של וונקובר כ"מכה" של יזמות מקיימת. כלכלה ירוקה – הכפלת מספר "המשרות הירוקות" עד 2020, הכפלת מספר החברות המעורבות באופן פעיל בהפיכת פעילותן לירוקה יותר.
  2. ביטול התלות בדלקים – הפחתת פליטת גזי חממה מהקהילה ב-33% מהרמה של 2007.
  3. הובלת העולם בבנייה ירוקה
  4. קידום הליכה, רכיבה על אופניים, ותחבורה ציבורית כחלופות המועדפות לתחבורה.
  5. יצירת אפס פסולת
  6. תושבי וונקובר יהנו מגישה בלתי ניתנת להשוואה לשטחים ירוקים, כולל היער העירוני המרהיב ביותר.
  7. צמצום טביעת הרגל האקולוגית ב-33%
  8. וונקובר תהנה ממי השתייה הטובים בעולם
  9. האוויר הנקי ביותר מכל עיר גדולה בעולם
  10. וונקובר תהיה למובילה עולמית במערכת מזון עירונית

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג התיירות לוונקובר, וועידת האקלים בריו דה ז'ניירו, התווית שממריצה עיריות לשפר את מדיניות האנרגיה, העיר המקיימת הראשונה בעולם