חדשנות והעיר הגדולה: רעיונות לשיפור העיר שכבר נוסו והצליחו

חדשנות והעיר הגדולה

דוח חדש של Center for an Urban Futures מציג 25 דוגמאות של מהלכים חדשניים שננקטו ברחבי ארה"ב על ידי ראשי ערים ורשויות מקומיות, ושכבר הוכיחו עצמם כאפקטיביים. "כאשר האינטרסים, הכישרון והמשאבים של בעלי עניין שונים מתחברים, דברים מדהימים יכולים להתרחש – זהו החוט המקשר בדוח זה, המציג 25 כלי מדיניות חדשניים המשנים את הערים בארה"ב ומחוץ לה." כך נפתח הדוח, המתפרסם זו השנה השנייה.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דירוג עשר הערים החכמות באירופה לשנת 2013

קופנהגן

קופנהגן

עומרי זיו

בכל מה שנוגע לערים חכמות, אירופה מהווה דוגמא לשאר העולם. הערים האירופאיות צפופות יותר, בעלות תחבורה ציבורית רחבה, מחויבות רצינית לרכיבה על אופניים וריכוז מאמצים ומשאבים רבים בקיימות ופתרונות להפחתת פליטות גזי החממה. אך יותר מכל, הערים האירופאיות מובילות בתחום של תרבות ומעורבות אזרחית לקראת יצירתן של ערים חכמות. ד"ר בויד כהן, פרופסור המתמחה בתחום הערים החכמות ומחבר הספר "קפיטליזם האקלים", מדרג את הערים החכמות באירופה:

לקרוא את ההמשך »


גורד השחקים שמחביא בתוכו תחנת כוח עצומה מונעת רוח

המגדל שכולל תחנת כוח מונעת רוח

המגדל שכולל תחנת כוח מונעת רוח

גורדי שחקים ובניינים מודרניים כבר מזמן אינם רק בנייני משרדים או מגורים. בשנים האחרונות מתפשטת תופעה המחפשת להטמיע בתוך מבנים כאלה שימושים נוספים, ובדרך כלל כאלה שבאים לפצות על הנזק הסביבתי שהם גורמים, ולפעמים סתם גימיקים. במקסיקו סיטי נבנה בניין שנלחם בזיהום האוויר באמצעות חיפוי מיוחד, בבוסאן, דרום קוריאה מתוכנן בניין המגיב למזג האוויר, ויודע להתכסות כשקר, ובסין מתוכן הבניין הגבוה בעולם, שמכיל בתוכו עיר שלמה.

לקרוא את ההמשך »


שיחות האקלים בוורשה: אלה הערים הזוכות בפרס הסביבה העירונית המקיימת

וונקובר - פרס על מדיניות הבנייה הירוקה

וונקובר – פרס על מדיניות הבנייה הירוקה

הערים שהצליחו יותר מכל בפיתוח סביבה עירונית מקיימת זכו להכרה בשיחות האקלים של האו"ם בוורשה. הערים זכו בפרס World Green Building Council's (WorldGBC's) Government Leadership Awards, תחרות דו שנתית המציינת את המדיניות והפעילות של ערים בתחום הסביבה והקיימות. נושא התחרות השנה, בפעם השנייה, היה מצוינות גלובלית במדיניות בנייה מקומית ירוקה.

לקרוא את ההמשך »


מתחם טרה ופארק מעל האיילון? אל תמהרו להכין את המנגלים

מתחם טרההועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה בשבוע שעבר את תכנית מתחם טרה, הממוקם בפינת רחוב יגאל אלון ודרך השלום בתל אביב. במתחם, הכולל את אזורי התכנון של מתחמי מחלבות טרה, מוטורולה, ובן שמן, הכוללים כיום את שטחי המחלבה, מוסכים ומבני משרדים ותעסוקה, מתוכננת בניית מגדלי משרדים בגובה 55 קומות, שאת חלקם ניתן יהיה להסב לדירות מגורים, ובמקרה כזה, חלקן יוקצה לדיור בר השגה. התכנון גם כולל שטחים ציבוריים פתוחים בהיקף 8.3 דונם בין הבניינים, בעוד הגשה את המגדלים תהיה תת קרקעית.

מתחם טרה. ישר אדריכלים

מתחם טרה. ישר אדריכלים

תכנון המתחם נעשה על ישי משרד ישר אדריכלים, והוא כולל התייחסות לאפשרות עתידית לקירוי נתיבי איילון בקטע הסמוך וחיבור הגדה המזרחית של נתיבי איילון לגדה המערבית. במסגרת התנאים להפקדת התכנית יצטרכו היזמים לבדוק את היתכנות קירוי האיילון והתאמת התכנית לכך, הגשת חוות דעת סביבתית לרשות לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב והגשת דוח ניקוז. עוד בתכנית, התחייבות לבנייה ירוקה, ותיאום שורת נושאים עם אדריכל העיר ואגף התנועה.

מול מתחם טרה, על הגדה המערבית של נתיבי איילון יקומו בשנים הקרובות מספר פרויקטי ענק כמו מגדלי הצעירים ומידטאון תל אביב, הנבנה מצפון למגדלי עזריאלי במה שמכונה המע"ר הצפוני. פרויקטים אלה כלואים למעשה בין שני נתיבי התחבורה העמוסים ביותר בתל אביב- נתיבי איילון ודרך מנחם בגין, וחסרים חיבור ממשי לעיר הסובבת אותם. פרויקט מתחם טרה, ואפשרות לקירוי נתיבי האיילון בקטע זה הוא הסיכוי היחיד של אי התנועה המתאכלס מצפון למגדלי עזריאלי לייצר איזה שהוא חיבור לתל אביב, ובמקביל לאחות את הקרע שקורעים נתיבי איילון בלב המרכז המטרופוליני הגדול בישראל. זוהי גם תקווה להביא למרכז העיר שטח ירוק נרחב חדש, ולצמצם את מפגעי הרעש והזיהום במרכז המטרופולין.

הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה, מבלי לשתקם, כבר קיימת ומשמשת כיום בניית פרויקט חדש בניו יורק השדרה התשיעית ושדרת דייר. בבוסטון הושלם פרויקט הענק, ה-big dig, שקבר אוטוסטרדה שלמה שעברה במרכז העיר, ובדאלאס פארק קלייד וורן שגודלו כ-20,000 מ"ר נבנה מעל אוטוסטרדה של 8 נתיבים, ויצר מרחב ירוק חדש בעיר המחבר את שכונות האפ-טאון עם אזור האמנות של העיר. גם בראשון לציון מקודמת תכנית שער העיר שכוללת מגדלי משרדים, שטחי מסחר, מרכז כנסים, ומלון המקושרים לרכבת ישראל ולשני קווי הרכבת הקלה. הפרויקט הממוקם מעל נתיבי איילון מבקש לנצל את הנגישות לאזור, תוך בניית מפלסים הפרוסים מעל נתיבי התחבורה, תוך קירוי נתיבי איילון, כדי לחבר את חלקי העיר, בשילוב פארק ובנייה ירוקה במה שמכונה קריית "ראשון איילון".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הצטופפות הפרויקטים הענקיים לצד נתיבי איילון מייצר לראשונה מציאות בה בעלי האינטרס הכלכלי הגדול ביותר לקירוי האיילון הם יזמי הנדלן. הקמת פארק כזה תשפר משמעותית את נכסי הנדלן העצומים שהם בונים ותחלץ אותם ממתחמים כלואים בין נתיבי תחבורה סואנים. משום כך, רתימתם של יזמי הפרויקטים למימון קירוי האיילון היא הזדמנות היסטורית שיכולה להניע מהלך כזה, אולם עד שזה יצא לפועל, הייתי מחפש מקום אחר להדליק מנגל, או לערוך פיקניק.

מאמרים קשורים: הפרויקט שנוי המחלוקת שקבר אוטוסטרדה בלב בוסטון | הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה כבר קיימת | פרויקט מידטאון תל אביב | שער העיר ראשון לציון | ערים ירוקות עושות אנשים מאושרים. הוכח מחקרית


הבניין שנלחם בזיהום האוויר, והמגדל שמתכסה כשקר

הבנייה הירוקה המתפשטת בשנים האחרונות מכוונת לצמצום הזיהום שבניינים מייצרים על ידי שימוש מינימלי באנרגיה, אולם בניין הנמצא כעת בבנייה בבית החולים של מקסיקו סיטי, מטהר את האוויר סביבו. החזית של בניין Torre de Especialidadesis מיוצרת מסוג חדש של אריחים, העשויים מחומר המכונה Prosolve370e, המכיל כימיקלים שיכולים לנטרל כימיקלים היוצרים ערפיח, ובכמות המיוצרת על ידי 8,750 מכוניות ביום.

האריחים הם המוצר הראשון של חברת העיצוב מברלין, Elegant Embellishments, והם פועלים על ידי כך שהצבע המכסה את האריחים, העשוי מטיטניום דיאוקסיד, מגיב לערפיח ומפרק אותו לכימיקלים בלתי מזיקים, מבלי שהצבע עצמו יפגע. גם עיצוב החזית עוזר לפעולת הטיהור, בהיותו מחולק לתאים בכיוונים שונים, היוצר שטח פנים מוגדל, המאט רוחות ומייצר מערבולות רוח, שמפזרות את האוויר טוב יותר לרוחב השטח הפעיל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

רעיון נוסף אותו החברה פיתחה הוא מגדל המגיב למזג האוויר. הרעיון הוגש במסגרת תחרות לתכנון המגדל החדש בבוסאן, דרום קוריאה. ההצעה כוללת מגדל בעל שלד חשוף שאינו מפריע למבקרים במגדל לראות את הנוף הפנורמי. מעטפת המגדל מגיבה ישירות למזג האוויר בזכות סנסורים המודדים טמפרטורה ותאורה, ומנפחים בלונים לכל גובה המגדל, בעת הצורך, כדי לעטוף אותו ולהגן על המבקרים מרוחות וקור.

בימים רגילים, שאינם קרים במיוחד או גשומים, הסנסורים מגיבים למיקרו-אקלים באזורים שונים של המגדל, פותחים חלקים ממנו לתצפית, ומגנים על חלקים אחרים מרוחות. הפרויקט מתמודד עם השינויים לגובה המגדל, בהנחה שלא ניתן לתת מענה אחיד לכל גובהו, בשל השתנות הסביבה בגבהים השונים. העיצוב החדשני של חזית הבלונים המגיבה למזג האוויר מציעה סוג חדש ש בניינים, המושפעים מהסביבה הטבעית.

מגדל מזג האוויר בבוסאן

מגדל מזג האוויר בבוסאן

מאמרים קשורים: עיצוב איסלמי מסורתי שפותח בעיות סביבתיות באבו דאבי | גןרדי השחקים החדשים המתוכננים בעולם | קטאר בוחנת הקמת מלונות צפים לקראת מונדיאל 2022 | מיתוג מבנים- הפונט של בורג' חליפה | גינון וורטיקלי במקסיקו סיטי, לטיהור האוויר והתדמית


האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? מיתוג העיר ופרויקט שער העיר

לוגו ראשון לציון

לוגו ראשון לציון

השנה חוגגת ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, 130 שנים להקמתה. ההיסטוריה המרשימה והגידול העצום באוכלוסייה, עדיין לא הצליחו להפוך אותה לעיר המשמעותית שהיא אמורה הייתה להיות, בחברה, בכלכלה ובתרבות הישראלית.

הקרבה של ראשל"צ לתל אביב, ועתודות הקרקע הגדולות, הם אלו שהפכו אותה ליעד מבוקש למגורים במרכז, אך במחיר שפוי, אבל הקרבה הזו גם ייתרה את הצורך לפתח בה, לאורך השנים, מרכזי תעסוקה, תרבות ובילוי – כל מה שהופך קובץ שכונות לעיר.

העיר הוותיקה, ממזרח לכביש 4, התיישנה עם השנים, ואילו השכונות החדשות שקמו בין כביש 4 לנתיבי איילון, וממערב לנתיבי איילון יצרו עיר מפולחת ל-3 אזורים, שאוטוסטרדות חוצות בינהן, ולא מאפשרות יצירת רצף עירוני. עיר הקניונים שקמה בין כביש 4 לנתיבי איילון החמירו את המצב, וראשון לציון כיום היא עיר קרועה, שההתנהלות בה מחייבת נסיעה. עתודות הקרקע הגדולות, והתכניות הגרנדיוזיות הכוללות את הפארק הגדול באזור הסופרלנד שיכלול מתחם יס פלנט, הפארק החדש שמוקם במקום מחנה צריפין, ופרויקט הרובע – הפיכת אזור התעשייה הישן למתחם תרבות, עלולות עוד להחמיר את המגמה, אבל כל הפרויקטים הללו מכוונים להפוך את ראשון לציון לעיר המציעה תרבות ובילוי, כחלופה לתל אביב.

השבוע פרסמה עיריית ראשון ציון את הזוכים בתחרות לתכנון "שער העיר", שיכלול מגדלי משרדים, שטחי מסחר, מרכז כנסים, ומלון המקושרים לרכבת ישראל ולשני קווי הרכבת הקלה. המשרד שזכה בתחרות הוא קנפו-כלימור אדריכלים, שאמורים, במסגרת הפרויקט, לייצר שער כניסה לעיר, שיבדל אותה מסביבתה (בת ים וחולון), ויחבר בין אזורי העיר המנותקים.

הפרויקט הממוקם מעל נתיבי איילון מבקש לנצל את הנגישות לאזור, תוך בניית מפלסים הפרוסים מעל נתיבי התחבורה, תוך קירוי נתיבי איילון, כדי לחבר את חלקי העיר, בשילוב פארק ובנייה ירוקה במה שמכונה קריית "ראשון איילון". כמו כן המגדלים הגבוהים יהוו שער כניסה דרומי, מאופיין ובולט לראשון לציון וגוש דן, לבאים בנתיבי איילון. הפרויקט העצום שייחשף לנוסעים אמור למצב את העיר ראשון לציון כעיר מתקדמת וטכנולוגית עם ראייה סביבתית.

עבור הנוסעים בנתיבי איילון לכיוון דרום, הפרויקט ממשיך את רצף המגדלים ומרכזי המשרדים והמגורים המצטופפים לאורך האיילון, ממגדלי המגורים של פארק צמרת, מגדלי אזור בורסת רמת גן, מגדלי עזריאלי והמגדלים בנחלת יצחק, רובע העסקים של בת ים בואך ראשון לציון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אבל הפרויקט העצום, שבמקרה הטוב ייצא לפועל בעוד מספר שנים, אינו הדרך היחידה בה העירייה פועלת לשנות את מיצוב העיר. חגיגות ה-130 שימשו הזדמנות למיתוג העיר והשקת שפה שיווקית חדשה.

השימוש בחגיגות היומולדת לעיר כמנוף להשקת מיתוג עירוני, בדיוק כמו ששימש עבור תל אביב בחגיגות המאה לעיר, אינו מקרי. מי שמייעץ לעיריית ראשון לציון הוא הלל פרטוק, שהיה דובר עיריית תל אביב, ואחראי במידה רבה על אירועי החגיגות והמיתוג בתל אביב. מה שעצוב בכל זה, שלקחים ממיתוג חגיגות המאה לתל אביב לא נלמדו, והתהליך שיכפל את עצמו בראשון לציון.

עיריית תל אביב יצאה לכבוד חגיגות המאה לעיר בשפה שיווקית חדשה שהפכה מאוחר יותר למיתוג העירוני. השפה שפותחה על ידי ברוך נאה, וכוונה למיתוג החגיגות הייתה נכונה לחגיגות עצמן, אבל לא כמיתוג עירוני, וכראייה לכך, מוצאת את עצמה כיום, 10 שנים אחרי החגיגות, עיריית תל אביב "תקועה" עם מיתוג עירוני שאינו מתאים לתל אביב, אינו נושא את המסרים שהעיר רוצה להעביר – קדמה טכנולוגית ומרכז חדשנות, מרכז עסקים ומרכז תרבות – וניסיונות שונים שנעשו מאז למיתוג העיר מחדש, כשלו.

באותו אופן, עיריית ראשון לציון, יצאה בשפה שיווקית לעיר כחלק מחגיגות ה-130, שיהפכו מן הסתם מהר מאד למיתוג העיר, ומבט חטוף על השפה המותגית מספיקה כדי להבין שאין בה אף אחד מהמסרים שרוצה פרויקט "שער העיר" להעביר. כך צפויה ראשון לציון, עם הקמת "שער העיר" למצוא עצמה בעוד מספר שנים בודדות, בדיוק כמו תל אביב, "תקועה" עם שפה שיווקית שאינה הולמת את חזון העיר והמציאות החדשה.

שפת המותג של ראשון לציון, גם כן בעיצוב ברוך נאה, שמטרתה חיזוק הערכים הישראלים והדגשת הראשוניות של העיר באים לחגוג את ההיסטוריה של העיר, אולם אין בהם שום מבט אל העתיד, ואפילו לא להווה. סמל העץ בו משולבות האותיות העבריות, ובהופעות אחרות אייקונים שונים, הוא מורכב מאד ולא תמיד ברור, עמוס לעיתים במסרים רבים מדי, אבל בעיקר חסר מבט לעתיד. ניכר כי חסרה לראשון לציון אסטרטגיה ברורה שהייתה יכולה להביא לתוצאה אחרת, הלוקחת בחשבון את התכנון לעתיד, השאיפות ואפילו הפרויקטים הרבים שכבר מתקדמים בעיר, וצפויים לשנות אותה מהותית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

יש לציין כי באופן בו עיריות מתנהלות, הקושי העצום בהובלת ערים בתהליכים עמוקים, כמו שתהליך מיתוג עירוני צריך להיות, וחוסר התכנון לטווח הארוך, קביעת עובדות בשטח כמו מיתוג חגיגות יומולדת לעיר, שהופך למיתוג עירוני הוא אולי הדרך היחידה האפשרית, אבל היא לבטח לא הדרך הנכונה.

מאמרים קשורים: מגמות במיתוג ערים בישראל | ביקורת מיתוג: באר שבע בירת ההזדמנויות | מדוע רוב מותגי הערים נכשלים? | הערים הטובות בישראל | איפה הישראלים הכי רוצים לגור?