דירוג ערי הסטרטאפ 2015 – תל אביב יורדת, ניו יורק עולה

דירוג ערי הסטרטאפ 2015

שלוש שנים עברו מאז פורסם הדוח האחרון של the Global Startup Ecosystem Ranking המדרג את ערי הסטרטאפ בעולם, ומאז סקטור הסטרטאפים צמח בקצב מסחרר. המדד מדרג 20 אקוסיסטמס של סטרטאפים ברחבי העולם, באמצעות 5 מרכיבים מרכזיים: ביצועים, מימון, כשרונות, שוק וחוויית סטרטאפ.

לפני 20 שנה, כמעט כל הסטרטאפים הטכנולוגיים נולדו בערי סטרטאפ כמו סיליקון ואלי ובוסטון. כיום, יזמי טכנולוגיה הם תופעה גלובלית, כשסביבות סטרטאפ כדוגמת סיליקון ואלי צומחות במהירות בכל מקום. נוף עולם הסטרטאפים, במקושר בינו לבין עצמו, מקבל צורה אותה במדד מנסה להבין.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

האינטרנט של הדברים: איפה זה? ולמה זה חשוב?

האינטרנט של הדברים

האינטרנט של הדברים הוא המשך ישיר של גישות "הבית החכם" ו"העיר החכמה" ויכול להתייחס למגוון רחב של מכשירים, כמו ניטור שתלי לב, שבבים המותקנים על חיות משק לצורכי ניטור, כלי רכב המצוידים בחיישנים מובנים, התקני שטח המסייעים לכבאים בפעילות חילוץ והצלה והתקנים המתקשרים בינם לבין אחרים כדי לספק חווית שימוש משותפת, כמו הטלפון מול תאורת הבית והקומקום החשמלי שיוכלו לפעול מרחוק ובכניסת המשתמש לבית(ויקיפדיה). אנו מתקרבים למציאות בה כל מה שנמצא סביבנו יהיה מחובר לאינטרנט, ישדר מידע בזמן אמת ויאפשר הפעלה ובקרה מרחוק.

קצב אימוץ האינטרנט של הדברים (the Internet of Things-IoT), הטכנולוגיה שנעשתה אפשרית הודות לרשתות מאובטחות ותשתית ענן, נמצאת בצמיחה, וצמיחה זו צפויה להתגבר ככול שיותר ויותר מוצרים ינצלו את הגמישות והיכולות של הפיכת מידע לידע שימושי.

לקרוא את ההמשך »


לאן נוהרים ההייטקיסטים? לא לאן שחשבתם…

בנגלור - מושכת הכי הרבה עובדים בסקטור הטכנולוגיה

בנגלור – מושכת הכי הרבה עובדים בסקטור הטכנולוגיה

שני מחקרים שפורסמו לאחרונה בודקים אילו ערים הצליחו למשוך את כישרונות הטכנולוגיה ברחבי העולם.

הרשת החברתית LinkedIn בדקה מידע בקרב יותר מ-300 מיליון חבריה כדי לזהות את הערים בעולם שהצליחו למשוך חלק ניכר מאנשי הטכנולוגיה בשנה האחרונה. 4 מבין חמש הערים המובילות 4 נמצאות בהודו. פוסט שפרסמה הרשת בנוגע למחקר מצביע כי מבין 52 הערים שנבחנו, האחוז החציוני של תושבים חדשים עם כישורים בטכנולוגיה עמד על 16%, או קצת פחות מ-1 מתוך שישה. אולם מספר ערים בהודו הגיעו לאחוזים כפולים מאלו, לדוגמה, מתוך 60,000 התושבים החדשים שעברו לבנגלור, הודו, בשנה שעברה, 44% היו בעלי כישורים טכנולוגיים.

לקרוא את ההמשך »


בקרוב ערים יוכלו לוותר על שירות תלונות התושבים, ויקבלו אותם ישר מהרשתות החברתיות

כיום, סביר יותר כי אנשים יעדיפו לקטר על עניינים עירוניים ברשתות חברתיות, מאשר יתקשרו לעירייה בתלונה בנושא. אבל מה אם היית מפרסם תלונה בטוויטר או בפייסבוק בידיעה שהעירייה שלך קוראת אותה, וחוסכת לך את הצורך להתקשר להתלונן?

השבוע, חברת IBM חשפה את התוצאות של מדד תחושות הציבור לגבי התנועה בהודו. המדד, שבחן יותר מ168,000 הערות בפייסבוק, טוויטר ורשתות חברתיות אחרות, מהם נגזרו יותר מ-52,000 הערות בעלות ערך, באמצעות סדרה של טכניקות סינון מתקדמות, לשם ניתוח וקבלת תובנות, מגלה כמה מסקנות חזקות לגבי התנועה במדינה, ואיך מתכנני ערים יכולים להקל עליה בעתיד. הממצאים של המדד כללו:

  • תחושות התושבים לגבי תנועה בהודו

    תחושות התושבים לגבי תנועה בהודו

    גורמים שהשפיעו על התנועה והעומס בערים. אנשים בבלגלור היו מודאגים לגבי בעיות כלליות של נהיגה, חנייה ושיפוצי תשתיות. תושבי מומבאי דאגו לגבי זיהום, תאונות דרכים ותחבורה פרטית, ואילו תושבי דלהי התבטאו בנושאי מזג אוויר, לחצי תנועה ותחבורה ציבורית.

  • תושבי דלהי נמצאו לחוצים יותר מהתושבים במומבאי או בנגלור- ייתכן ובשל הבעיות האחרונות ברשת החשמל, אירועי מזג אויר ועצרות.
  • שיחות ברשתות חברתיות לגבי חנייה הן פי 3 יותר שליליות בעיר בנגלור, מבערים אחרות.
  • לפי הרשתות החברתיות, הרגשות השליליים כלפי שעות העומס משפיעות בעיקר על התנועה בדלהי, וזו אולי גם הסיבה לכך שהתושבים שם נמצאו תחת לחץ רב יותר.
  • ההתבטאויות לגבי עבודות תשתית הן חיוביות יותר בדלהי ובנגלור, ואנשים חשו תחושות חיוביות ושליליות באותה מידה לגבי עבודות תשתית. המשמעות היא כי יתכן ועבודות התשתית האחרונות בערים אילו כבר שיפרו את מצב התנועה.

האינפורמציה העצומה והמעודכנת הנמצאת ברשתות החברתיות יכולה לעזור לערים הן בשיפור התכנון לתשתיות תחבורה, תוך כך שהיא מדגישה וחושפת את הייחודיות של כל עיר, ומגלה באילו מקומות דרושה תחבורה ציבורית טובה יותר, ובאילו שעות וימים. אבל היא גם יכולה לאסוף מידע דומה על כל שירות לקוי בעיר, או כל מפגע כמו מדרכה שבורה, תאורה מקולקלת או ריחות רעים ורעש. איסוף האינפורמציה הזו באופן עקבי, שיטתי ומיידי, יכול להפוך לכלי רב עוצמה בידי העירייה לשיפור שירותים ומתן מענה מיידי לצרכי התושבים.

מאמרים קשורים: אינטליגנציה משותפת למען ערים ירוקות יותר | הערים החכמות באות | העיר החכמה הראשונה תהייה מוכנה ב-2015 – החזון של אורוול מתממש | ערי ארה"ב מתאחדות כדי להיות חכמות יותר | מדבר ל מדרכה? אתה לא משוגע, אתה כנראה במדריד


סיליקון ואלי, לונדון, ניו יורק או תל אביב? איפה צומח הייטק בעולם?

המרכזים בהם מצטופפים הסטרטאפים

המרכזים בהם מצטופפים הסטרטאפים

בשנה שעברה נוצר פרויקט בשם “Startup Genome”, שפותח ע"י שלושה יזמים צעירים שביקשו לתת מידע ברור, מבוסס מידע לגבי הגורמים להצלחת ואי הצלחת סטרטאפים. מתוך מחקר זה, בין הדברים האחרים, נוצר Startup Compass כלי להערכת התפתחות והשוואה בין סטרטאפים מאותו אזור, ואיסוף מידע על סטרטאפים בעולם כולו.

מידע נאסף על כ-16,000 סטרטאפים אשר נרשמו למיזם. כיום, שנה לאחר ההשקה, היזמים מאמינים כי Startup Compass הגיע למאסה קריטית של מידע לגבי האזורים והמערכות (אקוסיסטמס כפי שנקראים על ידם) המובילים בעולם לסטרטאפים. עם המידע הגדל, Startup Genome מתחיל בניתוח מעמיק של אזורים אלה במאמץ לתת לסטרטאפים הצצה פרטנית לאופן ולקצב של מרכזי היזמות המובילים בעולם, ומי המובילים. אלו כמה מהממצאים:

  • תפוקת הסטרטאפים – אזור סיליקון ואלי ממשיך להוביל אבל הפער מצטמצם בכל שנה. כרגע האזור גדול פי 3 מניו יורק, פי 4.5 מלונדון, ופי 12.5 מברלין.
  • רמת הצלחת הסטרטאפים – לסיליקון ואלי יש 22% יותר חברות ב-“scale stage” מבניו יורק ו-54% יותר מבלונדון
  • נגישות למימון – בממוצע, הסטרטאפים בסיליקון ואלי גייסו פי 2-3 יותר כסף בשלושת השלבים הראשונים לפיתוח. אבל ב-“scale stage” הסטרטאפים של ניו יורק גייסו 27% כסף, והסטרטאפים של לונדון גייסו 30% יותר.
  • יצירת מקומות עבודה – סיליקון ואלי מייצר 11% יותר מקומות עבודה מהסטרטאפים של ניו יורק ו38% מהסטרטאפים בלונדון.
  • גיל ומין מייסדי הסטרטאפים –בשלושת המקומות גיל המייסדים הממוצע זהה – 33.5. בניו  יורק יש כמעט כפול מייסדות סטרטאפים מאשר בסיליקון ואלי ולונדון.

דירוג אזורי הסטרטאפים (ecosystems) בעולם לפי תפוקה: 1.סיליקון ואלי (סן פרנסיסקו, פאלו אלטו, סן חוזה, אוקלנד). 2. ניו יורק (ניו יורק, ברוקלין). 3. לונדון. 4. טורונטו. 5. תל אביב. 6. לוס אנג'לס. 7. סינגפור. 8. סאו פאולו. 9 בנגאלור. 10. מוסקבה. 11. פריז. 12. סנטייגו. 13. סיאטל. 14. מדריד. 15. שיקגו. 16. ונקובר. 17. ברלין. 18. בוסטון. 19. אוסטין. 20. מומבאי.

מאמרים קשורים: מפת החדשנות העולמית | הערים התחרותיות בעולם | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים | המדינות הטובות ביותר לעסקים |


הערים התחרותיות ביותר בעולם

מחקר זה של Economist Intelligence Unit EIU בדק ודרג את התחרותיות של 120 הערים המרכזיות בעולם. עבור המחקר נבנה אינדקס לתחרותיות שעל פיו נמדדו הערים. למחקר היו  שתי יוזמות עיקריות: להשוות את 120 הערים המרכזיות בעולם ב-8 קטגוריות של תחרותיות. ערים אלו מייצגות 29% מהכלכלה העולמית. כמו כן במחקר קוימו ראיונות עם מומחי ערים, ראשי ערים ומנהלי חברות כדי לקבל את השקפותיהם על התחרותיות של הערים.

יותר מחצי מהאנושות חיה בערים, המייצרות 80% מה-GDP העולמי. כבר כיום חברות מתחילות לבנות אסטרטגיות עבור ערים, ולא עבור מדינות. עם הצמיחה המהירה והפיתוח של ערים רבות, בעיקר בכלכלות המתפתחות כמו סין והודו, התחרות ביניהן על עסקים, משקיעים וכשרונות רק תגבר. גודל בלבד אינו מדד הקובע את קצב הצמיחה והפוטנציאל. בעוד כמה מגה-ערים כמו ניו יורק וטוקיו הן משפיעות במיוחד, יש קטנות יותר כמו הונג קונג וסינגפור, שבנו את עצמן כמרכזים תחרותיים עולמיים. בנתיים ערי השווקים המתעוררים כמו אחמדאבד וטיינג'ין חוות צמיחה כלכלית דו ספרתית ובעלות פוטנציאל צמיחה גבוה אף יותר. תחרותיות, עם זאת, הוא מושג הוליסטי המושפע בין השאר מהעסקים בעיר, רגולציה, איכות כוח האדם ואיכות החיים. הממצאים המרכזיים:

  1. ערי ארה"ב ואירופה הן התחרותיות ביותר בעולם כיום, למרות חששות לגבי תשתיות מתיישנות וגירעונות גדולים בתקציביהן, הן עדיין מושכות הון, עסקים, כישרונות ותיירות. ניו יורק מדורגת ראשונה ולונדון שנייה במדד הכולל, והן הערים התחרותיות ביותר בעולם, וערים אחרות מארה"ב ואירופה המערבית מאכלסות 24 מקומות מתוך 30 המובילות.
  2. הצמיחה הכלכלית של אסיה משתקפת במדד התחרותיות. ערי אסיה שולטות בקטגוריית "הכוח הכלכלי" של המדד, שהיא הקטגוריה בעלת המשקל הרב ביותר. 15 מ-20 הערים הראשונות בקטגוריה זו הן אסייתיות: טיינג'ין, שנזן ודליאן הן המובילות, ואחריהן 9 ערים סיניות, סינגפור (15), בנגאלור (16), אחמדאבאד (19) והאנוי (20).
  3. שכבה אמצעית של ערים בגודל בינוני בשווקים המתפתחים הן מפתח להנעת הצמיחה הגלובלית. ערים אלו בנות 2-5 מיליון תושבים, חוות את הצמיחה המהירה ביותר בעולם.
  4. היתרון המשמעותי ביותר שיש לערי העולם המפותח הוא יכולתן לפתח ולמשוך את הכישרונות הטובים בעולם. ערי אירופה וארה"ב שולטות בקטגוריית איכות כוח האדם במדד. זאת הודות למערכות החינוך האיכותיות והרוח היזמית של תושביהן, אבל גם הפעילות התרבותית ואיכות החיים בערים אלו.

תל אביב מדורגת במדד הכללי במקום ה-59 בין 120 הערים שנבדקו, ומציגה נתונים טובים במיוחד בקטגוריית ההון הפיזי (85.7), ביצועים מעל לממוצע בקטגוריות יעילות מוסדית (65.3), אופי תרבותי וחברתי (66.7) ואיכות כוח האדם (63.8)

. תל אביב מדורגת גבוה יותר מהערים בואנוס איירס (60), בנגקוק (61), סאו פאולו (62), יוהנסבורג (67), אתונה (72), ריו דה ז'ניירו (76). האחרונה במדד, במקום 120, מדורגת טהרן.

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים | המדינות הטובות ביותר לעסקים | המדינות העשירות בעולם | דירוג איכות החיים בערי העולם


איך תעצב הודו את הדימוי החדש שלה?

פורום העיצוב הודו

פורום העיצוב הודו

איך שלא מסתכלים על זה, להודו יהיה תפקיד משמעותי בהשפעה על עיצוב המאה ה-21. השוק הענק הזה של מיליארד איש מחוזר ע"י עסקים מערביים רבים, אבל הודו לא מתכוונת רק לצרוך מוצרים מערביים, היא מעוניינת לעצב את העתיד, תרתי משמע. קיים דיון מעמיק בהודו לגבי האופן שבו עליה להתמודד עם התפקיד הגדל שלה בעולם. העיצוב נתפס הן ככלי לפיתוח כלכלי והן כאמצעי לרומם מיליונים מעוני. על רקע זה נפתח הפורום לעיצוב בהודו (IDF), אחד מהכנסים המרכזיים בנושא.

"הודו כבר שחררה את היכולת היזמית שלה, כעת עליה לשחרר את היכולת היצירתית, אנחנו צריכים עיצוב" אמר כאמאל נאט, השר לפיתוח עירוני, במדינה בה יש יותר ערים עם יותר ממיליון תושבים מאשר באירופה כולה. המסר הזה מגיע גם מסין, בעוד שתי האומות שואפות להיות יותר מספקיות כוח עבודה ומרכזי ייצור, ולהפוך למרכזים היצירתיים של העולם.

הבעיה היא ש"עיצוב" כולל הכול – מתשתיות ודיור, ועד מוצרים ומיתוג. והשאלה היא איך תוכל הודו להסתמך על המסורת המכובדת שלה וליצור זהות עיצובית מבודלת. בעבר העיצוב של המוצרים ההודים לא יכלו להראות "הודיים" כי זה היה יוצר אסוציאציה של איכות ירודה. מוצרים עוצבו כאילו הם מכל מקום ומשום מקום, ובאופן כללי תעשיית העיצוב בהודו היא צעירה מאד, כמו גם הכלכלה שנפתחה לעולם רק אחרי 1991. החברה ההודית הראשונה שקראה לעצמה חברת עיצוב הוקמה ב-1989 ונקראת Ray and Keshavan והצליחה בעיקר בתחום המיתוג לחברות טכנולוגיה ושדות תעופה הודיים, היא הצליחה כל כך עד שנקנתה ע"י קבוצת הפרסום הגדולה בעולם WPP.

אולם בעוד חברות עיצוב הודיות צמחו וגדלו, נותרה שאלת הזהות. רוב הזהות של התרבות ההודית המסורתית מגיעה מעבודת יד אנונימית, והיא קשה לתרגום לעולם המערבי הנשלט ע"י תפיסת עיצוב מודרניסטית. אופנה היא תחום נוסף, וחשוב ביותר בהודו. המדינה משקיעה רבות בתחום זה כדי לתמוך בתעשייה הטקסטיל העצומה, ומתכננת 4 אוניברסיטאות לעיצוב, אבל לא ברור מתי זה יצא לפועל. רבים חושבים כי על המדינה לעשות יותר לקידום ולימוד עיצוב במדינה, בעוד אחרים מאמינים יותר בכוחות השוק החופשי.  בכנס גם עלתה השאלה לשם מה העיצוב מלכתחילה? קיים מתח בין התופסים את העיצוב ככוח לשינוי יסודי, מול התופסים עיצוב כמספק לייפסטייל יוקרתי לעילית החברתית הצומחת בהודו.

מאמרים קשורים: עיצוב והעתיד של ניו יורק | מיתוג פסגת מדינות ה-BRICS בהודו | איך עושים את הודו נגישה יותר?