הבחירות לרשויות המקומיות 2013: הגדולים (והטובים) ממשיכים, הפריפריה מתעוררת, וסופה של שושלת מקומית

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 - המנצחים בערים הגדולות

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 – המנצחים בערים הגדולות

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 התאפיינו אמנם באחוזי הצבעה נמוכים ברוב הישובים, אבל הוכיחו כי הציבור יודע מה טוב בשבילו, במרבית המקומות. ראשי הערים הגדולות, ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, ראשל"צ, נתניה, וחולון, בחרו להעניק קדנציה נוספת לראשי העיריות שלהם, ובצדק, וגמלו להם על קדנציות מוצלחות, קידום הערים ושיפור איכות החיים ורמת השירותים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

בישראל חיים 8 מיליון תושבים. איפה בישראל חיים יותר טוב? דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים

צפת - עולה בדירוג

צפת – עולה בדירוג

ערב יום העצמאות מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי אוכלוסיית ישראל הגיעה לכ-8 מיליון תושבים, והיא דומה לאוכלוסייתן של שוויץ, אוסטריה, סרביה וטג'יקיסטן, ועוברת את זו של בולגריה, ירדן, דנמרק, סינגפור, פינלנד, אירלנד, נורבגיה ואפילו לוב (אוכלוסיית העולם על פי נתוני ה-CIA). מתוך אוכלוסיית ישראל 75% הם יהודים, ו-20.6% הם ערבים. קצב הגידול של האוכלוסייה בארץ הוא 1.8% בשנה, קצב קבוע בעשור האחרון.

עוד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סיווג הישובים בישראל לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה, המכונה חלוקה לאשכולות חברתיים כלכליים, המבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין 2008, ונועד בין היתר לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים (או אי הקצאתם) לרשויות מקומיות.

בת ים יורדת בדירוג

בת ים יורדת בדירוג

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת על ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה וגמלאות, רמת חיים (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור). 16 משתנים שנבחרו מתחומים אלה לפי מספר קריטריונים, שימשו לחישוב של ערך המדד החברתי-כלכלי לכל יחידה גיאוגרפית. לאחר קבלת ערכי המדד, סווגו היחידות הגיאוגרפיות ל-10 או 20 אשכולות (קבוצות הומוגניות לפי ערכי המדד), כאשר אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר.

מתוך 199 עיריות ומועצות מקומיות, 110 לא שינו אשכול, 64 ירדו באשכול אחד, 24 עלו באשכול אחד, ומועצה מקומית אחת עלתה בשני אשכולות. מבין 53 מועצות אזוריות, 25 לא שינו אשכול, 9 ירדו באשכול אחד, 18 עלו באשכול אחד ואחת עלתה בשני אשכולות.

חולון יורדת בדירוג

חולון יורדת בדירוג

מבין הערים הגדולות ירושלים נמצאת באשכול 4, תל אביב 8, חיפה 7, ראשון לציון ופתח תקווה באשכול 6, ואשדוד באשכול 5. כל הערים הללו לא שינו את מיקומן ביחס לדירוג של שנת 2006, למעט ראשון לציון שירדה אשכול אחד בדירוג.

מבין הערים רק רהט (אשכול 1), בני ברק (אשכול 3), צפת (אשכול 4), וכפר סבא (אשכול 8) שיפרו את דירוגן. לעומתן באקה אל גרביה, טירה, אופקים, נצרת, שדרות, טבריה, בית שאן, בת ים, נצרת עילית, מעלה אדומים, קריית אתא, נתניה, יבנה, אריאל, חדרה, נהריה, כרמיאל, חולון, קריית ביאליק, קריית מוצקין, ראשון לציון, רמת גן, קריית אונו וגבעתיים – כולן ירדו בדירוג.

אשכול 10, הגבוה ביותר כולל את היישובים עומר, כפר שמריהו וסביון, ואילו אשכול 1, הנמוך ביותר כולל את לקיה, מ.א. אל-בטוף, תל שבע, ג'סר א-זרקא, מודיעין עילית ומ.א. אבו בסמה.

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 53-106

דירוג הישובים 53-106

 

מאמרים קשורים: דירוג הערים הטובות בישראלאיפה הישראלים הכי רוצים לגור? | מי הם ראשי הערים הטובים בישראל | האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? | באר שבע חייבת לגבש זהות


מכרז מיתוג בית שאן: יש זוכה, ויש גם ריח של מתפרה זולה במיוחד

עיריית בית שאן

עיריית בית שאן

בנובמבר 2011 פרסמה עיריית בית שאן מכרז למיתוג העיר כעיר תיירות. כמעט שנה מאוחר יותר הודיעה העירייה למתמודדים כי נבחר הזוכה במכרז. במכרז התמודדו מיטב משרדי הפרסום והמיתוג בישראל, אולם הזוכה, באופן מפתיע, לא היה אף אחד מהם, אלא היועץ העצמאי ישראל בכר, ששימש בעבר כ"יועץ הסקרים של בנימין נתניהו".

אז איך הצליח ישראל בכר לגבור על כל משרדי המיתוג והפרסום המובילים בארץ, שהציגו ניסיון רלוונטי במיתוג תל אביב, ירושלים, אילת ועוד, ללא ניסיון דומה משלו במיתוג ערים? ועוד עם הצעת מחיר שלא הייתה הזולה מבין ההצעות? וצוות קריאייטיבי ללא ניסיון רלוונטי במיתוג ערים?

לשם כך יש לחזור אל מסמכי המכרז המקוריים, שעוררו תרעומת כבר מהשלבים הראשונים. המכרז כללו שני סעיפים תמוהים במיוחד: האחד ערבות למכרז בגובה 100,000 ₪ – דרישה מאד יוצאת דופן במכרזים בהיקף כספי כזה. לשם השוואה, במכרז למיתוג הוד השרון שפורסם לפני מספר חודשים הערבות הנדרשת הייתה 20,000 ש"ח, כמקובל במכרזים כאלה. אולם הדרישה השנייה הייתה תמוהה עוד יותר, ועוררה תרעומת רבה בקרב המבקשים להתמודד: על פי המכרז נדרשה "היכרות מוקדמת עם האזור" ואף צוין במפורש כי "העירייה מוצאת לנכון לתת עדיפות למציע שיש לו היכרות מוקדמת עם האזור" – זוהי דרישה מאד יוצא דופן במכרזים מסוג זה, דרישה שלא נכללה במסמכי מיתוג ירושלים, תל אביב, אילת, פתח תקווה, הרצליה או הוד השרון. יש להדגיש גם כי הדרישה הייחודית הינה חסרת ערך מקצועי, ואין עדיפות בתהליך מיתוג להיכרות מוקדמת, ויש אף שיאמרו שעדיף שלא תהיה הכירות כזו.

אז מה מיוחד בבית שאן, שבשונה מכל עיר אחרת היא דורשת סוג היכרות מוקדמת כזו, כתנאי למיתוג העיר. את התשובה אולי אפשר למצוא בפרטי המציע של הזוכה במכרז. ישראל בכר הוא יליד בית שאן וגדל בעיר. את ההיקשים המתבקשים אתם מוזמנים להסיק לבד…

בנוסף , גם הליך המכרז היה לא תקין: וועדת המכרזים, שאמורה למנוע מצבים של "תפירת מכרז" או הטייתו, ושדנה בהצעות השונות הייתה למעשה חסרת השפעה על התוצאות, שנקבעו בפורום אחר שכונה "ועדת היגוי", וכך שימשה למעשה כחותמת גומי.

על פי גורמים בעיריית בית שאן , מיתוג בית שאן לא ימומן מתקציב העירייה, אלא יתוקצב על ידי משרד השיכון ומשרד התיירות שהבטיחו מיליון שקלים לפרויקט. הצעת המחיר של הזוכה לתהליך המיתוג (ללא פרסום) עומדת על 375,000 ₪.

[גילוי נאות: גם אני התמודדתי במכרז עם צוות מורחב שכלל משרד אסטרטגיה, חברת תכנון ערים וחברת מיתוג. הצעת המחיר שלנו חולקה לשתי חלופות: הזולה 349,500 ש"ח והיקרה יותר  384,500 ש"ח]

מאמרים קשורים: פורסם מכרז למיתוג בית שאן | פורסם מכרז למיתוג הוד השרון | מגמות במיתוג ערים בישראל | ביקורת מיתוג – באר שבע | טבריה חוגגת 2000


פורסם מכרז למיתוג העיר בית שאן

עיריית בית שאן פרסמה מכרז לביצוע מיתוג לעיר בית שאן כעיר תיירות. אלו עיקרי הדברים אותם מבקשת עיריית בית שאן להשיג באמצעות ביצוע המיתוג והתהליך לביצועו:

  • מיתוג העיר בית שאן כעיר תיירות כלפי פנים (תושבים) וכלפי חוץ.
  • תהליך המיתוג ותוצאותיו יתנו מענה ללקוחות הפנימיים – תושבי העיר, במטרה לחבר אותם לתהליכים הקשורים לפיתוח התיירותי בעיר .
  • תוצאות המיתוג אמורות לייצר תדמית חיובית של העיר בית שאן כלפי חוץ, במגמה למצב את בית שאן  כעיר בעלת דגשים ומאפיינים תיירותיים שיתרונותיה היחסיים מובלטים ומבודלים בהשוואה לסביבה.

העבודה תכלול הגדרת "המוצר התיירותי" של העיר בית שאן.

העיר בית שאן:

העיר מיושבת ברציפות מראשית התקופה הכלקוליתית (4000 לפנה"ס) ועד ימינו. העיר החדשה נוסדה בחודש יוני 1949על אדמות העיירה הערבית ביסאן, ששכנה במקום בו הייתה בית שאן הקדומה ואשר תושביה גורשו ממנה בעת מלחמת העצמאות. ביוני 1949 יושבה העיירה מחדש בשמה הקדום "בית שאן". בשנות ה-50 וה-60, במסגרת העלייה ההמונית הובאו אליה עולים חדשים רבים מעיראק, איראן, וצפון אפריקה. בשנות מלחמת ההתשה ובשנות ה-70 סבלה העיר מהפגזות ירדניות ומהסתננויות של מחבלים משטח ירדן. בשנת 1999 הוכרזה בית שאן כעיר. על פי נתוני הלמ"ס נכון ליוני 2010, בבית שאן 16,900 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.2%‏. העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 8-2007 היה 46.6%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2007 היה 5,070 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,743 ש"ח).

תיירות בבית שאן:

בשנת 1990 החל פרויקט חפירות יזומות מטעם משרד התיירות, רשות הטבע והגנים, קק"ל, עיריית בית שאן ורשות העתיקות. כ-1,500 דונם נחפרו וחשפו את שרידיה של העיר העתיקה שחרבה. במקביל לחפירות נערכו עבודת שימור, שחזור ופיתוח. במקום נחשפו תיאטרון רומי, מקדשים, מרכזי מסחר עתיקים, מרחצאות, פסיפסים ועוד.

ביולי 2008 נחנך פרויקט חזיון אור-קולי בשם "לילות שאן". הפרויקט, בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים, הינו ייחודי מסוגו בארץ ובין הבודדים בעולם. האתר בכלל, והמופע האור קולי בפרט, מושכים מדי שנה אלפי תיירים.

אלמנט תיירותי נוסף באזור הוא המעיינות הטבעיים הסובבים את העיר דוגמת גן השלושה (הסחנה), מעיין חרוד, גני חוגה, עין מודע, עין שוקק ורבים נוספים.

ב-22 באפריל יציגו בפני העירייה 4 החברות שעלו לשלב האחרון במכרז את הצעותיהן.

תוצאות המכרז למיתוג בית שאן

מאמרים קשורים: טבריה חוגגת 2000 | מיתוג רמת הגולן | מגמות במיתוג ערים בישראל |