דירוג איכות החיים בערי אירופה. והפעם על פי התושבים

סקר איכות החיים

ה"יורוברומטר" הוא סקר של האיחוד האירופי, המתקיים אחת לשלוש שנים ובוחן את "תפישת איכות החיים בערי אירופה", במדינות האיחוד, טורקיה, איסלנד, נורבגיה ושוויץ. להבדיל ממדדים אחרים המדרגים איכות חיים בערים, בסקר זה רואיינו יותר מ-40,000 איש ב-79 ערים, כדי לבחון את דעת תושבי הערים השונות באירופה, על המקום בו הם חיים, תוך שהם מדרגים את איכות השרותים כמו חינוך, תרבות ומתקני ספורט, וגם תחבורה ציבורית ושירותים מנהליים. התושבים נשאלו גם לגבי אמצעי התחבורה בהם הם משתמשים בתכיפות, האם הם מרוצים מרמת הביטחון, זיהום אויר ורעש והאם הגירה נתפשת בעינהם כנכס.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דירוג הערים הבטוחות בעולם 2015. האקונומיסט

הערים הבטוחות בעולם 2015

הגדרת הביטחון העירוני הוא נושא העובר שינוי ועדכון כל הזמן. רק לפני כ-20 שנה מושגים כמו "ביטחון קיברנטי" או שינויי אקלים לא היו קיימים כלל, ואילו כיום הם מרכיב מהותי בגדרת הביטחון ואתגר גדול יותר לערים מפשיעה מסורתית, שדווקא אותה אנו נוהגים לקשר לביטחון.

מחלקת המחקר של האקונומיסט עורכת מדי שנה מחקר המדרג 50 ערים ברחבי העולם על פי 40 אינדיקטורים הכוללים ביטחון דיגיטלי, ביטחון רפואי, ביטחון תשתית וביטחון אישי. אין פלא כי ערים עשירות יותר הן גם בטוחות יותר, על פי המדד. טוקיו וסינגפור מובילות את הרשימה, ואילו ג'קרטה סוגרת אותה, עם רמת הביטחון הנמוכה ביותר.

לקרוא את ההמשך »


אם יש לך מה להגיד, זה הזמן: אירוע שיתוף הציבור הענק של תל אביב

שיתוף ציבור תל אביב

החודש תקיים עיריית תל אביב את מהלך שיתוף הציבור הגדול ביותר שהתקיים אי פעם בעיר, שיכלול אירוע שולחנות עגולים בכיכר רבין (10.9.14) ולאחריו אתר התייעצות וירטואלי שיהיה פתוח למשך שבוע ימים. מטרת המהלך הוא "לחשוב ביחד על החיים שלנו בעיר". 

לקרוא את ההמשך »


לונדון וסידני הדיחו את פריז מדירוג הערים הטובות בעולם

לונדון - העיר הטובה בעולם

לונדון – העיר הטובה בעולם

לונדון, סידני, פריז, ניו יורק ורומא נבחרו כערים הטובות בעולם. סידני נבחרה כעיר הבטוחה בעולם, עם האנשים הידידותיים ביותר, ואילו לונדון נבחרה ראשונה כעיר בה אנשים מתרבויות שונות יכולים להשתלב הכי טוב.

לקרוא את ההמשך »


איך הביטחון הפך מצורך לאסטרטגיה עירונית, ומדוע אנשים תופסים ערים מסוימות כיותר בטוחות?

סינגפור. "העיר הבטוחה בעולם"

סינגפור. "העיר הבטוחה בעולם"

הודו חווה משבר תיירות שכמוהו לא עבר על המדינה שנים רבות. על פי נתוני ארגון התיירות של האו"ם, בשנת 2012 רק מעט יותר מ-6.5 מיליון תיירים הגיעו להודו, ונתונים אלה מפתיעים במיוחד משום שמדינות שכנות לה, כמו סרי לנקה או בהוטן חוו זינוק של 17% בתיירות. מספר התיירים המגיעים כעת להודו נמוך יותר ממספר המגיעים לאינדונזיה, בולגריה, ורק חצי ממספר התיירים המגיעים לפולין או סעודיה.

לקרוא את ההמשך »


הגלובליזציה כבר לא מונעת על ידי מדינות, אלא ע"י ערים. וראשי הערים תופסים פיקוד בעולם

העיור בעולם כבר ביסס את עצמו כמגמה המשמעותית ביותר של המאה ה-21, כשחצי מאוכלוסיית העולם כבר חיה בערים, לראשונה בהיסטוריה האנושית. בעוד ההשלכות לצמיחה כלכלית כבר נדונו בהרחבה, ההשפעה של העיור על הדיפלומטיה ועל הריבונות יהיו משמעותיות באותה מידה.

שני נושאים משמעותיים הנמצאים באג'נדה העולמית הם ביטחון ושינויי האקלים. לאחר התקיפה על מגדלי התאומים בניו יורק, והתקפת הטרור ב-2008 במומבאי, שתי הערים החלו לחזק את שירותי הביטחון שלהן ואת יכולות המודיעין, מעבר למה שהבירות וושינגטון ודלהי יכולות לספק. דובאי, האייקון המזרח תיכוני, כבר עשתה זאת קודם לכן.

שני עשורים של דיפלומטיה הביאו לשינוי מזערי בלבד בתחום שינויי האקלים, ולהחלטות מהוססות לגבי צמצום פליטות הפחמן של המדינות. אולם יוזמה חדשה, שהובלה על ידי ראש עיריית לונדון, קן ליווינגסטון, ב-2006, יוזמת ה-C40 , הביאה 60 ערים וראשי ערים להחליף בינהם שיטות עבודה, טכנולוגיות, וקידום שיתופי פעולה פרטיים-ציבוריים לצמצום פליטות הפחמן של הערים. הסטנדרטים שנקבעו על ידי קבוצת ה- C40  בפיתוח אנרגיה ירוקה, ניהול אשפה, ותחבורה ירוקה עברה את הסטנדרטים שנקבעו על ידי משאים ומתנים בין מדינות. בעוד ערים הופכות להיות חשובות יותר ויותר, ומניעות מהלכים משמעותיים יותר ויותר, האם עדיין יש מקום לדבר כלל על יחסים בינלאומיים בין מדינות?

כדי להבין את תפקיד הערים במאה ה-21, יש לזכור כי ערים הן צורת ההתיישבות האנושית הראשונה והקבועה ביותר, והן שימשו כשחקנים הפוליטיים מתחילת התרבות האנושית. ערי מסופוטמיה ואנטליה העתיקות החליפו בינהן משלחות באופן קבוע כדי לבסס הכרה הדדית ומסחר. הדיפלומטיה בימי הביניים וברנסנס נשלטה על ידי ערי מדינה, בעיקר באיטליה וצפון אירופה, שגם ניהלו את מרבית הסחר הבינלאומי ויצאו למסעות גילוי ארצות באסיה ובאמריקה. מנקודת המבט ההיסטורית, מדינות הן למעשה המצאה חדשה, הקיימת פחות מ-200 שנה.

הערים המובילות את הכלכלה העולמית. מקינזי

הערים המובילות את הכלכלה העולמית. מקינזי

גם הגלובליזציה עצמה, היא במידה רבה תופעה המתקיימת בין ערים, ושמשמעותה הסרת המגבלות שמטילות מדינות. על פי מחקר של McKinsey Global Institute, כמעט כל הכלכלה העולמית מיוצגת על ידי כ-400 ערים מרכזיות. הקישורים האוויריים סביב העולם תלויים על פיתוח מרכזים כמו שיקגו, לונדון, ציריך או סינגפור, שמגבירים את הגלובליזציה לערים קטנות יותר באזורן.

לאורך השנים האחרונות, הערים הגלובליות צמחו להיות מצבור של ייצור שירותים פיננסיים והן מגדירות את האבולוציה של קשרים כלכליים בין מדינות, יחד עם סקטור הפיננסים. מיזוגים של בורסות מעידים על ההשתנות של הגיאוגרפיה של ההשפעה: הקשר בין בורסות ניו יורק ופרנקפורט והשיחות על מיזוג הבורסות, כפי שמתקיים גם בין בורסות לונדון וטורונטו, שיקגו וסאו פאולו, דובאי ומומבאי, סידני וסינגפור, או השילוש של בורסות שנזן- הוג קונג ושנגחאי, כולם מעידים על איך הרשת הפיננסית הגלובלית מעוצבת מחדש על ידי ערים.

כיום, לערים רבות יש משקל כלכלי, קישורים בינלאומיים, והשפעה דיפלומטית רבים יותר בעולם, מאשר לעשרות מדינות. העלייה של הערים כשחקנים חוצי גבולות מונעת לא רק על ידי העיור והגלובליזציה, כי אם גם על ידי תופעה שלישית בלתי ניתנת להיפוך – האצלת סמכות. התקופה שמאז סיום המלחמה הקרה התאפיינה לא רק בגל לידות של מדינות חדשות שבאו לאחר פירוק ברה"מ ויוגוסלביה, אלא גם באזורים רבים בתוך מדינות העולים כבעלי זהות ייחודית, קישוריות ועוצמה המביאים להם יותר ויותר אוטונומיה. קוויבק, חבל הבסקים, גרינלנד, סקוטלנד וקטלוניה הן דוגמאות למאות אזורים כאלה ברחבי העולם. אוסטרליה וקנדה חוו עליה משמעותית בכוחן של מועצות מקומיות כמו זו של העיר סידני או וונקובר, המתקדמות בתחומים רבים יותר מהמדינות שלהן.

לא מעט ערים נוספות, שאינו בירות, כמו מומבאי או לאגוס ואפילו תל אביב צברו נוכחות בינלאומית משמעותית. לאורך העשור האחרון, רוב הפרובינציות בהודו וסין הקימו לעצמן משרדי קידום מסחר והשקעות ברחבי העולם, בעיקר ללא מטרות דיפלומטיות כי אם במטרה למשוך סחר, השקעות ותיירות. בסך הכל, היוזמות הללו והדיפלומטיה הכלכלית של ערים ואזורים ממחישים את העוצמה העולה והשאיפות של אזורים עירוניים לזהות את עצמן כ"ערים גלובליות", עצמאיות ושכפיפותן למדינה הולכת ויורדת.

עליית תעשיית מיתוג הערים, אשר כוללת הצעות לאומיות להתמודדות על אירוח אולימפיאדות, קידום תיירות והשקעות, וקמפיינים של ערים, מוסיפים עדויות על האופן בו ממשלות עירוניות ומומחי שיווק חוברים כדי לחזק את דימוי הערים אל מעבר לגבולות המדינות.

בעוד ערים תובעות את ניסיונן והנהגתן על הבמה העולמית, מנגנון ורשתות חדשים עשויים לעלות. הכל כבר נמצא: כוחות ייעודיים פנים עירוניים, תיאום בין ערים, פעולה בתחום שינויי האקלים וטיפול באסונות, חינוך ומרכזי תקשורת מחשבים ועוד. מעבר לכך, יוזמת הערים לטיפול בשינויי האקלים כבר הוכיחה כי הדיפלומטיה בין הערים היא יעילה יותר ואפקטיבית יותר מזו שבין מדינות. ובעוד העיור בעולם רק הולך ומתגבר, ערים צריכות לקבל את הכוח והמעמד שלהן, וכן את האפשרות לפתור בעיות, ולא להיות מוגבלות על ידי המדינות.

תופעה מקבילה משתקפת דרך מערכות הבחירות הלאומיות סביב העולם: ראשי ערים הופכים יותר ויותר להיות מנהיגי מדינות, ולמובילים בנושאים גלובליים.

בישראל המסלול מהרשות המקומית אל הכנסת מוכר שנים רבות, אולם למעט אהוד אולמרט לא כיהנו ראשי ערים כראש ממשלה בישראל. כיום, יותר ויותר ראשי ערים הופכים לראשי מדינות. ראש עיריית סיאול לשעבר לי מיונג בנק, ראש עיריית איסטנבול לשעבר רסיפ טייפ ארדואן מכהן כראש ממשלת טורקיה, ראש עיריית טהרן לשעבר, מחמוד אחמדיניג'אד הוא נשיא אירן, וגם ראש ממשלת צרפת פרנסואה הולנד כיהן כראש עיר. בסך הכל, 8 ראשי מדינות כיום היו ראשי ערים, והמספר צפוי רק לגדול. בסין, מתוך שבעת חברי הועדה של הפוליטבירו, שישה היו ראשי פרובינציות.

מייקל בלומברג. נשיא ארה"ב?

מייקל בלומברג. נשיא ארה"ב?

בשנה שעברה, מושל סאו פאולו הפסיד באחוזים בודדים את ראשות ממשלת ברזיל, והוא צפוי להתמודד שוב בבחירות הבאות. ראש עיריית בואנוס איירס מתכוון להתמודד ב-2015, וגם לראש עיריית מקסיקו סיטי, מרסלו אבררד יש שאיפות לנשיאות. ראש עיריית לאגוס, העיר הגדולה בניגריה, הוא הדמות הפוליטית הפופולרית ביותר במדינה, ומעטים שוללים את האפשרות שראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון יתמודד מול דיויד קמרון על ראשות ממשלת בריטניה בבחירות הבאות, או שמייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק יתמודד על הנשיאות בארה"ב.

באופן היסטורי, ראשי מדינות הגיעו מתוך הפרלמנט, אולם ראשי ערים כיום תופסים יותר ויותר תפקידים של ראשי מדינות, ומציגים ניסיון בניהול ערים גדולות, ונשענים על פרופיל ציבורי נרחב שהתפקיד מעניק, ועם עליית חשיבות הערים, אלו המנהלים אותן בהצלחה, מקבלים מהציבור אישור לתפקידי ניהול מדינה.

כדי לנהל יחסים חדשים אלה באופן יותר יעיל, ערים וראשיהן עוברים יותר ויותר לפעילות דיפלומטית שמעבר לגבולות העיר, ברחבי העולם. בניו יורק, מייקל בלומברג ייסד את "משרד ראש העיר ליחסים בינלאומיים" כדי לנהל את יחסי העיר עם האו"ם, וכעת המשרד עוסק ביחסים בינלאומיים, קידום השקעות, ביטחון, ויוזמות בתחומי שינויי האקלים. בעיריית תל אביב, במסגרת מנהלת עיר עולם עובדים מנהלת פיתוח בינלאומי, יועץ ראש העיר ליחסים בינלאומיים, 2 יועצי תקשורת בינלאומית, ומנהל שותפויות גלובליות.

מגמה נוספת המעידה על עליית חשיבות הערים וראשיהן, מול הפרלמנטים, היא התנועה של פוליטיקאים ופרלמנטרים מוכרים אל תפקידי ניהול ערים. רם עמנואל עזב את הבית הלבן כדי להתמודד ולהיות ראש עיריית שיקגו. בארץ, כרמל שאמה עומד להתמודד על ראשות עיריית רמת גן השנה, יואל חסון על ראשון עיריית ראשון לציון, ציון פיניאן בטבריה, יעקב אדרי באור עקיבא, וכמובן, ניצן הורוביץ שוקל התמודדות על ראשות עיריית תל אביב.

מאמרים קשורים:  "עיר גלובלית"- מה זה? והאם תל אביב היא עיר גלובלית?עצמאות לתל אביב. האם הגיע הזמן לשקול זאת ברצינות? | החזרה אל הפוליס- העיר העצמאית | מיהן הבירות הכלכליות של העולם? | עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | 300 הערים הצומחות בעולם | כך נראית עיר גלובלית – רק 19% מרוכשי הדירות בלונדון הם בריטים


מחאה והמרחב הציבורי: איך הכיכרות תורמות או מזיקות לדמוקרטיה

דמוקרטיה והמרחב הציבורי

דמוקרטיה והמרחב הציבורי

מחאה ציבורית בשנים האחרונות עברה אל הרשת. ניתן לבנות תנועת מחאה בפייסבוק, לארגן אותה עם Foursquare ולתעד אותה עם אינסטגרם. העולם התאהב ברעיון של מהפכה חברתית המונעת על ידי טוויטר, על פי הדוגמה של האביב הערבי.

אבל כל הכלים הדיגיטליים הללו לא משנים את הצורך הבסיסי של דמוקרטיה: מרחב ציבורי ממשי ואקטיבי. מובן כי מצרים צעירים וזועמים ארגנו את עצמם בעזרת טלפונים חכמים בינואר בשנה שעברה. אבל עדיין הם היו זקוקים לכיכר תחריר. גם בישראל המחאה החברתית שניזונה כל כך מהרשת, לא זכתה לתהודה דומה לזו של האוהלים בשדרות רוטשילד, ולהפגנות הגדולות בשטח.

ג'ון פרקינסון, חוקר פוליטי מאוניברסיטת וורוויק בבריטניה, נסע אל 11 ערי בירה בעולם בניסיון להבין את הקשר בין המרחבים הציבוריים והדמוקרטיה. "מה יכולה דמוקרטיה להרוויח ממרחב ציבורי" הוא שאל "האם יש לה צרכים פיזיים כדי לצמוח? וכיצד ערים מודרניות מספקות צרכים אלו?"

את הממצאים שלו הוא פרסם בספר Democracy and Public Space: the Physical Sites of Democratic Performance המציע מבט שונה על כיכרות ופארקים אשר לרוב נבחנים בהקשר של יכולתם למשוך תיירים, פסטיבלים וקונצרטים, ולא הפגנות. לאחר שביקר בכל עיר, תוך בחינת הנגישות, הגודל, מאפיינים של ביטחון, פרקינסון גיבש דירוג מפתיע של המרחבים הציבוריים בערים במובן של טוב או רע לדמוקרטיה:

  1. ברלין, גרמניה
  2. וולינגטון, ניו זילנד
  3. אוטווה, קנדה
  4. קנברה, אוסטרליה
  5. וושינגטון, ארה"ב
  6. הונג קונג
  7. מקסיקו סיטי
  8. לונדון, בריטניה
  9. טוקיו, יפן
  10. סנטייגו, צ'ילה
  11. קייפטאון, דרום אפריקה

אז איך זה שוושינגטון נמצאת באמצע הדירוג, ולונדון קרוב לתחתית? "למלא את ה'נאשיונאל מול' (הכיכר המרכזית בוושינגטון) זו משימה שמאד קשה להשיג" אומר פרקינסון. "הרבה מהבירות האחרות מציעות מרחבים ציבוריים דלים במיוחד בקדמת המוסדות הפוליטיים שלהם. כיכר צ'ארטר גארדן, הכיכר המרכזית בהונג קונג, יכולה להכיל רק 5000 איש. בהונג קונג כל כך הרבה יותר קשה להביע את הגודל הפיזי של המחאה." אומר פרקינסון.

אבל לוושינגטון יש מספר בעיות. הכיכר היא מאסיבית, אבל לא קל להשתמש בה למחאה, היא עמוסת מנגנוני שיטור מסוגים שונים, ומאד קשה לצלם בה וידאו. גם השטח הציבורי הנוסף, קומפלקס הקפיטול, אינו נגיש כל כך עבור אזרחים. פרקינסון גם אומר כי דירדרנו את האיכות הפוליטית של מקומות אלה על ידי הפיכתם למוקדי תיירות הומים.

המחאה החברתית תל אביב

המחאה החברתית תל אביב

"ערים רבות משקיעות מאמצים רבים בהתייחסות לאתרים אלה כאתרי מורשת, כאתרים חצי מקודשים של דת אזרחית" הוא אומר. "וכך אתה אמור לבוא למקום כזה עם גישה חצויה".

הבעיה של לונדון היא שונה במקצת. "הכיכר המרכזית שמול הפרלמנט בלונדון היא קטנה, והיא אי תנועה. כינוסים דמוקרטיים בכל גודל בלונדון צריכים להעשות בהייד פארק, שם הסביבה שונה לחלוטין (וגם התחבורה לשם יקרה). בבריטניה קיים גם חוק המגביל הפגנות בשטח המקיף את הפרלמנט, וכל מי שרוצה להפגין שם צריך לקבל רשות, ולרוב נדחה."

בקנדה, המצב טוב בהרבה מזה שבוושינגטון או לונדון. הפרלמנט הקנדי נלחם בקביעות במשטרה המנסה לסגור את השטח הציבורי מחוץ לו. כך שאם אתה קנדי שרוצה להביא את זכותך הדמוקרטית להפגין ממש ליד הפרלמנט, אתה יכול. למעשה, אתה יכול לצעוד ממש לתוך הבניין ולפגוש את נבחרי הציבור שלך בחדרים ציבוריים השמורים במיוחד לשם כך. אתה אילו יכול להתחתן שם, אומר פרקינסון.

מאמרים קשורים: מדוע הרחובות שייכים למכוניות ולא לאנשים? | איך מעצבים דיקטטורה? צפון קוריאה | המקומות הטובים והגרועים בעולם לחיות כאישה | מצעד הגאווה במוסקבה נאסר ל-100 השנים הבאות | הפרס האירופאי למרחבים ציבוריים 2012