10 הנושאים החשובים ביותר שעומדים בפני הערים, ע"פ ראשי הערים.

דוח מצב הערים 2016

דוח מצב הערים 2016

בעוד ממשלות עסוקות במשברים פוליטיים, מאבקי תדמית ועלבונות בין מדינות, ראשי ערים מתרכזים יותר בשיפור רמת החיים של התושבים והשגת יעדים ממשיים בקהילותהם. ערים הן המקום בו אנשים מתרכזים כדי לחיות, לעבוד ולבלות, וראשי ערים צריכים לסתום בורות בכסישים, לספק שירותים לאנשים, ולהצמיח את הכלכלה.

ערים הן המקום בו הטוב שבמדינה מתרכז – רעיונות חדשניים, יזמות ודינמיות חברתית נובטים, מוטמעים וצומחים לטובת הכל. מהערים המרכזיות ועד לערים הקטנות ביותר, העתיד מעוצב על ידי החושבים והעושים במרכזי הערים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

קרן בלומברג מגיעה לישראל עם מענקי חדשנות לירושלים ולתל אביב. הכירו את ה- i-teams

קרן בלומברג

קרן הפילנתרופיה בלומברג הכריזה על 12 ערים נוספות בארה"ב שנבחרו להשתתף בתכנית ההרחבה בת ה-45 מיליון דולר לצוותי החדשנות. התכנית מכוונת לשיפור היכולת של עיריות לתכנן באפקטיביות ולהטמיע גישות חדשות לשיפור חיי התושבים, בהתבסס על מידע, חדשנות ופרויקטים וניהול ביצועים, כדי לעזור לראשי ערים להתמודד עם האתגרים שבחיים העירוניים.

המענקים שהוכרזו השבוע יועברו לערים אלבקרקי, בוסטון, סנטניאל, ג'רסי סיטי, לונג ביץ', לוס אנג'לס, מוביל, מיניאפוליס, פאוריה, רוצ'סטר, סיאטל וסירקוז והמימון יאפשר לכל ראש עיר להקים צוות חדשנות יעודי, i-teams, כדי לפתח ולהוציא לפועל גישות חדשניות להתמודדות עם נושאים כמו דיור בר השגה, ביטחון ציבורי, מימון תשתיות, שירות לציבור וצמיחה תעסוקתית.

קרו בלומברג גם הכריזה על שתי ערים מחוץ לארה"ב שיקבלו מענקים לצוותי חדשנות – ירושלים ותל אביב. ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים ישתמש ב-i-team שלו כדי כדי להתמודד עם עוני ופיתוח כלכלי, ואילו רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב יתמקד ביוקר המחייה והגירה בלתי חוקים (עובדים זרים).

"הצלחת חדשנות תלויה הן ביכולת לייצר רעיונות כמו באפשרות להוציאם לפועל – וה-i-teams עושים את שניהם" אמר מייקל בלומברג. "יותר ויותר עיריות סביב העולם להוטות לחדש, כך שאנו נרגשים לעבוד עם 12 ערים אמריקאיות חדשות ולהרחיב את התכנית אל מעבר לגבולות על ידי הבאת הצוותים לירושלים ולתל אביב יפו".

המענקים יאפשרו לראשי הערים להעסיק ולממן את צוותי החדשנות למשך 3 שנים. הצוותים ישמשו כיועצי חדשנות פנימיים, תוך טיפול בנושאים שבראש סדרי העדיפויות של העירייה אחד אחרי השני. על ידי שימוש בגישת העבודה של קרן בלומברג, ה- i-teams יעזרו לעיריות לעבור על תהליכים מבוססי מידע כדי להעריך בעיות, לייצר תגובות והתערבויות, לפתח שותפויות, ולספק תוצאות מדידות.

זהו הסבב השני של מענקים שקרן בלומברג מציעה לערים. הסבב הראשון הוענק לערים אטלנטה, שיקגו, לואיסוויל, ממפיס וניו אורלינס, וההצלחות כללו צמצום שטחי מסחר פנויים בממפיס, צימצום נסיעות לא נחוצות של אמבולנסים בלואיסוויל, קיצור זמני הוצאת רישיונות של מסעדות בשיקגו, צמצום דרי הרחוב באטלנטה, והורדת שיעורי הרציחות בניו אורלינס.

יותר מ-90 ערים הוזמנו להתמודד על המענק, והתנאים להתמודדות כללו מינימום של 100,000 תושבים וראש עירייה המכהן שנתיים לפחות. הערים הזוכות יקבלו מענקים של בין 400,000$ ועד 1,000,000$ לשנה למשך 3 שנים, ובנוסף למענק הן יזכו לתמיכה בהטמעה ואפשרות ללמוד מערים אחרות שבתכנית.

בנוסף לתכנית צוותי החדשנות, מנהל קרן בלומברג את תחרות החדשנות לערים המעניקה פרס של 5 מיליון דולר לעיר המציעה את התכנית הטובה ביותר להתמודדות אתגרים ובעיות של ערים ועוד פרסים בערך של 1 מיליון דולר ל-4 הצעות נוספות. התחרות הושקה לערים בארה"ב והשנה, לראשונה, גם התקיימה במקביל עבור ערים באירופה. בתחרות האמריקאית זכתה פרובידנס רוד איילנד עבור תכנית חינוך, ופרסים נוספים הוענקו לשיקגו, יוסטון, פילדלפיה וסנטה מוניקה.  בתחרות האירופאית זכתה ברצלונה בפרס הראשון עבור תכנית להקמת רשת שיתופית לגיל השלישי, ובפרסים נוספים זכו הערים אתונה שהגישה הצעה ליצירת פלטפורמה אינטרנטית שתחבר בין התושבים לממשל כדי לחזק את המעורבות האזרחית בעיר, קירקליס, בריטניה שתאמץ את כלכלת השיתוף כדי להשתמש טוב יותר במשאבים המצטמצמים של העירייה, שטוקהולם שתיצור תכנית עירונית שתפעיל תושבים ליצירת אנרגיה מביוקאר, תחליף אורגני שממריץ צמיחת עצים, סופח פחמן ומטהר מים, ו-וורשה שהגישה הצעה ליצירת מערכת מידע וירטואלית.

מאמרים קשורים: ברצלונה היא הזוכה בתחרות בלומברג לערי אירופה | ניו יורק מסכמת את העשור של בלומברג | הזוכים בתחרות בלומברג לערי ארה"ב | רעיונות לשיפור העיר שכבר נוסו והצליחו | סיטילאב: רעיונות שהצליחו לשפר ערים בעולם (ובישראל)


איך הביטחון הפך מצורך לאסטרטגיה עירונית, ומדוע אנשים תופסים ערים מסוימות כיותר בטוחות?

סינגפור. "העיר הבטוחה בעולם"

סינגפור. "העיר הבטוחה בעולם"

הודו חווה משבר תיירות שכמוהו לא עבר על המדינה שנים רבות. על פי נתוני ארגון התיירות של האו"ם, בשנת 2012 רק מעט יותר מ-6.5 מיליון תיירים הגיעו להודו, ונתונים אלה מפתיעים במיוחד משום שמדינות שכנות לה, כמו סרי לנקה או בהוטן חוו זינוק של 17% בתיירות. מספר התיירים המגיעים כעת להודו נמוך יותר ממספר המגיעים לאינדונזיה, בולגריה, ורק חצי ממספר התיירים המגיעים לפולין או סעודיה.

לקרוא את ההמשך »


פרויקט הערים החכמות בבריטניה: גלזגו זכתה במענק להפיכתה לעיר חכמה

גלזגוגלזגו זכתה במענק ממשלתי של 24 מיליון ליש"ט להפיכת העיר לאחת מהערים החכמות הראשונות בבריטניה. גלזגו תשתמש במימון לטובת פרויקטים שיציגו את האופן בו עיר תתפקד בעתיד, ויכללו שירותים טובים יותר לתושבים, עם מידע בזמן אמת על תחבורה ואפליקציות לבדיקת מיקומי וזמני אוטובוסים ורכבות. העירייה גם תפתח אפליקציה לדיווח על מפגעים בעיר. שירותים אחרים שהובטחו על ידי העירייה כוללים התקנת מצלמות ברחבי העיר לצורך ניהול התנועה. בנוסף המצלמות ישתמשו בתוכנות ניתוח ואבטחה כדי לעזור בזיהוי ומניעת פשע, ולנטר רמות אנרגיה כדי למצוא דרכים חדשות לאספקת גז וחשמל לאזורים עניים יותר, במקומות בהם חוסר בדלק הוא בעיה משמעותית.

גלזגו לא תהיה העיר החכמה היחידה בבריטניה. ערים אחרות כמו ברמינגהם, סנדרלנד ולונדון כבר מתחילות לשלב טכנולוגיות שיהפכו את השירותים בעיר לחכמים יותר.  המענק שגלזגו קיבלה הוצא על ידי מועצת האסטרטגיה הטכנולוגית (Technology Strategy Board TSB), גוף שהוקם על ידי הממשלה הבריטית ב-2007 כדי להמריץ הטמעת חדשנות טכנולוגית.

"לגלזגו יש כמה אתגרים משמעותיים – יש בה את תוחלת החיים הנמוכה ביותר מבין הערים בבריטניה, והתקווה היא כי אם העיר תפעל בתחומי אנרגיה, תחבורה, ביטחון ציבורי ובריאות היא תהפוך ליעילה יותר ולמקום טוב יותר לחיות בו" אמר סקוט קיין, מנהל פרויקט ערי העתיד ב- TSB. כל המידע שיאסף במסגרת הפרויקט יהיה נגיש, כך שערים אחרות יוכלו לבחון אותו. "המחשבה מאחורי הפרויקט הוא שיהיה מקום בבריטניה בו חברות יכולות לבחון את היעילות, ההשקעה ואיך ניתן להתמודד עם אתגרים של עיר" הוא הוסיף.

גלזגו הייתה אחת מ-30 ערים בבריטניה שהתמודדו על המענק, כשהרשימה הסופית כללה את לונדון, פטרברו ובריסטול. "עם יותר אנשים מאי פעם שחיים בערים, הן צריכות להיות מסוגלות לספק לאנשים איכות חיים טובה יותר וכלכלה משגשגת" אמר שר המדע והאוניברסיטאות, דיוויד ווילטס. "דורות של כשרונות מסקוטלנד עזרו לבסס את הדימוי הבינלאומי של גלזגו כעיר חדשנית ויצירתית, ואני שמח שהעיר זכתה בתחרות". ראש עיריית גלזגו הוסיף: "זוהי זריקת עידוד עצומה לשאיפות של גלזגו לבנות עתיד טוב יותר עבור העיר ותושביה. על ידי חיבור הכל, מתנועת הולכי רגל ומכוניות ועד מיסוי עירוני ורשימות המתנה בבתי חולים, אנו יכולים להבטיח שאנו חדשניים וחכמים במידה שתענה על האתגרים של חיים בעיר מודרנית ועתידית".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: המידע הזמין מראה את העיר כמו שמעולם לא ראינו- לונדון | לונדון בוחנת את מערכת ההפעלה לערים | בריסטול למתמודדת על תואר הבירה הירוקה של אירופה | 22 ערים מנסות את העתיד | סקירת האפליקציות לערים בישראל


האם התאורה היא המפתח לערים מצליחות?

מדידה והשוואה בין ערים לצורך הקביעה עד כמה הן "מצליחות" יכולה להיות מסובכת למדי. עם רמת עיור עולמית הולכת וגדלה, המרכיבים או הנתונים להצלחת עיר משתנים כל הזמן. עבור כלכלות, המדד להצלחה הוא התמ"ג, שהוא למעשה אינדיקטור ליניארי המסכם צריכה והשקעות. עבור ערים, ברור כי "תמ"ג עירוני" אינו המדד שיוביל אותנו לעתיד טוב יותר. יש צורך למצוא דרכים אחרות שיעזרו לבחון וישפרו את איכות החיים בערים.

צוות החשיבה ‘Livable Cities’ של ה- Philips Center for Health and Well Being פיתח קווים מנחים למה דרוש לעיר כדי שתהיה חיה, אהובה ומצליחה. המודל מבוסס על 3 מרכיבים קשורים וחשובים המנחים שינוי עירוני: אותנטיות, הכללה ועמידות. כל אחד מהשלושה יכול להיות מחולק לסביבה וסוציו-כלכלה/טכנולוגיה, אשר יחד מהווים את הלב של כל מרכיב מהשלושה.

כשבוחנים את שלושת המרכיבים של "מודל האויר" ומשמעות התאורה בו, במבט ראשון מספר דברים בולטים: תאורה של מבני ציבור, בתי ספר ורחובות מהווים בממוצע 50% מתקציב האנרגיה של העיר, הוא משפיע על תחושת הביטחון שלנו ועל ההכללה החברתית, וגם בעל השפעה על הרמה בה העיר היא סביבה מזמינה עבור תיירים ועסקים.

"מודל האויר" נוצר כדי לעזור לערים למצוא את האיזון הקריטי הדרוש כדי שהעיר תהיה מצליחה. לכל אחד בעיר יש את השאיפה להרגיש בטוח, שמח ובריא. השאלה היא האם אספקטים אלה מובטחים לנו, בתקופה בה העיור הולך ומתגבר. התגברות העיור מציגה הזדמנויות ענקיות לערים, כלכליות וחברתיות, אבל גם מציבה אתגרים עצומים, מצמצום צריכת אנרגיה, הפחתת פליטת גזי חממה, הבטחת אספקת אנרגיה ועד ביטחון ציבורי שישמר תחושה של קהילה, גם כשהעיר הולכת וגדלה. פתרון אחד לאתגרים אלו הוא באמצעות התאורה – אשר באופן מעניין, כולל את כל שלושת המרכיבים של "מודל האוויר". תאורה חכמה ואחראית היא כבר לא דבר ש"נחמד שיהיה"- היא הכרח.

ערים הן בחזית והן מרכז הדיון בנושא שינויי אקלים. הן אחראיות ל-75% מצריכת האנרגיה העולמית ופליטת גזי החממה. כדי להתמודד עם השפעה זו, ממשלות מחוקקות יותר ויותר חוקים בתחום פליטת הגזים כדי להשיג יעדים עולמיים מוסכמים, ובאותו הזמן הן משקיעות משאבים רבים בפרויקטים תשתיתיים שיגבירו צמיחה וכלכלה ירוקה.

כדי לשמור הן על התושבים והן על העסקים, ערים צריכות לספק בטחון, באמצעות מניעת פשיעה, וגם באמצעות רחובות בטוחים עבור הולכי רגל וכלי רכב. תאורה דלה או שאינה מותקנת נכון, עשויה להפחית בביטחון. באותה רמת תאורה, יותר מ-80% מהאנשים מרגישים בטוחים יותר בתאורה לבנה בהירה, מאשר בתאורה צהובה. יש גם הטבות כלכליות מתאורה המתוכננת היטב. ערים יכולות להרוויח מחסכון כלכלי בצמצום פשיעה בעוד הן מחזירות את ההשקעה בשיפור תאורת רחוב, ברמה של בין פי 2.5 ועד פי 10, תוך שנה בלבד.

העובדה כי תאורה מלאכותית דרושה כחלק מהסביבה העירוני היא ברורה, לא רק בשעות החשכה, אלא גם כחלק מהזהות של העיר. תאורת רחוב אחראית ל-75% מכל החשמל הנצרך לתאורה בערים. חסכון גלובלי של 120 מיליארד אירו ו-630 מיליון טונות של CO2  מדי שנה הוא בר השגה, רק ע"י החלפת תאורה ישנה בטכנולוגיות חדשות.

האחריות לקיימות בערים תלויה במספר רב של בעלי עניין, מהמגזר הפרטי והציבורי. דרוש מספר גדול של מקבלי החלטות כדי להבטיח השגת היעדים ברמה המקומית והבינלאומית. תאורה היא רק פתרון אחד המאפשר לערים לצעוד צעד משמעותי לכיוון הצלחתן כמו גם מודעות סביבתית ואחריות. באופן מסוים, ערים המוארות טוב יותר, מקיימות את כל האספקטים של "מודל האוויר", אולם פתרונות תאורה לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות, עדיין.

מאמרים קשורים: תחרות לערים שיפתחו פתרונות לבעיות מהותיות | הערים המובילות בהתמודדות עם שינויי אקלים | לונדון בוחנת את מערכת ההפעלה smart city | איך האופניים משנים את העיר | 100 מיליון סנסורים שעושים את PlanIT לעיר חכמה