"תשכחו מחדשנות. החדשנות מתה!" – מיתוג ערים

שבוע החדשנות תל אביב

שבוע החדשנות תל אביב

שבוע החדשנות שכבש השבוע את תל אביב עם פסטיבל DLD לחדשנות הוא הזדמנות מצוינת לבחון מחדש את המושג, הכבר מאד לא חדש והדי שחוק, "חדשנות" ככלי במיתוג מקומות. תל אביב בפרט וישראל בכלל מדגישות את נושא החדשנות, הטכנולוגית בעיקר, כמאפיין מוביל במותג של העיר והמדינה, והצליחו למצב את תל אביב ואת ישראל, על בסיס שוק הטכנולוגיה המקומי, כאחד המרכזים המובילים והבולטים בעולם לחדשנות טכנולוגית.

יחד עם זאת, מי שמתגאה בחדשנות, חייב לבחון את עצמו שוב ושוב, ולוודא שלא נרדם על זרי הדפנה ששזר לעצמו, ולבחון האם הוא עדיין חדשני כפי שהיה, והם בכלל המושג חדשנות, שכיום כל עיר או מדינה משלבים במהירות באסטרטגיות הפיתוח שלהן, לא נשחק עד דק, והפך בעצמו ללא חדשני.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

המיתוג החדש של קוסטה ריקה, ואיך הצליח מיתוג מלזיה להסתבך (ודווקא עם ישראל)

marca_paisלאחר 5 שנות מחקר ופיתוח, ובעלות של 650,000$, המשרד לסחר חוץ, המוסד לתיירות לקוסטה ריקה, מקדם סחר החוץ והארגון ליוזמות פיתוח חשפו את המיתוג החדש לקוסטה ריקה ככלי למיצוב, בידול ותחרותיות של המדינה למשקיעים פוטנציאליים, תיירים וקניינים בינלאומיים של מוצרים מקוסטה ריקה.

לקרוא את ההמשך »


מהי עיר חדשנית? והאם חדשנות יכולה להגביר תיירות?

החדשנות והיזמות צמחו בשנים האחרונות לכדי דת של ממש. כל עיר או מדינה שמכבדות את עצמן מעלות את מילות הקסם באסטרטגיה העירונית ובאמצעי השיווק שלהן. כולם רוצים להיות חדשנים, יצירתיים ומקוריים, עד כדי כך שעצם השימוש במילה כבר הפך לנדוש, ולהוכחה הפוכה לדבר עצמו.

במקרים רבים, כולל המקרה הישראלי, יש ממש בהצגת החדשנות כנכס למותג העירוני או מותג המדינה. אכן קיימות ערים ומדינות שבהן החדשנות מאפיינת את הכלכלה, החינוך, התעשייה והחברה המקומיים, וחדשנות זו אף הזניקה מקומות אלה באופן משמעותי. אולם החדשנות יכולה לבוא בצורות שונות ורבות, וקצב ההתפתחות המהיר עדיין לא אפשר למותגים העירוניים להתעדכן בהתאם.

פתאום כל עיר היא חדשנית, כולם מדברים על חדשנות, כל עיר היא מרכז הייטק ועיר סטארטאפ, וכשכולם כאלה- זה הדבר האחרון שתרצה להיות. ערים ומדינות נבדלות בסוג החדשנות שלהן, אולם רובן עדיין לא הצליחו לבדל את עצמן ולהגדיר באופן מדויק את החדשנות שלהן, ומתחילות להישמע כמו העתק משמים זו של זו.

בפגישה שקיימתי השבוע עם נציגי אחת הערים המרכזיות בישראל, טענתי כי חדשנות ותיירות יכולות וצריכות להיות מקושרות, וכי חדשנות או ייזמות יכולות גם להתפתח ולהיות מקור למשיכת תיירות לעיר. החדשנות והיזמות הן לא רק מאפיינים עירוניים שמחזקים את המותג העירוני,  ולכן כל כך הרבה ערים מציגות עצמן כחדשניות, אלא שהן יכולות להפוך למוצר תיירותי של ממש. כדוגמה לכך, ולהבדלים בסוגי החדשנות בין ערים, הצגתי את העיר מדליין, קולומביה, שבזכות החדשנות החברתית שלה זכתה לאחרונה בתואר העיר החדשנית בעולם, ומנגד את שטוקהולם ששימשה כבירה הירוקה של אירופה בשנת 2010, בזכות פעילות נמרצת וחדשנית לקידום קיימות ואיכות סביבה, וכיום תיירים מגיעים לעיר כדי לראות מה עשה את שטוקהולם לבירה הירוקה של אירופה. שטוקהולם אפילו השיקה לאחרונה אפליקציה שתנחה תיירים אלה במוקדי העשייה המקיימת של העיר.

אקספלורטוריום לוגומדליין ושטוקהולם הן דוגמאות לערים שהצליחו לבדל את החדשנות שלהן ולהעביר מסר מדויק יותר, ולכן הן גם הצליחו להפוך את החדשנות הייחודית שלהן למקור לתיירות. כעת סן פרנסיסקו מנסה לעשות דבר דומה. מוזיאון ה-Exploratorium, שיפתח ב-17 באפריל, ברציף 15, הוא מרכז לימוד, מדע וטכנולוגיה. לערים רבות יש מוזאוני מדע, אולם המוזיאון החדש בסן פרנסיסקו הוא שונה. יו"ר הדירקטוריון של המוזיאון הוא מנהל חברת טכנולוגיה גלובלית, והדירקטוריון כולל חברים נוספים, בינהם כמה המייסדים של טוויטר ולינקדאין, העובד השלישי של גוגל, ואחרים. חברות טכנולוגיה שונות תרמו כדי לבנות את המוזיאון שהקמתו עלתה 300 מיליון דולר. הבניין הוא גם המוזיאון הגדול בארה"ב הפועל על אנרגיה נקייה.

דירוג ערי הסטראטאפ מציב את סן פרנסיסקו והסיליקון ואלי כמרכז הסטראטאפים ותעשיית ההייטק העולמית (תל אביב, על פי מדד זה מדורגת שנייה), אבל כעת סן פרנסיסקו מייצרת את הקישור המתבקש בין תעשיית הטכנולוגיה בעיר אל התיירות, מתוך התפישה האסטרטגית כי כשיש לעיר יתרון יחסי, בכל תחום שלא יהיה, יהיו מי שירצו ויתעניינו בכך, ומעבר לחיזוק הדימוי העירוני, יתרון כזה גם יכול לחזק את התיירות לעיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: סן פרנסיסקו- אפס זבל עד 2020 | הערים החדשניות בעולם | ניו יורק- העיר המחוברת | הברומטר לחדשנות עולמית | 22 ערים מנסות את העתיד


Habima.tlv או travel.jerusalem הן כתובות אינטרנט אפשריות. מעטות הערים שמנצלות זאת

האינטרנט הפך במרוצת השנים לאחד הכלים החשובים ביותר בשיווק עבור ערים בעולם. בעידן בו תוצאות החיפוש בגוגל קובע את הצלחת השיווק או כישלונו, ערים מחפשות דרכי שיווק באינטרנט כדי לקדם ולשמר את התחרותיות שלהן בעידן הדיגיטלי.

משנת 2011 ואילך ה-ICANN, ארגון הניהול של האינטרנט שבסיסו בארה"ב מציע דומיינים ייחודיים (שמות מתחם או סיומת לכתובת אינטרנט), המכונה top-level domains TDLs. הציפייה היתה כי ערים ואזורים, כמו גם חברות מסחריות, יבקשו סיומות כגון: .berlin, .quebec, .canon, .hotel.- לשם דוגמה, ירושלים השיקה לאחרונה אתר תיירותי חדש לעיר תחת הכתובת http://www.itraveljerusalem.com – כתובת ארוכה, מייגעת, ולא אינטואיטיבית, שמקשה על החיפוש והאיתור באינטרנט ובכך פוגעת במאמצי השיווק של העיר עצמה. כעת יכולה ירושלים, לשם דוגמה, לרכז את מאמצי שיווק התיירות שלה תחת הכתובת הברורה והפשוטה: travel.jerusalem

שמות מתחם שכאלה עם התמקדות בערים כמו: http://www.hotel.berlin, http://www.museums.nyc הם כבר אפשריים. מובן מאליו כי  סוג זה של כתובות אינטרנט יגבירו ויחזקו את התקשורת, יקלו על האינטראקציה, ויהפכו את הערים ליותר נגישות וזמינות עבור הציבור. מעבר לכך, כתובות אלה יהיו יעילים במיתוג ערים כיעדי תיירות, עסקים וכדומה, וישלימו מהלכים של בידול וייחוד דימוי העיר. הכתובות גם ישמשו כסיומות לכתובות דואר.

עם פתיחת האפשרות לרכישת שמות המתחם הייחודיים, חברות מסחריות הזדרזו להבטיח לעצמן את שמותיהן: apple. ו- google., אולם דווקא ערים הביעו מעט מאד התעניינות. בין הערים שכן הגישו בקשה כזו היו לונדון, ניו יורק וטוקיו. השבוע  (ICANN (Internet Corporation for Assigned Names and Numbers פרסמה רשימה של יותר מ-1900 שמות מתחם ייחודיים שיהיו שמישים בזמן הקרוב. היו 13 פניות לסיומת app. אמזון ביקשה את הסיומת book., ואילו גוגל רוצה את הסיומות android, .gmail, .search, .lol.

אולי בגלל המחיר הגבוה לרישום- 185,000 דולר, מעט ערים או אזורים פנו לרישום ה-TLDs, והפניות הרבות ביותר התקבלו מיפן. בין הערים והאזורים שכן פנו: • Alsace (French region), • Amsterdam, • Aquitaine (French region) Barcelona, Bayern (Bavaria), • Berlin, • Boston, • Brussels, • Budapest, • Cape Town, • Catalonia (Spanish region), • Cologne, • Corsica (French island region), • Cymru (Wales), • Doha, • DotAfrica, • Dubai, • Durban, • Hamburg, • Helsinki, • Gent (Ghent),• Istanbul, • Joburgh, • Koeln (Cologne)• Kyoto, • London, • Madrid, • Melbourne, • Miami, • Moscow, • Nagoya, • NRW (North-Rhine Westphalia), • NYC (New York City), • Okinava, • Osaka, • Paris, • Quebec, • Rio (Rio de Janeiro), • Roma, • Ruhr (Ruhr region), • Ryukyu (Japanese islands), • Saarland (German state), Scot (Scotland), • Stockholm, • Sydney,  (• Taipei, • Tirol (Austrian region), • Tokyo, • Vegas, • Vlaanderen (Flanders), • Wales, • Wien (Vienna), • Yokohama, • Zuerich, • Zulu (South African region.

מאמרים קשורים: תל אביב ופייסבוק בשיתוף פעולה שיווקי | אתר התיירות החדש של ירושלים | שיווק ערים ברשתות חברתיות | עיר וירטואלית או וירטואליות עירונית | האתרים והאפליקציות הטובים ביותר לערים ומדינות 


בירת התרבות של אירופה: כשאירוע שהוא מותג ומקום שרוצה להיות מותג, נפגשים

ההכרזה על גווימרז (Guimarães) כאחת משתי בירות התרבות של אירופה לשנת 2012 העלתה ציפיות גדולות בקהילה המקומית, בצפון מערב פורטוגל, ובמדינה כולה. כמו תמיד, המדיה והקהילות המקומיות רואים בהכרזה והפרסום הנלווה הזדמנות למדינה ולאזור, באמצעות אירועים בסדר גודל שכזה. אירועים כאלה, כמו גמר אליפות אירופה בכדורגל שהתקיים בפורטוגל ב-2004, העיר ברגה שהייתה בירת הנוער של אירופה ב-2012, מביאים שאיפה להשיגים בכלכלה, חברה ותרבות.

היחסים בין אירועים מסוג זה ומיתוג המקום יכולים להיות מועילים לשני הצדדים, אבל לשם כך, נחוצה גישה לארגון האירוע דרך מיתוג המקום. לרוב, אירועים מתוכננים בקפידה ע"י העיר המארחת, אבל פחות תשומת לב ניתנת לפוטנציאל של האירוע כחלק מניהול המקום או אסטרטגיית המיתוג של המקום.

אסטרטגיית מיתוג המקום טוען את הייחודיות והבידול לתוך האירוע. הטענת הייחודיות לעיתים קרובות מדגישה את הערכים ההיסטוריים, חברתיים, אנושיים ותרבותיים של הקהילה המקומית, ומקומות הולכים ומאמצים גישות של מיתוג ושיווק להדגיש מאפיינים ייחודיים אלה. אירועים תרבותיים, כמו גם אחרים, משמשים לשיפור התדמית ולהאצת הפיתוח באמצעות משיכת מבקרים והון. יתרה מכך, אירועים יכולים לתרום למגוון האטרקציות התיירותיות שמקום מציע, לקדם כיסוי תקשורתי, להרוויח ערך מותגי ולקדם את המודעות למקום. האירועים הם יעילים במיוחד ככלים למדיניות אסטרטגית, לעיתים קרובות כתצוגה של שינוי שכבר התבצע וימשך בעתיד. אירועים בעלי סימן ביכר, ככלי למיתוג מקום, צריכים להתאים למקום מבחינת מאפייני המקום, כולל היחסים עם הקהילה. בדרך זו, האירוע יתרום לאסטרטגיית המותג של המקום והמקום עצמו יתרום לאירוע כמותג. מותג חזק הוא הדרך לפיתוח אפקטיבי, דינמי ויעיל במקום, ואיכות האירוע יהיה מושפע ממותג המקום בו הוא מתקיים.

היוזמה של בירת התרבות של אירופה (The European Capital of Culture – ECC) הפכה לאחד האירועים התרבותיים היוקרתיים והנחשבים ביותר באירופה. היוזמה עוצבה במטרה להדגיש את העושר והמגוון של התרבויות באירופה, לחגוג את הקשרים התרבותיים שמקשרים את אזרחי אירופה, ולקשר בין אזרחי אירופה ממדינות שונות.

אירועי בירת התרבות של אירופה מכוונים לעודד ערים לתכנן תכניות ארוכת טווח בעלות השפעה על הפיתוח של העיר. חלק מהבירות התרבותיות בעבר הצליחו בכך וחלק כלל לא. מכאן, נשאלת השאלה איך אזור או עיר יכולים לצאת נשכרים מהאירוע, ולמקסם את המומנטום שהוא נותן?

מריבור, סלובניה - בירת התרבות של אירופה 2012

מריבור, סלובניה – בירת התרבות של אירופה 2012

העיר גווימרז (Guimarães) בפורטוגל, והעיר מריבור בסלובניה, הן שתי הערים שנבחרו לארח השנה את האירוע של האיחוד האירופי – בירת התרבות של אירופה.

ההיסטוריה של גווימרז מתחילה במאה העשירית לספירה. ב-1128 האומה הפורטוגלית נוסדה, בעיר גווימרז, ואפונסו הנריקה הוכתר כמלך הראשון של פורטוגל. הארמון המלכותי, הפסל של המלך, ומרכז העיר שהוכר ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמי הם אלמנטים בזהות של העיר.

על פי המוסד האחראי על ארגון וקידום בירת התרבות של אירופה – גווימרז 2012, האירוע בנוי על שלוש מטרות:

  • פיתוח הון אנושי: העצמת הקהילה המקומית עם משאבים אנושיים חדשים ומומחים מקצועיים, ע"י עידוד מעורפות פרואקטיבית בתכנית בירת התרבות של אירופה.
  • פיתוח הכלכלה היצירתית: להפוך את הכלכלה המקומית, בהתבסס על מודל כלכלי תעשייתי, לכלכלה תחרותית ברמה בינלאומית.
  • להניע גיאוגרפיה חדשה: לשנות מרחב המשומר באופן פסיבי למרחב שבאופן מתמיד מציע חוויות תרבותיות חדשות ומפתיעות.

צוות הארגון החל להשתמש במספר גדול של ערוצי תקשורת, כמו עיתונות מקומית, מדיה חברתית וכלי שיווק אלקטרוניים. הכיסוי של הפעילויות התרבותיות תורם להכרת הציבור בעיר כיעד תרבותי והיסטורי. מעבר להעשרה של הדימוי של העיר במהלך כל השנה, בקרב מעצבי דעת קהל והקהילה בכלל, פרויקטים של התחדשות עירונית יבוצעו בחלקים שונים של העיר, כמו גם מומנטום חברתי כלכלי.

רוב האירועים הם קטנים יחסית ובעלי השפעה קטנה לטווח ארוך, וגם בעלי השפעה מועטה על מותג המקום. עם זאת האירוע כולו יכול להיות מנוצל באופן יעיל מתוך מדיניות אסטרטגית ולהפוך לדוגמה לשינוי. יש לאירועי בירת התרבות של אירופה בגווימרז את הפוטנציאל להגביר ולשפר את המוניטין של העיר וכל האזור צפון מערב פורטוגל, אולם רק אם יהיה מנוצל מתוך אסטרטגיית מיתוג מקום כוללת.

מיתוג בירת התרבות של אירופה – גווימרז 2012: "עבור האירוע, חשוב לבחון את הגיוון והפנייה למשתתפים והמעורבים ע"י הקהילה הראויה לנכס את האירוע" על פי המארגנים. "שפת המותג רוצה לענות על מטרות אלה בכל המובנים. היא מעריכה את הגיוון בכך שאינה כופה סגנון גרפי או בוחרת לקבוע מאפיינים והיא פונה למשתתפים על ידי מתן כלי עיצוב להתאים אישית את הלוגו. בירת התרבות תיצור זכרונות מגוונים ועשירים אצל כל אחד, והמותג יהיה המגן של זכרונות אלה. בסופו של דבר, יהיו ייצוגים שונים לבירת התרבות של אירופה- כמספר שהדמיון מעלה".

באתר האירוע מובנה כלי עיצוב המאפשר לכל אחד להתייחס ולהתאים את הלוגו כראות עיניו. את העיצוב של הלוגו והשפה החזותית של האירוע פיתח המעצב ג'ואו קמפוס (João Campos) שזכה בתחרות בה התמודדות 90 מעצבים וחברות עיצוב.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: תחרויות עיצוב והסערה בספרד | העיר החכמה הנבנית בפורטוגל | מיתוג סלובניה | הלסינקי- בירת העיצוב העולמית | ליון בירת האינרטרנט 2012


מיתוג ערים ברוסיה – א' אוהל, ב' זה בית, הגרסה הקירילית

לוגו העיר פרם, רוסיה

לוגו העיר פרם, רוסיה

ערי רוסיה נדבקו בחיידק המיתוג העירוני. התחרות בין הערים הניתנות למיתוג ברוסיה היא עזה, וכוללת יותר מ-1000 ערים ברחבי המדינה הגדולה בעולם. כל הערים מצהירות על המיתוג ככלי לפיתוח סוציו אקונומי, אבל באופן מפתיע (או שלא) תהליך המיתוג אינו מניע שיפור בעיר או צמיחה כלכלית. הכל מתחיל בלוגו. לא ברור מי, מתי ואיך לימד ראשי ערים (שהם מקבלי ההחלטות ברוב המקרים) שהלוגו הוא נקודת ההתחלה. יותר מכך, המאפיין הנפוץ הוא שהלוגו מבוסס על אות אחת מתוך האלפבית. הסמל של הלוגו (אם באופן רשמי ואם לא, אבל זה המוכר) צריך להיות האות הראשונה של שם העיר. כתוצאה, קיימים כיום ברוסיה לוגואים רבים לערים (לא ניתן לומר מותגים), שאינם כוללים שום מסר. המטרה של לוגו (כאלמנט משלים של אסטרטגיית מיתוג) צריך להיות כלי להעברת מסר על המקום, בעיקר כשקהל היעד הוא חיצוני לעיר, ויותר מכך, מה ההיגיון להשתמש באותיות (קיריליות בעיקר), ולקשט אותם כדי שיראו נחמד?

העיר פרם– אחת מ-10 הערים הגדולות ברוסיה, עם אוכלוסייה של כמיליון תושבים, ושאיפה להפוך למרכז תרבותי לאומי, גירסה עכשווית של סט פטרסבורג. הלוגו שהוא האות הקירילית המקבילה ל- p, עוצבה ע"י מעצב רוסי ידוע ארסני סרגייב (Arseny Sergeyev), ומהרגע שפורסם הפך למרכז של דיון ציבורי סוער. בתחילה, כל הרעיון של מיתוג העיר הפך למאבק שעירב הרבה מאד אנשים, ורוב התושבים עדיין מתנגדים לו.

לוגו אזור והעיר אומסק

לוגו אזור והעיר אומסק

דוגמה נוספת היא הלוגו של העיר הסיבירית אומסק ואזור אומסק, המאכלסת כ-1,150,000 תושבים. לוגו זה לא זכה בתחרות הרשמית לעיצוב הלוגו לעיר, אולם הוא זכה לפופולריות רבה בקרב גולשי האינרטנט, באתר לא רשמי. גם כאן השימוש הוא באות הראשונה של שם העיר, ואינו מוסיף שום אינפורמציה אחרת על המקום ואופיו, ובעיקר מה הייחוד של העיר ומה הבידול מול ערים אחרות. גם לוגו זה, כמו האחרים בתחרות,  עוצב ללא בסיס של אסטרטגיית מותג ואינו נושא מסר מותגי, ומשמש יותר כקישוט. את הלוגו, כמו את הדוגמאות האחרות, לא ניתן למצוא באתרי הערים או בחומרים שיווקיים.

לוגו העיר נבינומינסק

לוגו העיר נבינומינסק

העיר נבינומיסק, או “NEVINOMYSK City – Innovation” כפי שמוצגת על ידי שורת המיצוב המופיעה עם הלוגו, מיוצגת על ידי לוגו, שעל פי המסורת שכבר הוצגה פה, המבוסס על האות הראשונה, הקירילית. חוסר ההתאמה בין שורת המיצוב המכריזה על העיר כחדשנית לבין הלוגו המאד לא חדשני (בלשון המעטה) הוא בולט במיוחד במקרה זה, ובעיקר השימוש המאד לא מובן באות הקירילית שוב, בעולם החדשנות דובר האנגלית, וזה נמשך באתר העירוני שמוצג בשפה הרוסית בלבד.

מוסקבה, בירת רוסיה, עיר אדירה בכל מובן, מוכרת וידועה בכל העולם, וכבירה של אחת המעצמות הגדולות, ונוכחת בהיסטוריה של כולנו, נושאת את המיצוב של עצמה באופן אוטומטי.

הצעה ללוגו לעיר מוסקבה

הצעה ללוגו לעיר מוסקבה

הדיון על המיצוב של מוסקבה ואסטרטגיית המיתוג שלה נמשך כבר זמן רב. כאן לפחות לא התחילו בלוגו כנקודת פתיחה, אלא הכוונה היא להתחיל מתכנית אב עבור העיר ולהמשיך משם. אבל בעוד נושאים של פיתוח עירוני נדונים בפורומים שונים כמו ה- MOSCOW URBAN FORUM ובקונגרס, עיצוב הלוגו כבר בדרך. התחרות שנערכה בין חברות עיצוב מובילות מבטא את אותם סימפטומים – חלקם שוב משתמשים באות הראשונה של השם מוסקבה, כפיתוח של לוגו המטרו של מוסקבה.

החוסר המורגש במיתוג לעיר הראשונה של רוסיה מביא ליוזמות פרטיות רבות המנסות למצוא ולפתח שפה תקשורתית לעיר. שישה מעצבים מקומיים מציגים את הצעותיהם באתר, ובנוסף ניתן למצוא עוד אין סוף הצעות בלתי רשמיות אחרות למיתוג העיר. כולם, על פי המסורת שהוצגה לעיל, אינם תהלכי מיתוג מעמיקים, אלא הצעות עיצוביות לסמל ללא עומק של מותג.

מאמרים קשורים: מיתוג טיביליסי | אסטנה, קזחסטן – מעיר לא מוכרת לבירה אזורית | מיתוג אוקראינה | מיתוג קייב | מיתוג משחרי יורו 2012 – פולין ואוקראינה


מגמות במיתוג ערים בישראל

המפץ הגדול: תל אביב - עיר ללא הפסקה

המפץ הגדול: תל אביב – עיר ללא הפסקה

מיתוג הערים והמקומות בישראל תפס תאוצה בשנים האחרונות, כתהליך מקביל לקורה בעולם. ההכרה בצורך בבידול, באסטרטגיה ובשיווק מקומות במטרה למשוך תושבים חדשים, משקיעים, עסקים ותיירים הובילה ראשי ערים להניע תהליכי מיתוג עירוניים, שרק מעטים מהם באמת הצליחו.

המפץ הגדול – ללא ספק, את תחילת המגמה אפשר לייחס למיתוג חגיגות שנת ה-100 לתל אביב יפו, שהיו פורצי דרך בתחום המיתוג העירוני בישראל, והצליחו עד כדי כך, שהעיר עדיין לא התנתקה מלוגו חגיגות המאה, וממשיכה להשתמש בו גם 3 שנים אחרי.

ניתן לומר כי מאז מיתוג תל אביב יפו, לא בוצע מיתוג עירוני נוסף בישראל בכזו רמת הצלחה, ולא במקרה. מיתוג עירוני הוא תהליך ארוך ומורכב ביותר הדורש רמת מחויבות גבוהה במיוחד של העירייה, בניית אסטרטגיה לעיר לשנים קדימה תוך התמדה, יציבות ודבקות בתכנית, תרגום האסטרטגיה לפעולות של העירייה ותרגומה לשפת מותג מדויקת.

לתל אביב של שנת 2009, שנת חגיגות המאה, היו את כל התנאים הדרושים להצלחת מיתוג עירוני: רון חולדאי, ראש עיר שאפתן ודינמי המכהן כ-10 שנים בתפקיד ומכיר את העיר והעירייה לעומק, הלל פרטוק, דובר עירייה המכהן כ-8 שנים, מינהלת בראשות הילה אורן, שהוקמה במיוחד לתכנון והפקת האירועים (שהפכה אחר כך למנהלת עיר עולם), וחברת המיתוג "ברוך נאה" שגויסה לתרגום האסטרטגיה לשפת מותג. המחויבות וההיכרות העמוקה של בעלי התפקידים השונים עם העיר והאסטרטגיה המדויקת שתורגמה לשפת מותג חדשנית באותם ימים, הביאו להצלחה הגדולה של התהליך. תל אביב הבינה שמיתוג עירוני הוא מהלך אסטרטגי, עמוק, ממושך המקיף את כל העשייה העירונית ולא רק מהלך תדמיתי.

מודיעין - אנשים בונים עיר בונה אנשים

מודיעין – אנשים בונים עיר בונה אנשים

ערים רבות ניסו ללכת בעקבות תל אביב ולהניע תהליכים מקומיים. רובם היו הרבה פחות מעמיקים, והתמקדו בעיקר בצד התדמיתי של העיר: בשנת 2009 החליטה מועצת העיר מודיעין להתחיל בתהליך מיתוג בשיתוף התושבים, שהוביל למשפט המיצוב המסובך "אנשים בונים עיר בונה אנשים" וללוגו ברמת מורכבות בהתאם. התהליך לא התקבל יפה ע"י תושבי העיר וכיום כמעט ולא ניתן לראות ממנו זכר בפרסומי העירייה. הפרויקט בוצע ע"י יוסי קורן אסטרטגיה ויורם רובינגר עיצוב.

עיריית ירושלים פרסמה מכרז למיתוג העיר בשנת 2009 שלא יצא לפועל בשל ביקורת ציבורית על הקשרים הפוליטיים של המתמודדים (ארד תקשורת, שיר שפיצר). ב-2010 פרסמה הרשות לפיתוח ירושלים מכרז למיתוג התיירות לירושלים כשקהל היעד המוגדר הוא תיירים מאירופה. הפרויקט שבוצע ע"י איל צאום – מנהל הפרויקט, מירב פרסי צדוק – מחקר ואסטרטגיה, ואירה גינזבורג – עיצוב, הושלם ואושר ברשות לפיתוח ירושלים, בהמשך הוצג לעירייה, כשבמקביל משרד הפרסום של העירייה, יורו ישראל, פיתח קו פרסומי שונה לעירייה בליווי הסיסמה "שווה לחיות בירושלים", שנבחר לשמש אותה ב-2011 תוך ניסיון לשלב בין שני הפרויקטים.

מיתוג התיירות לירושלים

מיתוג התיירות לירושלים

למעשה, ירושלים עדיין לא עברה תהליך מיתוג עירוני מעמיק וכולל, בשל חוסר תיאום בין הגופים העירוניים, לחצים פוליטיים כבדים מכיוונים שונים והמורכבות והרגישות של ירושלים.

ערים רבות נוספות עברו או עוברו תהליכים המכונים מיתוג עירוני, על חלקם הציבור לא שמע כלל, ולא זכו להצלחה אם ברמה המקומית או הארצית. עיריית נתניה שניסתה למצב את העיר כבירת הספורט של ישראל הבינה כי המהלך אינו ממצה והזמינה ב-2010 חברות שונות להציע תהליך מיתוג לעיר, ובינתיים הסתפקה במיתוג מרכז העיר, עיריית כרמיאל מנסה לקדם את העיר תחת הסיסמה "לגדול ולגדל" במאמץ להתרחק מהדימוי של עיר המחולות (הרלוונטי רק יומיים בשנה) ולמשוך זוגות צעירים, בת ים הנמצאת בתנופת פיתוח משמעותית מכנה את עצמה "מחדשת ומרגשת" אבל הלוגו משדר את ההפך הגמור, חיפה נותרה מנומנמת ולא ברורה עם לוגו חדש, ובערים הקטנות יותר שולטת אופנת "עיר ה-" לדוגמה: ראש העין- עיר המוסיקה, ערד – עיר הספורט האתגרי (ע"י שיר שפיצר), קריית מלאכי – עיר האוכל (ע"י רונן צור) , אולם מהלכים אלו הם יותר פעולות של יחסי ציבור מאשר מיתוג עירוני.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: נתניה. מיתוג ומרכז עיר חדש | אשקלון מעלה הילוך | בת ים מסתערת | טבריה חוגגת 2000 | 50 שנה לערד ומיתוג העיר | מיתוג רמת הגולן | מיתוג אופקים | הפריצה של קריית אתא |