מחקר: 7 ערי העתיד בתחומי הטכנולוגיה ומדעי החיים. באר שבע היא אחת מהן

באר שבע

מחקר משותף לבית הספר לעסקים של אוניברסיטת ברנדיס וחברת T3 מזהה מקומות בעולם המבטיחים צמיחה ומשנים את הכלכלה העולמית.

המחקר המשותף מציע למנהלי חברות טכנולוגיה ולחברות בתחום מדעי החיים תחזית לגבי ערי המחר, בהתבסס על מידע ומחקר של היתרונות התחרותיים, וזאת כדי לאפשר לחברות מידע לגבי המקומות בהם כדאי להמשיך את התפתחותן הגלובלית.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

ישראל, ראש השנה 2014: אז מה שלומינו? סיכום נתוני הלמ"ס

תל אביב

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ערב ראש השנה את השנתון הסטטיסטי 2014, מסמך מפורט של כמעט 900 עמודים, המציג את מצבה של ישראל, אוכלוסייתה, עריה, כלכלתה ועוד בכמעט כל תחום אפשרי. להלן תקציר חלקי של הממצאים המפורטים בדוח.

לקרוא את ההמשך »


הבחירות לרשויות המקומיות 2013: הגדולים (והטובים) ממשיכים, הפריפריה מתעוררת, וסופה של שושלת מקומית

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 - המנצחים בערים הגדולות

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 – המנצחים בערים הגדולות

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 התאפיינו אמנם באחוזי הצבעה נמוכים ברוב הישובים, אבל הוכיחו כי הציבור יודע מה טוב בשבילו, במרבית המקומות. ראשי הערים הגדולות, ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, ראשל"צ, נתניה, וחולון, בחרו להעניק קדנציה נוספת לראשי העיריות שלהם, ובצדק, וגמלו להם על קדנציות מוצלחות, קידום הערים ושיפור איכות החיים ורמת השירותים.

לקרוא את ההמשך »


הגיאוגרפיה של העיר, הבחירות בזוגיות והבחירות המוניציפליות קשורים זה לזה יותר משנדמה.

אדואד השמיני וווליס סימפסון

אדואד השמיני וווליס סימפסון

בשנת 1936 הזדעזעה בריטניה, כשהמלך, אדוארד השמיני, חתם על כתב ויתור על המלוכה כדי להתחתן עם בחירת ליבו, ווליס סימפסון, שלא רק הייתה אמריקאית וחובבת נאצים, אלא חמור מכך, גרושה פעמיים. אדוארד, שבנוסף להיותו מלך בריטניה, היה גם ראש הכנסייה האנגליקנית ניצב מול משבר חוקתי אפשרי, זעם ציבורי והמלצה גורפת של כל ראשי הממשלה לשעבר, להתפטר.

אולם לאורך ההיסטוריה, קרובה כרחוקה, לא רק מלכים נאלצו להתאים עצמם למערכת חוקים חברתית נוקשה. החיים שלא במסגרת נישואין הייתה יכולה לחבל בקשרים החברתיים ובקבלת משרות זוטרות כבכירות, בכל תחומי החיים, וכמעט בכל מקום בעולם.

במהלך השנים שעברו מאז התפטר אדוארד השמיני, הושפעה החברה האנושית מתהליכי עיור, תיעוש והתחזקות ערכי חילון, דמוקרטיה, ליברליזם, אינדיווידואליזם וקידום מעמד האישה. תמורות אלו חוללו שינויים בתא המשפחתי והן באות לידי ביטוי בדפוסים שהולכים וצוברים תאוצה בדחיית גיל הנישואין, שינויים בגידול הפריון, שיעורי גירושין הולכים וגוברים, בחירה גוברת במבנים משפחתיים אלטרנטיביים, עליה בשיעור הנשים החד הוריות, בחירה במגורים משותפים על פני נשואים ממוסדים והקמת תאים משפחתיים חד מיניים.

לקרוא את ההמשך »


בירושלים לא שולט הליכוד, חיפה לא אדומה, ותל אביב לא שמאלנית. תוצאות הבחירות בערים

בחירותתוצאות הבחירות לכנסת ה-19 מגלות כמה נתונים מעניינים, וחלקם חדשים, לגבי ערי ישראל ואופן הבחירה הפוליטית של תושביהן. במודיעין עילית נרשם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר, 90.69%, כשהרשימה השולטת, לא עוררין, היא יהדות התורה, השנייה מבחינת אחוזי הצבעה היא מודיעין-מכבים- רעות עם 78.73% מצביעים (יותר מבני ברק 77.93%).

באילת ובבקעה אל גרביה נרשמו אחוזי ההצבעה הנמוכים ביותר מבין הערים,כ-42.5%, שהלכו בעיקר לליכוד ולרע"מ בהתאמה. בירושלים המפלגה שזכתה למירב הקולות היא יהדות התורה, ובתל אביב מרבית הבוחרים בחרו במפלגת המרכז יש עתיד של יאיר לפיד. בעיר חיפה שולט הליכוד ללא עוררין, כמו גם בבאר שבע, אשדוד, אשקלון, בת ים, חולון, נתניה, פתח תיקווה, ראשל"צ, רחובות ועוד.

מפלגת יש עתיד זכתה במירב הקולות בערים גבעתיים, הוד השרון, הרצליה, כפר סבא, מודיעין, נס ציונה, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, רעננה ותל אביב. מפלגת העבודה לא זכתה במירב הקולות באף אחת מהערים, ואילו ש"ס היא המפלגה הנבחרת ביותר באופקים ובנתיבות. יהדות התורה היא המפלגה הנבחרת ביותר ב-4 ערים: בית שמש, בני ברק, ירושלים ומודיעין עילית, חד"ש היא המפלגה הנבחרת ביותר באום אל פאחם, נצרת ושפרעם, ורע"מ היא הנבחרת ביותר בבקעה אל גרביה וברהט.

מאמרים קשורים: דירוג המדינות הדמוקרטיות בעולם | דירוג המדינות המושחתות בעולם | איפה הישראלים הכי רוצים לגור? | סיכום דוח מבקר המדינה 2012 | מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?


מדד שקיפות העיריות: תל אביב וירושלים בראש, חדרה ורחובות בתחתית

שקיפות בינלאומית-ישראל לוגומדד חדש שנערך בקרב 15 הערים הגדולות מעלה כי העיריות נמנעות מפרסום תוצאות מכרזים וקריטריונים לזכייה במכרזים. השקיפות הרבה ביותר נרשמה בעיריות תל אביב וירושלים, חדרה בתחתית הרשימה. גליה שגיא, מנהלת עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל, אומרת כי "הרשויות נדרשות לשינוי תפישתי בכל הנוגע לשקיפות וליצירת נגישות למידע"
מדד חדש של העמותה לשקיפות בינלאומית ישראל מגלה כי הרשויות בערים הגדולות בישראל אינן מפרסמות נתונים חשובים לציבור בנושאים שונים החל מקבלת מענקים ותמיכות, המשך בייעוד ושינוי הקצאה של מבני ציבור וכלה במכרזים ובפטורים מהם. ניכר כי העיריות עושות מאמץ על מנת לפרסם את הנתונים המחויבים לפי חוק חופש המידע, אך גם בתחום זה הנתונים עדיין לא משביעי רצון.

במסגרת המדד נבדקו אתרי האינטרנט של 15 הרשויות הגדולות בישראל על ידי עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל, באמצעות סקירת עשרות פרמטרים של סוגי מידע ובדקו את נגישות המידע באתרי הרשויות. בראש הרשימה דורגו רשויות הערים הגדולות ביותר – תל אביב וירושלים, אשר קיבלו ציון של 66% ו-64% בהתאמה. בתחתית הרשימה עיריית חדרה עם תוצאה של 39%. בסקירת הפרמטרים המחויבים לפי חוק חופש המידע בלבד קיבלו העיריות תוצאות גבוהות יותר שנעו בין 81% לעיריית תל אביב ל-38% לעיריית רחובות. מכלל הנושאים בלטו לרעה תחומי המכרזים והסביבה.

דרוג רשויות מדד שקיפות ויושרה

דרוג רשויות מדד שקיפות ויושרה

"הפרויקט הוקם מתוך מטרה להעמיד רף וסט קריטריונים ליושרה ושקיפות", מסבירה מנהלת עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל. לדבריה, "במקומות שבהם אין שקיפות והציבור אינו  יכול להשתתף ולקחת חלק פעיל בעיצוב עתיד הסביבה שבה הוא מתגורר, קיימת סכנה כי עלולים להתפתח מקרי שחיתות. מדדים בינלאומיים מראים כי ככל שרמת השקיפות גבוהה יותר כך מתמעטים מקרי השחיתות ובזבוז כספי ציבור".

מענקים, תמיכות ומכרזים – לפי ממצאי הדו"ח שקיפות התחום הכלכלי של מתן מענקים ותמיכות לוקה בחסר כאשר מרבית העיריות לא חושפות נתונים משמעותיים באתרן. רק שליש מאתרי העיריות כללו רשימה ברורה של קרנות ומלגות הניתנות על ידי העירייה, 20% מהרשויות בלבד הציגו את רשימת הקריטריונים לקבלת קרנות ומלגות, ועיריית ירושלים הינה היחידה שבה קיים פרסום מוקדם באתר של סדר היום ופרוטוקולים מלאים של דיוני ועדות המענקים והתמיכות (שליש מהעיריות פרסמו פרוטוקולים חלקיים). רק ברשות אחת (ירושלים) מפורסמים הקריטריונים לקבלת עובד שלא במסגרת מכרז.

ציון כולל במדד תכנון ובנייה

ציון כולל במדד תכנון ובנייה

רק כמחצית מהרשויות שנבדקו (53%) הראו אילו תמיכות וחסויות ניתנו על ידי הרשות המקומית בשנה הקודמות, 66% מהעיריות חשפו לאיזה מוסדות ציבור ניתנה תמיכה כלכלית אך רק ב-53% מהן פורסם היקף התמיכה שניתן. ב-26% מהרשויות בלבד מתאפשר להגיש בקשה לתמיכה דרך אתר האינטרנט. העיריות אינן מגלות שקיפות גם בנוגע להקצאת מבני הציבור שבידיהן – רק 26% מהן התייחסו לעניין באתרן, ורשות אחת בלבד (ירושלים) פרסמה מקרים של שינוי ייעודו של מבנה ציבורי.

שקיפות תחום החוזים והמכרזים בתחום התשתיות קיבל ציונים נמוכים במיוחד כאשר רק שלוש עיריות קיבלו את הציון הגבוה ביותר שנרשם של 38% (חדרה, אשדוד וחולון), ואילו ארבע עיריות קיבלו ציון של 13% בלבד (ירושלים, תל אביב, רחובות והרצליה). שום רשות לא חושפת לציבור את התכנון שנתי של תכניות הרכש; פרוטוקולים, החלטות ונימוקים של ועדות הפטורים; ופרסום מתן זיכיונות על ידי העירייה. רק 26% מהרשויות מפרסמות את הקריטריונים במכרזים ואת המשקל שניתן לכל קריטריון.

באף רשות לא מפורסמים נתונים לגבי הנושאים הבאים: תכנון שנתי של תכניות הרכש (אשדוד מפרסמת מידע חלקי), אימוץ מסמך מדיניות נגד שחיתות במכרזים, פרוטוקולים של ועדת הפטורים ו/או החלטות ונימוקים, פרסום תוצאות המכרזים באתר העירייה בנפרד מפרוטוקול הוועדה (בפרמטר אחרון זה הדבר נכון לכולן למעט חולון), פרסום מתן זיכיונות ע"י העירייה.

ציון כולל במדד חברות עירוניות

ציון כולל במדד חברות עירוניות

סיכונים סביבתיים – אזרחים שירצו לדעת יותר על הסיכונים הסביבתיים באזורם יתקשו פעמים רבות לקבל מענה מהאתר המקומי, והציון המקסימלי בתחום זה היה 60% שקיבלה עיריית ירושלים: הפרסומים הנוגעים לזיהומים בסביבה, מקורם וסוגם, חסרים מאוד ואף לא קיימים בחלק מהמקרים כאשר בשליש מהעיריות אין התייחסות למקורות מזהמים כלל, ואילו בכמחצית מהרשויות יש מידע בנוגע לסוג אחד עד שלושה סוגי מזהמים בלבד באזור הרשות. כשלישי מהרשויות כלל לא מפרסמות מידע בנוגע לסוגם ורמתם של הרעש, הריח והקרינה הנמדדים בסביבה. רק בכמחצית מהעיריות כולל המידע הסבר על ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של סוגי הזיהום.

מוקד כוח של הרשויות הן החברות העירוניות הפועלות ברשויות. מהדו"ח עולה כי רוב העיריות מפרסמות את רשימת החברות העירוניות הפועלות בתחומן אך רק שליש מהן מציגות גם את רשימת חברי הדירקטוריון של החברות, ו-13% בלבד מפרסמות את הדו"חות השנתיים של חברות אלה.

הסכמים קואליציוניים – שתי רשויות בלבד (כפר סבא ותל אביב) מפרסמות את ההסכמים הקואליציוניים שעליהם החליטו המפלגות השונות. שום עירייה אינה מפרסמת טפסים לגבי ניגודי עניינים של בכירים ונבחרי ציבור, ורשות אחת בלבד (ירושלים) כוללת באתרה קוד אתי.

לסיכום אומרת שגיא כי "הרשויות נדרשות לשינוי תפישתי בכל הנוגע לשקיפות וליצירת נגישות למידע. המערכת המוניציפלית אחראית לסיפוק הצרכים היומיומיים והבסיסיים של התושב, החל מתאורת הרחוב, דרך רישום ילדים לגן או לבית הספר ועד השתתפות במכרזים ואישור עסקים. שביעות הרצון של הציבור מהרשות המקומית אינה תלויה אך ורק באספקת שירותים, אלא גם במידת הניהול התקין, השיתוף והשקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות ברשות. ממצאי הבדיקות נשלחו לרשויות במטרה לעודד דו-שיח, שיתוף פעולה ושיפור השקיפות".

מאמרים קשורים: דירוג המדינות המושחתות ביותר | הערים הטובות בישראל. דירוג צאום – פורבס | סיכום דו"ח מבקר המדינה 2011/12 | מכרז מיתוג בית שאן- יש זוכה, וגם ריח של מתפרה זולה | עיריית תל אביב במרחב המקוון


שדרת המגדלים החדשה של באר שבע, ומדוע העיר חייבת לגבש זהות, ומיד

באר שבע היא עיר בתנופה, ללא ספק. העיר מתפתחת בקצב מסחרר, ומתכוננת לקליטת עיר הבה"דים הצה"לית: מתחם תחבורה חדש, פארק עירוני, יער עירוני, שכונות חדשות, מתחם תיירות ובילוי, ובקרוב תהיה באר שבע העיר המאכלסת את מספר ושטח הקניונים הגדול במדינה, עם ההכרזה על הקמת קניון נוסף, התשיעי במספר שיכלול קומפלקס בתי קולנוע של יס-פלאנט.

נראה כי ההתלהבות של באר שבע מעצמה גורמות לה לאמץ כל דבר וכל אחד שיהיה מוכן להקים בניין או עסק בעיר, עד כדי כך שאין אבחנה בין נכון ומתאים לבין חסר התאמה או מזיק. המבנה של העיר עד עתה, מבוסס בעיקרו על תנועה ברכב. העיר מפוזרת, וחסרת מרכז ברור ומוגדר אליו יכול מבקר להגיע בתחבורה ציבורית, או להשאיר את מכוניתו, ולהמשיך לענייניו ברגל. קניוני הענק במרכז העיר רק מגבירים את הפירוק של המרחב העירוני, וחוסר הקשר בין המתחמים השונים מחייב נסיעה. ובכלל, בעוד בארה"ב לדוגמה, הקניונים הולכים וגוססים לטובת רחובות מסחר במרכזי הערים, בבאר שבע הם נמצאים בתנופה חסרת תקדים.

כל מי שהגיע אי פעם לבאר שבע מצפון מכיר את מראה הכניסה לעיר. שדרות רגר הרחבות מובילות את הנכנס בשערי העיר דרך כביש עירוני רחב מאד, כשמשני צידיו בנייני רכבת ישנים מאד, לכל אורכו, שרק מספר מתחמים מסוגרים כמו בית החולים סורוקה או האוניברסיטה, מגוונים מעט את מראה הרחוב. שדרות רגר הינם דוגמה מצוינת לחוסר התפקוד של המרחב העירוני הבאר שבעי – הרחוב הינו ציר תנועה ותו לא. אין בו מרחב מסחרי מתפקד, ואין שוב סיבה להתהלך בו, והרחוב הוא תזכורת עגומה למרחב הציבורי הישראלי של שנות ה-60, ואם יש לו ערך כלשהו, הוא בתזכורת לאופן שבו תכננו וחיו בעבר בישראל. אולם כעת תכנית חדשה מנסה להציל את הרחוב המרכזי של העיר ולהפיח בו חיים, כפי שמתואר באתר משרד השיכון והבינוי:

שדרות רגר באר שבע

שדרות רגר באר שבע

שדרות רגר המשתרעות מן הכניסה הצפונית של באר שבע ועד קניון הנגב משמשות ציר התנועה הראשי של העיר. במקום מתוכננים להיבנות מגדלי מגורים יוקרתיים, מגדלי משרדים ומרכזי מסחר ותעסוקה. כמו כן תכלול השדרה כביש רחב בן שלושה נתיבים לכל כיוון ובמרכזו רצועה לפיתוח הרכבת הקלה העתידית. טיילת הולכי רגל מקורה עם שטחים ירוקים וכיכרות גן לרוב תשמש לתושבי העיר מקום בילוי בכל עונות השנה.
הפרויקט כולל שלושה גושים – צפוני, מרכזי ודרומי – של מגדלי מגורים בני 20–24 קומות ובהם כ-1,600 יחידות דיור, גני ילדים ושטחי בילוי ומסחר.
שילוב המרחב הבנוי שבין המגדלים והנהר הירוק הזורם ביניהם למערכת אחת של הולכי רגל יוצר מרחב אורבני חד-פעמי ועוצר נשימה, שיקסום לאוכלוסייה המעוניינת ליהנות מכל העולמות. מצד אחד להתגורר בלב עיר מודרנית קרוב לכל מרכזי המסחר התעסוקה והשירותים ומצד אחר לחיות בסביבה ירוקה מטופחת ושלווה.

באר שבע נמצאת בנקודה קריטית. הפיתוח המואץ ומעבר בסיסי צה"ל לדרום מייצרים לעיר הזדמנות שטרם הייתה לה מאז קום המדינה. זו לא רק הזדמנות לפיתוח העיר, משיכת תושבים, עסקים ומשקיעים, זו גם הזדמנות למצוא לעצמה זהות ותפקיד חברתי במרקם הכללי של מדינת ישראל.

יותר ויותר בשנים האחרונות מתעוררת התחושה כי כל עיר רוצה להיות תל אביב. ירושלים, חיפה וגם באר שבע נוטשות את ייחודן ומנסות להעתיק את תל אביב, להחליפה ולהתחרות בה. נראה כי במקום למצוא לעצמן מקום ייחודי, ולהציע חלופה, ערים אלה מנסות לשכפל אתת תל אביב, במקומות אחרים. בבאר שבע הבעיה חמורה במיוחד, משום שבאופן יחסי, הגידול לו העיר צפויה הוא המשמעותי ביותר.

בין מגדלי המגורים והמשרדים, מתחמי התיירות והבילוי, מתחמי המסחר והקניונים ושלל פרויקטי הפיתוח בעיר, לא ברור לאן באר שבע הולכת. האם לעיר מרוכזת עם מרכז עירוני ברור, מתפקד  ומוגדר, או לעיר בסגנון אמריקאי, בה הרכב הוא התנאי לכל פעולה. באר שבע צריכה להחליט. והוא צריכה לעשות זאת עכשיו. ההזדמנות הגדולה של העיר, היא גם הסכנה הגדולה שלה, והאופן בו תגדיר באר שבע את החזון העירוני שלה ותמשש אותו- הוא זה שיקבע את עתידה, והאם תצליח לממש את ההזדמנות, או שזו תחלוף ללא השפעה מהותית על העיר, ותירשם כעוד בכייה לדורות.

מאמרים קשורים: חופשה בבאר שבע, נשמע דימיוני? | מתחם התחבורה החדש בבאר שבע | במקום שכונה יער עירוני | ביקורת מיתוג- באר שבע בירת ההזדמנויות | מגפת המיתוג של ערי הדרום