רמלה קרובה ללב שלך. מיתוג עירוני

בהתאם לתוכנית החומש העירונית שהתווה ראש עיריית רמלה יואל לביא, למיתוג ושיפור תדמית העיר הן בעיני מקבלי ההחלטות, הן בעיני ציבור התושבים ברמלה והן בעיני הציבור בישראל, השלימה העירייה את שלב בחירת הלוגו והסלוגן העירוני החדש "רמלה קרובה ללב שלך". בתום עבודה ממושכת של איסוף נתונים אודות העיר, ביצוע מחקר מעמיק ומקצועי שכלל סקרים, ראיונות עומק וקבוצות מיקוד בקרב קהלי היעד, אישרה העירייה את התוכנית האסטרטגית למיתוג שבנתה חברת "ארד תקשורת" מקבוצת "יורו ישראל" שנבחרה להוביל את מיתוג ושיפור תדמיתה של העיר. בהתאם לכך הקימה העירייה באמצעות מחלקת דוברות ותקשורת ועדת היגוי עירונית שהרכבה היה בעיקר מנציגי ציבור, חברי מועצה, עובדי עירייה מרביתם תושבי העיר ותושבים וזאת בכדי לשקף את רצון הציבור בהליך המיתוג.

ראש העירייה יואל לביא, בירך על עבודת ועדת ההיגוי והחברה הממתגת וציין, כי "המיתוג החדש 'רמלה קרובה ללב שלך' משקף נאמנה את העיר ותושביה, במיוחד את תחושת השייכות החברתית לקהילה הרב תרבותית החיה בעיר. רמלה היא בית, משפחה וחמימות שנדיר למצוא בימינו, עיר עם היסטוריה אישית, חברים, יחסי שכנות טובים, בעלת אופי ייחודי, חמה, מגוונת, צבעונית, עיר המדגישה ומטפחת את החינוך ומתאפיינת ברוח התנדבות". לביא הדגיש, כי תהליך המיתוג יוצר גיבוש זהות לעיר ומבליט את הצדדים החיוביים הרבים שקיימים בה. "אני מאמין שתוצרי המיתוג יבדלו את העיר בתודעה הציבורית הכללית ובקרב תושבי העיר ויובילו לחיבור רגשי עמוק, אהדה והעדפה לרמלה".

דובר העירייה רוני ברזלי, ציין כי בתום איסוף הנתונים וניתוח הנתונים התחוור בצורה ברורה, כי קיים פער גדול בין הסטיגמה למציאות הקיימת ברמלה. "אני מאמין שבעבודה קשה ועקבית, בעיקר בעזרת תושבי העיר, שגריריה הגאים, נוכל להכיר לכל תושבי ישראל את רמלה המיוחדת כפי שאנו מכירים אותה, ולגרום להם לראות את היופי והחיובי שבה".

יצוין, כי עם סיום שלב המחקר, בחירת הלוגו והסלוגן, "רמלה קרובה ללב שלך", החל שלב הטמעת המותג שייעשה בתהליך מדורג ורב שנתי. באופן טבעי יחל התהליך בשלב הקרוב בתוך ליבת הפעילות וההתנהלות העירונית, בקרב כלל מוסדות העירייה והמנגנון העירוני ולצורך כך קיימה העירייה אירוע השקה חגיגי למותג שנבחר. לאחר מכן יבוצעו פעולות הטמעה בקרב תושבי העיר, ארגוני הסוחרים וכלל הציבור הישראלי.

מאמרים קשורים: מגמות במיתוג ערים בישראל | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | טבריה חוגגת 2000 | מנוע צמיחה בלוד | אשקלון מעלה הילוך

מודעות פרסומת

מגמות במיתוג ערים בישראל

המפץ הגדול: תל אביב - עיר ללא הפסקה

המפץ הגדול: תל אביב – עיר ללא הפסקה

מיתוג הערים והמקומות בישראל תפס תאוצה בשנים האחרונות, כתהליך מקביל לקורה בעולם. ההכרה בצורך בבידול, באסטרטגיה ובשיווק מקומות במטרה למשוך תושבים חדשים, משקיעים, עסקים ותיירים הובילה ראשי ערים להניע תהליכי מיתוג עירוניים, שרק מעטים מהם באמת הצליחו.

המפץ הגדול – ללא ספק, את תחילת המגמה אפשר לייחס למיתוג חגיגות שנת ה-100 לתל אביב יפו, שהיו פורצי דרך בתחום המיתוג העירוני בישראל, והצליחו עד כדי כך, שהעיר עדיין לא התנתקה מלוגו חגיגות המאה, וממשיכה להשתמש בו גם 3 שנים אחרי.

ניתן לומר כי מאז מיתוג תל אביב יפו, לא בוצע מיתוג עירוני נוסף בישראל בכזו רמת הצלחה, ולא במקרה. מיתוג עירוני הוא תהליך ארוך ומורכב ביותר הדורש רמת מחויבות גבוהה במיוחד של העירייה, בניית אסטרטגיה לעיר לשנים קדימה תוך התמדה, יציבות ודבקות בתכנית, תרגום האסטרטגיה לפעולות של העירייה ותרגומה לשפת מותג מדויקת.

לתל אביב של שנת 2009, שנת חגיגות המאה, היו את כל התנאים הדרושים להצלחת מיתוג עירוני: רון חולדאי, ראש עיר שאפתן ודינמי המכהן כ-10 שנים בתפקיד ומכיר את העיר והעירייה לעומק, הלל פרטוק, דובר עירייה המכהן כ-8 שנים, מינהלת בראשות הילה אורן, שהוקמה במיוחד לתכנון והפקת האירועים (שהפכה אחר כך למנהלת עיר עולם), וחברת המיתוג "ברוך נאה" שגויסה לתרגום האסטרטגיה לשפת מותג. המחויבות וההיכרות העמוקה של בעלי התפקידים השונים עם העיר והאסטרטגיה המדויקת שתורגמה לשפת מותג חדשנית באותם ימים, הביאו להצלחה הגדולה של התהליך. תל אביב הבינה שמיתוג עירוני הוא מהלך אסטרטגי, עמוק, ממושך המקיף את כל העשייה העירונית ולא רק מהלך תדמיתי.

מודיעין - אנשים בונים עיר בונה אנשים

מודיעין – אנשים בונים עיר בונה אנשים

ערים רבות ניסו ללכת בעקבות תל אביב ולהניע תהליכים מקומיים. רובם היו הרבה פחות מעמיקים, והתמקדו בעיקר בצד התדמיתי של העיר: בשנת 2009 החליטה מועצת העיר מודיעין להתחיל בתהליך מיתוג בשיתוף התושבים, שהוביל למשפט המיצוב המסובך "אנשים בונים עיר בונה אנשים" וללוגו ברמת מורכבות בהתאם. התהליך לא התקבל יפה ע"י תושבי העיר וכיום כמעט ולא ניתן לראות ממנו זכר בפרסומי העירייה. הפרויקט בוצע ע"י יוסי קורן אסטרטגיה ויורם רובינגר עיצוב.

עיריית ירושלים פרסמה מכרז למיתוג העיר בשנת 2009 שלא יצא לפועל בשל ביקורת ציבורית על הקשרים הפוליטיים של המתמודדים (ארד תקשורת, שיר שפיצר). ב-2010 פרסמה הרשות לפיתוח ירושלים מכרז למיתוג התיירות לירושלים כשקהל היעד המוגדר הוא תיירים מאירופה. הפרויקט שבוצע ע"י איל צאום – מנהל הפרויקט, מירב פרסי צדוק – מחקר ואסטרטגיה, ואירה גינזבורג – עיצוב, הושלם ואושר ברשות לפיתוח ירושלים, בהמשך הוצג לעירייה, כשבמקביל משרד הפרסום של העירייה, יורו ישראל, פיתח קו פרסומי שונה לעירייה בליווי הסיסמה "שווה לחיות בירושלים", שנבחר לשמש אותה ב-2011 תוך ניסיון לשלב בין שני הפרויקטים.

מיתוג התיירות לירושלים

מיתוג התיירות לירושלים

למעשה, ירושלים עדיין לא עברה תהליך מיתוג עירוני מעמיק וכולל, בשל חוסר תיאום בין הגופים העירוניים, לחצים פוליטיים כבדים מכיוונים שונים והמורכבות והרגישות של ירושלים.

ערים רבות נוספות עברו או עוברו תהליכים המכונים מיתוג עירוני, על חלקם הציבור לא שמע כלל, ולא זכו להצלחה אם ברמה המקומית או הארצית. עיריית נתניה שניסתה למצב את העיר כבירת הספורט של ישראל הבינה כי המהלך אינו ממצה והזמינה ב-2010 חברות שונות להציע תהליך מיתוג לעיר, ובינתיים הסתפקה במיתוג מרכז העיר, עיריית כרמיאל מנסה לקדם את העיר תחת הסיסמה "לגדול ולגדל" במאמץ להתרחק מהדימוי של עיר המחולות (הרלוונטי רק יומיים בשנה) ולמשוך זוגות צעירים, בת ים הנמצאת בתנופת פיתוח משמעותית מכנה את עצמה "מחדשת ומרגשת" אבל הלוגו משדר את ההפך הגמור, חיפה נותרה מנומנמת ולא ברורה עם לוגו חדש, ובערים הקטנות יותר שולטת אופנת "עיר ה-" לדוגמה: ראש העין- עיר המוסיקה, ערד – עיר הספורט האתגרי (ע"י שיר שפיצר), קריית מלאכי – עיר האוכל (ע"י רונן צור) , אולם מהלכים אלו הם יותר פעולות של יחסי ציבור מאשר מיתוג עירוני.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: נתניה. מיתוג ומרכז עיר חדש | אשקלון מעלה הילוך | בת ים מסתערת | טבריה חוגגת 2000 | 50 שנה לערד ומיתוג העיר | מיתוג רמת הגולן | מיתוג אופקים | הפריצה של קריית אתא |


מיתוג רמת הגולן

מיתוג הגולן עבור המועצה המקומית גולן על ידי חברת "ארד תקשורת" מסתמן כאחד מתהליכי המיתוג המיותרים והבלתי מקצועיים ביותר שבוצעו בשנים האחרונות. עם חזון גנרי, חסר ייחוד או בידול, שפה תקשורתית עלובה ומשפט מיצוב בלתי ברור.

החזון כפי שמופיע בספר המיתוג ובפרסומי המועצה יכול היה להתאים לכל מועצה אזורית אחרת בארץ, הוא נטול כל התייחסות לייחודיות של הגולן, למורשת של מדינת ישראל שהקיזה את דמה לאורך שנים בחבל ארץ זה, או להיסטוריה של עם ישראל במקום. אין גם אזכור לערכי הטבע והנוף הייחודיים של הגולן. בהתאמה גם השפה התקשורתית חסרת ייחוד או בידול, ואף עשויה ברמה מקצועית נמוכה. משפט המיצוב "פתוח לחיים. גולן" גם הוא יכול היה להתאים לכל מקום אחר בארץ או בעולם, בהחלפת המילה האחרונה, הוא אינו מעביר מסר ערכי, הוא פסיבי, ובעיקר מותיר את הקורא בתחושה של חוסר הבנה.

המועצה האזורית גולן על התהליך: "הגולן הוא חבל הארץ הראשון בארץ שממתג את עצמו בתהליך כה ארוך ומוקפד שכולל מחקרים, קבוצות מיקוד, שאלון לתושבי הגולן וראיונות עומק. תהליך מיצוב הגולן והבלטת הנכסים הקיימים בו נולד מתוך הבנה שלגולן ישנם יתרונות מובהקים אותם צריך להדגיש על מנת להשיג את היעדים שבראש סדר היום :

  • קליטת אוכלוסייה חדשה ומיצוב הגולן כחבל ארץ מועדף למגורים המאפשר הגשמה ומימוש עצמי.
  • חיזוק התיירות הכפרית ומיצוב הגולן כפארק תיירות ונופש מרכזי עם מרחב אפשרויות לחופשה יוצאת דופן, מלאת תוכן וחוויות.
  • משיכת יזמים ומשקיעים ומיצוב הגולן כאזור עם פוטנציאל לפיתוח מקורות תעסוקה, תנופת עשייה וקידום יזמויות.

חלק בלתי נפרד מתהליך המיתוג היה גיבוש חזון הגולן. חזון הגולן הוא פרי מאמץ משותף של צוות נבחר ושל ציבור רחב ומגוון ככל האפשר: תושבים, מזכירי ישובים, מקבלי החלטות, אנשי עסקים ואנשי מקצוע. לאחר חודשים של דיונים וחשיבה גובש החזון, ובו האתגרים המרכזיים העומדים בפני הגולן ותמונת עתיד משותפת אליה שואפים תושבי הגולן.

השפה התקשורתית של הגולן נגזרת מערכי המותג וממשפט המיצוב "פתוח לחיים. גולן". השפה כוללת עולם של מסרים תדמיתיים המאפיינים את הגולן ומשרתים אותנו בהשגת המטרות שהצבנו לעצמנו.

עולם המושגים של הגולן יתבסס על מילים כגולן: חופש– מרחבים, הזדמנויות, פתיחות, מימוש עצמי– הגשמה, יצירה, יוזמה, ראשוניות– פשטות, אמיתי, טבעי, שלווה–  רוגע, שקט, ביטחון, קרבה לאדמה – חיבור לטבע, מקור חיים, שורשיות, חיים-יצירה, עשייה יוזמה

"פתוח לחיים. גולן" "פתוח לחיים" מביא עמו עולם ערכים עשיר, הממצב את הגולן כ"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות". "פתוח לחיים" מצייר בדמיוננו מרחבים אינסופיים, יוצר תחושת חופש, שלווה, מימוש עצמי ואינספור הזדמנויות לעשייה וליצירה. משפט המיצוב מכיל בתוכו את מרבית הערכים של הגולן ומשדר עוצמה מצד אחד וקירוב מהצד השני, אהבה, חיבוק אנושי, חיוך…והזמנה… פתוח לחיים באסוציאציות הנתפשות והסמויות שלו מעביר לנו את כל אלה. הוא מספיק רחב בכדי להכיל בתוכו את ההתחברות האישית של כל אחד ואחת//הגולן פתוח לחלומות שלכם, לאהבות שלכם, לשאיפות שלכם. הגולן פתוח לקליטה, לתיירות,לייזמות… הגולן פתוח לחיים.

הסמל החדש נותן לחוש את התנועה, הזרימה, החיות והפתיחות של הגולן. הסמל משלב את כל צבעי הגולן וערכיהם: ירוק (טבע ומרחבים), צהוב (שמש וחום), אדום (אהבה ותשוקה), כחול – שמים וחופש, וכתום – אנרגיה ושמחת חיים. לוגו הגולן, הסמל ומשפט המיצוב באנגלית ילוו את הפעילות התדמיתית של הגולן כפי הקהילה הבינלאומית בכל הנוגע לתיירות נכנסת ותקשורת חוץ לוגו הגולן והסמל בערבית פונים אל הקהילה הדרוזית שמהווה חלק בלתי נפרד מקהילת הגולן. המסרים התקשורתיים נשענים על עולם המושגים והערכים של המותג גולן:

  • אכלוס – החופש לממש את עצמך בחבל ארץ פתוח ונושם, לבנות חיים המושתתים על חירות, יוזמה ואחריות בקהילה שופעת אנושיות ופשטות.
  • תיירות – החופש לצאת מהשגרה לחוויית מרחבים אינסופיים בכל ימות השנה. ההזדמנות לבחור את החופשה המתאימה בין זרימות הנחלים והפריחות, מנוחה כפרית, מורשת ויהדות או ספורט אתגרי בטבע פראי.
  • יזמות – החופש ליצור, ליזום, לממש את החלום בסביבה תומכת ומעודדת."

מתוך ספר המותג

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ירושלים- קו פרסומי חדש,