דירוג הערים הטובות בעולם 2014, עם מבט קודר על אזורי סכסוך. האקונומיסט

הערים הטובות בעולם - האקונומיסט

דירוג האקונומיסט ל-Liveability של הערים הוא סיכום ההערכה של המקום המציע את תנאי המגורים הטובים ביותר. הערכת תנאי החיים בערים שבמדד מורכב מטווח רחב של מדדים הכוללים השוואת תפיסות של רמת פיתוח ועד הערכת קצבת המחייה של עובד ממדינה זרה המוצב בעיר. המדד מכמת את האתגרים בפניהם יחידים עשויים להתמודד במקום נתון, ומאפשר השוואה ישירה בין מקומות שונים. מלבורן, אוסטרליה ממשיכה זו השנה הרביעית להוביל את המדד הבוחן 140 ערים בעולם, ואחריה וינה, בירת אוסטריה. וונקובר, שהובילה את המדד ב-2011, מדורגת במקום 3.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים. האקונומיסט

דירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים

למרות כל השיח על השווקים המתעוררים, הכלכלות המפותחות בצפון אמריקה, מערב אירופה ואסיה ממשיכות להיות המקומות הטובים ביותר עבור עסקים, על פי מחקר של מחלקת המידע של האקונומיסט. סינגפור ממשיכה לשמור על מקומה, והיא היעד הידידותי ביותר למשקיעים גם בשנים 2014 ועד 2018. שווייץ והונג קונג גם כן שומרות על מקומותיהן (2,3).

לקרוא את ההמשך »


העיר היקרה בעולם: מדד יוקר מחייה בערים 2014. האקונומיסט

עשר הערים היקרות בעולם

עשר הערים היקרות בעולם

למרות המדיניות הכלכלית והאינפלציה העולה, ין חלש הניע את אוסקה וטוקיו מראש רשימת הערים היקרות בעולם. שינוי זה סלל את הדרך לסינגפור, שמטפסת בקביעות במדד בעשור האחרון, להתבסס במקום הראשון, והלא נחשק, של מדד הערים היקרות בעולם.  עליית המחירים בסינגפור נמשכת ביציבות, ומדינת- העיר שהייתה לפני עשור במקום ה-18, חוותה עלייה מתמשכת ביוקר המחיה, ביחס לניו יורק.

לקרוא את ההמשך »


הערים הטובות בעולם 2013: מלבורן ראשונה, דמשק (איך לא..) אחרונה. האקונומיסט

הערים הטובות בעולם 2013איכות החיים הטובה ביותר בין ערי העולם עדיין נמצאת במלבורן, על פי דו"ח מחלקת המחקר של האקונומיסט. זו השנה השלישית ברציפות שהעיר השנייה בגודלה באוסטרליה שומרת על התואר, ומקדימה את וינה וונקובר, שהיו במשך כמעט עשור בראש הדירוג, עד שמלבורן עקפה אותן. הדוח מדרג 140 ערים ב-30 פקטורים שונים כגון איכות שירותי הבריאות הציבוריים, או הסכנה מקונפליקט צבאי. מדדים אלה משוכללים לדירוגים ב-5 תחומים מרכזיים: יציבות, תשתיות, חינוך, בריאות ותרבות וסביבה. בחינת הדירוג מראה כי הערים שדורגו גבוה ביותר הן הערים הבינוניות במדינות בהן צפיפות האוכלוסייה היא נמוכה, משום שנתונים אלה לעיתים קרובות יובילו לפשיעה נמוכה, תשתית תעסוקה והרבה אפשרויות בילוי. הדירוג הנמוך יחסית של לונדון וניו-יורק הוא תוצאה של ציונים נמוכים יחסית במדדי היציבות, משום שערים אלה נתפסות כיעד אפשרי לטרור. דמשק חוותה את הצניחה המשמעותית ביותר בדירוג בשל מלחמת האזרחים המתמשכת, ובעוד שבשנה 2008 היא דורגה במקביל לניו יורק, כיום היא נמצאת במקום האחרון, יחד עם קראצ'י, פקיסטן. מנגד, בוגוטה היא העיר שהציגה את הזינוק הגדול ביותר במדד בחמש השנים האחרונות, בעיקר בזכות הירידה באלימות הקשורה למלחמות גרילה.

לקרוא את ההמשך »


דירוג יוקר המחייה בערים 2013. האקונומיסט

לאחר שבשנה שעברה ציריך דורגה כעיר היקרה בעולם, טוקיו חוזרת השנה למקום הראשון כעיר היקרה בעולם. המקום הזה אינו זר לבירת יפן, שהייתה מדורגת כעיר היקרה בעולם כמעט בכל אחת מה-20 שנים האחרונות. המיקום של טוקיו מגיע למרות ירידה מסוימת ביוקר המחייה, שנגרמה מדיפלציה, ירידה בערך הין ועליות מחירים במקומות אחרים בעולם. בשווייץ, המאמצים להחלשת הפרנק הביאו לירידה של צריך וג'נבה בדירוג. ביחס לניו יורק, העיר שביחס אליה נמדדות כל הערים, שתי ערים שווייצריות אלה חוו את הירידה המשמעותית ביותר מבין 131 הערים שנבדקו.

אחד הדברים הבולטים בשנים האחרונות בדירוג הוא העלייה של ערים אסייתיות רבות, בעיקר ביחס לערים האירופאיות היקרות, ובמיוחד ערי אוסטרליה טיפסו במהירות בדירוג. לפני 10 שנים לא הייתה אפילו עיר אוסטרלית אחת בין 50 הערים היקרות בעולם. לפני שנתיים ערים מאוסטרליה התחילו להופיע בין 10 היקרות ביותר, והשנה ערי אוסטרליה מדורגות גבוה עוד יותר, כשסידני מדורגת שלישית בעולם, ומלבורן חמישית. לערי אוסטרליה מצטרפות גם ערי ניו זילנד וכן המרכזים האסייתיים סינגפור והונג קונג לרשימת 20 הערים היקרות ביותר, שם מופיעות ערי אסיה ב-11 מקומות, מול 8 ערים מאירופה. לני עשור היו אלו 6 ערים אסייתיות מול 10 אירופאיות, ו-4 אמריקאיות. דירוג השנה לא כולל אף עיר מצפון אמריקה בין 20 היקרות ביותר.

10 הערים היקרות בעולם 2013

10 הערים היקרות בעולם 2013

רק 12 ערים מתוך ה-131 חוו עלייה ביוקר המחייה השנה, ביחס לניו יורק. ניו יורק עצמה עלתה 19 מקומות בדירוג למקום 27, כשיוקר המחייה בה עלה ביחס לערים רבות בעולם, אבל גם ביחס לערים רבות בארה"ב, וכעת היא מדורגת כיקרה ביותר בארה"ב יחד עם לוס אנג'לס. קאראקס, בירת ונצואלה, המדורגת תשיעית טיפסה למקום זה בגלל אינפלציה של כמעט 20%, שהביאה לעליית מחירים של כמעט 255 ביחס לשנה שעברה.

הערים הזולות בעולם דומות זו לזו הן במונחים גיאוגרפיים והן בעובדה שהן מדורגות במקומות אלה לאורך שנים. בעוד באסיה נמצאות יותר מחצי מ-20 הערים היקרות בעולם, היא גם כוללת 6 מתוך 10 הערים הזולות בעולם. 5 מהמדורגות נמוך ביותר הן ערים מתת היבשת ההודית (הודו, פקיסטן, בנגלדש, נפאל וסרי לנקה). מומבאי וקראצ'י יחד הן הערים הזולות ביותר במדד.

10 הערים הזולות בעולם 2013

10 הערים הזולות בעולם 2013

מאמרים קשורים: הערים הירקות בעולם 2012 | דירוג איכות החיים בערים בעולם | הערים הטובות בעולם | איזו עיר מציעה את התנאים הטובים ביותר לעסקים? | הערים החדשניות בעולם


איפה הכי כדאי להיוולד בשנת 2013?

איפה הכי כדאי להיוולד מפה

איפה הכי כדאי להיוולד מפה

לו היית בא/ה לעולם היום, והייתה ניתנת בידך האפשרות לבחור היכן, זו המפה שהיית רוצה לבחון לפיה את האפשרויות, על פי מחקר של האקונומיסט, שבחן 80 מדינות, ודירג אותן על פי 11 משתנים הקובעים "אילו מדינות מספקות את ההזדמנויות הטובות ביותר לבריאות, ביטחון ושגשוג בשנים הבאות". המחקר משלב נתונים כגון הזדמנויות כלכליות, רמת בריאות וחופש פוליטי, מחקרי איכות חיים, ותחזיות כלכליות לשנת 2030, כשתינוק הנולד כיום יתבגר. גם משתנים כמו שוויון בין מינים, ביטחון תעסוקתי ורמות פשיעה נלקחו בחשבון, ושולבו עם סקר לגבי רמת שביעות הרצון של אנשים מחייהם.

מהדוח עולה כי הקשר בין עושר, כפי שנמדד במונחים של תמ"ג לנפש, ואושר הם ברורים, אולם אינם כה ברורים כפי שהיה אולי מצופה. הדוח טוען כי התמ"ג לנפש מסביר רק שני שלישים מהמשתנים הקשורים איכות החיים. אם מסתכלים על המפה, רואים כי המדינות העשירות מדורגות גבוה, אבל לא בראש הרשימה. ארה"ב וגרמניה, שתיים מהכלכלות החזקות ביותר, נמצאות במקום 16. יפן נמצאת רק במקום 25. בריטניה וצרפת מדורגות אפילו נמוך יותר.

איפה הכי כדאי להיוולד 2013

איפה הכי כדאי להיוולד 2013

המזרח התיכון יכול לספק שיעור חשוב בנושא איכות החיים. האזור מדורג באופן כללי נמוך, עם שתי יוצאות דופן. ישראל הדמוקרטית והמפותחת, שהיא עשירה כמו מדינות מזרח אירופה בממוצע, מדורגת 20. אבל המדינה המדורגת גבוה ביותר באזור, במקום 18, היא איחוד האמירויות הערביות. אפילו סעודיה, עם כל אוצרות הנפט שלה מדורגת נמוך יותר, יתכן שבגלל חוקים נוקשים ומגבלים או דירוג נמוך במדד הפיתוח האנושי.

בדומה למדדים רבים אחרים, גם כאן מדינות צפון אירופה מדורגות בראש, יחד עם אירלנד, אוסטרליה, ניו זילנד וקנדה. בין ה-15 הראשונות נמצאות גם אוסטריה ושוויץ. 3 המקומות הראשונים שמורים לשווייץ, אוסטריה ונורווגיה.

יש גם הפתעות בדוח- בין המדינות המדורגות גבוה ביותר יש גם שתי ערי-מדינה אסייתיות סופר עשירות, הונג קונג וסינגפור, וכן טאיוואן. מסתבר כי כיום עדיף להיוולד בטאיוואן מאשר בארה"ב או גרמניה, למרות שרמות הילודה היורדות בטאיוואן, והתבגרות האוכלוסייה עשויות להביא לפגיעה בכלכלה, אולם טאיוואן נהנית מחופש פוליטי רב ושיפור ניכר ברמת הבריאות והחיים. גם בין המדורגת במקומות הגבוהים יש הבדלים מעניינים. ניו זילנד מדורגת 7 למרות שהתמ"ג לנפש בה הוא נמוך יחסית למדינות רבות אחרות המדורגות במקומות נמוכים בהרבה. סינגפור, למרות היותה מדורגת 6, אינה מדינה דמוקרטית ליברלית, ושביעות הרצון מהחיים במדינה המאד תחרותית הזו היא נמוכה יחסית, אבל מצד שני היא בהחלט עשירה.

על אף הצמיחה המרשימה באסיה, והירידה בכלכלות האירופאיות, פקטורים כגון זכויות פוליטיות ורמת בריאות שומרות את מדינות המערב כנחשקות יותר. בסך הכל, השליש העליון של המדד מורכב ממדינות אירופאיות ומערביות. אפילו ספרד ופורטוגל, עם כל הבעיות שהן חוות, מדורגות עדיין גבוה יחסית. ילד שיוולד היום צפוי עדיין לחיים טובים יותר, על פי הדוח, בפולין או ביוון, מאשר בכלכלות הענקיות המתפתחות כמו ברזיל, טורקיה או סין.

מדינות הסובלות מאלימות, עוני או דיכוי פוליטי מדורגות נמוך, אולם ההבדלים בינהן הינם מרתקים. המדינות הגרועות בעולם, מהמקום הנמוך ביותר, הן ניגריה, קניה ואוקראינה. כמה מהמדינות המדורגות נמוך אינן כלל עניות, כמו רוסיה, שסובלת מזכויות פוליטיות ובריאות ציבורית לקויים.

סין היא מקרה מעניין. היא מדורגת 49 מתוך 80, שזהו ממצא מעניין, בהינתן שזו המדינה עם מספר המיליארדרים השנייה בעולם. אפשר היה להניח כי סין תהיה כבר מקום טוב יותר להיוולד בו כיום, אבל הדוח מגלה כי יש לה עוד דרך משמעותית לעבור. הסטטיסטיקה של הדוח מגלה כי למרות ההתקדמות העצומה בסין, חלוקת הרווח והקדמה אינם מתחלקים באופן שווה באוכלוסייה. חצי מהמדינה עדיין חיה בכפרים, ו-128 מיליון איש עדיין מצויים תחת קו העוני.

בשנת 1988 נערך סקר דומה, בו דורגו 50 מדינות. אז בראש הרשימה הייתה ארה"ב, שהספיקה לצנוח ב-16 מקומות, ישראל מאז זינקה ב-10 מקומות בדירוג, ושוויץ, המובילה בדוח הנוכחי זינקה ב-13 מקומות.

מאמרים קשורים: המדינות העשירות בעולם | דירוג המדינות המושחתות בעולם | מדד מותגי המדינות | דוח תחרותיות המדינות | המדינות הטובות ביותר עסקים


13 ערי הענק של סין. דו"ח האקונומיסט. חלק ב'

ערי הענק של סין, עם אוכלוסייתן הבורגנית היא יעד נחשק למשקיעים. מעמד הצריכה הסיני יהיה מרוכז בערים, עם רמת הכנסה הולכת ועולה, וסביבה צרכנית מתוחכמת, שכבר קיימת בערי החוף המזרחי. הן ימשיכו להוות שווקים ללא תחליף עד 2020, כשלאוכלוסייה בערים אלה תהיה את הרמה הגבוהה ביותר של הכנסה פנויה. עם זאת, הצמיחה המהירה ביותר תבוא מערי לב המדינה, אשר יהנו מהעלייה המהירה ביותר בשכר לאוכלוסייתן, ומאמצים ממשלתיים להעלאת רמות הצריכה.

במקביל, ערי הענק הללו יתמודדו עם בעיות אם פיתוח מערכת הבריאות והחינוך לא תעקוב אחר השינויים. ההצפה בתושבים חדשים יפעיל לחץ משמעותי על מערכות הבריאות והחינוך. בתי חולים ובתי ספר נבנים בקצב מסחרר, בעוד תשתית צריכה לתת מענה לצרכים הגוברים.

האתגרים עמן מתמודדות ערי הענק של סין הם מגוונים. שירותי בריאות הוא אחד. היחס הנמוך בין מורים ומספר תלמידים הוא אתגר נוסף. המהירות בה אנשים עוברים מעיר לעיר גורמת להבדלים משמעותיים בין הערים, לדוגמה, הירידה בכמות האוכלוסייה מתחת לגיל 20 בשנייאנג משמעותה שהדרישה לחינוך תהיה פחותה מאשר באזורים אחרים. ההבדלים בין הערים ינבעו גם מרמת ההכנסה.

מסחר – עיור מעודד צריכה, על ידי כך שהוא יוצא שווקים מרוכזים. צפיפות אוכלוסיית הערים, יחד עם התחבורה והרשתות הלוגיסטיות בערים, מקלים על משווקים להגיע לצרכנים. חלק מהשווקים הסיניים כבר מפותחים מאד, ומעמד הביניים בסין רק גדל. החלק של האוכלוסייה המרוויח מעל 30,000 יואן בשנה (סף הכניסה למעמד הבניניים) עומד כעת על 40% בביג'ינג, שנחאי ושנזן. בעשור האחרון האוכלוסייה הצעירה יחסית בערי אלו הגבירו את הדרישה למכוניות, מוצרי יוקרה ומכשירים דיגיטליים. במהלך העשור הבא, הטעם של צרכנים אלה יהיה מתוחכם יותר והצריכה תשקף את הנטיות של אוכלוסייה מבוגרת יותר.

חינוך – האתגרים וההזדמנויות של שוק החינוך בסין הן עצומים. סקטור זה סבל במשך שנים מחוסר במימון וחוסר בכוח אדם. בעיות אלה הן חמורות במיוחד בערי הענק, שם קצב זרימת האוכלוסייה לערים עבר את קצב בניית בתי הספר וגיוס כוח האדם לחינוך. בשנת 2010 הוכנה תכנית חינוך לעשור הקרוב, תוך הבטחה לגישה שוויונית לחינוך כמדיניות בסיסית.

כמעט כל ערי הענק של סין מספקות גישה חלשה לחינוך, ביחס לערים הקטנות. בדרום סין, שנזן וגואנזו, חלשות במיוחד בשל הגירה עצומה. בעוד אוכלוסיית סין מפסיקה לגדול, מצפים כי הלחץ על מערכת החינוך ירד בסך הכל, אולם ההגירה הפנימית יוצרת לחצים במקומות שונים המתקשים להתמודד.

בריאות – העיור יציב את מערכת הבריאות של סין תחת לחץ עצום. מערכות הבריאות בערים צריכות להתמודד לא רק עם אוכלוסייה הגדלה במהירות, אלא גם עם התבגרותה. רבים מבתי החולים בערי סין הגדולות כבר כיום פועלים בתפוסה מלאה לגמרי. ערי הענק יאלצו להתמודד גם תחלואים הקשורים בחיים העירוניים. שינויים בהרגלי התזונה ואורח חיים הקשור בישיבה ממושכת יובילו לעלייה במחלות לא מדבקות, כגון סכרת, מחלות לב וסרטן.

ממשלת סין הגבירה את ההוצאה על בריאות בשנים האחרונות על מנת להתמודד עם בעיות אלה, עם זאת, הכיסוי הרפואי הוא נמוך וחולים מוציאים מכיסם סכומים גדולים להוצאות רפואיות. ההוצאה על בריאות בסין היא נמוכה במונחים בינלאומיים, ומוערכת ב-4.8% מהתמ"ג (מול 7.3% ביפן ו-5% בהודו).

סיכום – כל אחת מ-13 ערי הענק של סין היא שוק פוטנציאלי בגודל מדינה קטנה. אולם, רמות ההכנסה ורמת פיתוח המסחר הן מאתגרים במיוחד עבור משקיעים. בעשור הקרוב, רוב אוכלוסיית ערי סין הגדולות יצטרפו למעמד הביניים. עם זאת, זה יקרה במקומות שונים ובזמנים שונים: בשיאן זה יקרה ב-2015, בעוד בזנגזו רק ב-2020. כמו בכל המדינה, אוכלוסיית הערים הגדולות תתחיל להתבגר, אולם הקצב בו זה יתרחש יהיה שונה ממקום למקום: בשנחאי בשנת 2020 17% מהאוכלוסייה תהיה מעל גיל 65, בעוד בגואנזו רק 12%. המרחקים הגיאוגרפיים בסין הם גדולים מאד, וכל ערי הענק החדשות יתפתחו עד 2020 יהיה בלב המדינה, במקומות בהם מערכות תחבורה ותשתית רק החלו להתפתח העשור האחרון, אבל בערים אלו המעמד הצרכני של סין יתרכז.

עליית 13 הערים הללו מציינת שלב חשוב בו החברה הסינית הופכת מאגררית לאורבנית בעיקרה. עד 2020 58% מאוכלוסיית סין יחיו בערים, וכמעט שליש מהם, באחת מערי הענק. העלייה באוכלוסיית הערים מציבה אתגרים עצומים: מימון הרשויות המקומיות, פתרונות חדשניים להבטחת אנרגיה ואספקת מים וצעדים לצימצום העלות הסביבתית יצטרכו להנקט. האופן בו הרשויות בסין יגיבו לאתגרים אלו יהיו הבסיס לעיצוב הכלכלה והחיים בסין בטווח הארוך.

מאמרים קשורים: 13 ערי הענק של סין – חלק א' | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | הערים התחרותיות בעולם | איפה צומח ההייטק בעולם? | מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית?