ספורט, מיתוג ערים ומדינות, והאם תל אביב מאבדת את הבכורה לירושלים? מאת יואב דובינסקי

סדרת הכתבות 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל ממשיכה עם מאמר של יואב דובינסקי, עיתונאי וחוקר ספורט, בעל תואר שני בתקשורת פוליטית ותואר שני בניהול ספורט, שעוקב אחרי השינויים בספורט העולמי וההשפעה שלהם על מותגי ערים ומדינות.

גביע העולם ברזיל 2014. חגיגה!

גביע העולם ברזיל 2014. חגיגה!

ספורט ומיתוג ערים ומדינות, והאם תל אביב מאבדת את הבכורה לירושלים? מאת יואב דובינסקי

מדינות וערים שידעו לנצל אירוח אירועי ספורט בצורה נבונה הצליחו לשדרג את עצמן משמעותית, מבחינה כלכלית, פוליטית, חברתית, תיירותית ופיתוח עירוני. הדוגמא הבולטת היא ברצלונה שבזכות האולימפיאדה ב-1992 שדרגה את פני העיר והפכה לאחת הערים האטרקטיביות באירופה. מנגד, שימוש לא נכון באירועי ספורט יכול לייצר פילים לבנים ובזבוז כספי ציבור שיכניסו את העיר והתושבים לחובות של עשורים, כפי שלמשל קרה עם תושבי קוויבק שסיימו לסיים את החובות של אולימפיאדת מונטריאול 76 רק בשנת 2006.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מיתוג אצטדיון הארנה. הכוכב בשמי ירושלים

ארנה ירושלים הדמיה

ארנה ירושלים הדמיה

תכנון היכל הארנה בירושלים ובנייתו נמשכו יותר מ-15, אולם כיום נמצא המבנה בשלבים האחרונים, ועל פי עיריית ירושלים: "הארנה היא פרויקט בסטנדרטים בינלאומיים שישתרע על פני ארבעים אלף מטרים רבועים ובהם למעלה מעשרת אלפים מקומות ישיבה. כמו כן, יכלול הפרויקט מתקני קבוצות, חדר כושר, אזור עיתונות ומזנונים. ההיכל ישמש מלבד בית לענפי הספורט השונים גם כמרכז תרבות, בידור והיכל להתכנסויות ולוועידות מקומיות ובינלאומיות. עוד מתעתדת הארנה להיות מרכז למופעי רוק וכנסים."

ארנה ירושלים - כוכב

ארנה ירושלים – כוכב

על פי תכנית העירייה, אזור מלחה יהפוך לקריית ספורט בינלאומית, ויאפשר  לירושלים לארח לראשונה את המכבייה, ואירועי ספורט בינלאומיים אחרים. המתקנים הכלולים במתחם כוללים את היכל הארנה, הרחבת אצטדיון טדי ל-31,000 מקומות (ובעתיד יותר), ומרכז שחייה אולימפי. היכל הארנה יהיה בנוי מ-7 מפלסים עיקריים: מפלס האירועים, מפלס טכני, מפלס כניסה, מפלס סוויטות (חדרי אח"מים), מפלס גלריה (יציע), מפלס יציע עליון, ומפלס הגשר, ויכלול, בין השאר, אולם החלקה על הקח במפלס התחתון.

רחבת האירועים הממוקמת במפלס התחתון תשתרע על 1,600 מ"ר בזמן משחק כדורסל, ותאפשר קיום אירועים נוספים, עם אפשרות להרחבת המפלס, על ידי מיקום מחדש של יציעים ניידים, אל מעבר ל-2,000 מ"ר, עבור משחקי כדור יד, כדור עף, טניס, מופעי מוזיקה וריקוד, קונצרטים, כנסים ועוד. סטנדרט הבנייה תואם את הקריטריונים של היורוליג, והוא יוכל להכיל 10,000 צופים, או הגדלה עד ל-11,400 מושבים באירועים מיוחדים. עבור מי שאינו יכול לחכות, העירייה מציעה צפייה בכל שעה בהתקדמות הבנייה באתר.

לקרוא את ההמשך »


אצטדיונים עירוניים: צורך או מגלומניה?

אצטדיון באר שבע, הדמיה

אצטדיון באר שבע, הדמיה

עיריית באר שבע הכריזה היום על הזוכה במכרז לבניית האצטדיון החדש של באר שבע. חברת "עדין מתכות" תבנה את המעטפת של האצטדיון בעלות של 110 מיליון שקל, המתווספים ל-65 מיליון שקל שכבר השקיע החברה הכלכלית ביסודות המבנה.

האצטדיון העירוני החדש הוא חלק מקריית ספורט גדולה וחדשנית שהולכת ונבנית בצפונה של העיר, ותכלול בין היתר אולם ספורט רב תכליתי שבנייתו תסתיים בעוד כשנה, חמישה מגרשי אימונים בקומפלקס מיוחד שכבר נבנו, מבנה חדש בן שלוש קומות שיקרא בית האגודות ובנייתו הסתיימה ובהמשך תיבנה גם בריכת שחייה.

האצטדיון החדש יכיל  16 אלף מושבים, קירוי מיוחד מעל היציעים יאפשר חווית צפייה בחום הקיץ ובימי החורף גשומים. בנוסף, ייבנו חדרי תקשורת חדשניים ותשתיות טכנולוגיות מתקדמות. לאחר סיום בניית האצטדיון החדש, ייהרס מתחם אצטדיון וסרמיל ובשטח המתחם תוקם שכונת מגורים חדשה בלב העיר.

אצטדיון חיפה, הדמיה

אצטדיון חיפה, הדמיה

ברחבי הארץ מוקמים במקביל מספר של אצטדיונים עירוניים חדשים: בחיפה (500 מיליון שקל), ארנה ירושלים (250 מיליון שקל), הרחבת אצטדיון טדי בירושלים, נתניה (200 מיליון שקל), פתח תקווה (200 מיליון שקל), אצטדיון בלומפילד בתל אביב עובר שיפוץ וקירוי, ואצטדיון רמת גן עומד בפני הריסה ובנייה מחדש: נציגי ארבעה משרדי אדריכלים בינלאומיים הגיעו במטרה לסייע בקידום תכנונו מחדש של האצטדיון הלאומי ברמת גן, שאותו מובילים מינהל מקרקעי ישראל ועיריית רמת גן.
בשנים האחרונות התבססה ההבנה כי אצטדיונים מוצלחים הם אלו המשתלבים במערכת האורבנית. היות והאצטדיון הלאומי במתכונתו הנוכחית אינו פעיל אלא רק מספר ימים מועט במהלך השנה הוחלט כי ראוי לנצל באופן מושכל את השטח הגדול עליו יושב האצטדיון לפעילויות נוספת וכחלק פעיל ושימושי מהמרקם הבנוי.

אצטדיון בלומפילד המקורה, הדמיה

אצטדיון בלומפילד המקורה, הדמיה

התכנית אותה מבקשים במינהל ובעיריית רמת גן לקדם נועדה לענות על דרישות עולם הכדורגל המודרני, ולכלול שטחי מסחר ושטחים לפעילות חופפת ומשלימה לשעות בהן האצטדיון אינו פעיל בחלקו הספורטיבי. בין היתר הכוונה לפעול להגדלה משמעותית של מספר המושבים ל-55,000 מושבים, הוספת שימושי פנאי מסחר ועסקים במתחם האצטדיון לשימוש יעיל יותר של הקרקע.

על רקע תנופת הבנייה המרשימה בתחום האצטדיונים עולות כמובן השאלות המתבקשת על מימון הפרויקטים מכספי ציבור, שאינם מסתכמים רק בבניה וההקמה של המבנים המורכבים, אלא גם מעלויות אחזקה שנתיות גבוהות, שעדיין לא ברורות בחלק מהערים לגבי האצטדיונים החדשים שנבנים, משחקי הכדורגל אינם מצליחים למלא אפילו את האצטדיונים הקטנים, ומספר המופעים האחרים באצטדיונים הוא קטן, ומנגד, תחומים עירוניים אחרים משוועים למימון.
הכדאיות הכלכלית של אצטדיונים, על פי מחקרים רבים, אינה מצדיקה את הקמתם, והם הופכים להיות נטל על התקציב העירוני, ובמקרים הגרועים יותר, למפגע סביבת. בימים בהם הם פעילים, גורמים האצטדיונים לעומסי תנועה עצומים. כתוצאה מכך, מתקנים הספורט שנבנו בלונדון עבור המשחקים האולימפיים, תוכננו באופן שניתן יהיה לפרקם ולהקימם שוב במקומות אחרים על פי הצורך. כך למשל יועברו חלק מהמבנים לשימוש חוזר באולימפיאדת ריו 2016 ובחלקם יעשה שימוש במשחקי חבר העמים הבריטי ב-2014 בגלזגו. באתיופיה נקטו בגישה אחרת לחסכון בעלויות הבנייה הגבוהות, שם בונים אצטדיון חדש שכולו שקוע בתוך מכתש טבעי, ובריו דה ז'ניירו כמעט ולא יבנו מתקנים חדשים לאולימפיאדה ב-2016, אלא ישפצו את הקיימים.

על הצורך במתקני ספורט ברמה גבוה אין ויכוח, אולם גם בתחום זה ניכר חוסר תכנון ארצי כולל וחוסר שיתוף פעולה בין ערים. בעוד הערים הגדולות יכולות, אולי, להצדיק בניית מתקנים כאלה מבחינת צרכים ותדירות שימוש, הרי בערים הקטנות והבינוניות אין צורך במתקנים יקרים כל כך, וטוב היה אילו היו מוקמים מתקנים אזוריים, משותפים שהיו גם מקלים על התקציב העירוני,  וגם מנוצלים טוב יותר, ולטובת ציבור גדול יותר.

אחד הנימוקים להקמת מתקני ספורט גדולים, כמו אצטדיונים, הוא ההכנסה הכלכלית וצמיחה כלכלית שמצפים שהם יביאו לעיר. כאמור, מחקרים מראים כי ברוב המקרים זה לא קורה, וערים רבות בעולם מפרקות אצטדיונים יקרים שבנו מסיבה זו.

אבל ספורט הוא בהחלט מנוע צמיחה רציני, שבתכנון נכון, יכול להזרים לעיר הכנסות רבות ולסייע בצמיחה הכלכלה המקומית בעיקר באמצעות התחום המאד מתפתח של תיירות ספורט. בניגוד לאצטדיונים היקרים הנבנים ברחבי הארץ, והמיועדים כמעט ורק לאוכלוסייה המקומית, ישנם אירועי ספורט אחרים שיכולים להביא לעיר תיירי ספורט, על משפחותיהם וחבריהם.

מרתונים לדוגמה, הפכו להיות עסק רציני מאד בשנים האחרונות. המשתתפים במרוצי המרתון המקצועיים והסמי-מקצועיים נוהגים לנסוע למספר תחרויות כל שנה, בדרך כלל בליווי בני משפחתם, חברים או בקבוצות גדולות, להגיע מספר ימים לפני התחרות ולהישאר אחריה, והם מוכנים לנסוע רחוק. ההחלטה להשתתף בתחרות כזו נעשית זמן רב מראש ודורשת תכנון, שלא כמו ההחלטה המתקשרת עם אירועי האצטדיונים, הבידוריים יותר, בסגנון: נלך לראות כדורגל, או לסרט?

אירועים כמו מרתונים, טריאטלונים, תחרויות אופניים וספורט עממי, אינם מצריכים מתקני ענק יקרים, הם משלבים את הקהילה המקומית כצופים, מתנדבים ועובדים, ממלאים מלונות, מסעדות ואתרי תיירות, משמשים עוגן לאירועים רבים נוספים הנבנים סביב התחרות, והם מביאים תיירות נכנסת ומקדמים את תדמית העיר והתיירות אליה.

מאמרים קשורים: תיירות ספורט, מיתוג ושיווק ערים | המרתונים הטובים בעולם | ברוכים הבאים למדינה שאוהבת אופניים | ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה? | ספורט כאסטרטגיה למיתוג וצמיחה, אידיאנפוליס


ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה?

העיר ירושלים כנראה מתכוננת לארח אולימפיאדה בשנים הקרובות, ואם לא, אז לפחות מכביה. בשנת 2013 תתארח המכביה ה-19 בירושלים, ולראש העיר יש כוונות להפוך את ירושלים למרכז הספורט של המזרח התיכון. אמנם קטאר מסתמנת בשנים האחרונות כבירת הספורט האזורית, ותארח את המונדיאל בשנת 2022, ובנוסף מתמודדת, במקביל לאיסטנבול, על אירוח המשחקים האולימפיים בשנת 2020, אבל העיר ירושלים כנראה רוצה לשחק במגרש של הגדולים. בנתיים, כחימום, ירושלים ותל אביב מתנגחות סביב המרתון העירוני שכל אחת מהן מקדמת בנפרד, ובמועד זהה.

פרויקט היכל הפיס ירושלים הוא פרויקט בסטנדרטים בינלאומיים בשטח של 40 אלף מטר מרובע. בסיום בנייתו יהיו בו למעלה מעשרת אלפים מקומות ישיבה. כמו כן, יכלול המבנה מתקני קבוצות, חדר כושר, מתקנים שונים, אזור עיתונות ומזנונים. ההיכל ישמש מלבד לפעולות ספורט על ענפיו השונים, גם כמרכז תרבות, בידור והיכל התכנסויות לוועידות מהארץ ומהעולם, מרכז למופעי רוק וכנסים בינלאומיים.
"היכל הפיס" יהיה מן המתקדמים והמשוכללים שנבנו בישראל ברמה בינלאומית שיתחרה במתקנים דומים בעולם. הפרויקט יכלול גם חלל תחתון רחב ממדים בהיקף של אלפי מ"ר אותם תכשיר העירייה בעתיד למתקני ספורט משלימים בענפים שונים ותחרויות מהארץ והעולם.

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת "היכל הפיס הוא חלק ממכלול של פיתוח והשקעות מסיביות בתחומי הספורט והתרבות הממקמים את ירושלים כעיר מובילה ופורצת דרך בתחומים אלה. בנוסף אליו אנו מרחיבים את אצטדיון טדי ומתכננים בריכה אולימפית שתמוקם במתחם בסמוך להיכל הפיס ירושלים. מכלול מתקנים אלה יהפכו את האזור לכפר אולימפי חדיש ומתקדם ויסייעו לצמיחה כלכלית ולחיזוק מעמדה הכלכלי של ירושלים בכך שיאפשרו אירועים לאומיים ובינלאומיים בתחומי הספורט, התרבות ואף קיומם של כנסים בינלאומיים בבירה".

איזור מלחה יהפוך לקריית ספורט בינלאומית ומתקדמת של בירת ישראל, ויאפשר לבירת ישראל לארח לראשונה את המכבייה. מתחמי הספורט החדשים שמוקמים:

  • היכל הפיס ירושלים – מרכז רב תכליתי חדש ובינלאומי לספורט ולתרבות: פרויקט "היכל הפיס ירושלים", שבנייתו נמצאת בעיצומה.
  • הרחבת אצטדיון טדי: אצטדיון טדי יורחב ל-31 אלף מקומות ויהפוך לאצטדיון הלאומי, בהשקעה של למעלה מ- 100 מיליון ₪. כמו כן קיימת תכנית עתידית להגדלה נוספת של האיצטדיון ל- 51,000 מקומות.
  • מרכז השחייה האולימפי הבינלאומי החדש של ירושלים: מרכז השחייה הירושלמי הבינלאומי העתיד לקום בקרית הספורט במלחה, מיועד לארח תחרויות שחייה ארציות ובינלאומיות. התוכנית אותה יזמו עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים כוללת הקמת מרכז שחיה בינלאומי ובו שלוש בריכות שחייה, מתוכם בריכה אולימפית אחת, מתקני שחייה ומתקני ספורט בשטח של 25,000 מ"ר ובנוסף שטחי מסחר ושירות בשטח של 3,500 מ"ר. בנוסף לאירוח תחרויות, ישרת מרכז השחייה החדש את תושבי ירושלים לאורך כל ימות השנה, כמרכז ספורט קהילתי. מרכז השחייה האולימפי החדש יוקם בהמשכו של פארק עמק רפאים, בסמוך להיכל הפיס ירושלים ולטדי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: איסטנבול מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020, דוחא, קטאר מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020, התכנית לשיפוץ מרכז ירושלים, תל אביב וירושלים מתחרות וכולם מפסידים, הקריה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים, ירושלים- קו פרסומי חדש