תעשיית ההייטק חוזרת לעיר

סיליקון ואלי, קליפורניה

סיליקון ואלי, קליפורניה

להייטק, כך נראה, נמאס מפארקי תעשייה פרבריים כדוגמת הרצליה פיתוח, קריית אריה, קיסריה או אפילו רמת החייל, והוא חוזר למרכזי הערים. המהפך במגמה שאפיינה הרבה מהתעשיות היצירתיות מגיע כעת גם לתעשיית הייטק העולמית, ובאופן ברור בסיליקון ואלי, קליפורניה.

אזור סיליקון ואלי הוא קשה למיפוי. זהו אזור נרחב של שטחים פרבריים בצפון קליפורניה, המתחיל בסן פרנסיסקו ונמתח עד לפאלו אלטו, הבית של אוניברסיטת סטנפורד, ועד לפאתי סן חוזה, העיר הגדולה בקליפורניה, המרוחקת 75 ק"מ מסן פרנסיסקו. סיליקון ואלי היא פחות מקום המוגדר גיאוגרפית, ויותר סביבה של חדשנות, המאופיינת בכמות גדולה ביותר של מהנדסים ומדענים מהאוניברסיטאות המרכזיות באזור, היוצרים סוג ש רשת עבודה יעילה של קרנות הון סיכון, ובעיקר בשלבים המוקדמים, מנהיגות מוסדית של אוניברסיטת סטנפורד. בנסיעה במרחב של סיליקון ואלי אין שוב דבר מיוחד, ובקלות ניתן לפספס מלראות את החשיבות של אזור זה, אבל זהו מקום הולדתה ובירתה של תעשיית ההייטק העולמית.

האזור מאופיין בשטחים אינסופיים של חממות, מרכזי קניות, בתים פרטיים, חניונים, וכן פארקי תעשייה רבים. אלפי בנייני משרדים דומים, המאכלסים סטארטאפים וחברות עסקיות, פרוסים לאורך הדרך המהירה החוצה את עמק סנטה קלרה. עד עתה, לחברות הייטק לא היה אכפת מהחוסר בעירוניות ובמבנה האורבני, וטבעה הרשתי של סיליקון ואלי סיפק את הצרכים שלהן. אולם לאחרונה הגבולות המסורתיים, כך נראה, נפרצו לכיוון צפון, ראשית לכיוון אזורים עירוניים ונעימים יותר להליכה בסן פרנסיסקו ופאלו אלטו וכעת ללב העיר של סן פרנסיסקו. עובדי ה- creative class – המעמד היצרני משתמשים בתחבורה ציבורית, הם הולכים ברגל או רוכבים על אופניים לעבודה, ומשתמשים באפשרויות בילוי קרובות לאחר העבודה. חלק ניכר במהפך האורבני הזה מקורו בשינוי שבטכנולוגיה עצמה. חברות המעצבות ומייצרות צ'יפים, מערכות תוכנה ובונות מחשבים מעסיקות קבוצות גדולות של מהנדסים, והפכו להיות יותר כמו מפעלים, והם זקוקות לקמפוסים פרבריים גדולים. כיום חברות מדיה חברתית ואפליקציות ניידות, שמאופיינות בסדרי גודל קטנים יותר, מעריכות את האינטראקציה וקרבה אל המסחר, הפרסום, המדיה, שירותים פיננסיים, חינוך, הוצאה לאור, תקשורת, אופנה ומוסיקה.

בהתחלה היו אלה רק הסטארטאפים – טוויטר, דרופבוקס, פינטרסט וסקוואר- כמה מהחברות שהחלו להתמקם בדאונטאון של סן פרנסיסקו. בנתיים נתוני התעסוקה מספקים נתונים תומכים. בעוד בסן חוזה, בלב הסיליקון ואלי הפרה-אורבני, עדיין יש מספר גדול יותר של מועסקים בסקטורים של הטכנולוגיה, תעשיית הטכנולוגיה של סן פרנסיסקו צומחת מהר יותר. חברות מדיה חברתית כמו טוויטר או Airbnb  מגייסות בסן פרנסיסקו, בעוד חברות סיליקון ואלי "קלאסיות" כמו hp וסיסקו פיטרו אלפים בשנים האחרונות.

המטה החדש של טוויטר

המטה החדש של טוויטר

איך משפיע השינוי הזה על ה- Bay Area? באופן מובהק הטכנולוגיה משנה את אזור דרום סן פרנסיסקו, אזור המאופיין במחסנים ישנים ומגדלים משרדים נוצצים בסמוך לאזור המרכז הפיננסי. בשטח של מספר בלוקים מתפתחת התקבצות של חברות טכנולוגיה, ברים אופנתיים ומסעדות יוקרה המגדירות את הסיליקון ואלי החדש. מגמה זו משפיעה על האזורים מסביב גם כן. תעשיות יצירתיות וחברות טכנולוגיה מגלות מחדש את האזורים הפחות אטרקטיביים לשעבר של העיר: טוויטר העבירה את המטה שלה למבנה עצום שהיה פנוי, וששימש בעבר כשוק רהיטים. הצד השני של המטבע הוא העלייה בדמי השכירות בסן פרנסיסקו. עלייה זו, והירידה במספר המבנים הפנויים מאיימים על המשך התרחבות תעשיית ההייטק בעיר. אזור אחר במרחב המפרץ שהופך לאטרקטיבי הוא אוקלנד, ששמו יצא בעבר לשמצה בשל התדרדרותו, הפשע והמתח החברתי, אולם מציע כעת שפע של מבנים בעיר. גם ערים במרכז הסיליקון ואלי כמו סן חוזה עשויות להרוויח מהמגמה החדשה, משום שהן זולות יותר מסן פרנסיסקו.

המגמה הזו משפיעה ישירות על ישראל גם כן. חברות הייטק הבינלאומיות המגיעות לארץ מתמקמות, כשניתן, במרכזי הערים. הדבר נכון באותו פילוג המאפיין את סיליקון ואלי, כשחברות מדיה חברתית מעדיפות את מרכזי הערים – כך גוגל ישראל במגדלי אלקטרה, במרכז תל אביב, ואילו מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות, המתמקמים לרוב בחיפה, בזכות הקרבה לטכניון, עושים זאת בפאתי העיר – כך יבמ ואפל, או מקרה אינטל בקריית גת, ו-hp או אמקודס ברעננה.

מפת הסטארטאפים בתל אביב

מפת הסטארטאפים בתל אביב

תל אביב, שדורגה לאחרונה כעיר הסטארטפים השנייה בעולם אחרי סיליקון ואלי, זיהתה את המגמה, ועושה מאמצים ניכרים למשוך חברות סטרטאפ למרכז עיר, ובעיקר אל מעבר לשדרות רוטשילד לכיוון דרום, דרך שכונת פלורנטין, רחוב הרצל ועד ליפו. התכנית של העירייה כוללת הסבת מבנים קיימים לצורך שימוש על ידי חברות הייטק, שיפור תשתיות, הקלות בארנונה ותמיכה במיזמים.

המהלך, שמובל על ידי מנהלת עיר עולם בעירייה, מתבסס על העקרונות: טיפוח האווירה הסטארט-אפיסטית ועידוד פלטפורמות טכנולוגיות בעיר. משיכות קהלים בין-לאומיים בתחום הטכנולוגי לעיר. פיתוח ועידוד תכניות אקדמיות בין-לאומיות בתחומי היזמות והטכנולוגיה. כחלק מהפעילות עיריית תל אביב הקימה את ה- "הספרייה" – מרחב עבודה יזמי עירוני הפתוח לציבור הכללי, במגדל שלום, בלב ההיסטורי של העיר.

מאמרים קשורים: דירוג ערי הסטארטאפ בעולם- סיליקון ואלי ראשונה, תל אביב שנייה | איפה צומח ההייטק בעולם? | הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק- דנמרק ראשונה, ישראל שנייה | מיתוג אזורי הייטק, גרמניה | קורנל והטכניון חושפים את התכנית למרכז הטכנולוגיה בניו יורק

מודעות פרסומת

ברוכים הבאים לעידן העיצוב

כל עסק, לה משנה מה הוא עושה או מייצר, צריך להכיר בכוח ובערך הכלכלי של עיצוב טוב. ברור, שיש סוגים שונים של עיצוב: גרפי, מיתוג, אריזה, מוצר, תהליך, פנים, ממשק/חווית משתמש, אינטרנט ועוד. במאמר שמפרסם אדם סוואן בפורבס, הוא מתייחס לעיצוב במובן הרחב כדיסציפלינה המכוונת ליצירת חוויה פשוטה, משמעותית ומתגמלת עבור צרכנים.

לצפות לעיצוב טוב זה כבר נחלתם של כמה משוגעים לדבר. קיימת ציפיה רחבה לעיצוב טוב: שמוצרים ושרותים יהיו כאלה שחשבו עליהם היטב, פושטו, נעשו יותר אינטואיטיביים, אלגנטיים ומהנים. העיצוב נעשה סוף סוף דמוקרטי, והשוק מציב סטנדרטים חדשים אליהם יש לשאוף ב"עידן העיצוב". להמחשה, אפל, התמצית של ארגון מובל עיצוב, מחזיק בשווי שוק של 750 מיליארד דולר, יותר מהתמ"ג של שוויץ. ההכנסה של אפל כפולה מזו של מייקרוסופט, סוג דומה של ארגון טכנולוגי אבל שאינו מובל ע"י עיצוב. כמו אפל יש חברות נוספות: אמזון, פייסבוק, פינטרסט, אתרי תיירות – אין זה פלא שמותגים אלה מצליחים, הם באמת מבינים את ערך העיצוב ומנצלים אותו להבטיח יתרון תחרותי. אפילו ממשלת בריטניה פרסמה "עקרונות עיצוב", באופן טבעי, באתר נקי וקל לניווט.

ייתכן והדומיננטיות של אפל הגבירה את ציפיות הציבור לעיצוב, או שהחזון של איקאה להביא עיצוב טוב וזול השפיע, או שאולי האינטרנט לימד אותנו מהו עיצוב טוב של חווית משתמש. ואולי הכל ביחד.

רק לחשוב עד כמה מהירה ואפקטיבית ההשפעה של חוויה מעוצבת על הדעה שלנו לגבי מותגים, חברה או חנות, לטוב ולרע. ארגונים מכווני עיצוב משקיעים בחשיבה על דברים אלה לעומק. הם מציבים את העיצוב בלב הארגון כדי להוביל חדשנות, ולשפר באופן מתמיד את המוצר, החוויה והשיוק. הם מבינים כי עיצוב טוב מוביל לבידול, נאמנות צרכנים ומיתוג טוב יותר. לכתבה המלאה בפורבס

קהילת המעצבים הישראלית פרסמה לאחרונה עצומה בשם תעשיית העיצוב המקומית, לשדרוג מדיניות התמ"ת לקידום העיצוב:

"למשרד התמ"ת תפקיד מוביל בקידום הכלכלה הישראלית ובקידום החדשנות והיכולת התחרותית של יצרנים וספקי שירותים. לאחרונה, המשרד עושה רבות כדי לקדם את המגזר החשוב של עסקים קטנים ובינוניים.
אנו, מעצבים, אנשי עסקים ואנשי האקדמיה, פונים למשרד לפעול לתיקון "כשל שוק" בתחום "התעשיות היצירתיות" ובמיוחד כשל בקידום תעשיית העיצוב הישראלית.
חוסר המודעות לתפקיד העיצוב וחוסר ההבנה בניהול תהליכי עיצוב פוגעים בפיתוח הכלכלה הישראלית ומונעים פיתוח מוצרים ושירותים חדשניים. חוסרים אלו מהווים "כשל שוק" הדורש התערבות ממשלתית מיידית.

אנו קוראים למשרד התמ"ת לבדוק מחדש את התוכניות לקידום העיצוב ולעדכנן לפי מודלים עכשוויים מהעולם. לדעתנו, דרוש שינוי בקונספציה כדי להתאים את המאמצים לאתגרים של הכלכלה הגלובאלית."

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: עיצוב העתיד של ניו יורק | על תחרויות עיצוב | מיתוג ישראל – הבעיה היא לא מה חושבים עלינו | היוזמה הפרטית מובילה את שיווק ישראל


בלומברג מדרגת את שוק המניות הישראלי במקום הראשון מבין השווקים המתפתחים

ישראל, הניבה תשואה מותאמת סיכון טובה יותר מאשר בכל השווקים המתפתחים האחרים בעשור האחרון, עם כלכלה מונעת טכנולוגיה שמשכה משקיעים מהעולם.
דירוג בלומברג מראה שמדד תל אביב 25 היה הגבוה בין 24 השווקים המתפתחים ב -10 שנים. ישראל ניצחה את מדד Hang Seng בהונג קונג, ואת מדד OBX הנורבגי.

משקיעים בינלאומיים ביניהם וורן באפט רכשו חברות מקומיות והכלכלה, שהובלה על ידי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, גדלה יותר מפי שניים מהר יותר מכלכלת ארה"ב בשנה שעברה. המניות הישראליות עשויות להמשיך להרוויח בעקבות רכישות של חברות סטארט אפ טכנולוגיות מקומיות ע"י חברות בינלאומיות כמו אפל ו-IBM.

"ישראל היא מקום מרגש להשקיע בו", אמר מייקל שטיינהרט, לשעבר מנהל קרן גידור בראיון טלפוני מפלורידה. "ארץ מוקפת אויבים, שתמיד נמצאת על סף הכחדה, אך מתרחבת ומשגשגת."

המשך המאמר מנתח את חלקו של סטנלי פישר בהישג ואת כניסת חברת אפל ויבמ לשוק הישראלי. לכתבה המלאה: http://www.bloomberg.com/news/2012-02-19/israel-safest-as-stock-investors-discount-threat-of-war.html