מי תהיה העיר החכמה הראשונה בישראל? ומה זה עיר חכמה דור 3.0?

ראשון לציון עיר חכמה

ראשון לציון עיר חכמה

בערים קטנות וגדולות סביב העולם מנסים עדיין להבין מהי בדיוק עיר חכמה. בעוד הרעיון אומץ על ידי ממשלות סביב העולם, התקיים  עם הזמן שינוי בתפיסה של רעיון העיר החכמה. ערים חכמות מקבלות יותר ויותר תשומת לב בתקשורת, מחברות טכנולוגיה ויזמים, ובאופן גובר מממשלים מקומיים ומהחברה האזרחית. ערים חכמות נושאות הבטחה להפיכת ערים רבות יותר בעולם ליעילות יותר, טכנולוגיות יותר ומקושרות יותר – ועם כל זה, הן יוכלו לשפר את איכות חיי התושבים שלהן.

נראה כי היו 3 שלבים מובחנים באופן בו ערים אימצו טכנולוגיה ופיתוח, כשהן עברו מהנעה על ידי חברות הטכנולוגיה, להנעה של ממשלים מקומים, ולבסוף, הובלה של התושבים. חלק מהערים עברו משלב אחד לשלב אחר, בעוד אחרות נשארו בשלב מסוים במהלך ההתנסות ברעיון העיר חכמה.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

עיריית ירושלים מציגה את האסטרטגיה לשנים הבאות: "ירושלים 2020"

אסטרטגיה עירונית היא בסיס מתחייב לניהול עיר בעיקר בעידן של תחרות גלובלית בין ערים, ועם זאת, כמעט ולא קורה שראש עירייה בישראל מציג אסטרטגיה ברורה ומפורטת לעירו לשנים קדימה. ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, יציג בשבוע הבא את תכנית החומש לתחרותיות וצמיחה כלכלית בירושלים בכנס מיוחד – "ירושלים 2020".

לקרוא את ההמשך »


מבט שונה על המערכה בעזה: הפלסטינים הם רק כלי משחק של הקפיטליזם הראדיקלי מקטאר

קטאר

איל צאום

מאמר זה מנסה לבחון את המערכה האחרונה בין ישראל ועזה מנקודת מבט שונה, ובראייה רחבה הרבה יותר, מזו שמקובל לבחון אותה.

עזה נשלטת על ידי חמאס, שממומנת על ידי קטאר. ברור, שללא המימון הקטארי, חמאס לא היה ממשיך להתקיים, לא היה מתחמש, ולא היה מסוגל לחפור את מערכת המנהרות שנמצאת כעת במרכז המערכה בין ישראל ועזה. משום כך, יש להכיר בעובדה כי חמאס אינו הבעיה, הוא רק משמש כלי משחק או שליח, וצריך לכן לבחון את השולח ואת מניעיו – קטאר.

מדוע קטאר מממנת את חמאס? מדוע היא משקיעה משאבים רבים כל כך בחבל ארץ מרוחק ממנה, שלכאורה אין לו השפעה על מדינת המפרץ הקטנה? להלן ניתוח שונה של הסיבות, ולא, זו לא אידיאולוגיה מוסלמית שמניעה את קטאר, או אחוות עמים מזרח תיכונית. התשובה היא אחרת לגמרי, ואני אכנה אותו בשם "קפיטליזם ראדיקלי".

לקרוא את ההמשך »


שלושה פרויקטים של מיתוג מחדש למקומות זכו בפרסי REBRAND

rebrandפרסי Rebrand מוענקים מדי שנה לתהליכי המיתוג מחדש הטובים בעולם בטווח רחב של תחומים. אחת לשנה פאנל של מומחי עסקים, שיווק ועיצוב מרחבי העולם נבחרים לשפוט בתחרות, במטרה להציג את תהליכי המיתוג מחדש הטובים והאפקטיביים ביותר. הפרסים מוענקים למגוון רחב ביותר של ארגונים, חברות ומוצרים, להלן המקומות שמותגו מחדש וזכו לפרסים בתחרות:

העיר אל ווא'אב, קטאר

אל וואאב - מיתוג מחדש

אל וואאב – מיתוג מחדש

העיר אל ווא'אב מציעה רמת חיים גבוהה לתושבים, מבקרים ותיירים. בנייה נמוכה, לא צפופה עם תחושת מקום חזקה, העיר אל ווא'אב ממוקמת בדוחא, ומוקפת בכבישים ראשיים וקרובה לרכבת התחתית שבבנייה ולכמה מבתי הספר הטובים ביותר בדוחא.

מטרת המיתוג מחדש הייתה לחדש את הפרויקט בשל ניהול ומיצוב כושלים. לשנות את התפישה של "פרבר פרטי" למקום פתוח, מקבל וחי. לשנות את הדימוי היוקרתי והשקט לדימוי חי ואנרגטי. לשנות את התפישה כי המקום מיועד לקטארים עשירים בלבד, ועוד.

האסטרטגיה החדשה כללה חזון של "השראה של פיתוח חיובי" בשילוב ערכים חדשים של שיתוף, אחריות, קדמה. התפישה האסטרטגית החדשה של פתיחות (לעסקים, לקדמה, לאדם) הובילה לביטוי הקריאטיבי החדש – הלוגו מסמל "עיר של חיים", כשכל שכבה מייצגת ביטוי של העיר. כל אזור בעיר קיבל זהות משלו כדי אפשר תתי מותג.

הזוכים בפרס עבור האסטרטגיה והעיצוב: Unisono – www.unisono.bh

מצגת זאת דורשת JavaScript.

תיירות Eastern Cape, דרום אפריקה

איסטרן קייפ- מיתוג מחדש לוגוהאיסטרן קייפ היא אחת מ-9 פרובינציות בדרום אפריקה. האזור מציע מגוון רחב של אטרקציות, כולל 800 ק"מ של חופים טבעיים כולל חופי רחצה יפיפיים, אולם זהו גם אחד האזורים העניים ביותר במדינה.

האתגר במיתוג מחדש היה למצב מחדש את האזור כיעד תיירות ולקדם את ההיצע שבו. הגדרת מסר יחיד, ייחודי ומובדל לאזור שיבלוט מול אתרי תיירות אחרים היה האתגר הגדול ביותר, בעיקר מכיוון שלאזור יש מגוון רחב ביותר של הצעות לתיירים.

לאחר התייעצות מעמיקה עם בעלי עניין באזור נערך מחקר ופותח המותג. בעקבות המיתוג מחדש האזור הפך להיות ברור יותר ונגיש יותר לציבור. המיצוב החדש הצליח מאד וכלל פיתוח של מגוון מוצרים שהביאו להגדלת ההכנסות.

הפרס עבור האסטרטגיה והעיצוב הוענק ל: Boomtown Strategic Brand Agency – www.boomtown.co.za

מצגת זאת דורשת JavaScript.

דרום טאהואה, קליפורניה, ארה"ב

דרום טאהואה - מיתוג מחדש 1המיתון הגביר את התחרות על מספר מצומצם יותר של תיירים בקליפורניה והוביל לצורך להיות ברור והחלטי יותר לגבי המותג. יש למעשה שני מקומות בקליפורניה הקרויים אגם טאהואה, דרומי וצפוני, ובינהם מספר אתרים מפוזרים ולא מסומנים וכן אתרי סקי.

האסטרטגיה בחרה, במקום להציג את המגוון והכמות המוצעת באזור, לאמץ את הרעיון שזהו המקום לתייר הפעיל כל היום וכל הלילה. כדי להציג רעיון חדש וצעיר זה, הוצע שם חדש, כזה שיהיה חד משמעי אך קליל – Tahoe South, ואחר כך פותחה השפה השיווקית סביב השם החדש.

פונט ייחודי עוצב בסגנון כתב יד, שאפשר לשלט את האזור מחדש ולהשאר מודרניים. עם הצבעוניות העשירה והמעוררת – אדומים של עץ הסקויה, חומים של עץ האורן, ומגוון של ירוקים, השפה היא יחודית והיסטורית, אבל מהנה. המותג החדש קיבל גם אתר אינטרנט מעודכן, המבוסס על מדיה חברתית, ומהנה כמו המקום עצמו. בנוסף פותחו מוצרים מסחריים ופרסום לטלוויזיה ושלטי חוצות.

הפרס עבור האסטרטגיה והעיצוב הוענק ל: Duncan/Channon – www.duncanchannon.com

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בתחרות יש גם זוכים ישראלים: פדי מרגי, שעיצב מחדש את אריזות אבקות הכביסה "סוד", וחברת פירמה עבור מיתוג פארן

מאמרים קשורים: האתרים והאפליקציות לערים שזכו בפרסי Webbi | הזוכים בפרסי RegioStars | הפארק בברלין שזכה בפרס האירופי להפחתת רעש | תחרות בלומברג לערים טובות יותר- נבחרו 20 הפיינליסטים | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים


עידו אהרוני מדבר על מיתוג ישראל, יחסים בינלאומיים וחשיבות המותג תל אביב

עידו אהרוני, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק משנת 2010, ומי שהיה עד אז האחראי במשרד החוץ על מיתוג ישראל, מדבר על מיתוג המדינה, חשיבות פיתוח היחסים הבינלאומיים והדו-שיח, והחזון שלו לגבי מיתוג ישראל.

כדיפלומט בכיר וותיק, הוא מצליח לתת תחושה כי במדינת ישראל הייתה וקיימת מדיניות ואסטרטגיה סדורה וברורה לגבי מיתוג ישראל, בתמיכה רחבה של שרי החוץ השונים. המציאות, לעומת זאת, שונה בתכלית: עידו אהרוני הוביל במשך שנים, לגמרי לבד, את הנושא של מיתוג ישראל, ללא תקציבים וללא כוח אדם (אבל עם הסכמה גורפת לחשיבות הנושא), בפוסט קודם כתבתי על ההיסטוריה של תהליך מיתוג ישראל ואופני ההתנהלות שלו.

המותג ישראל היה באופן מסורתי מקושר עם הסכסוך הישראלי פלסטיני. כשהחל תהליך מיתוג ישראל, מספר אהרוני, הוגדרה אסטרטגיה שעל פיה, במקום ההתמקדות ההסברתית בוויכוח הנצחי בין ישראל לפלסטינים, ישראל צריכה להתמקד בבניית יחסים בעלי משמעות על ידי הרחבת השיח על ישראל אל מעבר לסכסוך, ולמצוא דרכים חדשות בהן ניתן לחשוף את ישראל ואת נקודות החוזקה שלה כמו יצירתיות וחדשנות, וזאת במטרה לבנות דימוי יותר עשיר ומגוון של ישראל.

מאמרים קשורים: מיתוג ישראל – הבעיה היא לא מה חושבים עלינו | משנים את השיח על ישראל | האם עיר יכולה לשנות דימוי של מדינה? | מיתוג ישראל- פתאום אנחנו מדינה ירוקה | דירוג ערך 100 מותגי המדינה המובילים


יו"ר ומנכ"ל חברת וולף אולינס מספרים על האסטרטגיה שמאחורי מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012

אפשר לומר הרבה דברים, והרבה אנשים אומרים הרבה דברים, על מיתוג המשחקים האולימפיים בלונדון 2012, אבל דבר אחד בטוח- המיתוג הזה עורר הרבה מאד הדים, והוא זכיר במיוחד. עבור חברת המיתוג וולף אולינס מיתוג משחקים אולימפיים אינו דבר חדש, החברה פיתחה גם את המיתוג עבור אולימפיאדת אתונה 2004. ב-2006, החברה זכתה במכרז למיתוג אולימפיאדת לונדון עם הצעה שמתמקדת ב"כוח להמונים" (power-to-the-people), והמתרכזת בצדדים החברתיים והתרבותיים של המשחקים בניסיון להרחיב את יכולת האירוע להגיע לציבור ולמשוך אותו. כשהלוגו המפורסם נחשף לפני כמעט 6 שנים, הוא עורר סערה וביקורת רבה (כולל דיון בערוצי הספורט בישראל – איל צאום מתראיין בערוץ הספורט ב-2007 על מיתוג אולימפיאדת לונדון).

מדוע התעוררה סערה כה גדולה סביב הלוגו? יו"ר החברה, בריאן בויילן, והמנכ"ל, לי וורוקי, מדבר על אימוץ הדיסוננס האינהרנטי של העיר המארחת, והאסטרטגיה שמאחורי המיתוג:

שאלה: במונחים של מיתוג, הרעיון של אימוץ גישה חברתית יותר הייתה של ראיית הנולד ב-2006.

בריאן בויילן: "כשהמשחקים האולימפיים המודרניים נוסדו בשנת 1896, הם היו מבוססים סביב רעיון גדול יותר מספורט- עד שנת 1948 הם כללו מדליות עבור פעילויות תרבותיות, אפילו שירה. המשחקים האלה היו הלכו להיות הרבה יותר מערבים, קיימים בכל מקום ועבור כולם. על בסיס זה עבדנו עם הוועדה המארגנת של המשחקים לעודד השתתפות ברמה שטרם נראתה. היינו ממצבים אותם 'מחוץ לפודיום, אל הרחוב'. זה היה הבסיס של המותג".

המנכ"ל, לי וורוקי: "השנה הייתה 2006: פייסבוק היה בשטח כבר שנה, יו טיוב הלך והתפשט, תוכן מבוסס משתמשים היה בעלייה. ניתן היה כבר לראות את ההתפרצות של האנשים הלוקחים את העניינים לידיים שלהם, והאנרגיה שאנשים יכולים להזרים לדברים אלה. התחושה של אנרגיה הייתה באמת בלב הסמל.עצמו."

שאלה: איך הזהות של לונדון השתלבה בקונספט למותג?

בריאן בויילן: "לונדון לא הייתה זקוקה שישימו אותה על המפה עם תצוגה אייקונית. לא הייתה לנו כוונה להראות את גשר לונדון, הטאוור של לונדון, בית הפרלמנט עם פסים של צבע מעליהם."

לי וורוקי: "לונדון היא יותר מתמיד, עיר בינלאומית, רב תרבותית, יצירתית, מודרנית, אנרגטית ולכן גם מלאה בדיסוננס. רצינו להראות משהו שאתה יכול להתקל בו ברחוב, להשתמש בשפה הזאת, בניגוד למה שנחשה 'רשמי'."

שאלה: איך פיתחתם את העיצוב?

בריאן בויילן: "הסמל עצמו הגיע מגריד של אנרגיה ששרטטנו, של קווים שנעו, ושהכילו מלבן, שעצרנו ברגע מסויים. בזה השתמשנו בכל דרך רנדומלית כדי לייצר תבנית, כך שהרעיון של צורה חופשית נמצאת בבסיס המותג. הפונט (גופן) גם כן מתקשר לזה. אף פעם לא הצענו משהו שהוא אנכי או אופקי, זה תמיד היה נטוי מעט לצד כלשהו, כדי שאנשים יסתכלו על זה ויחשבו פעמיים. השתמשנו במונח "מרשם אנרכי", זה לא שרצינו סתם לשרטט משהו דוקרני".

שאלה: דיסוננס ואנרכיה לא נראים מתאימים במונחים של מיתוג האולימפיאדה, שאמורה לעודד תחושה עולמית של אחדות

לי וורוקי: "בדיסוננס אין הכוונה למחלוקת. הכוונה היא היכולת להיות מעט מחוץ למרכז ועדיין להיות "קול", ולמעשה הכוונה היא שאתה "קול" בגלל שאתה לא ממש במרכז. זה מה שעושה את לונדון למקום כל כך מרתק."

בריאן בויילן: "לונדון אינה הומוגנית. קח לדוגמה את ה"שארד". יש אנשים השואלים, "מה זה לעזאזל? למה נתנו לזה לקום?" אחרים אוהבים את מה שזה אומר על לונדון, משום שזה כנראה אחד הבניינים המתקדמים בעולם. כך שהרבה מזה קשור להרגשה. כמו רבים אחרים, אני במקור לא מלונדון. אתה יכול להיות חלק ממקום וגם לצפות בו באותו זמן."

שאלה: איך הגבתם לביקורת על הלוגו?

בריאן בויילן: "קודם כל, כשאתה עושה משהו כזה אתה מצפה לתגובות מאד מעורבות. הייתה הרבה בירוקת בתקשורת, אבל הייתה גם תקשורת תומכת. בשבוע שעבר הסתכלתי על העיתונות מהיום שבו הלוגו פורסם לראשונה, כשהייתה המון ביקורת, ומאמר מערכת אמר שבשנת 2012 אנחנו כנראה נסתכל אחורה ונחשוב על מה הייתה כל המהומה. ואני חושב שהיום זה מה שאנשים חשים."

לי וורוקי: "באופן מעניין, הביקורת נגעה בעיקר לחוקים ששברנו, השאלה היחידה היא האם היה צורך לשבור חוקים אלה. הביקורת כללה: זה יותר מדי דיסוננסי. זה לא משקף את המקומות המפורסמים של לונדון. זה אורבני מדי, צעיר מדי. אלה בדיוק הדברים שרצינו שהלוגו ישדר – הדיסוננס היה מכוון, את האתרים בלונדון כולם מכירים כבר."

הביביסי יצא לשאול את המבקרים באולימפיאדה מה הם חושבים על הלוגו (וידאו):

מאמרים קשורים: לונדון 2012 – המותג | מי עיצב את סמל המשחקים האולימפיים? וכמה שווה המותג היום? | רשתות חברתיות ושיווק- אולימפיאדת לונדון 2012 | המירוץ לאירוח האולימפיאדה ב-2020- נותרו 3 ערים | עיצוב הכרטיסים והמדליות לאולימפיאדה


מיתוג בעידן הדיגיטלי: לינקולן, נברסקה

לינקולן נוסדה בשנת 1856, והיא הבירה של מדינת נברסקה. עם 300,000 תושבים במטרופולין, היא השנייה בגודלה אחרי אומהה. בשבוע שעבר, לשכת המסחר של לינקולן הציגה את המיתוג החדש לעיר שמטרתו משיכת אנשים מוכשרים לגור בעיר ולעודד את הכלכלה. שפת המותג עוצבה על ידי החברה המקומית Archrival.

על פי ספר המותג, קהל היעד העיקרי של המיתוג הוא בוגרי אוניברסיטאות בלינקולן ואנשי מקצוע צעירים בכל מקום אחר. במחקר שנערך התקבלו תוצאות מחמיאות לעיר: 82% היו מרוצים או מאד מרוצים מלינקולן כמקום לחיות בו, 67% דיווחו כי הם מרוצים או מאד מרוצים מהעיר כמקום להתחיל בו קריירה או עסק, 70% אמרו כי הם אינם מתכננים לעזוב, הם מתכננים לפרוש בעיר, או שיחיו בעיר כל עוד הם ימצאו בה עבודה.

המסרים של המיתוג, על פי ספר המותג הם: אתה יכול להצליח בלינקולן, יהיה לך נוח בלינקולן, אתה יכול להנות בלינקולן. המסרים מוסברים בעלות החיים הנמוכה, האוויר והעיר הנקיים, אבטלה נמוכה, שטחים פתוחים נרחבים, פארקים, מרחקי נסיעה קצרים, משרות טובות, סצינת אמנות ובידור עשירה, וייזמות.

למעשה, ספר המיתוג אינו מציג אסטרטגיה ברורה וגם לא מסר ברור ומרוכז. אין מחקר בקרב קהלי היעד ואפיונם, וגם אין ניתוח של וחזקות וחולשות העיר (swot), המהווה בסיס לפיתוח אסטרטגיה. שפת המותג לעומת זאת יכולה להעביר את הרושם כי מדובר בעיר הייטק, או עיר תזזיתית – אבל תיאורים אלה לא מאפיינים את העיר. העיר מוגדרת יותר כעיר קטנה ושלווה. שפת המותג עכשווית אבל חסרה ייחודיות מקומית ונוטה יתר על המידה לכיוון ההייטקי. שפת המותג יכולה הייתה להתאים אולי לשדה תעופה או מרכז תחבורתי אחר ולא לעיר, ואף כי במבט ראשון היא נראית מרשימה, העומס הגרפי והצבעוני הוא עצום ושימוש קבוע בשפה יגרום לעייפות ועומס, ויוביל בסופו של דבר ל"דילול" השפה וצמצומה.

במעט השנים האחרונות עבר עולם השיווק והמדיה מהפכה עצומה, עם כניסת הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים למרכז הבמה. השיווק הדיגיטלי שהתבסס על אתרי אינטרנט עד לא מזמן ככלי משני לשיווק המסורתי, פרץ בעוצמה אדירה ברשתות החברתיות ובמכשירים הניידים, שהפכו לכלי החשוב ביותר ביצירת קשר עם הקהלים השונים. מאז המהפכה הצעירה הזו, לא פורסמו פרויקטים רבים למיתוג ערים, שנולדו לתוך העידן החדש הזה והתייחסו אליו.

הדבר המעניין במיתוג לינקולן, הוא מצד אחד המשך המסורת המפוקפקת של ביצוע מיתוג עירוני ללא אסטרטגיה מבוססת וחזון עירוני, אבל מצד שני אימוץ אמצעי המדיה החדשים לשיווק העיר ביד רחבה. ספר המותג מדלג כמעט לחלוטין על שלבי האסטרטגיה אבל מפרט מאד בנושא אמצעי המדיה בהם תשתמש העיר לצרכי שיווק: 4 אתרי אינטרנט מקושרים ישתפו פעולה כדי להציג את התדמית הצעירה של לינקולן. אתר המותג לינקולן, פרופיל פייסבוק לעיר, אתר לשכת המסחר שיתרכז בעסקים ואתר נוסף עבור אירועים ותיירות. בנוסף אפליקציית טלפונים ניידים שתציג מפות, אירועים, עסקים וכיוצ"ב, וחשבונות ב-foursquare, פינטרסט ואינסטגרם שיפיצו תמונות של העיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ספורט כאסטרטגיה לצמיחה באינדיאנפוליס | אטלנטיק סיטי ממציאה עצמה מחדש | מיתוג קולורדו ספרינגס, ארה"ב | הלוגו האייקוני של ניו יורק עובר שינוי | נאשוויל "עיר המוזיקה"