איך פייסבוק וטוויטר משפרים ערים מתפתחות

כלשעקרת בית מרובע המעמד הבינוני במקסיקו סיטי נמאס מתאורה לא עובדת בפארק המקומי שלה, היא מתחברת לטוויטר ומתלוננת ישירות בפני ראש העיר, מרסלו אבררד.

בעידן של קשר דיגיטלי תמידי, ובעיר בת 22 מיליון תושבים, זה אולי נשמע חסר תועלת. אבל ראש העיר, שלו יותר מ- 600,000 עוקבים בטוויטר, ענה לתלונתה תוך מספר שעות, והורה למחלקת העבודות הציבוריות בעירייה לפעול. מספר שבועות אחר כך, הוא פרסם תמונות של התאורה החדשה שהותקנה בפארק והודה לאישה להביאה לידיעתו את הבעיה.

לשם השוואה, לדף הפייסבוק של רון חולדאי יש 7,500 עוקבים, לניר ברקת יש 15,000 עוקבים, ולרוביק דנילוביץ' יש 6,500 עוקבים בפייסבוק. דפי הפייסבוק של ראשי ערים אלו אינו משמש כמעט לדו שיח עם הציבור, אלא בעיקר לתקשורת חד צדדית מכיוון ראש העיר. תלונות של תושבים לא נענות בפרופיל האישי של ראשי הערים, ולא מתקיים בהם דו שיח.

הטוויטר של ראש עיריית מקסיקו סיטי נראה כמו כרוניקה של חיים במגה עיר: מהמורות בכבישים, איסוף אשפה, פשע, רמזורים, עיקובים בשיפוץ תשתיות, הפסקות חשמל, אספקת מים, נתיבי אופניים, ביוב מציף, שחיתות, זיהום אויר ושירות לקוחות לא מנומס.

במבט ראשון, זה נראה כמו ערבוב מוזר של תלונות תושבים ויחסי ציבור של ראש העיר. אבל מבט מעמיק יותר מגלה שמספר מפתיע של שיחות וירטואליות אלה עוקבות אחר המעגל: תלונת תושבים, ראש העיר מאזין, והעיר פותרת את הבעיה – מה שעד לא מזמן נשמע אוטופי עבור עיר מאוכלסת מדי ולא מספיק עשירה בעולם המתפתח.

באמריקה הלטינית, מקסיקו סיטי אינה ייחודית. שימוש במדיה חברתית צומחת בקצב מסחרר בכל האזור. כשפייסבוק חצה את רף המיליארד משתמשים באוקטובר, רק מעטים שמו לב כי 19% מהם חיים באמריקה הלטינית (שבה רק 8% מאוכלוסיית העולם). הממשלות של כל הערים המרכזיות באמריקה הלטינית משתמשים כעת במדיה חברתית כדי לשוחח עם התושבים, וערים קטנות יותר מדביקות את הקצב במהירות. הבנק האינטר-אמריקאי לפיתוח גילה לאחרונה כי מדיה חברתית נמצאת בשימוש ב-70% מממשלות ערי האזור (140 הערים הצומחות, בנות 100,000עד 2 מיליון תושבים).

למרות שהתקשורת התמקדה בנשיאי אמריקה הלטינית שאימצו את המדיה החברתית כערוץ תקשורת לציבור, משהו מאד שונה קורה ברמה המוניציפלית. נראה כי ראשי ערים מהמרים כי ניהול מיקרו של נושאים עירוניים באמצעות טוויטר או פייסבוק, יעניק לבוחרים עדות מבוססת לפעילותם בתפקיד ראש העיר. זוהי טקטיקה מסוכנת, כמובן. ממשלות עירוניות רבות המוצאות את התקשורת הוירטואלית עם התושבים קלה, עשויות לא למצוא את המשאבים הכספיים, הארגוניים או האנושיים כדי לפתור את כל הבעיות שעולות. התוצאה עשויה להיות באופן אירוני בעלת אפקט הפוך.

ניתן להניח כי ראשי הערים מודעים סיכון, וכי אלו העונים לתלונות עושים מאמצים כנים. אין עדות אמפירית האם המדיה החברתית מובילה ליעילות רבה יותר ולתגובתיות טובה יותר במתן השירותים העירוניים. השאלה היא בעלת משמעות קריטית לפיתוח הקהילה, שנלחמה עשורים לשיפור מתן השירותים החברתיים, ולעקוב אחרי איכות ההשקעות הציבוריות בתחומים כמו ניקיון, בתי ספר ותחבורה.

בעשור הבא, מאות מיליונים של תושבי ערים במדינות מתפתחות כמו מקסיקו, ברזיל, הודו וסין צפויים לטפס אל מעל העוני. הרבה נאמר על איך ציפיותיהם הגדלות ילחצו על ממשלות יותר מתמיד לספק שיפור מוחשי שיעשה את החיים בעיר לבטוחים, בריאים ושוויוניים יותר.

נראה כי למדיה החברתית תהיה השפעה משבשת אבל לרוב חיובית בהקשר הזה. לכל הפחות, טכנולוגיות אלה יעניקו חיות חדשה לרעיון העתיק של השתתפות ואחריות. במקרה הטוב, הן עשויות לקצר את ההמתנה לתאורה חדשה בפארק חשוך. בשני המקרים, לראש העיר הבא של מקסיקו סיטי, כמו אחרים ברחבי העולם המתפתח, לא תהיה האופציה של התעלמות מהמדיה החברתית. שם אנשים בוחרים לדבר ולהגיב, ושם הם מצפים להישמע.

מאמרים קשורים: בקרוב עיריות יוכלו לוותר על שירות התלונות ולקבלן ישירות מטוויטר | על מה כבר אפשר להתלונן כשחיים בניו יורק? | ערים שמדברות באפליקציות | שיווק ערים ברשתות חברתיות | איפה אתה מרגיש הכי מאושר? התשובה באפליקציה

מודעות פרסומת

דירוג המדינות התחרותיות ביותר

עשר המדינות התחרותיות ביותר

עשר המדינות התחרותיות ביותר

בית הספר למנהל עסקים IMD בשוויץ מפרסם את הדו"ח השנתי לתחרותיות של מדינות, המדרג את האופן בו מדינות מנהלות את כלכלתן ואת משאבי האנוש שלהן על מנת להגביר את התחרותיות שלהן. המדינות התחרותיות ביותר מבין ה- 59 הן הונג קונג, ארה"ב ושוויץ. ארה"ב נותרת במרכז של התחרויות בעולם בשל הכוח כלכלי הייחודי שלה, הדינמיות וההיקף של הייזמות והחדשנות.

"לתחרותיות של ארה"ב יש השפעה עמוקה על שאר העולם בשל הקשרים המיוחדים עם כל כלכלה, מתקדמת או מתפתחת. אף מדינה אחרת לא מסוגלת להציג השפעה חזקה כל כך על העולם. אירופה מוטרדת מצנע והנהגה פוליטית מפוצלת והיא אינה מהווה חלופה אמינה, בעוד הגוש הדרומי של הכלכלות המתפתחות יש עדיין מקום להתקדמות. בסופו של דבר, ארה"ב מתחרה, והעולם מצליח!" אמר פרופ' סטפן גרילי, מנהל ה- IMD's World Competitiveness Center.

המדינות התחרויות ביותר באירופה הן שוויץ (3), שבדיה (5) וגרמניה (9), שיש להן תעשייה מוכוונת ייצוא ומשמעת פיסקלית. בנתיים אירלנד (20) ואיטליה (40) נראות מצויידות טוב יותר לטפס שוב למעלה מספרד (39), פורטוגל (41) ויוון (58), שממשיכות להפחיד משקיעים.

הכלכלות המתפתחות עדיין אינן חסינות בפני סערות במקומות אחרים. סין (23), הודו (35) וברזיל (46) ירדו בדירוג, בעוד רוסיה (48) טיפסה מקום אחד. כל הכלכלות באסיה ירדו מלבד הונג קונג (1), מלזיה (14) וקוריאה (22). גם לאמריקה הלטינית הייתה שנה קשה, כשכל המדינות פרט למקסיקו (37) ירדו בדירוג.

שליש ב-329 הקריטריונים לדירוג מגיעים ממשאל בקרב יותר מ-4,200 מנהלים בינלאומיים, אשר חושפים סקפטיות גדלה והולכת בקרב חלק מ-59 הכלכלות כלפי גלובליזציה והצורך ברפורמות כלכליות. גלובליזציה עדיין נתפסת כחיובית באירלנד, סקנדינביה, צ'ילה, איחוד האמירויות ומדינות אסיתיות רבות. אולם הגישה היא הרבה יותר שלילית ביוון, רוסיה, רוב מזרח אירופה, חלק גדל והולך מאמריקה הלטינית וצרפת.

"המיתון הפך את כלכלת העולם למפוצלת יותר ומגוונת מתמיד, מאלצת חברות לתפקד במודלים כלכליים מקבילים ושונים" אמר פרופ' גרלי. "כלכלות מתפתחות נסמכות על דרישה מקומית וחברות לאומיות מובילות כדי לבודד עצמן מהסערה הכלכלית".

ישראל ירדה השנה שני מקומות, למקום ה-19. בין המשתנים שבהם חלה ירידה בשנה החולפת מצוינים מצב התקציב, האינפלציה, מיסוי החברות ומדיניות בנק ישראל. סקר שערך IMD בקרב מנהלים הצביע על תרבות המחקר ופיתוח, כוח העבודה המוכשר, רמת החינוך הגבוהה והדינמיות של הכלכלה כגורמים המושכים ביותר בכלכלה הישראלית.

בין השיפורים שמציין הדו"ח בכלכלת ישראל בשנה האחרונה נמנים בין היתר גידול בזרימת השקעות ישירות, הצמיחה בתמ"ג, עלייה בתיירות ועליה בייצוא. האתגרים העיקריים שיעמדו בפני ישראל השנה הם שמירה על הצמיחה; הפחתת הבירוקרטיה והעול על המגזר העסקי; השקעה בתשתיות בפריפריה, כולל חינוך ותמיכה בעסקים קטנים; הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה, במיוחד בקרב מיעוטים; והקטנת הפערים הכלכליים.

מאמרים קשורים: המדינות הטובות ביותר לעסקים | הערים התחרויות ביותר בעולם | המדינות העשירות בעולם | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים | איזו השפעה יש למדינות על העולם?


גינון ורטיקלי במקסיקו סיטי – לניקוי האוויר והתדמית

3 פסלים אקולוגיים בגובה 4 קומות הוצבו בעיר מקסיקו סיטי ע"י ארגון שאינו למטרות רווח בשם VerdMX. המבנים הם שילוב של ארכיטקטורה ואמנות עם מטהרי אוויר טבעיים, ואמורים לקלוט 40 טונות של גזי חממה ומזהמים אחרים. "המטרה הראשונה של הגינון הוורטיקלי הוא לשנות את העיר" אומר פרננדו אורטיס מונסטריו, הארכיטקט שעיצב את הפסלים. "זו דרך להתערב בסביבה".

לערים רבות יש דימוי "ירוק", לחלקן אפילו יש גינון ורטיקלי, אבל בעולם המתפתח, בו מעמד הבניינים גדל מאד, ויחד איתו הצריכה, האשפה והשימוש באנרגיה. העיר מקסיקו סיטי שהייתה ידועה לשמצה בגלל זיהום האוויר שלה הפכה בשנים האחרונות למובילה, כשאיכות האוויר השתפרה מבלתי נסבלת להרבה יותר טובה. רמת הזיהום בעיר כעת דומה לזו של לוס אנג'לס, שגם היא מאד השתפרה בתחום זה.

"גם לוס אנג'לס וגם מקסיקו סיטי השתפרו, אבל במקסיקו סיטי השינוי היה גדול יותר" אמרה לואיסה מולינה, חוקרת במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שעשתה השוואה מעמיקה של רמות הזיהום. מקסיקו "מתקדמת מאד לא רק במונחים של אמריקה הלטינית, אלא בעולם כולו. כשאני נוסעת לסין, הם כולם רוצים לשמוע את הסיפור של מקסיקו". חלק מזה זו המדיניות. משנות ה-80, ממשלת מקסיקו קבעה חוקים חדשים בנוגע לבנזין, סגרה או העבירה מפעלים מזהמים, ואסרה על נהגים להשתמש במכוניות יום בשבוע. לאחרונה, מקסיקו סיטי הקימה מערך השכרת אופניים והרחיבה את מערך התחבורה הציבורית.

מקסיקו סיטי הפכה לחממה לסוג של קבוצות, המערבות מימון תאגידי עם רעיונות חדשים. קיימת מעורבת חברתית גוברת בבעיות מסוג זה. הפסלים הענקיים של VerdMX, הם חלק מתנועה רחבה יותר של גינון ורטיקלי וגינון גגות, והאתגר  העיקרי של הפרויקט היה דווקא תרבותי. מציאת המקורות וקבלת האישורים לקחו שנים, וכן מימון של חברה מסחרית היה צריך להימצא.

לכתבה המלאה בניו יורק טיימס

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר- אמריקה הלטינית | מיתוג פוארטה ולרטה, מקסיקו | האם תצליח מקסיקו למתג עצמה מחדש?


הטמעת אסטרטגיית מיתוג עיר – בוגוטה, עיר מוסיקה של אונסק"ו

בחודש שעבר הוכרזה בוגוטה בירת קולומביה כ- “City of Music” ע"י ארגון אונסק"ו, והיא משתתפת כעת ברשת הולכת וגדלה של “Creative Cities” הכוללת 30 ערים מרחבי העולם, 5 מתוכן ערי מוסיקה – בולוניה, סביליה, גלזגו וגנט. כך אונסק"ו מסבירה את הבחירה:

"בוגוטה מוכרת בראש ובראשונה בזכות תעשיית המוסיקה וסצנת המוסיקה הדינמית כמרכז עיקרי לפעילות ויצירת מוסיקה באמריקה הלטינית.

בהתאם למשימה של רשת הערים היצירתיות, העיר מקדמת מוסיקה ככלי לשיפור סוציו-אקונומי וגיוון תרבותי. עם פרופיל ייחודי זה כמרכז לחילופי תרבות ברמה ארצית ואזורית, בוגוטה צפויה להגדיל את האפשרויות לשיתוף פעולה בינלאומי של הרשת.

בנוסף, העיר מקדמת תשתית יוצאת דופן ליצירה וקידום של כל סוגי המוסיקה ממוסיקה קלאסית ועד מוסיקה פופולרית כמו גם חללים תרבותיים ציבוריים ופרטיים להופעות של מוסיקה. העיר בהחלט הציגה נסיון מוצק באירוח מגוון רחב של אירועים מפסטיבלים למפגשים עיסקיים בינלאומיים עבור  תעשיית המוסיקה ושיתפה בשווה את הסקטור הפרטי והציבורי בתעשיית המוסיקה."

העיר בוגוטה מפתיעה בעושר של המורשת המוסיקלית של המדינה הכולל קומביה, פוררו, וולנאטו, במבוקו, סלסה ועוד. אבל בעיר גם מתקיימים פסטיבלי מוסיקת ג'אז וסלסה בפארקים, בתי ספר להיפ הופ בשכונות העניות, תזמורת פילהרמונית, תאטרון מוסיקה ועוד, כך שמוסיקה היא מאפיין מרכזי של העיר, ונבחר להוביל את מיתוגה.

האסטרטגיה למיתוג בוגוטה כולל סדרה של 40 צעדים שונים – מארוכי טווח ועד קצרי טווח – בתחומים שונים כגון כלכלה, תרבות, סביבה וכולי. רשת הערים היצירתיות של אונסק"ו היא אחת הדרכים להוציא לפועל אסטרטגיה זו, ותהליך המיתוג לא צריך היה להמציא שום דבר חדש, אלא להשתמש בנכס המוסיקלי כערך קיים.

מאמרים קשורים: רשת הערים היצירתיות של אונסק"ו | מיתוג בוגוטה וקולומביה  | האם תצליח מקסיקו למתג עצמה מחדש? | מיתוג פרו


העיר הירוקה ביותר: חלק ב' – אמריקה הלטינית

העיר הירוקה ביותר אמריקה הלטינית

העיר הירוקה ביותר אמריקה הלטינית

האתגרים בשטחים הפתוחים של אמריקה הלטינית כגון כריתת היערות באמזונס, לרוב מקבלים את רוב תשומת הלב של המדיה העולמית, ארגוני איכות סביבה ואחרים. למרות שנושאים אלה חשובים בהחלט, דאגות של קיימות אורבנית כמו תחבורה, מדיניות שימשו בקרקע, טיפול בפסולת ואיכות אוויר הם יותר דחופים לרוב תושבי אמריקה הלטינית, פשוט מפני ש-81% מהאוכלוסייה כבר חיה בערים. על פי המחלקה לאוכלוסייה באו"ם, אמריקה הלטינית היא האזור האורבני ביותר בעולם המתפתח, והוא כבר מעוייר יותר מחלק מהאזורים בעולם המפותח. עד 2030 צפויות ערי אמריקה הלטינית לאכלס 86% מהאוכלוסייה בחלק זה של העולם, בדומה למערב אירופה.

לעלייה המהירה בגודל האוכלוסייה בערים הייתה השפעה כלכלית, פוליטית וחברתית, וכמון שגם סביבתית. לחץ עצום על תשתיות קיימות עם השפעות על בנייה, תחבורה ציבורית, רשת כבישים, גישה ואיכות מים, איסוף אשפה וניקיון. במדד זה נבחנו 17 ערים מרכזיות באמריקה הלטינית במגוון נושאים.

קורטיבה, מובילה בתחום הקיימות באזור. מקום ההמצאה של ה-(bus rapid transit (BRT והרחוב המרכזי הראשון בברזיל להולכי רגל בלבד, קורטיבה היא העיר היחידה במדד המדורגת "מעל הממוצע" בדירוג המסכם. העיר השיגה דירוג זה בשתי קטגוריות נפרדות, איכות אוויר ופסולת, ודורגה מעל הממוצע ב-5 קטגוריות אחרות.

חמש משש הערים שדורגו בדירוג הכללי מעל הממוצע או הרבה מעל הממוצע הן מברזיל – בלו הוריזונטה, ברזיליה, קורטיבה, ריו דה ז'ניירו וסאו פאולו. למרות שלערים אלה יש מקורות אנרגיה המופקת ממים, שנותנים להן דירוג גבוה בתחום האנרגיה ופליטת דו תחמוצת הפחמן, על פני השטח אין להן חוזקות ייחודיות אחרות. עם זאת לכל הערים הברזילאיות יש מדיניות סביבתית חזקה. לסאו פאולו לדוגמה יש את אחת התכניות החזקות ביותר בעולם להתמודדות עם שינויי אקלים, בלו הוריזונטה בולטת במדיניות הבניה אקולוגית, מים ואיכות אוויר, בעוד ריו דה ז'ניירו בולטת במדיניות האנרגיה הנקייה שלה.

התוצאות של ברזיל לא מפתיעות, הדאגה של ברזיל לגבי מדיניות מקיימת החלה כבר לפני שנים. ב-1988 החוקה הברזילאית העניקה לעיריות את הכוח "להגן על הסביבה ולהילחם בזיהום מכל סוג", וגם "לקדם… את שיפור הדיור ותנאי ניקיון בסיסיים". ב1991 ריו דה ז'ניירו אירחה את ועידת האקלים הראשונה והמדינה הקימה את המשרד לאיכות הסביבה. מאז נושאי איכות סביבה קיבלו יותר ויותר קדימות במדיניות הערים הברזילאיות.

תוצאה מפתיעה מהדירוג הכללי היא חוסר הקשר בין תפקוד סביבתי לבין ההכנסות כלכליות של הערים, לעומת אירופה ואסיה שם הקשר חזק מאד. חלק מהתשובות לכך נמצאות באופן שבו ערים הגיבו לעלייה המהירה באוכלוסייה והתרחבות הערים. המטרופולין של מקסיקו סיטי לדוגמה גדל מ-11 מיליון תושבים ל-18 מיליון בין השנים 1975 ועד 2000. בדומה, סאו פאולו גדלה בין 1970 ל-1990 בכמעט 90% מ-8.1 מיליון תושבים ל-15.4 מיליון. גם ערים בגודל בינוני חוו שינויים מהותיים שכאלה. כתוצאה מכך, פקידים יכלו רק להגיב ולנסות לעקוב אחר השינויים. אפילו בערים העשירות יותר, הם נטו לתקן את מה שדחוף רק כשהיה לחץ פוליטי חזק לפתרון, במקום לעסוק בפעילות מעמיקה או תכנון קדימה. סוג זה של מתן פתרונות מידיים פירושו התעלמות מאזורים מסוימים.

במבט לעתיד, האתגרים הסביבתיים של ערי אמריקה הלטינית רק יגדלו. מומחים חוזים שערים, ובמיוחד הערים הבינוניות ימשיכו לגדול באוכלוסייה ושטח. התשתיות יסבלו לחץ גדל והולץ מאוכלוסייה גדולה יותר, השפעות שינויי האקלים כמו שיטפונות, בצורות וסערות.

A research project conducted by the Economist Intelligence Unit

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר- צפון אמריקה, וועידת האקלים בריו דה ז'ניירו, כנס ריו לחדשנות בערים, האם תצליח מקסיקו למתג את עצמה, מיתוג קולומביה, הקרנבל בברזיל- אירוע שמיתג מדינה, מיתוג פרו, הערים המסוכנות בעולם


מגמות בתיירות העולמית ל-2012

בכנס התיירות ITB 2012 שהתקיים בברלין הציגה חברת IPK International את המגמות לתיירות העולמית לשנת 2012, ובהן 5% עלייה בתיירות יוצאת ב-2011. המחקר חושף שינויים משמעותיים בהתנהגות צרכנים בתחום התיירות והזמנת החופשות. כגון, יותר חופשות מחוץ לעונות התיירות, והמשך העלייה בהזמנות אונליין. כמו כן רשתות חברתיות וטלפונים חכמים גם כן תופסים מקום רב יותר ככלי לאינפורמציה ועזרה בתכנון חופשות. למרות המיתון המאיים על הכלכלה העולמית, עדיין צפויה עלייה של 2% בתיירות העולמית בשנת 2012.

שוק התיירות יגדל במיוחד בשווקים המתעוררים: 4% צמיחה באסיה, 6% באמריקה הלטינית, ואילו באירופה ובצפון אמריקה לא צפויה כמעט התרחבות של שוק התיירות השנה. כמו כן צפוי שינוי במקור לתנועת התיירות, במיוחד במדינות דרום אירופה, שם לא יוכלו לצאת לחופשות כבעבר.

יותר תיירות תרבות: למרות שבשנת 2011 אירופאים יצאו ליותר חופשות מאשר ב-2010, זה עדיין לא הגיע לשיא שנרשם בשנת 2008. בהתייחס לסוג החופשות שהאירופאים יצאו אליהן הרי שחופשות חופים רשמו עלייה של 5%, טיולים מאורגנים עלייה של 12%, וחופשות עירוניות (city breaks) עלו ב9%. חופשות בכפר ומחוץ לערים לעומת זאת ירדו ב-4%.

השווקים בעצירה, רוסיה מזנקת: שווקי המקור לתיירות באירופה חוו עליות ומורדות ב-2100. בריטניה היא המדינה האירופית היחידה שלא רשמה עלייה בתיירות יוצאת, בעוד גרמניה, הולנד, צרפת, ספרד ואיטליה רשמו גידול של 1-2%. הגידול המשמעותי ביותר בתיירות יוצאת נרשם ברוסיה, עלייה של 13%, וגם שוויץ רשמה עלייה מרשימה של 9%.

לדוח המלא

מאמרים קשורים: שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל, סקוטלנד ודיסני משתפות פעולה, איטליה- פרוייקט תיירות, שדה התעופה העמוס בעולם, קידום תיירות מקיימת, כנס מיתוג וניהול יעדי תיירות,


האם תצליח מקסיקו למתג את עצמה מחדש?

לוגו התיירות למקסיקו

לוגו התיירות למקסיקו

במקסיקו מקווים שניתן אחרי הסיקור התקשורתי האינטנסיבי של קרטלי סמים, אלימות, רצח וחטיפות בארץ למדינה מחדש את המותג. נשיא מקסיקו פליפה קלדרון הזמין מומחה בריטי למיתוג מדינות לייעץ למקסיקו, ובראש תעשיית התיירות של המדינה עומד כעת אדם שעבד עבור כמה מהמותגים הגדולים בעולם.
יותר מ -47.500 אנשים נהרגו מאז שנת 2006 באירועים הקשורים לסמים, בעוד מספר התיירים והמשקיעים במקסיקו יורד כתוצאה מכך.

סיימון אנהולט (Simon Anholt) הוא מומחה למיתוג מדינות. הוא חושב שבעיות התדמית של מקסיקו הן הרבה יותר עמוקות מאשר הדיווחים השליליים של אלימות וסמים. "האבחון הפסיכולוגי הוא של הערכה עצמית נמוכה ביותר", הוא אמר. "מקסיקו מנסה מזה כמעט 300 שנה לצאת בדרך כלשהי מהצל האדיר של ארצות הברית, וכתוצאה היא פשוט לא טרחה להציג את עצמה לשאר העולם".

אנהולט ייעץ לממשלות ביותר מ-40 מדינות בנוגע לשאלות של זהות לאומית, מוניטין המסחר, התיירות וקשרי החוץ. הוא הפיק דו"ח מפורט על תדמיתה של מקסיקו לנשיא ובו הגיע למסקנה כי היה "המוניטין חלש מאוד ובמקרים מסוימים לקוי" אשר "עובר תיקון נוסף כלפי מטה". חלק גדול של הדו"ח התבסס על 2010 Anholt-GfK Roper Nation Brands Index אשר מקסיקו מדורגת בו במקום ה-31 מתוך 50 מדינות על ידי התפיסה הציבורית. ארה"ב מדורגת במקום הראשון.

קרוב ל- 20.000 בני אדם ב-20 מדינות נשאלים בכל שנה בסקר. המשיבים מתבקשים לענות על יותר מ-40 שאלות על תפיסתם לגבי 50  מדינות. מקסיקו קיבלה כמה מהדירוגים הטובים ביותר שלה ממדינות אחרות באמריקה הלטינית, אך בשכנה שלה ארה"ב דירגו אותה קרוב מאוד לתחתית במקום 42. רוב הנשאלים ענו כי מקסיקו נחשבת פחות יפה מפינלנד, בעלת מורשת תרבותית לא יותר מסקוטלנד, פחות אטרקטיבית כיעד תיירותי מבלגיה וכמעט ובשורה אחת עם ארצות הברית לגבי היותה עשירה במבנים היסטוריים.

מי שמקווה לשנות את תדמיתה של מקסיקו הוא ג'רארדו יאנס (Gerardo Llanes) שקיבל את תפקיד מנכ"ל השיווק של התיירות למקסיקו לפני שנה. בראש סדרי העדיפויות שלו היה להתמודד עם המספרים הנופלים של תיירים מארה"ב וקנדה- מקסיקו תלויה במיוחד במדינות אלה לתיירים. הקמפיין שלו שמכוון לצפון אמריקה מראה אמריקאים, שצולמו על ידי מצלמות נסתרות במוניות, מדברים על החופשות שלהם במקסיקו.

"זה בנה את את האמינות של המסר שלנו כי זה לא אני או מנהלי התיירות של מקסיקו מדברים – אלו סיפורים אמיתיים על אמריקאים אמיתיים המספרים על החופשתם שלהם". אבל הוא הודה שיחסי ציבור לבד לא יפתורו את בעיית הדימוי. הבעיות של מקסיקו קשורות בביקוש הבינלאומי לסמים והצורך ברפורמה חברתית מבית. יש סימנים שקמפיין יחסי הציבור עובד. אמנם מספר התיירים ירד באופן דרמטי באקפולקו, אשר חוותה את האלימות הגרועה ביותר, אך באזורים אחרים רואים התעוררות. בדצמבר 2011 הייתה עלייה של 10% לעומת השנה הקודמת. יחסי ציבור זה טוב לקידום התיירות, אולם זה לא ישנה את תדמית המדינה.

הנשיא קלדרון מאשים את ארצות הברית. הוא אמר שהבעיה נובעת מהסחר בסמים משום שהשכנה של מקסיקו, ארה"ב, היא הצרכנית הגדולה ביותר של סמים בעולם, ורבים מהרובים ששימשו את כנופיות הסמים מוברחים מארה"ב. אנהולט אמר כי אחת הדרכים שיש למקסיקו כדי לשפר את תדמיתה היא למצוא דרכים חדשות, יצירתיות ויעילות של התמודדות עם בעיית הסמים. המדינה יכולה להפגין מנהיגות בינלאומית על ידי הצעת פתרונות לבעיות אחרות גם כן, כגון שינוי אקלים, עוני ואי שוויון. "אז אנשים יפסיקו לראות את מקסיקו כקורבן, אלא כמנהיגה בפתרון הבעיות האלה ולאחר מכן השינוי יתחיל לקרות", אמר.

מאמרים קשורים: מיתוג קולומביה, מיתוג פרו, קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית,