האם האמנות תציל את הערים? אולי כשיש פרס של מיליון דולר

אתגר האמנות של בלומברג

קרן הפילנטרופיה בלומברג הודיעה על 12 הערים שעלו לשלב הגמר בתחרות Public Art Challenge, תכנית חדשה שנועדה לתמוך הפרויקטים זמניים של אמנות במרחב הציבורי, שמחזקים מעורבות בקהילה, יצירתיות, וחיזוק חיות הערים. במסגרת התחרות הערים שיזכו (לפחות 3) יקבלו מענק של מיליון דולר כל אחת למימוש הפרויקט, והוזמנו להשתתף באתגר ערים שבהן 30,000 תושבים או יותר, מארה"ב.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

רובע התרבות של דבלין, ומתחם המוזיאונים של ירושלים – דרושה חשיבה הוליסטית

כיכר פארנל

כיכר פארנל

עיריית דבלין הכריזה לאחרונה על תכנית להקמת רובע תרבות חדש בבירת אירלנד, שכבר זכה לסופרלטיבים כמו "ההתפתחות התרבותית החשובה ביותר ב-100 השנים האחרונות בדבלין". החזון כולל את הפיכת אזור כיכר פארנל (Parnell Square) למרכז חדש עד שנת 2017, שיכלול את מעבר הספרייה העירונית לאזור, הרחבת פעילותה וקישורה לגלריית Lane הסמוכה. התכנית מבטאת אמון בעתיד הספריות הציבוריות, שבעבר היה להן תפקיד חשוב ומנסות למצוא את מקומן בעולם הדיגיטלי החדש. אבל היוזמה החדשה עשויה לדרבן הקמת רשת תרבות משולבת עבור העיר כולה.

דבלין, לדעת רבים, היא עיר בעלת פוטנציאל עצום שלא מומש כמרכז תרבות ואמנות. אין מדובר רק בתיירות, למרות שתיירים אינטיליגנטים יכולים להתאים בדיוק לצרכי העיר. מדובר בשני נושאים אחרים: יצירת תחושה של מקום שהפכה לחשובה יותר בעולם הגלובלי, ופיתוח הרעיון שהעיר היא יצירתית ובעלת מבנה דימיוני, שיחד בונים את העיר לא פחות מאשר רחובות ובניינים.

עם זאת, החוזקה המשמעותית ביותר של העיר היא גם הבעיה הגדולה ביותר שלה. היתרון הגדול ממנו נהנית דבלין היא היותה הבירה, ובית לרוב מוסדות התרבות המרכזיים במדינה בתחומי התאטרון, מוזיקה, מוזיאונים וגלריות. אבל מוסדות אלה אינם מתייחסים אלה לאלה בשום דרך או לתשתית התרבותית המקומית. אלו הם שני זרמים נפרדים לחלוטין: הלאומי, שבמקרה נמצא בדבלין, והמקומי שנולד מתוך הווית העיר. התכנית החדשה לכיכר פארנל, טובה ככול שתהיה, מדגישה בדיוק בעיה זו. תכנון רובע התרבות כמתחם מופרד או מבודל מהעיר.

התכנית משרתת אילוצים כלכליים לטווח הארוך על ידי איחוד משאבים קיימים כך שהסך הכל יהיה גדול מסכום חלקיו, ומביא לשיתוף פעולה הכרחי בין משרדים ממשלתיים, העירייה וגופים נוספים. אבל זה בדיוק מה שצריך לקרות בקנה מידה גדול יותר כדי שהפוטנציאל של עיר, כמרכז תרבות ברמה עולמית יתממש. יש צורך להביט בתמונה הכוללת ולא רק ברמה העירונית של מוסדות ספציפיים, אלא כעיר בכללותה על כל מוסדות התרבות שלה, הגלריות, המוזיאונים, הספריות, בתי הקולנוע ומוסדות של אמנויות במה. יש צורך לשאול האם קיימת דרך ליצר אנרגיה חדשה ורעיונות על ידי הצבתם זה ליד זה.

מיתוג התיירות לירושלים. קודם כל תרבות

מיתוג התיירות לירושלים. קודם כל תרבות

הנושא הזה אינו רלוונטי רק לדבלין. הוא רלוונטי במיוחד לירושלים. בשנים האחרונות עוברת העיר מהפך. אם נזכר בירושלים של לפני חמש שנים ואפילו פחות, זו הייתה עיר של היסטוריה ודת, והתיירות לעיר התבססה לאורך שנים על שני מרכיבים אלה. אולם ירושלים קיבלה על עצמה אסטרטגיה חדשה, שנוסחה בתהליך מיתוג התיירות לירושלים, ולפיה, על העיר לפתח את התרבות בעיר באופן משמעותי, הן לטובת התושבים והן כאסטרטגיה לצמיחת התיירות. כיום ירושלים מתגאה במרתון, מופעי אופרה, עונת התרבות, ושלל אירועי תרבות במהלך כל השנה, המציעים אינסוף אפשרויות בילוי, ושינו לחלוטין את דימוי העיר.

אזור המוזיאונים הלאומיים המתפתח בירושלים מזכיר את המודל של דבלין. שפע מוסדות ממלכתיים ועצמאיים, הנבנים באזור מוגדר, אבל שעדיין לא נמצאה הדרך לקשרם, בינם לבין עצמם, ובינם ובין הסצינה התרבותית העירונית. מוזיאון ישראל, הספרייה הלאומית, מוזיאון הטבע, הקריה הלאומית לארכאולוגיה ואחרים, כולם מוקמים במתחם המכונה קריית המוזיאונים, ומהווים ישויות עצמאיות ונפרדות המנהלות את עצמן באופן נפרד, ואינם מתקשרים בינהם או עם הסצינה התרבותית העירונית.

מוזיאון הטבע ירושלים

מוזיאון הטבע ירושלים

ערים רבות, דבלין וירושלים בינהן, מחפשות את האופן בו ניתן לפתח את התרבות בעיר כך שימצב אותן כמוקדים עולמיים וייחודיים, בעיקר עם ההתפתחות החלה בתיירות, וההבנה כי אופי התייר עבר שינוי, והוא כבר לא נוסע למקום בשביל לראות רק עתיקות וארכאולוגיה. התייר של היום מחפש בעיקר תרבות, כזו שהינה ייחודית ואותנטית למקום, ושכוללת היסטוריה, תרבות ובעיקר היצע רחב ומגוון.

גם השינויים החלים בשווקי היעד לתיירות דורשים התייחסות. בתחילת החודש פרסם ארגון התיירות העולמי כי לראשונה, סין היא שוק המקור הגדול ביותר לתיירות, ובשנת 2012 הוציאו התיירים הסינים 102 מיליארד דולר, יותר מכל שוק מקור אחר. גם שווקים אחרים במזרח הרחוק התפתחו מאד בשנים האחרונות, יחד עם מדינות מתפתחות כמו ברזיל ורוסיה, וקהלים אלה דורשים התייחסות ספציפית ומענה ייחודי.

גישת ניהול כוללת למוסדות התרבות בעיר, קישורם, בינם לבין עצמם, ואל התרבות העירונית הרחבה יותר, ופיתוח אסטרטגיה עירונית כוללת עבור התרבות ומוסדותיה יכולים לייצר מכלול תרבותי עירוני, שעובד הן ברמה הלאומית של מוסדות מרכזיים, אבל גם מתקשר ומתפקד יחד עם התרבות העירונית המקומית, זו שמתפתחת באופן אורגני, מתוך השכונות והאוכלוסייה, לטובת יצירת רשת תרבות עירונית, המתפקדת ויוצרת דיאלוג בין מוסדות, ובעיקר מציעה למבקר ולתושב שפע של קישורים ואפשרויות להמשך גילוי וחוויה.

מאמרים קשורים: מיתוג התיירות לירושלים | גישות בתכנון מוזיאונים- שילוב או בידול | המדינות הצומחות ביותר בתיירות | ירושלים עוברת למגדלים- רובע העסקים החדש | תכנון מוזיאון הטבע- הוכרזו הזוכים


מרסיי – פרובנס, בירת התרבות של אירופה – "תרגיש בבית"

מרסיי בירת התרבות של אירופה 2013

מרסיי בירת התרבות של אירופה 2013

מרסיי-פרובנס נבחרה לשמש כבירת התרבות של אירופה ב-2013. העיר פתחה את השנה בחגיגות שכללו מסלול אמנות עכשווית, מצעד אורות, חיפושי אוצרות וגילויים על נהר רהון כהקדמה לאירועים שיתרחשו בעיר המהלך השנה הקרובה. תושבי אזור מרסיי-פרובנס היו שותפים ועבדו כדי להציע שותפות קהילתית בארגון והפקת התכנית לבירת התרבות של אירופה 2013.

העיר מתכוונת להשתמש בתרבות כדי לחולל שינוי אזורי בכלכלה, בעיר ובחברה, על ידי הקמת מרכז ליצירה, אירועי אמנות ודיונים, ואיחוד בעלי העניין סביב הפרויקט המרכזי. החזון לטווח הארוך יותר הוא למצוא דרכים להציב את התרבות בלב המרחב הציבורי ולפתח קשרים בין החברה לתרבות. השתתפות התושבים הוא מפתח, וההשתתפות מקבלת עידוד על ידי הנגשת האירועים לקהל גדול עד כמה שניתן.

קוזיץ' בירת התרבות של אירופה 2013

קוזיץ' בירת התרבות של אירופה 2013

יוזמת בירת התרבות של אירופה מתקיים מאז שנת 1985, ובמסגרתה נבחרות מדי שנה 2 ערים. מטרתה לקרב בין תושבי אירופה דרך תפקיד המפתח שממלאת בירת התרבות, ובמקביל נבחרת מדי שנה גם הבירה הירוקה של אירופה, יוזמה שמטרתה לעודד ערים לפעול ולשתף מידע בתחום הסביבה והקיימות. השנה הבירת הירוקה של אירופה היא העיר ננט, גם כן מצרפת. העיר השנייה שתשמש השנה כבירת התרבות של אירופה היא קוזיץ', העיר השניה בגודלה בסלובקיה.

מאמרים קשורים: בירת התרבות של אירופה- כשאירוע שהוא מותג ומקום שרוצה להיות מותג נפגשים | בארנקייה קולומביה- בירת התרבות של אמריקה 2013 | איך הפכה עיר תעשייה לבירה הירוקה של אירופה – ננט, צרפת | גרץ – עיר העיצוב של אונסק"ו | מי תהיה בירת העיצוב העולמית ב-2016?


6 פרוייקטים אורבניים שנולדו בקיקסטרטר

קיקסטרטר היא הפלטפורמה העולמית הגדולה ביותר למימון פרויקטים יצירתיים, על ידי איסוף תרומות מהציבור. היא כבר מימנה פרויקטים מסוגים שונים כמו סרטים עצמאיים, מוזיקה, הופעות, קומיקס, משחקי מחשב ופרויקטים קשורים במזון. חובבי עירוניות ומרחבים ציבוריים גם כן אימצו את קיקסטרטר כדי לאסוף מימון לתמיכה בפרויקטים המשפרים את החיים בעיר ומעלים את המודעות לנושאים עירוניים. להן מספר פרויקטי קיקסטרטר מהשנה החולפת:

softwalksSoft Walks – אף אחד לא מעה על דעתו להינות מסביבה שמותקנים בה פיגומי בניין. אבל בניו יורק הם כל כך נפוצים (ופרוסים על כ-300 ק"מ), עד שסטודנטים מבית הספר לעיצוב פרסונס יצרו את ה-Soft Walks – שהן ערכות הכוללות מושבים, דלפק, מתקן תאורה, עציצים וסורג ירוק שכל אחד יכול לאסוף ולהתקין על הקורות של הפיגומים בסביבה שלו. היוזמה מכוונת לשנות כמעט 6,000 אתרי בנייה בעיר, התופסים כ-300 ק"מ של מדרכות. על ידי השימוש במושבים ובדלפקים Soft Walks משנה אתרי בנייה לתחנת עצירה עבור תושבי העיר, בהם הם יכולים לנוח ואפילו להיפגש. היוזמה זכתה לאחרונה בפרס הראשון בקטגוריית הסטודנטים בתחרות העיצוב Fast Company’s Innovation.

cinemasalemCinema Salem – בתי הקולנוע נאלצים להיפטר מטכנולוגיית המקרנים הישנים ולעבור להקרנה דיגיטלית, כחלק מהתפתחות תעשיית הקולנוע. העלות הגבוהה של רכישת המקרנים הובילה בתי קולנוע כמו סינמה סאלם, בסאלם מסצ'וסטס, לבעיות כלכליות. הקולנוע שנפתח ב-2006 והפך למרכז לקהילה ותעשיית הקולנוע המקומית. הקולנוע העניק מלגות לארגונים חדשניים שאינם למטרות רווח, אירח הקרנות ליוצרי סרטים מקומיים, ארגוני אמנות וקבוצות קהילתיות, ועזר ליצור את אחד מפסטיבלי הקולנוע הדקומנטרי המובילים בארה"ב. באמצעות קיקסטרטר סינמה סאלם הצליח לגייס 60,000$ לקניית מקרן דיגיטלי ולהמשיך לתפקד.

bikelight 2Blaze Bike Light – הצד הטרגי של הצמיחה במספר המשתמשים באופניים הוא העלייה במספר נפגעי תאונות. 79% מהמקרים בהם רוכבי האופניים נפגעים בתאונות מתרחשים כאשר האופניים נוסעים ישר, וכלי רכב פונים ופוגעים בהם. Blaze Bike Light מעוצב כדי להתמודד עם בעיה זו, זהו פנס לד קדמי המקרין אייקון ירוק של רוכב אופניים על הכביש לפני הרוכב. האייקון המוקרן מזהיר את המשתמשים האחרים בכביש מנוכחות הרוכב, וכך עוזר למנוע פגיעה בו.

Photoville – פוטוויל הוגדר כ"יעד הבילוי לקיץ", והוא פרויקט של בניית קהילה המערב יצירת כפר צלמים ממכולות ישנות בקיץ שעבר בברוקלין, ניו יורק. 30 מכולות ויותר מ-5,500 מ"ר בלב ברידג' פארק בברוקלין, פוטוויל כללה הרצאות, סדנאות, הקרנות ליליות, מיצבים ודוכני מזון ושתייה.

olympiccityThe Olympic City – לאחר שמימן בהצלחה, באמצעות קיקסטרטר, סרט דוקומנטרי על ערים, יוצר הסרטים העצמאי גרי הוסניט יחד עם הצלם ג'ון פארק, עושה זאת שוב עם ה"אולימפיק סיטי", פרויקט צילום הבוחן ערים שאירחו בעבר אולימפיאדות ומה קרה לערים אלה לאחר סיומם. האם כל הפיתוח שנלווה למשחקים האולימפיים עשה את הערים הללו לתוססות יותר ושיפרו את חיי האנשים בהן? היוצרים מחפשים את התשובה תוך נסיעה לערים כמו אתונה, ברצלונה, מקסיקו סיטי, לוס אנג'לס, מונטריאול, רומא, סרייבו, ביג'ינג ולונדון.

station-northStation North – פרויקט זה יהפוך מסעדת מזון מהיר לשעבר, למשרד, תאטרון וגלריה עבור אמנים מקומיים ברובע האמנות של בולטימור, מרילנד. הפרויקט הוא יוזמה של ארגון ללא מטרות רווח האחראי לתמיכה וקידום אמנים מהאזור, וכבר מספק מספר פעולות תמיכה באמנות. המתחם החדש יאפשר לארגון להחזיק במבנה קבוע כדי להמשיך ולתמוך באמנים.

מאמרים קשורים: 4 ערים, 4 סרטים דוקומנטרים | תושבי שיקגו מוזמנים להשתתף בפיתוח אפליקציה תחבורה | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | תושבים עושים את הרחובות טובים יותר בסן פרנסיסקו | הפארק הנייד של בואנוס איירס


הופכים את מרכז עולם העסקים למרכז עולם האמנות – טיים סקוור, ניו יורק

בסוף השבוע הקרוב, טיימס סקוור בניו יורק תהפוך ליצירת אמנות ענקית. 100 אמנים מקומיים יצרו 100 עבודות מוזמנות במטרה לאסוף 100,000$, ש-10% מהם יועברו למאמצי השיקום בעקבות סופת ההוריקן "סנדי". הרעיון לפרויקט הוא של סטודנט הולנדי לעיצוב בשם ג'וסטוס ברונס, שכבר הקים אתר המוקדש לרעיון של החלפת כל שלטי הפרסומת בכיכר באמנות.

Times Square Art Square פועל ליצירת אירוע שנתי בו כיכר טיימס בניו יורק, אחד הסמלים הכי בולטים שלה, יהפוך מסמל של הקפיטליזם האמריקאי לכיכר של אמנות, וליצירת האמנות הגדולה ביותר בעולם, במרחב הציבורי. על ידי שילוב של כרזות רחוב, מיצבים בגובה הרחוב, אמנות במה, גלריות "פופ-אפ" (זמניות) ועוד, הארגון ישנה את פניה המסחריים עטורי הפרסומות למרחב מלא בהשראה אומנותית.

מאמרים קשורים: יצירת האמנות שמגדירה מחדש את מרכז שיקגו | הפרסום ברחובות סאו פאולו אסור. אמנות זה כבר עניין אחר | אמנות רחוב בביירות | מגדל האורביט- יצירת האמנות בגדולה בבריטניה | הרבה יותר נוח בוונקובר מאז שיש כריות ברחוב

הופכים את מרכז עולם העסקים למרכז עולם האמנות – טיים סקוור, ניו יורק

בסוף השבוע הקרוב, טיימס סקוור בניו יורק תהפוך ליצירת אמנות ענקית. 100 אמנים מקומיים יצרו 100 עבודות מוזמנות במטרה לאסוף 100,000$, ש-10% מהם יועברו למאמצי השיקום בעקבות סופת ההוריקן "סנדי".

הרעיון הוא של סטודנט הולנדי לעיצוב בשם ג'וסטוס ברונס, שכבר הקים אתר המוקדש לרעיון של החלפת כל שלטי הפרסומת בכיכר באמנות.

Times Square Art Square פועל ליצירת אירוע שנתי בו כיכר טיימס בניו יורק, אחד הסמלים הכי בולטים שלה, יהפוך מסמל של הקפיטליזם האמריקאי לכיכר של אמנות, וליצירת האמנות הגדולה ביותר בעולם, במרחב הציבורי. על ידי שילוב של כרזות רחוב, מיצבים בגובה הרחוב, אמנות במה, גלריות "פופ-אפ" (זמניות) ועוד, הארגון ישנה את פניה המסחריים עטורי הפרסומות למרחב מלא בהשראה אומנותית.


הפרסום ברחובות סאו פאולו אסור. אמנות זה כבר עניין אחר..

לפני 5 שנים אימצה סאו פאולו את Lei Cidade Limpa – חוק העיר הנקייה, שאוסר כמעט לחלוטין פרסום במרחב הציבורי בעיר, והסירה אלפי מודעות פרסום מרחבי העיר.

בעוד ענף הפרסום מחה על ההחלטה, רוב התושבים תמכו במהלך ותוצאותיו. אז איך הופיעו פתאום 3 מודעות ענק בגודל 40 מטר של ג'נרל אלקטריק על גבי בניינים במרכז העיר? משום שזו אמנות. אמנות מטעם ג'נרל אלקטריק.

ג'נרל אלקטריק ומשרד הפרסום הברזילאי AlmapBBD יצרו את ה-"GE Gallery" – סדרה של עבודות אמנות. משרד הפרסום שכר אמנים מקומיים לצייר עבודות לפי נושאים בהם עוסקת ג'נרל אלקטריק: תחבורה, אנרגיה ובריאות. העבודות אינן ממותגות ולא נושאות מסר שיווקי, אף כי לוגו של ג'נרל אלקטריק מופיע בהן. העבודות ישארו תלויות כשנה.

משרד הפרסום סיפר כי הרעיון הגיע דווקא ממשרד ראש העיר, שהודיע כי ימתן את חוק העיר הנקייה באזורים מסוימים עבור גרפיטי ואמנות רחוב. "ראינו את ההזדמנות ליצור פרסום בדרך אחרת עבור ג'נרל אלקטריק" אומר מנהל הקריאייטיב של המשרד. "חשבנו שג'נרל אלקטריק תתן מתנה לעיר ותושביה, בכך שתהפוך מבנים אפורים למשהו צבעוני, שמח וכייפי". דף הפייסבוק של ג'נרל אלקטריק מציע אינפורמציה על הפרויקט, וידאו של הכנתו, וכן של עבודות בעתיד, שעליהן הציבור יוכל להצביע דרך האתר

החברות המסחריות מצאו כנראה את הפרצה דרכה יוכלו להזדחל חזרה אל המרחב הציבור, והחוק השומר על ניקיון העיר מפרסום כנראה ילך וישחק לאט לאט, או מהר מהר..

פרויקט אחר שמתקיים בסאו פאולו בימים אלו גייס 100 אמנים שיטפלו בעמדות הטלפונים הציבוריים בעיר, ויעניקו להם מראה חדש. היוזמה נולדה לראשונה כדרך להתמודד עם הוונדליזם והשחתת העמדות. עמדות הטלפונים הציבוריים היו יעד לריסוס צבע, וכבר הפכו למעשה למשטחי ציור, לא פורמליים.

גם במקרה זה הפרויקט ממומן על ידי חברה מסחרית Vivo, שנתנה ל-100 אמנים לטפל כראות עיניים ב-100 עמדות טלפונים ציבוריים. העמדות בסאו פאולו מזכירות קליפת פיסטוק, והן אובייקט שקל להפוך אותו למשהו אמנותי. העבודות של האמנים הפכו את העמדות לכל דבר מפרות משה רבינו, מוח, ביצת פברז'ה וכדור דיסקו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: עבודת האמנות שמגדירה מחדש את מרכז שיקגו | אמנות רחוב בסאו פאולו | מיתוג סאו פאולו | עבודת האמנות הגדולה בבריטניה | פרויקט פיתוח אמנותי למיתוג טוקיו


עבודת האמנות שמגדירה מחדש את מרכז שיקגו

צומת הרחובות סטייט ואדמס הם מהעמוסים ביותר בשיקגו. זו נקודה מרכזית בעיר בה מתרכזים יועצי הפרסום, עורכי הדין, תלמידים מ-3 סמוכים, וכמובן התיירים הרבים בדרך לפארק המילניום הסמוך. אולם, בניגוד לארכיטקטורה המרשימה המאפיינת את הרחובות מיילס ולואיס סאליבן הסמוכים, צומת זו היא דיי משמעממת. זו הסיבה שג'סיקה סטוקהולדר בחרה בצומת זו כבמה לעבודתה האחרונה הקרויה Color Jam, עבודת האמנות  הגדולה ביותר שהעיר ראתה במרחב הציבורי.

האמנית הידועה, שגם מונתה למנהלת המחלקה לאמנות חזותית באוניברסיטת שיקגו, חשפה את המיצב שישאר במקום במהלך הקיץ. "רציתי למלא את הצומת בצבע" היא אמרה. "שתהיה נוכחות בצומת עמוסה זו שתתמודד עם כל המכוניות, משאיות ואנשים ובו בזמן תיצור עמם אינטראקציה". סטוקהולדר וצוותה השתמשו בויניל מסחרי, בו משתמשים לייצור שילוט, כדי לכסות את 4 הפינות של הצומת באדום, ירוק וכחול.

ה Chicago Loop Alliance, שהזמינה את העבודה, הציבה מצלמת רשת מול המיצב, כדי לאפשר גם למי שלא נמצא בעיר לצפות בו מרחוק. האמנית כיסתה בצבע פנסים, מדרכות, חזיתות בניינים וטלפונים ציבוריים. סטוקהולדר קוראת לעבודה  "three-dimensional painting" ואומרת כי הרעיון היה להפריע לאנרגיה חסרת הרחמים של גורדי השחקים בשיקגו. "חלק ממני היה רוצה לעשות דברים קטנים ומאד מאורגנים, ונקיים, ומובנים" היא אמרה, "אבל אני אוהבת את הכאוס, לכן אני עושה את זה".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: יצירת האמנות הגדולה ביותר בבריטניה | אמנות רחוב בסאו פאולו | הפיכת מרחבים נטושים לפארקים בשיקגו | עיצוב מחדש לכניסה למוזיאון המטרופוליטן בניו יורק | הדברים שעושים את העיר ידידותית להולכי רגל